ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 01/07/1986

התעמרות ופגיעה קשה בילדי החינוך הממלכתי-דתי בבית-שמש - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ז. המר

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פ ר ו ט ו ק ו ל מ ס' 151

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, כ"ד בסיון התשמ"ו, 1.7.1986, שעה 9.00

נכחו: חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

מוזמנים; י. בן-זאב - ראש מועצת בית-שמש

א. בן-לולו - סגן ראש מועצת בית-שמש

מ. אזולאי - מנהל מחי החינוך, מועצת בית-שמש

דייר י. יונאי -מנהל המחוז, משרד החינוך והתרבות

ע. וולנסקי - עוזר המנכ"ל, משרד החינוך והתרבות

מ. שריר - מנהל בית-ספר שרת

ש. אלדד - ועד ההורים, בית-הספר הממלכתי

ד. ועקנין - חבר המועצה

א. כהן - מנהל בית-הספר הממלכתי-דתי

ר. ועקנין - ועד ההורים בית-הספר הממלכתי-דתי

עו"ד א. אברג'יל - " " " " "

א. כהן - "

א. מלכה " " "

ק. בוזנח - "

ד. ועקנין - "

מזכירת הוועדה; ד. פלר

קצרנית; ח. אלסמן

סדר-היום; התעמרות ופגיעה קשה בילדי החינוך הממלכתי-

דתי בבית-שמש - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

ז. המר.



התעמרות ופגיעה קשה בילדי החינוך הממלכתי-דתי בבית-שמש - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

ז. המר

[מישיבה התקיימה במשרדו של ראש מועצת בית-שמש]

היו"ר נ. רז; בוקר טוב, אני מודיע ני אנו נמצאים כאן במעמד

של סיור ולא של ישיבה. משפטית וחוקית הנושא

שעל סדר-היום נמצא בטיפולו של הבג"צ ולכן אסור לנו להתעסק בו. העניין הזה הוא בחזקת

סוב-יודיצה ומשפטנים של הכנסת הדגישו זאת בפני.

מה שאנו כן יכולים לעשות בינתיים זה ללמוד את הנושא

שלשמו נדרשנו. שום דבר אחר לא. מטעם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת נמצאים כאן אנכי -

יושב-ראש הוועדה, המזכירה והפרוטוקול. אנו היינו חייבים לבוא לכאן כיוון שמדובר בהצעה

לסדר-היום של שר החינוך לשעבר, חבר-הכנסת זבולון המר. שר החינוך והתרבות השיב על הצעתו

של חבר-הכנסת המר ועל-פי החלטת הכנסת הנושא הועבר לטיפולה של ועדת החינוך והתרבות.

אופי הטיפול של הוועדה בנושא הזה היום הוא לימוד

הנושא ותו לא.

מתי, מה עושים ואיך - על-כך ועדת החינוך והתרבות

תחליט בישיבה מסודרת. אני חוזר ומדגיש שאנו מקיימים היום סיור ולא ישיבה.

את עיקרי העניין שמעתי בתשובתו של שר החינוך והתרבות

להצעתו לסדר-היום של חבר-הכנסת זבולון המר רק הבוקר אולם מבחינתי זאת לא היכרות ראשונה

עם הנושא

י. בן-זאב! כעסתי מאד על המכתב. איך מוציאים מכתב כזה?

היו"ר נ. רז; אני מכיר את העניין מפגישה שהיתה לי עם

האנשים יחד עם זאת באתי לכאן כדי ללמוד את הדברים

מחדש.

י. בן-זאב; ברצוני לעמוד על עיקרי הדברים; משנת 1979 חזינו את
הפעילות, בניגוד למשרדי הממשלה
משרד החינוך והתראות

ומשרד הבינוי והשיכון שאמנם הסתכלו רחוק יותר אולם לא מספיק רחוק כפי שאנו צפינו, אנו

ראינו את צרכי הלימוד לעתיד.

הגידול בבית-שמש עומד על 4,8 לשנה בעוד שהממוצע

מצביע על 2,4. בדיוק כפול. יתרה מזאת; הגיל הממוצע של תושבי בית-שמש הוא 26. כאשר

אתה מסתובב בבית-שמש אתה רואה רק נשים בהריון. כאשר השיבו לי שמדובר ב-10 ילדים לשנתון

הסברתי כי הנתון איננו נכון. אצלנו מדובר על 40 ילד לשנתון. אבל את החשבון עשו לפי

10 ילדים ולפי זה עשו גם חשבון מתי נצטרך בית-ספר?

הכירו בעובדות רק בשנת 1982. מטפלים בנושא מאז

1979 אבל בלי תכנון. בשנת 1983 החל תהליך התכנון שהיה אמור להיות כשלושה-ארבעה חודשים

ואז לצאת לביצוע. המכרז לביצוע יצא רק בשנת 1985. זה היה מעשה חלם. במהלך כל השנה

היתה בדיקה ובדיקה מחדש הלוך וחזור וכך מיסמסו את הזמן.

במקביל לכל זה היינו זקוקים גם לכיתות-גן.

אינני מכיר עוד עיר במדינה שצורכת 12 כיתות-גן בשנה אחת בבת-אחת.

כיוון שכך הועלתה השאלה; מה עדיף על מה? כיתות

לבית-ספר או כיתות-גן? התקציב איננו מספיק לשני הנושאים.



הציעו לנו אלטרנטיבות אחרות ובמקום 12 כיתות-גן

בנו רק 4, ורק 8 במקום 12.

במקום 18 כיתות בבית-הספר לא בנו עד אוקטובר 1985

אף כיתה ולאחר-מכן מתחילו בבניית 6.

כבר בשנת 1982 התחילה המצוקה והתשובות שקיבלנו .
בקשר פניותינו היו
זה זמני. בשנה הבאה יהיה בית-ספר.

במקביל לכל זאת חל תהליר נוסף" התמעטות אוכלוסין

בשכונות הוותיקות ו"התפוצצות" אוכלוסין בשכונות החדשות.

המצב הטופוגראפי אצלנו הוא כזה שעל 10 אלפים דונם

פרוסה אוכלוסיה ועל 3 אלפים דונם - תעשיה. המרחקים בין נקודה לנקודה הם של 3 קילומטר.

התפנו מבני-חינוך בשכונות הוותיקות וחסרו בשכונות

החדשות.

