ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 23/07/1986

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע. עלי בנושא: תכנית תל"י במבשרת ציון; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, ס"ז בתמוז התשמ"ו,23.7.1986 שעה 9.00

נכחו: חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

מ. איתן

פ. גולדשטיין

א. סרטני

מ. רייסר

מוזמנים; חבר-הכנסת ע. עלי

י. פינסקי - משרד החינוך והתרבות

גב' ח. בהן -מפקחת, משרד החינוך והתרבות

צ. בן-יצחק - ראש המועצה המקומית מבשרת ציון

ד. קירמה - יו"ר ועד ההורים מבשרת ציון

גבי א. ברזני - מבשרת ציון

גב' ט. ברנע - מבשרת ציון

ת. גרינוולד - מבשרת ציון

י. יעקב - מבשרת ציון

ש. שרבני - מבשרת ציון

גבי ג. רזיאל - מבשרת ציון

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזבירת הוועדה
ד. פלר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; א. שאילתות,

ב. הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע. עלי בנושא;

תכנית תל"י במבשרת ציון.



שאילתות

היו"ר נ. רז; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת. כנוהגנו נפתח בשאילתות. רשות הדיבור לחבר-

הכנסת פנחס גולדשטיין.

פ. גולדשטיין; אבקש לשאול שלוש שאילתות; א. קראתי היוט בעתון

"הארץ" על עתון ילדים שהוציא גליון ללא ציוניים.

אני מבקש לדעת האט עתון "זרקור" הודפס בחלקו ליהודיט כמוני ובחלקו לסקטור אחר?

מדובר על עתון ילדיט מומלץ.

ב. הונח על שולחנה של הוועדה מכתב בקשר לנתיבות ואני

מבקש שהתשובה שתתקבל בקשר אליו תתייחס אל כל חברי הוועדה.

ג. מה הנוהל במשרד החינוך והתרבות לגבי שאלות ומכתבים

של חברי הכנסת? האט קייט נוהל כזה שעובד משרד החינוך והתרבות שחבר הכנסת פנה אליו

צריך להשיב לאותו חבר הכנסת?

את השאלה הזאת אני מפנה למר שמואלי, מנכ"ל משרד

החינוך והתרבות.

אני מדגיש כי בשום-פנים-ואופן אין לי טענה לגבי ברוריה

נסיט שכולנו יודעיט עד כמה היא מסורה לקשר שקיים בין המשרד לוועדה, לפעמיט אפילו

לפניט משורת הדין.

ברצוני לדעת האט עובד משרד החינוך והתרבות צריך להשיב

לפנייתו של חבר-הכנסת תוך פרק זמן סביר? איך יכול להיות שמכתב שנשלח ב-15 במאי למר

אבנר שלו שהודיע ששלח לי תשובה לפני חודש ומזכירתו אכן אישרה כי המכתב נשלח,

סרט הגיע?

אחרי שאני אקבל את תשובת משרד החינוך והתרבות אני אפנה

לשר התקשורת.

מכל מקוט אני מוחה עליך שעובד מדינה מתנהג כפי שהוא

מתנהג.

היו"ר נ. רז; ברצוני לשאול שאילתה את משרד החינוך והתרבות; מהי

המדיניות הנהוגה לגבי בוגרות סמינר שלא מילאו את

חובתן לא בשירות בצבא ולא בצורת שירות לאומי? האט למשרד החינוך והתרבות יש בכלל

מדיניות בנושא הזה?

במידה ואני אתבקש לתת פרסיט יותר ספציפייט אני אוכל

להעבירט לגב' ברוריה נסיט.

השאילתה השניה שלי מתייחסת לעיר רחובות. אני "מוצף"

פניות גט של הוריט וגט מצד חברי המועצה בקשר אי-קיום שוויוניות במערכת החינוך על-ידי

התנגדות ראשות העיריה לקייט רפורמה ואינטגרציה. האט משרד החינוך והתרבות מודע לסכסוך

הקייט בנושא הזה? מה הוא עושה בנדון?

אנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע. עלי בנושא: תכנית תל"י במבשרת ציון

היו"ר נ. רז; הצעתו לסדר-היום של חבר-הכנסת עובדיה עלי הוגשה לכנסת

ביום 2 ביולי וכפי שאתט מביניט אנו ממהריט לדון בה.



לפני שנפתח בדיון אני אבקש מחבר-הכנסת עלי להציג את

הנושא מחדש. היו אצלי הורים אחדים בקשר הנושא שעל סדר-יומנו,

יושבים עמנו אורחים ואני אציג אותם בפני חברי הוועדה

ולאחר מכן אציג את חברי הוועדה בפני האורחים [האורחים מציגים עצמם לפי סדר הישיבה

ולאחר מכן היושב-ראש מציג בפניהם את חברי הוועדה]"

רשות הדיבור לחבר-הכנסת עובדיה עלי.

ע. עלי; אני מודה ליושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, חבר-הכנסת

נחמן רז, על זימון הישיבה בנושא הזה במהירות כה רבה,

דבר שמעיד על ההתעניינות בו, בכנסת כפי שאתם יודעים לא מקובל שהצעה לסדר-היום עולה

במליאה וכעבור שבועיים היא נדונה בוועדה ואני שוב מודה ליושב-ראש על זימון הישיבה

הזאת.

לגופם-של-דברים; במליאת הכנסת פרטתי את השתלשלות

העניינים באריכות בכל מה שנוגע למבשרת ציון ושמחתי לשמוע ששר החינוך והתרבות מצדד

בתכנית תל"י ושהסיבות שבגללן התכנית הזאת לא הופעלה איננה נעוצה בסיבות פוליטיות

אלא מסיבות שהזמן גרמן.

אני מייחס חשיבות עצומה לתכנית תל"י. אלו הם בעצם

השורשים שלנו שבלעדם לא נדע מהי מורשת האבות ולא נכיר את המקורות.

משרד החינוך והתרבות עשה יפה בזמנו כאשר הוא הציע

או יזם את התכנית הזאת של תל"י.

אני תמה על-כך שמאה הורים ממבשרת ציון צריכים להאבק

כדי שתכנית שיזם משרד החינוך והתרבות תצא לפועל בישובם. ההורים האלה נפגשים, מתחננים

דורשים ותובעים בכל צורה אפשרית לקיים את תיגבור לימודי היהדות בישובם. הם נפגשו

עם כל גורם אפשרי, הם ממשיכים להאבק על זכותם והם שואלים: מדוע אין מאפשרים להם לתת

לילדיהם מעט קורטוב של יהדות? העניין תמוה ביותר.

