הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 98 (2)

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ד' כ"א בכסלו התשמ"ו, 4.12.1985, שעה 09.00.

נכחו;

חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

מ. איתן

ש, אלוני

א. הראל

א. ולדמן

י. י וסף

ז. עטשי

א. ח. שאק י

מוזמנים; י. עפרון - יו"ר ארגון ההורים הארצי

ד, פלר

רשפה; מ. כהן

סדר-היום; מסקנות ועדת החינוך והתרבות בנושאים הבאים;

שינויים ומגמות בחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953

(הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת י. יוסף);

התפרעויות באוניברסיטה העברית (הצעות לסדר-היום

של חברי-הכנסת י. מצא, ר. כהן וד. דנינו);

ביטול הפטור משכר לימוד בגני ילדים בערי הפיתוח

(הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ. שטרית);

אי-סיקור הולם של ביקור נשיא קוסטה-ריקה בכנסת

ב"מבט לחדשות" (הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת

מ. תעסה-גלזר);

מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים

(הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ר. כהן וי. ארצי);

שינוי הסדרי תשלום שכר לימוד מוגדל לסטודנטים

(הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א, סרטני);

ביטוח תלמידים במסגרת המערכת החינוכית

(הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א. סרטני),



היו"ר נ. רז; אני פותח את ישיבת הוועדה. חבר-הכבסת גולדשטיין

מבקש להודיע שאינו יכול להשתתף בישיבת הוועדה

כי הוא נמצא בסיור עם ועדת החוץ והבטחון.

מר עפרון מבקש למסור משהו לוועדה בנושא של

ביטוח תלמידים.

י. עפרון; אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שהיו שתי ישיבות

של בית-הדין הגבוה לצדק, בראשן ישב השופט

העליון ברק. אתמול היתה הישיבה השניה. נגמר שלב הטיעונים. בית-הדין

הגבוה לצדק החליט לדחות את העתירה של העותרות בקשר לנושא הביטוח

והודיע שהדרך פתוחה בפני משרד החינוך והתרבות וארגון ההורים לחתום

הסכם עם "ענבל", את הנימוקים לפסיקה הזאת יתנו בשלב מאוחר יותר.

אנחנו יכולים כבר להתחיל בזה. אנחנו עומדים להיפגש היום על-מנת

שהשלטון המקומי, אנחנו ומשרד החינוך נוציא את החוזר בקשר לביטוח.

אני מקווה שבמשך חודש דצמבר הענין יסתיים.

היו"ר נ. רז; זה אמור לגבי כל הרשויות המקומיות?

י. עפרון; אני מקווה. למעט אלה שבינתיים עשו ביטוח לבד.

אגב, מי שעשה את זה לבד - זו בכיה לדורות.

מוטב היה לא לעשות את זה בכלל.

שינויים ומגמות בחוק החינוך

הממלכתי, התשי"ג-1952 (הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת י. יוסף).

ד. פלר; (קוראת את טיוטת המסקנות);

"ביום 5.6,85 הכנסת העבירה לדיון בוועדת

החינוך והתרבות הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת יעקב יוסף בנושא;

שינויים ומגמות בחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953,

הוועדה דנה בנושא במשך ישיבה אחת שבמהלכה

שמעה דברים מפי נציגי משרד החינוך והתרבות, משרד העבודה והרווחה,

האגודה למתנדבים בעם והמרכז לשירותי התנדבות.

בהצעתו לסדר היום טוען חבר-הכנסת יעקב יוסף

כי בשעת מצוקה תקציבית יש לפתוח את בתי-הספר בפני מתנדבים כדי לסייע

בקידום הלימודים ולעזור במקצועות ההוראה השונים.

1. הוועדה מבקשת ממשרד

החינוך והתרבות להביע דעה עקרונית לגבי הפעלת מתנדבים במערכת החינוך.

2. א. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך והתרבות

למפות את שטחי הפעולה בהם אפשר לקלוט מתנדבים לבתי-הספר.

ב. הוועדה מבקשת מהמשרד להעריך את יכולתו

לקליטת המתנדבים ואת כמות המתנדבים.

3, הוועדה קובעת כי נושא הפעלת מתנדבים במערכת

החינוך חייב להיות מאורגן על-ידי משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם

הרשויות המקומיות וארגוני הורים מקומיים.

4, הוועדה סבורה שבמידה ויחליט משרד החינוך

להפעיל מתנדבים בבתי-הספר עליו להקפיד על הקריטריונים הבאים; א, על

המתנדבים להיות מוכשרים לנושא תעסוקתם לפי הדרישות המקובלות על

המערכת המקצועית,

ב. לא יועסק מתנדב מסורתי בבתי-ספר כלליים

שלא בהסכמה מראש של כל ההורים".