הצענו, כפתרון זמני, מבנה שהתרוקן עד שייבנה בית-

ספר חדש ואז התחיל החשש מאפליה.

לא יכולתי לספק מבנה של 20 כיתות כאשר במבנה היו

רק 12 כיתות ומדובר רק על כיתות-אם.

בשנה שעברה שתי כיתות למדו במקלטים של בית-הספר

במקום לקבל הסעה ולנסוע לבית-ספר עד שייבנה בית~הספר החדש. לא רצו לקבל את האלטרנטיבה

בגלל חשש של אפליה.

היו"ר נ. רז; כוונתך לבית-הספר שהתפנה?

י. בן-זאב; כוונתי לבית-ספר שהתפנה, בן 10 כיתות, עם מתקנים.

היו"ר נ. רז; על איזה מרחק של הסעה מדובר?

י. בן-זאב; שלושה קילומטר. הבטחנו להורי התלמידים

הסעה וליווי של מורה הלוך וחזור.

היו"ר נ. רז; את מי רציתם להעביר לבית-הספר העומד יריק?

י. בן-זאב; 6 כיתות של התלמידים הדתיים. הורי התלמידים סרבו

לקבל את ההצעה הזאת ורצו לקבל במקומה שתי כיתות

במקלט.

בחודש אוקטובר 1985 החלה בניית הקומה השלישית של

בית-הספר הממלכתי והיא הסתיימה רק בסוף חודש אפריל. הציפיה היתה שהבניה תסתיים בחודש

דצמבר אולם אני מכיר את הליכי הבניה וצפיתי כי היא תגמר מעבר לחודש אפריל. עשו הכל

כדי לזרז את הליכי הבניה.

כאשר הסתיימה בניית הקומה השלישית היה צריך לאכלס

אותה. מצד אחד היה בית-ספר ממלכתי עם 14 כיתות שישב במבנה של 12 כיתות ומצד שני רק

שתי כיתות במקלט.

הנהלת המועצה הכינה תכנית והחליטה עליה פה אחד

אולם בישיבת המליאה הכל השתנה. התחילו לחצים של הורים. חמישה מתוך אחד-עשר חברי

מועצה הם חובשי כיפות והלחץ עליהם היה יותר מאסיבי מאשר על אדם שאינו חובש כיפה.

ההצבעה התפצלה במליאת המועצה. חמישה היו בעד, שניים בעד הצעת ההנהלה וארבעה נמנעו.

הפיצול של ההצבעה היה לכל עבר בגלל הלחצים.

בתוקף סמכותי בחוק הבחירה הישירה הטלתי וטו על

ההחלטה. אנשים לא החליטו מתוך הגיון. הטלתי, כאמור, וטו על ההחלטה ואז היה צריך לקיים

דיון חוזר תוך עשרה ימים. עשרת הימים ניתנים כדי לשכנע.



למחרת אנשים מסויימים לקחו את החוק לידיהם,

פינו את האשקוביות ועלו מהמקלטים לקומה גי" הם נכנסו לכל הקומה ואיכלסו 7 חדרי

כיתות-אם ו-2 חדרי ספח. הם נכנסו לקומה גי כאילו זאת היתה התנחלות.
היו"ר נ. רז
כוונתך לסקטור הדתי?

י. בן-זאב; כן. הם עלו גם מהאשקוביות והסבו את כל הקומה עבור

הדתיים.

ד. פלר; כמה כיתות יש לבית-הספר הדתי?

י. בן-זאב; 6 כיתות-אם; 130 תלמיד. מכל מקום הללו חסמו את

חדר המדרגות בניגוד להוראות הבטיחות כדי שמצד אחד

לא תהיה כניסה.

היו"ר נ. רז! מתי זה היה?
י. בו-זאב
החלטת המועצה היתה ב-11 במאי. הכרזתי על וטו.

חששתי מפני פלישה ולכן שלחתי מכתב אישי בו כתבתי

כי הטלתי וטו וכי ניתנו 10 יום להחליט.

הסקטור הדתי כבר היה בפנים. ב-12 במאי ביקשתי

לדעת אם קיבלתי את הקומה של בית-הספר או לא כיוון שהייתי צריך לקבל אותו ממשרד הבינוי

והשיכון. אז ביררתי אם אני יכול להגיש תלונה וכאשר התברר לי כי אני האחראי - הגשתי

תלונה. על-כך המשטרה ענתה לי שקיים חוק של משרד הפנים וכי יש חוק כללי.

ארך לי יום כדי לשכנע את המשטרה שהחוק של משרד הפנים

הוא חוק המדינה וכי הפלישה היא השגת-גבול פלילית.

בערב יום הזיכרון הצדדים השתכנעו שצריך לקיים משא-

ומתן. זה היה ב-13 במאי. המשא-ומתן נמשך עד שעה שבע בערב, שעה בה מתחילים הטקסים.

ביקשתי אתנחתא ואמרתי שאם קומה גי לא תפונה עד למחרת, אני אפנה אותה.

תוך 48 שעות מרגע הפלישה אני רשאי לקבל את עזרת

המשטרה. אחר-כך כבר צריך לפנות לבית-המשפט. כיוון שכך החלטתי לעשות זאת תוך 48 שעות.

הודעתי למשטרה כי אני מחכה לסיוע בפינוי. למחרת חל יום העצמאות. ביום העצמאות

ההורים הפריעו לפנות את קומה גי אולם המשטרה הרחיקה אותם והעובדים שלי פינו את הדברים.

היתה גם בעיה של גיוס עובדים ביום העצמאות.

בשעה 11.30 התברר לנו שהכל נעשה כדי שתהיה להם

שהות לרוץ לבית-המשפט. יש להם עורך~דין טוב והם פנו לבית-משפט השלום. בבית-משפט

השלום אמרו להט שהם צריכים לפנות לבג"צ ועד שהם פנו לבג"צ הקומה היתה ריקה.

אני לא ידעתי על כל זה אלא בדיעבד, מהמסמכים.

למרות שכאשר הגיע הצו קומה גי היתה פנויה הם הכניסו

אליה כטאות ושולחנות - דבר שנעשה בניגוד לחוק.

