הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', ב' באדר א', התשמ"ו, 11.2.86, שעה 00;9

נכחו: חברי הוועדה;

ג. רז - היו"ר

מ. דראושה

א. הראל

ז. עטשי

א. סרטני

ב. שליטא

מוזמנים;

ע. כרמלי - מכון וייצמן

ד. ספיר - נציג הסטודנטים

א. יפה - נציג הסטודנטים

ש. סלמון - משרד האוצר

א. קפלן - משרד האוצר

א. כבל - האוניברסיטה העברית

ג. נבו - משרד החינוך והתרבות

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

ח. שן - נציג הסטודנטים

ת. קרץ - ות"ת , המועצה להשכלה גבוהה

א. חרל"פ - הטכניון

מ. שפיגלר - יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון

מזכירת הוועדה;

ד. פלר

רשמה - ש. לחוביצקי

עידכון ביצוע ההסכם בין הממשלה לבין הסטודנטים על שכר הלימוד

באוניברסיטאות ומילגות פר"ח.



א. שאילתות

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נתחיל בשאילתות.

האם הסכום שהועמד לרשות תקציב משרד החינוך

והתרבות - מה שנקרא התוספת הקואליציונית - הועבר אליו במלואו? אם כן, כיצד

הוא הועבר? על פי סעיפים? על-פי יעדים? אני מאד מעוניין לקבל תשובה על כך,

מה שיותר מוקדם.

אני מבקש לדעת מה הסכום שאושר על-ידי משרד האוצר

למשרד החינוך והתרבות, כתוספת עבור התייקרויות?

אני מדבר על עידכון בגין התייקרויות.

ש. סלמון; כוונתך לרבעון האחרון?

כן.

אנו עוברים עתה לנושא העיקרי שעל סדר יומנו:

ב. עידכון ביצוע ההסכם בין הממשלה לבין

הסטודנטים על שכר הלימוד באוניברסיטאות למלגת פר"ח

בשנת 1985 קיימנו דיון פה בוועדת החינוך והתרבות

בנושא שכר הלימוד של הסטודנטים. קיימנו 4 ישיבות בנושא זה. היתה הצעה לסדר

היום של אחת מחברות הוועדה אשר הועברה אל הוועדה, דנו בה והגשנו מסקנות אשר

הונחו על שולחן הכנסת. קראנו לצדדים לקיים הידברות, לשבת ביחד, כי חששנו כבר

אז מפני כך שלא יגיעו להסדר ויהיו זעזועים בכל הנוגע לפתיחת שנת הלימודים.

בחודש מרץ חוקקה הממשלה חקיקה בנושא זה, בצורה חד צדדית, חוק שכר לימוד

במוסדות להשכלה גבוהה - 26.5.85. החוק הונח על שולחן הכנסת בניגוד לעמדת

הוועדה, בצורה חד-צידית, ללא הסכם עם הסתדרות הסטודנטים וכמובן הענין לא

התקבל ונדחה. לאחר מכן הוקמה ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החינוך

אשר הניחה על שולחן הכנסת, עוד לפני היציאה לפגרת הקייץ, הצעה. ההצעה לא

התקבלה על-ידי הסטודנטים. זו היתה הצעה שניה, לאחר שהיתה הצעת החוק של

הממשלה.

בפגרת הקיץ קיימנו ישיבה מיוחדת בבית התקיים

ולא הגענו להסכם. חבר-הכנסת אהרן הראל היה מוכן להיכנס לענין הזה. ואני מתאר

את הדברים לצורך הפרוטוקול. ב-11.12.85 סוכם הסכם עם הצדדים בקשר לתשלום

שכך הלימוד לשנת תשמ"ה-תשמ"ו. זה היה סיכום ישיבה בדבר ביצוע תשלום שכר

הלימוד, כשהיו שותפים לכך יושב-ראש ורה, יושב-ראש ותד ו-יושב-ראש התאחדות

הסטודנטים. לא אקרא מחדש את נייר הסיכום הזה בפניכם, אני רק רוצה לקבוע

שלאחר שטנת הלימודים באמת לא נפתחה במועדה והיתה שביתה של כשבועיים, עם כל

מיני אירועים שהתלוו אליה, סיכמו הצדדים את ההסכם על ביצוע תשלום שכר

700 דולר ישולמו בגין שכר הלימוד, 200 דולר בגין

אגרה ועוד 200 דולר כהלוואה שתוחזר ב-12 תשלומים.

והנה אנו מקבלים שוב מכתב ממר יפה, יושב-ראש

התאחדות הסטודנטים, בו נאמר כי מלגת פר"ח נשחקת וההלוואה איננה מתקיימת

כפי שהוסכם. מיהרנו לזרז את קיום הישיבה הזאת כדי לקדם את הענין.

