ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 11/08/1986

משבר החינוך ברחובות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 166

ועדת החינוך והתרבות

יום ב'. ו באב התשמ"ו, 11 באוגוסט 1986. 1986 10:00, תל-אביב

נכחו; חברי הועדה;

נ. רז - יו"ר

ש. אלוני

פ. גולדשטיין

א. הראל

א. סרטני

מוזמנים;

י. הרמלו - ראש עירית רחובות

י. קובשי -מ"מ " " "

י. כהן -סגן " " "

מ. לפידות - " " " "

פרופ' י.בשארי - מועצת העיר רחובות

י. אלישיב - מנהל מחלקת החינוך רחובות

י. סטרזיצקי - יו"ר ועדת החינוך של העיריה

י. לוין - מטרד החינוך והתרבות, מנהל המחוז

מ. אורון )

ר. גילן )

נציגי שכונות מרמורק,

מילשן ושעריים

א. סהר

י. סהר \

ח. בכר - יו"ר וער ההורים בבי"ס ביה"ד

ב. ויינר -סגן יי " " " יי

ע. מור - " " יי " יי

ח. ברגר - יו"ר ועד ההורים ביהייס אורט

י. גבעולי - יוייר ועד ההורים ביה"ס שפרינצק

דייר מ. הורן - נציג הורי ביהייס סמילנסקי וועד פעולה כללי.

י. יולי - יוייר ועד הפעולה ביהייס שפרינצק

דייר י. ליפשיץ - ועד פעולה הודי ביה"ס שזייר וועד פעולה למען שויון בחינוך

המייצג 7 בתי ספר

י. צומן - נציג הורי ביהייס ברזילי

פרופ' א. קרשון- ועד הטעולה של ביהייס שפרינצק
מזכירת הועדה
ד, פלד
קצרנית
א. אשמן .

סדר היום; משבר החינוך ברחובות



היו"ר נ. רז;

אני פותח את הישיבה. התרנסנו לישיבה זו בזמן הפגרה לדיון על מערכת החינוך

ברחובות, ההערכות לקראת כתיחה שנת הלימודים. על הלוח לפנינו תרשימים של שתי הצעות

לטחרון הבעיות - הפתרון קול המועצה והפתרון של ראש העיר.
י. הרמלך
לא. זה לא מקובל עלי. אני כבין שהכינו את התרשים ועדי הורים שמתנגדים להצעת

העירית.
היו"ר נ. רז
היו פניות רבות לועדה, בעיקר מצד הורים וועדים שלא מקבלים את הפתרון שמציעה

העיריה. אלה טענו שהפתרון שמוצע על ידי העיריה נוגד את מטרות האינטגרציה ואיננו למובת

החברה ברחובות, אין הלוקה נכונה של מרכזי החינוך, בעוד שהצפון משופע באפשרויות חינוכיות

ברמה גבוהה, מבחינת האוכלוסיה והתלמידים, הדרום יוצא מקופח, וזה מנציח רגשות נחיתות

ונחשלות בחברה ברחובות, והם מציעים פתרון שהוא לטובת החברה ברחובות ולקידום רעיון

האינטגרציה.

התקשרתי עם ראש העיריה מר הרמלך והוא אמר לי שרעיון האינטגרציה מקובל עליו

וגט הפתרון שמציעה העיריה עולה בקנה אחד עם רעיון האינטגרציה, השאלה היא רק מהי הדרך

הנכונה לישם אותו. אבקש מראש העיריה להציג אח עמדתו, אחר כך נשמע עמדה נגדית.
י. הרמלך
אני רוצה להביע הערכה ליושב ראש ולחברי ועדת החינוך של הכנסת שהתכנסו בפגרה

לדון בנושא שלרחובות הוא נושא חשוב מאד, והוא חשוב גם לכל ענין החינוך במדינה. אני מביע

הערכה לועדח ההורים שפועלים במבמה שהם מאמינים בה, גם אס אני חושב שהם טועים.

האינטגרציה ברחובות קיימת והרפורמה פועלת זה הרבה שנים. לפני כשנתיים התעוררה

בעיה כאשר ועד הורי בי"ס ברזילי טען שמה שנעשה בדרום-מערב העיר לא משרת נכונה את

האינטגרציה, כי שם האוכלוסיה חלשה יותר, ולכן צריך להרחיב את אזורי הרישום. ביקשתי

ממר דן ביתן, יו"ר הועדה לחטיבות-ביניים במשרד החינוך והתרבות, לבדוק מענות אלה. היתה

ועדה ציבורית שהשתתפו בה אנשי ציבור ואנשי חינוך, ובעקבות הבדיקה שלהם ביקשתי מפרופסור

מיכה חן לבדוק את הנתונים שקשורים לטענות של ההורים בבי"ס ברזילי.

החלוקה של העיר מבחינה זו היא למזרח ומערב, כאשר הכביש הראשי מפריד ביניהם.
פ. גולדשטיין
פרופסור הן הוזמן לישיבה?

היו"ר נ. רז!

לא.



י. הרמלר;

אני מצטער שאנשי משרד החינוך, שלכל הדעות הם אמורים להיוון אנשי מקצוע

אוביקטיביים, לא נמצאים כאן. אומר מראש שכל מה שאני אומר וכל הנעשה ברחובות זה על

דעת משרד החינוך. ולא רק זה, אלא הכל גם על רעת סגן ראש העיר האחראי לחיק החינוך -

מר למידות שהוא איש המערך, על דעת ועדח החינוך של העירית והיו"ר שלה מר סטרזינקי שהוא

איש הליכוד, על דעת מנהל אגף החינוך, שאינני יודע לאיזה מפלגה הוא שייך, וכמובן גם על

דעתי.

בעקבות הבדיקה של פרופסור חן הסתבר שיש צדק בטענה של ההורים בבי"ס ברזילי

ויש מקום לשינוי במערב העיר. על פי המלצתו של פרופסור חן עשינו רוויזיה שלמה. הגענו

למסקנה שצריך להעביר את בי"ס ברזילי מדרוס-מערב העיר לצפונה, לקמפוס אחד עם בי"ס קציר.

לפני שהתחלנו לבצע את ההעברה על פי ההמלצות של פרופסור חן, התקיים דיון

ממושך, רציני ונוקב במועצת העיריה, ביום 31 ביולי 1985. בדיון זה הכל היו בדעה שצריך

להעביר את ברזילי למרכז-צפון רחובות, אבל היו חברים שאמרו שבבנין המתפנה צריך למקם

את החטיבה העליונה של קציר. יחד עם זאת אמרו שיהיה קמפוס אחד סביב ביה"ס קציר, המנהל

יהיה מנהל קציר, יהיו שס שתי חטיבות ביניים, ויהיה מיזוג בין ברזילי וקציר.
י. יולי
אני מבקש להציג לפני הועדה את המפה. חלוקת האזורים היא לפי הרישום לבתי הספר.

(מציג מפה)

י. הרמלר;

נוצר רושם שפעלתי נגד החלטת הרוב במועצה. התחלתי לבצע את החלטת מועצה העיריה

מצפני שנה, אבל הדבר כרוך בבעיות תקציביות, קודם אישרו 18 כיתות לקמפוס הצפוני, אחר כך

אישרו 24 כיתות, ומדובר בתקציב של כמיליון דולר. ההצעה היא שבנין ברזילי לא יעמוד ריק

אלא ישמש את ביה"ס הטכנולוגי אורט, אהד מבתי הספר המוצלחים בארץ. לפי סיכום עם מנכ"ל

משרד החינוך, על יד אורט תצמח חטיבת ביניים אל-אזורית, שתהיה צמודה לחטיבה עליונה אורט

ושם יהיו גס מגמות עיוניות. התוכנית הזאת אושרה לפני כשנה, ואני חושב שהיא טובה. טוב שכולם

יהיו בקמפוס אחר. הבעיות הרמוגרפיות וגם הכמותיות בררום הצדיקו החלטה זו, והיא אכן

מתבצעת. בי"ס ויצמן החדש שנבנה על יד בית המשפט הוא טוב ליותר מ-70% מהתלמידים, שלא

יצטרכו לעבור כביש סואן. מכל ההיבטים - הפדגוגיים, הבטיחותיים והתקציביים - ההחלטה

היתה נכונה והיא מתבצעת.

אין יסוד לחשש שאס לוקחים חטיבות ביניים לצפון העיר כאילו משאירים את

דרום-מערב העיר ללא בית ספר עיוני. (קריאה: רואיס את זה באופן ברור). במפה לא

צוין בי"ס אורט במיקום של ברזילי.

נציגי השכונות מבקשים שיהיו אצלם בתי ספר יוקרתיים. דבר כזה אי אפשר לעשות

באופן מלאכותי. על פי מספר הילדים בדרום-מערב העיר ולפי ההרכב הסוציו-אקונומי, אין הצדקה

להקים שם בית ספר. ההצעה להעביר את החטיבה העליונה קציר לדרום העיר' פירושה ש-70%

מהתלמידים יצטרכו לנדוד, לעבור כבישים, יהזקקו לתחבורה.