שר החינוך והתרבות, בדברי תשובתו להצעה לסדר-היום,

אמר דבר והיפוכו. מחד-גיסא הוא טען כי הוא בעד הפעלת תכנית תל"י ומאידך גיסא הוא

אמר כי שש-עשרה מורות מתוך שבע-עשרה מורות מתנגדות להפעלת התכנית הזאת.

מדוע קיימת התנגדות לתכנית תל"י? הרי מדובר בתכנית של

משרד החינוך והתרבות והיא, לדברי שר החינוך והתרבות, פרי מחשבה של אנשיו. אם כך מה

קורה בנושא הזה? האם אפשר לדחות הורים שרוצים לממש לימודי יהדות לבניהם בהתאם לתכנית

של משרד החינוך והתרבות?

אני תקוה כי משרד החינוך והתרבות יגרום לכך כי התכנית

הזאת תורחב במבשרת ציון ושילדי הישוב הזה ילמדו לימודי יהדות כרצון הוריהם.

כיתות לימוד בתכנית תל"י לא תחייבנה בניה נוספת או

הוצאות כלשהן; גם לא בית-ספר אחר. מדובר על אותו בית-ספר בו תלמידים יתגברו את

לימודי היהדות.

דרישת ההורים צודקת ואני משבח אותם על דרך הטיפול

שלהם בבעיה שעל סדר-יומנו. דרך טיפולם בנושא יכולה לשמש דוגמה לציבורים אחרים

ולישובים אחרים. מאבקם מתנהל בצורה תרבותית.

אם לא נענה לדרישה הכל-כך צודקת של ההורים לא נבצע

את תפקידנו כיאות.

אני מבקש שהנושא הזה לא רק ידון אלא שהוא גם יבוצע

במבשרת ציון.

אני שוב מודה ליושב-ראש הוועדה על-כך שהוא דאג לקיים

את הישיבה הזאת בדחיפות המירבית.
היו"ר נ. רז
תביעת ההורים מובנת לנו. השאלה הנשאלת בהקשר
הזה היא
מדוע היא הפכה להיות בלתי-אפשרית?

העניין נשמע כל-כך פשוט. מדובר על מדיניות משרד החינוך והתרבות. השר אמר בדברי

תשובתו להצעה לסדר-היום כי במקומות שונים הקימו כיתות תל"י וכי מדובר על מדיניות של

משרדו.

כנראה שקיימות סיבות מקומיות לאי-הפעלת תכנית

תל"י במבשרת ציון. אולי?

רשות הדיבור לגבי חוה כהן.
ח. כהן
אני מרגישה מאד לא בנוח כיוון שבאתי לשמוע דברים,

לא להגיב. אני מעדיפה לדחות את דברי ולהשמיעם

אחרי שאשמע את דברי האחרים.
היו"ר נ. רז
רשות הדיבור לראש המועצה, מר צדוק בן-יצחק.
צ. בן-יצחק
בוקר סוב, תכנית תל"י למען האמת נדונה מספר פעמים

בישיבות המועצה ועלי להדגיש בהזדמנות זאת כי רוב

חברי המועצה נוסים להגשים אותה במתכונת של בית-ספר "מולדת". הם רואים בתכנית זאת ברכה

לישוב.

ברצוני להסביר לכם את המצב במבשרת ציון. על-מנת

לשמור על האינטגרציה פיצלנו את בית-ספר "מולדת" לשתי יחידות. היום כיתות אי עד גי

ממוקמות ליד מרכז הקליסה וכיתות ד' עד ו' ליד בית-הספר הממלכתי-דתי "אריאל" במעוז ציון.

חטיבות-הביניים מופעלת לכיתות ז' ו-ח' בלבד.

עוד בשנת הלימודים הקודמת הורי התלמידים של בית-

ספר "מולדת" ביקשו להפעיל את תכנית תל"י אולם לצערנו יש הורי תלמידים בישוב וגם

גורמים במשרד החינוך והתרבות שניסו "לטרפד" את התכנית. עד לרגע זה אינני מבין מדוע.

העניין איננו ברור לי.

יש לזכור כי במבשרת ציון, בעיקר באזור הדתי,

לא היו בתי-ספר חילוניים עד שנת 1975. רוב התלמידים מהאזור הוותיק למדו במתכונת של

בתי-ספר ממלכתיים-דתיים. לא כל התלמידים שהופנו לבתי~הספר האלה היו שומרי תורה ומצוות

וחלק מהם היה מסורתי בלבד.

כתוצאה מעזיבת בתי-הספר הממלכתיים-דתיים שאיכזבו

ושהיתה בריחה מהם לבתי-ספר ממלכתיים, ומאחר ולמסורת יש חשיבות רבה במבשרת ציון,הורי

התלמידים התקבצו, בחלקם מהחלק הוותיק של הישוב, וביקשו להמשיך לתת לילדיהם תיגבור

לימודי יהדות בבית-ספר "מולדת".

מליאת המועצה החליטה להפעיל את תכנית תל"י

במסגרת בית'-ספר "מולדת" בשנת הלימודים הקרובה.

הנושא הזה הפך היום לעניין בלתי-מובן. איננו

מסוגלים להבין מדוע משרד החינוך והתרבות כאשר בראשו מר יונאי ומנהלת בית-הספר, "שמים

רגל" כדי להכשיל את הגשמת התכנית הזאת. הללו אינם מעוניינים שהתכנית תופעל במסגרת

בית-הספר והם עושים ככל הע1לה על רוחם על'-מנת "לטרפד" את החלטת המועצה מחד-גיסא ואת

החלטת ההורים מאידך-גיסא.

אנו רואים בחומרה את זה שאין הענות או שיתוף-

פעולה בינינו לבין הנהלת בית-הספר ומשרדי הממשלה. באנו לכאן כדי לבקש סיוע מהוועדה

כדי שהיא תמליץ בפני הגורמים הנוגעים בדבר שיתנו ידם כדי להפעיל את תכנית תל"י

בבית-ספר "מולדת". התכנית - אם לא תיטיב עם הציבור, בוודאי שלא תזיק.

צריך פעם אחת ולתמיד לפרוץ את העקשנות של המתנגדים

ולהראות להם שאפשר להתנהג גם אחרת ולא להיתלות בסעיפים פורמאליים שלפיהם אם רוצים

להפעיל את תכנית תל"י צריך לבקש כיתות נוספות או בית-ספר נפרד.



אין בכוונתנו- לפנות היום למשרד החינוך והתרבות

ולבקש מימון, אפילו לא מינימאלי, כיוון שהיום אין לו תקציב אפילו לבעיות ה"בוערות"

ואין רצוננו לחייב אותו לפתוח מסגרת חדשה ולהיכנס להוצאות מיותרות. את כל תכנית

תל"י אפשר לקיים באותו בית-ספר מה גם שהיא לא תזיק לאף אחד מהלומדים בבית-ספר "מולדת".

