ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 07/04/1986

החינוך במגזר הערבי; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ב', כ"ז באדר ב' התשמ"ו, 7.4.1986, שעה 11.00.
נכחו
חברי הוועדה; ני רז - היו"ר

פי גולדשטיין

אי הראל

ת' טובי

אי סרטני

ז י עטשי

א"ח שאקי

ב' שליטא

מוזמנים; אי שמואלי - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ד"ר י' לוי - מנהל מחוז הצפון, משרד החינוך והתרבות

ד"ר י. גולדשטיין - מנהל מחוז חיפה

עי מליץ - מנהל מחוז הדרום

עי קופלביץ - מנהל האגף לחינוך ותרבות לערבים

עי היידר - טגן מנהל האגף לחינוך ותרבות לערבים

מ' סעד - מנהלת בית-הספר נוי בחיפה

מי אל-חאג' ~ יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי

עי וולנסקי - עוזר המנכ"ל

אי עיז-א-דין - חה"כ דראושה

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; די פלד

רשמה; מי כהן
סדר-היום
שאילתות;

ביזור מערכת החינוך במגזר הערבי.



שאילתות
היו"ר נ. רז
אני פותח את ישיבת ועדת החיכוך והתרבות,

נתחיל בשאילתות.
ת. טובי
בישיבה הקודמת שאלתי על שני נושאים, אני פודה

על התשובה המהירה, אם כי הלא-מספקת, הנושא

האחד הוא פיטורי מורים ברמת הגולן, לא התייחסתי רק לפיטורים של

היום. אני מבין שהיו פיטורים גם בעבר, בעיקר אחרי השביתה הגדולה,

ההתדיינות עמם נמשכה, והם פוטרו אף ללא פיצויים. אני מבקש הבהרה

בקשר למעמדם של המורים האלה,
א. שמואלי
האם הם אזרחי מדינת ישראל? זה חשוב מאד לתשובה

שלי.

ת. טובי; אתה יודע שלא כל תושבי רמת הגולן מקבלים על

עצמם את האזרחות של מדינת ישראל,
א, שמואלי
לי יש אינפורמציה אחרת, אלה שאנחנו מעסיקים,

שיש להם תעודות זהות ישראליות ואזרחות ישראלית,

יש לנו התייחסות מסויימת כלפיהם, אלה שאינם אזרחי המדינה, על פי

החוק שחוקקה הכנסת יש לנו התייחסות אחרת כלפיהם,
ת. טובי
אני מניח שהם בחרו לא לקבל תעודת זהות ישראלית,

והם בכל זאת מועסקים על-ידי משרד החינוך.

השאלה השניה היא בקשר לתמיכה בבתי-ספר לא

ממלכתיים, ואני מדבר על חינוך יסודי, התשובה שקיבלתי היא שלמשרד

החינוך אין חובה משפטית לסייע באחזקתם של בתי-ספר פרטיים שבשעתם

נמנעו מלקבל את מרות המשרד, אני מניח שהיום כולם מקבלים את הפיקוח.

אף על פ.י כן, נאמר בתשובה, משרד החינוך משתתף בסכומים צנועים בבתי-

ספר אלה, אחדים מהם שזכו בהכרה מקבלים תמיכה של ממש,

זו תשובה כוללנית כללית" אני מבקש התייחסות

קונקרטית לבתי-הספר בחיפה, אני מבקש לקבל אינפורמציה מפורטת על

התמיכה שניתנת לבתי-הספר בחיפה,
א, שמואלי
אנחנו מעונינים מאד לתת תמיכה על בסיס של

בתי-ספר מוכרים לחינוך היסודי בחיפה. אני

רוצה בזה, כשם שרציתי זאת בעכו, יש לנו בעיה תקציבית" הקושי הוא

שמערכת התקצוב של משרד החינוך והתרבות איננה מתואמת בדיוק על פי

הרצונות של כל בתי-הספר, שפעם אומרים שאינם רוצים את תמיכתנו ופעם

אחרת אומרים שהם כן רוצים, בעבר הם אמרו שאינם רוצים,

הס פנו אלינו, אנחנו פנינו לאוצר שאנחנו מבקשים

לקבל הקצבה שתהיה מיועדת להכרה בבתי-הספר העדתיים בחיפה. כל עוד

לא נקבל אישור תקציבי, בנוסף על התקציב הרגיל שלנו, על-מנת להעניק

להם הכרה, לא נוכל לתת להם תשובה חיובית" לצערי בתנאים האלה אינני

יכול להתחייב מכספי המשרד. לכן תשובתי לא היתה כוללנית, בשעתו

פנה אלינו המוטראן סלום, ביקש כסף בשביל בתי-הספר של הכנסיה. נתנו.

היה משא ומתן, הם ביקשו הסכמה שבתי-הספר האלה יהיה- מוכרים, רשמיים.

אנחנו רוצים בזה, לצערי העיתוי של בקשתם לא בא במועד נכון, ולצערי

אינני יכול היום להיענות להם בשל העדר תקציב-
ת, טובי
אינני מקבל את התשובה הזאת, אפנה למשרד פעם

נוספת בקשר לענין הזה. זה לא מוצדק
היו"ר נ. רז
בשבוע שעבר נתקבלה בקריאה ראשונה הצעת החוק

להפעלת טלוויזיה בכבלים. ההצעה הועברה לוועדת

הכלכלה. מלבד ההיבט הכלכלי יש לענין היבט הינוכי. האם אין זו גם

ההערכה של משרד החינוך והתרבות, שלהפעלת טלוויזיה בכבלים יש היבטים

חינוכיים ממדרגה גבוהה ביותר, והאם המשרד אינו מעורב בכל הנושא

של הפיקוח וההכוונה של הפעלת טלוויזיה בכבלים?
א, שמואלי
משרד החינוך אינו עומק בנושאים הקשורים

בטלוויזיה, אלא שר החינוך.

היו"ר נ. רז; אם כך אפנה את השאילתה לשר, גם הצעת החוק

בענין הרשת השניה התקבלה בקריאה ראשונה.

באיזה שלב נמצא הטיפול בנושא הזה? אם צריך לשאול על כך במליאה,

אשאל במליאה.

שמחתי מאד לשמוע אתמול שנחתמו הסכמי השכר

עם ארגון המורים והסתדרות המורים, אני רוצה להגיד בשם כל הוועדה

שאנחנו מרוצים מאד שהענין נגמר מהר יחסית, ונדמה לי שזה מכסה את

כל ההיבטים של הענין, עיבוי, שחיקה, דו"ח עציוני וכדומה.
א. שמואלי
מגיעה תודה לשני הארגונים על רצונם להתלכד

כדי לחתום על הסכם שיחול על שניהם. שאם לא

כן, כל אחד היה מושך חלילה לכיוון אחר והיינו נקרעים.
היו"ר נ. רז
ההמלצות פה היו תמיד שהם יתאחדו, והסתבר שכשהם

הולכים יחד הם מגיעים לתוצאות טובות. אני

מביע את סיפוקנו שהענין מצא את פתרונו.

החינוך במגזר הערבי

היו"ר נ. רז; אנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו, החינוך

במגזר הערבי. אנו דנים במיוחד על נושא הביזור,

בעקבות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת דראושה. נמצאים אתנו מנהלי

מחוזות,- מנהל האגף וסגנו, מנהלת בית-ספר ערבי בחיפה ויושב-ראש ועדת

המעקב של החינוך הערבי.

א. שמואלי; אינני יודע מהי ועדת המעקב, בשם מי היא עוקבת,

אחרי מה היא עוקבת.

מ. אל-חאג'; זו ועדה מטעם הוועד הארצי של ראשי הרשויות

המקומיות הערביות לטיפול בעניני החינוך הערבי,

להצגת הבעיות של החינוך הערבי, יש לנו חוות דעת גם על נושא הביזור.

ואני הוזמנתי להשתתף בישיבה.

א. שמואלי; זה ענין עקרוני. חבר-הכנסת דראושה ביקש לדון

" על ענין הביזור. הגיעו לכאן מנהלי המחוזות,

ומנ,הל האגף לחינוך לערבים. לראשי הערים הערביות יש ועדה מסויימת

שנקראת ועדת מעקב. היא אינה מטפלת בנושא הביזור, היא אינה רלבנטית

לנושא הביזור, כי היא אינה עוקבת אחרי הביזור במשרד החינוך.

מ. אל-חאג'; אני חושב שהיא כן רלבנטית. ואני הוזמנתי לכאן

על-ידי יושב-ראש הוועדה.

ת. טובי; ועדת המעקב עוקבת אחרי החינוך הערבי. זה גוף

ציבורי. לא פעם אנחנו מזמינים גם גופים ציבוריים.

זה בהחלט רלבנטי*
היו"ר נ. רז
שפענו את הדברים ואנחנו עוברים לנושא.

אני מצטער שחבר-הכנסת דראושה איננו כאן,

הוא היה צריך לחזור פארצות-הברית, אבל חל איזה עיכוב בטיסה ולכן

לא הגיע. אנחנו נקיים את חדיון, כי הנושא חשוב,

קיימנו כפה דיונים על החינוך בפגזר הערבי

על נושאים שונים ורבים, חינוך הבת הערביה . חינוך טכנולוגי, תכנים

לימודיים, תכניות ליפודים וספרי ליפוד וכו , נושא הביזור גם הוא

נדון פה כמה פעמים, בחודשים מרס ויולי 1985. היום אבחנו רוצים לסכם

את הדיון.