לפי תוכנית המיתאר של רחובות בתוך זמן קצר יבנו כ-500 יחידות דיור חדשות

לאוכלוסיה חזקה בשטח שמדרום לברזילי, מדרום להיכל הספורט. תוכנית המיתאר קול שכונת

מרמורק כבר אושרה, כולל נוה מרמורק, ושם יש תוכניות הרהבה. כלומר, הוך מספר שנים תבוא

תוספת על אוכלופיה ויהיה מקום לבנות בית ספר עיוני במערב העיר.

י. סטרזיצקי;

החלטת המועצה התקבלה בהסכמת כל הועדים, כולל הועד של בי"ס ברזילי, שאתר הנוכחים

כאן מציג בשמו עמדה הפוכר., אם כי הוא חתום על המסמך.

י. הרמלר;

כל ההחלטות שהתקבלו לפני שנה באו עקב מאבק במערב העיר, ואכן יש חתימות של כל

הועדים על הדברים שעכשיו אמרתי. האנשים נמצאים כאן.

אם חודשיים לפני פתיחת שנת הלימודים מתכנסת המועצה ובגלל לחצים כאלה או אחרים,

או בגלל דעות שלא רלוונטיות לנושא החינוך היא מקבלת החלטה אחרת, הרי ההחלטה היא לא

ברת ביצוע. מערכת חינוך לא מתכננים מהיום למחר. זהו חלק מתוכנית עבודה, זה קשור בתוכנית

מיתאר. תוכנית ענודה מכינים מומהים בנושאים אורבניים, שליווה אותם צוות היגוי מקצועי

שמשתתפים בו אנשי מקצוע ממשרד החינוך.

בסופו של דבר, בצפון תהיה חטיבת ביניים ותהיה חטיבה עליונה ובדרום תהיה חטיבת

ביניים ותהיה חטיבה עליונה. לפני ארבע שנים הוקמה ברחובות חטיבת ביניים חדשה - ביה"ד,

שצריך היה למקם אותה במקום המיועד לה - בדרום-מזרח העיר. אבל לא היתה קרקע זמינה, הקרקע

היחה חקלאית, ובענין הפיכת יעוד הקרקע הלכנו לועדת עררים. לאחר מכן חסר היה תקציב. לפני

מספר חודשים הסתיימה הבנייה למבנה של חטיבת הביניים ביח"ד, אתרי שבמשך ארבע שנים שכנה

באורח זמני בקמפוס של דה-שליט. הצפיפות בדה-שליט גדולה מאד. חטיבת הביניים ביח"ד במשך ארבע

שנים פעלה באופן מפוצל במבנים אחדים, כי לא היחה ברירה. אבל לאחר שלפני שלושה או ארבעה

חודשים הסתיימה הבנייה, העברנו את חטיבת הביניים בית,ד כמוה שהיא, על המנהלת והמורים,

למבנה החדש בדרום. במשך ארבע שנים לא היו טענות שאין שוויון ואין אינטגרציה. אני אומר

שהאינטגרציה שם מתקיימת הלכה למעשה.

אס ו;ורי ברזילי מבקשים להגדיל אזור הרישום כדי קיהיה מיזוג יותר נכון, הרי

בחטיבת ביניים ביח"ד זה כבר מתקיים. שני בתי ספר מזינים את ביח"ד - שז"ר שנמצא בדרום-

מזרח העיר, וסמיללסקי שנמצא במרכז. המיזוג והאינטגרציה קיימים כבר ארבע שנים, עכשיו רק

עוברים למבנה חדש ומפואר.

אילו באו אלי ועדי הורים מסילנסקי והדרים והיו טוענים שבית הספר רחוק

ויהיו בעיות בטיחוח, זה לגיטימי. חובתנו לדאוג לבטיחות הילדים. אבל המרחקים לא כל כך

גדולים, פתוח מהמרחק שמשרד החינוך מאשר לו הסעה.

ב.ורד;

כך גם בברזילי. אנחנו צריכים לשלוח ילדים קטנים. אנוזנו מבקשים שילדים גדולים

יבואו אלינו.



י. הרמלך;

ההורים במזרח רוצים שנעשה במזרח מה שרצו לעשות במערב, כלומר משתי חטיבות

ביניים תהיינה בצפון, בדה-שליט, וחטיבה עליונה דה-שליט תהיה בדרום, ואז יהיה שויון.

אני אומר שזה יהיה בניגור כמור להחלטות הכנסת בנושא הרפורמה. המגמה ברפורמה הימה

שחטיבת ביניים תהיה יחד עם חטיבה עליונה, שהתלמידים ילמדו באותה חצר ולא יצטרכו לעבור

משבר של מעבר נוסף, והמורים יוכלו להיות אקדמאיינ ילמדו בעתי החטיבות, תהיה העשרה

הדדית.

מוקד הבעיה הוא חטיבת הביניים בברזילי וביח"ד. יש בידי נתונים ואני יכול

להוכיח שהממוצע על ההישגים 7,ל ילדי חטיבת הביניים ביח"ד בארבע השנים האחרונות הוא

גבוה, גבוה יותר מאשר בחטיבת הביניים דה-עליט שהיא יוקרתית מאד. לחטיבת הביניים

דה-שליט הופנו ילדים מבי"ס יבניאלי מדרום מזרח העיר וכן תלמידים מקרית עקרון. בחטיבת

הביניים ביח"ד לומדים ילדי שז"ר וסמינלסקי, יזהם פחות או יותר באותה רמה, ולכן הגיעו לאותם

הישגים קרוצים שכולם יגיעו אליהם. לעשות מהפכה, לקחת את דה-שליט ולהעביר למבנה לא מתאים

בדרום, זה דבר מלאכותי שאינני רואה סיבה לעשותו.

אני פונה לחברי ועדת התינוך של הכנסת ואומר שכל החלטה שתגרום לשינוי תוכנית

שמתבצעת באישור משרד החינוך, על פי תוכנית העבודה של רחובות, על פי כל המחקרים שעשינו,

תלבה אש שאי אפשר לכבותה. שלא לדבר על כך שבכלל אי אפשר לעשות מהפכות במשך שלושה שבועות

עד פתיחת שנת הלימודים.

להערכתי, מערכת החינוך ברחובות נמצאת בשליש העליון של הליגה הלאומית ואפילו

ב-10% הגבוהים ביותר. י. אלישיב: מבחינה התוצאות בבחינות הבגרות - ב-10% העליונים).

בגלל דרישות של קבוצה זו או אחרת, או התלטות של מ3לגות אלה או אתרות, לא צריך לשנות

מערכת כל כך יפה.

ש. אלוני;

מה השוני לעומת שנת הלימודים הקודמת?

י. הרמלך;
שוני בדבר אחד
חטיבת הביניים ברזילי עוברת לקמפוס של קציר, כיתות זי של

ברזילי ושל קציר יתמזגו.
יגאל כהל
הם עוברים למעברה של וייצמן. הקשר עם קציר אפילו לא קשר עין.
י. הרמלר
חברת הכנסת שולמית אלוני שאלה מה השוני ביין 1986 ו-1985. חטיבת הביניים

ברזילי עוברת לקמכום הצפוני, ולמבנה שיתפנה יכנס אורט. במזרח לא יהיה שוני. בסוף שנח

הלימודים האחרונה חטיבת הביניים עברה למשכנה החדש.

אני לא רוצה לתאר את שיטות התעמולה והאינפורמציה המוטעית. אני רוצה להשאר

בקו תרבותי אוביקטיבי, ואני פונה אליך, אדוני היושב ראש, ואל חברי ועדת החינוך ומבקש

לא לשים מקלות בגלגלים של דבר כל כך חשוב כמו מערכת החינוך ברחובות, כי רק כך תמשיך

להיות טובה כמו בשנים האחרונות.
היו"ר נ. רז
אני רוצה לקרוא באוזניכם תשובות לשתי שאילתות שהפנינו למשרד החינוך והתרבות

בענין מערכת החינוך ברחובות.

(קורא תשובת מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מיום 26. ביולי ותשובה מיום 1 באוגוסט 1986)
ר. ורד
משרד החינוך לא יודע שמאתיים ילדים נפלטים בכל שנה ממערכת החינוך ברחובות.
י. הרמלך
לגבי תלמידים מתחת לממוצע מסוים עול הישגים, החטיבה העליונה השלישית שתצמח

מעל חטיבת הביניים ביח"ד, בדרום-מזרח, תפתור חלק ניכר מן הבעיות. עד עכשיו פשוט לא

היו מקומות. נוסף לכך, בחטיבת הביניים באורט יהיו גם מגמות עיוניות, כך שהמצב יהיה

יותר טוב מאשר עד עכשיו.
ת. ברגר
היתה עוד שאילתה שהוגשה לשר החינוך והתרבות והוא השיב עליה במליאת הכנסת.

היו"ר נ. רז;

בשנת 1975. זה רחוק מכדי להיות רלוונטי.