אני מבקש לומר דבר מרחיק-לכת; גם אם ינסו

"לטרפד" אותנו אנו, כמועצה, נעשה כמיטב יכלתנו על-מנת להעמיק את השירותים לשלושת

הכיתות של תל"י .

אנו רואים בתכנית תל"י תכנית מבורכת ובעקשנות

ההורים להפעיל אותה וביוזמתם דבר עקרוני שצריך להענות לו.

היו"ר נ. רז; אני קורא בדברי התשובה של שר החינוך והתרבות

לדבריו של חבר-הכנסת עובדיה עלי שבישוב המדובר

קיימת "פקעת" סבוכה במיוחד ושהיא היתה קיימת עוד לפני כן, בלי קשר לעניין תיגבור

לימודי היהדות. זה המקום היחיד בארץ שבגלל סכסוכים הוקמו בו שני בתי-ספר ממלכתיים

לא לפי החלוקה של כיתות אי עד וי אלא לפי חלוקה לרוחב. כיתות אי עד די לומדות בבית-

ספר אחד וכיתות הי ו-ו' לומדות בבית-ספר אחר, כיתות א' עד ד' לומדות בבית-ספר

"מולדת" וכיתות הי ו-ו' לומדות בבית-ספר "אריאל"?

צ. בן-יצחק; קיימת בנושא הזה אי-הבנה. כאשר מדברים על העניין

הזה יש לקחת בחשבון שמבשרת ציון הכפילה את

אוכלוסייתה במשך שמונה שנים. הגיעה אליה בעיקר אוכלוסיה חזקה.

עם כל הכבוד לשר החינוך והתרבות ולגורמים האחרים

לא נכון לומר שבגלל סכסוכים פנימיים פיצלו את בית-הספר.

בישוב קיימות מספר שכבות אוכלוסיה ביניהן משפחות

לא מעסות שנחשבות למשפחות סעונות-סיפוח ועל-מנת לקיים את האינסגרציה המלאה המועצה

החליטה לא ליצור חתך רוחב אלא שבכיתות של בית-הספר ילמדו גם ילדים ותיקים וגם תלמידים

חדשים בבית-ספר "מולדת" ומדובר על כיתות אי עד גי , ואילו תלמידי הכיתות די עד וי

ילמדו בבית-הספר הממלכתי בי במעוז ציון.

כיתות תל"י שנפתחו בעבר היו אינסגרסיביות ונשארו

כאלה.

היו"ר נ. רז; מדוע הורים הוציאו את ילדיהם מבית-הספר הממלכתי-

דתי?

צ. בן-יצחק; בגלל הרמה ובגלל שרוב התלמידים משתייכים למשפחות

טעונות סיפוח.

היו"ר נ. רז; התלמידים הסובים יצאו אם כן מהמקום הקשה והתרכזו

במקום הסוב. זאת איננה בדיוק אינסגרציה.

צ. בן-יצחק; באזור הוותיק יש לצערנו הרבה משפחות סעונות-סיפוח

אולם לא זה נושא הדיון היום. מכל מקום על-מנת

לתת תשובה למערכת החינוך במבשרת ציון אנו מפעילים היום את תכנית השיקום החברתית עם

הרבה בעיות, ללא קהילה מאמצת ובלי תקציבים.

מערכת החינוך במבשרת ציון צריכה'לקבל הרבה סיוע

חומרי כדי להרים את הרמה לרמה נאותה ועל-מנת להרים את קרנם של סעוני-הסיפוח, יחד עם

זאת כאשר הורים רואים "מפלס" או תקווה חדשה צריך לבוא לקראתם כדי להגשים את החלום

הגדול.



היו"ר נ. רז; ההורים לא הגיעו להסכמה פנימית בבית-הספר,בלי

כל קשר לתכנית תל"י, על-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר

בנושא הזה. קיבלנו מידע על מחלוקות פנימיות ועל זה מרבר שר החינוך והתרבות בדברי

תשובתו להצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת עובדיה עלי.

שר החינוך והתרבות הוסיף ואמר כי הוא מוכן וישמח

לתת לאלה הרוצים בהגשמתה של תכנית תל"י שעות מיוחדות; הוא מוכן להוסיף שעות אולם

הוא טוען כי מסגרת נפרדת לתל"י היא נושא בעייתי. תהא בעיה לפתוח כיתה אחת לתכנית

תל"י בשנת הלימודים הבאה לכיתות א', ב' ו-ג'.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני.

א. סרטני; מה פירוש המשפט האומר שההורים הגישו רשימות של כיתה

אחת? בחודש פברואר 1985 ההורים הגישו שתי רשימות;

אחת של 37 תלמידים לכיתה בי, והשניה של 35 תלמידים לכיתה אי. קשה לי להביו דבר כזה.

איך העניין הזה "בנוי"? מה קורה בדיוק בבית-הספר?

האם לא יוצרים מצב של דיס-אינטגרציה בגלל לחץ

של הורים ועל-ידי-כך יוצרים מסגרת בתוך מסגרת שהיא נפרדת ולא חשוב מאיזו סיבה היא

מקבלת משמעות מיוחדת והתייחסות אחרת?

מדוע כל בית-הספר איננו מקבל את תכנית תל"י?

אולי יש הורים שמתנגדים לתכנית הזאת?

צריך להיות שיקול חינוכי-כללי ואם מדובר על בית-

ספר ממלכתי צריך להיות בו איזון בתוך כל המערכת, יחד עם זאת אנו מבינים כי מעודדים

את ההשפעה של ה25%.

צריכה להיות הסכמה בנושא הזה וזאת גם כן שאלה.

מהו אחוז ההורים שמבקשים להגשים את תכנית תל"י

ואיך תראה באמת מערכת בתוך מערכת?

לי נראה שמסגרת של כיתות אי עד גי כמסגרת נפרדת

היא מסגרת שלוקה בחסר ואיננה יכולה לתפקד כמסגרת בית-ספרית. אינני יודעת איך עניין

כזה "עובד". לי נדמה שדבר כזה איננו תואם יצירת מערכת של חברת ילדים עם כל המשמעויות

המשתמעות מכך.

היו"ר נ. רז; הכלל של 25% חל גם על כיתות נפרדות בתוך בית-הספר.

א. סרטני; אני מבקשת להבין את הדברים.

היו"ר נ. רז; התביעה שלהם מתבססת על השימוש בחוק. הם מסתמכים

על מה שהחוק מרשה - לפי תביעתם.
מ. איתן
מדובר על פחות מ-25%.

צ. בן-יצחק; מדוע אתם מדברים על כיתות נפרדות? אנו מצדדים

במסגרת בתוך בית-הספר; לא בהפרדה. ההפרדה לא

עזרה לעם ישראל מעולם. אנו מאמינים בשילוב כל המערכות"

ההורים, וזה יחשב לזכותם, מאמינים שתכנית תל"י

לכולם, לחדשים וגם לוותיקים, תיצור אינטגרציה אז מדוע מפריעים להם?
א. סרטני
אני ק1ראת במסמר שנמצא בידי שההורים הגישו שתי

רשימות; אחת של 37 תלמידים לכיתה ב' והשניה של

35 תלמידים לכיתה אי. האם הרשימות האלה הן רשימות שהוצאו מכלל התלמידים ושעבורם אתם

מבקשים כיתה נפרדת?
ט. ברנע
כן.

א. סרטני; אני מבקשת לקבל הסבר בעניין הזה.

מ. איתן; התכנית יוצרת את הנושא הזה,זאת קביעה של משרד

החינוך והתרבות. כל מי ש"הולך" לתכנית הזאת יוצר

מצב כזה,
ד. קירמה
ההורים פרסמו הודעה שלפיה קיים מסלול כזה במשרד

החינור והתרבות ומי שמעוניין במסלול הזה רשאי

להרשם. כר נוצרה הרשימה. כל מי שהיה מעוניין אמר זאת ונכנס לרשימה. זאת הרשימה

עליה מדברת חברת-הכנסת אמירה סרטני.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר יעקב יעקב.

י. יעקב; ברצוני להרחיב מעט את הדברים כיוון שקיימים בנושא

הזה אי-אלו דברים שאינם מובנים דיים.

ראשית כל ברצוני להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר-

הכנסת נחמן רז, על כר שהוא יזם את המפגש הזה במהירות המירבית. אינני רוצה לומר כי

דבר כזה איננו אופייני לכנסת, מכל מקום אני חוזר ומודה לו על כר. אני מודה גם לחברי

הוועדה שבהזדמנויות שונות חזרו והעלו את הנושא בכנסת, כל אחד בדרכו שלו, אם על-ידי

שאילתות או בהצעות לסדר-היום.

ידידי, חבר-הכנסת עובדיה עלי, הוא איש חינוך

ותיק, מפקח לשעבר, שהנושא קרוב מאד לליבו, לכן הוא העלה אותו בהרחבה ואני מודה גם לו

וגם כפי שאמרתי קודם לחברי הוועדה האחרים.

תכנית תל"י היא תכנית שמשרד החינור והתרבות הגה

והיא פועלת מזה שנים אחדות במקומות שונים בארץ. התכנית הזאת מיועדת לבתי-ספר ממלכתיים.

אני מדגיש כי התכנית הזאת מיועדת לבתי-ספר ממלכתיים כיוון שנציגים של משרד החינור

והתרבות ואפילו מנהל מחוז ירושלים, כאשר נדרשו לנושא, שאלוי: מדוע שהתלמידים לא יעברו

לבתי-ספר ממלכתיים-דתיים? אם שאלה כזאת נשאלת על-ידי איש חינור שמופקד על המערכת,

היא נשמעת מוזרה. התכנית הזאת תוכננה לבתי-ספר ממלכתיים כדי לתת הזדמנות ולהקנות

קורטוב של יהדות לתלמידים שאינם לומדים בבתי-ספר דתיים.

משרד החינור והתרבות הושיב אנשי חינור שישבו על

התכנית הזאת שעות רבות והוציא/כסף בגינה כדי שיהיה מי ש"יקנה" את התכנית הזאת. לא

על-מנת לגנוז אותה. והנה יושבים כאן נציגי הישוב מבשרת ציון שרוצים "לקנות" את

ה"סחורה" הזאת ואותו משרד שהגה אותה מעכב בעדם. התמיהה על-כר דבה.

יתרה מזאת; אני מהלר בכנסת ושומע לשמחתי שמתקיימים

דיונים בקשר פערים וגישור עליהם בין דתיים לחילוניים, בין יהודים לערבים, אבל תחת

הכותרות האלה צריר ליצוק תוכן.

אנשי מבשרת ציון טוענים כי תכנית תל"י מגשרת על

פערים אז מדוע לא לתת להם הזדמנות להגשים את התכנית הזאת במישור המקומי? התכנית הזאת

אמורה לענות על שאלה מרכזית ואני אומר את דברי אלה כסגן לאש המועצה. קיימת במבשרת

ציון בעיה של אוכלוסיה חדשה לעומת אוכלוסיה ותיקה, בעיה של אשכנזים וספרדים וצריך

לקרוא לילד בשמו. יש במקום אוכלוסיה מבוססת לעומת אוכלוסיה טעונת-טיפוח ומערכת החינוך

צריכה לחפש מענה לשאלה איר גורמים אינטגרציה?



משרד החינוך והתרבות אמר כי הוא מוכן לקבל את

ההצעה בתנאי שהכיתות תהיינה מתוכננות. כיוון שכך הורי התלמידים הגישו רשימות למשרד.

אחר-כך המשרד טען כי הכיתה איננה מאוזנת ואז ההורים אמרו: בבקשה, תאזנו, תעשו

זאת. דברים כאלה רק יכולים להוכיה על תום-לב מצד ההורים ועל נקיון כפיים,

משרד החינוך והתרבות סעו שהוא איננו יודע אם

מתכונת קיום הכיתות האלה בתוף בית-הספר הממלכתי הוא סוב ואז ההורים ענו שאם ראשי

המקצוע יחליטו שזה לא טוב, בבקשה. יציעו מסגרת אחרת, ההורים גם היו מוכנים להסכים

לקבל כיתות תל"י מחוץ לבית-הספר, הם פתחו בפני משרד החינוך והתרבות את כל האפשרויות

כדי שהמשרד לא יעכב את מימוש התכנית,

בענייו התקציב היה ברצוני לומר כי כאשר מדובר היום

על תכניות אומרים כי מדינת-ישראל איננה משופעת בתקציבים והקביעה הזאת מבוססת על

מציאות אמיתית. תמוה מאד ששר החינוך והתרבות מודיע שלצורך הנושא הזה הוא ימצא כסף,

המועצה והורי התלמידים סוענים כי התכנית הזאת

אמורה להתבצע חינם איו כסף, נותנים מורה לכל כיתת-אם. מדוע מדובר בהקשר הזה על

תקציב נוסף?

עבור תכנית תל"י לא צריך לא תקציב ולא כל הוצאה

נוספת.

היו"ר נ, רז; מדוע, אם התכנית כבר הופעלה, היא לא נמשכה?

י. יעקב; כאשר מישהו בא אלי ושואל אותי על הסכמת הורים

אני משיב לו בשאלה; האם קיים נושא שאפשר להעלות

אותו ולקבל עליו הסכמה פה אחד של הורים באיזשהו מקום? בוודאי שלא, כאשר יש הורים

שמבקשים להגשים את תכנית תל"י באים הורים אחרים שהנושא איננו קרוב לליבם ואומרים;

לא יקום ולא יהיה.

האט שאלתם את ראש המועצה מדוע יש הורים שמתנגדים

להפעיל את התכנית הזאת בבית הספר? אינני תמים. אני מכיר את "הסיפור" הזה אבל הוא

שייך לפוליטיקה והוא איננו מו הענייו, קיימות פלוגתות פנימיות בתוך המועצה אולם

הדברים האלה הם בגרר רכילות שאיננה לכבוד המעמד, מדוע לפרוט את הנושא הזה לפרוסות?

אני מדבר על אנשים שמבקשים להגשים את תכנית תל"י

שיתרונותיה מוכרים לכם ושמפאת קוצר הזמו לא אחזור עליהם,

בקשר הרשימות ברצוני לומר כי משרד החינוך והתרבות

עשה משהו לא הגוו, הוא ביקש מההורים להגיש רשימות בתקווה שאולי לא יהיו מספיק נרשמים,

ההורים, תוך ימים ספורים, הגישו רשימות של כמעט מאה תלמידים,

ההחלטה של הוועדה המכובדת הזאת צריכה להיות

החלטית, במושגים של ביצוע, שהיא ממליצה בפני משרד החינוך והתרבות לאפשר פתיחת כיתות

תל"י במבשרת ציון בתוך בית-הספר הממלכתי או מחוצה לו, לפי רצונו, הכל על-פי מספר

הנרשמים, אם יתברר שמספר הנרשמים לא מצדיק פתיחת כיתת-לימוד - ההורים לא ייפגעו.

הם רוצים לפעול על-פי הכללים המקובלים במשרד החינוך והתרבות,

אם יש לחברים שאלות בקשר הדברים שאמרתי או בקשר

לדברים אחרים - אני אשמח להשיב עליהן,

היו"ר נ, רז; תודה, רשות הדיבור לגבי חוה כהו;
ח. כהן
אינני נוקטת לצורך הדיוו הזה עמדה אישית, אילו

הייתי כו נוקטת עמדה אישית כי אז הייתי מצדדת

בתיגבור לימודי היהדות אולם אני מייצגת לצורך ישיבה זאת את משרד החינוך והתרבות.

אישית, את בני, הייתי שולחת למסגרת תל"י אולם כאו אני מייצגת את עמדת משרד החינוך

והתרבות בנושא הספציפי שעל סדר-היום,
ע. עלי
עקרונית אתם בעד?
ח. כהן
משרד החינוך והתרבות בעד, בשני רבדים, זאת

תכנית של המשרד אולם זאת איננה תכנית של המשרד
שאומר לכל ההורים
כך תעשו וכך ילדיכם ילמדו. המשרד מאפשר להורים שרוצים לקיים את

תכנית תל"י אם יש 75% שרוצים להגשים אותה. זאת במסגרת ה-25%בה מותר להורים להחליט

על דברים בתוך תכנית הלימודים.

מדיניות משרד החינוך והתרבות היא לקיים אינטגרציה בתוך

הישובים.

כאשר קיימת בעיה של העמדת ערך מול ערך צריך

להחליט איזה ערך קודם בסולם ההירארכיה לערך האחר שגם הוא חשוב מאד ובהקשר הזה נשאלת
השאלה
איזה ערך קודם?

עובדתית מדובר על 35% מהורי שכבת כיתות א'

כאשר ישנן חמש כיתות אי. 35 מהורי שכבת כיתות בי כאשר מדובר על חמש כיתות בי.

אני מניחה שהנושא מסתכם בכ-20%, לא ב-75%.
אתם באים אלינו ואומרים
תנו לאותם הורים לממש

את תכנית תל"י, לא לכל בית-הספר. כל בית-הספר איננו יכול "ללכת על זה" כיוון שאין

לו 75%. גם איו מורים לצורך התכנית. המנהלת היא מנהלת של החינוך הממלכתי.

16 מורות מתוך 17 מורות סרבו להיכלל בתכנית תל"י.

אינני בקיאה במיוחד בנושא הזה כיוון שנכנטתי ל"תמונה" רק בחודשים האחרונים ואינני

יודעת מהו מטפר ההורים שאינם מוכנים שבניהם יכללו בתכנית הזאת.

בהזדמנות הזאת ברצוני להוסיף ולומר שלא כל מורה

חייב ללמד תכנית שאיננה על-פי טעמו או בחירתו המוסרית והערכית
מ. איתן
המשפט האחרון שאמרת הוא משפט מרחיק-לכת.
ח. כהן
י לא כל מורה הולך ללמד בבית-ספר המקנה את ערכי

תנועת העבודה.

אני רוצה לתת לכם דוגמה ממצב שנרמז עליו, של

כיתה אחת בתוך מסגרת בית-הספר, כאשר מדובר על חיי יום-יום בבית-הספר. אם לדוגמה

מקיימים טכס חג או ראש חודש וארבע כיתות מתוך אותה שכבה עושות כך ורק כיתה אחת עושה

אחרת
ע. עלי
- מה רע בזה?
ח. כהן
לא אמרתי שזה רע אבל אני רוצה לומר שקיימת בעיה.

תכנית תל"י לא נועדה לגשר בין ותיקים לחדשים או

בין דתיים ללא דתיים. לא זאת היתה מטרת התכנית. הבעיה היא בעיה של דתיים ולא דתיים

ולא כדי לגשר בין דתיים ללא דתיים תוכננה התכנית הזאת.

מר יונאי הוזכר במהלך הישיבה ואני מרגישה צורך

להגן עליו. נאמר כי הוא אמר בתמיהה להורים שרצו בתכנית תל"י: מדוע לא תלכו לבית-

הספר הממלכתי-דתי? הורים שהביעו אכזבתם מבית-הספר הממלכתי-דתי עזבו אותו ופנו לבית-

הספר הממלכתי לא בגלל שהם רצו חינוך ממלכתי לילדיהם. יש לי תחושה שאלה שרוצים לעזוב

משהו רוצים ללכת לתכנית תל"י.
מ. איתן
משרד החינוך והתרבות איננו אחראי על החינוך

הממלכתי-דתי.
ח. כהן
זה לא שייך.



ההצעה של משרד החינוך והתרבות היתה לאפשר להורים

שרוצים שילדיהם ילמדו בתכנית תל "י תכנית נוספת בתתילת חיום או בסופו, כחוגים. דבר

כזה מאפשר אינטגרציה מלאה, בזה בעצם מתחילה האינטגרציה הורים יוכלו לתת לילדיהם

את התוספת שבה הם רוצים.
היו"ר נ. רז
כדי שנדע על מה אנו מדברים ברצוני לומר לכם כי

בפרק על ההשלמה מתור קובץ החוקים של משרד החינוך

והתרבות כתוב שהורים ממספר כיתות מקבילות רשאים לדרוש הצעת השלמה אם יש מספר מספיק של

תלמידים כדי לחלק מחדש את הכיתות המקבילות ליצור כיתה שלמה בה אפשר יהיה ללמד בלי

צורר לדרוש כיתה נוספת, דהיינו, חלוקה חדשה של כיתות, דבר כזה איננו מנתק את

התלמידים האלה מבית-הספר ואף לא עושה אותם אוטונומיה.

תכנית תל"י תופעל בתור מסגרת בית-הספר הממלכתי,

בדיוק כפי שמישהו אחר היה רוצה בתיגבור ערכי תנועת העבודה או כל דבר אחר,
ברצוני לשאול את ההורים
מה קורא בפועל?

נניח שתקום כיתה של 35 תלמיד או של 37 תלמידים, האם בכיתה הזאת יהיה משום צילום מצב

המבנה החברתי? בכיתה הזאת תהיה אינטגרציה כמו בכיתות האחרות או שזאת תהיה כיתה

אליתיסטית?
א. סרטני
האם קיימת מחוייבות של מורים בנושא הזה?
י, יעקב
התשובה היא חדה וחלקה; הנושא הזה אמור לייצג את

ההתפלגות הטבעית. אנו מוכנים לכר שלמשרד החינוך

והתרבות, ואני אומר את דברי אלה בתום-לב, תהיה זכות וטו בעניין הזה. אם הוא יאמר כי

הכיתה איננה אינטגראטיבית - שישנה את הרכבה.

אם מדברים על אכזבה מבית-הספר הממלכתי-דתי ועל

הליכה לבית-ספר ממלכתי - טבעי שרוצים להפעיל בבית-הספר הממלכתי תכנית תל"י,
היו"ר נ, רז
רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכה רייסר,
מ, רייסר
אני מרוגז מאד בהקשר הנושא שעל סדר-יומנו, אינני

זוכר הרבה מקרים שהעובדות לגביהם היו כל-כך

ידועות ופשוטות ושהוצגו כל-כך הרבה פעמים מעל במות שונות ומשונות כאשר כל פעם מנסים

להסביר את העניין הזה מחדש.

יש לי גם תשובה לשאילתה של השר.

תמיד כאשר אנו מבקשים לקבל תשובות ממר יונאי -

הוא איננו.

אי-אפשר להתעלם מפתיחות ההורים ומשיתוף-הפעולה

שלהם והכל על-פי סעיף מפורש של החוק, לא מדובר לא על מפלגות ולא על מעורבות של

גוף חיצוני אז איר אפשר לשאול שאלה על אליתיסטים? אינני רוצה "להחריף" את הסוגיה.

מה לדעתכם הוא בית-הספר לאמנויות? מדוע שם זה קיים וכאן שואלים שאלות?

קיים בנושא הזה "סיפור מקומי" עם קשר משונה בדרג

המחוזי ומשום מה ההורים סובלים בגללו,

הנושא שעל סדר-היום עונה על כל הדרישות ועל כל

התנאים אז מה עוד צריר לדרוש?

אינני מבין איר משרד החינור והתרבות מסוגל לא

לאפשר קיום הבקשה הזאת של ההורים ולאשר עוד הקמת תכנית יחודית לבית-ספר?

נושא הדיון ברור, קיימת הסכמה מקיר לקיר בקשר

אליו, צריך לקבל את ההמלצות ולסכם את הישיבה, זה הכל,



היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לגב' סלי ברנע.

ס.ברגע; יש גורם אחד שלא הוצג בישיבה זאת ואינני יודעת

אם אני נוהגת בחכמה כאשר אני מציגה אותו; עניין

מנהלת בית-הספר. מנהלת בית-הספר נחשבת לגורם הראשוני ש"מסרפד" את הכללת תכנית תל"י

בבית-הספר, המנהלת הזאת נכנסה לניהול בית-הספר בשנה שעברה כאשר כיתה במתכונת תל"י

כבר נפתחה, היא קיבלה אותה כמשהו מוגמר בלי שהיה לה כל קשר אתה. לה אין סימפטיה

לנושא והיא מתנגדת לו כל השנה.

בסוף שנת הלימודים חיסלו את הכיתה הזאת.

הכיתה נפתחה על-פי כל הכללים ועבדה בתוך המסגרת.

אני מציעה ליושב-ראש לשמוע מה בפיו של המפקח של

משרד החינוך והתרבות שיושב עמנו.

איננו יודעים מה לעשות כאשר מנהלת בית-הספר מתנגדת

להפעלת תכנית תל"י. אנו סובלים מזה. אנו משקיעים בעניין הזה מאמצים בלתי-נלאים.

גב' גרינוולד שגם היא יושבת כאן לקחה שנת חופשה כדי "להריץ" את הנושא אולם עושים

מאתנו נודניקים.

לשאלה שנשאלתי ברצוני להשיב כי אני חילונית.
א. סרסני
מה בקשר למחנכת של הכיתה שעבדה על-פי תכנית תל"י?

ט.ברנע; סילקו אותו מבית-הספר בסוף השנה. היא היתה מוכנה

לקבל הדרכה וביצעה את תפקידה בצורה יוצאת-מן-הכלל.

א. גרסני; מדוע סילקו אותה?

ס. ברנע; סגרו את הכיתה.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר קירמה, יושב-ראש ועד ההורים.

ד. קירמה; ברצוני למסור לכם אינפורמציה מסויימת; 90% של

ועד ההורים של כל בית-הספר מעוניין בהכללת תכנית

תל"י בבית-הספר. המספר שציינתי משקף את רצון ההורים.

מדבריה של המפקחת חוה השתמע כאילו מעוניינים

ליצור עכשיו מסלול תל"י, לא כאילו מדובר על כיתה בתוך בית-הספר, דבר שנדון כבר

ו במשרד החינוך והתרבות. במשרד כבר החליטו על המסלול הזה אז להתחיל עכשיו לדבר כאילו

הכיתה האמורה היא נסע זר בתוך בית-הספר? זה מיותר.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור למר פינסקי.

י. פינסקי; אני אחראי מסעם משרד החינוך והתרבות על תכנית תל"י

שהיא חלק מתפקידי, אני תומך בה ומפעיל אותה בכל

הארץ.

כאיש משרד החינוך והתרבות עלי לומר כי שר החינוך

והתרבות קבע מספר דברים לגבי מבשרת ציון.

ברצוני להסביר לכם מספר דברים על מערכת תל"י

ואלה יענו על מספר שאלות שמנקרות בליבכם. שר החינוך והתרבות מצדד בתל"י והוא אמר

זאת מספר פעמים במליאת הכנסת.

יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת הקריא

מתוך החוק כי חוק החינוך מאפשר הכללת תל"י בתכנית הלימודים.

למרות שמדובר על 75% של הורים, אנו עומדים על-

כך ש-100%של הורים יהיו בעד הגשמת התכנית באותה כיתה.



ועדת החינוך והתרבות סל הכנסת תומכת ברעיון

ואת הדברים האלה שמענו מפיו של חבר-הכנסת מיכה רייסר"

לפני למעלה משלוש שנים הוקמה ועדה לבדיקת נושא

תל"י, המלצותיה הובאו בפני השר והן אושרו ביוני 1983, ברצוני לקרוא בפניכם את ההגדרה

המרכזית של המלצות הוועדה [קורא מך הכתב].

ההורים הם חלק אינטגראלי ממבנה המערכת של כיתה או

של בית-ספר שבו מפעילים את תכנית תל"י ועל-ידי זה בונים מסגרת שאיננה נחשבת בית-ספר

דתי אולם מקבלים בה את ערכי המסורת היהודית"

תכנית תל"י מופעלת היום בחמישה בתי-ספר כאשר כל

בית-ספר התחיל להנהיג את התכנית הזאת בכיתה אחת.

יש בתי-ספר שנחשבים לבתי-ספר תל"י נפרדים ויש

בתי-ספר בהם תכנית תל"י מופעלת בכיתות בתוך בית-הספר.

בבית-ספר בבאר-שבע הוכרזה שביתה בגלל בעיית מיקום

וכל ההורים, למרות שהיו באותו בית-ספר כיתות תל"י, שבתו יחד כדי להשיב את המסגרת

המאוחדת של תל"י בתוך בית-הספר הרגיל.

איו בעיה של מסגרת; הנסיון הוכיח כי הנושא פועל

יפה מאד. שני הסקטורים לומדים את ערכי הסובלנות האחד מהשני.

משרד החינוך והתרבות רואה בעיה במבשרת ציון.

שר החינוך והתרבות קבע שלושה דברים; א. הוא קבע במסגרת סמכותו שבבית-ספר "מולדת"

לא תהיה תכנית תל"י. הוא ראה את הבעיות שהמפקחת חוה הציגה בפניכם ושהוצגו בכנסת.

הוא דיבר גם על בעיית האינטגרציה. לעניין הזה נקבעה לפני שנתיים ועדה כדי שזאת

תבדוק את הנושא והוועדה מצאה שקיימות בעיות מסויימות לגבי הכיתה המסויימת לכן השר

קבע לבצע שינויים בהרכב האינטגרטיבי בכיתות א' אבל לא במהלך שנת הלימודים.

ב. הוועדה נמנעה מלדון בדרכי הביצוע. היא

המליצה להקים פורום שידון בנושא תל"י. דבר זה לא בוצע במקור. שר החינוך והתרבות

קבע, על-פי המלצות מנהל המחוז, לא לקיים תכנית תל"י בבית-ספר "מולדת" והציע שתי

אופציות; 1. מציאת מקום נפרד להקים בו בית-ספר נפרד. הנושא הזה נמצא עדיין בבדיקה

ולא נמצא לו פתרון. 2. הקמת חוגים בתוך בית-הספר. חוגים אינם נחשבים לתל"י. חוגים

הם חוגים. חוגים נחשבים לדבר יפה שקיים בהרבה בתי-ספר אולם הם אינם נחשבים לתל"י.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לגב' גרינוולד.

ת. גרינוולד; מנהלת בית-הספר מתנגדת להפעלת תכנית תל"י בבית-

הספר והיא לא היתה מוכנה לשום שיתוף-פעולה עם

ההורים. מדובר על קבוצת הורים חילונית שרואה צורך לחנך את ילדיה לפי רוח היהדות.

גם מר יונאי וגם מנהלת בית-הספר מתנגדים לרעיון ואיננו זוכים לשיתוף-פעולה מצדם.

מעולם לא דיברו אתנו על אף בעיה בסובלנות ובפתיחות וחייבים לגשר על העניין הזה. אנו

מצדנו הצענו להביא כל דבר בפני המפקח והמנהלת.

דובר כאן על חוגים ובהקשר הזה היה ברצוני לציין

ששכרנו יצא בהפסדנו.

הורים שמתנגדים להפעלת תכנית תל"י בבית-הספר

מתנגדים לקיומו של כל טכס בבית-הספר ואני מכבדת את רצונם זה. זכותם. יחד עם זאת

אני חוזרת ואומרת כי בפתיחות ובסובלנות אפשר לפתור את הבעיות אבל אם מנהלת בית-

הספר מתנגדת לרעיון קשה לנו לקבל זאת כעובדה מוגמרת.

אני בטוחה שאם יסכימו לשבת אתנו, נוכל להשיג דברים

בשיתוף-פעולה.



בתשובה לשאלה שנשאלתי אני עונה כי אני חילונית

יחד עם זאת אני מעוניינת שילדי יקבלו את ערבי היהדות.

כאשר באתי למנהלת וביקשתי אותה לנהל שיחה היא

אמרה לי כי אני גורם זר וככזה אינני רשאית לבקש דבר כזה. כאשר הגשתי לה מסמך היא

סרבה לקרוא אותו.

מוכרחים להתאזר בסובלנות ובפתיחות ואני בטוחה

שעם שיתוף-פעולה מצד המורים והמפקחים נוכל להגיע לידי הבנה.

יש הורים שאינם מעוניינים שילדיהם יכללו במסגרת

תל"י אבל לעומתם יש הורים שמבקשים להגשים תכנית כזאת עבור ילדיהם.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

מ. איתן; אני עוקב אחר מאבקם של ההורים וככזה ברצוני לשבח

אותם על מאבקם מבלי להיכנס לגופו-של-עניין.

מדובר על קבוצת הורים שעוזבת ימי עבודה ועושה לובי בכנסת. זה דבר שצריך לעודד אותו.

אני תקוה שתצליחו במאבקכם.