אנחנו דנים בנושא הזה מתוך הנחה שהביזור,

כלומר שילוב מערכת החינוך הערבית במחוזות, זו המדיניות המקובלת

על משרד החינוך. הביצוע למעשה מתרחש בעיקר במחוזות חיפה והנגב,

ובמידה מסויימת במחוז הצפון. ביתר המחוזות של פשרד החינוך התהליך

הזה לא מתבצע, ומערכת החינוך בהם קשורה ישירות למשרד בירושלים.

בדיונים הקודמים לא נכחו כאן מנהלי המחוזות, וככל שדנו על הנושא

הרגשנו שאנחנו חייבים לקיים דיון נוסף אתם כאנשים בעלי נסיון,

שהפיקו ומפיקים לקחים מהנסיון שמצטבר אצלם בנושא השילוב וקיומו

הלכה למעשה.

כשדיברנו באופן כללי איך זה צריך להיות

מאורגן, כאשר הביזור מתקיים בפועל, דובר על כך שתהיה במשרד החינוך

מזכירות-על פדגוגית לנושא של החינוך במגזר הערבי, שבה ישתתפו חברים

ערבים ולא רק ערבים שיחשבו את המחשבה המרכזית, שיראו לנגד עיניהם

מנקודת התצפית הזאת את הפרובלימטיקה ואת הצרכים הכלליים של הציבור

הזה, שזאת תהיה מזכירות פדגוגית לנושא הזה, ליד המזכירות הפדגוגית

הכללית.

א. שמואלי; לא ליד אלא בתוך המזכירות הפדגוגית. זה שילוב.

היו"ר נ. רז; דובר על כך שצריך להיות קשר ישיר בין המוסדות

לבין המחוזות, אשר יטפלו בכל השאלות החינ וכי ות

שנוגעות למערכת במגזר הערבי,

כפי שאמרתי, הרגשנו שנחוץ לנו לשמוע את מנהלי

המחוזות, אני מזמין אתכם למסור לנו על נסיונכם ועל הלקחים שלכם,

מה התנאים הנדרשים בכוח אדם, בתקציבים ובמסגרות ארגוניות, על-מנת

לקדם את התהליך הזה, שכשלעצמו מקובל על כולם שהוא נחוץ, ועובדה שהוא

כבר מתרחש" נשמע תחילה את פר עמרם פליז, מנהל מחוז הדרום"

ע. פליז; במחוז הדרום יש היום 32 בתי-ספר, שלושה מהם

תיכוניים, השאר יסודיים" לומדים בהם כ-16 אלף

תלמידים. מערכת החינוך מחולקת לשני סוגים: בתי-ספר בישובי קבע,

ובתי-ספר ארעיים, כלומר בישובים שאינם ישובי קבע.

בפה הביזור עזר לפערכת החינוך הבדואית? נדמה

לי שלולא הביזור המערכת לא היתה פתקדמת ומגיעה להישגים כפי שהגיעה

היום. הדבר הושג בזכות העובדה שיש לאנשים כתובת במחוז, כאשר תחושת

השוויון והעשיה החינוכית במקום היא מנת חלקם של מורים, מנהלים

והורים.

הביזור בא לידי ביטוי ברפות שונות: קודם

כל בתחום של כוח אדם בהוראה. פורה מתקבל להוראה ומטופל בעבודתו

החינוכית לפי אותם קריטריונים שבהם מתקבל ופטופל פורה יהודי. כך

גם לגבי מנהל בית-ספר. השתלמויות מורים פתוחות ומשותפות לפורים

יהודים וערבים, הלשכה שבה מתקבל הפורה היהודי היא אותה לשכה שבה

מתקבל המורה הערבי. הטיפול בו זהה לחלוטין לטיפול במורה היהודי.

כך גם לגבי התקן. התקנים בפגזר היהודי והערבי זהים, לפי אותם הכללים.

המפקחים שמטפלים במגזר הבדואי שותפים במועצת המפקחים של המחוז,

הם שותפים לכל הצרות ולכל הדברים הטובים שיש לנו בפגזר היהודי,

וחבריהם היהודים שותפים לצרות ולהישגים בפגזר הערבי.



השירותים המשקיים, כולל הסעות ותקציבים, זהים לחלוטין למגזר היהודי

ולמגזר הערבי, לפי אותם כללים וקריטריונים. פירוש הדבר הוא שלכאורה

הם מועדפים על פני המגזר היהודי, בגלל בעיות של מחסור ברשות

מוניציפלית, לדוגמה, משרד החינוך אינו מסיע תלמידי תיכון מעל גיל

חינוך חובה; תלמידי תיכון במגזר הבדואי מוסעים עד כיתה יב' על חשבון

המדינה. האפשרות הזאת הושגה רק בזכות הביזור,

לגבי מיפוי ובינוי - איש שלנו האחראי לבינוי

מטפל באותה מידה במגזר הבדואי ובמגזר היהודי, בשלוש השנים האחרונות

בנינו למגזר הבדואי יותר מאשר לכל חמגזר היהודי בנגב, מאשדוד ועד

אילת, ברהט בחמש השנים האחרונות נבנה בכל שנה בית-ספר בן 18 כיתות.

כמו כן אנחנו בונים בשגב-שלום; היום מתוכנן לבניה בית-ספר בלגיה,

חטיבת ביניים בתל-שבע וכוי,

יש לנו בעיה אחת שלולא הביזור אינני יודע אס

היתה מטופלת. יש 18 בתי-ספר שאינם שייכים לרשויות מוניציפליות"

על פי החלטת שר החינוך והתרבות הוקמה רשות חינוך לעניני בדואים

בנגב, שכל תקציבה הוא ממשרד החינוך והתרבות" אנחנו דואגים לשרת,

לפיס, חשמל, מזכירה, מה שרשות מוניציפלית מקובלת עושה על חשבון

המסים שהיא גובה מתושביה, כמובן בסיוע המשרד. פה הכל מוטל על משרד

החינוך. ונדמה לי שבנושאים האלה חלה התקדמות גדולה,

איפה היו לנו קשיים? העובדים שלנו בלשכה

חששו מאד בתחילה מעצם העובדה שהם יצטרכו לקבל קהל ערבי, בגלל דעות

קדומות. חששו שהם יבואו בעיקר בימי ששי. אבל הנסיון המעשי בחודש

הראשון הוכיח שלא היתה כל הצדקה לחששות, הם התקבלו בשמחה. איתרנו

פקידה דוברת ערבית, ויש לה שפה משותפת טובה עם האנשים, והיום אין

לנו שום בעיה, היום מפקח במגזר הערבי עושה את אותה עבודה פדגוגית

כמו טפקח במגזר היהודי, כל כולו עסוק בפדגוגיה, בהישגים לימודיים,

אם, נערכו מבחני הישגים בבתי-ספר יהודיים, הם נערכו גם בבתי-ספר

בדואים, כך גם לגבי תכניות לימודים חדשות, למידה בקבוצות, למידה

פרטנית וכדומה.