דייר י. ליפשיץ;

ועדה זו נתכנסה לדון במשבר החינוך העל יסודי ברחובות. אנו מודים לחברי הכנסת על

שהעלו נושא זה לסדר היום. עצם הדיון במשבר החינוך ברחובות וההכרה בו, בניגוד למה שאמר

ראש העירית, היא אולי שלב בפתרון. הנושא יכול היה להיות מוכרע ברמה המקומית, אך מכיוון

שעלה לדיון במעמד מכובד זה סימן הוא להיקף המשבר שיש למצוא לו פתרון.

אינני מורגל בהופעות במעמד מכובד כזה, שלא כאנשי ציבור שהופיעו לפני או יופיעו

אחרי, ואני מתנצל על התרגשותי. מחזקת אותי ההרגשה שאני מייצג אלפי הורים ברחובות, שיפו

את כוחי בחתימוחיהם. אני מייצג אותם בנושא שלמדנו אותו היטב, דיברנו עם כל האנשים הפועלים

בשטח. אם ראש העיר מדבר על תוכנית אב של רחובות, הרי היא בידינו ואחר כך אראה לכם שאין

שום קשר בין התוכנית ובין מה שהוא רוצה לעשות. התוכנית הזאת היא אנטי-אינטגרטיבית

לחלוטין.

אני שואב כוה מכך שאני נלחם על הערכים הבסיסיים ביותר של חברתנו: שוויון חברתי,

שוויון בחינוך, הלן;.נת פערים. אני פועל גם מכוח הרשאתו של ראש העיר, שלפני כחצי שנה הגדיר

אותי במעמד אחר כ"הורה מסור", ואני שמח להוכיח לו שוב שבנקודה זו הצדק אתו.

ועד הפעולה של ההורים, שבשמו אני מופיע, כולל נציגים של ועדי פעולה שלהם יפויי

כוח של הורים משבעה בתי ספר במזרח רחובות, במערבה, במרכז ובדרום העיר. חלק מהם יושבים

כאן.

נזעקנו לפעול מתוך החולדה עמוקה שמערכ11 החינוך העל יסודי ברחובות מצויה במשבר

עמוק מזה שנים, שגורם לקיפוח ילדי מרכז ודרום העיר ולהפלייתם. בשנים האחרונות נתגלו

ברחובות תופעות שליליות של הפליית ילדים בקבלה לחטיבות עליונות, מילדים מבתי ספר

מסויימים נדרש ממוצע יותר גבוה כדי להכנם לחטיבה עליונה. בתחילת שנה זו בוצע סקר משווה

במתמטיקה לתלמידי ביח"ד ודה-שליט. תלמידה שבמשך כל השנים בביה"ד הציון שלה היה 10, קיבלה

שם 5. מדוע? כי הבחינה נערכה על ידי מורי דה-שליט והיא היתה שונה לחלוטין מהבחינות

שתלמידי ביח"ד הורגלו להן.



היו הפגנות של הורים לילדים בבתי ספר שונים. היו רישומים פיקטיביים של כתובות

כגויים במטרה להחליף אזורי רישום. יש ברחובות הורים שמוכנים לעבור רירה כדי להחליף

אזור רישום. אנשים בצפון יעצו לי לעבור דירה. אני אומר שאני גר בשכונה נפלאה, אני רוצה

להמשיך לגור בה. אני לא רוצה לעבור דירה כדי ילדי יקבלו אה החינוך שמגיע להם,

המדד להצלחה של מערכת חינוך איננו ההצלחה של התלמידים הטובים. ההצלחה נבחנת לפי

ההישגים של התלמידים החלשים. הכל יסכימו שבתחום זה מערכת החינוך של רחובות נכשלה. בכל

שנה 300 ילדים מכיתות מ לא מוצאים להם פתרון בעיר. כלומר, מערכת החינוך ברחובות מקפחת

את ההלמירים החלשים. בדו"ח חן נאמר שבעיר שלנו ההישגים הלימודיים על התלמידים תלויים
כאופן מובהק במקום המגורים
בצפון - הישגים טובים, בדרום - הישגיט נמוכים.

לכן נוצר אצלנו פער אמון עמוק במערכת החינוך ברחובות, שהיא עיר המרע וההדרים, עיר

אוניברסיטאות יחידה במדינת ישראל, עם אוכלוסיה שהיא אולי הטובה ביותר כארץ מבחינת

הפוטנציאל הלימודי. אלפי הורים מרגישים בפער האמון, ואס לא יחשבו על כך במשרד החינוך

ובעיריה, אי אפשר יהיה לבצע שום פתרון חינוכי.

כדי לפתור בעית משבר החינוך ברחובות יש צורך בפתרון שיהיה מקובל על כולם.

פתרון זה צריך להיות צודק, פשוט ושווה לכל חלקי העיר - צפון, דרום, מזרת ומערב. הרשו לי

לצטט בהקשר וה את דבריו של פרופסור אהרן קציר המנוח: "ישנם שני סוגי פתרון - פשוט ולא

נכון". הפתרון המבוקש צריך לתת תשובה לבעית האינטגרציה וכן גם לעזור בהקטנת הפערים

החברתיים בעיר ולתרום להתפתחות אורבנית רצויה. היבט חשוב של הפתרון, שעליו עמדה גם הכנסה,

הוא התייחסות למבנה המיוחד ולצרכים המיוחדים של העיר. לרעמים פרוש הדיר התנתקות מגישות

כלליות מסוימות הרווחות במקומות אחרים, כגון בית ספר שש-שנתי כמודל מועדף,

בצפון רוזובות ישנו מכון וייצמן וישנה הפקולטה לחקלאות. זו סיבה לפערים בין צפון

וררום. לכן המטרה צריכה להיות לכוון אוכלוסיה לאותם חלקים בררום ששם יש שטחי קרקע פנויים.

אבל צריך להגיע למצב כזה שלא יגירו לאנשים כמוני גרים בררום שהם צריכים לעבור לצפון

כדי שהילדים יקבלו חינוך טוב.

כבר מ-1977 אנשי משרד החינוך הציעו לעירית רחובות פתרון אחר. אנשים שחשבו

על ההיבט האינטגרטיבי וההיבט האורבני הציעו פתרון אחר.

כדי לגבש תוכנית חינוך ספציפית המתאימה לצרכי העיר רחובות, ועל פי המלצת דן ביתן

ממשרד החינוך, פנה ראש עירית רחובות לפרופסור מיכה חן, ראש בית הספר לחינוך של

אוניברסיטת תל-אביב, לקבוע בעזרת סקר את העוברות הקשורות למבנה התברתי-חינוכי של

העיר רתובות.

המסקנות החשובות לעניננו של סקר זה הן: א. "קיים קשר ברור בין המיקום הגיאוגרפי

של בתי הספר היסודיים לבין הרמה הממוצעת של תלמיריהם. ככל שבתי הספר דרומיים יותר כן

נמוכה בהם יותר הרמה הסוציואקונומית ונמוכים יותר ההישגים. הלימוריים". במיוחד גבוהה

הרמה של תלמידי בתי-הספר המזינים את חטיבת דה-שליט בצפון מזרח העיר. ב. מומלץ ליצור חייץ

גיאוגרפי בין חטיבות הביניים לבין החטיבה העליונה, למשל על ידי העברת החטיבה העליונה

לדרום העיר. זאת במטרה למנוע את קיפוחם של תלמידי דרום העיר הלומרים בדרך כלל בחטיבת

ביניים שאינה צמודה לחטיבההעליונה. בדרך זו מופנים גם מאמצי החטיבה העליונה להעלאת הרמה

בכל כיתה וכיתה במקום לנקוט במדיניות סלקטיבית בחטיבות הביניים כדי להתחרות בחטיבה

העליונה שבצד השני של העיר. ג. יש לשנות לאור מימצאי הסקר את רובעי הרישום לחטיבות

הביניים ברחובות.

הסקר פורסם ב-1985. מועצת העיר רנה בו לראשונה בישיבה שהיו;ה במרם 1985.



הדו"וז של פרופסור חן פורסם בספטמבר 1985. איך אפשר להגיר שהחליטו ביולי.

לבני שהדו"ח היה לפני חברי המועצה?
על הפרק עומדות שתי תוכניות
א. הצעת מועצת העיר שאושרה ב-3 ליולי 1986 ברוב

של 11 מול 3 מכל הסיעות שבעיר; ב. תוכנית ראש העיר, שהודיע כבר ביום 4 ביולי 1986 שלא

יקיים את החלטת המועצה.

יושב כאן מר לפידות, שסיעתו - המערך - החלימה לתמוך בתוכנית של המועצה.

מ. לפידות;

אל תדבר בשמי. הסיעה לא החליטה שום החלטה.
דייר י. ליפשיץ
קיבלתי הודעה ממזכיר סיעת המערך ברחובות.
הצעת המועצה היא כדלקמן
העיר תחולק למזרח ולמערב, בכל אזור שתי חטיבות ביניים

הממוקמות בצפון. חטיבות הביניים בכל אזור יוזנו שווה

בשווה על ידי כל בתי הספר היסודיים - ערבוב מלאה ואינטגרציה מלאה. הפתרון הזה מבטיח

אינטגרציה לא רק היום ומחר אלא גם בעוד עשרים שנה.

