ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 11/06/1986

המכינות הקדם אקדמיות; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, די בסיוון התשמ"ו, 11.6.1986, שעה 9.00

נכחו ; חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

ש. אלוני

ע. דראושה

א, הראל

א. סרטני

מ. פלד

מוזמנים; פרופ' גבי ר. שפירא - יו"ר ועדת המועצה

להשבלה גבוהה לענייני מבינות קדם

אקדמיות

גבי ת. קרץ' - מזכיר המועצה להשכלה גבוהה

מ. חרש - ברית התנועה הקיבוצית

ד"ר ח. אילו ז - יועץ ראש הממשלה לענייני חברה

דייר פ. סתוי - משרד החינוך והתרבות

תא"ל נ. דגן - קצין חינוך ראשי

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; ד. פלר

קצרנית; ח. אלסמן

סדר-היום; 1. שאילתות;

2. המכינות הקדם אקדמיות.



שאילתות
היו"ר נ. רז
בוקר סוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החיבור

והתרבות של הכנסת. האם יש למישהו מחברי הוועדה

שאילתה?

א. הראל; זאת איננה בדיוק שאילתה אלא הערה. ברצוני לציין בפני

הנוכחים כי מר מודעי איננו יותר שר האוצר אולם השיטה

ה"מודעיססית" נשארה בכל מה שקשור למערכת החינוך.

משרד האוצר מנכה ממשרד החינוך והתרבות את הסכומים

שאנו חוזרים ומתריעים עליהם בכל ישיבה - 50 מיליון דולר - וכתוצאה מכך משרד החינוך

והתרבות לא יכול להעביר את ההקצבות השוטפות למוסדות החינוך וגם למוסדות להכשרת מורים.

קיימים מוסדות שלא שילמו משכורות לעובדיהם החודש כיוון שמשרד החינוך והתרבות לא העביר

אליהם את הכסף. המשרד לא העביר אליהם את הכסף כיוון ששיטות ה"מודעיזם" ממשיכות לפעול.

עלי להדגיש כי אין מדובר על משהו שנחשב מעבר לתקציב

אלא על תקציב שאושר על-ידי הכנסת.

אם המצב הזה ימשך יהיה בקרוב זעזוע בכל מערכת החינוך.

אני מבקש לזמן בדחיפות המירבית את שר האוצר לכאן כדי

לנסות "להציל" את העניין. יש מוסדות שלא שילמו משכורת לפני החג ואלה שכן שילמו עשו

זאת על-חשבון ריבית גבוהה או אינני יודע על-חשבון מה.

עובדי המדינה מקבלים בזמן משכורת? מקבלים. השר משה

נסים מקבל בזמן משכורת? מדוע האנשים האלה אינם מקבלים בזמן את משכורתם?

היו"ר נ. רז; ב-16 בחודש נשב עם אנשי משרד החינוך והתרבות ואז נעלה

גם את הסוגיה הזאת,

ב-25-24 בחודש נקיים מעין סימינריון עם הנהלת מטרד

החינוך והתרבות, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד הבינוי והשיכון וגם אז נוכל להעלות את

הבעיה שחבר-הכנסת הראל דיבר עליה.

ביום שני היינו אמורים לקיים ישיבה בהשתתפות שר האוצר

ושר החינוך והתרבות בעניין שחבר-הכנסת הראל דיבר עליו אולם ברגע האחרון שר האוצר דחה

את השתתפותו בישיבה בגלל עניין בלתי-צפוי מראש. איזי קפלן טוען כי הם פועלים במסגרת

חוק התקציב שאושר בכנסת

א. הראל; למעט ה--50 מיליון דולר.

היו"ר נ. רז; הסכום הזה מופיע בתקציב החינוך.

א. הראל; אולם לא מעבירים אותו. הם טוענים כי הסכום הזה מותנה

ולכן הם אינם מעבירים אותו.

היו"ר נ. רז; כפי שציינתי אנו אמורים להיפגש עם שני השרים ונשמע

מפיהם מה קורה בנושא הזה.

לפני שנעבור לנושא שעל סדר-יומנו ברצוני שהנוכחים

יציגו את עצמם לפי סדר הישיבה. [הנוכחים מציגים עצמם והיושב-ראש מציג את חברי הוועדה].



המכינות הקדם אקדמיות

היו"ר נ. רז; אנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו - המכינות הקדם

אקדמיות. אנו, בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת,

נזקקנו לשאלה של המכינות הקדם אקדמיות בצורות שונות ובהקשרים שונים. לאחרונה נדרשנו

לנושא הזה בהקשר חוק חיילים משוחררים שהתקבל בכנסת בחודש יולי 1984. החוק הזה בא

להבטיח זכויות מסויימות לחיילים משוחררים בקבלת עבודה, שיכון והשכלה כיוון שכאשר

חיילים ששרתו בצבא משתחררים אנו רוצים לתת להם עדיפות להסתדר בחיים.

טיפלנו בנושא הזה גם בהקשר עם הטכניון, כאשר

הושמעה טענה שביטלו מספר נקודות זכות שניתנו לחיילים משוחררים .בקשר הנושא הזה היתה

תסיסה בכנסת והוגשו הצעות לסדר--היום על-ידי חברי-הכנסת מרים גלזר-תעסה, גרשון שפט

וחיים דרוקמן. הקמנו לצורך העניין ועדה אד--הוק בראשותו של חבר-הכנסת אהרון הראל

ובהשתתפותם של חברי-הכנסת אמירה סרטני, גרשון שפט ומיכאל איתן, שהיו צריכים לבדוק את

השאלה של זכויות החיילים המשוחררים. אחרי ישיבו. אחת הוועדה הזאת החזירה לנו את המנדט

והיושב-ראש שלה, חבר-הכנסת אהרון הראל יספר לכם מדוע.

בו זמנית היתה אלינו פניה מצד גורמים שונים בקשר

מכינות, מסגרות או כלים להכשרת חיילים משוחררים לקראת יציאתם לחיים האזרחיים בטענה

שבנושא הזה חלה "אינפלציה. דובר על-כך שבעניין הזה "פורחים יותר מדי פרחים".

המכינות הקדם אקדמיות קיימות למעלה מעשרים שנה.

בראש ועדת המועצה להשכלה גבוהה לענייני מכינות קדם אקדמיות מכהנת פרופסור רינה שפירא

שנמצאת עמנו.

אלא שהוקמו מאז מסגרות שונות שאחת מהן עומדת בקשר

עם המכינות והיא האגודה לקידום החינוך, ביוזמת משרד החינוך והתרבות - - -

פ. סתוי; זה אותו דבר.
ת. קרץ'
ה"שידוך" היה באמצעות ות"ת. זה עניין טכני.

היו"ר נ. רז; היה בכוונתי לומר שמאז הוקמו קורסים או מסגרות

להכשרה מקצועית באמצעות פרוייקט שיקום השכונות

שמכנסים אליהם צעירים כדי לתת להם הכשרה מקצועית

פ. סתוי; ד.שכלה, לא הכשרה מקצועית.

היו"ר נ. רז; מי מממן את המסגרות האלה? הסוכנות היהודית וקרנות

שונות. משרד העבודה והרווחה הקים מערכת קורסים

להכשרה מקצועית קדם אקדמית
ת. קרץ'
קדם הנדסאים וקדם טכנאים.

היו"ר נ. רז; ועכשיו משרד ראש-הממשלה.

ח. אילוז; לא. אין מקימים במשרד ראש-הממשלה מסגרת כלשהי

לנושא הזה.