תחום אחר שבו נהנים המורים הוא הנושא של

השתלמויות מורים, אם למחוז יש מיכסה של 25 מילגות להכשרת מנהלים

באוניברסיטת בן-גוריון, הרי מדי שנה חמש-שש מילגות הולכות למגזר

הבדואי, למרות שהוא מהווה במחוז קרוב ל-12%. זאת במטרה לשפר את

הרמה, ואכן רמת המורים עלתה, רמת המנהלים גם כן, כך שמבחינה

חינוכית הביזור השפיע מאד על מערכת החינוך,

היו לנו קשיים ייחודי ים שניסינו להתגבר

עליהם, כ-50% מ-650 חמורים שלנו הם מהצפון, חלק גדול מהמורים הן

מורות, יש לנו כ-200 מורות מתוך כ-850. 67% מהן באות מהצפון,

אחרי שנה, שנתיים או שלוש שנות עבודה, בחורה כזאת מבקשת העברה

לצפון, כדי להתגבר על הבעיה הזאת הכפלנו את מספר הלומדים בסמינר

למורים, במכללת קיי. במקביל פתחנו קורס להכשרת מורים לחטיבת הביניים

במגזר הבדואי באוניברסיטת בן-גוריון, כמו כן נערכות השתלמויות

ייחודיות למגזר הבדואי, אנחנו עושים הכל כדי שהשותפות לא תטשטש את

המסורת הבדואית, בשאר הדברים שאפשר להשתלם בהם יחד - עושים זאת,

העובדה שחלק גדול מבתי-הספר אינם שייכים

לרשויות מוניציפליות מקשה עלינו את המלאכה, שכן הביזור נופל על

הלשכה המחוזית, וכאן אנחנו סובלים ממחסור בעובדים, לא קיבלנו אף

עובד נוסף בגין הביזור, הוא הוטל על העובדים במחוז, ויש קשיים

גדולים. נוצר מצב מוזר, מערכת החינוך היהודית לצערי אינה גדלה,

היה צמצום בכוח אדם בהוראה, מצד שני יש גידול במגזר הבדואי, למשל,

בגני הילדים יש גידול של למעלה מ-20% בכל שנה; בחינוך היסודי - קרוב

ל-10%; בחינוך העל-יסודי יש מדי שנה גידול של 25%. הנתונים האלה

נכונים לשש השנים האחרונות, בכיתות א לומדים היום קרוב ל-2,200

תלמידים; בכיתות יב' לומדים בסך הכל כ-350. כלומר המחזור שהתחיל

לפני שתים-עשרה שנים היה קטן מאד,



המודעות של ההורים לנושא החינוך הולכת וגדלה, אחוז הביקורים הולך

וגדל, לפני שלוש שנים התחלנו לקלוט גילאי 4-3 לגני ילדים, זה הישג

שללא ספק יש להתברך בו, יש לנו המש או שש כיתות לגילאי 4-3, אבל

זו התקדמות עצומה, יש לנו היום מספר גדול למדי של ג ני ילדים, כי

המודעות של ההורים הולכת וגדלה. אחוז המבקרים גבוה יותר בישובי

הקבע, לגבי הישובים האחרים - הפיזור רחב, והמשפחה לא תמיד מוכנה

לשלוח את הילד לגן הילדים בהסעות,

לגבי הסעות של מורים, אנחנו מסיעים כמעט

לכל מקום שאפשר להסיע. ההוצאה בנושא זה גדולה מאד, אני שמח שאנחנו

עדיין יכולים לעשות זאת, כלומר מצד אחד המערכת מתפתחת מאד, המודעות

של ההורים גדלה, אחוז המבקרים במוסדות החינוך גדל; יחד עם זה היקף

הבעיות שמחייבות את המשרד למצוא פתרונות הולך וגדל, כלומר צריך

יותר הסעות, יותר מורים, יותר כיתות לימוד,

בסך הכל נדמה לי שהעובדה שמערכת החינוך היום

מבוזרת, ואין שום הבדל בין בית-ספר יהודי לבית-ספר ערבי, נותנת

תחושה של שותפות ושיתוף פעולה מלא, יש לנו קשר אמיץ עם ההורים. הורים

רבים תורמים היום למערכת החינוך, גם כסף, הם מעורים בעשיה החינוכית.

יש ועדי הורים פעילים מאד, לא פחות מאשר במגזר היהודי. זה ללא ספק

הודות למאמצים שהמשרד עושה כבר כמה שנים, בראשותו של מר שמואלי.

אני מקווה שנמצא את הדרך להמשיך לפתח את זה.
א, סרטני
אינני מכירה את בתי-הספר הבדואים בנגב, אתה

אומר שיש אותו טיפול בבתי-הספר במגזר היהודי

ובמגזר הערבי, הבדואי, האם גם כל העזרים הנחוצים לבתי-הספר, כל

הציוד הדרוש לכיתה, ניתנים במידה שווה לבתי-הספר במגזר הבדואי?

דיברת על שלושה בתי-ספר תיכוניים, האם מבחינת ההצטיידות והטיפול בהם

הם זהים לבתי-הספר במגזר היהודי? אם הגענו לזה, הגענו לשוויון

מוחלט, בבתי-הספר בצפון המצב איננו כזה,
ע. מליץ
רמת ההצטיידות בחלק מבתי-הספר עולה בהרבה

על בתי-הספר היהודים, יחד עם זה יש בתי-ספר

שאין בהם חשמל, הביזור במחוז קיים כבר קרוב לשש-שבע שנים, זה תהליך

איטי, הוא לא נעשה בשנה אחת.
ז, עטשי
אתה רוצה להגיד שיש בתי-ספר בנגב שמצויידים

טוב יותר מבתי-ספר יהודיים?

ע, מליץ; כן, יש בתי-ספר בדואים שמצויידים יותר טוב,

יש כמובן גם אחרים שאינם מצויידים כראוי,
ז. עטשי
ידועים לנו אזורים שלמים שהמצב שם איננו כזה,

וראינו זאת בעצמנו, אם המצב בנגב כל כך טוב,

להבדיל ממקומות אחרים, אני באמת מתגאה מאד במשרד החינוך,

א, שמואלי; בהחלט אפשר להתגאות, צריך לדעת שבהרבה מאד

כפרים בדואים הכל התחיל מהתחלה" אין המעפסה

שהיתה בהרבה כפרים ערביים שהיו בפיגור גדול מאד ועודם בפיגור גדול.

כפי ששמעתם, בכל שנה נפתח בית-ספר חדש, ואני מציע שחברי הוועדה

שהביעו תמיהה בענין הזה יבקרו במקומות ויראו את הדברים במו עיניהם,
א, סרטני
אמרתי שאינני מכירה את המערכת בנגב, אני

מכירה אותה יותר בצפון, ואינני יכולה לומר

את הדברים הטובים האלה על הצפון. לכן שאלתי,

ת, טובי; אני מבקש הבהרה על בתי-הספר בישובים הארעיים.
ע. מליץ
דוגמה לבית-ספר בישוב כזה הוא בחורא, יש לנו

שם בית-ספר שמקבל את החשמל מגנרטור. יש לנו

17 בתי-ספר כאלה. בכל שנה אנחנו משפצים. עכשיו בונים עוד 10 כיתות

לקראת השנה הבאה ומציידים אותן. שנת התשמ"ז תהיה הסנה הראשונה שנקבל

כספים ממפעל הפיס, וזה בזכות מר שמואלי,
ת, טובי
האם יש תכנית לעקור אותם ממקומותיהם?

ע, מליין; לא אנחנו מחלישים על כך. אנחנו משרד החינוך,

ואיפה שיש ילדים - אנחנו דואגים לתת להם שירותי

חינוך, החלטה על עקירה אינה החלטה שלנו,
א, סרטני
מה זה ישוב ארעי?

ע. מליז; ישוב שנמצא על קרקע שטרם נקבע ששם יקום ישוב

קבע, בכל זאת יש שם גן ילדים ובית-ספר, טורים

מגיעים, אנחנו מסיעים ונותנים שירותים,

אני רוצה להעלות שתי בעיות. הראשונה היא בעיית

החינוך הטכנולוגי, בסך הכל יש לנו היום בית-ספר מקיף בדואי אחד ויחיד,

ביצענו רפורמה במגזר הבדואי לפני כשנתיים וחצי. יש בית-ספר מקיף

אחד השייך לרשת "עמל", הוא מצוייד ככל בית-ספר מקיף אחר, יש בו

מגמות טכנולוגיות מותאמות לאוכלוסיה, יש בתכנון בית-ספר מקיף נוסף

ברהט. השנה הוחל בשלב הראשון של הבניה. אבל חסר כסף להצטיידות,

לכסייפה אין לנו כסף, יש תכנית מוכנה, עם סדנאות וכוי, אבל בגלל

ההקפאה זה לא נעשה,

הבעיה השניה היא הבינוי. הבינוי של בתי-ספר

תיכוניים הוא קריטי למערכת החינוך הבדואית, לדוגמה, היום יש שמונה

כיתות יב', לעומת זאת יש כ-20 כיתות ט'. כלומר מדי שנה הגידול במספר

התלמידים בתיכון הוא גדול, כי אחוז הממשיכים בתיכון הוא גבוה מאד,

ואני חושש שבאחד הימים תהיה התפוצצות, פנינו לכל מי שרק אפשר לבנות,

חייבים לתת דחיפה לענין הבניה שם,
היו"ר נ, רז
מה המצב בקשר לבנות?
ע, מליז
בתחום הזה היתה לנו מהפכה. מספר המתחילים

הוא כמקובל בעולם, 50% בנים ו-50% בנות, המשבר

מתחיל בכיתות ז'-ח'. אבל היום, אחוז הלומדות בכיתות ז', ח', ט', גדל

בלמעלה מ-500%. בסך הכל אנחנו פגיעים היום ל-35%-40% בנות, תלוי

באיזו שכבת גיל, בהשוואה לסך הכל האוכלוסיה.
א, סרטני
איזה אחוז מהבנות לומדות?
ע, מלין
אנחנו מגיעים ל-60%-70%. אם 40% מגיעות

לתיכון זו ללא ספק מהפכה, זו השנה הראשונה

שיש לנו גם בת אחת בסמינר.
א, שמואלי
זו מהפכה שנתמכת על-ידי המנהיגות המקומית.
ע, מליז
" היו דיונים אם לקיים בתי-ספר נפרדים לבנים

ולבנות או לא, ראש השייחיים אמר שלא. בתחום

הזה חל שיפור, ניסינו לפתוח מגמת סיעוד לבנות, נתקלנו בקשיים, אבל

איננו מתייאשים.
היו"ר נ, רז
תודה, ד"ר יוסף גולדשטיין, מנהל מחוז חיפה,

בבקשה,
ד"ר י. גולדשטיין
אתחיל בכסה נתונים מספריים. בעיר חיפה יש

לנו 47 בתי-ספר יסודיים, שלוש הסיבות ביניים

ובית-ספר מקיף אחד שש-שנתי. יש לנו 622 כיתות בחינוך היסודי, 63

כיתות בחטיבות הביניים, וכ-24 אלף תלמידים.

באשר לתקנים - למעשה, בלי שהיתה כוונה, התקנים

בבתי-הספר הערביים יותר גבוהים, מפני שמספר המורים הערביים הקבועים

הוא יותר גבוה. הפרישה שהיתה תופעה בהיקף גדול בבתי-הספר היהודיים

בשנה שעברה, עם פרישה של מורים לגמלאות או פרישה מוקדמת, כמעט לא

היתה קיימת במגזר הערבי, כך שנוצר בדיעבד מצב שהיינו צריכים להעביר

תקני שעות מהחינוך היהודי לערבי כדי להבטיח את המשרות של המורים

הערביים. בדיעבד כיתה ערבית מקבלת אצלנו 0.7 שעות שבועיות יותר מאשר

כיתה יהודית.