הפתרון לגבי חטיבות הביניים מקובל על כולם, ואת הפתרון הזה החליט ראש העיר

לבצע.

ההצעה אומרת שהחטיבה העליונה תהיה בדרום. כך תהיה סימטריה: כל הילדים הולכים

שלוש שנים צפונה, ואלה ילדים קטנים, הילדים הגדולים הולכים שלוש שנים דרומה.

אני רוצה להזכיר שבשום מקום בתוקי המדינה לא כתוב שום דבר בדבר המרתק

לתלמידי החטיבה העליונה. אני יכול לשלוח את ילדי ללמוד בתל אביב כלי שום אישור מאחת

הרשויות. החטיבות העליונות הן על-אזוריות.

ההפרדה בין חטיבות הביניים והחטיבה העליונה היא המלצה של פרופסור תן, כדי

למנוע קיפוח ילדי הדרום.

אם יתקבל הפתרון הזה, כל חושב בעיר ידע שילדיו יקבלו בדיוק אותו תינוך שמקבלים

ילדים אתרים, אין סטיגמות, אין בית ספר דרומי לעומת בית ספר צפוני. זה יעודד אנשים לגור

בשכונות בדרום, שם יש פוטנציאל לפיתוח. אפשר יהיה להוסיף כיתות ולפתור בעיה אקוטית

של רחובות, שהיא בעיה לא של התלמידים הטובים אלא של תלמידים חלשים.

מה אומר ראש העירי'-' אני מוכרח לציין שממשרד החינוך אני שומע מנגינה אחת ומראש

העיר אני שומע מנגינה אחרת. לפי הפתרון של ראש העיר יהיה במזרת בית ספר שש שנתי, חטיבת

ביניים וחטיבה עליונה, בצפון העיר, ובררום העיר - חטיבת ביניים שממנה תצמח הטיבה עליונה.

במערב - הקמת קרית חינוך בעלת שתי חטיבות ביניים אינטגרטיביות וחטיבה עליונה אחה בצפון

העיר.



אין ויכוח על חטיבות הביניים. הויכוח הוא על החטיבה העליונה, שראש העיר מציע

למקם אותה בצפון. תהיה חטיבת ביניים דה-שליט, חטיבה עליונה דה-שליט, ותהיה חטיבת ביניים

ביח"ד, ובשלב הבא הריה חטיבה צומחת. הסתכלו בתרשים על ההזנה של החטיבות. החטיבה

הצפונית מוזנת על ידי בתי ספר הכוללים 42 כיתות צפוניות מול כ-24 כיתות דרומיות.

החטיבה הדרומית - 24 כיתות צפוניות, שהן למעקה מהמרכז, נול 24 כיתות דרומיות. בעור

שנתיים יצטרף בית ספר דרומי נוסף, 18 כיתות מרמת-אלון, ואז יהיה יחס של 24 צפוניות

מול 42 דרומיות. כל זה כשידוע ההבדל הסוציואקונומי בין צפון ודרום.

ראש העיר הבטיח שישקול העברת ביה"ס סמילנסקי צפונה. זה מעיד על כוונה לפגוע

גם בעלה התאנה של אינטגרציה.

במזרח אין אינטגרציה אמיתית. בעוד שנהיים לא תהיה אינטגרציה. לפי דעהו של

פרופסור חן, ולפי חוות דעת משפטית, בג"צ יכריע שעל העיריה לחזור בה וללכת לפתרון

אינטגרטיבי לפי החלטת המועצה.

במזרח יש חטיבת ביניים צפונית הצמודה לחטיבה עליונה, מול חטיבת ביניים דרומיו

שאינה צמודה לה. זה המקור לקיפוח תלמידי הדרום, שעליו מצביע פרופסור חן במחקרו. אם

תוקם חטיבה עליונה צומתר, על פי דבריו של יאיר לוין, צריך יהיה לחכות עשר שנים עד

עבית הספר הזה יצליח.

י. לויז;

ארבע או חמש קונים.
דייר י. ליפשיץ
זאת אומרת שאם יקימו חטיבה צומחת, תהיה סטיגמה על בית הספר הזה.

ראש העיר אומרן נשקיע בדרום, נשים כסף. כסף לא יעזור כאשר המבנה הוא

מלכתחילה לא נכון.

במערב - הפתרון טל ראש העיר יוצר אי שויון בין צפון ודרום. פרופסור חן

בדק את ענין אורט והגיע למסקנה שאורט לא מתאים לתושבי הדרום. 50/0 מתלמירי אורט

באים מחוץ לרחובות.

י. הרמלך;

70,0 מרחובות.

דייר י. ליפשיץ;

התוכנית האב שלכם כחוב 50%. בעור שילדים מחוץ לרחובות באים ללמוד באורט,

ילדים מדרום רחובות צריכים לנסוע לראשון ולחל-אביב. זה לא צודק שילדים מרחובות

צריכים לחפש להם מקום אחר כשיש ברחובות כיתות אליהן באים תלמידים מבחוץ ותופסים

את המקומות.
יאיר לוין אמר
העברת בית ספר קציר. על מוריו ותלמידיו לשכונה נחשלת

תגרום להרס בית הספר.

האם אנחנו יכולים לקבל הצהרה כזו? האם אפשר לדון שכונה שלמה לדורות של

נחשלות? האם תפקידו של משרד החינוך לחנך או להכנע לסטיגמות? מה ימשום לאזור הדרוס

460 בתי אב ליחידות דיור שמיועדות להבנות שם במסגרת "בנה ביתך"?

נכון, הורי קציר תומכים בתוכנית ראש העיר לצד מערב. אבל הורי קציר לא

שיתפו פעולה עם פרופסור חן כי טענו שהתוצאות מכורות מראש.

י. גבעולי;

לא הורי קציר.

דייר י. ליפשיץ;

בתי הספר שמזינים אוהו - שפרינצק, וייצמן, הדרים.

יש לנו חופר אמון עמוק למערכת החינוך ברחובות. בחלק זה נובע מכך שקוראים

לועדי הורים שלא נבחרו כפי שצריך ולא דנו בנושא זה. יושב כאן איש הועד של ביח"ד.

בישיבה היחידה שקיימנו עם מספר גדול של ועדים, הרוח היתה הפוכה.

ח. בכר;

לא נכון.

ד"ר י. ליפשיץ;

אין קשר בין תוכנית האב לרחובות והתוכנית של ראש תעיר. ההזנה לחטיבות

ב-1984 היתה אנטי אינטגרטיבית, והיא שונתה מ-1984 ל-1985. רמת ההישגים של תלמיד

ברחובות תלויה במקום מגוריו.

כדי שההורים יקבלו פתרון הם צריכים להיות משוכנעים כי הפתרון צודק, שווה

לכולם, מבוסס על העובדות בשטח, ושלא מנסים לסדר אותם. פתרון כזה הוא הפתרון של המועצה.

ההורים אינם מסכימים לקבל תירוצים בדבר חוסר אפשרות ביצוע, קוצר זמן וכדומה.

לא אנחנו אחראיים לסחבת שהיתה.

אני רוצה לפנות לראש העיר ולומר לו שאנחנו בכלל. לא נגדך. רבים מהאנשים שלנו

הצביעו עכורך. אבל אנחנו משוכנעים שהתוכנית שלך פוגעת בילדים שלנו, ואנחנו מבקשים

בכל לשון של בקשה שתחזור בך מתוכנית זו.

לחברי הכנסת אני רוצה להגיד כי לפי האינפורמציה שבידינו ראש העיר נעול

בעמדתו, ואנחנו מבקשים מכם להיות המפתח שיתן לרחובות את האפשרות להגיע לתוכנית

חינוך שרחובות ראויה לה.

היו"ר נ. רז;

לאחר שהעמדות והגישות כבר הוצגו, אבקש לקצר מאד בדברים.
י. לוין
שואלים מה קרה השנה. דבר אהד קרה ודבר אחד עומד לקרות. מה שקורה ..

במערב העיר הוא שהשנה סוף סוף כל תלמידי בתי הספר היסודיים ילכו לחטיבה אחת.

יועצים חילקו את כל תלמירי המעבר לכיתות הומוגניות. אינטגרציה אמיתית. זה קרה

לראשונה. אולי זה מרגיז אח מישהו. אם זה מרגיז, זה היה צריך אולי להרגיש את ההורים

בצפון, אבל משום מה זה מרגיז את ההורים בדרום. (קריאה: לא נכון). מה שעומד לקרות

בחלק המערבי של רחובות זו אינטגרציה אמיתית, חלוקה מדוייקת, כיתות הומוגניות.

יש בעיה מסוימת כי בונים בנין תדש שיהיה מוכן רק בעוד שלושה או ארבעה חודשים.

בשלב ביניים יעברו רק הכיתות מהצפון, ובשלב מאוחר יותר יבואו כולם. מבחינת משרד

החינוך, כך צריך להיות.
י. כהז
ילדי הדרום ילמדו במעברה, בוייצמן, לא בקציר. בקציר אין מקום.