היו"ר נ. רז; אני שמח שמר אילוז מתקן אותי.

ח. אילוז; משתמשים בשירותים הקיימים; אין מקימים מסגרות

חדשות. הפרוייקט של ראש-הממשלה יבוא לידי ביצוע

תוך השתלבות במשרדים הקיימים,



היו"ר נ. רז; יש מסגרת שנקראת "סלע" - סטודנטים עובדים ולומדים

-- שמתקיימת בתוך הקיבוצים

פ. סתוי; אתה רוצה שאני אפרט את הנושא הזה?

היו"ר נ. רז; עדיין לא. אלו הם דברי פתיחה. מכל מקום יוצא

שריבוי המסגרות, בעיקר החדשות, הן על-חשבון

הקיימות. משהו נפגע. אין לי בטחון שרמת ההשכלה בהן עומדת תחת פיקוח או קריטריונים

מוסמכים.
השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא
באיזה מידה הנושא

הזה כפוף לרשות אחת? האם היוזמות האלה טובות, כל אחת לעצמה? אולי יש טעם לגרום

להאחדתן?

השאלות האלה הן הסיבה לכר שהבאנו את הסוגיה הזאת

לשולחו הזה. עלינו לבדוק האם המצב הנוכחי רצוי או שיש צורף לשנותו כדי לשפר את המצב

עבור ה"קליינטים"?

האם יש לחברי הוועדה שאלות?

א. הראל; לפני שנשאל שאלות אני מציע ליושב-ראש לתת את רשות

הדיבור למר סתוי.

היו"ר נ. רז; בבקשה.

פ. סתוי; הנושא בפירוש מטריד ואני סבור כי אנו צועדים,

ברמה לאומית, לקראת החמצת הזדמנות במדינה.

מדינת-ישראל מעוניינת להקצות משאבים לנושא הזה והפיזור, הכפילויות והתחרות שקיימים

בשטח עלולים "לטרפד" את העניין.

השלמת השכלה והכשרת צעירים לקראת ההמשך זה פרוייקט

המכינות. מפעל המכינות נחשב למגוון מאד. קיימות מכינות קדם אקדמיות ליד המוסדות

להשכלה גבוהה שעניינן לטפח צעירים בעלי פוטנציאל אקדמי מוכח על~ידי מבחנים ובנושא

הזה אנו איננו מהמרים. מועמדים שיש להם נתונים להשתלב באקדמיה - מקומם במכינות.

היום יש ליד חמש אוניברסיטאות, כולל הטכניון, מכינות ברמה גבוהה שהיקף תלמידיהם

היום הוא בסדר-גודל של כאלפיים. רובם חיילים משוחררים. ליד המכינות האלה קיימות

מכינות אחרות שהתרחבו במשך שלוש השנים האחרונות ואלה הן המכינות שליד המכללות.

הקמנו אותן כדי לאתר תלמידים מוכשרים שבעצם הכל "פתוח" בפניהם. תלמידים אלה אינם

עומדים, בדרך-כלל, בתנאים המחמירים של המכינות שליד האוניברסיטאות ואנו מקווים כי

על-יידי ההכשרה שאנו מקנים להם הם יגיעו אם לא לאוניברסיטאות אזי למקומות אחרים.

המבנה נחשב למודולארי. התלמידים האלה יכולים לקבל תעודה של משרד החינוך והתרבות

ולהגיע לאקדמיה, ואמנם חלק גדול מהם מגיע אליה, אבל אם לא - הם מגיעים לדברים אחרים.

הכל פתוח בפניהם. התעודה שהם מקבלים נחשבת לתעודה רשמית וההכשרה שלה הם זוכים מוכרת.

אנו נחשבים לגוף משותף של המועצה להשכלה גבוהה,

משרד החינוך והתרבות ובפיקוחה של המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות וטבעי

שאנו נותנים את התשובה ההולמת לצעירים תוך כדי כיוונם.

לצערי הרב במקביל לנו פותחה מערכת קדם טכנאים או

הנדסאים ששם עושים מה שאנו עושים, אלא מה? אילו המערכת המקבילה היתה עושה מה שאנו

עושים העניין לא היה כל-כך נורא, אלא שהמסגרות הללו אינן מוכרות על-ידי משרד החינוך

והתרבות והמכינות אינן מובילות לקבלת תעודת בגרות. הדרך הזאת היא חד-סטרית. אם

תלמיד איננו מתקבל לבית-הספר להנדסאים אז כאילו הוא לא עשה שום דבר. השנה שהוא למד

הולכת לאיבוד. השנה בה הוא למד במכינה איננה מכשירה אותו לשום דבר אחר והיום מדובר

על מאות צעירים כאלה שבוחרים בדרך הזאת כיוון שהיא נראית יותר קלה.
ש. אלוני
כמה צעירים כאלה נמצאים במסגרות של משרד העבודה

והרווחה?



פ. סתוי; אלפיים לעומת ארבעת אלפים שנמצאים במסגרות שלנו.

במסגרת שיקום השכונות נמצאים שש מאות צעירים

והם "צועדים" לקראת האלף.

סך-הכל לומדים במכינות היום כשבעת אלפים צעירים,

פרס לאלה שלומדים במסגרות פרסיות שעליהן איננו מפקחים.

הסענה שלנו היא שהתתרות הזאת תחזור אלינו כבומרנג

כיוון שאת הצעירים הללו המכינות המקבילות לשלנו אינן מכינות לכל האופציות.

בחברה שלנו קיימות אופציות מאד מגוונות וחשוב לנו

שהצעירים שמסיימים את המכינות יעמדו בפני מבחר אופציות על-פי הצרכים ועל-פי מאווייהם.

דבר נוסף; מסתבר שאמות--המידה של הסיוע שאותם

צעירים מקבלים -- שונות. בעמל רב טיפחנו את המסגרת ארבעת אלפים תלמיד כאשר לתלמידים

שהרקע הסוציו-אקונומי שלהם קשה "בנינו" את מסגרת "סלע" המשלבת עבודה בקיבוצים עם

לימודים במכינות. התלמידים של מסגרת "סלע" הם מרקע של מצוקה שמצאו "בית" בקיבוץ,

לומדים במכינות ומשתלבים במערכת יפה. קיימת גם מסגרת פנימייתית בבית-ברל עבור תלמידים

מרקע סוציו-אקונומי קשה מאד והיום יש לנו כ-160 צעירים כאלה.

היום אנו מעניקים מילגת קיום בגובה של מאה דולר.

אני יודע שזה איננו סכום גדול, יחד עם זאת אנו מעניקים אותו למי שאיננו נכלל במסגרת

"סלע". תלמידים אלה גם אינם משלמים שכר-לימוד.

מסגרת "סלע" נחשבת למסגרת "פתוחה" והתנועה

הקיבוצית איננה מגבילה אותה. תלמיד שאיננו יכול להסתדר עם המילגה של מאה דולר לחודש

ורוצה להשתלב במסגרת בטוחה יותר, יכול להיכנס ל"סלע". אין שום הגבלה.

מה שמטריד אותי בנושא הזה הוא שהגופים המקבילים

לנו, ואינני יודע מאין הם לוקחים את הכסף, מציעים מילגות לצעירים בגובה של שלוש מאות

עד ארבע מאות דולר לחודש וזה מפתה.

אנו לעומתם נחשבים לגורם ממלכתי שעובד בתנאי פיקוח

במלוא מובן המלה ובהצלחה. אם יאשרו לנו את חוק חיילים משוחררים נוכל להוסיף למסגרתנו

עוד אלפיים צעירים אולם היום איננו בטוח שאפשר לעשות זאת.