אינני יודע כיצד להתייחס לנושא כזה. אולי האדם

הפשוט איננו יודע מה זה הפרת חוק אולם אני מזועזע מכך שרשות ממלכתית עוברת על החוק

ביודעין.

ברגע שהצו הגיע - הוא הקפיא את המצב. אי-אפשר

חיה לגעת יותר בשום דבר.



מרישום התלמידים מתברר שגם בשנה הבאה תהיינה רק

6 כיתות. איו גידול. כיתה אי מתחלפת. ברישום הקובע ליום הקובע רשומים 39 תלמידים

בכיתה אי. בכיתה בי הצטמצם מספר התלמידים. מ-40 תלמיד בכיתה המספר בכיתה בי ירד ל-

38 תלמיד בשתי הכיתות. תהיינה 6 כיתות. בשתי הכיתות: הי ו'-ו' יהיו 20 תלמיד ו-15

תלמיד.

א. בו-לולו; 28 ו-17.

ד. פלר; מה מצב בניית בית-הספר החדש?

י. בו-זאב; התחלנו בעבודות עפר.

גם בשנה הבאה יהיו להם 6 כיתות. הצענו פתרון בתוך

בית~הספר. ש-3 כיתות תלמדנה באשקוביות ו-3 בבית-הספר. במקלט לא ילמדו. גם השנה לא היו

צריכים ללמוד במקלטים.

היו"ר נ. רז; ברצוני לקרוא בפניך את הפתרון שהוצע על-ידי השר

[קורא מן הכתב].

ד. פלר; מדוע אינך רוצה לתת, בינתיים, את כל קומה גי?

י. בן-זאב; בית-הספר הממלכתי הפך להיות בן 16 כיתות והוא לומד

במבנה של 18 כיתות-אם. מה נותר פנוי? 2 כיתות-אם.

אינני מסתכל על החינוך כעל חדר בן 4 קירות אלא על כל מה שמסביב. ספריה

היו"ר נ. רז; מה שכתוב בדברי השר בתשובתו בכנסת

י. בן-זאב; יצרו מתחים.

היו"ר נ. רז; שר החינוך והתרבות אמר שבית-הספר החדש יחיה מוכן

בחודש נובמבר.

י. בן-זאב; נתנו עידוד לחברת הבניה כדי שבית-הספר יסתיים כמה

שאפשר מהר יותר.

היו"ר נ. רז; בפרוטוקול כתוב שכל הנסיונות לשכנע את ועד ההורים

לא נשאו פרי. היו בתוכו מחלוקות. אני מבין שיש

לכם הצעת-פשרה אילם היא איננה מקובלת על ההורים עדיין.

תודה רבה.

[הישיבה הופסקה בשעה 10.15 והתחדשה בבניין בית-הספר בשעה 10.30]

היו"ר נ. רז; ברצוני להדגיש בפני הנוכחים כי על-פי החוק איננו

יכולים לקיים ישיבה כיון שהנושא תלוי ועומד בפני

הבג"צ. באנו לשמוע וללמוד את העניין. אני ארצה לשמוע את כולם.

אבקש לשמוע ממנהל בית-הספר מהו מוקד הסכסוך?

מ. שריר; מוקד הסכסוך נעוץ בשני גורמים; א. העדר מקום

בבית-הספר; ב. שכנות שיוצרת קונפליקטים ובעיות

יום-יומיות והדברים שלא מכבר שמעתם מעידים על-כך.



הדבר הגרוע ביותר הוא כי הוויכוחים והמחלוקות

עובדים גם אל הילרים כר שהמצב בין תלמידי החינוך הממלכתי לבין ילדי החיבור הממלכתי-

דתי קשה.

כפי שכבר ציינתי קיימת בעיה גם של חוסר מקום וגם

של שכנות צפופה ואלה גורמים לכר שהמצב נעשה בלתי-אפשרי. המצב הלר ונעשה בלתי-אפשרי עד

כדי כר שאני נאלצתי לפרוש מתפקידי ולא אנהל את בית-הספר בשנה הבאה.

היו"ר נ. רז; מדוע איו מקבלים את הפשרה שהוצעה?

י. יונאי; ברצוני לדבר בשלב הזה על עובדות, לא על הערכות.

בית-הספר הזה גדל. יש לו פעילויות מחוייבות

המציאות כבית-ספר. בית-הספר הממלכתי-דתי שכו באשקוביות בתנאים לא טובים ואיו כל סיבה

מדוע הוא לא ישוכו כמו כל בית-ספר אחר?

חיו בעיות של הקמת בית-ספר ממלכתי-דתי ולמרבה

השמחה לאחרונה החלה בנייתו. בית-הספר הממלכתי-דתי היה צריר להיבנות עוד לפני שלוש שנים

אבל מה שהיה היה.

ידענו שהשכנות של שני בתי-הספר תעורר בעיות מראש

כיווו שהיו לכר סימנים בשטח מלכתחילה.

בבית-שמש יש בית-ספר ריק, בית-ספר "שמי", שבו יש

16 כיתות, ואנו הצענו להסיע את התלמידים בהסעה מאורגנת לשם אולם ועד ההורים לא הסכים.

הוא ביקש שהתלמידים ישבו כאו בטענה שאם לא התלמידים יעזבו את בית-הספר הממלכתי-דתי.

היו השנה הרבה מאד חיכוכים ביו שני בתי-הספר וכל

הנסיונות לתאם ביניהם לא עלו יפה.

ההורים לא קיבלו את הפתרון שהוצע להם ובהקשר הזה

צריר לקחת בחשבו ו שאנו יושבים בבית-ספר שהכיתות שלו מאוכלסות כמעט עד המקסימום.

בבית-הספר הממלכתי'-דתי, במרבית הכיתות, הכיתות מאוכלסות כדי החצי. יש שתי כיתות בי

עם 44 ילד יחד. יש כיתות עם 16 ו-17 תלמיד.

השיקול לחלוקת הכיתות היה צריר לקחת בחשבון שלעומת

בית-הספר הממלכתי-דתי, האיכלוס בבית-הספר הממלכתי הוא של 39 תלמיד לכיתה.

דוגמה למידת השכנות הלא טובה אני יכול לתת מהישיבה

אצל מר וולנסקי כאשר הצעת הפשרה פוצצה בגלל השאלה: היכו ימוקם חדר המורים של בית-הספר

הממלכתי-דתי? יש חדר מורים באשקוביות והוא יכול להיות משותף. לא יקרה כל אסון אם מורה

דתי ישב באותו חדר עם מורה לא דתי. אבל דבר כזה לא התקבל על הדעת.