י. לוין;

נכון, בית הספר היסודי יעבור לבנין תדש, החטיבה תעבור לבנין של בית ספר

ויצמן. אבל לא רק ילדי הדרום אלא מחצית מתלמידי החטיבה. תלמידי הדרום והצפון יהיו

בכיתות הומוגניות, מכל הבחינות. מחצית התלמידים ילמדו כאן והמחצית בבנין החדש. אי אפשר

לדעת מי ילמד כאן ומי ילמד שם. אינטגרציה אמיתית.

ההורים מציעים להעביר את החטיבה העליונה מקציר דרומה. יש לנו קצת נסיון

בארץ ויש גם נסיון בעולם. כאשר יש במוסד בית ספר על-יסודי ועומדים להקים בית ספר על-יסודי

שני, לעולם ידו של השני על התחחונה. כך מלמד גם הנסיון בראשון לציון.

לפני כמה שנים הוקם בי"ס קציר במערב והוא הגיע להישגים שאינם נופלים משל

דה-שליט. היום רחובות ידועה בשני בחי ספר על-יסודיים טובים, אם כי ההתחלה של קציר היתה

בנתיחות ואולי עד היום יש הרגשת נחיתות לעומת דה-שליט. מסוכן מאד להביא דוגמאות

מארצות אחרות. כאשר אתה מעביר בית ספר על-יסודי אחד דרומה, את השני לא תעביר דרומה.

המבנה הסוציואקונומי של רחובות הוא כזה שהאוכלוסיה בדרום מזרח לא דומה אלא נמוכה

מזו שבדרום מזרח. במזרח העבירו את החטיבה ביח"ד דרומה. עד היום לא שמענו תלונות

על ביח"ד.

בתי הספר שמזינים את חטיבת הביניים ביח"ד יש בהם 6% תלמידים טעוני טיפוח,

בבתי הספר שמזינים את החטיבה הצפונית יש 3% - 0/י4 טעוני טיפוח, אבל אליהם מצטרפים תלמידי

קרית עקרון, 121 ילדים שבהם 45 טעוני טיפוח, והם משנים את החמונה לחלוטין. זאת אומרת

שבחטיבה בדה-שליט מספר התלמידים טעוני הטיפול גדול יותר מאשר בביה"ד. נכון שאין

להסתמך רק על השעור של טעוני טיפוח, אבל כדאי לדעת שמספר טעוני הטיפוח בדה-שליט

כפול מאשר בביח"ד. גם ביבניאלי יש וילות, אבל מספר מעוני הטיפות הוא 10%, וזה פי 3

מאשר בבתי הספר המזינים בצפון, יפי 5.2 מאשר

יש כאן הופעה מרתקת, נוצרו חטיבוח פחות או יותר הומוגניות, בעוד שדה-שליט

היא חטיבה של קצוות, יש בה יותר תלמידים מחוננים ויותר טעוני טיפוח, ביח"ד ההומוגניות

יותר גדולה, הומוגניות של טובים. אפשר להראות שיש איזון די גדול. אבל ההרגשה היא



אחרת, ואינני חושב שאנחנו צריכים להתעלם מהרגשות. צריך לקחת בחשבון גם את הרגשות, אבל

חשוב שחברי הכנסת ידעו גם את העובדות.

יש חרדה גדולה של הורים, ששמענו אותה גס כאן. צריך להיות ברור להורים שכל הילדים

משתי ההטיבות ילכו לעל-יסודי דה שליט, ולא משנה איפה זה יהיה ואח יתחלק לשנינו. כאקר רחובות

בעזרת משרד התינוך תבנה על-יסודי שני, יבנו מניף של דה-שליט. יכולות להיות שתי אפשרויות.

האחת, שבסוף כיתה טי ייעשה עירוב מדוייק של התלמידים, כיתות הומוגניות, חצי ילכו

לדה-שליט אי וחצי לדה-שליט בי. אפשרות שניה שהיא אולי עדיפה, אינני יודע אס אפשר לבצע

אותה השנה, שכל כיתות וי יחולקו, חלק ילכו לדה-שליט וחלק לביה"ד. כך לא רק הצדק ייעשה

אלא גם ייראה. באחת משתי האפשרויות האלה יהיו ברחובות במזרח שני קומפלקסים על-יסודיים,

כל אחד שש-שנתי, שניהם הומוגניים עד כמה שאפשר.

החסרון הגדול הוא שיוקם בית ספר על יסודי אחד שבו יותר מ-50 כיתות, 2500

תלמידים. יש דבר כזה, אבל זה לא בריא. עדיף שיהיה קמפוט שש-שנתי בדרום-מרכז וגם בצפון.

דייר ליפשיץ ציטה לא במדוייק מה שאמרתי. אני אמרתי שנסיונות בבית ספר על יסודי

באזור עם אוכלוסיה סוציואקונומית נמוכה יוחד יוצרים בריחה מדהימה של החלק היותר מבוסס.

בהל אביב הולכים צפונה, יש שינוי כתובות. בארצות הברית, בלי שום השוואה ועם אלף אלפי

הבדלות, קוראים לזה הבריחה הלבנה. אם אנחנו לא יכולים להלחם בתופעה חברתית, בית סער קציר

שנבנה כבית טפר טוב במשך הרבה שנים, קל מאד יהיה להרוס אותו, לעשות אותו לבית ספר

שהאוכלוסיה תברח ממנו. אני מפחד מפני זה, ואינני חושב שצריך לסכן את עתידו של בית ספר

כדי לראות אם ברחובות נלחם בהופעה שהיא ידועה בשדה החינוך. לא הייתי מציע לנסות

זאת על רחובות.

אם אותם תלמידים, אותם הורים ואותה הנהלה יעברו דרומה, בית הספר ייהרס?

אני המום.

י. לוין;

תוך שנתיים כל חטיבות הביניים יהיו אינטגרטיביות. ההנחה היא שאינטגרציה, עם

אותם מורים ואותו מוסד, תביא ליחר קידום מאשר בתי ספר נחרדים.

יקום בי"ס אורט על-יסודי שיקבל אישור לחטיבת ביניים אל-אזורית. זה יהיה בית

ספר יוקרתי עם מגמות יוקרתיות. יכול להיות שלא יתאים לילדים בדרום מערב העיר, ואולי

לחלק יתאים. זה פתרון נפרד שלא פוגע בקיים. ואם הוא פוגע, הוא פוגע יותר בחלק הבינוני

והטוב. אני מקווה שיצליח כמו המכללה בירושלים ויד סינגלובסקי.

מתי ובאיזה שלב נעשה בחלק המזרחי של רחובות מה שהתחלנו בחלק המערבי? זאת צריך

עוד לבדוק בעיריה ובמשרד החינוך. השאלה היא אם בסוף כיתה טי ניצור אינטגרציה לשני בתי

ספר על יסודייס, ואולי במקביל גם בסוף וי, כדי שהחלק המזרחי יהיה קיווה לחלוטין לחלק

המערבי. אם תחזור והעלה השאלה למה הפתרון במזרח שונה במשהו מהפתרון במערב, אשוב ואומר שאי

אפשר להשוות דרום-מערב לדרום-מזרה מבחינת ההרכב הסוציואקונומי. בית הספר העל-יסודי

לפחות לארבע או חמש שנים יהיה דה-שליט. נוצרה בעיה כשהחטיבה ירדה 2 ק"מ דרומה ויש בעיה

איפה ילמדו מסיימי חטיבת הביניים.
א. סרטני
יש בעיה של קבלה לדה-שליט? יש סלקציה?

י. לוין;

באו אלי הורים וסיפרו מה שסיפרו לכם, שבמבחן בדה-שליט הילדים שלהם קיבלו

ציון יותר נמוך. נדאג לכך שיהיה שיתוף פעולה בין מורי החטיבה והחטיבה העליונה, כי

במסגרת של דה-שליט יהיו חייבים ליצור קשר בין החטיבה לעל-יסודי. הבחינות ייערכו במשותף

על ירי מורי שתי החטיבות. זה אחריהרבריכ היסודיים.

ר"ר י. ליפשיץ;

זאת אומרת שהיה קיפוח.

ש. אלוני;

זאת אומרת שלוקחים גם את זה בחשבון.

פרופ' י. בשארי;

אני מדבר לא כאינטרסנט אלא כחבר -מועצה וראש סיעה מקומית ברחובות. העמרה

שאני מציג היא גם עמרה על ארבעה מתוך חמישה חברי מועצה מהליכור, ועמרה לול ארבעה מתוך

חמישה חברי מפלגת העבורה במועצה. לכיעה שלנו יש שלושה מנרטים מתוך 17. זאת אומרת, 11

חברים מתוך 17. מול 11 היו רק 3 חברים במועצה, ומבין השלושה אחר הציע הצעה סונה מן

הפתרון של ראש העיר. פרופסור טריינין נציג מפ:ם הציע הצעה אחרת, הוא נסע לחו"ל והשאיר

הודעה שבסיטואציה הקיימת ההצעה שלו לגבי המזרח קרובה יותר להחלטת המועצה. אם טעיתי,

אני מבקש לתקן.