מכל מקום אם מסגרת כלשהי נותנת לצעירים שלוש מאות

עד ארבע מאות דולר לחודש, מדוע שאותם צעירים יבואו למכינות שלנו?

ש. אלוני; מי הן המסגרות האחרות?

פ. סתוי; שיקום השכונות לדוגמה. מבחינתנו זוהי מסגרת

פרטית שאיננה מוכרת.

א. הראל; המסגרת הזאת פועלת בתקציב של ממשלת-ישראל.

ת. קרץ'; מדובר בתקציב ציבורי בדרך זאת או אחרת.

ש. אלוני; כסף ציבורי חייב להיות מבוקר.

פ. סתוי; לנו אין שליטה על המוסד לביטוח לאומי בעוד שהגורמים

האלה יכולים להבטיח דמי אבטלה כך יוצא שצעיר שבא

למסגרת שלנו נמצא בעצם נענש .

א. הראל; אינני מבין זאת. זה בניגוד לחוק.

פ. סתוי; אני מציע לבדוק את הנושא הזה.



הגבלנו עצמנו לגילאי עשרים וחמש על-פי חוק

חיילים משוחררים.

ח. אילוז; הסוכנות היהודית עובדת עם צעירים עד גיל עשרים

וחמש.

פ. סתוי; מה שאני מתכוון לומר הוא שגורמים ציבוריים מתחרים

על אותה אוכלוסיה של תלמידים.

הצעתי למנהלי הגופים עליהם דיברתי שיתוף-פעילה.

פניתי לפרוייקט שיקום השכונות ואל משרד העבודה והרווחה וביקשתי מהם שנשב יחד ו"נבנה"

תכנית עבודה מתואמת. אם יש להם כסף - יבורכו, אבל לא ייתכן שגורמים ממלכתיים יעבדו

כאילו גורם אחר איננו קיים ויתחרו על אותם צעירים, חיילים משוחררים.

מנהלי המכללות נמצאים במצב מביך בגלל הפיתוי

הקיים בנושא הזה.

גם בנושא של דמי הלימוד במכינות איננו מתואמים.

לנו יש קריטריונים שנקבעו על-ידי ועדה ממלכתית ולהם אין קריטריונים. כמה שאנו יכולים

לשלם - הם משלמים יותר.

אם לא תהיה התערבות בנושא הזה נמצא עצמנו במצב

מאד לא נעים.

אנו עובדים על צה"ל, עם משרד הבטחון ועם אכ"א.

חצי שנה לפני השחרור אנו פונים אל החיילים אולם שני הגופים האחרים "עולים טרמפ"

ומציעים לצעירים העומדים להשתוורר הצעות מפתות יותר.
ש. אלוני
אין כאן אף נציג של המסגרות האחרות.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר חיים אילוז, יועץ ראש-הממשלה

לענייני חברה.

ח. אילוז; י כאשר נכנסתי לתפקידי זה חשבתי לטפל בנושא של

הצעירים המובטלים מערי פיתוח ומהשכונות שכן זאת

הבעיה המרכזית שראיתי בתחום החברתי.

צעירים מקבלים דמי אבטלה ואינם עושים מאומה.

הרעיון היה להכניס את הצעירים הללו למסגרת של

שנתיים--שלוש כדי שהם יוכלו להשיג תואר הנדסאי או טכנאי. ההנחה שלי היא שמי שמסוגל

ללמוד לימודים יותר מתקדמים מגיע אליהם בסופו-של-דבר.

הכוונה שלי היתה כלפי אותה אוכלוסיה שלמדה עשר או

אחת-עשרה שנות לימוד ש"יושבת על הברזלים" וזה היעד שקבעתי לעצמי. הפרוייקט הזה במשרד

ראש הממשלה נוצר כדי לתת "דחיפה" לאומית דרך משרד ראש-הממשלה.

בתגובה להערתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני ברצוני

להשיב כי הפרוייקט הזה לא התכוון, בשום-פנים-ואופן, להקים מסגרות אחרות.

הרעיון היה להביא את הנושא לרמת ממלכתיות כדי

להביא ל"דחיפה" ועידוד של צעירים ללמוד.

בהקשר הזה נשאלת השאלה; מדוע היום הם אינם לומדים?

מדוע יש מובטלים צעירים, חיילים משוחררים?

אילו הכל היה טוב כי אז לא היתה לנו בעיה אולם

קיימת בעיה והיא נחשבת צורף לאומי.



ר. שפירא; כיצד אתה מתכוון לעודד את הצעירים האלה?

ח. אילוז; בעזרת משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך והתרבות -

לבנות פרוייקט משותף. יש כוונה לשתף בנושא גם

את הסוכנות היהודית שמקציבה לדוגמה, השנה, שני מיליון דולר.

יש רצון לבנות קריטריונים על--מנת שכולם יוכלו

ליהנות,

ש. אלוני; לאן השני מיליון דולר שהסוכנות היהודית מקציבה

"הולכים"?

ח. אילוז; אינני נציג הסוכנות היהודית.

מכל מקום מה שבכוונתי לומר הוא שצעיר איננו יכול

להתקיים ממאה דולר לחודש. כיוון שכך שני-שליש של הצעירים מקבלים את הכסף מהמוסד

לביטוח לאומי במקום רמי אבטלה. במקום שהצעירים האלה "ישבו על הברזלים" משלמים לחם

כדי שהם ילמדו. שכר-לימוד, הצטיידות ודמי קיום.

ש. אלוני; משרד החינוך והתרבות שמטפל פורמאלית בצעירים האלה

נחשב לאחראי עליהם. מדוע הסוכנות היהודית איננה

מעבירה אליו את הכסף פר-קפיטה?

באיזו זכות הסוכנות היהודית מחלקת כספים לאוכלוסיה?

היא לא ממשלה.

א. הראל; אני רוצה לתת דוגמה להמחשת הדברים. באותו ישוב

יש שני צעירים. מדובר על אזור פיתוח. האחד מחם

בא ללמוד ומקבל מאה דולר לחודש ממשרד החינוך והתרבות, והשני הוא תלמיד של משרד העבודה

והרווחה והוא מקבל שלוש מאות דולר לחודש.

ע. דראושה; אם הוא ערבי הוא מקבל אפס דולרים.

ש. אלוני; גם מי שנולד לאם פולניה מקבל אפס דולרים.

פ. סתוי; "הורדנו" את עניין המוצא מהקריטריונים.

ח. אילוז; כיוון שאתם המומים ממה שאתם שומעים ברצוני להוסיף

ולומר שאני נדהמתי ממה שגיליתי. קיים משרד העבודה,

והרווחה, יש מהט שמטפל במכללות טכנולוגיות, יש יעקב הכט, וקיימים גופים בשני משרדים

שאינם מדברים האחד עם השני.

ביקשתי מראש-הממשלה לזמן את השרים נבון וקצב

כדי לשבת יחד וללבן את הנושא. ראש-הממשלה הסכים להענות לבקשתי. השרים יבואו לפגישה

עם אנשיהם.

בסופו-של-דבר מי שנפגע אלו הם הצעירים בהם מדיבר.

ר. שפירא; כל זה התפתח בחודשים האחרונים. ברצוני לשאול:

האם פרוייקט שיקום השכונות והסוכנות היהודית

מממנים גם את הקדם וגם את השש מאות?

פרוייקט שיקום השכונות הוא מפעל שבכלל היה צריך

להסתיים. כיוון שאיננו עושה כך - הוא מחפש פרוייקטים במקום "לבנות" את הגורמים

הקיימים.



ח.אילוז; נושא הקדם והמכינות מהווה בעיה חמורה שכדאי

שתיתנו עליה את הדעת. אנו, במשרד ראש-הממשלה,

מנסים לבנות תכנית שעל-ידי שימוש בשירותים הקיימים ובמשרדים הקיים תיתן מענה לעניין.

ש. אלוני; אתה רוצה להקים עוד יחידה

ח. אילוז; בשום--פנים-ואופן לא.
ש. אלוני
אמרתי זאת רק כדי להיות בטוחה.

ע. דראושה; את "עולה" על הכתובת הלא נכונה.

ח. אילוז. ישבתי עם הצדדים הנוגעים לדבר והתברר לי שכל צד

"מתחפר" בעמדותיו ואיננו מוכן לדבר עם הצד האחר.

השרים נבון וקצב מוידעים למצב החמור.

דרך משרד ראש-הממשלה אני מנסה להזיז דברים.

אנו מעוניינים שאותם צעירים ששייכים לקסגוריה של מצב סוציו-אקונומי קשה יכנסו למסגרות

ויצאו מהן עם תעודות מוגרות.

בהזדמנות זאת היה ברצוני להעלות את הנושא של

סגירת מכינות דו-שלביות---

י .
ת. קרץ'
בוגרי כיתות סי ו-י'.
ח. אילוז
אני עצמי באתי ממוסררה ולמדתי במכינה שהכשירה אותי

להמשך דרכי. אחוז הססודנסים בני עדות המזרח נמצא

היום בירידה חריפה מאד מאד וכולנו יודעים שכניסה שלהם למוסדות להשכלה גבוהה היא דרר

מכינות.

פוגעים במכינות קדם אקדמיות וצריך להתייחס לזה.

אתם צריכים לתת את דעתכם על-כך שמדובר בדרך ויחידה של צעירים מערי פיתוח ומהשכונות .
היו"ר נ. רז
רשות הדיבור לחבר-הכנסת דראושה.
ע. דראושה
כאשר אתם מדברים על חינוך קדם אקדמי האם אתם

מתייחסים גם לאוכלוסיה הערבית או שאתם אינכם

מתחשבים בכך שהיא חלק ממדינת-ישראל? אני אבקש לשמוע התייחסות גם לאספקס הזה.
פ. סתוי
צריך להבחין ביו שני סוגי אוכלוסיה. יש סוג

אוכלוסיה שנתמך על-ידי המדינה והם החיילים

המשוחררים. המנדס שקיבלנו הוא סיוע רק לצעירים שהם חיילים משוחררים והללו יכולים

להיות יהודים, בדואים או צירקסים. כמובן שאלה צריכים לענות על קריסריונים של מצב

סוציו-אקונומי מסויים.
ע. דראושה
זאת אומרת שערבים לא.
פ. סתוי
יש גם אוכלוסיה יהודית שאיננה עומדת באמות-המידה

האלה כמו בוגרי ישיבות שאינם מתגייסים לצה"ל.

יש ערבים שלומדים במכינות אולם הם שייכים לקסגוריה של דגם בי. יש כאלה שמקבלים

מילגה ויש ביניהם כאלה שמממנים את לימודיהם.
ע. דראושה
הם אינם מקבלים מילגה מאף אחד. הקריסריונים

הללו אינם פועלים על האוכלוסיה הערבית.
היו"ר נ. רז
רשות הדיבור לגבי תחיה קרץ'.



ת. קרץ'; ברצוני "להאיר" מספר דברים כמו כן לציין כי אני

מצטערת על-כך שלא ידעתי בדיוק מה הנושא שעל סדר-

היום ולכן לא התכוננתי אליו.

בוועדה הזאת דנו בנושא הזה על כל היבטיו וכל

פעם כאשר הוא עולה שוב לדיון "מבזיקים" על צד אתר שלו. במשך הזמן הוגשו לוועדה גם

דו"תות שנתנו לח "תמונה" בקטע של ההשכלה הגבוהה.

הוועדה לתכנון ולתיקצוב, מרגע שנוסדה, התייחסה

אל הנושא הזה כשירות לסטודנט או למועמד.

מצד האוניברסיטאות ניתנה תשומת-לב מיוחדת לסטודנטים
טעוני-טיפוח שלימים נקראו
ראויים לקידום.

האוניברסיטאות, במשך כל הזמן, שמו דגש על אלה

שראויים להמשיך בלימודים אקדמאיים וגם קראו למכינות מכינות קדם אקדמיות כיוון שזאת

איננה רק בעיה סמנטית אלא שהמושג הזה היה חשוב מאד בעיני המועמדים. כאשר נותנים

למישהו מעיירת-פיתוח הרגשה שהוא נכנס למכינה קדם אקדמית הוא חש שופותחים בפניו דרך

שהיתה סגורה עד כה, לכן אם אחרי כל זה הוא עומד בפני "קיר אטום" התסכול שלו עלול

להיות עצום.

ליד המכללות פועלות מכינות שחלק מתלמידיהן

יכולים להמשיך ללמוד באוניברסיטאות. אבל יש תלמידים שמראש לא היה להם סיכוי להתקבל

לאוניברסיטה ואם הם סיימו את המכינה ופתאום מסתבר להם שהם אינם נמצאים במסלול המתאים

הם יכולים להתאכזב מרה.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם מסבירים להם

את האופציות הקיימות?

המכינות מחולקות למכינות רוח וחברה וטבע ומדעים.

מי שלומד במכינה לרוח וחברה לא יכול ללמוד אחר כך שום דבר במדעי הטבע.

פ. סתוי; אם הוא עוטה בגרות - אז כן.

ת. קרץ'; הדו-שלבי זאת רמה יותר גבוהה. רמה אחת היא השלמה

ל--י"א והרמה האחרת היא כניסה למכינות רגילות.
ש. אלוני
אני מבולבלת מכל מה ששמעתי עד כה.
פ. סתוי
תלמידים שנכנסים למכינות יודעים בדיוק לאן הם

הולכים.
ש. אלוני
האם יש מסמך שכל אחד מקבל בו הכל מפורט בדיוק?
ת. קרץ'
קיים ידיעון והוא ערוך יפה.
פ. סתוי
יש גם ראיון אישי.
ש. אלוני
אני מבקשת שתעבירו אלינו את הידיעון האמור.

ת. קרץ' הוועדה לתכנון ולתיקצוב, במשך כל השנה, כיסתה

את הוצאות הלימוד; לא את שכר הלימוד. התלמידים

האלה אינם חייבים בשכר-לימוד. ות"ת כיסתה כל מה שכרוך באוניברסיטה. מדובר על טעוני

טיפוח שנקבעו על-פי קריטריונים.

לעומתם כל אלה שנכנסים לקטגוריה של שלב בי או

למכינות ריענון והשלמה - משלמים את שכר הלימוד בעצמם. אלה תלמידים שאמא שלהם פולניה.
פ. סתוי
יש לנו הרבה תלמידים שהאמא שלהם פולניה והם נחשבים

ראויים לקידום.



ת. קרץ'; הנושא הזה הועלה בוועדה הזאת במספר הזדמנויות.

האוניברסיטאות מקציבות חלק קטן, שהוא בהחלט

איננו מספיק לרעתנו, לעניין מכינות ריענון והסבה והררישה בנושא הזה הועלתה בקשר

חיילים משוחררים. היתה דרישה להפנות תק3יבים שמיועדים לחיילים משוחררים כדי להגדיל

את מספר הנכנסים למכינות שעשויים להתאים למוסדות גבוהים יותר אולם עד היום זה לא קרה,

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת דראושה.

ע, דראושה; לא הייתי בתחילת הישיבה ואינני יודע אם דיברו על

סטטיסטיקות שהייתי רוצה לבדוק.

היו"ר נ. רז; תוכל למצוא את כל הנתונים בתיק שמונח בפניך.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אהרון הראל.

א. הראל; לנושא שעל סדר-יומנו יש מספר היבטים וכל היבט כזה

צריו לקבל טיפול בצורה אחרת.

ברצוני להתייחס קודם לכל לחוק ולהוסיף ולומר שאיך

מבצעים את החוק שהתקבל על-ידי הכנסת. אילו אחד מהחיילים המשוחררים היה פונה לבג"צ

איש לא יכול היה לעמוד מולו כיוון שאנו נמצאים במצב אבסורדי.

התקבל חוק חיילים משוחררים, הוא פורסם כחוק,

קבע שכל חייל משוחרר שאין לו תעודת בגרות יכול ללמוד על-חשבון המדינה והנה, בצורה

שרירותית, משרד האוצר מונע ביצוע הנושא.

ש. אלוני; דחו את הביצוע.

א. הראל; איך אפשר7 לא היתה לכף הסכמה של הכנסת.

ש. אלוני; אתה צודק עקרונית. מכל מקום התקיים ויכוח על

העניין הזה.

א. הראל; האוצר בא להנהלת הקואליציה והציע פשרה. החוק

"שווה" שנים--עשר מיליון דולר אולם בסכום הזה אי-

אפשר היה לעמוד. אז הציעו שלושה מיליון דולר שיינתנו אך ורק לאלה שפונים למכינות

ועומדים בקריטריונים של זכאים לקידום.

כדי "להזיז" את הנושא הסכמתי. אבל גם את זה אין

מבצעים. הכסף נזכר בתקציב אולם לא מבצעים אותו.

הגיעה סוף שנת התקציב הקודמת, היה צריו להעביר את

הכסף אולם הוא לא הועבר. הוא גם איננו מועבר בשנת התקציב הזאת. הנושא הזה מועלה על

סדר-היום של ישיבות הממשלה ועובר כמו שעוברות הצעות לסדר-היום בכנסת.

לדרישותיו של שר החינוך והתרבות אנו עונים שנסכים

בתנאי ששני-שליש ילכו לחינוך ושליש למשרד העבודה והרווחה להכשרה מקצועית.

פשרה פוליטית על חוק שהתקבל בכנסת. אבל אני טוען

שהמצב עוד יותר גרוע ואני אומר זאת בכל האחריות. בסוף שנת התקציב הקודמת הכסף לא

הועבר למשרד החינוך והתרבות אבל הוא כן הועבר למשרד העבודה והרווחה ברגע האחרון.

ש. אלוני; האם הוא הגיע למטרה הזאת?

א. הראל; מה פתאום?



מ. חרש; יכול להיות שכן. אם מדובר על אלפיים סטודנטים.

צריר כסף,

א. הראל; חצי מיליון דולר חועברו למשרד העבודה והרווחה.

למשרד החינוך והתרבות - כלום.

העניין הוא בכף שגם קיים חוק, גם קיים מצב של

פשרה פוליסית, וכאשר שאלתי מדוע זה לא מתבצע ענו לי: העניין יסתדר בחודש נובמבר.

לי לא היתה תשובה אחרת ולכן סברתי שאין סעם

בוועדת המשנה. אם מתברר שדברים שהכנסת חוקקה אינם מבוצעים מה עוד אפשר לעשות?

ת. קרץ'; ועל איזה אחוז מדובר ועל איזו אוכלוסיה...

א. הראל; זאת היתה הפשרה.

פ. סתוי; ברצוני להבהיר שאנו מייצגים את המפעל הזה כמפעל

אחד שכן מדבריה של גב' קרץ' אפשר היה להגיע למסקנה

שמדובר בשני גופים שונים.

ת. קרץ'; הטכניון ישב אתנו בחדר הזה והבהיר שאם יוסיפו לו

אמצעים הוא יגדיל את מספר מכינות הריענון.

א. הראל; אי-ביצוע החוק זאת בעיה אחת אולם קיימת עוד בעיה

בנושא הזה. אנו מדברים בעצם על שתי שיטות או על

שתי קבוצות. יש מכינה קדם אקדמית שהיא, כאילו, קומה אחת לפני האוניברסיטה. ממנה

עוברים אחר-כך אוטומאטית לאוניברסיטה. יש קדם אקדמי ליד המכללות שנותן השלמה יסודית

ופותח כל מיני הזדמנויות, ביניהן גם כניסה לאוניברסיטה. יש הבדל בין שני הדברים.

האוכלוסיה שלומדת במכללות היא אוכלוסיה שונה מזאת

של האוניברסיטה. זאת אוכלוסיה שצריך להשקיע בה יותר ולתת לה יותר אמצעים כיוון שהיא

כוללת, ברובה, צעירים מערי פיתוח ומהשכונות; אוכלוסיה נזקקת.

מכאן שאם משווים את המכינות שליד האוניברסיטה

למכינות שליד המכללות מגלים שקיים הבדל.

אם לאותה מערכת יכנס קריטריון נוסף של מתן מילגות,

הוא יהרוס אותה ללא כל אפשרות שיקום.

לא ייתכן שצעיר שפונה למסלול א' יקבל תמיכה גדולה

יותר מאשר חברו שפונה למסלול ב'.

אם יהיו לנו אמצעים, אפילו שנים וחצי מיליון דולר,

כי אז אפשר להכפיל ולשלש את האוכלוסיה שלומדת בקדם אקדמי ואין דבר חשוב יותר מזה.

אינני שואף לכך שכולם ילמדו באוניברסיטה אולם

אינני רוצה שיווצר מצב כזה של אוכלוסיה ללא השכלה, גם אם היא איננה מתכוונת להמשיך

ללמוד באוניברסיטה. הכלים והאמצעים שנותנים לאותה אוכלוסיה שלומדת במכללות הם גם

כדי להסתדר בחיים - דבר שהוא לא פחות חשוב.

אם בנושא הזה תיווצרנה שתי קטגוריות, המערכת

עלולה להיפגע מאד.

כאשר מדובר על מערכת אקדמאית - השם מושך. אם

אומרים; מכינה קדם אקדמאית, ברור שהמכינה הזאת מטבע הדברים מושכת אליה צעירים. אבל

כאן מתעוררת השאלה השלישית שהיה ברצוני להעלות. קיימת בעיה של החינוך הטכנולוגי

שצריך לפתח אותו היום כאחד הדברים היסודיים במדינת-ישראל. גם את המכללות הטכנולוגיות,

משרד העבודה והרווחה, משום-מה, רואה עצמו כ"בעל-הבית".



ש. אלוני; יש לו סיבה; בגלל ה"היסטוריה".

א. הראל; נושא פיתוח המכללות לחינוך טכנולוגי איננו שייף

למשרד העבודה והרווחה.

ח. אילוז; הבעיה היע בקדם שהם לקחו על עצמם,

א. הראל; אני מכיר באילוצים, יחד עם זאת עלי להדגיש כי

מוכרחה להיות רשות אחת, מתאמת.