אני רוצה לגעת בענין הטיפול בנשירה. נתקלנו

בתופעה די חמורה של נשירה, במיוחד בחלק מהכפרים, למשל בג'סר אל-זרקה

ובאום-אל-פחם, והיה צריך לעשות מאמז גדול לא רק כדי לאתר את הנושרים,

אלא גם כדי ליצור תנאים בבתי-הספר שהילדים ייקלטו בהם, כדי שהחזרה

לא תהיה רק טכנית.

לגבי גנים לגילאי 4-3 - בנושא זה יש יוזמה

די יפה של רשויות מקומיות ערביות אהדות, שבעזרת המדיניות של המשרד

הרהיבו מאד את הרשת הזאת. אין לנו כמעט ילדים בגיל 5, גיל גן חובה,

שאינם לומדים. גנים לגילאי 4-3 זו תופעה חדשה. בחיפה היא היתה קיימת

כבר קודם, כי זו עיר מעורבת. אבל במסגרת של בתי-הספר הערביים יש

רשויות מקומיות שנקטו יוזמה יפה מאד. אציין למשל את בקה-אל-גרביה

ואת הכפר קרע. אני מקווה שזה יעורר גם מקומות אחרים.
א. סרטני
זה נעשה לא כל כך ביוזמת הרשויות המקומיות,

אלא ביוזמה של גורמים אחרים.
ד"ר י. גולדשטיין
בענין הפיקוח על דרכי העבודה של המורים הערביים,

אני רוצה לומר בעדינות שהתפוקה של חלק גדול

מהמורים הערביים קטנו! מזו של חלק גדול מהמורים היהודים, מבחינת

השתלמות והכנה, הכנת שעור מסודר וכדומה. בתחום הזה נתקלנו בצורך לחזק

מאד את הפיקוח, גם על-ידי מבחנים אינטנסיביים וגם על-ידי לחץ בעקבות

המבחנים האלה כדי להבטיח עבודה קצת יותר אינטנסיבית של המורים האלה"

יש בתי-ספר לא מעטים שנעשית בהם עבודה טובה מאד, אבל יש כאלה שהיה

צורך לתת בהם דחיפה רצינית בנושא של מוסר עבודה ודרכי עבודה.

אני רוצה לנגוע בענין של השתתפות הרשויות

המקומיות. זה נושא קריטי, במיוחד לגבי הציוד. ענין הציוד הוא פונקציה

של הרשות המקומית, הרשות המקומית צריכה לנקוט יוזמה בענין הזה,

להסתייע במשרד, אבל גם לתרום את חלקה. הציוד של בתי-הספר הוא פונקציה

של הנכונות והיכולת של הרשות המקומית להתמודד עם הנושא ולתרום את

חלקה בנושא של ההצטיידות. וכאן יש הבדל גדול בין רשויות שונות.

אינני רוצה לנקוב בשמות. הזכרתי שתים שנקטו יוזמה, יש גם תופעה של

ועדי כפרים שמבחינה חוקית אינם רשויות מקומיות, שנוקטים יוזמה, כמו

זרקה. למרות שפורמלית אין להם מעמד של רשות מקומית, הם עושים דברים

טובים וחשובים. ויש כפרים ששם לא נעים לראות את האדישות גם של הרשות

וגם של התושבים.
א. סרטני
יש בתי-ספר שלמנהלים פשוט אין מאין לקחת.

אז יש כאלה שפשוט מתרימים את המורים וכדומה.

ראיתי בית-ספר מאד מסודר באום-אל-פחם, אבל כמעט הכל בא מתרומות של

ההורים" יש עליהם לחץ עצום, כאשר הרשות בכלל לא משתתפת.



א. שמואליף הבעיה המרכזית שלנו היא בטיפול בוועדים שאין

להם סמכות מוניציפלית, בנושא הזה יש קושי

גדול, בעיקר במחוז היפה, יש הצטברות של 12-10 כפרים, שאין מי שיגבה

מסים, יטיל הובות, ומה שקורה הוא שבאופן אוטומטי המשרד נתפס כסמכות

העליונה בכל הנושאים, לרבות נושאים מוניציפליים שאינם בתחום טיפולו.

אבל ההערה הזאת אינה רלבנטית לנושא הביזור, היא רלבנטית לנושא של

טיפול בנושא הערבי, נקראנו לדון על בעיות הביזור, ולמעשה אנחנו דנים

שוב בנושא של מצב החינוך הערבי,

היו "ר נ. רז; מה ששמענו ממר עמרם מליין היתה תמונה מובהקת

של הביזור ותוצאותיו,.

ד"ר י. גולדשטיין; ענין הציוד ונושאים אחרים תלויים הרבה מאד

במאמצים שהרשויות המקומיות יכולות או מוכנות

להשקיע, ולא משנה אם יש להן מעמד חוקי או לא. יש מקומות שאין להם

סטטוס של רשות מקומית והם בכל זאת תורמים את חלקם, וכשמבקרים בכפרים

השונים רואים את ההבדלים הגדולים שבאים לידי ביטוי גם בהצטיידות

של בתי-הספר, גם באסתטיות שלהם ובפעילויות נוספות של חינוך בלתי

פורמלי. כל אלה הם פונקציה של היכולת והנכונות של הרשות המקומית.

וזה בהגדרה תפקיד של הרשות המקומית, ענין ההצטיידות, ענין החינוך

הבלתי פורמלי, שייך לרשות המקומית, אנחנו מסייעים כמיטב יכולתנו,

אבל לעתים קרובות צריך לדרבן את הרשויות המקומיות לפעולה. לעומת זאת

יש כאלה שעושות ביוזמתן דברים השובים.

א. סרטני; הסמכות והאחריות למערכת החינוך היא של הלשכה

המחוזית, אם אתה מדבר על ביזור החינוך, הלשכה

המחוזית אחראית לנושאים שונים כמו השתלמויות מורים וכדומה,
ד"ר י. גולדשטיין
אבל לא להצטיידות.

א. שמואלי; לגבי הבדואים נקבע מנגנון אדמיניסטרטיבי, רשות

עליונה לעני ני בדואים. היא עזרה מאד, לגבי

מחוזות אחרים כמו מחוז חיפה, בנושאים פדגוגיים מנהל המחוז הוא המנהל

הכללי של המחוז שלו. אבל יש נושאים מוניציפליים שמנהל המחוז מתמודד

אתם, אבל לפעמים אין לו עם מי להתמודד, כי הגוף האדמיניסטרטיבי

המוניציפלי לא קיים. יש כמה אנשים שמונו לפני שלושים שנה, והם

אומרים שאינם יודעים מה לעשות, מה רוצים מהם, ומפנים את הדרישות

לממשלה.

ד"ר י, גולדשטיין; בכל מה שנוגע לכוח אדם ותקנים אנחנו מטפלים

במחוז. הגזברות, תשלום שכר של המורים - לצערנו

בעיה זו לא נפתרה עד היום, זו בעיה טכנית שקשורה במקום ובכוח אדם.

אני מקווה מאד שעד תהילת שנת הלימודים הבאה נתגבר על זה, זו אבן נגף

שמטרידה אותנו ומכבידה על המורים, ואנחנו רוצים להקל עליהם, היום

הם מקבלים את משכורותיהם מירושלים, אבל אין מצב שמורה ערבי צריך

לנסוע לירושלים. הוא פונה ללשכה המחוזית, והיא עושה בשבילו את

הבירור, אבל העובדה שהוא אינו יכול לגזבר שלו, כמו בית-ספר יהודי

או דרוזי, בלשכה המחוזית, היא לדעתי פגם. אנחנו מודעים לו ומבקשים

לתקן אותו, עד כמה שאפשר.

המחוז אינו מטפל בבעיות מיפוי ובינוי, אלא

המשרד הראשי. כך לגבי כל המגזרים, בעיות מיפוי ובינוי מטופלות

על-ידי האגף שנמצא בירושלים.

א. שמואלי; הבעיה קשורה בחוק. הבינוי הוא מתפקידה של

הרשות המקומית, כשאנחנו אומרים ירושלים,

הכוונה היא שירושלים יכולה לעזור לרשות המקומית על-ידי הקצאת כספי

פיס או איזו הקצבה אחרת. אבל הבינוי על פי חוק חינוך חובה הוא

ענינה של רשות החינוך המקומית,
ת. טובי
השאלה אם המחלקה הזאת במשרד הראשי היא אותה

מחלקה שמטפלת בכל הארץ ולא רק במגזר הערבי-
א. שמואלי
היא מטפלת בכל הארץ.

ד"ר י. גולדשטיין; היא מטפלת בכל בתי-הספר של המחוז שלנו. לשמחתי

בנושא הזה ההתקדמות טובה מאד" נבנו ארבעה

בתי-ספר מאז שקיים הביזור, שוב, במסגרת הפעילות של המשרד הראשי.

יש שיפור גדול מאד.

יש בעיה חמורה באום-אל-פחם. יש שם בית-ספר

אחד שאישרו לו בניה, שבאמת לומד בתנאים מחפירים. לעומת זאת יש שם

בתי-ספר יפים וטובים, צריכים לראות את התמונה כולה,

ת. טובי; כשהאשם מחמוד רוצה לבנות בית-ספר, הוא צריך

לפנות לירושלים, אין לו קשר עם המחוז?
א. שמואלי
גם אם ראש ועד החינוך בחניתה רוצה לבנות

בית-ספר, הוא בא לירושלים. וכך לגבי כל אחד,
ד"ר י. גולדשטיין
דבר נוסף שעדיין לא שילבנו הוא ענין החטיבות

העליונות של החינוך העל-יסודי, להוציא את

בית-הספר המקיף בחיפה שהוא בטיפולנו, בתי-הספר העל-יסודיים האחרים

אינם בטיפולנו אלא בטיפול האגף. יש לנו ארבעה בתי-ספר כאלה,

יש דברים הטעונים שיפור. אבל בסך הכל, בהתחשב

בזמן שהנושא בטיפול, עצם ההשוואה ויצירת סטנדרטים ברמה יותר גבוהה

נדמה לי שנתנו דחיפה, ביחוד בתחום הפדגוגי, ברמת ההוראה, וזה מה

שחשוב. אני חושב שזה ההישג. כאשר בתי-ספר צריכים להשתוות ברמת ההוראה

וברמת ההישגים לבתי-ספר יהודיים, ניתנת הדחיפה הנכונה, עוד לא נעשה

הכל, אבל זה הרבה יותר מאשר לפני מספר שנים. התחלנו את הביזור לפני

שנתיים וחצי, בספטמבר 1983.

היו"ר נ. רז; תודה, ד"ר יוסי לוי, מנהל מחוז הצפון, בבקשה.

ד"ר י. לוי; לא אקשור את הדברים שיש לי לומר לדברי חברי,

כיוון שאני מדבר על היקפים אחרים, הרבה יותר

גדולים, על פיזור גיאוגרפי אחר, על לוח זמנים אחר וכוי, חשוב לי

להדגיש זאת,

כאשר אנחנו מדברים על הביזור העתידי של האגף

לחינוך ערבי, של מוסדות החינוך חערביים בגליל אל מחוז הצפון, שהוא

היום מחוז יהודי, דרוזי, צ'רקסי, בדואי, אנחנו מדברים על הכפלת

מחוז הצפון, אם במחוז הצפון לומדים היום כ-80 אלף תלמידים, אנחנו

נשלב בעתיד 90 אלף תלמידים ערבים, כלומר הכפלת המחוז, כל מי שעסק

במינהל חינוך ובארגון מערכות כאלה מבין את המשמעויות של הדבר הזה,

זה רה-ארגון ותפיסה מינהלית אחרת, בהיקפים אחרים, מחוז אחד פועל

על פי סטנדרטים מקובלים וידועים; במחוז השני ידועות לנו מספר בעיות

יסוד, ואלה בתי-הספר הערביים. הבעיות שבהם ידועות, ומי שמתכוון

להשוות תנאים צריך להבין את ההשלכות והמשמעויות של הדבר ואת אורך

הנשימה הדרוש לכך.

מחוז הצפון קלס בעשור האחרון כ-100 מוסדות

חינוך, מהם דרוזיים, כעבור שנתיים צ'רקסיים, ולפני שנה - כ-35 מוסדות

בדואים הפזורים בגליל, אני מזכיר את המיעוטים האחרים על-מנת שנבין

שמחוז הצפון צבר נסיון, ומשום כך הרגשתו טובה כשהוא רואה את העתיד

וכאשר הוא מצהיר שהוא מסוגל, בתנאים ההולמים והמתאימים, לשלב את כל

מוסדות החינוך הערביים בפעולות מחוז הצפון. אנחנו גם צברנו נסיון

וגם למדנו ממנו, למשל, הושלם תהליך השילוב של 40 בתי-ספר דרוזיים

בגליל ובגולן, אלה בתי'-ספר ממלכתיים הפועלים במחוז הצפון בכל ענין

ודבר, כל בתי-הספר הדרוזיים נהנים מאותו שירות, לטוב ולרע, מה שיש



לנו במחוז, יש בכל בית-ספר צ'רקסי או דרוזי, עדיין אינני יכול לומר

זאת לגבי 35 מוסדות חינוך בדואים שקלטנו בדיוק לפני שנה. אבל אנחנו

נמצאים בתהליך הביזור עם בתי-הספר הבדואים במחוז הצפון. אני מעריך

שתוך שנתיים-שלוש נוכל לומר גם לגבי בתי-הספר הבדואים שרמת השירות

בהם שווה לזו שלגבי בתי-הספר הדרוזים והצ'רקסים. קלטנו אותם בתוספת

קטנה של כוח אדם, מתוך רצון הדדי, מתוך שיתוף פעולה מאד משביע רצון

של ראשי הרשויות, מנהלי בתי-הספר, המחנכים הבדואים ועובדי מחוז הצפון,

עובדי מיבהל ועובדי פיקוח, בטרם קבלת בתי-הספר הבדואים ערכנו סקרים

מדוקדקים על מה שיש ומה שחסר בהם, הקדשנו לענין הזה כשלושה חודשים.

פתחנו נושאי תקן לצורך הכשרה, חינוך מיוחד, השתלמויות, מצב המורים

מבחינת הסטטוס שלהם, כל ענין שחשבנו שחשוב לדעת מלכתחילה על-מנת

לקבוע סדרי עדיפויות בטיפול והכוונת משאבים, או עודפי תקציב, אם יש

כאלה.

קיבלנו על עצמנו דבר נוסף. בידיעה מראש קיבלנו

על עצמנו גם את הנכונות להקצות מבתי-הספר היהודים, הצ'רקסים והדרוזים,

לטובת קליטת בתי-הספר הבדואים. עשינו זאת גם בנושאי תקן, גם-בנושא

תקצוב השתלמויות, אבל חשוב מכל הוא ענין הזמן. בבתי-הספר הבדואים

הושקע יותר זמן מאשר באחרים, כי ידענו שאנחנו רוצים תוך פרק זמן סביר

של שנה לתת את התחושה המתאימה, לקבל על עצמנו תכנית אב משותפת לנו,

לראשי הרשויות ולמנהלי בתי-הספר" אני יכול לומר שפתחנו את שנת הלימודים

במצב תקן; שעה שכל בוסדות החינוך במחוז הצפון קוצצו, מוסדות החינוך

היחידים שהתקן שלהם גדל הם בתי-הספר הבדואים.

ת. טובי; מה הייחוד של בתי-הספר הבדואים לעומת בתי-הספר

של כלל האוכלוסיה הערבית?
א. שמואלי
רצינו לפתוח באיזה שהוא מקום בנושא הביזור.
א. שמואלי
באותה מידה יכולת לשאול מה הייחוד של בתי-הספר

הדרוזים, והייתי מקבל את השאלה. אנחנו חייבים לענות על מה שקוראים

תהליכי מינהל, יכולנו לחלק את המחוז בצפון לארבעה נתחים, אבל אנחנו

קיבלנו פניה מהשבטים הבדואים. מאחר שהם היו מוזנחים, מאחר שלא היו

במסגרות מוניציפליות, הם ביקשו להיות הראשונים. קיבלנו אותם ראשונים.

זה הייחוד שלהם, שאינם קשורים בגופים מוניציפליים, שהם נמצאים בתנאי

דיור חמורים ביותר, ומתוך רצון של מערכת החינוך לקדם אותם.

ד"ר י. לוי; לדידנו זה שלב ראשון של הביזור. השלב הבא

יתבצע בעתיד כאשר תתקבל החלטה סופית בענין.

לגבי בתי-הספר הבדואים - פתחנו את שנת הלימודים

במצב של תקן טוב יותר; ב) בביצוע תכניות של חינוך מיוחד, דבר שלא

היה קיים לפני כן; יש כיתות לתלמידים בחינוך מיוחד; ג) עם חינוך

בלתי פורמלי בשעות אחרי הצהרים בחלק מהכפרים; השתלמויות מורים ומנהלים,

וטיפול בבעיה הכאובה מאד של רשויות חינוך מקומיות, דבר שכמעט אינו

קיים. על רקע זה יש ויכוחים ובעיות, ולא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו

עושים עבודה שבכל מקום אחר עושה הרשות המקומית. אבל זה חלק מהענין,

למדנו זאת גם מהביזורים הקודמים שעשינו.

הדברים שהזכרתי כבר מצאו את ביטויים בתכנית

הלימודים השנה. ובשלוש פגישות שלי עם ראשי הרשויות הבדואיות היתה

תחושה של שביעות רצון, בשלב זה של התהליך.

על פי תכנית האב שלנו אנחנו יודעים מה אנחנו

רוצים לעשות בשנה הבאה. אני מקווה מאד שנעשה זאת. אנחנו רוצים להשלים

את הטיפול ברשויות החינוך המקומיות; אנחנו רוצים להכשיר את מנהלי

המחלקות לחינוך או מי שיטפל בנושאי חינוך בכפרים; להרחיב את מסגרת

החינוך הבלתי פורמלי בבתי-הספר, ולהשלים את תהליך החינוך המיוחד,

איתור תלמידים וכוי. צריך להבין שכשקובעים תכנית לחינוך מיוחד,

פירוש הדבר תקנים, השתלמויות, תכנית לימודים. זה מחייב הרבה מאד

עבודה. אני מקווה שבשנה הזאת ובשנה הקרובה נשלים את הלהליך הזה.



אחר כך נתמסר לנושא של חינוך מקצועי או לקראת חינוך מקצועי, מה

שאנחנו קוראים מקצועות הכשרה, התחלנו בזה, אנחנו רוצים להתקדם בנושא

הזה. יש לנו תכנית אב לשלוש שנים, אני מקווה מאד שבעוד שנתיים נוכל

להודיע שהשלמנו את התהליך, ואז בתי-הספר הבדואים יהיו ככל בתי-הספר

במחוז הצפון.

כפי שאמרתי, זה שלב א' של הביזור של החינוך

הערבי. עשינו עוד שתי פעולות שקשורות לביזור, פעולות חלקיות, האחת -

כבר לפני שלוש שנים קיבלנו ;עול עצמנו את הטיפול בתשלום משכורות למורים.

כלל המורים הערביים במחוז הצפון מקבלים משכורות מלשכת המחוז. עשינו

סקר בענין, ואני שמח לומר שהם הביעו שביעות רצון וגם אנחנו מרוצים

מכך, תשלום משכורות המורים מתבצע ללא דופי.

שנית, לפני חודש קיבלנו את עצמנו את הטיפול

בהשתלמויות של מורים ערביים, לאחר שקיבלנו גם סיוע בכוח אדם ובתקצוב

התחלנו בחודש האחרון את ארגון ההשתלמויות לקראת הקיץ. אני מקווה מאד

שנושא זה יטופל במלואו בצורה מסודרת, בצד ההשתלמויות למורים יהודים,

דרוזים, צ'רקסים הפתוחות בלאו הכי למורים ערביים, אנחנו מדברים

מצד אחד על השתלמויות ייחודיות, אלו ההשתלמויות שאנחנו נערכים להן

היום, ומצד שני על השתלמויות כלליות הפתוחות לכולם,

מחוז הצפון אינו ממליץ על שילוב של קטעים

או חלקים, מחוז הצפון ממליז על שילוב מלא ומוחלט בכל הנושאים, מחוז

הצפון מציע לרכז את כל הטיפול בבתי-הספר הערבים בגליל, בדומה לבתי-הספר

היהודים בגליל, בלשכת מחוז הצפון, אנחנו נמתין עד שתקום, כפי שהוזכר,

ועדה לחינוך ותרבות לערבים, ועדה שתסייע לנו בתחום הייחודי של מוסדות

החינוך, יש ייחודיות הנובעת מהמסורת, המורשת, הדת. אנחנו מצפים

שהוועדה שתקום תסייע לנו בתחום הזה, בנושא של תכניות לימודים וכדומה,

כל נושא אחר כמו פיקוח. השתלמויות, הדרכה בתחומים שונים, אנחנו

מצפים שיטופל בלשכת מחוז הצפון, בדיוק כמו בתי-הספר האחרים, כמו

בנושא הדרוזי, שגם בו אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הוועדה לחינוך

ותרבות לדרוזים, והדברים ברורים, חלוקת העבודה ברורה, אני מעריך

שגישה כזאת תעניק את תחושת השוויוניות, תחושה טובה של קבלת שירות

שווה, ותתן לנו את האפשרות לטפל במישרין ולקבל סמכות ואחריות מלאה

לגבי הטיפול בכל בתי-הספר הערביים בצפון,

בחנו את כל הנושאים, גם נושאים פדגוגיים,

גס מינהליים, רשמנו את הדברים והגשנו את הפירוט למנכ"ל. אנחנו

מקיימים דיונים בנושא שבהם אנחנו בוחנים את העיתוי המתאים ואת

הדרכים הנאותות,

יש שני דברים שמקשים על הביזור המידי" הדבר

הראשון הוא כוח אדם מינהלי ופדגוגי- מדובר על 200 מוסדות חינוך,

על 90 אלף תלמידים. כידוע יש קושי רב מאד לקבל את העובדים המינהליים

ועובדי הפיקוח - אם כי לגבי הפיקוח הקושי יותר קטן - לתוך הלשכה,

על-מנת שיעשו את את העבודה המינהלית והארגונית הדרושה,

הקושי השני הוא תקציבים יעודיים על פי נושאים,

על-מנת להבטיח שבמהלך הביצוע ולקראת סופו יושוו הרמה והתנאים בין

בתי-הספר הפועלים היום במחוז הצפון ואלה שייקלטו במחוז הצפון,

אנחנו מקיימים בירורים בנושאים אלה עם החברים ועם המנהל הכללי.

לא קיבלנו החלטה סופית, פרט להחלטה האומרת שנבחן את הדברים תוך

חודשיים, נראה מה האפשרויות לבצע את השילוב המלא, ולא בחלקים,

אני מקווה שהמשאבים לכך יימצאו, כי אני מאד

מעונין להשלים את השילוב. השעה בשלה לכך, המפקחים מעונינים בכך מאד,

אנחנו מסוגלים לכך, אבל לא בלי תנאים. אינני רוצח שנשלה את עצבנו.

לא נוכל לסייע לשום מוסד חינוכי אם לא נקבל כוח אדם מינימלי סביר,

היו"ר נ. רז; תודה,
א. שמואלי
להשלמת התמונה אני רוצה להוסיף כמה משפטים

להערות של שלושת מנהלי המחוזות. שמעתם על

ביזור של שני מחוזות, המחוז הגדול, מחוז הצפון, שיחד עם מחוז המרכז

הוא אולי הגוש הגדול ביותר שיש בו אוכלוסיה ערבית במספר גדול ביותר,

עדיין לא בוזר, לעומת זאת, מחוזות ירושלים ותל-אביב, שלענין הביזור

הם מחוזות קטנים, הם בתהליך של ביזור. בתל-אביב זה למעשה רק האזור

של יפו, ובירושלים - הכפרים שמסביב לירושלים, מתוך הנחה שנוכל

לקלוט אותם כבר בראשית שנת הלימודים הבאה, אני מעריך שתהליך הביזור

יושלם בדרום, בחיפה, בירושלים ובתל-אביב, וימשיך להתנהל בקצב איטי

במחוזות המרכז והצפון.

הבעיה המרכזית שעמדה לפנינו היא הבעיה של

מעבר ממבנה מינהלי אחד לשני, גם ברפורמה, המעבר ממבנה אהד של 4+8

ל-6+6, בתהליך התכנון נראה יותר קל. אף על פי כן אנחנו עדיין מריצים

שתי מערכות, של 6+6 ו-4+8, הבעיה הקשה ביותר שהיינו צריכים להתמודד

אתה היא הבעיה של תפקוד אגף שעל דעת כולנו הוא צריך לשנות את יעודו,

ובו-זמנית - גיבוש כוח אדם למחוזות, כדי לחזק אותם. המעבר הזה קשה,

אני רוצה לומר שלצערי הרב העיתוי של הנושא

הזה, כמו של הרבה נושאים במערכת החינוך, היה קשה מאד, כי בתוך

התהליך של הפניית כוח אדם ומשאבים לשוליים נקלענו למצב של קיצוצים

בכוח אדם שלנו. במשך השנה האחרונה פיטרנו עשרות עובדים. אנחנו

משתדלים לא לפטר עובדי פיקוח ישירים, ואז למרבה הצער אנחנו פוגעים

יותר בעובדי מינהל, אנחנו רוצים להגשים את הביזור, אבל צריך לדעת

שהמעבר לביזור, כלומר לשילוב המערכת הערבית עם המערכת היהודית, דורש

כוח אדם נוסף.

ת. טובי; האם דרושה תוספת לכוח האדם המרכזי שהיה? הרי

היה מאגר ארצי של כוח אדם. האם הביזור ידרוש

תוספת?

א, שמואלי; כן, בההלט, אם אתה רוצה היום לבסס למשל בנצרת

מערך של עובדים יהודים וערבים, שמשרתים יהודים

וערבים,- יש צורך בתוספת כוח אדם.

ת, טובי; מבחינה זו אני תומך בכם.

א, שמואלי; למה אתה אומר "בכם"? זה לא אנחנו ואתם.

גם לגבי ההערות של מנהלי המחוזות, לא נראה
לי שמנהל מחוז אומר
ממה שהוקצב לנו - נתנו לבדואים. לא, אמרתי

למנהלי המחוזות, וזאת המדיניות שאני רוצה לקבוע במערכת: יש לנו

מצאי מסויים, המצאי הזה הולך לכולם, על פי הצרכים של כל אחד

מהמוסדות שנמצאים אצלנו, לצערי הרב היתה איזו השקפה במערכת:

לנו תקציב; אם אתה מצרף מוסדות נוספים - תן לנו תקציב נוסף.

ההנחיה שלי היתה ועודנה; מה שיש לך, יש לך לכולם.

אני רוצה לומר שבתקופה שחלפה מאז הישיבה

הקודמת עד היום זימנתי את המפקחים הערבים, אני מייחס חשיבות רבה

מאד לדעתם, כי הם מעורים בנושא הזה ומה שהם אומרים בדוק. הם התלבטו

בנושא. הדבר המענין היה שכאשר הכרזנו על המדיניות של מעבר למבנה

חדש ידענו שהיא תעורר בעיות קשות, כמו שהרפורמה עו'ררה בעיות קשות

וכמו שכל שינוי במערכת מעורר בעיות קשות. בראשית הדרך קיבלתי

חיזוקים גדולים מאד מהפיקוח. הסברתי למפקחים הערבים, כמו לראשי

האגף, שאנחנו רוצים לשנות את המבנה שיכול להיות שהיה טוב לאיזו

תפיסת עולם שהיתה בשעתו, עם הקמת המדינה, לגבי הטיפול בערבים.