לגבי הפיסקה האחרונה - לא היה דבר כזה בוועדה,

רק חברת-הכנסת אלוני אמרה משהו בענין זה,

אם נחליט שאנחנו לא רוצים לומר זאת, נמחק את זה,

י. יוסף; אם יש מקרה הפוך, כלומר אם יבוא אדם חילוני

לבי-ספר דתי - לא יאמרו לו שאסור לו לעבוד

שם.

אני מציע שנמשיך לקרוא את המסקנות ואחר כך

נתייחס לסעיפים השונים,

"5 .הוועדה קוראת לארגוני המורים להציע לחברים

הגמלאים להירתם למערכת ההתנדבות במידה ותפותח

בבתי-הספר,

6. הוועדה קוראת לאגף כוח אדם בצה"ל להגדיל

את מספר הכנות המשרתות במערכת החינוך בהתאם לצרכיה"

7, הוועדה קוראת לכל ארגוני ההתנדבות לשתף

פעולה ביניהם,

הוועדה מניחה מסקנות אלה על שולחן הכנסת

ומבקשת משר החינוך והתרבות לדווח לה תוך שלושה חודשים על ביצוען"-

היו"ר נ, רז . האם אנחנו כוועדה איננו יכולים לנסח את המסקנות

בצורה יותר ברורה ומחייבת?

ד, פלר; החברים לא התבטאו התבטאו בנוסח כזה שאפשר

היה לומר באופן ברור שהוועדה ממליצה לפתוח

את בתי-הספר בפני מתנדבים, גם משרד החינוך אמר רק שיבדוק את האפשרות,

אני חושב שזה דבר חיובי וצריך להחליט על כך,

בסעיף 1 אני מציע לומר: הוועדה ממליצה בפני

החינוך.

בסעיף 2 אני מציע לומר; הוועדה מבקשת ממשרד

החינוך והתרבות למפות את שטחי הפעולה שבהם אפשר לקלוט מתנדבים

לבתי-הספר, ואז אין צורך בסעיף קטן ב',

מר בן-אליהו ממשרד החינוך טען שלהרבה מנהלים

קשה לנווט את כל הפניות והבקשות, ושהרבה

מנהלים לא יוכלו לממש את ההיצע שמוצע להם,

אבל הרי לא כופים עליהם. הכל נעשה בהתנדבות

ובתיאום. אני גם כן חושב שסעיף קטן ב' אינו

נחוץ. ובסעיף 3 הרי נאמר שהוועדה קובעת כי נושא הפעלת מתנדבים

במערכת החינוך חייב להיות מאורגן על-ידי משרד החינוך והתרבות בשיתוף

עם הרשויות המקומיות וארגוני הורים מקומיים.

י. י וסף; אני ביקשתי שגם משרד העבודה והרווחה ישותף

בזה, כי גם הוא עוסק באופן נרחב בנושא של

ההתנדבות. נכון שהיו גם דעות אחרות. השאלה מה זה יזיק אם יהיה עוד

גוף שיעסוק בזה, מדובר בהתנדבות, לא בנושא מקצועי שהוא ייחודי למשרד

מסויים,

היות וברור שזה ענין שקשור למערכת החינוך,

לכן משרד החינוך צריך לרכז את הנושא. הוא

צריך לשתף גורמים אחרים, ונאמר כאן: הרשויות המקומיות וארגוני

וארגונים נוספים שיכולים לסייע

לענין זה. אינני מציע לומר כאן גם משרד העבודה והרווחה, כי זה לא

ילך טוב, זה גם לא מקובל. הנושא הזה שייך לתחום של משרד החינוך-

אני רוצה שיהיה שיתוף של כל הכוחות, ואני

מציע להזכיר במפורש את משרד העבודה והרווחה,

העוסק במישרין בנושא ההתנדבות,

אם אתה רוצה שזה יצויין במפורש, אתה יכול

להגיש הסתייגות או הצעת מיעוט,

א. הראל; סעיף קטן ב' של סעיף 4 איננו מנוסה טוב,

אני חושב שהסעיף הזה מחדד דברים שלא לצורך,

אנחנו משתדלים להימנע במסמכים רשמיים של הכנסת

מלתת גושפנקאות כאלה, על חילוני, דתי, מסורתי. מדברים על הרצון

לכלל-ישראליות, לדעתי הסעיף הזה מיותר. ממילא לא יכפו אדם. אינני

רואה שמישהו ייכנס בכוח לבית-ספר, אם יש התנגדות אליו מאיזה טעם שהוא.