אני צופה לקראת העתיד חיכור הולר ונמשך, חיכור

כזה שיעבור אל הילדים וזה מדאיג אותי יותר מהכל. הילדים גרים בשכונה אחת והמצב לא

צריר להגיע לכדי זריקת אבנים או הטחת מלים קשות זה בזה.

צריר להרחיק את התלמידים מהנושא הזה ולאפשר

להם לחיות יחד. אני מודאג מאד מהמצב הזה והייתי רוצה למנוע אותו מהילדים.
פתרוו
בית-הספר שהולר ונבנה יהיה מוכו בחודש

נובמבר-דצמבר, הרישום לבתי-הספר נגמר. לא תהיה "בריחת" ילדים מבית-ספר אחד לשני.

החוק איננו מאפשר זאת. אני מציע שהחל מ-1 בספטמבר יסיעו את כל התלמידים לבית-ספר

"שמי" עד שתסתיים בניית בית-הספר החדש. מדובר על שלושה חודשים. אנו מוכנים לדאוג

לתחבורה מסודרת ביחד עם המועצה.

היו"ר נ. רז! על כמה תלמידים מדובר?
י. בן-זאב
130.

י. יונאי; זאת איננה בעיה. נקבל אוטובוסים במחיר של כרטיסיה

בשעות מסויימות.
י. בן-זאב
.50%

היו"ר נ. רז; על כמה זמן נסיעה לבית-הספר מדובר?

י. יונאי; עשר דקות מקסימום. דרך אגב המושג של פתיחת יום

לימודים בשעה שמונה איננה קיימת כאן. הרבה בתי-

ספר מתחילים את שעות הלימודים לפני-כן. פותחים את בתי-הספר 2מוד להסדרי ההסעה.

הפתרון שהצעתי הוא הטוב ביותר, הוא יתן רווחה לבית-הספר ולא יצור לחץ על המועצה המקומית

בקשר הבניה.

העיקר בפתרון המוצע הוא שיימנע חיכוך שיש בו סכנה

לתושבי בית-שמש.

היו"ר נ. רז; אני מבין שכל מה שמוצע הוא עד שתסתיים בנייתו של

בית-הספר החדש; זאת אומרת שהסידור הוא לתקופה

של שלושה-ארבעה חודשים.

י. יונאי; ההורים מתעקשים שילדיהם ילמדו רק כאן. אם הם ישבו

כאן תהיה צפיפות רבה והשירותים ייפגעו. דברים

יכולים לההרס ת1ר הינף-יד אבל להחזירם לקדמותם - מי יודע מתי?

אני מבקש משני בתי-הספר לשמור על השירותים הקיימים

עד המקסימום.

ש. אלדד; אני מכהן בתפקיד יושב-ראש ועד ההורים בבית-הספר

הממלכתי וברצוני לחזק את דבריו של דייר יונאי.

כאשר הילדים ישבו במקלטים "בכינו" את צרותיהם

ונלחמנו אצל שר החינוך והתרבות ואצל שר הבינוי והשיכון בדי שלילדי בית-הספר הממלכתי-

דתי יהיה בית-ספר נפרד. יש לנו מסמכים ששני הוועדים הוציאו יחד על-מנת לפעול כדי

שיוקם בית-ספר חדש.

עכשיו בית-הספר החדש נמצא בתחילת בנייתו וצריך

למצוא פשרה. מדובר על שלושה-ארבעה חודשים.

אני חושש מכך, וזה גם כתוב בעתון, שכאשר בניית

בית-הספר החדש תסתיים התלמידים לא יהיו מוכנים לעבור אליו.

מדוע תלמידי הממלכתי-דתי אינם מוכנים לעבור לבית-

ספר "שמי" שעומד ריק? ידוע שאין למדינה תקציב וכי מבחינה זאת לחינוך יש בעיה כספית

אז עומד בית-ספר ריק כאשר קיים מצב כזה? קיימת גם חטיבה עמלנית באותו מרחק שעומדים

לבנות את בית-הספר וגם לשם הם אינם מוכנים לעבור.

אני מציג בפניכם עתון בו הורי התלמידים של בית-

הספר הממלכתי-דתי מציגים את עמדותיהם. דאגתי היא מכך שגם אחרי שייבנה עבורם בית-ספר

חדש הם יסרבו לעבור אליו.

היו"ר נ. רז; אתה מקבל את החשש הזה?

ש. אלדד; הדברים כתובים כאן שחור על-גבי לבן.

א. בן-לולו; כיוון שידידי שמעון הוזמן לכאן מן הראוי שגם הצד

השני יישמע.



היו"ר נ. רז; בוודאי. אנו נשמע גם אותם. אינני רוצה שיתפתח

כאן ויכוח ביניהם.
א. בן-לולו
כל מה שאמר מר יונאי אלו הם דברים חד-צדדיים

ואינני אומר את דברי אלה בפעם הראשונה.
ש. אלדד
בשלב מסויים היינו מוכנים לכך שבית-הספר לא ייקרא
לא בית-ספר ממלכתי ולא בית-ספר ממלכתי-דתי אלא
בית-ספר מסורתי. כולנו יהודים. שני הזרמים צריכים לחיות יחד. אבל ''טירפדו" את זה.
י. בן-זאב
הבניין של החטיבה העמלנית עומד להיות מכללה אזורית.
היו"ר נ. רז
אני מבין מדבריכם שבית-ספר "שמי" עומד ריק.
ד. פלר
האם דעתו של מנהל בית-הספר הממלכתי-דתי היא כדעת

ההורים? אני מבינה שהוא לא נמצא כאן. צריך

לשאול לדעתו.

מכל מקום היכן "עומד" הבג"צ?
י. בו-זאב
הבג"צ הוגש לאחר הפלישה שאיימה לפנות את הממלכתי-

דתי מקומה גי. הבג"צ הוא שלהם.
ד. פלר
אם הבג"צ לא יפתור את בעיית האיכלוס של שלושת החודשים

באיזו מידה מנהל המחוז יכול לכפות את הנושא?
ע. וולנסקי
ברצוני להבהיר את המהלכים מרגע שהתעוררה הבעיה.

כאשר תלמידי הממלכתי-דתי עלו לקומה גי אנו פעלנו

בשני שלבים; השלב הראשון היה שעם כניסת התלמידים לקומה גי היתה פניה לבית-המשפט העליון

לבקשת צו-ביניים וצו על תנאי מורה לא להוציא לא את התלמידים ולא את הציוד מקומה ג'.

כאן נכנס מהלך משפטי ש"נעל" אותנו מבחינת האופציות.

אינני רוצה להיכנס לפרשנויות אלא לעובדות. מהרגע שהיתה פניה לבג"צ, היינו מנועים

מלטפל בפרשה. בג"צ קבע שיש להשאיר את המצב סטטוס-קוו. אין להוציא את הציוד מקומה גי

ויש להשאיר בה את התלמידים.

לפני מתן פסק-הדין של הבג"צ המועצה הוציאה את הציוד.

זה קרה לפני החלטת-הביניים.

ועד ההורים פנה לשופטת שנתנה את הצו בעניין בזיון

בית-הדין. טענתו היתה שהמועצה הוציאה את הציוד בניגוד להחלטת הבג"צ. הנושא הובא

בפני בג"צ והחריף את יכולת הפעולה של משרד החינוך והתרבות.

בג"צ אמר שאם טוענים לבזיון בית-המשפט צריך להתחיל

בהליך פלילי בבית-המשפט וימים יגידו למתי זה ייקבע.

כאשר הורי התלמידים טענו בפני השופטת שילדיהם

יושבים בכיתות על הרצפה השופטת אמרה שהיא איננה מתרגשת מהעובדות שהם שטחו בפניה.

אם הם טוענים לבזיון בית-הדין - יש החלטה.

נוצר מצב שבג"צ קבע צו-ביניים, יחד עם זאת הוא לא

קבע להחזיר את הציוד. לעניין בזיון בית-הדין - זה נושא שמצריך מסלול אחר, לא באמצעות

בית-המשפט העליון.

בשלב הזה ועד ההורים בא אל מנכ"ל משרד החינוך

והתרבות והמנכ"ל הציע להם "לנקות את השטח" מהליכים משפטיים וממוערבותם של עורכי-דין.



כאן התחיל שלב אקטיבי של משרד החינוך והתרבות

והוא הציע פשרה במעמד מנכ"ל המשרד, ועד ההורים ומנהל המחוז, ראש המועצה לא היה נוכח.

למחרת הצעת הפשרה "פוצצה". הוועד טעו כי הוא לא

הובן כראוי בהצעת הפשרה. למחרת, כאשר הצדדים נפגשו, הוועד חזר בו תוך ציטוטים שלוחצים

רק עליו.

שלושה ימים לאחר מכן חיפשנו הצעה-פשרה אחרת שתספק

את הוועד, העברנו אותה לראש המועצה והוא הסכים לה. ביום שישי הודיע לי ראש הוועד

ששאר חברי הוועד מתנגדים [קורא את המסמך].

לא נחנו כיוון שרצינו להביא לפתרון הנושא.
להזכירכם, מדובר על התקופה
ספטמבר-אוקטובר. הצענו הצעה אחרת שאני אקריא אותה מהמסמך
שאני מחזיק בידי
4 כיתות אשקוביות, 3 בקומה גי פלוס כיתה נוספת אם תאושר. תיבדק

אפשרות לשני חדרי מינהלה.

גם להצעה הזאת, המשופרת, ניתנה ביום 9 ביוני

תשובה שלילית.

כיוון שכך - הפסקנו את הטיפול בנושא הזה .

מנקודת השקפתנו ההצעה הדחופה לסדר-היום בשל כך שתלמידים יושבים על הרצפה יכולה היתה

להסתיים בתחילת חודש יוני, המועצה היתה מוכנה להכניס את הכסאות והשולחנות לאלתר.

השאלה היתה מה יקרה בשנת הלימודים התשמ"ז?

לחודשים ספטמבר-אוקטובר הובהר שהמועצה עושה הכל כדי לסיים את הבניה. כל חילוקי-הדעות

היו על כיתה אחת, אם זאת תהיה בקומה גי חודשיים שלושה עד סיום הבניה,

להערכתנו הפרשה הזאת עברה כל פרופורציה. היא

העסיקה את מנכ"ל המשרד, את לשכת השר, את ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ועוד. עשינו

מאמצים ללא הרף, גם בשעות לא סבירות, על-מנת לסיים את העניין.

י. בן-זאב! היה עוד הליך ביניים בו ביקש הוועד להורות

לי להחזיר את הציוד לאלתר. הוא נענה על-כך

בשלילה, נקנס והיה צריך לשלם את הוצאות המשפט. לאחר מכן שוב נעשה אקט של לקיחת החוק

בידיים.

ש. אלדד; מנכ"ל משרד החינוך והתרבות כתב ב-30 במאי מכתב

לראש המועצה [קורא את המכתב],

י, בן-זאב; השופטת פסקה שאין חובה להחזיר את הציוד.

ד. ועקנין; דווקה בגלל הנימוקים שהוזכרו להעביר תלמידים לשלושה

חודשים לבית-ספר אחר - התוצאה תהיה הפוכה. לדעתי

צריך להשאיר אותם על-פי הסדר שיימצא.

אין בכלל תופעה כזאת של זריקת אבנים; אין מריבות.

אין חיכוכים, בתי נוסעת מזה שבע שנים לבית-שמש ולא קרה לה כלום. שתי בנותי האחרות

לומדות כאן ארבע שנים. לא שמעתי שהיו מריבות או צעקות.

שליחת תלמידים מכאן תעורר התנגדות והתבטאות על

מנצחים ומנוצחים, ורק "תחדד" את הבעיה.

יכולים לחיות יחד במשך שלושה חודשים, אפילו כצעד

חינוכי. אם נוצר "משקע", אל "נחדד" אותו,

[הישיבה הופסקה בשעה 11,10 וחודשה מיד בקומה גי עם ועד הורי בית-הספר הממלכתי-דתי]
היו"ר נ. רז
[להורי תלמידי בית-הספר הממלכתי-דתי] איננו יכולים

לקיים עתה ישיבה כיוון שהנושא שעל סדר-יומנו נמצא

בטיפולו של הבג"צ.