מבחינה אובייקטיבית העניין הזה צריך לעניין אותנו

כוועדת החינוך והתרבות של הכנסת,

אני אמליץ בפני ועד ההורים המרכזי ללמוד ממכם את

צורת ההתארגנות - אולי למטרות אחרות. מדובר על עצם היכלת להאבק נגד המימסד וזאת תופעה

ברוכה. אני מאחל לכם שתצליחו במאבקכם כדי שקבוצות אחרות יקבלו מכך עידוד.
היו"ר נ. רז
אתם מועמדים לקבלת פרס יושב-ראש הכנסת.

מכל מקום מיצינו את הנושא.

מ. רייסר; יש לי הצעת סיכום: ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

ממליצה בפני משרד החינוך והתרבות לחייב כיתות תל"י

בבית-הספר במבשרת ציון.
היו"ר נ. רז
איננו נוהגים להציע הצעות סיכום בפני האורחים.

כאשר נישאר רק אנו חברי הוועדה,והאורחים יעזבו -

אז נציע הצעת סיכום.

המקרה שעל סדר-יומנו מדבר על התעוררות הורים

שסבורים שזכותם, והחוק אומר שזאת זכותם, להאבק על הכללת תכנית מסויימת במסגרת בית-ספרם.

אנו נתקלים לעתים גם בהתעוררות הורים בעניינים הפוכים, כמו הורים שאינם רוצים במימוש

האינטגרציה ועושים כנגד הפעלתה שביתות בתרוצים מתרוצים שונים. גם זאת נחשבת להתערבות

הורים. מכל מקום מה שהיה ברצוני לומר הוא שקיימת התעוררות של הורים שרוצים להפוך את

החינוך למשהו אחר ממה שהוא היום ואינני מדבר בגנות החינוך.

אני סבור כי מצד משרד החינוך והתרבות קיימת חשדנות.

מצד אחד הוא מעודד שיתוף הורים במערכת או מעורבות, ומצד שני כאשר יש שיתוף הורים או
התערבות מצדם הוא מתחיל לחשוד
אם כך קרה - מדוע זה קרה?

אנו צריכים להקדיש ישיבה של הוועדה לנושא שיתוף

ההורים במערכת החינוך.

הדוגמה של הישיבה היום היא מיקרו-קוסמו של מה שקורה

בחברה הישראלית. מצד אחד מדברים על סובלנות אולם מהצל האחר קיים חוסר סובלנות.

לפי התרשמותי ואני התרשמתי מהדברים כמו רוב הנוכחים,

מה שנדרש כאן הוא נושא חשוב להורים שעומד בהתאם לרוח החוק אבל דבר כזה דורש שבית-הספר

יוכל להתמודד אתו.

חבל שמנהלת בית-הספר איננה נמצאת עמנו. כפי הנראה

הנסיון עם כיתות תל"י הקודמות לא היה נסיון טוב.
ע. עלי
האם היא הוזמנה לדיון?

ד. פלר; היא הוזמנה.
היו"ר נ. רז
התרשמנו מדברי הנוכחים ואנו נסכם את הישיבה ונקבע

מסקנות. אינני בטוח שמה שנסכם בישיבה זאת יקבע

לגבי התנהגותו של משרד החינוך והתרבות בעניין. המשרד יכול לטעון שכללית אנו צודקים

אולם באופן פרקטי במקום המסויים הזה לא ניתן להפעיל תכנית תל"י.

רק לפני שנה היה לנו "סיפור" עם המנהלת הקודמת של

בית-הספר במבשרת ציון. מדובר על מקום שיש עליו "אגדות המקום".

מכל מקום אנו נמליץ את המלצותינו ומה שיקרה אחר-

כך - נחיה ונראה. אנו נעשה מצדנו את מה שעלינו לעשות בגבולות המוטל עלינו כוועדה.

תודה רבה לכם [האורחים עוזבים את חדר הישיבה].

ועדת החינוך והתרבות, אחרי שדנה בהצעה של חבר-

הכנסת עובדיה עלי לסדר-היום, חייבת לתבוע ממשרד החינוך והתרבות ובאמצעותו מבית-הספר

לקיים את מה שמגיע להורים לפי רוח החוק, במידה שהבקשה עומדת במסגרת הכללים והתקנות

של משרד החינוך והתרבות.

נצטרך לבקש מהנהלת בית-הספר, מההורים ו מהמשרד

לדאוג לכך שהנושא הזה לא יגרום זעזועים לילדים כדי שכולם יוכלו להמשיך לחיות בכבוד

הדדי ובסובלנות.
א. סרטני
במסקנות הוועדה צריכה להיות פניה אל משרד החינוך

והתרבות שמפגין אטימות בפני פתיחות לגבי הורים.

כאשר קיימת פתיחות טוענים כלפי הורים שהם מתערבים. נכון שקיימות קבוצות הורים שאינן

יודעות כיצד לעשות זאת ואז הן מהוות קבוצות-לחץ, יחד עם זאת נראה לי שבתחום הזה נעשה

פחות מדי מצד המשרד.

מ. איתן! אפשר להוסיף את הנושא הזה בצורה עדינה.

א. סרטני! אינני מתכוונת לכך שנצא עם הצהרה מתקיפה אלא נדגיש

את הצורך בהידברות. בית-הספר נחשב לחלק מחיי

החברה והקהילה.

משרד החינוך והתרבות צריך להפגין התייחסות וגמישות

לצרכי הקהילה והקשבת-יתר להורים---
מ. איתן
למרות שלא תמיד הם על בסיס מקצועי.
היו"ר נ. רז
התערבות הורים איננה תמיד חיובית.
א. סרטני
לפעמים כאשר הורים רוצים להשיג משהו חיובי

הדרך בה הם פועלים מנגחת את המערכת ואז מה שנשאר

למערכת הוא להתגונן.

קיימת בנושא הזה בעיה שלא הצלחנו לגשר עליה או

לפתור אותה. למשרד החינוך והתרבות צריכה להיות הסכמה לנושא הזה - דבר שאיננו קיים,

לכן קיימות התנגשויות. אני מציעה שהמסקנות שלנו תהיינה ברוח הדברים האלה.
היו"ר נ. רז
רשות הדיבור לחבר-הכנסת עובדיה עלי.
ע. עלי
הסיכום מקובל עלי. אין כאן התערבות אלא מעורבות

ומעורבות צריך לקדם בברכה. זאת איננה התערבות

שלילית.
היו"ר נ. רז
כתוצאה מהדיון הזה אנו נקיים דיון עם משרד החינוך
והתרבות נשאלה
מה המצב בנושא הזה של תכניות השלמה?

מה הבעיות הקיימות לגביו? באיזו מידה מערכת החינוך הופכת להיות כזאת שבה הורים יכולים

לממש את רצונם מהחינוך?

אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון. הישיבה נעולה,

הישיבה הסתיימה בשעה 10.35

קוד המקור של הנתונים