נניח את זה להנהלת בית-הספר, חזקה עליה ועל ועד ההורים שיקבלו מתנדב,

אם אין התנגדות אליו מסיבה כלשהי. אנחנו רוצים שבמסמך הזה תהיה

רוח כלל-ישראלית,

יש הרבה מאד אנשים מסורתיים ודתיים שכל יום

שהם באים כמתנדבים לבית--ספר, זו ברכה לתלמידים

ולענין, בבית-הספר שבו לומד בני עובדים הורים דתיים כמתנדבים, ואני

מברך על כל פעולה שהם עושים, הם מלמדים מחשבים, מתימטיקה ומקצועות

נוספים, אין לי פתרון למקרה של אב שינצל את ההזדמנות ויטיף לחזרה

בתשובה,

ואם איזה מתנדב מטיף להחזרת כל שטחי ארץ-ישראל?

אז אל תיקח מתנדבים, וגמרנו.

לגבי. כניסת מורים למערכת החינוך - ידוע איך זה

נעשה, יש מחלקות חינוך של העיריות, יש פיקוח.

לגבי מתנדבים צריכים להכניס איזה קריטריון של בקרה.

אני מציע לומר: יש להקפיד על כך שהמתנדבים

לא יפעלו בניגוד לעקרונות של חוק החינוך

הממלכתי,

א. שאקי; אני מציע לומר זאת בצורה חיובית: המתנדבים

יפעלו בהתאם לעקרונות, למגמות ולכללים שבחוק

חינוך ממלכתי ובהנחייתו של מנהל בית-הספר והפיקוח עליו,

בסעיף 5 אני מציע למחוק את המלים: במידה

ותפותח בבתי-הספר,

לגבי סעיפים 6 ו-7 אני מבין שאין התנגדות,

לגבי סעיף 3 - בהצעת המיעוט של חבר-הכנסת

הוועדה קובעת כי נושא הפעלת

מתנדבים במערכת החינוך חייב להיות מאורגן על-לידי משרד החינוך והתרבות

בשיתוף עם המחלקה להתנדבות במשרד העבודה והרווחה, הרשויות המקומיות

וועדי הורים מקומיים.

לאשר את המסקנות עם התיקונים שנתקבלו.

התפרעויות באוניברסיטה העברית

(הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת י. מצא, ר. כהן וד. דנינו).

(קוראת את שיושת המסקנות):

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 11,3.85 את הצעותיהם לסדר היום של חברי-הכנסת יהושע

מצא, רן כהן ודוד דנינו בנושא: התפרעויות באוניברסיטה העברית.

הוועדה לא דנה בנושא מפאת חוסר האקטואליות

שלו. הדיון בו נראה מיותר גם על דעת רוב המציעים. עם זאת עוקבת

הוועדה בהתמדה אחר יחסי סטודנטים יהודים וערבים בקמפוסים השונים

בארץ",

אני מגיע להוסיף: וקוראת לחיזוק ההבנה ביניהם.

וקוראת לשמירה מתמדת של יחסי הבנה וכבוד

הדדי בין סטודנטים יהודים וערבים.

חשוב גם הענין של שמירת החוק. אנחנו רוצים

שיהיו יחסים הוגבים, הבנה ושמירת החוק והסדר.

הסעיף ינוסח כך: הוועדה לא דנה בנושא מפאת

חוסר האקטואליות שלו. הדיון בו נראה מיותר

גם על דעת רוב המגיעים. עם זאת עוקבת הוועדה בהתמדה אחר יחסי

סטודנטים יהודים וערבים בקמפוסים השונים בארץ, וקוראת לשמירה

מתמדת על יחסי הבנה וכבוד הדדי בין סטודנטים יהודים וערבים ושמירת

חוק וסדר בקמפוסים.

לאשר את המסקנות.

ביטול הפטור משכר לימוד בגני

ילדים בערי הפיתוח (הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ. שטרית).

"פליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 20.2.85 את הגעתו לסדר היום

ביטול הפטור משכר לימוד בגני ילדים

בערי הפיתוח.

הוועדה לא דנה בנושא מפני שהלחין הגיבורי

ומהות הענין הניעו את משרדי החינוך והאוצר להסכים ביניהם כי הפטור

משכר לימוד בגני ילדים טרום חובה שהיה מוענק לערי הפיתוח נשאר בעינו

ולא בוטל בשנת התקציב האמורה.

הוועדה מביעה תקוה כי פטור זה יישאר מוענק

כהטבה להורים בערי הפיתוח גם בשנים הבאות".

לאשר את המסקנות.

א'-סיקור הולם של ביקור נשיא

קוסטה-ריקה בכנסת ב"מבט לחדשות" (הצעה לסדר-היום של חה"כ מ. תעשה-גלזר).

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 15.10.85 את הגעתה לסדר-היום של

אי-סיקור הולם של ביקור נשיא קוסטה-

ריקה בכנסת ב"מבט לחדשות".

הוועדה קיימה ישיבה בהשתתפות נציגי רשות השידור.



הוועדה רשמה לפניה את הודעת מנכ"ל רשות השידור

כי טעות בשיקול מקצועי מנעה את שידור באומו של נשיא קוסטה-ריקה בכנסת,

הוועדה ממליצה בפני משרד החינוך והתרבות להפיץ

את תרגום נאומו של נשיא קוסטה-ריקה בבתי-הספר ולהביאו בפני התלמידים".

לדעתי יש קצת הגזמה בהמלצה להפיץ את תרגום

הנאום בבתי-הספר.

א.ח. שאקי; בדיון שהיה כאן אמרנו שזה היה נאום נלהב, ציוני,

שנישא בפעם הראשונה על-ידי נשיא של מדינה זרה,

בעולם עויין ומתנכר. ולכן, אם יש דבר כזה, זה יכול להפוך למסמך חינוכי

בבתי-הספר.

היו"ר נ. רז; היתה פה ישיבה מענינת בנושא זה, היו בה גם

קשעים קשים. אחת הטענות שהיו למציעת ההצעה

לסדר היום ולחברים אחרים היתה שאנחנו זוכים לכל כך מעט דברי שבח

ואהדה והתייחסות חיובית כלפי מה שאנחנו עושים פה וכלפי הציונות מצד

אנשי חוץ, שראוי היה לשדר לאומה את המעמד הזה, את הדברים שנשיא קוסטה

ריקה אמר. אבל מאחר שזה לא געשה, לפחות להעביר את תרגום הנאום הזה

לבתי-הספר.

כמה נשיאים בעולם גינו את השרור הפלשתינאי

כפי שעשה זאת נשיא קוסטה ריקה?

היו"ר נ. רז; לא רק שהוא גיגה את הטרור, הוא גם גילה יחס

והבנה לענין הציוני ותביע אותו כפי שהביע.

וההמלצה הזאת מבטאת את הלך הרוח שהיה בוועדה,

אני מציע לומר "טעות מצערת".

לאשר את המסקנות.

מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים

(הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ר. כהן וי. ארצי).

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 20.11.85 את הצעתם לסדר-היום של

חברי-הכנסת רן כהן ויצחק ארצי בנושא: מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים.

הוועדה דנה בנושא מספר פעמים ושמעה דברים מפי

נציגי משרד החינוך והתרבות, משרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה ונציגי

ארגון המורים.

הוועדה למדה לדעת כי ארגון המורים העל-יסודיים

טוען שהוחל עליו הסכם אשר נחתם בין הסתדרות המורים לבין ממשלת ישראל

ומרכז השלטון המקומי. ההסכם הנ"ל קיבל תוקף של חוק ב"חוק ההסדרים

לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ה-1985", לפיו תשולם למורים העל-יסודיים

תוספת משכורת במקום באפריל 1986 (כאמור בהסכם שחתמו עם המדינה

בנובמבר 1983) רק במאי 1986. המורים העל--יסודיים לא הסכימו להסדר

זה, לא נשאו ונתנו עם המעבידים על שינוי בהסכם הקיים עמם ולפיכך

פתחו בעיצומים וביקשו להעלות את הנושא על שולחן הכנסת.

1, הוועדה רושמת לפניה

את הודעת נציג היועץ המשפטי לממשלה כי ההסכם שנחתם בין הממשלה להסתדרות

המורים אינו חל על המורים המאוגדים בארגון המורים העל-יסודיים,

ולפיכך ישולמו להם תוספות שכר באפריל 1986, כמוסכם בחוזה ביניהם

לבין הממשלה מנובמבר 1983.



2, הוועדה מביעה תרעומת על כך שמשרד האוצר

חתם על הסכם עם הסתדרות הפורים והכליל אותו בחוק האמור, בלא להתחשב

בעמדת ארגון המורים העל-יסודיים ובלא סיכום עמה.

3, הוועדה סוברת כי מהלכי משרד האוצר נעשו

שלא בתום לב,

4, הוועדה קוראת ליושב-ראש ועדת הכספים סל

הכנסת לשתף נציגות של חברי ועדת החינוך והתרבות בדיוני ועדת הכספים

הנוגעים לנושאי חינוך, תרבות ושידור,

הוועדה סבורה שחברי ועדת הכספים לא הבינו

כיצד נפגע מעמד ארגון המורים בשעת חקיקת החוק האמורי,

במקום "לא הבינו", אני מציעה לומר "לא נתנו

דעתם",

מ, איתן; אני מציע להוסיף במשפט הקודם, אחרי המלים

"הנוגעים לנושאי חינוך, תרבות ושידור", את

המלים "על-מנת למנוע אי-הבנות" או משהו דומה"

לדעתי זה לא מספיק. מה שאנחנו צריכים להגיד,

דווקא בנקודה זו, הוא שנושאים משותפים לשתי י

הוועדות צריכים להיות נדונים בשיתוף פעולה בין שתיהן, ולא שעושים

לנו שובה שמכניסים נציגות שלנו לוועדת הכספים.

הענין הזה נדון בשבוע שעבר אצל יושב-ראש הכנסת,

בהשתתפות יושב-ראש ועדת הכספים, אני ומזכיר

הכנסת, נניח שנציגות שלנו באה לוועדת הכספים כשהיא דנה בענינים הקשורים

לרשות השידור, למשל, שם דנים על עניני תקציב, אבל גולשים גם לתכנים.

אחר כך מגיעים להצבעה. מה מעמדו של נציג ועדת החינוך שם? הוא לא

יכול להצביע, כי הוא איננו חבר ועדת הכספים. זאת אומרת השיתוף שם

נועד לתיאום, למניעת אי-הבנות, אבל אינו נותן לנו שום מעמד משפשי,

אין לנו שם כוח הכרעה. לכן אנחנו צריכים לומר שצריך להיות תיאום,

אפשר לומר "לשם תיאום בנושאי חינוך, תרבות ושידור".

"5, הוועדה פונה לארגון המורים העל-יסודיים, כארג

יציג של מורים על-יסודיים, שלא לנקוש עיצומים,

ומבטיחה כי תעשה כל מאמין לזרז את תיאום המשא ומתן בין הארגון הזה

לבין הממשלה באשר לכל הנושאים הקשורים בביצוע מסקנות ועדת עציוני שעדיין

שנויים במחלוקת",

היו"ר נ. רז; אני מציע לא לומר שהוועדה מבטיחה, אלא "הוועדה

תעשה מאמז לזרז,..",

"6, הוועדה תפנה את תשומת לב ראש הממשלה לרגישות

היחסים בין משרד האוצר לבין ארגון המורים

העל-יסודיים, ותבקשו לפסוק בנושא",

אני מציעה לומר: "הוועדה מייפה את כוחו של

יושב-ראש הוועדה להפנות את תשומת לבו של ראש

הממשלה לרגישות היחסים בין משרד האוצר לבין ארגון המורים העל-יסודיים,,,

אני מבקש למחוק את המלים "ולבקשו לפסוק בנושא""

בסדר.

בסעיף 4, בסופו, יבוא: "על-מנת להעמיק את

שיקול הדעת בשעת קבלת החלטות וחקיקת חוקים בנושאים אלה",

לאשר את המסקנות עם התיקונים שנתקבלו.

שינוי הסדרי תשלום שכר לימוד

מוגדל לסטודנטים (הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א. סרטני).

ר, פלר; במסקנות האלה ניסיתי לתאר את כל השתלשלות

האירועים, כדי שהקורא בעתיד ידע על פה מדובר.

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 17.7.85 את הצעתה לסדר היום של חברת-הכנסת א. סרטני

שינוי הסדרי תשלום שכר לימוד מוגדל לסטודנטים.

הוועדה קייפה במהלך שנת הלימודים התשמ"ה כשבע

ישיבות בנושא, שמעה דברים מפי ראשי הפועצה להשכלה גבוהה, משרדי

החינוך והאוצר ונציגי הסטודנטים.

ב-8.1.85 הגישה הוועדה לכנסת מסקנות בנושא

"גורל המלצות ועדת קצב ושיעור שכר הלימוד באוניברסיטאות" - הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת י. ז'. אמיר - ובהן המלצה חד-משמעית לכל

הצדדים המעורבים לכבד את ההסכמים החתומים. כן דחתה הוועדה עוד אז

את הנסיון של הממשלה לחוקק חוק לקביעת שכר לימוד.

ב-25.3.85 הגישה הוועדה למליאת הכנסת מסקנות

באותו נושא שהועלה בהצעה לסדר היום של חברת-הכנסת ש. אלוני, ובשנית

קראה הוועדה לכל הצדדים לכבד את הסכם ועדת קצב.

כן הקימה הוועדה צוות שליווה באופן קבוע את

מהלך המשא ומתן בין הגורמים והשתתף בדיוני הוועדה המשותפת עם ועדת

הכספים אשר חקקה את חוק שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה (הוראת

שעה), התשמ"ה-1985, חוק שחוקק בניגוד לדעת הוועדה והכנסת".

מה זאת אומרת חוק שחוקק בניגוד לדעת הוועדה

והכנסת?

גם ועדת הכספים וגם ועדת החינוך הביעו דעתן

שאסור לחוקק חוק כזה,

אבל זה לא בניגוד לדעת הכנסת, אם היה רוב בכנסת

נגד חוק הזה, הוא לא היה מתקבל.

"להלן סיכום השתלשלות האירועים הכללית בנושא

שכר הלימוד

באוניברסיטאות נקבע בשנת התשמ"ג, 1983, על-ידי ועדה ציבורית בראשותו

של חבר-הכנסת משה קצב. תוקף החלטותיה היה לחמש שנים, דהיינו עד סוף

שנת הלימודים התשמ"ז,

הוועדה קבעה שכר לימוד בסיסי בשיעור שהיה

שווה בזמנו ל-700 דולר (ארה"ב) על פי השער היציג עם עדכון חודשי.

שיטה זו גרמה לכך שהסטודנטים שילמו שכר לימוד בערך ריאלי של כ- 800-500

דולר".

צריך לומר שנקבע שכר לימוד בסיסי בשקלים שהיה

שווה ל-700 דולר. וכך בכל פעם שמופיע סכום בדולרים.

"כשקמה ממשלת האחדות הלאומית והוחלט על צעדים

כלכליים הציע משרד האוצר להעלות את שכר הלימוד

לכ-1,400 דולר, בשקלים. משרד החינוך והתרבות והמועצה להשכלה גבוהה

הגישו הצעות אחרות שהתבססו על שכר לימוד של כ-900 דולר, בשקלים.

הסטודנטים דרשו לקיים את החלטות ועדת קצב.



הכנסת, ועדת החינוך והתרבות וועדת הכספים

החליטו כי אין לבטל את תוקף החלטות ועדת קצב. לפיכך הגישה הממשלה

הצעת חוק חדשה, בה נשאר שכר הלימוד הבסיסי כאמור בהחלטות ועדת קצב,

והיתרה, עד לסכום של כ-900 דולר, בשקלים, תשולם על-ידי הסטודנטים

כאגרה חד-פעמית,

הצעת החוק עברה את הליך החקיקה בכנסת (ביוני

1985) וכללה הגדלה של מערך הסיוע לסטודנטים",

אני מציע לפרט כאן את מערך הסיוע ולומר:

מילגות, הלוואות ופר"ח,

"החוק מפרט את גובה שכר הלימוד בערכים שקליים

(על אף התנגדות המועצה להשכלה גבוהה שדרשה כי

הערכים יהיו דולריים), ועם התחלת שנת הלימודים התשמ"ו הוברר כי

תרגומם לדולרים מחייב את הסטודנטים לשלם באופן ריאלי כ-1,250-1,150

דולר. לכן פרצה שביתה כללית באוניברסיטאות."

מ. איתן; צריך לומר שעם תחילת שנת הלימודים התשמ"ו,

כתוצאה משינוי הערך השקלי של הדולר. . .

הערך השקלי של הדולר לא השתנה, אדרבה, שער

הדולר נשאר מוקפא, אבל היתה עליה במדד המחירים

כתוצאה משינויי המדד והקפאת שער הדולר,,,

עם התחלת שנת הלימודים התשמ"ו, כתוצאה משינוי

המדד והקפאת שער הדולר, הוברר כי הסטודנטים

יידרשו לשלם בשקלים סכום השווה ל-1,250-1,150 דולר, לכן פרצה שביתה

כללית של הסטודנטים,

"הוועדה קובעת בצער כי חרף הטיפול הנמרץ בנושא,

כאמור, לא נמנעה השבתת המוסדות להשכלה גבוהה

עם פתיחת שנת הלימודים התשמ"ו, וכן לא הוסדר עד עצם היום הזה באורח

סופי וקבוע הגובה המדוייק וצורת התשלום של שכר הלימוד באוניברסיטאות,

1, הוועדה מצרה על כי

הכנסת היתה חייבת לחוקק את "חוק שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה"

ובכך קבעה תקדים של קביעת הסדרים בחוק ולא במשא ומתן,"

יש כאן פרובלימטיות מסויימת, אנחנו כוועדת

כנסת, שבסופו קול דבר גם הצבענו בעד החוק,

איננו יכולים לומר שאנחנו מצטערים על חקיקת החוק, אולי אפשר לומר

שהוועדה מביעה צער על כי נזקקה לדרך זו, או על כי לא נמצאה דרך אחרת

אלא על-ידי חקיקת חוק,

הוועדה מצטערת שהענין לא הוסדר באמצעות משא

ומתן ישיר, אלא באמצעות חקיקה,

הוועדה מצטערת כי המחלוקת על גובה שכר הלימוד

לא סוכמה במשא ומתן בין הצדדים, אלא באמצעות

חקיקה.

"2. הוועדה קובעת כי משרד האוצר לא צריך היה

מלכתחילה לדרוש מהסטודנטים יותר מכפי שנקבע

בחוק, דהיינו סכום בשקלים השווה ל-900 דולר, בכל מקרה",

אני מתנגד להאשמת משרד האוצר.

גם אני מתנגד לכך. כי לפי דעתי זו לא רק אשמת

משרד האוצר; אני חושב שות"ת אשמה באותה מידה.



אני מציע לומר, בלי להאשים אף אחד, שסה שנדרש

מהסטודנטים לשלם היה יותר ממה שנקבע.

ה יו"ר נ. רז; אני הושב שזה צריך לבוא לביטוי שאנחנו מביעים

מורת רוח מכך שדרשו מהם יותר ממה שנקבע,

וגם לגבי ההלוקה, צורת התשלומים ושיעורי התשלומים.

אני מציע לומר: הוועדה מצטערת שהסטודנטים

נדרשו לשלם סכום גבוה יותר מזה שנקבע בחוק, דהיינו סכום השווה

ל-900 דולר (בשקלים), ושל צורת התשלומים ועיתויים,

"3. הוועדה קוראת לראש הממשלה למנות ועדה ציבורית

שתקבע את גובה שכר הלימוד באוניברסיטאות ואת

הסדרי התשלום, ההלוואות והמילגות, החל משנת התשמ"ח, שנת תום תחולת

החוק, וזאת מפני שהתמוטטה לחלוטין כל מערכת ההסדרים כפי שנקבעה

בדו "ח ועדת קצב".

מ. איתן; למה יש צורך בסיפה? הסעיף מספיק טוב גם בלי זה.

היו"ר נ. רז; אני חושב שזאת קביעה נכונה, כי למעשה כבר

לא פועלים על פי מה שנקבע בדו"ח ועדת קצב.

אנחנו מבקשים להקים ועדה ציבורית חדשה, כי זה כבר לא קיים.

מ. איתן; גם בלי זה היינו קוראים לראש הממשלה להקים

ועדה ציבורית חדשה, כלומר גם בלי לומר שכל

מערכת ההסדרים כפי שנקבעה בדו"ח ועדת קצב התמוטטה, מאחר ששנת תום

תחולת החוק מתקרבת. יש מספיק סיבות לקרוא לראש הממשלה למנות ועדה

ציבורית חדשה, ולכן אני מציע לא להרבות את השימוש בביטויים כמו

"התמוטטה" וכדומה.

היות ובשנת התשמ"ח יפוג תוקפן

של מסקנות ועדת קצב, והיות וההסדרים שנקבעו

על-ידי ועדת קצב אינם מתאימים יותר למציאות החדשה שנוצרה, הוועדה

קוראת לראש הממשלה למנות ועדה ציבורית שתקבע את גובה שכר הלימוד

באוניברסיטאות ואת הסדרי התשלום, ההלוואות והמילגות.

טוב.

לאשר את המסקנות עם התיקונים שנתקבלו.

ביטוח תלמידים במסגרת המערכת

החינוכית (הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א. סרטני),

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות ביום 30.1.85 את הצעתה לסדר היום

ביטוח תלמידים במסגרת המערכת החינוכית.

הוועדה קיימה ישיבה בהשתתפות נציגי משרד החינוך והתרבות, מרכז השלטון

המקומי וארגון ההורים הארצי.

הוועדה למדה לדעת כי מאז אפריל 1985 מבוטחים

ילדי ישראל ביטוח צד שלישי בלבד. קיים ביטוח רפואי במשך כל שעות

היממה במקרה של תאונות. בלחץ ההורים הוקמה ועדה שביררה את האפשרויות

לביטוח מקיף של התלמידים. הוועדה הגיעה למסקנה שיש להנהיג ביטוח

מקיף למקרים של תאונות אישיות, החל מצאת הילד מביתו ועד חוזרו הביתה,

כולל יציאתו לחוגים ופעילויות שמארגן בית-הספר:. (בוועדה השתתפו

נציגי משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וועד ההורים הארצי).