י. הרמלר;

טעית.

פרופ' י. בשארי;

החלטת המועצה מסתמכת על המפקח של משרד החינוך ברחובות. במשרד החינוך היו אנשי

מקצוע שהציעו את ההצעה כבר לפני שבע שנים.

החוק קובע שבענין חטיבות עליונות קובעת המועצה, בענין חינוך יסודי קובע ראש העיר.
י. הרמלר
גם בענין חטיבות ביניים קובע ראש העיר.

פרופ' י. בשארי;

אנחנו עושים עבודה בהתנדבות. לו ידעתי שחברי מועצה לא קובעים בענין כל כך

חשוב כחינוך, הייתי אומר שמוטב לשבת בבית.

הילדים שלי לומדים בחינוך ממלכתי דתי, שם אין בעיה כי יש חטיבה אחת לעיר כולה..

אני גר באזור יוקרתי, באים אלינו ילדים מכל העיר. אני מדבר כאן לא כנציג הורים אלא

כאיש ציבור. כשאני רואה שאנשים לא רוצים לגור באזורים מסוימים, זה מדאיג. אני חושב שהפתרון

של המועצה הוא מצוין, כי לאדם שבא לרחובות לא יהיה הבדל איכה יגור. אם יעבירו את

החטיבה העליונה מקציר דרומה, זה יהרוס את בית הכפר? למה חושבים שאורט לא יתקלקל?



הפתרון של המועצה מקובל לא רק על דרום העיר אלא גם על המרכז. אם בית הספר יעבור לדרום,

זה לא ישנה, רוב חבוי המועצה תומכים בהצעה שאורכ יהיה על יד ברזילי . זה יצור סימטריה

גם בין צפון ודרום.

אם הכנסת מחליטה ברוב קולות, האם עיר החינוך לא צריך לקיים את ההתלטה? אם

המועצה מחליטה, ראש העיריה לא צריך לקיים את ההחלטה?
י. יולי
אני מייצג את ההורים בבתי הסיור שפרינצק, ויצמן, קציר. אנחנו נמצאים במאבק

על החינוך ברחובות זה שנה וחצי, והוא התחיל בדרך אחרת. הלהבה התחילה בדרום-מערב העיר.

שכונות מרמורק ושעריים דרשו להגדיל את אזורי הרישום. עקב זאת הוקם גוף של צפון-מערב

העיר. הצפון הוא 65% מכל תושבי מערב רחובות, השטח גדול פי ארבעה מדרום מערב, פריסה הרבה

יותר גרולה. הצגת הדברים כאן היתה פשטניה עד כדי עיוות התמונה.

ההישגים הלימודיים בברזילי לא היו גבוהים, ועלתה הדרישה לצרף ילדים בעלי

נתונים סוציואיקונומיים יותר טובים בהנחה שיגיעו גם להישגים לימודיים יותר טובים. התנגדנו

לכך. הפתרון ליל מערב העיר נכפה על ראש העיריה. דו"ח חן היה בנוי למערב. יש לבחון את

הנתונים שעליהם התבסס הדו"ח של פרופסור חן. עשיתי זאת. כמנחת מערכות, נית חתי את כל

המערכת והגעתי למסקנה שאי אקשר לבנות שתי בתי ספר נפרדים במערב, על פי תוכנית האב של

רחובות והתוכנית קל משרד החינוך.

ש. אלוני;

אתה מרוצה מהמצב?

י. יולי;

למצב זה הגענו אחרי שני שלבי מעבר, בהסכמת הועדים, כולל ועדים שכרגע מציעים

ו;וכנית נגדית, לאחר שהעיריה קיבלה את דעתם. לאחר עימווו של העיריה עם משרד התינוך, משרד

החינוך נמוג מהפתרון של ארבע חטיבות ביניים והגיש את הפתרון המוצע. זה לא פתרון של ראש

העיריה, זה פתרון שהושג בסופו של משא ומתן עם כל חושבי רחובות-מערב. היתה גם החלטת מועצה.

אני מייצג רק את מערב העיר. דרשנו בית ספר מאוחד לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה,

כי אנחנו רוצים אינטגרציה מלאה ומינימום של טלטול תלמירים. 50 מתלמידי צפון העיר יצטרכו

לעבור על פני קציר בדרכם לחטיבה עליונה בדרום, ואף אתר מהדרום לא יצטרך לעבור - אף תלמיד

ממרמורק ושעריים לא יעבור על פני בית ספר על פני בית ספר שכאילו מגיע לו ויצטרך ללכת

לבית ספר אתר. באותה מידה שיש בדרום אמוציות נגר הלינה צפונה, יש אמוציות בצד השני שלא

ללכת דרומה. כל המאבק הוא מאבק אמוציונלי שאיננו קשור לחינוך.

כאחר שאנחנו נמצאים בעמדת הגנה, די לנו להגיד; ראו את קציר על הנתונים

הסוציואקונומיים של בתי הספר שמזינים אותו ועל ההישגים שלו. דהיינו, אין קשר בין הרמה

המזינה ורמת ההישגים. דו"ח חן בעמוד 17 אומר את העיקר: אין התאמה שלמה בין הישגים ובין

הזנה, התאמה זו קיימת רק בקצוות - במצב סוציואקונומי גרוע מאד ההישגים נמוכים. כל

הצגת הדברים כאן לא היתה נכונה.

אני תומך בפתרון בשני שלבים, אינטגרציה, מינימום של טלטול לכל התלמידים,

בית ספר אחד במערב העיר. אהרי שיהיה בית ספר אתר, לא תהיה עוד הבחנה בין צפון ודרום.

כשתהיה אינטגרציה, לא תהיה הבחנה בין צפון ודרום. אם בודקים את המרחקים הממוצעים, התשובה

היא קציר. אנחנו מציעים שהפתרון יהיה קציר בגלל האינטגרציה, בגלל המרחקים, ובגלל

ההישגים.
פ. גולדשטיין
ביקרתי שלוש.פעמים ברחובות לרגל שמחות, הזדמן לי לדבר עם אנשים מכל אזורי העיר,

התרעמתי שהענין הוא יותר אמוציונלי מאשר רציונלי. אני חושב שהאיניטגרציה מתקיימת ברחובות,
יש שאומרים
מעט מדי; יש שאומרים: תודה לאל.

אמרו שהיו שתי ישיבות של מועצת העיר. במספרים יכול כל אחד לשחק לפי הבנתו.

אס מקבלים את העמדה של האזור המערבי-דרומי, אפשר לפתור אח הבעיה היום, כי לא מדובר בתהליך

שצריך להתבצע בשנה הבאה, מערכת החינוך צריכה להתחיל לפעול בעוד שבועיים. אבל אני אינני

יכול לתת לעיריה ולתושבים פתרונות לפי הבנתי ותפיסתי, כי אני אינני חי ברחובות.

ביחד עם חברים אחרים ביקשתי לקיים דיון זה בועדה מפני שחששתי מההשלכות קעלולות

להיות. אנחנו יודעים שלפעמים מכוונות טובות ביותר נעשים בסופו של דבר מעשים לא נכונים,

מעשים שמי שהתחיל בענין בכלל לא התכוון להם. הבעיה היא לא פוליטית, כפי ששמענו, היא גיבוריה

חברתית.

אני חושב שהמטרה של ועדת התינוך היתה להביא את המתדיינים לשולחן אחד, לשמוע

את הדברים. אני מציע שלא נפסוק, אסור לנו לפסוק. אני מציע שסיכום הישיבה הזאת יהיה

בקריאה להנהלת העיריה, לאנשי משרד החינוך, שהם האוביקטיביים ביותר בענין זה כי הם

לא אמוציונליים, ואל נציגי ההורים שדיברו בלהט רב, לנסות לפתור את הבעיה בסיוע של

משרר החינוך - מנכ"ל משרד החינוך, שגם בתשובות שלו לשאילתות אני מוצא נימה תיובית

מרגיעה.
ש. אלוני
שמענו שיש מטען כבד של אי-שביעות רצון, תחושה של קיפוח וניכור של חלק

מהאוכלוסיה. אלמנטים אלה חייבים לקחת בחשבון, אי אפשר להתעלם מהם. ואס נוסף לכך שמענו

מנציג משרד החינוך שמרחפת סכנה של "בריהת לבנים", הרי אני במצוקה.

אני אמנם גרה באזור נוח מאד, אבל גם אצלנו היו בעיות. היו הורים שלא רצו

שבית הספר יהיה משותף לנו ולדשפון, ואנחנו דרשנו שבית הספר יהיה משותף. כשהיה משבר גדול

בקרית-שמונה, בני שהיה תיכוניסט הלך לקרית-שמונה, וזה מרחק יותר גדול מאשר בין צפון-מערב

לדרום-מערב רחובות.