ת. קרץ'; בקשר המכללות לטכנולוגיה ברצוני להוסיף ולומר

שבישראל, בעוד חמש שנים, יהיה מחסור במהנדסים, .

דבר שאינני יכולה לומר על הנדסאים. כיוון שכך נוצר מצב נוח בשביל ההנדסאים ללחוץ

להעביר אותם מסלול דבר שלאומית איננו נחשב טוב, לא יעיל ולא נותן שירות טוב.

אז קודם כל נוצר לחץ של הנדסאים המבקשים שיתנו

להם תואר. דבר שני שאני טוענת הוא שהמכינות באוניברסיטאות במקצועות הטכנולוגיה לא

פתחו שעריהן במידה מספקת. לא כל אלה שמתאימים פונים ללמוד את המקצועות האלה והם

הולכים לדרך הקלה יותר.

המספרים של עיירות הפיתוח קטנים וגם מתוכם לא

כולם הולכים לאוניברסיטה.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לפרופסור רינה שפירא.

ר. שפירא; ראשית כל ברצוני לומר כי אני שמחה מאד לדיון

שמתקיים כאן עתה. אני רוצה להוסיף ולומר כי הדיון

הרבה יותר מורכב ממה שאתם חושבים כיוון שקיימות גם בעיות בתוף הגופים שנראים בסדר.

על הנושא של; זורקים כסף על אנשים, עשו כבר הרבה

מחקרים.בארצות-הברית, אחרי מלחמת-העולם, כל חייל משוחרר קיבל דמי מחיה ושכר-לימוד,

בהקשר הזה נשאלה השאלה; האם העובדה הזאת שינתה את האוכלוסיה שפנתה להשכלה הגבוהה?

התשובה; לא. רובם לא הגיעו לאוניברסיטאות. הם לא ניצלו את החוק. מכאן אנו מסיקים

את המסקנה שאם אתה הולך ללמוד או לא - זאת איננה בעיה מרקסיסטית.

את אותו "תרגיל" אני עשיתי אחרי מלחמת יום--כיפור

והגעתי לאותה תוצאה. חוק חיילים משוחררים משנת 1973 לא שינה את אוכלוסיית התלמידים

שהגיעו לאוניברסיטה. אפילו לא יכולתי לכתוב על הנושא הזה מאמר או פרסום מדעי.

נוכחתי לדעת כי הבעיה איננה מתמקדת בכסף.

הפרופורציה של ראויים לקידום בקבוצות הגיל 29-21

מצביעה על %55-%60 לעומת %20-%25 והיא נותנת תמונת-רקע. מה קורה עם ה2 5% חיים

ציין בין יתר דבריו שהם הגיעו לאוניברסיטה רק דרך המכינות וזה לא נכון. יוצאי

עדות המזרח שסיימו בגרות מגיעים לאוניברסיטה גם לא דרך המכינות.

התפקיד שלנו הוא לדעת מה אנו עושים עם אלה

שהגיעו דרך המכינות?

אחרי שנה ראשונה הנשירה של סטודנטים בני עדות

המזרח גדולה יותר מאשר אלה שאינם נמנים על בני עדות המזרח.

המכינות משמשות לסטודנטים מקום התמודדות ועל

הנושא הזה אני רוצה לדבר. מכינה היא לא רק בגרות. אילו מכינה היתה בגרות לא היה

מעניין אותי לבחור בפרוייקט הזה.

המכינה, נוכחתי לדעת, היא שנת העשרה והתמודדות

עם העולם האקדמי. העולם האקדמי הופך להיות פחות מאיים ובוגרי המכינות מתגברים יותר

טוב על שנה א'.



נוהגים לדבר על 25%- 30% נשירה. כל המחקרים

מראים שאחרי שהתגברת על המיכשול של שנה אי, אין כמעט הבדל. בני-עדות המזרח טוענים

כי מאשכנזים אותם, ואנשי השכונות אומרים שהללו אינם מייצגים אותם עוד.
ח. איילוז
זה לא משנה את האחוז.

ר. שפירא; אחרי שהתגברת על המיכשול הראשון - הולכים קדימה

ועל זה יש די הרבה מחקרים. יש לי הרבה חומר

בנושא הזה.

יש לי מחקר חדש המראה מה קורה עם הצעירימ האלה

אחרי האוניברסיטה אולם זה לשיחה אחרת.

היו"ר נ. רז; המחקר מתייחס גם למכינות של "סלע"?

ר. שפירא; פרוייקט "סלע" רק התחיל. מכל מקום המכינות הקדם

אקדמיות שונות מהותית מהפרוייקטים של שיקום

השכונות. במכינות הקדם אקדמיות מכשירים את הצעירים לאקדמיה, לכל אקדמיה, עם כל

המשתמע מזה ולכן המפעל חשוב.

במקום לומר; המכינות הקדם אקדמיות - משרד החינוך

והתרבות, יש לומר; המכינות הקדם אקדמיות - משרד החינוך והתרבות והמועצה להשכלה גבוהה

הרעיון היפה הוא בכך שהמועצה להשכלה גבוהה,

באמצעות הוועדה לתכנון ולתיקצוב ומשרד החינוך והתרבות מתאמים ביניהם פעולה כך שבוגרי

המכינות, באופן טבעי, הולכים לאוניברסיטה והאוניברסיטה מעוניינת לקבל אותם אליה.

התמיכה שהסטודנטים האלה מקבלים איננה רק כספית

אלא גם עניינית. זה שאני יודעת שיש לי כתובת גם במשרד החינוך והתרבות, גם בוועדה

לתכנון ולתיקצוב וגם במועצה להשכלה גבוהה - זה דבר יפה.

כאשר הגעתי לכאן חשבתי שהדיון יסוב על בסיס הדו"ח

שהגשתי אולם בינתיים התעוררו בעיות של כפילויות שהן יותר רלוונטיות. אני תקווה

שתעזרו לנו לפתור אותן.

יש גם בעיות בתוך המכינות. מר פלתי אמר, בין

יתר דבריו, בצורה הטבעית ביותר, שבמכינות לומדים לא רק בני עדות המזרח ואני שמחה

מאד שהוא ציין זאת בצורה טבעית כל--כך כיוון שהמצב הזה לא היה כל-כך טבעי לפני שלוש

שנים.

הדבר הראשון שההנהלה שלנו עשתה היה שאנו מדברים

על אוכלוסיה ראויה לקידום לא על-פי שום רקע עדתי, אלא על-פי המצב הסוציאלי. זאת

היתה החלטתה הראשונה של ההנהלה שלנו. אני שמחה לומר לכם כי במכינות לומדים גם

רומנים מסכנים שגם להם עזרנו, יחד עם זאת עלי להוסיף ולהגיד כי רוב התלמידים הם

בני-עדות המזרח.

נושא שני שעליו היתה בינינו תמימות-דעים הוא

שבמכינות לומדים ראויים לקידום גם מדגם בי. דגם בי כולל אנשים שלרובם יש בגרות,

גם קיבוצניקים, שבאים למכינות כדי לרענן את הידע שלהם. יש בדגם הזה גם אנשים שיש

להם ציונים נמוכים ואחרי המכינה האוניברסיטה מקבלת אותם.

מ. פלד; דגם בי מתייחס רק למצב ההשכלה?

ר. שפירא; דגם בי כולל אנשיס שמשלמים במיטב כספם. אין להם

כל זכות אחרת אלא ללמוד במכינות. אנו מעוניינים

בהם כדי שהמכינות לא תהיינה מכינות עדתיות אלא מגוונות מבחינה חברתית. ללמידה משותפת

יש יתרון של מיצוי פוטנציאל יותר טוב וזה חשוב לנו. זה טוב בשביל התוצאה הסופית.

ת. קרץ'; לא לכולם יש מקום.



ר. שפירא; הרבה מאד מהמבקשים להתקבל נדחים.

ח.אילוז; גם כאלה שבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך נדחים.

ר. שפירא; לא. אין אדם ראוי לקידום שעבר אצלנו את המדד

ולא התקבל. אף אחד מהם לא נשאר בחוץ. הבעיה

שלנו מתמקדת בכר שבאיזשהו מקום קיימת אוכלוסיה שאיננה מגיעה אלינו; היא "נחספת"

על-ידי משרד העבודה והרווחה או שאין לה מוסיווציה.

אם יתנו לנו כסף נוכל להגיע אל יותר אנשים

ולהכפיל את האוכלוסיה הזאת.

להערה שהושמעה זה עתה אגיב ואומר כי לא העלינו

את סף הכניסה לאוניברסיטה; להיפך. הורדנו אותו.

ת. קרץ'; יותר מזה.

ר. שפירא; יש סוג בעיה שאתה צריך להתמודד כיוון שיושבים

באותן כיתות אנשים שנכנסו אליהן על בסיס של

קריטריונים אקדמיים יותר נמוכים יחד עם אנשים שנכנסו על בסיס של קריטריונים יותר

גבוהים.

ת. קרץ'; ברצוני להבהיר שבקשר למכינות שליד האוניברסיטה

אין הגבלה תקציבית עם כל המגבלות שיש לוועדה

לתכנון ולתיקצוב. ות"ת איננה שמה "מכסה" תקציבי כאשר מדובר על תלמידים שנמצאו

ראויים לקידום.

ר. שפירא; בהקשר הזה ראוי לציין שהוועדה לתכנון ולתיקצוב

מממנת את החלק הזה של האוניברסיטאות ולא שמעתי
מהם אף פעם את המלים
אין כסף.

, קיימת בעיית פערים בתור המכינות.

אוניברסיטת ירושלים איננה מקבלת, לדוגמה, קיבוצניקים שלמדו בתל-אביב. למה? כובע.

זאת בעיה שאסור לעבור עליה לסדר-היום.

תלמיד בא לרענן את ידיעותיו, סיים שנת לימודים,

מקבל תעודה שהוא סיים את המכינה ואז אוניברסיטת ירושלים שואלת אותו; היכן הבגרות?

כאשר הוא מוציא תעודת בגרות אומרים לו שהיא לא מספיקה.

קיימות בעיות פנימיות שלא הצלחנו עדיין לפתור

ושצריר להתמודד אתן; דגם בי, פערים, עדות המזרח שפוחדים לבוא אלינו אז הם פונים

למכללות ואם הם פונים למכללות אז לא רק שאוניברסיטת ירושלים לא תקבל אותם אלא גם

אוניברסיטת תל-אביב תסרב לקבלם.
א. הראל
התפקיד שלר בתור יושבת-ראש ועדת המועצה להשכלה

גבוהה לענייני מכינות קדם אקדמיות הוא לפתור

את הבעיות הללו.

ר. שפירא; לפני שלוש שנים, אחרי משא-ומתן ארור ומייגע,

סוף-סוף, בהתאמה בין ות"ת ושר החינור והתרבות

הקודם, הוקמה ההנהלה שהיא הנהלה אקדמית-ציבורית. בהנהלה יושבים נציגים מכל המוסדות

הנוגעים לעניין; ממשרד החינור והתרבות, ממשרד הבטחון, מהצבא, מהאוניברסיטה- כולם

יחד.

ההנהלה מצאה חוסר תיאום בין המכינות לבין עצמן.

כל מכינה היא "אדון" לעצמה. כיוון שכר היה צורר בתיאום והיחידה של פלחי עשתה זאת.

תיאום בקריטריונים. אלא שבידיו של פלתי אין כוח אקדמי. לי יש. לי יש מינוי משר

החינור והתרבות ומהמועצה להשכלה גבוהה.



מה עשתה ההנהלה? בגלל הרכבה ומעמדה היא קיבלה

"שיניים" די מהר. היא הוציאה את הקריטריון העדתי. עבדנו שנה שלמה על נושא ירושלים.

עבדנו על הכרה הדדית בין המכינות לבין עצמן. רצינו שלא יקרה מצב כזה שאדם שסיים

מכינה מסויימת לא יתקבל לאוניברסיטה מסויימת. עברנו על כל התכניות ובדקנו אותן

ו וידאנו שבאוניברסיטה מסויימת לא יחשבו שבמקום אחר מלמדים פחות.

היום כל האוניברסיטאות עומדות בקריטריונים.

העניין נראה אולי פשוט אלא שהוא מתבטא בשנת עבודה. את זה עשתה הוועדה. הנושא

איננו "סגור" סופית. עניין ההכרה הפך להיות הדדי.

עשינו מחקר-מעקב. אף אחד לא עשה מעקב ארצי

כדי לבדוק מה קורה עם החבריה האלה. היו אמנם מעקבים מקומיים אבל לא שום דבר במסגרת

ארצית. היום אנו נמצאים בעיצומו של המעקב הארצי.

עשינו מעקב גם לגבי השאלה של עלויות המכינות.

בר-אילן סגרה כיוון שלא היה לה כסף. בדקנו את הנושא ובתיאום עם הוועדה לתכנון

ולתיקצוב מצאנו שיש כסף, זאת אומרת שהם סגרו בגלל בעיה אחרת. התחלנו לבדוק אם

מוציאים את הכסף על מה שהוא צריו להיות מוצא. ההנהלה עושה זאת בצורה שוטפת.

ממה שסיפרתי עד עתה אתם יכולים להבין את סוג

הבעיות שלנו.

ההנהלה פעלה שנתיים ואחרי פרק הזמן הזה שר

החינוך והתרבות היה למנות אותה מחדש אלא שמחודש אוקטובר שנה שעברה עד היום

לא הוצא המינוי. זאת פעם ראשונה שאני מספרת את העובדה הזאת מחוץ ל"משפחה", ות"ת

ואנשי משרד החינוך והתרבות.

ההנהלה האקדמית שפעלה הוציאה דו"ח שהובא לדיוו

בוועדה לתכנון ולתיקצוב וזכה להרבה שבחים.

אני מבקשת להבהיר שאין כאן עניין של אי-הבנה.

שר החינוך והתרבות רוצה שנמשיך לעבוד אלא שקיימים ויכוחים פנימיים מי עושה מה

ואיך המכתב יהיה כתוב. סקנדל. דבר כזה לא יכול להיות.

אילו ההנהלה היתה נכשלת בתפקידה כי אז היא היתה

צריכה להתפטר אבל אם היא הצליחה...

מה שחבל הוא שמה שקורה - חוסר תיאום בין המוסדות

- עלול לקרות מחר לגבי המכינות.

היה ברצוני לציין בהזדמנות זאת כי את חיים אילוז

פגשתי השבוע פעם ראשונה ולהוסיף ולומר כי הוא לא ידע שקיימת הנהלה אקדמית-ציבורית

שהיא בדיוק הכתובת שאליה הוא היה צריך לפנות. איך קורה כדבר הזה?

ח. אילוז; פניתי לשר נבון, שאלתי אותו מי הנציג, והוא לא

סיפר לי עליכם.

ר. שפירא; שר החינוך והתרבות מעוניין במפעל שלנו ובהנהלה

שלנו אלא שהוא איננו מצליח לפתור את הבעיות

הפנימיות שיש לו.