מה שאנו עושים היום הוא שמיעת הדברים ולימוד העניין.

א. אברג'יל; שמענו מעבר לדלת דברים שנרצה להתייחס אליהם.

היו"ר נ. רז; תבל על הזמן. היום התתיל החופש הגדול בשעה טובה

ומוצלתת והילדים יצטרכו להתחיל ללמוד ב-1 בספטמבר.

בחודש נובמבר תסתיים בנייתו של בית-הספר החדש.
ר. ועקנין
הוא לא יגמר בחודש אפריל.

היו"ר נ. רז; אין ברצוני לשמוע מכם את ה"הסטוריה".

ב. קלמונס; האם תרשה לנו להפסיק אותך באמצע דבריך או שאתה רוצה

לסיים את הדברים ולאחריהם אנו נתבטא?

היו"ר נ. רז; אני רוצה לשמוע מכם מה אתם מציעים? אינני רוצה

לשמוע את ההיסטוריה. איך אתם מציעים לקיים את

ראשית שנת-ולימודים עד שבניית בית-הספר תסתיים?

א. אברג'יל; בחודשים נובמבר-דצמבר בניית בית-הספר תסתיים.

היו"ר נ. רז; איך יתקיימו הלימודים במשך שלושת החודשים עד שהבניה

תיגמר?

ר. ועקניו; ההצעה שלנו היום, אחרי מה שקרה, היא שילדינו יקבלו

את כל הקומה. כל קומה גי מגיעה לנו בזכות, לא בחסד.

יש לנו התכתבות שמעלה את הדברים האלה.

אתם, ככנסת ישראל, צריכים לתת דעתכם על ההתעללות

שהיתה בילדים. כפי שהכנסת נותנת דעתה על הריגת שני מחבלים ערבים והופכת עולמות כך היא

צריכה לתת דעתה על ילדים שישבו על הרצפה בבית-הספר.

אני רוצה שתעמידו את האדם הזה על מקומו .

היו"ר נ. רז; למי אתה מתכוון?

ר. יעקנין; לראש המועצה. הוא התעלל בילדים בצורה חסרת תקדים.

הילדים סבלו במשך חודש וחצי.

אנו רוצים לקבל את כל הקומה עד שתסתיים בנייתו של

בית-הספר החדש.

ב. קלמונט; כל הקומה לא תספיק. אנו נהיה מוכנים להסתפק בכל הקומה

ובעוד שתי אשקוביות.

היו"ר נ. רז; יש ארבע אשקוביות.

ב. קלמונט; אז שיתנו לנו שתיים.

א. כהן; ילדינו לא יכלו לנשום אוויר בעת הלימודים,



ר. ועקניו; ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת זבולון המר מדברת על

התעללות שהיתה בילדים. הילדים סבלו מספיק ארבע

שנים.

אנו רוצים לקבל את כל הקומה.

היו"ר נ. רז; זאת עמדת ועד ההורים? כל הקומה?

ר. ועקנין; כן.

א. כהן; חמש שנים התלמידים למדו בתנאים תת-אנושיים. שנה

קודם לכן הם למדו בחדרון צמוד לשירותים וכל ילד

שהיה צריך להיכנס לשירותים היה צריך לעבור דרכם; שלא לדבר על הריח.

יש ילדים שאינם יודעים כיצד נראה בית-ספר. לא

ייתכן שכאשר יש משהו נורמאלי שלא יתנו אותו לילדים, עד שייבנה בית-הספר החדש.

היו"ר נ. רז; מה יהיה כאשר תסתיים בנייתו של בית-הספר החדש?

ר. ועקנין; כולם עוברים.

א. מלכה; למה לנו להישאר כאן? כולנו נעבור.

היו"ר נ. רז; הוויכוח הוא על שלושה חודשים?

ב. קלמונס; עד המעבר.

ר. ועקנין; הקומה הזאת נבנתה אך ורק עבורנו. המדינה השקיעה

תקציב אך ורק למעננו. אילו לא היתה הבעיה שלנו -

לא היו בונים את הקומה הזאת. זאת עובדה.

ראש המועצה אמר שהוא מצפצף ושהוא איננו מקבל את

דעת מוסדות החינוך והשיכון. הוא זה שקובע. האם יש כאן דיקטטורה?

ד. פלר; עניין הקומה השלישית נדון עתה בבג"צ. האם אתם

תקבלו את החלטת הבג"צ?

ר. ועקנין; ללא ספק.

ד. פלר; אם בג"צ יחליט שאינכם מקבלים את קומה גי - לא

תלמדו?

א. אברג'יל; לא יהיה לנו היכן ללמוד.

היו"ר נ. רז; אתם אומרים שאתם רוצים את קומה גי עד המעבר לבית-

הספר החדש ושאתם מוכנים לוותר על שתי האשקוביות.

ר. ועקנין; יכולים לקחת את כל האשקוביות"

היו"ר נ. רז; אני מבין שכל הקומה השלישית נחוצה לכם.

ר. ועקנין; יש כאן חדרי-הקבצה, חדר מנהל, חדר מזכירות ואם נהיה

8 כיתות נוכל לסדר שכולם יהיו פה.

הפתרון שראש המועצה נותן איננו מקובל עלינו.

אם הפתרון שלו לא ישתנה - נצא למאבק.



היו"ר נ. רז; אז הם יצטרכו להיכנס לאשקוביות?

א. כהן; לא. מספיק להם המקום.

היו"ר נ. רז; אם אתם מקבלים את כל הקומה העליונה ומפנים את כל

האשקוביות

א. אברג'יל; מעבירים את הדרי הספח לאשקוביות.

ד. ועקנין; לצערי אף אהד לא בדק כמה כיתות צריך בית-הספר הממלכתי-

דתי, כל הדיונים היו סביב השאלות האם כן קומה גי

או לא קומה גי? ארבע אשקוביות או לא ארבע אשקוביות?

גם בישיבה הקודמת נמסרו נתונים לא מדוייקים.

כמנהל בית-הספר לשעבר אמרתי בתחילת השנה שיש כאן חדר אחות בקומה אי, חדר פסיכולוג,

ספריה, שתי כיתות ומקלס, עד כמה מאוכלס חדר האחות או חדר הפסיכולוג? בענייו הגודל איו

הבדל בין חדר תקני לחדר האחות. חדר האחות נראה כמו החדר הזה בו אנו יושבים, אולי מעט

יותר קטו. אם יש כיתה שבה לומדים 22 תלמיד - המקום מספיק בהחלט.

לבית-הספר הממלכתי לא חסר מאומה. יש להם הכל.

היכו הגישה החינוכית שצריכה להיות להם? האם צריך "לחדד" את היחסים ולטעון שאיו מקום?

אני אבקש בשנה הבאה לבדוק כמה חדרי-אם חסרים לבית-

הספר הממלכתי?

זימנתי את יושב-ראש ועד ההורים לישיבה הקודמת ואמרתי

לו; למה לערבב בנושא הזה את המנכ"ל או את ועדת החינוך והתרבות של הכנסת? צריך לחלק את

המקום לתקופת-המעבר. על זה הוא לא היה מוכן לשמוע.

מדובר על שעת חירום; על שעת-מעבר. יש אפשרות

ליישר את ההדורים. לקומה גי איו כל קשר עם קומות א' ו-בי.

בישיבה שקיימנו לפני שלוש וארבע שנים עם ועד הורי

התלמידים של בית-הספר הממלכתי אמרנו כי כולנו גרים באותה שכונה וננסה, במשותף, להקים

בית-ספר.

לממלכתי-הדתי נבנתה קומה מיוחדת, קומה גי. יש

לה כניסה נפרדת. זאת איננה יציאת חירום.

אני יודע איך צצים סיפורים על זריקת אבנים ועל מתח.

ארבע שנים אף אחד לא "צייץ". אז אחרי שנבנתה קומה מותר לילדים ללמוד בה שלושה חודשים

בחדרים תקניים?

כאשר בתי למדה בבית-כנסת לא אמרתי מלה.

היו"ר נ. רז; אם אני מביו נכוו את דבריך אתה אומר שלתקופת-המעבר

של שלושה-ארבעה חודשים אפשר להסדיר את הבעיה מבלי

שייפגע כאן שום דבר.

ד. ועקניו; ללא אשקוביות.

היו"ר נ. רז; אני מבקש ממך להכיו לי תכנית בכתב ולהעביר לי אותה

היום או מחר לכנסת.

ד. ועקנין; מחר אם ירצה השם תקבל ממני את ההצעה.

אם פסיכולוג בא לבית-הספר פעם בשבוע זה מצדיק שיהיה

לו חדר? אותו דבר לגבי אחות. יש כאו אחות צמודה?



כל הנושא מופיע בסקיצות. אני מדגיש כי מדובר על

תקופת-מעבר.

א. אביג'יל; ברמות קיימת בדיוק אותר. בעיה.

ד. פלר; ה"סיפור" הזה בדרך אלינו"

היו"ר נ. רז; עלינו לסיים את הדיון. רשות הדיבור למר וולנסקי,

ע. וולנסקי; ברצוני להביא לידיעת ועד ההורים כי הבאתי בפני

יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת את כל השתלשלות

העניינים כולל נסיונות הפישור. סיפרתי שבהתחלה היתה הסכמה ולאחר-מכן אמרתם שלא הבינו

ברור את העמדות.

ציינתי בדברי כי הצעת הפשרה השניה הוצעה ב-6 בחודש,

כי היא היתה סבירה והוועד עמד לקבל אותה, אלא שביום ראשון קיבלנו ממנו תשובה שלילית.

כיוון שמדובר על פרק זמן קצר או לא קצר ומתוך הנחה

שאתם עוברים לבית-הספר החדש, צריך לקחת בחשבון שלא תהיה "נדידה" מחודשת עד סוף שנת

הלימודים כדי שהשנה תוכל להסתיים בלי שמי שלמד באשקוביות --

ר. ועקנין; זה לא רחוק. לא סוף העולם.

ע. וולנסקי; אני מבקש אתכם לקחת זאת בחשבון.

אני מבקש לומר לכם, ואני אומר זאת לא בתוקף תפקידי,

שהפכנו את הנושא הזה לנושא כאוב ואני כואב אותו. יש לי ילדים בגיל הילדים שלכם.

עברנו את התקופה של ישיבה על הרצפה. כרגע מה שנחוץ לנו הוא רצון סוב וידיעה ברורה

שאסור להוביל את הנושא על גב הילדים. אסור להמשיך ולנהל את המאבק הזה במונחים של דתיים-

חילוניים כפי שהוא עתה.

בקשר מר יונאי, מנהל המחוז, ברצוני לציין באזניכם

כי אני מייצג את משרד החינוך והתרבות ומבקש מכם לא לומר אף מלה בגנותו. מנהל המחוז

עושה כל מה שהוא עושה בתוקף תפקידו ובסמכותו.

אני רוצה להזכיר לכם כי הייתם עדים במהלך התקופה

הזאת למאמצים שעשינו כדי למצוא פתרון לבעיה ומבקש אתכם להשתמש בשכל הישר שלכם כדי

למצוא תוך רצון סוב פתרון על-מנת שלא נפתח שנת לימודים חדשה בהשמצות ובטענות. דבר כזה

מפעפע לילדים.

היו"ר נ. רז; תודה. העניין ברור.

א. כהן; הרעיון שמר וולנסקי הביע בפנינו מקובל גם עלי.

כאשר הגעתי לכאן קיבלתי ארבעה מבנים כאשר הקיצוני

ביותר לא היה קיים, דהיינו שלושה מבנים, שלוש אשקוביות, עם שני חדרונים קטנים שהיו

אמורים לשמש חדרי ספורט. שם היו שירותים לילדים, מזכירות, חדר מורים וחדר המנהל.

עבדנו בתנאים לא תנאים. אני רציתי להתנהג בדרכי נועם אולם המועצה לא הלכה לקראתי בדרכי-

נועם.

לא היה לי טלפון או מזכירה רק שולחנות וכסאות.

מצד הרשות לא היה רצון טוב. המצב היה עלוב ביותר. כדי להשיג טלפון הייתי צריך ללכת אל

שר התקשורת ורק באמצעותו הנושא הוסדר.

הילדים למדו בתנאים תת-אנושיים. אני בוגר שנות

החמישים וככזה חייב לציין שעוד לא נתקלתי בתנאים כאלה.