אני רוצה לשאול אתכם, כתושבי העיר שאוהבים אותה. אם קמה שכונה חרשה, חטיבה

עליונה של בית בית ספר תיכון יכולה להיות כוח דינמי עצום באותה שכונה./זה נכון להעביר

את כל חטיבות הביניים ביחד לסביבה יותר חזקה, הרי חטיבה עליונה יכולה כבר להקרין על

סביבתה. תלמידים בכיתות י- י"ב הם כבר נשים וגברים. מוסד גדול, שעל ידו יהיה גם אורט,

יכול לתת תנופה לכל האזור של דרום-מערב. זה יכול להיות דבר חשוב בתכנון של האזור.

עשינו הרבה מאד שגיאות בתכנון. כשבנו את מעונות הסטודנטים בתל אביב וגם בירושלים

התחננו שיבנו את המעונות בשכונות. כאשר עוסקים בבניה של בית ספר, צריך להביא בחשבון

גורמים כאלה אם המחשבה של כולם היא לטובת העיר, ונראה לי שאף אחד לא נתון פה באמביציה אישית,

יש חשיבות לתנופה, שבירת אי האמון והחרדה, וכדאי לדון בענין פעם נוספת.

כיתות ז - ט, שבהן נעשה המבחן, שם האינטגרציה וההכנה לחיים, האם הן

מחולקות לדרום וצפון?



ר. ורד;

כן.

י. לוין;

לא.
דייר י. ליפשיץ
ארבע שנים זה היה כך.

קן. אלוני;

אני רוצה לשמוע אח שיקולי המשרד. בגיל הזה מחגבש האופי. למה זה לא יהיה שווה?

י. לוין;

אי השוויון הוא רק בתהושה שלצד אחד יש כביכול יותר סיכויים להגיע לחטיבה עליונה.

מבחינה סוציואקונומית שתי השכונות דומות, ויש אפילו יתרון מסויט לביה"ד.

ניצור מצב, או בכיתה ו או ב-ט, שתהיה אחידות בקליטה לבית ספר על-יסודי, ואז

לא יהיה מקום לחרדה הגדולה של ההורים.
ש. אלוני
הבעיה חייבת להפתר בין העיריה וועדת החינוך שלה ובין הציבור. הגיל בכיתות

ז - ט הוא מפתח להמשך. אם אתה אומר שיהיה מעמד שווה ולכולם תהיה אופציה להגיע לחטיבה

עליונה, המיקום פחות תשוב. אני אומרת שחטיבה עליונה צריכה להיות באזור יותר חלש, כרי

שיהיוי מעורבות, קשר ועבודה קהילתית . (קריאה; לא דווקא 60 כיתות, יכולות להיות 30 כיתות).

אני מדברת על הכיוון. ככל שבית הספר גדול יותר וגיל התלמידים גבוה יותר, היכולת

וההשפעה גדולות יותר.

יש גס הבעיה של אורט. אני חסידה של בתי הספר המקצועיים. רשת אורט עשתה

שירות עצום במדינת ישראל, אלה בתי ספר נפלאים. זה יהיה יוצא מן הכלל אס יהיה אורט

ברחובות. לא יזיק אס בדרום יהיו גס אורט וגס חטיבה.

אני לא יודעת באיזה קצב אפשר לעטות את הדברים. אנחנו יושבים ומנסים לחשוב ביתד

שלא ייפגע הצד החינוך ושלא ייפגע הצד החברתי, כי יש ציבור שמתהלך בהרגשה של קיפוח,

ולא על רקע פוליטי או מפלגתי. העיריה חייבת להיות מודעת- למטען הרגשי העצום. כל מה

שאנחנו יכולים לעשות הוא להושיב את הצדדיס ביחד לדיון.

ח. ברגר;

כולס הווייחסו לאורט, אבל אף אחד לא ביקר באורט, לא עמר על ההישגים של אורט.

נקבע שבית אורט ייבנה באזור ברזילי. התעוררו בעיות בעיריה, היה לחץ להקמת חטיבת ביניים

נוספת, עירית רחובות פנתה לאורט וביקשה לשנות סררי עריפויות ולהקים קורס את חטיבת

הביניים. ואכן הונחה אבן פינה והוקצו כספיס. היה שינוי, ביקשו להתמד בענין האינטגרציה.

אומרים שבעית האינטגרציה נפתרה לפחות במערב, ונשאלת השאלה איפה יש למקם תטיבה עליונה.

אבל אי אפשר להתעלס מהביעיה של אורט, שקיים קרוב לעשרים שנה. אס רוצים

שחטיבה עליונה תהיה על יד אורט, זה פתרון מכובר. אבל קודם כל צריך לפתור בעיה בוערת,



אורט רתובות הוא בית ספר להנדסאזם וטכנאים והוא מגיע להישגים יפיס. יש בו

כ-900 תלמידים, מהם 300 מחוץ לרחובות, 600 תלמידים מרחובות ומהם 200 מהשכונות. אבל

אנחנו נופלים בין הכסאות. כשצריך לבנות, יק; עדיפות לחטיבת ביניים. כשמתפנה מבנה -

רוצים להביא חטיבה עליונה. אורט נמצא היום במבנה זמני.

אני כבקש לא להתעלם מקיומו של אורט. גם פה יש 900 הורים מתוסכלים.
דייר י. ליפשיץ
אני מהנצל בפני מר יאיר לוין שציטטתי לא נכון את דבריו. הוא לא אמר שכונה נחשלת

אלא שכונה ברמה סוציואקונומית נמוכה.

ח. בכר;

לצערי אין לי תארים, אבל אין לי גם תואר של ספסר קרקעות, כמו מי שמנסים

להעביר ביה ספר יוקרתי ממקום למקום כדי להעלות ערך הקרקעות באזור. (י. סהר: מה פתאום?)

אני מבקש מאנשי מערב העיר לא להתייחס לרברי, אני מדבר רק על מזרח העיר. יש לי שני

תארים קלא אתן לאף אחד לקחה ממני, והאחד הוא יוקב ראש ועד ההורים של ביה"ד. נבחרתי

בהצבעה דמוקרטית ואני מייצג את דעת ההורים שם.

דייר י. ליפשיץ;

הדבר האחרון איננו נכון.

ח. בכר;

גס את התואר השני לא קיבלתי באוניברסיטה, והוא התואר בן-אדם.

אנחנו מבקשים את טובת הילדים. ארבע שנים נלחמנו על מבנה, קיבלנו מבנה מכובד

מאד לביה"ד שעונה על כל הדרישות שלנו. אנחנו לא רוצים לוותר עליו רק מקני שלמישהו יש

איזה שהוא אינטרס שלא קשור לחינוך.

אם דובר על חתימות, אני יליר רחובות ויכולתי להביא 5000 חתימות, 10,000 חתימות.
ש. אלוני
יש שם כל כך הרבה ילדים?) לא. הביאו יותר חתימות מאשר יש ילדים. ענין

החתימות לא חשוב, לכן לא עשיתי את זה.

אני גר בדרום העיר ואינני רואה עצמי נחות כהוא זה לעומת הגרים בצפון העיר,

אינני רואה רמה נמוכה ופגיעה בעובדה שאני גר בדרום העיר, ולא אנסה על ידי הקמת בית ספר

להשביח את הקרקע באזור שבו אני גר. לא קניתי רירה כדי לספסר בה ולהעלות ערכה.
ע. מור
כולם רואים בדו"ח חן אורים ותומים. לצערי, דו"ח חן בראשיתו אומר שהוא מסתמך

על בחינות שבחלקן נפתחו המעטפות. כלומר, פרופסור חן עצמו מכתייג ממה שהוא אומר.

ועכשיו לענין הסטיגמה. אני בא מדרום-מזרח, ומשום מה אני לא מפחד מהדרומיות

ומהמזרוזיות. למה? כי אני יודע מי גר שם, מי מזין את בית הספר, מה רמת הילדים. יש

לי ילד שגומר חטיבת ביניים, שני ילדים בשז"ר. הרוברים כאן לא יודעים מה קורה בביח"ד

והם לא מייצגים. אני נבחרתי באופן רשמי לועד ההורים.



צדקה חברת הכנסת אלוני כשאמרה שחשוב שביה ספר יוקרתי יהיה באזור מגורים דלים.

לכן נלחמנו על מקומה של חכיבת הביניים שנראית לא יוקרתיה. אין סיבה שבית הספר שיוצמד

לא יהיה יוקרתי כמו דה-שליט.

הבעיה היא בתאום בין גורמים חינוכיים. כאשר ניסינו לתאם בין מנהלי חטיבות

הבינייט, בגלל תחרות ביניהם לא הסכימו לשתף פעולה. ביקשנו שיהיו בחינות משוות, כי

עד עכשיו יש רק פטפטת והרגשות אבל לא עובדות.

לבית הסייר ביח"ד היו רק בעיות תפעוליות, ברובן נבעו ממבנה לא מתאים והן נפתרו.

היום יש לנו בית ספר מסודר ואין סיבה שלא יגיע לרמה גבוהה. אס תמוקם על ידו חטיבה

עליונה, מבחינה סוציואקונומית אין שום בעיה, בית הספר יוזן על ידי אנשיט לא פחות

אינטליגנטים מאשר דה-שליט, ויש לו סייויים לא פחות טוביס.