הפעולה שלנו נעשית, כולה, בהתנדבות. כיוון שכך

אני ממשיכה לעבוד בהתנדבות.

ההנהלה מטפלת גם בסגירת מכינות וגם בפתיחתן.

כל מכינה צריכה לקבל מאתנו אישור. לא פותחים מכינה סתם. אם אנשים מתכוונים לקבל

מחר תעודה אז איש לא יבדוק מה קורה? ההנהלה יושבת מזה שנתיים ובודקת את הנושא.



לא הייתי רוצה להיות המתאמת עם משרד העבודה

והרווחה, יחד עט זאת אני מתנגדת שמשרד העבודה והרווחה יעשה עבודה שהיא לא שלו.

למכינות הקדם אקדמיות יש ביטוי משמעותי מאד,

מי שמסיים אותן מתכוון ללמוד במוסדות שצריכים לקבל את מה שהוא למד, כל אלה צריכים

להגיע אלינו,

ת, קרץ'; פותחים קדם הנדסאים וקדם טכנאים,

מ, חרש; פותחים תחרות; לא שום קדם,

ר, שפירא; ככל שהחברה יותר הטרוגנית ונותנת יותר הזדמנויות

לפרט והפרט מוצא את נתיבו - טוב, אבל אסור

שתהיינה כפילויות,

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור למר חרש,

מ, חרש; א, הדיון הוא א--סימטרי, היה אפשר לסיים, כאן

בינינו, את העסק, אני מסכים לדבריה של פרופסור

רינה שפירא,

משרד הבטחון, משרד החינוך והתרבות וברית חתנועח

הקיבוצית הקימו כלי שהתנועה הקיבוצית נערכה לו ברצינות והנה מתברר היום שלוקחים מאתנו

את ה"שטיח", מחלקים את הבונוסים, דוד לוי יחד עם עובדיה עלי גמרו ביניהם והכל

הסתדר, הקימו פנימיה,

המצב מעמיד את כל העניין הזה במצב שבא לבכות,

פלתי בא לתנועה הקיבוצית, עשה מאמצים אולם לא

הצליח להעלות את הנושא על סדר-יומה של הממשלה, הדברים הם בגדר אבסורד, אינני מביו

אותם, הכל הרי נעשה ברמה הכי לאומית שאפשר,

מבחינה טכנית אתם חייבים לעשות שני דברים;

א, להוציא החוצה את כל מי שאיננו שייך לנושא, לא יכולה להיות כתובת אחרת פרט לכם,

אם מתעסקים בחינוך ובהכשרה של חיילים משוחררים, חייבת להיות כתובת אחת, ב, אם יש

כסף לתמיכה אתם מוכרחים להעמיד אותו לרשות אלה שמתאמצים ולא להיפך, אם יש כסף נוסף,

צריך לחלק אותו פר מאמץ,

ר, שפירא; ולמוסדות שצריכים לפתור את הבעיה,

מ, חרש; צריך לתת את הכסף למי שעובד, הוא עושה מאמץ

ומגיע לו,

אני מבין שקיימת הסכמה בין כל הגורמים שיושבים

כאן, מלבד העניין הערבי שנשאר פתוח,

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מתי פלד,

מ, פלד; החסרון הבולט של הדיון הוא שנציגי משרד העבודה

והרווחה אינם יושבים אתנו, כדי להשלים את התמונה

היינו צריכים לשמוע דברים גם מפיהם,

פ, סתוי; ברצוני להוסיף על מה שנאמר עד עתה שהתהליך הוא

בלתי-נמנע; הוא קיים, כאשר קמים גופים כאלה

אנו מוצאים עצמנו מרחיבים את דגם בי, היום 60% באוניברסיטה הם דגם בי, הגופים

האחרים שמתחרים בנו פונים אל האוכלוסיה החלשה בפיתויים מפיתויים שונים, מציעים

לה מסגרות קלות ונוחות יותר ואנו נקלעים למצב מביך,



אם לא תהיה התערבות בנושא הזה יווצר מצב כזה

שהמכינות תהיינה כמו האוניברסיטאות בדיוק; %80 אוכלוסיה חזקה ו-20% אוכלוסיה חלשה,

היו"ר נ. רז! תודה. ברצוני לומר כי מה שעשינו היום הוא

שקודם לכל למדנו את המאטריה אם כי חלק מהנציגים

שהיינו צריכים לשמוע לא הגיעו לישיבה. היו צריכים להשתתף בדיון גם נציגי הסוכנות

היהודית וגם נציגי משרד העבודה והרווחה אולם הם לא באו.

כאשר קיימנו בוועדה הזאת דיון על החינוך

הטכנולוגי התמונה היתה די דומה.

ר. שפירא; אותו "סיפור".

היו"ר נ. רז; בנושא שעל סדר-יומנו יש סירבול וכפילויות.
ת. קרץ'
צריף לדבר בנושא של החיילים המשוחררים על היריעה

כולה, מדברים בנוסח של קטעים קטעים וזה לא סוב.

צריו לראות את התמונה בכללותה. כאשר מדברים על חיילים משוחררים צריף לדבר גם על

צעירים כמו הבן שלי שייתכן שיצטרך לעבור קורס ריענון במתמטיקה.

א. הראל; הוחלט שהתקציב הזה הולך לחיילים משוחררים

מאוכלוסיה מסויימת.

ת. קרץ'; הוועדה לתכנון ולתיקצוב איננה שמה חסם. אם

יהיו היום אלף מתאימים - אני אחראית לכך שיימצא

עבורם תקציב.

ר. שפירא; קיימת בעיה והיא עניין הסף. אינך יכול לרדת

ברמה האקדמית.

היו"ר נ. רז; אני מבין שאתם עובדים ללא מינוי.

ר. שפירא; אני עובדת לבד בזכות הרוח שמפעמת בי.

היו"ר נ, רז; התמונה שהצטיירה בעיני היא שיש תנאים שונים

לאותה אוכלוסיה, דבר שיוצר תחרות בלתי-הוגנת.

מה שמתבקש מהדיון הזה הוא איחוד כל המסגרת.

מ. חרש; הכסף יענה את הכל.

היו"ר נ. רז; מכל מקום הכפילויות האלה פוגעות ו"נוגסות"

במערכת.

אני מקווה שחיים אילוז, יועץ ראש-הממשלה לענייני

חברה, יוכל לתרום לעניין.

אני יכול לגייס את כל הגורמים, להסביר להם שקיימת

כפילות ולשאול אותם מה יש להם לומר להגנתם?

אני יכול לכנס את כולם ולשאול; מדוע לא לאחד

את המערכת?

קיימת בעיה נוספת והיא שאוכלוסיות גדולות בכלל

אינן יודעות על קיום אפשרויות וזה חבל. נצטרך לתת דעתנו גם על-כך.

נתכנס שוב, כל הנוכחים, יחד עם נציגי הסוכנות

היהודית ומשרד העבודה והרווחה ונשמע מדוע המערכות האלה פועלות? אולי הן "עולות"



על משהו שאם הן לא היו עובדות עליו איש לא היה עושה זאת במקומן?

א. סרסני; בגלל הלחץ הציבורי, ולוזץ ציבורי כידוע משפיע

מאד, אני מציעה שהישיבה הבאה שנקיים בנושא הזה

תהיה פתוחה ושגם ג'ודי לוץ תוזמן אליה,

היו"ר נ. רז; אני מקבל את הצעתך. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.05

קוד המקור של הנתונים