אמרנו שאיננו רוצים עוד מבנה כזה, אנחנו רוצים שהמערכת תתחלק

למחוזות, ובל מי שנמצא במחוז מסויים יקבל כל מה שמגיע לו בתוך אותו

מחוז,



להפתעתי התעוררו אצל הפיקוח הרהורים בנושא. ולשמחתי זו פעם ראשונה שראיתי

בשעת דיון עם המפקחים בחינוך הערבי דין ודברים בינם לבין עצמם, היו שאמרו שהם

רוצים בזה, והיו שאמרו שזה לא מקובל עלינו, שהייחוד במסגרת של אגף מסויים נראה

להם יותר.

היה לנו דין ודברים, משום שאני מאמין בצורך לשלב את החינוך הערבי. אני

מאמין בתפיסה שקובעת שצריך לטפח מחנך שיעבוד במחוז, ואם הוא מוכשר - שיעבוד בין

במגזר היהודי ובין במגזר הערבי. אמרתי שאינני רוצה שיהיו מפקחים נפרדים להוראת

הביולוגיה או הערבית לבתי-ספר יהודים ולבתי-ספר ערבים.

קבענו עוד פגישה, כי אנחנו בחינת מבצעים רפורמה ולומדים את לקחיה במהלך

הביצוע.

חי טובי;

האם הנושא עוד בדיון? האם הקו הזה לא הוכרע כבר?

א' שמואלי;

ההכרעה נפלה, אבל ראיתי מחובתי לומר שהיו הרהורים. אלה חברי לעבודה, והם לא

קיבלו את הטענה שלי. הנושא הוכרע, הא ראיה שאנחנו מתקדמים. אבל בגלל ההרהורים

חואטה מאד הפעילות שלנו.

אני רוצה להתייחט לדרישה לקיים מערך מרכזי לטיפול בבעיות ייחודיות, עם

חלוקה פרובינציאלית למחוזות השונים. אני חושב שאולי פה התעוררה הבעיה המרכזית.

כאשר דיווחנו לוועדת החינוך על הרעיון של הביזור, ראינו לנגד עינינו ועדה,

מזכירות פדגוגית, שיש לה ענין אך ורק בנושאים ייחודיים. בשום פנים ואופן לא עוד

אגף שמטפל במיפוי, בתכניות לימודים, בהשמת מורים. מר קופלביץ ומר חיידר יושבים

בירושלים, ובמשך כל השנים הם היו הגוף שקבע בכל הנושאים. אמרנו שמיום שהרפורמה

הזאת תתבצע סופית, תהיה ועדה מרכזית לבעיות טפציפיות למגזר הזה. יש לימוד קוראן,

יש בעיות של רישום טפרות וכדומה. האם צריך להפטיק את רישום הטפרות הערביות? זו

שאלה פדגוגית. אני חושב שהגיע הזמן להפטיק את זה.

יש טפרות ערבית, לאומית, היטטוריה ערבית. צריך בהחלט לטפח נושא כזה. צריך

שיהיה גוף שיחשוב בנושא הזה. אבל אם צריך לטפל בהוראת אנגלית, מתימטיקה,

פיטיקה, ביולוגיה, אינני חושב שצריך שתהיה פיטיקה אחת לבתי-טפר ממלכתיים-דתיים,

ופיסיקה אחרת לבתי-טפר אחרים.

לכן אמרנו שתהיה ועדה קטנה בצד החלוקה למחוזות, מתוך הנחה שהוועדה הקטנה

תוזן במומחים של המזכירות הפדגוגית, בלי קשר לדתם, מוטלמים, יהודים או נוצרים.

ע' חיידר;

כפי שאמר המנכ"ל, אנחנו הסכמנו לביזור. ובכל פעם שביקשו מאתנו להכין מחוז

מטויים לביזור, הכנו אותו, ליווינו אותו ומטרנו אותו בצורה טובה למחוז. אתמול

גמרתי להכין-, לקראת השנה הבאה, את בתי-הטפר שעדיין נמצאים בטיפולנו, למרות ששני

העובדים שהיו ממונים על התקנים ועל החינוך היטודי פרשו לגימלאות. לקחוני את זה על

עצמי והכנתי אותם. ואנחנו כבר מוכנים לשנה יובאה. אם יגידו שהתנאים בשלים לביזור,

ברצון רב נמטור אותם.

המנכ"ל אמר שהיו חברים שהתנגדו לכך. ההתנגדות היתה לגבי אופן ביצוע

הרפורמה. הדבר נבע מדאגה כיצד זה ייראה כשהביזור יתבצע, וכיצד ייעשה שיתוף

הפעולה בינינו לבין המחוזות. כי כוח ההוראה שעטק בחינוך לערבים במשך שלושים וקובע

שנים מתפרק עכשיו למחוזות השונים. והשאלה היא מה יהיה הקשר בין כוחות ההוראה

האלה, והאם יהיה קשר כזה. כי יש לנו בעיות טפציפיות, ומדובר לא רק בשפה ערבית,



קוראן, היסטוריה או הוראת עברית לערבים. המנכ"ל אמר שהוא אינו רוצה שיהיו מפקחים

נפרדים על הוראת ביולוגיה ומתימטיקה לערבים וליהודים. אבל המצב הוא שיש ביולוגיה

ומתימטיקה לערבים. צריך לתרגם את כל החומר מעברית לערבית, צריך להדריך את המורים

וכו'. כלומר יש בעיות ספציפיות,

ד"ר גולדשטיין דיבר על התפוקה של המחנכים הערבים. באחת הישיבות עם המנכ"ל

אמרתי שהבעיה שלנו היום אינה בעיה של מבנים וציוד, אלא הבעיה של התפוקה בחינוך

הערבי ואיך להעלות אותה. יש מחשבות ויש שינוי. אני בטוח שבמסגרת הביזור נמצא את

הדרכים. כולנו מחנכים, ואין לנו בעיה להבין זה את זה ולקיים בינינו שיתוף פעולה.

בבוא הזמן אנחנו נברך על הביזור. אמנם ידידי המפקחים לא ביקשו אותי לייצג אותם,

אבל אני יכול להגיד בוודאות שאם נקבל את התנאים הטובים לביזור, אם מנהלי המחוזות

יגידו שהם מוכנים, ברכתנו נתונה לזה.

היו"ר נ' רז;

תודה. הגב' מהא סעד, מנהלת בית-ספר נור בחיפה, בבקשה.
מי סעד
אני מנהלת בית-הספר נור כבר ארבע שנים, ואני רוצה לומר שהדלת של מנהל המחוז

תמיד פתוחה בפני לקבלת כל עזרה אדמיניסטרטיבית ועזרה חינוכית.

לגבי המורים בבית-הספר שלנו, רוב המורים שלנו עברו השתלמויות, הם מורים

בכירים. ואנחנו תמיד מקבלים את החוזרים שיוצאים לבתי-הספר היהודים בקשר

להשתלמויות, הם קוראים אותם ומשתתפים בהשתלמויות. יש למשל ימי עיון בנושאי אמנות

בכפר עין-הוד ליד חיפה, וזה עוזר מאד למורים שלנו.

במחוז שלנו יש קשרים בין בתי-ספר יהודים וערבים. למשל לבית-הספר שלנו יש

כבר שלוש שנים קשרים חזקים עם שלושה בתי-ספר יהודים. למשל, בימים הקרובים, בעזרת

"רוטרי", לפי בקשתי, יתקיים טיול משותף לבית-ספר יהודי וערבי. אני מכירה מנהלות

רבות של בתי-ספר יהודים, והדבר תורם לחיזוק היחסים ולהבנה בינינו. אל נשכח

שבתי-הספר היהודים יותר מתקדמים מאתנו, בתכניות, ביוזמות ובדברים רבים. הקשרים

שלנו עם בתי-הספר היהודים תורמים לכך שאנחנו לומדים מהם, המורות שלנו לומדות

מהמורות היהודיות. למשל, בשבוע שעבר היה אצלנו מיפגש של כמה שעות בין כיתות הי

שלנו לבין כיתות הי של בית-ספר יהודי, שבאו עם המורות שלהן ועם המנהלת והיתה

תכנית משותפת. זה היה מיפגש מוצלח ביותר.

אין לנו מפקחים לנושאים מסויימים, אבל יש לנו מרכזים ומדריכים, שנמצאים

אתנו בקשר קבוע. כאשר יש חידושים בנושא מסויים, הם באים ומדריכים אותנו בהם. זה

עוזר מאד. למורה גם יותר קל להיפגש עם המדריך ולדבר אתו.
היו"ר ני רז
מאז ששולבתם במחוז, האם את מרגישה שינוי לטובה לעומת מה שהיה קודם?

מי סעד;

השינוי העיקרי הוא בכך שזה יותר קרוב, ויותר קל לטפל בבעיות שמתעוררות.
מ' אל-חאג'
אני רוצה להביא את עמדת הציבור הערבי בקשר לנושא הביזור. הוסמכתי לכך. היתה

החלטה מטעם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות שוועדת המעקב לחינוך

הערבי, הכוללת גם ראשי רשויות מקומיות ערביות, כל מנהלי המחלקות לחינוך במגזר

הערבי וועדי ההורים במגזר הערבי, תשתתף בכל דיון הנוגע לחינוך במגזר הערבי. ועדת



המעקב ומשרד החינוך אינם עומדים משני עבדי המתרס. אנחנו לא שני גופים שכל אחד

מתריס נגד השני. אנחנו שני גופים שאני מקווה שנפעל יחד, ובסופו של דבר הציבור

הערבי ייהנה מכך.

לגבי נושא הביזור - התלבטנו מאד, ועדת המעקב קיימה דיונים רבים, ובסופו של

דבר החלטנו שנהיה בעד הביזור, בגלל שני טעמים מרכזיים: קודם כל הטעם הפרקטי,

המעשי, והדברים כבר נאמרו, הטעם השני הוא סמלי. ביזור לגבינו מסמל שוויון, מסמל

אינטגרציה. הציבור הערבי כל הזמן שאף לכר. אנחנו רוצים בכר. לכו גם הציפיות שלנו

מהביזור הן גבוהות מאד.

אני רוצה לומר שבמשר כל השנים שיתפנו פעולה עם מר קופלביץ ומר חיידר. בשנים

האחרונות אנחנו עדים לשחיקה רצינית במעמד של האגף ולנטילת סמכויות ממנו. במשר

הזמן אנשים פרשו מהעבודה, כמו למשל הממונה על החינוך היסודי, כמו למשל מר ששון

ומר שמאי וכו', והתפקידים שלהם לא אוישו מחדש. לכן נוצר חלל ריק, ונוצר מצב שמר

קופלביץ ומר חיידר מטפלים בהרבה מאד דברים. זה קשה מאד. ושמעתי ממנהלי מחלקות

חינור במגזר הערבי, ממנהלים ומפקחים, שכשמתעוררת בעיה טפציפית הם אינם יודעים

לאן לפנות, כי בהרבה נושאים אין כתובת.

היו"ר ני רז;

האם במקומות שהביזור מתבצע גם כן אין כתובת?
מי אל-חאג'
אני מדבר על מחוז הצפון. מצד אחד עוד אין שם ביזור, מצד שני האגף איננו כפי

שהיה, ויש מין מצב ביניים, שלב מעבר. לדעתי זה השלב הקשה ביותר. ואנחנו צריכים

לא להאט את הקצב אלא להאיץ אותו, כדי לעבור את השלב הזה. כי אם לא נעבוד אותו

בצורה הנכונה, אנחנו עלולים להזיק לתהליר השילוב.

אני רוצה לומר מה הדברים שאנחנו מצפים מהביזור. איננו רוצים שהביזור ייהפך

לפיזור. בעשר השנים האחרונות היתה התקדמות בחינוך הערבי, גם כמותית וגם איכותית,

אבל הפער בין המצוי לרצוי עדיין גדול מאד. לא רק אנחנו חקרנו את המצב במגזר

הערבי; מומחים רבים חקרו אותו. גם דו"ח ועדת המנכ"לים לבדיקת האלטרנטיבות

בחינוך הערבי הצביע על החסר ועל מה שיש לעשות במרץ ובהקדם כדי להדביק את הקצב

ולצמצם את הפער. אנחנו למדנו את דו"ח ועדת המנכ"לים, שמנכ"ל משרד החינוך עמד

בראשה, השווינו אותו גם עם הנתונים שלנו. אני רוצה שתדעו שאנחנו לא רק באים

בתביעות ממשרד החינוך; אנחנו עובדים גם על עצמנו, על ההורים ועל הרשויות

המקומיות. אנחנו רוצים שכולם ישתפו פעולה כדי שנגיע למטרה.

אנחנו מאד מקווים שהביזור לא יפגע ביישום הדו"ח של ועדת המנכ"לים,

שהמלצותיו מקובלות עלינו, ושמשתלבות היטב בהמלצות שלנו. אתם מציעים להקים יחידת

הפעלה ליישום ההמלצות האלה. אנחנו רוצים שיחידה זו תוקם בהקדם, ואנחנו מקווים

שזה לא יתנגש בנושא של הביזור למחוזות.

לגבי הייחוד - גם אנחנו התלבטנו בשאלה הזאת. שאלנו את כל חברי הוועדה
הערביים, מפקחים, ואת מר חיידר
אם יהיה ביזור מוחלט, מה יהיה עם האופי הייחודי,

התרבותי, הדתי והלאומי, של הערבים. חלק מהם אמר שהוא רוצה שתהיה ועדה פדגוגית

נפרדת לחינוך הערבי. בסופו של דבר הגענו למסקנה שאם אנחנז מדברים על אינטגרציה

מלאה, אנחנו רוצים אינטגרציה גם בנושא הזה. אנחנו רוצים שתהיה ועדת קבע ייחודית

בתוך המזכירות הפדגוגית.
א' שמואלי
זאת הצעת המשרד.
מי אל-חאג'
אמרתי שאנחנו עומדים בצד אחד של המתרס יחד עם משרד החינוך.

אי שמואלי!

אבל שמעתי גם את המשדר בשבת, ראיתי גם את התזכיר שמונח כאן, שהוגש לשר

החינוך והתרבות בנושא החינוך הערבי בישראל, והגבתי עליו.

מי אל-חאגי;

הפנינו את התזכיר הזה לשר החינוך, קיבלנו עליו תשובה מהמנכ"ל. אנחנו

מקיימים דיונים עם המנכ"ל, ואנחנו מקווים לדון אתו בהרחבה גם על הנושא הזה.

אנחנו הצגנו באופן ברור את משרד החינוך ואת הציבור הערבי כגוף אחד שפועל למען

קידום המטרות של החינוך הערבי. השתמשנו גם בנתונים שלכם וגם בנתונים שלנו. ובסוף

התזכיר יש לנו שתי המלצות-. האחת - להקים ועדת קבע ייחודית, אך אינטגרטיבית,

במזכירות הפדגוגית הכללית, אשר תטפל בענינים הנוגעים לחינוך הערבי בנושא של

תכניות לימודים, הנהיות פדגוגיות, הכשרת מורים, השתלמויות וכוי. וההמלצה השניה -

הקמת יחידת הפעלה כמשתמע מדו"ח משרד החינוך למען מימוש מהיר של ההמלצות הנגזרות

מדו"ח ועדת המעקב של החינוך הערבי ודו"ח משרד החינוך, שיש בהם נקודות חפיפה

רבות. הרי אנחנו בודקים את אותה המערכת. לא יכול להיות שנעלה שני דברים שונים,

אלא אם מישהו מאתנו או אינו יודע את הדברים או שהוא רוצה לגסות על הדברים. מה

שעלה מהבדיקה הוא שהיתה התקדמות במערכת, אבל עדיין יש הרבה בעיות.

באשר לביזור עצמו - איננו רוצים ליפול כמעמסה על מחוז הצפון או כל מחוז

אחר. כלומר, אנחנו רוצים ביזור, אבל עם העמדת משאבים. כי אי אפשר להוסיף 90 אלף

תלמידים על מחוז הצפון בלי להעמיד לכך את המשאבים הדרושים מבחינת פקידות, מינהל,

פיקוח וכוי. אינני רוצה להרגיש כזר; אני רוצה להרגיש שאני מקבל במחוז הצפון את

אותם שירותים כמו כל אזרח אחר, כמו שמגיע לי.. הענין של העמדת משאבים נוגע גם

למטרה נוספת, לא פחות חשובה, והיא קליטת משכילים ערבים במערכת עצמה. כי הרי

אנחנו מסתכלים על משרד החינוך כאפיק הרציני, כמעט היחיד, למוביליות של המשכילים

הערבים. ואנחנו מקווים שהביזור ינוצל להשגת מטרה חשובה זו.

ד"ר יי לוי!

אני רוצה להתייחס להגדרה של מצב ביניים. מבחינת מחוז הצפון, או שיש ביזור,

ואז זה לא מצב ביניים, או שאין ביזור. היום אין ביזור.

אי שמואלי!

זה המצב, נכון.

תי טובי;

האם במצב הזה המשרד ממשיך בתפקוד הרגיל שלו?
אי שמואלי
בוודאי. כל זמן שאין ביזור, כל האחריות בנושאים שהמשרד אחראי להם היא בידי

מנהל האגף.

היו"ר ני רז!

אנחנו נקיים דיון נוסף בענין הזה. חברי הוועדה עוד לא דיברו, והייתי רוצה

שנשמע גם את מר קופלביץ ואת האנשים מהשטח.



כסיכום ביניים של הדברים ששמענו פה היום אני רוצה לומר שיש מידה לא קטנה של

סיפוק. חובה לומר זאת. כי אנשים מסויימים עוסקים בזה, מתמסרים לזה, מתלבסים עם

הקשיים, באים אליהם עם הרבה טענות, והם צריכים להתגבר על הרבה סבכים, מינהליים,

פסיכולוגיים, פוליטיים ואנושיים. כדי לקדם את זה, זה מצריך הרבה אמונה שזאת הדרר

הנכונה. לא היו פה וזילוקי דעות על כך שזאת הדרך הנכונה. שמענו היום שזה מתממש

בהדרגה, באופן מאד חיובי. ואני שמח על הגישה של ד"ר לוי שאמר שהוא אינו רוצה

לעסוק בזה קטעים קטעים, אלא בצורה מלאה ושלמה, עם משאבים וכוח אדם, על-מנת

שהקליטה תיעשה בצורה אחראית, ושלא יקרה מצב שאיו כתובת לפנות אליה. לכו בתקופת

המעבר הזאת, ביו הפסקת פעולתו של האגף לביו בניית המחוזות בהתאם, אסור שיקרה דבר

שיגרום לנסיגה. ומשום כך צריך להעמיד לתהליך הזה באופו נכון את התקנים ואת

המשאבים הדרושים.

אני מודה לכם על האינפורמציה המענינת והחשובה שמסרתם לנו. כאמור נקיים דיוו

נוסף. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 5ו.3ו.

קוד המקור של הנתונים