השאלה הגרולה היא למה העלו את הענין היום. למרות הבעיות שהיו בביח"ד וחילופי

מנהלים, לא שמענו אף מילה. והנה חודשיים אחרי שבית הספר עבר - פתאום מרקחה, כי 80 ילדים

מהצפון, ט8 מתוך 800, צריכים להגיע דרומה. יש 80 ילדים מסמילנסקי. דורשים ש-800 ילדים

יעברו. זה אבסורר.

אין סיבה לא לחזק את בית הספר שיהיה בית ספר יוקרתי לא פחות מדה-שליט.

י. כה7;

מה שמוצג כאן כפתרון ראש העיר לא זאת ההצעה שקיבלה במועצת העיר שלושה קולות. הפתרון

הזה בכלל לא הובא להצבעה. שלושה קובלות קיבלה ההצעה של טריינין.

מה שנכשל כאן - הוצע כאן. (מצביע על התרשים). זה יהיה בן השפחה, וזה בן הגבירה.

ירכזו שלושה בתי ספר, שתי חטיבות בינייס, חטיבה עליונה. אין שטח לבניה, קציר

חנוק מכל הצדדים. חטיבת הביניים ברזילי תהיה בן חורג שיגור במבנים של וייצמן. לאורט

יש בעיה, והדרך הכי קלה היא לגזול את כבשת הרש. למה ראש העיר הולך לפתרון הזה? כי יותר

קשה לבקש מהצפוניים ללכת כמה מטרים צפונה, הם כוודאי יפריעו, יפגינו, יתנגדו. ההנחה היא

שהדרומיים לא יודעים להפגין ולהפריע. הפתרון הזה הוא כניעה לחזקים.

ממה נובע חוסר האמון? הבעיה העיקרית היא בין מזרח למערב. קציר לא יותר טוב

מדה-שליט. מסתבר שההצלחה במעבר מחטיבה תחתונה לעליונה בדה-שליט היא בשעור 82%, ביח"ד -

82%, בקציר -92%. 10%.הנוספים שיש לקציר נובעים מ-100% פחות שיש לברזילי. פרופסור חן

העלה את הבעיה ובדק איך קרה הדבר. וזה כבר לא רק הרגשת קיפוח. הוא מצטט את מורי קציר:

מתלמידי פרזילי ביקשנו הישגים יותר גדולים. אבסולוטית התקבלו לחטיבה העליונה של קציר

תמיד פחות טובים מאלה שבאו מברזילי.

אם האחד יהיה בן השפחה והשני בן הגבירה, לא תהיה אינטגרציה ולא יהיה שקט.

ר. ורד!

נמשך עשרים שנה רחובות לא נתנה פתרון ליותר מ-300 ילדיס בשנה שצריכים היו

לצאח את רחובות נרי לקבל חינוך במקומות אחרים. יש מערכת חינוך יוקראתית. המילה "יוקרתית"

עושה לי חרארה, לפני שנתיים התמודדתי עם מנהל בי"ס קציר, כר סלע, הבאתי עשרים הורים

של ילדים שהוא לא רצה לקבל אותם. הלכתי גם לראש העיריה הרמלך ולמר לפידות. מה אמר

המנהל סלע? הוא אמר שהוא מחשיב את ההישגים של ילדי ברזילי כ-20% לעומת חטיבת הביניים

קציר. זאת אומרת שהוא פשוט לא נתן להם הזדמנות, בכוח הוריד אותם ממצבת החינוך של

רחובות.



י. יולי;

את זה פתרנו,

ר. ורד;

לא פתרו. כשילד נכשל, אני מלמדת אותו באופן פרטי, ללא תשלוט. הילדים אומרים

על סלע; השנאה שלו נוצצת בעיניים, הוא לא סובל ילדים מזרתיים. אם חטיבת הביניים לא

תהיה בנפרד, תעמוד שוב הבעיה הזאת.

ח. בכר;

אולי יותר פשוט להתליף מנהל.

ר. ורד;

ראש העיר לא יתן. סלע מבצע את המדיניות של הרמלך.

אורט הוא בית ספר טכנולוגי, ומקומו בקרית וייצמן, במקום שיש תעשיה עתירת

ידע. כל בעל מקצוע יגיד ששם מקומו של אורט.

מאיר שיטרית בנה ביבנה מערכת חינוך כדי למשוך אוכלוסיה טובה. תשאלו אותו מה

עשה. קודם כל בנה מערכת חינוך טובה ואז באו אנשים בעלי רמה. אנחנו רוצים ש-500 יתידות

דיור יאוכלם על ידי אנשים ברמה טובה. הם לא יבואו אם לא-תהיה הטיבה עליונה.

היו"ר נ. רז;

אני לא זוכר בועדת החינוך התעמקות כזו בשאלה מקומית כפי שהתעמקנו בשאלת

החינוך ברחובות. ולא רק בישיבה זאת, חברי הועדה נפגשו ובאו בדברים עם כל הצדדים.

הענין חשוב, ולכן זימנו ישיבה בפגרה. חשוב ששנת הלימודים ברחובות תפתה כראוי. מערכת

כל כך גרולה וחשובה צריכה לתפקד כהלכה והשינוי לא צריך להיות כרוך בפגיעה בחינוך.

למדנו שיש תהליך של שינוי מבנה, והוא צריך להעשות ללא זעזוע.

שמענו טענה ש-300 מילדי רחובות לא מוצאים מקומם במערכת החינוך ברחובות. הדבר

משונה בעיני. אני מתאר לעצמי שמעונינים לפתח מערכות שיקלטו את כל הילדים.

מהשיחה הזאת ומשיחות קודמות החרשמתי עמנחה את כולם הרעיון היסודי שברחובות

תהיה אינטגרציה אמיתית, יהיה שוויון בחינוך וייעלם אי האמון העמוק-כלפי המערכת. לא

ייתכן שציבורים מסוימים, ששייכים לאזורים ושכונות מסוימים, ישאו בליבם תחושת קיפוח

שתהפוך גם לעוינות כלפי מערכת החינוך. את זה צריך למחוק. את הדברים האלה אומרים כולם,

שמעתי אותם מראש העיריה בשיחת טלפון שהיתה בינינו לפני זמן מה, שמעתי את זה ממשרד החינוך.

מנכ"ל משרד החינוך אליעזר שמואלי הוא אחד התומכים העקביים ביותר באינטגרציה, ואתם יודעים

שיש במערכת גם מי שחולקים על דרך זו.



אני מכיר את מערכות החינוך בישראל ואני יודע שרשת אורט יש לה כל כך הרבה נסיון

חינוכי וכל כך הרבה רגישות חברתית ויכולת להשיג הישגים יוקרתיים, שלא מקובלת עלי

האמירה שאת אורט צריך להקים רק באזור תעשיה בקצה השני של העיר ולאוכלוסיה אחרת. ערים

מתגאות בבתי ספר של אורט. ועדת החינוך המליצה שכל ילד וילדה יקבלו חינוך טכנולוגי,

בגלל צרכי במשק והפרנסה. להגיד שבית ספר אורט באזור מסוימס לא ימשוך אוכלוסיה סובה,

למה? רשת אורט מושכת אוכלוסיה. בית הספר ברחובות יכול להיות פנינה ברשת אורט. זה יתן

תשובה לבעיה שדנים בה, יאזן את היוקרות, יתן תשובות לאוכלוסיות שונות ברחובות.

ר. ורד;

פללי אמר שהילדים שלנו נכשלים במתמטיקה, ובאורט לומדים מתמטיקה ברמה של

5-4 יחידות.

היו"ר נ. רז;

מה זה "ילדים שלנו"? יש פה כמה פרופסורים מה"ילדים שלנו". הכשרון למתמטיקה

לא מחולק לפי אזורים.

יש לי עמדה גרורה בענין, אבל אני לא רוצה לומר אותה, כי אני לא רוצה לפסוק

ולהחליט.

אני פונה אליכם ומציע שתהיה לכם מחוייבות ששנת הלימודים תפתח במועדה. אני לא

חושב שעל ידי מהומות והשבתה תביאו לשינוי ובנין המערכת לפי רצון המפגינים. קודם כל

חשוב ששנת הלימודים תפתח.

r

אני פונה אל ראש העיריה ואל ועדי ונציגי ההורים לעשות מאמץ, ובהקדם, ביחד

עם משרד החינוך, להציע פתרון לטווח יותר ארוך שיהיה מקובל על הכל. אני מרגיש שההבדלים

ביניכם הם לא בעקרון ובמגמה אלא בצורת הפתרון.

אני מסכם בפניה לכל הנוכחים - א. לאפשר לתוכנית הביצוע של מערכת החינוך

המתוכננת לשנת הלימודים הקרובה להתחיל להתבצע כפי שנקבע; ב, אני פונה לכל הגורמים -

הנהלת העיריה, מחלקת החינוך של רחובות, ועדי ההורים, חברי המועצה שמתנגדים לפתרון - לעשות

מאמץ גדול להגיע לפתרון מוסכם לטווח הארוך ולטווח הקצר. אפנה למנכ"ל משרד החינוך

ואבקש שיהיה מעורב בתהליך הזה.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים