ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 25/06/1986

סיכום שנת הלימודים החולפת מבחינת החינוך; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 149

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום רביעי, י"ט בסיוון התשמ"ו - 25.6.86 " בשעה09.00
נכחו
חברי הוועדה; נ' רז- היו"ר

מי איתן

שי אלוני

פי גולדשטיין

עי דראושה

אי הראל

ת' טובי

אי סרטני

זי עטשי

אי חי שאקי

מוזמנים; אי שמואלי - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

בי אמיר - יו"ר המזכירות הפדגוגית העל-יסודית,

משרד החינוך והתרבות

י' בן-רחמים - משרד החינוך ומתרבות

ע' וולנסקי - משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

אי קפלן - משרד האוצר

אי אבו-עסבה - מרכז השלטון המקומי - ג'ת

יי סאטל -משרד הבינוי והשיכון

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה; ע' הירשפלד
סדר-היום
1. שאילתות,

2. סיכום שנת הלימודים החולפת מבחינת החינוך. עם מנכ"לי

משרדי החינוך והשיכון.



היו"ר נ' רז;

אני פותח את הישיבה.

אני מלא צער על כך שאתמול הטרחנו לשווא את אנשי משרד החינוך, את אנשי משרד

הבינוי והשיכון ואת אנשי ועד ההורים הארצי, לבוא לבאן וביטלנו את הישיבה מחוסר

נובחות של חברי כנסת. אני יודע שחברי הכנסת עסוקים בוועדות אחרות.

ת' טובי;

הם לא באו גם בגלל שביתת האחיות.

היו"ר ני רז;

אני יודע, אתמול היו אירועים מיוחדים. יש לכך סיבות, שבחלקן גם נכונות.

אני מקווה שזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שנאלצנו לבטל ישיבה מחוסר קוורום.

עם זה, אני רוצה לספר לחברי הוועדה הנוכחים כאן, שאתמול קיימנו לראשונה

בטרקלין שאגאל טקס סטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטאות, שהומלצו על-ידי

האוניברסיטאות כמצטיינים בלימודיהם. השתתפו בטקס הסטודנטים ובני משפחותיהם,

ראשי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה, ועד ראשי האוניברסיטאות וחלק מחברי

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, וציינו את הסטודנט המצטיין. זו היתה שעה של

קורת-רוח לכל הנוכחים בטקס, ואני חושב שנמשיך במסורת הזאת.

עם תום הטקס קבלנו גם הרבה תגובות מצו יינות ורצון לציין את זה מפעם לפעם.

יש לזה גם ערך חינוכי, וזה אחד הדברים שראוי לחזק אותם ולהמשיך בהם.

שאילתות

נעבור כעת לשאילתות. חבר-הכנסת טובי, בבקשה.

ת' טובי;

אני מניח שמשרד החינוך ער למצוקה הקשה הקיימת בנושא חדרי לימוד באום

אל-פאחם, אבל אני רוצה לשאול באופן קונקרטי מה הן תוכניות המשרד לסיום המצב

העגום של מחסור של 80 חדרי לימוד, בהתחשב עם התפתחותה של אוט אל-פאחם? התלמידים

לומדים במחסנים ובאורוות, מקומות שאינם מיועדים לשמש חדרי לימוד.

ב. האם בדעת משרד החינוך להגיש את העזרה הדרושה כדי לבנות מגרש כדורגל

לעיר שמונה 25,000 נפש?

ע' דראושה;

אני רוצה לברך על האירוע שהתקיים אתמול בכנסת לציון הסטודנטים המצטיינים.

זה היה ממש דבר מרנין. אני חושב שהאירוע, מבחינת העניין והסמליות, יש לו חשיבות

ויש להמשיך בזה. אני מודה ליושב-ראש ולדנה על היוזמה המבורכת שלכם.

אני רוצה לשאול את מנכ"ל המשרד בעניין בית-הספר הערבי "אחוה א'" בעכו. כפי

ששמעתי, גם משרים וגם מאנשי המשרד, ועדת חריגים אישרה להקים את בית-הספר, כי

בית-הספר שוכן היום כבנין רעוע שעומד להריסה. כעת אני שומע, לאחר קבלת ההחלטה,

שלמשרד החינוך אין כסף לגשת לביצוע. שאלתי; מה המצב כעת, ואולי אנחנו כוועדת

החינוך והתרבות של הכנסת נוכל לתרום משהו בנושא זה?



סיכום שנת הלימודים החולפת מבחינת החינוך
היו"ר נ' רז
בראשית הישיבה אתמול אמרתי שאנחנו רוצים להקדיש את שני הימים האלה, אתמול

והיום, לנסיון סיכום של שנת הלימודים שמסתיימת, והצצה קדימה לקראת שנת הלימודים

הקרובה. רצינו להקדיש את הישיבה אתמול בעיקר להיבטים של הבינוי, ויושב אתנו

נציג משרד הבינוי והשיכון, שבא גם אתמול ואני מודה לו על כך. הישיבה שלא

התקיימה אתמול מנעה מאתנו להתייחס לשאלות שאנחנו מעלים בל פעם באמצעות שאילתות

בעניינים אלה.

את הישיבה אתמול רצינו להקדיש בעיקר לעניינים של בינוי ופיתוח, ואת הישיבה
היום להקדיש לעניינים התוכניים
מה בעצם השתנה במערכת החינוך? שנה זו התחילה

בזעזועים גדולים מאד ובחרדות גדולות מאד עקב קיצוצים וצמצומים למיניהם, והיא

מסתיימת בשקט. נדמה לי ששנה כל-כך שקטה, ללא זעזועים, בתקופה שבין פורים לסוף

השנה, היא די נדירה.

מה קרה במערכת? לעניין זה אנחנו רוצים להקדיש את הישיבה הזאת, כפי שהקדשנו

בשבוע שעבר ישיבה מיוחדת לעניין החינוך היסודי. היום משתתפים אתנו מנכ"ל המשרד,

בנימין אמיר ואחרים האחראים על החינוך העל-יסודי, והיינו רוצים לשמוע מכם איך

עברנו את השנה הזאת. מהו המחיר החינוכי, תוכני, חברתי, מוראלי, וגם מחיר השכלתי

פשוט ששילמה מערכת החינוך בגין הקיצוצים?

יש לי רשימה גדולה מאד של נושאים, שכל אחד מהם חשוב בפני עצמו. אני אקרא

את כולה ואנחנו נתרכז אחר-כך רק בחלק מהם.

בישיבה הקודמת שמענו על הפחתה ממשית, מטריאלית, של שלוש שעות לימוד בשבוע

שילדים מכתות גי עד ז'-ח' מקבלים בכתה החל משנת הלימודים התשמ"ג עד עכשיו. האם

גם בחינוך התיכון היתה הפחתה של שעות הלימודים?

אני רוצה שנתייחס גם לעניין הבינוי והפיתוח, אבל לא זה יהיה העיקר בדיון

הזה.

מה קורה עם סל הטיפוח? מה קורה עם לימודי אמנות? מלאכה? חינוך גופני?

האם זה נתון לשיקולו של המנהל אם לתת שעה או שעתיים בשבוע?

עניין הביזור במיגזר הערבי. האם יש בתוכנית משרד החינוך לדחוף את העניין

חזה מעבר למיגזר הבדווי, כפי שזה נעשה בדרום ובצפון?

מה עם החינוך הטכנולוגי, גם במיגזר הערבי? אנחנו שומעים על מצבו הקשה, וגם

הכללי.

חינוך מיוחד. אני מקבל טלפונים מאנשים בעילום שם - כי הם אומרים שזה

בניגוד לתקש"יר - מורים שהתלוננו על מה שקורה במערכת, שלא דרך ראשי המערכת.

מדובר ביותר משנים - שלושה מורים-מורות. הטענה היא שהחינוך המיוחד מוכה קשה.

שאלנו כמה פעמים בוועדה האם הופחת הסגל שעוסק בנושא הזה, ותמיד קבלנו תשובות

מרגיעות שהופחת משהו, אבל זו לא פגיעה ממשית בנושא. אבל זה לא בדיוק כך, יש ממש

נסיגה. אני מתכוון לחינוך מיוחד, עובדים סוציאליים, יעוץ פסיכולוגי, קב,סיס וכל

הקטע של המערכות התומכות.

נושא גדול ומהותי הוא המחשבים, ומאד מעניין אותנו לדעת מה קורה עם חדירת

המחשבים למערכת החינוך? כשאני מבקר בבתי-ספר, מתגאים ומראים לי: הנה, יש לנו

מחשבים. אני משבח אותם, ובלבי אני חושב מה הם עושים עם זה ואיך הם מעכלים את

זה? אני מבקש שנתייחס לעניין המחשבים - מעמדם ואופן השמוש בהם.



סמינרים. במשך השנה הזאת דנו בנושא הסמינרים, שהיה ברוך בכמה סערות. היו

פה מספיק משלחות ומספיק שדולות למנוע סגירת סמינרים, בניגוד לרעיון של משרד

החינוך. אני מצהיר שהרעיון ביסודו של דבר הוא נכון, לרכז אותם בצורה נכונה ושלא
יהיו מפוזרים בארץ. אני שואל
מה בוצע בפועל ומה אתם חושבים לגבי ההמשך?
א' סרטני
כמעט כלום בוצע.

היו"ר נ' רז;

אני יודע.

אי שמואלי;

מה שהחלטנו, בוצע. מותר לנו להחליט מה שאנחנו חושבים לנכון.

היו"ר ני רז;

מה הם הלקחים שלכם בקשר לחינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום? אני מדבר עכשיו על

הנושאים האלה לגבי יהודים-יהודים ולא לגבי יהודים-ערבים.

עי דראושה;

תאמין לי שהכל קשור ביחד.

היו"ר ני רז;

אני יודע שהכל קשור ביחד אני מונה כעת נושאים שאנחנו נתקלים בהם הרבה והם

מעטיקים אותנו בביקורינו במקומות.