"כן למדה הוועדה כי הוצאת מסקנות אלה אל

הפועל לא התממשה עד היום הזה על אף שחלק מהרשויות המקומיות כבר

גבו את הכסף מההורים,

משרד החינוך העריך את מספר התלמידים שיצטרפו

לביטוח המקיף ב-200 אלף, ואת העלות לתלמיד בכ-7,000 שקלים לשנה

(ב-22,10.85).

1, הוועדה קוראת למשרד

החינוך והתרבות, למרכז השלטון המקומי ולוועד ההורים הארצי להגיע

מיד לידי הסדר לגבי קביעת הביטוח המקיף על כלל התלמידים במערכת

החינוך והחינוך המשלים.

2. הוועדה פונה למרכז השלטון המקומי לכבד

את הביטוח של התלמידים במקומות שבהם נגבו מההורים כספים עבור סעיף זה,"

מ. איתן; מה זאת אומרת לכבד את הביטוח?

הכוונה היא שאם יקרה משהו לילד, הוא מבוטח.

מ. איתן; האם מרכז השלטון המקומי לא ביצע את הביטוח

הזה?

היו יוזמות מקומיות,

מ. אייתן; נאמר כאן שהוועדה פונה למרכז השלטון המקומי

לכבד את הביטוח של התלמידים. אם קירית תאונה,

האם מרכז השלטון המקומי צריך לשלם את הכסף?

היו"ר נ. רז; כן. ההורים משלמים את דמי ההביטוח באמצעות

מרכז השלטון המקומי, והוא מעביר את הכספים

לחברת ביטוח,

יושב-ראש ארגון ההורים הארצי מסר לנו היום

שחברת הביטוח "ענבל" זכתה בבג"ץ שהגישו נגדה חברות ביטוח אחרות שטענו

מדוע נותנים לה את המונופול על ביטוח התלמידים. על-ידי כך הוסר מכשול,

והיא תבטח עכשיו את כל התלמידים.

מ. איתן; אני שואל מדוע אנחנו צריכים לפנות למרכז

השלטון המקומי לכבד את הביטוח. האם יש מצב

שאנשים שילמו ביטוח בשביל הילדים שלהם ומרכז השלטון המקומי אינו

מכבד את זה?

עיריית תל-אביב גבתה, ומרכז השלטון המקומי לא

הגיע לכלל הסכם. עיריית תל-אביב הזדרזה לגבות

את זה במסגרת אגרת השירותים הנוספים, בזמן שהכסף הזה היה צריך להיכנס

לאיזה "פול",

מ. איתן; עיריית תל-אביב היא השלים של ההורים, היא

י" מנהלת משא ומתן עם המבטח, אבל עוד אין הסכם

ביטוח. אז איך אפשר לדרוש מהמבטח שעוד לא קיבל תמורה עבור הביטוח

שיכבד את הביטוח?

השאלה אם הורים ששילמו את האגרה, אם ילדיהם

מבוטחים. השאלה היא אם מרכז השלטון המקומי

הוא צד בענין זה, או שחברת הביטוח אחראית ישירות,

השאלה הזאת עלתה בישיבה ולא היתה עליה תשובה.

הורים שילמו, וגדעון לב לא ידע אם זה תופס.

ו

השאלה היא אם מרכז השלטון המקומי הוא בכלל

כתובת לפניה כזאת. אבי מגיע לברר את זה.

ד. פלר; "3, הוועדה ממליצה כי בשנת הלימודים התשמ"ז

יהיו כל התלמידים מבוטחים ביטוח מקיף-

4. הוועדה מציינת כי יש להתחשב בתלמידים

מעוטי יכולת ולבטחם מקופת הכלל.

5, הוועדה מבקשת כי הביטוח יחול על כלל

תלמידי המוסד ולא ייווצרו פערים בין תלמיד לתלמיד בנושא זה".

ז . עטשי; לדעתי אין צורך בסעיף 5. סעיף 4 "מכסה" את

זה. אני מציע למחוק אותו.

סעיף 4 מדבר על מעוטי יכולת. מה לגבי הורה

שאינו מעונין בכך?

היו"ר נ. רז; השאלה אם הביטוח הזה הוא חובה, יש הורים

שמתעקשים, שאינם רוצים בזה.

אנחנו צריכים לומר שאנחנו דורשים שזה יהיה

חובה.

אז נוסיף סעיף שייאמר בו: הוועדה ממליצה

שהביטוח המקיף יהיה חובה על כל ילדי ישראל,

ומפנה את תשומת לב משרד החינוך שלא יימצא ילד בבית-ספר או במוסד

חינוך בישראל שלא יהיה מבוטח,

אני מודה לכם. הישיבה נעולה,

הישיבה נסתיימה בשעה 10.25.