"שילמתי" את המחיר. אני מחזיק בידי מכתב התפטרות.

נעשה לי עוול בל-יתואר. באתי מ"שדה" החינוך עם רצון טוב לפתור בעיות אבל נוצרו כאן

מצבים פרובוקטיביים. שני הסקטורים אינם יכולים לחיות יחד. דבר כזה לא ייתכן .אנו עם

אחד.



כל התהליך היה פרובוקציה כדי ליצור את ה"פיצוץ".

צר לי מאד שהמצב הגיע עד כדי כך. עבדתי כאן

שנתיים ואני צריך לעזוב את ניהול בית-הספר.

היו"ר נ. רז; גם אני מיצר על-כך. תודה.

ע. בן-עדי; לפני שנה ישבנו עם מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ועם

אנשיו בקשר בניית קומה גי עבור הדתיים. בנו לנו

קומה, היקצו לשם-כך תקציב וכל מה שהיה דרוש.

אז מה ההליטו במועצה? הבה נתחכם. לא הממשלה תקבע

אלא המועצה. המועצה המקומית בית-שמש תיקבע בשביל מי נבנתה קומה גי.

יש פרוטוקול, יש מכתב של המנכ"ל, אבל מה אמרו

במועצה? זה לא חוקי.

מי מחליט על איכלוס? אם המועצה המקומית תחליט

להפוך את המבנה לתיאטרון החוק יעמוד לצדה? אנו נצטרך להמשיך לשתוק?

היכן עומד משרד החינוך והתרבות והיכן הכנטת? מדוע

הם שותקים? אם יש חוק אז בכנסת צריך לומר שיש גבול לכל הפרת חוק, האם אפשר לאשר

תקציב לבניית בית-טפר ואחר-כך להפוך את המבנה למשהו אחר?

בנו את קומה גי עבור הדתיים. מה אנו צריכים לעשות?

לפנות אל ראש-הממשלה בנושא הזה? אדרבה, תגידו לנו למי לפנות. אני אינני מתמצא במערכת

המשפטית. זאת שערוריה ממדרגה ראשונה. חבל שאי-אפשר להביא לכאן את העתונות הזרה.

לפני שנה אמרו לנו שהעניין בלתי-חוקי. שהרשות קובעת,

אם עשרה חברי המועצה מחליטים שקומה גי תימסר לדתיים ואחד מהם יתנגד - הקומה לא תימסר

לדתיים? אני לא מבין את זה,

מה אנו צריכים לעשות עכשיו? כאשר כבר נבנתה קומה

בשביל הדתיים רוצים לשכנע אותנו לעזוב אותה, להגיע לידי פשרה ו"לעשות שלום"? מי לא

"עשה שלום" במשך שנה וחצי?

ע, וולנסקי; אינך יודע את העובדות,

ע, בן-עדי; אני מכיר את העובדות, אם בג"צ אומר שקומה גי שייכת

לדתיים זאת אומרת שהוא טועה? די, מספיק,

אילו היינו מגיעים לפשרה לפני שישה חודשים, לפני כל זה, הייתי מקבל זאת בשמחה, בבקשה,

קחו שלוש כיתות, נמשיך ללמוד במקלטים, אבל כאשר החוק עומד לצדנו אנו צריכים לוותר
ולומר
קחו את קומה גי ואנו נמשיך ללמוד במקלטים? זה מה שאתם רוצים?

ע, וולנסקי; בג"צ לא פסק שקומה גי היא שלכם,
ע, בן-עדי
יש החלטת מועצה שקומה גי נועדה עבורנו, יש עתירה

לבג"צ מחבר המועצה שמבקש לאשר, ואם לא - שיהיה זימון

פעם שניה, בהחלטה השניה יהיה רוב, אז מה אנו צריכים לעשות? לומר: תודה רבה, קחו את

קומה גי חזרה?

היו"ר נ, רז; באנו אליכם כדי ללמוד את הנושא, לאחר-מכן נביא אותו

לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לישיבה, אחרי פסק-

הדין של הבג"צ כמובן, מבחינת החוק הנושא הוא סוב-יודיצה, אחרי פסיקת הבג"צ יהיה לנו

יותר חומר ואז ועדת החינוך והתרבות תנסה להציע פתרון בשיתוף אתכם כמובן,
ר. ועקנין
פסיקת הבג"צ תהיה רק בחודש ספטמבר; מה נעשה עד אז?

היו"ר נ. רז; אינני יכול לומר לך.

ע. בן-עדי; אני אעמוד על-כך שב-1 בספטמבר לא יעשו לנו עוד פעם

"תרגיל". הילדים למדו מספיק זמן על הרצפה. אף אחד

לא יכול להיכנס לקומה גי אלא רק הדתיים. לא ייתכן דבר כזה. כואב לי הלב על-כך שילדי

למדו חודשיים על הרצפה.

היו"ר נ. רז; אני חוזר שוב על דברי שבאתי לכאן כדי ללמוד ולהכיר

את הנושא מקרוב.

א. אברג'יל; המצב הגיע עד כדי אבסורד.

ד. ועקנין; בנוסף להצעת הארגון שאני אמסור מחר ליושב-ראש הוועדה

ברצוני- להעלות עוד נושא שקשור למשרד הפנים. ראש

המועצה היה צריך לכנס את המועצה שנית והוא לא כינס אותה. אתם יכולים להתערב בנושא הזה

ולבקש שמשרד הפנים ידרוש מראש המועצה לכנס את המועצה שנית.

היו"ר נ. רז; המועצה היא בגדר "כוורת דבורים" שלא הייתי רוצה

להכניס את עצמי לתוכה. מה שאני צריו לדאוג לו

הוא שפתיחת שנת הלימודים תהיה מתוך הסכמה. אולי צריף ליזום מפגש ביניכם כדי למצוא

פתרון זמני, עד שתסתיים בניית בית-הספר החדש. מכל מקום אנו נשקול את הדברים.

אני מציע לכם לקחת יוזמה ולשתף בנושא את ראש המועצה.

ייתכן שאני אזמן לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת את הגורמים בצורה של שיחה על-מנת למצוא

פתרון.

ר. ועקנין; זה יהיה הדבר הטוב ביותר.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.50

קוד המקור של הנתונים