מה מתפתח במשרד החינוך בקשר לבתי-ספר ייחודיים? כוונתי ליוזמות של קבוצות

הורים לתת לבית-הטפר אופי אחר, שעיקרו של השינוי הוא השתתפות ההורים יותר בעיצוב

דמותו, רוחו והווייתו של בית-הספר הקהילתי; מה שקרוי אוטונומיה, שבתי-הטפר יקבלו

יותר צבע על-פי משאלותיהם של הורים והקהילה שבה הם נמצאים.

נושא גדול וקשה מאד, שנזדקק לו בקרוב, הוא הנושא של החינוך וזיקתו לשאלת

הירידה מהארץ. עטקנו בזה בקשר ללימודי ארץ-ישראל, ובכל פעם השתרבבה לדיון השאלה

אם יש קשר בין החינוך ובין הירידה מהארץ, והאם החינוך יכול לתרום תרומה בנושא של

הכשרת הנוער בצורה יותר נכונה ועמוקה לנאמנות למולדת.

בשבוע שעבר קיימנו יום עיון בנושא בחינות הבגרות ושינוי ד#מתכונת של בחינות

הבגרות. גם לעניין זה יש השלכות על המשך דרכו של הנוער.

א' סרטני;

איפה עומד העניין הזה? אני מבינה שהוא עדיין לא טוכם.

אי שמואלי;

הוא לא סוכם.
היו"ר ני רז
מניתי הרבה מאד תחומים ואני יודע שלא נדון בכולם, אבל כולם נוגעים לשנת

הלימודים הזאת, איך היא ענתה לפרובלמטיקות האלה ואיך אתם רואים את החינוך בשנה

הבאה עונה על הצרכים של החברה ושל המדינה. לא הזכרתי את ארגוני המורים, כי זה



נושא שאני לא מציע לדבר בו עכשיו.

א' שמואלי;

בפתח הדברים אני רוצה לומר דבר שהוא מוכר וידוע. - אין לי ספק בכך שמערכת

החינוך בשנים האחרונות נבלמה וקיצוצי התקציב משפיעים על כל אחד מרובדיה. זו

תהיה נאיביות לחשוב שהמשרד נתון לקיצוצים, ובמקביל, הכל שריר וקיים. אני רוצה

להזכיר לחברי הוועדה דברים שהובאו בפניה במשך השנתיים האחרונות, דברים שבסופו של

דבר קבעו את המצב המיוחד של שנת הלימודים השוטפת.

ב-1985 ספגה מערכת החינוך קיצוצים משמעותיים מאד. ב-1985 היינו נאלצים

למעשה לשלם מחיר של חריגה מ-1984, ואינני רוצה להכנס כרגע לפירוטים. אם אתם

רוצים תזכורת, היא מונחת לפני ואני אתן אותה בכתב, על התיאור איך הבנין הזה הלך

במשך שלוש - ארבע השנים האחרונות ונסחף כתוצאה מקיצוצי תקציב. לפיכך, ובזה אני

מסיים את דברי המבוא, הקיצוצים בתקציב החינוך פוגעים ברמת השירותים שהמערכת הזאת

נותנת.

הערה שניה. משעה שהוחלט להקפיא את תקציב הפיתוח ומשעה שנתקבלה החלטה

בממשלת ישראל שעניין משמרת שניה מקובל על הממשלה, אם אמנם התנאים יכתיבו זאת -

מאותה שעה ואילך אנחנו הולכים ומתמודדים יום-יום עם בעיות של בינוי ופיתוח,

בעיקר בסקטור הערבי אבל גם בסקטור היהודי. לא יכולה להיות לדובר המשרד, במקרה

זה לי, תשובה מניחה את הדעת בנושא פיתוח, כאשר נושא הבינוי במשרד נתון בהקפאה.

אנחנו נבלמנו בנושא הזה. אבל אני חייב לציין, בשביל הכרתי המצפונית, שבמשך כל

השנים האחרונות העדפנו את החינוך הערבי. מעבר לכל מיני תגובות פוליטיות לכאן

ולכאן על-פי צבעי הקשת המיוצגת בבית הזה, מי שעובר היום בסקטור הערבי לא יכול

להתעלם ממה שהמתרחש בנושא בינוי.

אני לא מאושר, אינני מסתפק במה שנעשה, ואני חושב שמחובתנו לגמור את הפער

הזה.

עי דראושה;

מתי?
אי שמואלי
כשהממשלה תעמיד לרשותנו כסף. אתם צריכים לדעת את המגבלות שלי בדיונים פה.

אינני יכול לומר דברים שאינם בתחום העבודה שלי, אבל אני בהחלט אומר שהמדיניות

של המשרד היא עדיין לראות בנושא פיתוח ובינוי במיגזר הערבי נושא מועדף, וברגע

ששוב נקבל איזו שהיא מנה נוספת לנושא פיתוח, נחלק את הכספים בדרך שתבטיח קידום

הפתרון בסקטור הערבי.

אי סרטני;

שאלתי את השר בקשר לבתי-ספר מסויימים. הוא השיב לי שהם בעדיפות ראשונה,

אבל הבעייה היא של חלוקת התקציבים בין משרד החינוך לבין משרד השיכון. הוא אמר

שהוא תובע שתיפגשו בעניין הזה.

אי שמואלי;

אני שמח להצהיר, בתשובה לחברת-הכנסת אמירה סרטני, שנפגשתי עם מנכ"ל משרד

השיכון ובימים אלה יש בינינו הידברות מלאה, עם הכנת תוכנית שכרגע היא מוסכמת גם

על דעת משרד השיכון. יש הסכמה לבניה במסגרת תקציב של משרד השיכון, על רשימה מאד

מרשימה. בקשתי לדובטיח את הנושא על-ידי חתימתו של שר השיכון על הרשימה שהסכמנו

עליה. מאחר שלצערנו הרב שר השיכון יושב כעת שבעה, הוא שאל באמצעות מנכ"ל משרד

השיכון אם אפשר להמתין לאישור הזה עד שהוא יחזור לעבודה תוך שנים - שלושה ימים.

אני מתחייב להביא בפני הוועדה, לישיבה הבאה, את אישור השר על מה שסוכם בין מנכ"ל

משרד השיכון לביני. מה שסוכם, לדעתי פותר ומסיים בכך את אי-ההבנות שראינו להביא



בפניכם נמשך הזמן האחרון.

היו"ר נ' רז;

מדובר על 125 כתות?

א' שמואלי;

מדובר על 170 כתות בערך.

י' סאטל;

יש לי הסתייגות קלה. אם הכל היה מוסכם לא היה צורך בהסכמה של השר. אנחנו

מחכים להסכמה של השר על הדיונים שכבר גמרנו.
עי דראושה
אני מעריר את ערנותו של מר שמואלי למחסור בכתות לימוד בסקטור הערבי, אבל לא

מסתדר לי כל הניתוח התיאורטי והיפה שלו עם מה שנעשה אקטואלית בשטח. בשנה זו

נבנו 500 כתות. בפועל ניתן לסקטור הערבי 48 פלוס 4 טרומיות. עשינו חישוב

ומצאנו שבמטרים מרובעים זה 8%,בעוד שאחוז התלמידים הערביים הוא 23%. איך זה

מתישב שאתם במשרד לא נותנים לנו את החלק שלנו? אם כן, איר מצמצמים פערים? איר

מעדיפים? יש כאן התנגשות.

אי שמואלי;

אני מציע שניתן לר את התוכנית כדי להוכיח שהדברים שאמרת כרגע אינם מתישבים

עם המציאות שאנחנו מטפלים בה.

ת' טובי;

תתנו לנו מספרים כדי שלא נגיד דברים משוערים.

עי דראושה;

אני אחראי לאינפורמציה הזאת, שאותה קבלתי כתשובת השר לשאילתה שהפניתי אליו.

זאת האינפורמציה של השר.

אי שמואלי;

אנחנו נבדוק את העניין עם מנהל מח' הבינוי ונגיש לכם את השמות לפי התוכניות

של חמש השנים האחרונות.
היו"ר נ' רז
אני רוצה שנסכם את הקטע הזה בינינו בצורה פשוטה וברורה. אני מותקף ללא הרף

בביקורי באותם מקומות, על האפליה והקיפוח. אם אכן יש אפליה - אני רוצה לתקוף

אותר, יאם אין אפליה - אני רוצה לתקוף את המתקיפים אותי. לכן, מאד אודה לך אם

תעביר לנו פירוט כמה מטרז' נבנה בחמש השנים האחרונות בסקטור הערבי, ואיפה, וגם

בסקטור היהודי.
א' שמואלי
אני עובר עכשיו לדיון על תכנים, וברשותכם אני רוצה לפתוח בכמה הערות

שתיוחדנה לנושאים שהיושב-ראש העלה. אפתח בנושא הסמינרים. אנחנו הבאנו בפני

הוועדה את החלטת הנהלת דומשרד על שילוב שני סמינרים לקראת שנת הלימודים הקרובה.

הוועדה שמעה את נציגי הסמינרים ואת נציגי ראשי הסמינרים, ואני שמח לקבוע ששני

הסמינרים שהחלטנו על סגירתם נמצאים בשלבי סיום של שילובם בסמינר בית ברל. זה



הסמינר השלישי שמשתלב בבית ברל. הסמינר הראשון היה הערבי, שהוא משולב טוטאלית,

תוך שמוש בספריה, במעברות, במתקני ספורט ובבל מה שיש בקמפוס מכובד, ויתר עם זה,

תוך שמירה על ייחורי. אנחנו שילבנו את המכללה של פרי ואת הסמינר למלאכה,

ולרעתי, הרברים כרגע מתנהלים בצורה מסוררת.

אינני יורע לקבוע כרגע מה יהיה בעתיר. היתה ועדה בראשותו של מר שרלין,

שממצאיה הובאו לכאן ואתם המלצתם מה שהמלצתם. אנחנו חושבים שההכרעות של ההנהלה

תהיינה בלי ספק מתונות, משום שהן חייבות לקחת בחשבון מרכיבים שונים במגוון

האידיאולוגי של הסמינרים, וחייבים לשמור על איזה שהוא איזון שאנחנו מופקדים

עליו.

אני שמח לקבוע שלמרות ההחלטה לקצץ מיליון וחצי רולר מתקציב הסמינרים, בגלל

קליטה של קלט יותר קטן נצטרך לקצץ 800,000 דולר מתוך רומיליון וחצי דולר,

מנושאים אחרים, והסמינרים ימשיבו להתקיים. אנחנו מקפידים על התהליך של המיכלול.

אני רוצה לסיים במשפט אחד. לדעתי, הסמינרים הגיעו השנה לרמה הגבוהה ביותר

של פעילותם החינוכית, גם בנושא המיכלול וגם בנושא משך הלימודים שלהם. לכן, בתוך

כל הדיבורים שאני פתחתי בהם, על בלימה של המערכת, הסמינרים בהחלט רותפתחו בצורה

מרשימה.

בעניין הסמינרים יש לנו בעיות קשות בנושאים של תקנים, שהופכים להיות היום

תקנים אקדמאיים, ויש פער בין הררישה של הסמינרים כתוצאה מן המיכלול לקבל טיפול

אקדמאי, לבין המבנה הרגיל התקני של מערכת החינוך של היום. נושאים אלה ודאי

יידונו גם בוועדה במשך השנה הקרובה.
היו"ר נ' רז
האם בוגרי הסמינרים שמסיימים השנה נקלטים במערכת החינוך?

אי שמואלי;

הנושא מותנה, כמובן, במספר המורים שאנחנו יוזמים את פרישתם מן המערכת. אני

רוצה לומר לחברי הוועדה - ולהשתבח בכך על דעת הסתדרות רומורים ועל דעת המורים

עצמם - שאנחנו נמצאים בתנופה של הוצאת אנשים שעייפו, תוך נסיון מובהק לקבל בוגרי

סמינרים צעירים. את המספרים נוכל לתת לכם לקראת אמצע אוגוסט. אני מדבר על

מאות, כמעט אלפים. זה דבר שאני מופקד עליו ואני נתון בו בימים אלה, מתוך הנחה

שעדיף לנו להכניס להוראה בוגרי סמינרים רעננים ונמשיך להוציא מורים שנזפנו בהם

ופיטרנו אותם, והם התעייפו.

ת' טובי;

מדובר גם בבוגרי הסמינרים הערבים? כי כשביקרנו בחיפה, זו היתה אחת הבעיות

הקשות שהועלו שם.

אי שמואלי;

בלי ספק. הבעייה היא בכל הסמינרים. אם יש לנו כ-4,700 בוגרי סמינרים ויש

לנו קלט של בערך 1,500 - 2,000, תמיד תיווצר רובעייה הזאת. האמנות שלנו בניהול

של כוח האדם צריכה להיות בעידוד אנשים שנשחקו בתפקיד, לצאת אולי לקריירה שניה

ולקבל מורים חדשים. גם כך וגם כך המערכת נתמכת מאד על-ידי הסתדרויות המורים

ואני שמח לציין את הדבר הזה.

חינוך מיוחד. המשרד קיצץ בשעתו כ-25%של מורות סייעות, ואני זוכר את

תגובותיה של חברת-הכנסת סרטני על הנושא הזה. בתקופת הקיצוצים הגדולה של 1984/85

המשרד היה נאלץ גם לקצץ מסל החינוך המיוחל במשאבים להצטיידות של בתי-ספר

מיוחדים, ובמובן מסויים פגענו בתמיכה שנתנו , במישרין לגופים וולונטוריים כמ1

מיח"א, אקי"ם ואיל"ן, גופים שעוזרים מאד בפעילות שלהם לטיפוחו של החינוך המיוחד.



אני לא זקוק לטלפונים מאלמונים בעניין זה, אם כי אני לא הייתי מוכן לקבל

שיחת טלפון כזאת. מה שקורה לי יום-יום בעבודה עם טלפונים מאלמונים הוא דבר שאין

לו סוף. זאת מתחילה להיות שיטה שאינני מוכן לקבל אותה. אם האזרח, או המחנך על

אחת כמה וכמה, יש לו מה לומר - יקום ויאמר. ומה הוא אמר? הוא אמר שמקפחים את

החינוך המיוחד.

החינוך המיוחד, כפי שאני מציין פה, בשנים 1985-1984, באיזה שהוא מקום נפגע.

יש הנחיה ברורה של שר החינוך והתרבות, בסיכומה של ישיבה ארוכה עם הנהלת החינוך

המיוחד, שאנחנו נצא מגדרנו על-מנת לעזור להם. אתמול, בישיבת מנהלי מחוזות,

הוריתי להחזיר תמורה של כ-400 שעות הוראה לחינוך המיוחד. אני שמח להגיד לחברי

הכנסת שמעוניינים בכך, שלקראת ה-1 בספטמבר מינינו מפקח במישרה שלמה, בתקן,

בחינוך המיוחד הערבי.

אי סרטני;

יהיה לו גם משרד?
א' שמואלי
יהיה לו הכל. אני מקווה שלא תמצאי אותו במשרד, כי יש לו 16 בתי-ספר

מיוחדים לפקח עליהם.
עי דראושה
זאת בשורה טובה.

אי שמואלי;

בנושא החינוך המיוחד יש לנו בעייה קשה מאד, שאותה אני רוצה להביא לידיעת

הוועדה, משום שאולי הוועדה תוכל לעזור לנו. משרד החינוך והתרבות, בגלל רגישותו

הגדולה לנושא, נדרש להעניק על מאות שעות הוראה, מקופה של החינוך המיוחד, כדי

לממן פעילויות שאינן בהגדרה בתחום טיפולו של משרד החינוך והתרבות. למה אני

מתכוון? אנחנו עוסקים בסייעות דיבור, אנחנו עוסקים בטרפיה פיזית. למרבה הצער,

זה לא נושא ששייך לנו, משרד הבריאות מופקד עליו. אנחנו נתנו שעות לטרפיסטים

השונים. מה קרה? טרפיסטים שעבדו בשעתו במקומות אחרים ומומנו על-ידי משרדים

אחרים, עבדו 45 שעות בשבוע. ברגע שאותם טרפיסטים עשו את אותה עבודה בשינוי

אדרת, הם התחילו לעבוד 24 שעות בשבוע, כמו מורים. אותה קופה שבהגדרה איננה

מכוונת למטרה הזאת, אלא מכוונת לתת לכל ילד בחינוך המיוחד מה שמגיע לו, לא זו

בלבד שאנחנו נותנים אותה לילדים האלה, אנחנו גם מצרים את הקופה על-מנת, כביכול,

להיענות לדרישות של האנשים האלה.

הודעתי, ואני מודיע גם לחברי הוועדה, שהסידור הזה לא מקובל עלי. הודעתי

לאנשי הגופים הוולונטריים שאני מוכן לתת לאנשים אלה את ערך ההקצבה של איקס שעות

שנתנו בשנים קודמות, ושהם יהיו עובדים שלהם; שהם ישלמו להם והם לא יהיו עובדים

שלנו.

גם בנושא הסייעות השתדלנו להוסיף במקום שיכולנו, מפני שידענו שהפגיעה היתה

יותר גדולה.

יתירה מזו, בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי אנחנו מזרימים היום, גם למיגזר

היהודי וגם למיגזר הערבי, כל מיני אביזרים שניתנים על-ידי קרן מיוחדת מטעם

הביטוח הלאומי, על-מנת לעזור מכספים שהם לא שלנו.

כללו של דבר, הנושא של החינוך המיוחד - ואני אומר זאת בכל האחריות המקצועית

- עדיין עומד ברמה גבוהה מכל הבחינות. אנחנו עדיין מקבלים בחינוך המיוחד מצב של

טיפול אחד לאחד, אם יש צורך בכך. עדיין יש לנו כתות של ארבעה וחמישה תלמידים,

ועדיין יש טיפוח בתוך בתי-חולים במסגרת "תל השומר", באשקלון, במנזר בעין-כרם, שם



מטפלים בילדים מעל ומעבר.

אינני מאושר מהעובדה שהיינו נאלצים לקצץ בסייעות. בתוך הנהלת המשרד אנחנו

עובדים במסגרת תקציבית מסויימת, אבל בסך-הכל המערכת עדיין עומדת בתנאי שירות

סבירים.

אשר לביזור הערבי.

ת' טובי;

מה פירוש המלה ביזור?

אי שמואלי;

נורמליזציה. על-פי השקפתי אני מקבל דברים שאמרת במליאת הכנסת בנושא הזה.

אני חושב שהיום, כמעט לקראת שנת ה-40 למדינת ישראל, לא יכול להיות מצב שאנחנו

נהיה במין מתכונת של חינוך מיוחד. זה לא נראה לי. יעיד עלי חבר הכנסת דראושה,

באיזו התלהבות ובאיזו מסירות אני מטפל בעניין עם המפקחים הערבים. מפני שבאיזה

שהוא מקום נדלקה נורה אדומה, גם בחדר הזה, כאשר שמעתי אומרים: תבלמו את העניין.

היה פה דיון, ושוב קבלתי בדיון הזה חיזוקים מאנשים מן השדה שהגיעו לכאן ושיבחו

את הרעיון.

אנחנו גמרנו את הנושא של שילוב בדרום, בירושלים ובחיפה. גמרנו את הנושא של

השילוב של קטע מסויים בדווי בגליל. כרגע יש לנו שני מחוזות גדולים: צפון ומרכז,

וכאן עיקר דובעייה של תוספת כוח-אדם, משום שכוח-אדם חייב להיות. אינני רוצה

שבתוך המחוז יהיה איש שמטפל בערבים, אבל הייתי רוצה שבכל מחוז יחיו עובדים ערבים

שיכולים להתמודד גם עם בעיות שהן מעבר לנושאים שהמחוז מטפל בהן היום.

אני מקווה שבתוך ההיערכות, תוך שנתיים - שלוש שנים נגמור את העניין הזה.

השר, שמודע לעניין, ביקש מאתנו לדובטיח שהדבר יתמלא, אבל לא בדרך אדמיניסטרטיבית,

אלא בדרך שעונה לדרישות של המיגזר הערבי.

הנורמליזציה הזאת מחייבת גם היא את ההקמה של מועצת חינוך, או ועדת חינוך,

שתהיה מופקדת על נושאים של תכנים ייחודיים למיגזר הזה. אמרנו זאת הרבה פעמים.

זה יכול להיות בבעיות של נושאים דתיים, לאומיים, תרבותיים שהם בעלי ייהוד,

והמשרד רוצה לטפח, לשמר ולהעביר את הנושאים האלה.
היו"ר ני רז
יש לכם מושג, או תוכנית-אב, כמה תקנים אתם צריכים על-מנת לבצע את זה

בהדרגה?
אי שמואלי
יש לנו תוכנית-אב מדוייקת ומסודרת, ואפשר להביא אותה כבר מחר בבוקר לידיעת

יושב-ראש הוועדה. מדובר בהרבה עשרות של עובדים. הבעייה היא שבמקביל לדרישות

אלה אני נדרש לקצץ, כבר בשנת הלימודים הקרובה, עוד 50 עובדי מינהל במשרד.

אני יזמתי בשעתו פניה לראש הממשלה למנות 38 או 35 עובדים ערבים משכילים

שיצטרפו למערכת החינוך בנושאים של מינהל, של חשיבה וכיוצא באלה. כבר עמדנו כמעט

להגשים את זה והגיליוטינה הזאת כרתה אותם.

אני זקוק ל-30 עובדים שיתחילו להיערך לקליטה מחודשת, שונה, שישבו בישיבות

של הנהלת המחוז, ילמדו את הבעיות של פיתוח ושל תקנים במחוז - דברים שצריכים

להיות מועברים בצורה מסודרת. אני בטוח שבשנה הראשונה לא ניקח את כל המפקחים

היהודים ונשלח אותם לבתי-הספר הערבים, אבל הכוונה היא שבמרוצת הזמן תהיה

סיטואציה של סגל פיקוח וסגל מינהל שמשרת את האוכלוסיה באותו אזור. לדעתי, זה

דבר שאנחנו שואפים אליו. אבל לצערי הרב, הקשיים שאנחנו נתקלים בהם בשנים



האחרונות הם חמורים מאד, קשיים שאני לא הכרתי אותם בעבר.

עי דראושה;

בתחזית לשנים הקרובות אנחנו לא רואים שיהיה שיפור במצב הכלכלי של מדינת

ישראל, ופירוש הדבר שזה יימשך.

אי שמואלי;

אני לא יודע לענות על השאלה שלך. אני לא מבין בזה, אבל אני חושב שאתה

טועה. היום, למשל, טוב יותר מאשר לפני שנה.

עי דראושה;

אנחנו שומעים כבר כמה שנים דיבורים על קיצוצים.

אי שמואלי;

יכול להיות שתשמע על כך גם הלאה. אני כמנהל יכול לעבוד רק אם יש לי כסף.

בבקשה, תעבירו החלטה בוועדת הכספים שמחר אני אקבל שלושה עובדים, וכבר מחר אני

מבצע את זה. במגבלות הדיבור שלי פה אני יכול לענות לך מה אני יכול לעשות. אני

מוגבל.

אני רוצה להקדיש כמה מלים לחינוך הטכנולוגי, לרבות החינוך הטכנולוגי הערבי.

בשנים שעברו עסקנו למעשה בשינוי התודעה של האוכלוסיה היהודית שתסכים לעבור

לחינוך מקצועי. אני רוצה לקבוע כאן - ואני מוכן להוכיח את הדברים - שהיהודים לא

רצו ללכת לבתי-ספר מקצועיים. היו מלחמות קשות מאד בכל מקום שאליו הגענו, כי הם

ראו בנושא הזה מקצוע נחות. אני האמנתי שהיו גם ערבים שלא נטו ללכת לחינוך

המקצועי, מפני שהם ראו בזה ירידה בסטטוס מול בוגרי בתי-ספר עיוניים. אבל לגבי

הישוב היהודי אני בהחלט מודע לזה. ב-1950 היו בארץ 10,000 תלמידים בכל מערכת

החינוך העל-יסודי, מהם 1,000 בחינוך המקצועי. 90 מול 10. האמא היהודיה לא היתה

מוכנה שבנה יהיה פועל מקצועי.

היום יש לנו במיגזר היהודי כ 60%-עד 65% אנשים בחינוך התיכון שהלכו ללמוד

מקצוע. זה התרחש לא מפני שהשקפת העולם שלהם השתנתה, אלא מפני שהוחלט לקיים

בחינות בגרות גם בבתי-הספר המקצועיים. הכנסת בחינות בגרות לבתי-הספר המקצועיים

יצרה סיטואציה שעודדה גם מי שהלך ללמוד נגרות לקבל תעודת בגרות עם נגרות, וזה

פתר את הבעייה.

במיגזר הערבי אני רואה אותה הסיטואציה החברתית והחינוכית. היום יש שם

דרישה לחינוך הטכנולוגי, ואני בהחלט מכבד אותה. בתיאום עם רשתות "אורט" ו"עמל"

יש בינינו הידברות כעת על-מנת שהם יכנסו עם ציוד לתוך המיגזר הערבי. התחלנו

בשעתו בנצרת, כאשר לא היה קל להכנס לשם, וגם לעוספיה, והיום אנחנו נכנסים גם

לטירה ולמקומות אחרים.

ת' טובי;

הוויכוח הזה היה גם לפני 20 שנה.

אי שמואלי;

אני ישבתי בחדר הזה גם לפני 25 שנים.

ת' טובי;

זה רוהסבר למחסור חנמשך שנים רבות, שאין לקבל אותו.



א' שמואלי;

אני לא רוצה לקבל אותו.

ת' טובי;

האוכלוסיה הערבית בכל מקום רוצה שילדיה ילמדו גם מקצוע.

אי שמואלי;

את הנושא ההסטורי אי-אפשר לשנות כעת. אנחנו רוצים לדבר לקראת העתיד.

אי סרטני;

מה שקרה הוא שאצל היהודים השינוי הזה היה מהיר ואצל הערבים השינוי הזה לא

חל. יש פער עצום, ולא פעם קורה שהפער הזה נוצר מפני שהמודעות מתחילה במשרד

ובציבור הרחב.

אי שמואלי;

אני יושב פה לא על תקן של פוליטיקאי, ואני מדבר באמת המקצועית שלי. תני לי

"אורט", "עמל" ונשי מזרחי של הסקטור הערבי, ותוסיפי את זה לאותה התפתחות פוליטית

הסטורית שאני דנתי בה, ואז הדברים היו נראים אחרת.

אי סרטני;

למה "אורט" ו"עמל"? "עמל" בוודאי צריך להיות במיגזר הערבי.

אי שמואלי;

מ"עמל" אמרו לי שראשי ערים לא היו מוכנים לכלול אותם.. אורי אגמי, ראש רשת

"עמל", יגיד לך שמות של ראשי ערים שאמרו; אנחנו לא רוצים ש"עמל" יטול אותו תפקיד

בתוך החינוך המקצועי כמו שהוא ממלא במיגזר היהודי.

"אורט" אסף כספים בארצות-הברית לפני הקמת המדינה וגם אחר-כך, והביאו את

הכספים. קם אבונה שקור, הביא כסף ובנה בית-ספר מקצועי, או עיוני מהודר בעיבלין.

אי סרטני;

אנחנו לא עוסקים כאן בפוליטיקה, אבל אנחנו יודעים מהי היכולת שלהם לאסוף

כספים.

אי שמואלי;

אני מוגבל בתגובה שלי להערה שלך.

אני רוצה לקבוע שהמשרד בהנהלתו של השר שלנו רוצה לראות היום את הקידום של

הסקטור הערבי בנושא המקצועי. לכן, באו נציגי ציבור ערביים ובקשו להקים קרן

מיוחדת להצטיידות. השר קבע מיד שהוא משתתף בתקציב רומשרד. קבענו שנשלח המלצות

להשיג כספים בחוץ-לארץ, בקרנות מיוחדות, כדי לנסות לפתור את הבעייה.

שי אלוני;

אם אנחנו מדברים במדינה שיש בה שוויון לפני החוק של אזרחים, יש גם בקרב

עיירות פיתוח מסויימות, או עדות של עולים מסויימים, שגם להם אין מודעות או יכולת

לאסוף כספים. בכל-זאת אתה אומר שחובתו של משרד החינוך, של המדינה ושל המנגנונים

השונים לתת את זה לאלה שאין להם המודעות והיכולת לאסוף כספים לטובת המערכות

שלהם.



א' שמואלי;

בהחלט. חובתנו לתת לחם.

שי אלוני;

בישובים מסויימים, בדלית אל-כרמל, בגית, ועוד, צריך בית-ספר. לאוכלוסיה

שגרה שם איו אדם כמו שלמח לחט וטדי קולק, ואיו לח מגבית יהודית והיא לא יודעת

לעשות את זח. מדוע נגדע חלקח של דלית אל-כרמל ביחס לבית-שאן? כלומר, אם אנחנו

מדברים על אזרחי חמדינח כשווים, למח אנחנו ממשיכים את חחלוקה של סל המדינה, שיש

לח לאלח מגבית יחודית ולאלח מגבית אחרת?
א' שמואלי
במסגרת חשוויונות שאני מופקד עליח במשרד אתח מחלק תקנים לכתות באופו שווה.

אתר. מחלק משכורות למודים, אתה מחלק את כל הסלים באופן שווה. אבל אם באיזה שהוא

מקום הקים טדי קולק תיאטרוו שאיו כמוהו בחרבה ערים באירופה, אי-אפשר לטעון:

השוואת יהודים וערבים. תואילי בטובך להשוות יהודים עם יהודים. למה את לא שואלת

למה איו בנתניה אולם כמו שיש לטדי קולק?
שי אלוני
אתה משווה בית-ספר לתיאטרון?
אי שמואלי
אני משווה תרומות לתרומות. בית-ספר בעיני יותר מכובד מתיאטרון.
שי אלוני
למה בכל-זאת לבית-שאו, לקרית-שמונה ולקרית-מלאכי המשרד דואג שיהיה בית-ספר

משוכלל ביותר, ונתו להם תואר של אזורי פיתוח, ולאדם שבתעודת חזחות שלו רשום שהוא

ערבי או דרוזי, אינו נותו? את זה אני לא מבינה.
א' שמואלי
לפני יומיים ישבתי עם אנשי סחניו. לקחתי אותם אישית אל מנכ"ל הפיס ובקשתי

ממנו לחרוג ולאפשר להם לפתוח כתות. יש כל מיני פעילויות, שבמסגרת העבודה של

המנהל אתה צריך לעשות כמיטב יכולתך לצאת מו המסגרת שאתה נתון בה. אבל אינני

יכול לשנות פערים הסטוריים. אתה יכול גם ללכת לאולמות מאד מכובדים ומצוננים

בעמק הירדו של התנועה הקיבוצית, שבסמיכות מקום יש עיירות שאיו לחו כמותו, וכיוצא

בזה. אני כל הזמו מעדיף להשוות יהודים עם יהודים לצורך זה.

נתבקשתי לדבר על המצב עם ארגוני המורים והסכמי השכר. לקראת שנת הלימודים

הזאת נתבקשנו, בהכנת התקציב הנוכחי, להבטיח קיצוץ של 22 - 24 מיליוו דולר, בתנאי

שארגוני המורים יסכימו לכך. אנחנו נמצאים כרגע במשא-ומתן עם ארגוני המורים. היו

כבר כמה ישיבות בהשתתפות ראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר. בשלב זה קשה לנבא מה

תהיה ההודעה של ארגוני המורים. הרושם האישי שלי הוא שארגוני המורים לא יסכימו

לוותר על השעות הנוספות לקראת 1 בספטמבר, ואני חושש שאם הענייו לא יסתדר

בשבועיים - שלושה שבועות הקרובים, הנושא של הפער של תקציב משרדנו - 22 עד 24

מיליוו דולד - שכבר יש לו ביטוי בספר התקציב, הפער הזה ימצא את ביטויו ערב פתיחת

שנת הלימודים.

עד עכשיו האוצר קיצץ בחודשים מאי ויוני את החלק חיחסי של 22 חלקי 12 מן

המימון שהוזרם לנו במשך החודשים האלה.
אי הראל
בניגוד להחלטת הכנסת.

א' שמואלי;

לצערי הרב, כבר התעוררו התיאטרות וכל מיני גופים לקרוא חמס. כרגע אנחנו

חייבים להביא לכלל סיום את המשא-ומתן עם המורים. אם הנושא הזה לא ימצא את

פתרונו, אני מרליק נורה ארומה לווערה שלנו- אני חושב שהבעייה תתעורר מחדש בכל

חריפותה.

אני נאמן להוראות השר. אנחנו ממשיכים כרגע להיערך לפתיחת שנת הלימודים

על-פי ההקצאה שכוללת את 60,000 השעות שחולקו למחוזות, אבל אינני יודע מה ילד יום

בנושא זה.

ת' טובי;

האם זה כולל את הקיצוץ החזוי של % 1Oמשעות הלימוד בשנה הבאה?
א' שמואלי
אתה טועה.
ת' טובי
איו תוכנית כזאת?
אי שמואלי
איו תוכנית כזאת.

אי סרטני;

אבל הבסיס נשאר יותר נמוך.

אי שמואלי;

הבסיס נשאר כבאשתקד.

אי סרטני;

אשתקד הבסיס לא היה יותר נמוך?

אי שמואלי;

לא. אני אפילו מעז לומר אולי בסיס יותר גבוה, ואסביר את המשפט הזח. איך

פותחים שנת לימודים? יש לנו קופה של הרבה שעות. בשנת הלימודים החולפת, מן הקופה

הזאת ניטלה מאתנו התוספת השגרתית שניתנה מאז הקמת המדינה, תוספת של שעות לגידול

טבעי. בשנה שעברה הסכמנו לספוג את הגידול הטבעי, לשנה אחת. בהיערכות שלנו בשנה

זו יש הסכמה עם האוצר שאנחנו חוזרים לגידול הטבעי, מבוקר על תנאי מסויים, אבל

התוספת של גידול טבעי מתוספת על הקופה של השנה שעברה.

לפיכך, אם אנחנו נערכים כעת להקצאה של 60,000 שעות, אנחנו נערכים לעניין

של תוספת של גידול טבעי מבוקר בשיתוף-פעולה והסכמה עם האוצר, ואז ההיערכות לקראת

השנה הבאה לא גורעת מהשנה הקודמת. היא אפילו לא כמותה, אלא במצב יותר טוב.



השנה יש לנו סיטואציה מביכה במשא-ומתן עם המורים, מפני שלא פיטרנו מורים

ובמקומות מסויימים יש עודף מורים. אנחנו רוצים קודם-כל להבטיח הפרשה של המורים

האלה במידת האפשר מרצונם הטוב בדי להבטיח את האיזון בשעות שלנו; ב. כדי להבטיח

קליטה של מורים חדשים במערכת. לכן, אינני יודע איפה שמעת את הביטוי בעניין

קיצוץ של 10% של שעות הוראה. אם שמעת - כאילו לא שמעת.

ת' טובי;

בסדר. אני אתווכח עם האיש שמסר לי את זה.

אי שמואלי;

אם, חלילה, היה איזה שהוא שמץ של אמת לנושא הזה, הארץ היתה רועשת.

היו"ר נ' רז;

אבל מדובר על 60,000 שעות ועל אגרת חינוך.
א' שמואלי
אין בעייה של אגרת חינוך, ואת 60,000 השעות אנחנו מפעילים.

היו"ר נ' רז;

זאת-אומרת שלא קוצץ דבר. אתה אומר שהם גורעים מנה של 50 מיליון דולר חלקי

12.

אי שמואלי;

לא, לא. אני מבקש לא לערבב מין בשאינו מינו. הביטוי 50 מיליון דולר מת,

מפני שהסכום הזה היה למעשה תרכובת של שלושה מספרים; כ-24 או 27 מיליון דולר

בשביל האגרה. מאחר שהיא ירדה מעל הפרק, תשכחו את הסכום הזה. הסכום של 22

מיליון דולר מותנה, ואמרתי כעת שהוא מותנה בהסכמת המורים. השר עומד על כך שזה

מותנה. שוב אין לנו 50 מיליון דולר. כל מה שיש זה הקיצוץ של 1.5 מיליון דולר

שקבלנו על עצמנו בנושא של סמינרים ושונות.

כשקיצצו, למעשה היתה פעולה מינהלית של האוצר. מאחר שבספר התקציב שאושר

בכנסת יש כבר תקציב שלוקח בחשבון מינוס 22 מיליון דולר, נטלו את החלק היחסי של

כל חודש ובלמו את ההזרמה לאותו עניין.

אי הראל;

אני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ואמרתי לו שאני אדאג שיילכו לבג"ץ בשאלה אם

האוצר רשאי לקצץ בתקציב שבו כתוב; הכנסות כך וכך, הוצאות כך וכך. ברגע שהכנסת

אישרה להעביר למשרד החינוך סכום מסויים, זה מחייב. אם כתוב שהסכום של 22 מיליון

דולר מותנה, פירוש הדבר שהממשלה צריכה לעשות הכל עם הכנסת כדי להבטיח את הסכום

הזה, אבל משרד האוצר איננו רשאי לקצץ בעניין של ההכנסה השוטפת שאושרה על-ידי

הכנסת כחוק.

אי קפלן;

אני מודיע לך שזה לא נכון. אני מעוניין מאד שתעביר את זה לבג"ץ.
אי שמואלי
מחשבים בחינוך. היו כאן דיווחים של המזכירות הפדגוגית. יש לנו ועדה

עליונה שמופקדת היום על שני תחומים; התוכנה והציוד.



אני רוצה לומר לחברי הוועדה הערה אישית שלי. אני לא ראיתי בהתלהבות את

הדיבוק שאחז בהרבה ועדי הורים לרוץ לרכוש מחשבים, בשם שלא ראיתי בהתלהבות גום את

הדיבוק שאחז בבל מיני מוסדות לפתוח בהבנת תובנות למחשבים. מנסיוני בעבודה למדתי

שהאופנות בחינוך בסופו של דבר מתיצבות על דרך המיצוע. רצים באילו הנה בבר נגאלה

המערבת, יש מחשבים ובבר יהיה הכל מסודר. האמינו לי, גם מתוך הסתבלות בארצות

אחרות בעולם, הנושא מתמתן והולך והוא מקבל פחות או יותר את המימדים

הפרופורציונליים הסבירים.

המערבת שלנו נקראת לבלום את הריצה המבוהלת לרבישת מחשבים. בנגד מה, אני

מדבר? אנשים רבשו מחשבים ולא תמיד ידעו להבטיח לעצמם את הטיפול במחשבים. כי לא

די בכך שאתה מקים את אותו חדר מקודש בבית-הספר והילדים ישובים בנחת ומנהלים

דו-שיח עם הברזלים. ברגע שהמחשב יוצא מתקינותו, לא תמיד נמצא האיש המתקן, וכסף

שהושקע עומד, לצערי הרב, כאבן שאין לה הופכין. מבחינה זאת הייתי רוצה לראות -

וזאת ההנחיה שלי גם לוועדה במערכת - טיפול הגיוני בנושא הזה, והוועדה אמנם עובדת

בך. א. הכנסנו לימודי מחשב בבתי-הספר. מספר בתי-הספר דותיבוניים הלומדים מוחשבים

גדל והולך, והשר נתן לבם מספרים. יש כרגע תביעה שלנו שמועצות מקומיות ו/או

יוזמות פרטיות של ועדי הורים תקבלנה אישור של קבוצת מומחים שלנו במשרד. ד"ר

בן-ציון ברטא, שהוא יושב-ראש הוועדה, הוא מומחה וחבר הוועדה הבינלאומית להוראה

במחשבים והוא האיש שבאמצעות קבוצת מומחים שלו ממשיך לכוון את הדברים האלה.

מה שקשור בתובנות, השנה הקמנו ועדה ציבורית והיתה בקורת עלינו, ולדעתי

מוצדקת, שיש הרבה מאד בתי-ספר שעברו את גבול הנחיצות האובייקטיבית בהבנת תוכנות.

נושא המחשבים לרשות המערכת נולד בקליפורניה. נטלו את כל התורה וחילקו אותה

ליחידות למידה, ועשו יחידות. היחידות האלה נערכו בצורת תוכנה, כך שכל תמיד יוכל

להתמודד עם יחידה אי, לסיים אותה ורק לאחר-מכן לעבור ליחידה בי שהיא גבוהה ממנה.

על-ידי כך נקבע העקרון של קצב למידה, שמישהו יכול להתקדם ליחידה ג' ומישהו עדיין

יעמוד ביחידה א'.

העקרון של למידה באמצעות מחשב מתבסס על ההנחה של 'חנוך לנער על-פי וירבו'.

מעבר לזה, נאמר שבא מוסד ואומר שהוא רוצה ללמד מצוות של שבת. זה יפה, אז הקימו

ב"אור חדש" תוכנה כזאת. בבית-ספר "קוממיות" בבני-ברק הכינו תוכנה של מורשת

יהדות עיראק. לשם מה? אין צורך בבך, זה המון מאמץ, וחבל. י

אני רואה את שנת הלימודים הבאה מתבסטת על מחשבים על-פי הצורך.

בשיתוף-פעולה עם המרבז לטכנולוגיה חינוכית אנחנו הולכים לתואם דור שלישי.

הכנסנו מתימטיקה ואנגלית בבל בתי-הספר והמערכת פחות או יותר הולכת. הכנסנו תואם

לחינוך מבוגרים במסגרת של תהיל"ה, ולדעתי הגענו לשלב שפחות או יותר המערכת כוסתה

בציוד והיא נערבת, גם בשיתוף-פעולה עם האגף לתובניות לימודים שלנו, לטפל בנושא

זה באופן סדיר.

היו"ר ני רז;

גם בנושא הכשרת המורים בסמינרים?

אי שמואלי;

השר אמר שכל מורה לא יוכל לסיים את הסמינר למורים בלי שהוא לומד את תורת

המחשב. כל בוגר סמינר יכול לשבת ולעבוד על העניין הזה. אני חושב שהשנה עשינו

בנושא זה צעד חשוב קדימה.

אשר לדמוקרטיה. אני חושב שהשר דיבר על כך בשתי ישיבות ואין לי מה

להוסיף.

חינוך למניעת ידידה מהארץ. מקובל עלינו שהנושא הזה צריך להמשיך לתפוס את

מקומו.



לסיכום, שנת הלימודים הזאת יתרונה בכך שהמערכת התמקדה לטפל בבעיות של

המערכת פחות מאשר במשברים עם המורים ועם ארגוני המורים. אם זה לקח שאפשר ללמוד

ממנו, אני חושב שיש מטען ברור וגבוה: טלו מאתנו משברים ואנחנו נעשה מערכת חינך

יותר יפה.

היו"ר נ' רז;

תודה רבה על הסקירה הרחבה ועל התשובות לשאלות שנשאלו כאן.

אי קפלן;

אני רוצה להעיר על דברי חבר-הכנסת הראל לגבי תקציב החינוך. א. ההוצאה

רשומה כהוצאה מותנית; ב. להיפך, לפי חוק התקציב הממשלה צריכה להזרים את הסכומים

שרשומים בהוצאה מותנית רק כשהיא נכנסת להכנסה. אחרת, בפועל היא מגדילה את רמת

הפעילות. מה שקורה כעת הוא, שעל הקטע של הוצאה מותנית משרד החינוך מקבל מימון,

כשממול אנחנו מגישים פניה תקציבית לכנסת, שמשמעותה להגדיל את תקציב החינוך בסכם

האגרה.

לגבי הקטע השני - התקציב נטו של משרד החינוך קטן ב-22 מיליון דולר מרמת

הפעילות שמפעיל משרד החינוך כתוצאה מהחלטת הממשלה לקצץ 60,000 שעות. זה שווי של

22 מיליון דולר. לפי חוק התקציב ולפי החלטות הממשלה והכנסת, לא מוסמכים לתת

מימון, אלא אם כן יחליטו לשנות את ההחלטה ולתת תוספת תקציבית. בהתאם לכך אנחנו

מזרימים את התקציב. זאת אומרת שהטענה שלך צריכה להיות מופנית לא אלינו, אלא אל

מערכת החינוך שפועלת בניגוד לחוק התקציב.
אי הראל
i

תסלח לי, מותר היה לקצץ והממשלה יכולה להחליט כל דבר. במקרה הזה, לפני

שניגשנו להצבעה והקואליציה לא הסכימה לאשר את התקציב, מפני שהיה ויכוח בעניין

החינוך, קראנו את שר האוצר דאז ואת שר החינוך דהיום ואת כל אלה שעסקו בעניין

הזה, ונאמר לנו במפורש שלגבי ה-50 מיליון דולר יש ויכוח ובמשך החודשים נמצא את

הדרך לפתרון.

בעניין אגרת החינוך היה ויכוח מראש ולא תמכו בה, מלבד כמה שרים. עובדה,

ברגע שהקואליציה לא תמכה בהטלת האגרה, אתם אומרים שתתנו תוספת תקציבית במקומה.

אותו דבר קורה לגבי שעות הוראה. נאמר במפורש שיפנו להסתדרות המורים, והתשובה

שקבלנו גם כאן, כולל במליאת הכנסת - והודעה במליאת הכנסת כמוה כהחלטת הכנסת -

שאם המורים לא יסכימו, הממשלה תצטרך למצוא את המקור לסכום הזה.

אי קפלן;

זה לא מה שכתוב בהחלטת הממשלה.

אי הראל;

אתה עובד משרד האוצר ואני חבר כנסת. אני צריך להסתכל איך זה מבחינה חוקית.

אתה צריך לבצע מה שאומרים לך, ואין לי אליך טענות באופן אישי. אבל לפני שאני

מצביע על הצעת התקציב נאמר במליאת הכנסת, וזה כתוב בפרוטוקול, שהחינוך לא ייפגע.

אם המורים לא יסכימו, כל הכסף עומד לרשות משרד החינוך, ולכן אין למשרד האוצר

סמכות לקצץ.

אי קפלן;

אני לא מכיר אמירה כזו של שר האוצר.



היו"ר נ' רז;

ברור לנו במה אתם חלוקים.
ע' דראושה
אני מתרשם מהרברים ששמענו מהשר, וגם מדברי המנכ"ל היום, שלמשרד יש כוונות

טובות. אני מאמין לכוונות חטובות של המשרד, אבל היישום המעשי נתקל בקשיים

רציניים ומלת הקסם היא התקציב, כי המקור של כל הפגיעות הוא בתקציב. אני חושב

שהממשלה כולה, ובמיוחד משרד האוצר אשמים בזה שהם לא נותנים למשרד החינוך את

הכלים להתמודד עם הבעיות. כשמדברים על קיצוצים, על הביזור, על החינוך הטכנולוגי

ועל הבניה, אני חושב שהמדיניות היא מדיניות לקויה, שפוגעת במשרד חשוב מאד, במשרד

החינוך. כולם מדברים על סדר העדיפויות הלאומי ומדרגים את החינוך יחד עם בטחון,

אבל כשמגיעים לביצוע בפועל פוגעים בחינוך בצורה משמעותית, ולא נותנים את רגלים

לביצוע המדיניות הנכונה, שאותה רוצים לבצע השר, המנכ"ל ואנשי משרדו.

אין שום כפרה לכך שבשנה הבאה לא בונים אפילו כתה אחת. אני חושב שזה לא

מתקבל על הדעת ואנחנו כוועדת חינוך חייבים להביע דעתנו בנושא זה בצורה ברורה

ולהתריע על כך. כשם שמדי פעם מוצאים תקציבים חריגים לסגירת עניינים שונים

שמתעוררים במדינה, גם בנושא הקמת מבנים צריך להתריע, לעורר תשומת-לב ולעשות כל

מה שביכולתנו בכדי שהממשלה תתקן את העיוות הזה.

על הנושא הערבי דובר הרבה מאד. ראש הממשלה, שר החינוך ואפילו שר האוצר

אומרים שהטענות צודקות.
אי שמואלי
שיתנו לנו 150 מיליון דולר והכל יסתדר.

עי דראושה;

אני לא מדבר על סכום של 150 מיליון דולר שאותו יתנו בתקציב של שנה אחת.

אני מדבר על תוכנית חומש, שמונה או עשר שנים, אבל שתהיה תוכנית ושיתגברו על

הבעייה הזאת במשך תקופה ידועה. אבל כשאומרים שיבנו אפס כתות, זאת אומרת שלא זו

בלבד שלא מצמצמים את הבעייה, אלא מרחיבים אותה, כי בכל שנה יש צורך ב-180 עד

200 כתות בסקטור הערבי. אני חושב שמבחינה ממלכתית ואזרחית זה דבר מסוכן ביותר.

כולם מדברים על כך בסימפטיה רבה מעל במת הכנסת, וביניהם ראש הממשלה, ובפועל לא

נעשה דבר. אין גם צידוק לכך שבשנה זו ניתנו רק 8% מהתקציב שאושר.

היו"ר ני רז;

אתה הגשת שאילתה בעניין הזה.

ע' דראושה;

אני הגשתי שאילתה וקבלתי תשובה.
אי שמואלי
השאילתה שלך התייחסה לשנה האחרונה ואילו דברי התייחסו לחמש השנים האחרונות.

זה ההבדל בין שנינו, אבל אני אתן לך את התמונה בשלמותה.

עי דראושה;

אינני רוצה להעיר הערה פוליטית, אבל התקוות שלי היו הרבה יותר גדולות

בעניין הזה. היו לי טענות קשות שאותן השמעתי בסיעה בנוכחות השר, וגם ראש דוממשלה

שמע אותן.



בעניין הקיצוצים - לפי סטטיסטיקות שקבלנו בשבוע שעבר, בשלוש השנים האחרונות

במיוחד יש ירידה של 10%בשעות התקן. אני חושב שהסטטיסטיקות הללו מדוייקות, כי

ההשוואה נעשתה בין השנים התשמ"ג והתשמ"ה. אני חושב שירידה של 10% במשך שלוש

שנים פוגעת בילד היהודי, בילד הערבי ובכל מערכת החינוך.

אי שמואלי;

אם נאמר שהיתה ירידה של 0% 1בשלוש שנים, אני קובע שהסטטיסטיקה הזאת לא

מדוייקת.

אי סרטני;

לא נאמר 10%. הובאו מספרים על השעות שקוצצו בכתות.

עי דראושה;

יש כתות שבהן קוצצו 5 שעות שבועיות, ובכתות אחרות קוצצו 4 שעות ו-3 שעות.
אי שמואלי
אני מבקש לדייק.

אי סרטני;

זה ממוצע של 6 שעות שבועיות לכתה.

אי שמואלי;

בסדר, גם על זה אני אגיב אחר-כך.

עי דראושה;

אני עשיתי חישוב וזה יוצא בערך 10% בשלוש שנים. אולי טעיתי בחישוב שלי,

ואשמח אם תתקנו אותי, כי אני לא רוצה שתהיה פגיעה בשיעור של 10%.

החינוך הטכנולוגי בסקטור הערבי. אני מברך על ערנות המשרד, אבל בפועל

הדברים נעשים בצורה שמתנגשת עם ההכרזות, שמעתי שבתקציב של השנה הקרובה הוקצב

סכום של 3 מיליון דולר לכלים, מכשירים וציוד לכלל מערכת החינוך במדינה, ומהם רק

100,000 דולר לסקטור הערבי.

אי שמואלי;

אני מבקש לדעת ממי שמעת על 3 מיליון דולר.

עי דראושה;

שמעתי על כך במשרד החינוך.
א' שמואלי
קודם אמרת שהיה קיצוץ בשיעור של 10% ואחר-כך אמרת שאתה שואל. כעת אתה מדבר

על 3 מיליון דולר. הייתי רוצה מאד לדעת מאיפה אתה שואב את האינפורמציה הזאת?
ע' דראושה
האינפורמציה בדבר 10% הובאה אלי.



א' שמואלי;

אני קובע שהאינפורמציה הזאת איננה מדוייקת. אני קובע באופן האחראי ביותר

שלא ייתכן שבשלוש השנים האחרונות קוצצו 10%. שנית, אני לא שמעתי על הקצאה של

3 מיליון דולר לחינוך המקצועי.

עי דראושה;

שמעת על 100,000 דולר לחינוך הטכנולוגי הערבי?
א' שמואלי
השאלה היא מאיזה סכום. אם אתה אומר 100,000 דולר - זה סביר, אבל השאלה היא

מאיזה סכום. אני יודע ש"אורט", "עמל" ו"עמית" קבלו כחצי מיליון דולר. איך הגעת

לסכום של 3 מיליון דולר?

היו"ר נ' רז;

אני חושב שחבר-הכנסת דראושה מדבר על כך ששר החינוך אמר שהוא רוצה להגדיל את

חלקו של החינוך המקצועי בשלושה מיליון דולר להצטיידות.

אי שמואלי;

אולי זה חזון לעתיד.
עי דראושה
אני לא אומר שזה מספר בדוק מבחינתי, כל עוד לא קבלתי משהו רשמי.
אי שמואלי
אם היה גידול בחינוך המקצועי, או לא, את זה אפשר להעריך וכל אחד עם דעתו.

על מספדים אין ויכוח, או שזה אמת או שזה לא אמת.

עי דראושה;

אני לא מתווכח בנושא הזה כל עוד אין בידי מידע רשמי.

אי שמואלי;

אני אתן לך תשובה רשמית כמה כסף ניתן לחינוך דומקצועי היהודי וכמה ניתן

לחינוך המקצועי הערבי. על 3 מיליון דולר לא שמעתי.

עי דראושה;

בכל זאת אני רוצה ש-100,000 דולר במציאות של היום זה סכום קטן, שאפשר לקנות

בו מעט מאד מכשירים.
אי שמואלי
בחינוך המקצועי זה סכום קטן מאד.

עי דראושה;

כשאנחנו מדברים על קידום החינוך הטכנולוגי בסקטור הערבי והמודעות שמתפתחת

באוכלוסיה הערבית, אנחנו צריכים גם להציע מגמות לילדים. כשוועדת החינוך ביקרה

באום אל-פאחם, אמרו לנו שיש להם 3 מגמות ל-1,000 תלמידים, והן; כלכלת בית, תפירה



וגזירה, ופקידות, והאולמות שלהם ריקים, ללא ציוד. כשאנחנו מדברים על החינוך

הטכנולוגי, יש לתת להם כלים.

שר החינוך דיבר על הקרן לקידום החינוך הטכנולוגי. זו קרן מבורכת שזכתה

לתמיכת המשרד, אבל כל הסכום שעומד לרשותה הוא 100,000 דולר בשלב זה, ואי-אפשר

לעשות הרבה בסכום הזה. אני חושב שמשרד החינוך צריך לתת העדפה לחינוך הטכנולוגי

בסקטור הערבי.

יש נקודה פנים-משרדית, והיא רמת השירות. הנושא הזה נדון אתך בתקופה

האחרונה.

א' שמואלי;

נפגשתי עם נציגי השלטון המקומי והודעתי שאני מעלה את רמת השירות. הם היו

מאד שבעי-רצון והלכו לשלום.
ע' דראושה
זאת אומרת שהחל מהשנה הכאה יהיה תיקון. אני שמח לשמוע את זה.
אי שמואלי
כן.

אי אבו-עסבה;

על כולם?
אי שמואלי
לא. אתם יודעים שאני חבר בוועדת מעקב של השלטון המקומי. אגב, הייתי מאושר

אם היית מצטרף לוועדה הזאת.

אי אבו-עסבה;

אני חבר בוועדה.

אי שמואלי;

אבל אתה לא בא לישיבות. אם היית בא, היית שומע שמדובר בכל החדשים.

אי אבו-עסבה;

אתמול דברתי עם מר נוה והוא אמר לי שבסך-הכל הוא יעלה את רמת השירות בחמישה

בתי-ספר ערביים.

אי שמואלי;

אלה בתי-הספר החדשים שנתבקשנו להעלות בהם את רמת השירות - לפי הישיבה של

אותה ועדה.

עי דראושה;

אני מקווה שברמת השירות יהיה תיקון כולל, כי זו בעייה חמורה ביותר שפוגעת

בתיפקודם של בתי-הספר. £



חינוך לדמוקרטיה. אני חושב שמשרד החינוך צריך לתת את הכלים ואת התקנים

לביצוע המגמות החיוביות. ללא תקציב וללא תקנים אי-אפשר לבצע תוכנית רצינית

כזאת.

הדבר הזה מתקשר ללימוד השפה הערבית. אני לא מאושר מתשובת השר שניתנה

בתשובה להצעת חוק של יו"ר הוועדה ושלי ושנדחתה מנימוקים שונים. אני חושב שהמגמה

צריכה להיות של תיקון החוק, שלימוד ערבית יהיה חובה, כשם שהילדים הערבים לומדים

עכרית. אני מקווה שהדבר הזה ייעשה.

א' הראל;

הבעייה היא להחליט קודם-כל אם להתחיל ללמד את השפה הערבית המדוברת או את

הערבית הספרותית.

עי דראושה;

זאת בעייה פדגוגית שמשרד החינוך יכול להתגבר עליה. החוק קודם-כל צריך לומר

שהעברית היא שפת חובה ואחר-כך להכנס לפרטים.

ענייו הסמינרים, ואני רוצה לדותייחס לסמינר בחיפה. המגמה צריכה להיות של

הפיכת הסמינר למכללה, מגמה של אקדמיזציה. הסמינר הזה לוקה בחסרונות רבים:

תקציבים, תכנים ואווירה דמוקרטית שאותה צריך להכניס לסמינר.

היו"ר נ' רז;

הסמינר בבית ברל יותר טוב?

עי דראושה;

הסמינר בבית ברל משתלב בצורה יותר טובה, אבל יש שם בעייה ואולי מר שמואלי

יוכל לסייע בפתרונה. אום אל-פאחם הוא ישוב גדול שאין בו מורים. שני-שלישים

מהמורים באים מחוץ לישוב, ובדרך-כלל מעטים מתלמידי אום אל-פאחם זוכים להתקבל

לסמינר, בעוד שבמשולש הדרומי, ג'ת, טייבה וטירה, יש עודף מורים. אני חושב שיש

לתת עדיפות לאום אל-פאחם.

אני רוצה לסיים בעניין הקשרים עם הסתדדויות המורים. אני מברך על השיפור

ביחסים. אני שומע זאת גם מידידי בהסתדרות המורים, שיש היום אווירה יותר טובה,

אבל אין להעמיס עליהם יותר מדי בעניין של 24 מיליון דולר.

אי שמואלי;

הם יחליטו על כך.

ע' דראושה;

הם הקריבו מספיק ואני לא חשוב שהם יכולים להקריב יותר.
אי סרטני
אני רוצה לשאול קודם-כל אם יהיה לנו דיון נפרד בעניין בחינות דובגרות.

היו"ר ני רז;

לא תיכננו דבר כזה. .



אי סרטני;

הקפאת הבניה. אני חושבת שהמשרד, בתמיכה חזקה שלנו, צריך להכנס למשא-ומתן

מאד מאד נמרץ בעניין דגניה. אנחנו נשלם שנים רבות בעד הפיגוד הזה, ובכל

המיגזרים, יש תחומים שבהם הפגיעה גדולה יותר, ואני חושבת שלא נשיג את הפיגור

אחר-כך. מוכרחים להתחיל לעבוד כבר בשנת התקציב הבאה, ואני לא מצפה ליותר מזה.

יש לי בעיה עם דרך חלוקת המשאבים, כי ראיתי כיצד מחלקים כספים של מפעל

הפיס. החלוקה לא נראית לי נכונה, כאשר מדברים על העדפה וההעדפה היא לא במקומות

הלוחצים, במקומות שיש להם היבטים פוליטיים, ולא במקומות שאותם באמת צריך להעדיף.

אני יודעת שיש ישובים, שנאמר לי גם על-ידי המשרד שהם מצויים בתוכנית לשנת 1986

והם לא מופיעים ברשימה.
א' שמואלי
אודה לך מאד אם תגידי לי את שמות הישובים. יבוא אליכם מנהל המחלקה לבינוי

ויתן לכם את התמונה בשלמותה.

א' סרטני;

לגבי הביזור, אני לא חושבת שאנחנו יכולים לומר שהביזור הושלם, אפילו לגבי

הדרוזים בצפון.

אי שמואלי;

בוודאי שלא.

אי סרטני;

הוא הושלם פורמלית.
א' שמואלי
הביזור אצל הדרוזים בצפון לא הושלם?

אי סרטני;

אני אומרת שפורמלית הושלם. זה נמצא בידי מנהל המחוז, אבל מה זה שייר

לתשובות אמיתיות לדברים, לקשר השוטף? הדברים האלה רחוקים מאד מלהיות מושלמים,

ואני חושבת שהמשרד חייב לעשות מעקב רציני מאד היכן הדברים מתבצעים באופן ממשי,

היכן הם רק על הניר והיכן ההמלצות בכלל רחוקות מביצוע.

בחינות בגרות. שכשדיברו על שלושת המקצועות הבסיסיים לבחינות בגרות; עברית,

אנגלית ומתימטיקה, דובר על כך שהעברית ייכנס לנושא של היהדות. אני מבקשת לבחון,

לגבי חינוך במיגזר הערבי, במקביל צריך להיות הנושא של המסורת הערבית בתרבות

הערבית, כאשר הם לא יצטרכו בתוך התחום הזה ללמוד יהדות. זאת אומרת, אצלם היהדות

צריכה להיות רשות, כשם שאצלנו הערבית והתרבות הערבית היא רשות, מפני שאחרת אנחנו

נמשיך כאן מציאות מעוותת מאד שאי-אפשר לקבל אותה.

אי שמואלי;

אין ויכוח על כך. בנימין אמיר הוא המומחה שלנו לבחינות בגרות ואולי הוא

יפתח בזה.

בי אמיר;

על בחינות הבגרות דובר כאן הרבה. תשב ועדה שתעבד את הכללים. הנקודה

שהזכירה חברת-הכנסת סרטני נוגעת לתוכנית של מקצוע, לא לעניין של המתכונת. אני



בהחלט אביא אותה לדיון אצל אלה שעוסקים ממש בנקודה זו וכמובן שהיא יטופל. אינני

יכול כעת להשיב על כך, כי הדברים יהיו בתהליך של עבודה.

אין לי מה להוסיף על הדברים שאמר המנכ"ל. אני רק רוצה להוסיף שת י נקודות

שלא הוזכרו כאן ונדמה לי שכדאי שהן יצויינו ברשימת הדברים שאיפיינו את השנה

הזאת. נקודה אחת היא החינוך המדעי, והשניה - הגידול בשיעורי הלמידה. בנושא של

החינוך המדעי היו פניות וטענות רבות, היו דיונים רבים וקריאות רבות לחזק את

המקצועות המדעיים, ואני רוצה לתאר דברים שהתפתחו במשך הזמן הזה, בכותרות בלבד,

אני מקווה שגם יינתנו לזה משאבים, כי כמו בכל פעולה, בלי משאבים קשה מאד להתקדם,

אבל אני בכל זאת רוצה לומר במה היתה ההתקדמות.

טענה ראשונה היתה בזמנו שאין מספיק תלמידים שלומדים לימודים מדעיים. אני

חושב שכולנו יודעים שהטענה הזאת איננה נשמעת היום יותר, גם לא על-ידי אנשי

המוסדות להשכלה גבוהה, שקולטים את התלמידים והם כבר לא מתלוננים על מחסור בפניות

אליהם ועל צמצום רב במספר התלמידים, כי מספר התלמידים גדל.

היו"ר נ' רז;

מה הסיבה לכך?

בי אמיר;

קודם-כל המודעות הכללית, והעידוד הכללי שאנחנו נתנו. אני אזכיר מיד עוד

נקודה שמראה איך המודעות הזאת באמת חיזקה.

נקודה שניה. היה ברור לנו שאחת מאבני הנגף לקראת התקדמות בחינוך המדעי זה

עניין דומחסור במורים. השגנו הקצבה מקרן רוטשילד למילגות לסטודנטים שעומדים

לסיים את לימודיהם בחוגים רומדעיים ולא התכוונו ללכת ללמוד הוראה, ונתנו להם את

המילגות האלה. זאת שנה ראשונה וכ-90 סטודנטים כאלה קבלו מילגות במקצועות

נדרשים. אנחנו נדע אם הם באמת נקלטו במערכת החינוך בעוד מספר שנים.

אבל אני רוצה להצביע כבר על תופעה אחת מעניינת. המחלקות להכשרת מורים

במספר אוניברסיטאות במקצועות האלה עמדו לפני סגירה, מפני שהיה תלמיד אחד או לא

היו תלמידים בכלל. כעת למשל, שמענו מאוניברסיטת תל-אביב, שבעקבות תוכנית

המילגות נפתחו המחלקות האלה מחדש, ויש בהן 8, 10 ו-12 תלמידים במחלקות להכשרת

מורים לפיסיקה ולמתימטיקה, שבעבר היו בהן תלמיד אחד או שנים. אני מקווה שזה

סימן להתפתחות, מפני שברגע שהמחלקה קיימת, גם אם לא יהיו מילגות, היא ממילא יצור

שמושך אליו אנשים.

התחום השלישי היה תחום של תוכניות הלימודים. המרכז להוראת המדעים שלנו

נערך ונעשית כעת בדיקה בכל המקצועות, עם אנשי המקצוע ועם המפקחים המקצועיים, כדי

לשפר במקום שצריך לשפר. אלה תוכניות שאני חושב שגם בלי השיפורים האלה הן

משופרות, אבל אנחנו כל הזמן עומדים על המשמר.

הנקודה הרביעית בתחום הזה חוזרת לעניין המודעות, בגלל המודעות ובגלל

העידוד שלנו בפניות אל בתי-ספר. יש בתי-ספר שנוקטים יוזמות משלהם. הזכירו כאן

את התוכניות הייחודיות. יש בתי-ספר שפתחו כתות מחקריות. קבוצה של תלמידים

נמצאת יום בשבוע במרכז מדעי ועובדת עם אנשי המדע, ואחר-כך לומדת את כל הלימודים

הדגילים שלה כרגיל. זה נעשה לא ויק בבית-ספר אחד, אלא במקומות שונים. גם זה,

כמובן, יעודד התפתחות של לימודי המדעים.

נקודה שניה שאני רוצה להדגיש היא הגידול בשיעודי הלמידה. גם כך היינו

בשיעור די גבוה של אחוז הלומדים במערכת עד כתה י"ב. למרות שהיינו כבר בשלב די

גבוה ולכן כל תוספת היא קשה מאד, מפני שפירושה להוסיף למערכת תלמידים מהקטעים

שלהם יש קשיים להשאר בתוך המערכת, ובכל זאת גם בשנים האחרונות הקו הזה נמשך.



כל מה שאני יכול לעשות הוא להסב את תשומת-לבכם ללוחות מ-12 עד 17 בחוברת

שקבלתם. בגלל חוסר זמן לא אפרט, הדברים כתובים בבהירות. יש שם תמונה ברורה של

גידול בשיעורי הלמידה. אפשר להסביר מדוע זה קורה. א. יש רבים שמצביעים על

העובדה שחינוך התיכון חינם מאפשר או מונע ירידה בשיעורי הלמידה, ואפילו מגדיל

אותה. יש אומרים שעצם הקיום של בתי-ספר שש-שנתיים, הצירוף של חטיבות הביניים

לחטיבות העליונות, גרם לכך - וזה גם הוכח במחקרים - שכוח ההחזקה של בתי-הספר את

התלמידים שלהם גדול יותר והם מחזיקים אותם עד הסוף.

הנקודה השלישית, והיא אולי החשובה ביותר - שבמשך כל הזמן אנחנו עושים

מאמצים לחזק פעולות מיוחדות, צמצום נשירה, ועוד. יש לנו פרוייקט מיוחד עם 23

בתי-ספר שבהם ראינו תופעות מסויימות של אולי נשירה מעבר למה שרצינו, עם תשומת-לב

מיוחדת ועם משאבים מיוחדים כדי לחזק את התלמידים, וזה כמובן נותן את אותותיו.

אלה שתי התופעות שרציתי להזכיר לסיכום השנה הזאת.

היו"ר נ' רז;

אני מודה לכל אלה שבאו והשתתפו בישיבה הזאת, נתנו לנו מידע וענו לשאלות.

מי שמרוצה מהתשובות - מה טוב, ומי שלא מרוצה - יישאר לא מרוצה וימשיך לתקוף. כל

תקיפה רק תשפר את העניין.

הנקודה שמדאיגה אותנו, בביקודים שלנו ובתחושה הכללית, היא המצוקה הכספית.

אנחנו מבחינתנו נעשה את שלנו בנקודה זו, נפנה, נדבר ונלחץ. באשר לכל יתר הדברים

ששמענו כאן, אנחנו יודעים שלא מיצינו הכל בדיון הזה. אלה דברים שאין להם שיעוד

ואפשר לדבר עליהם עוד הרבה, אבל קבלנו תמונה כפי שנמסרה לנו על-ידכם. תודה רבה

לכם על האינפורמציה, ואנחנו את שלנו נעשה הלאה.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.00

קוד המקור של הנתונים