אנו סבורים שלא ייתכן שהלימודים באוניברסיטאות

יעמדו כל הזמן במצב של אי-ודאות. שנית, לא ייתכן שהסכמים שנחתמו בין אנשים

כל-כך מכובדים לא יתקיימו. עובדה שזה כן ייתכן אלא אם נשמע בשורות ונחמות.

אנו רוצים לשמוע את הטיעונים שלכם, את הטיעונים

של ורה ואת אנשי האוצר, כדי להסדיר את הענין. אני מבקש שתהיה התייחסות לשני

הלוואות ופר"ח.

ראשית, אני רוצה להודות על הכינוס. לשמחתי מחד

ולצערי מאידך, מצויים פה אותם חברי כגסת שאני



רואה במהלך הישיבות שהיינו כאן. הבעיה היא שאלה הם רק 5-4 חברי כנסת מכלל

חברי הוועדה. אותי זה מעציב.

לגופו של ענין - נחלק את הדיון לנושא ההלוואות

ולנושא פר"ח. היתה בעיה של שכר הלימוד ודובר על כך שישולם סכום של 900 דולר

השנה והיתרה, בסדר גודל של 300-150 דולר, תשולם על-ידי הסטודנטים כהלוואה

במשך 12 שנה. לצערי, הגורם שמעכב את כל התהליך ועושה את הבעיות הוא גם הגורם

שלא נמצא פה וכוונתי לנציגי האוניברסיטאות או לראשי האוניברסיטאות. הם הודיעו

חד-משמעית, מיד לאחר שנתקבל הסיכום, שהם לא מוכנים לסיכום. הם למעשה אלה

ששמו רגליים והסחבת והעוול שנגרם לציבור הסטודנטים הוא כתוצאה מהחלטתם זו

של ראשי האוניברסיטאות. אני חוזר ומתריע על כך - וגם מבקר המדינה עמד על כך -

אך הם עושים את מה שהם רוצים, חד משמעית. התקשרתי אליך לפני כחודשיים והודעתי

שראשי האוניברסיטאות החליטו להטיל אגרה חד-צדדית בסך של 800 שקל חדש על

תלמידי המכינות במגמה להשוות אותם לשאר הסטודנטים. הם הרי לא תלמידים מן

המנין, הם לא נהנים מחוק אגרת הלימוד, וראשי האוניברסיטאות החליטו אולי שזה

מיישר להם איזה תקציב.

בלי אולי, אולי זה מאזן להם את אפשרות הלימודים

של הסטודנטים.

א. יפה; מי שמעכב את הסידור הזה ומי שגורם לכך שנעלה

לירושלים - זה הם. בכל מקרה דובר על כך שאנו

משלמים 900 דולר ואת היתרה במשך 12 שנה והנה במשך 3 חודשים הדבר הזה לא מסתדר.

אגב, לשמחתי יש באופק הסדר, והגב' תחיה אולי יש לה מה לחדש לנו בנושא, אבל לפחות

מהשיחה האחרונה שלי שקיימתי אתמול עם פרופ' זיו נאמר שיש מוסד פיננסי שמוכן

לקחת על עצמו את הטיפול בנושא ההלוואות.

אשר להיקף שכר הלימוד - בהסדר שהיה דובר על

שנתיים, וזה היה על דעת שר האוצר, אך בהצעת התקציב לשנת 1986-7 דובר על כך

ששכר הלימוד יעלה בניגוד לסיכום. לשמחתי, השנה הענין הזה נפל. אני מקווה

שהשר מודעי לא ירצה להעלות זאת עוד פעם, אבל עובדה היא שלאחר הסיכום, שהיה

על דעת שר האוצר, בישיבת ממשלה הענין הועלה ומדובר על שכר לימוד בסדר גודל

של 1,800 דולר לשנה. כפי שאמרתי, לשמחתי, הענין לא עבר ושכר הלימוד לא הועלה.

הבעיה המאד משמעותית בנושא הזה היא הבעייה של

הסטודנטים הלומדים חלקית, היינו אלה הלומדים חצי מערכת או שליש מערכת. אמרנו

שאם הם לומדים חלקית, מגיעה להם הלוואה יחסית. מוורה-הודיעו לנו חד-משמעית

שאין הם מוכנים לכך, אין הם ערוכים לכך והם כמעט פוצצו את הישיבה שקויימה

בנושא; פרופ' אלבק קם ויצא. סוכם שלפחות הסטודנטים,שיש להם בעיות כלכליות,

הלומדים חלקית, ויש כאלה לא מעטים, יהיו זכאים להלוואה בגובה של 50% מערך

ההלוואה הכוללת. נודע לי השבוע שוורה מתכוננים לחזור בהם מהענין הזה.

אגב, הענין הזה מוזכר בנייר הסיכום שלפניכם, בסעיף 7. לא נקבעו כל קריטריונים

ואנו צועקים כל הזמן בנושא זה; ניסינו לערב את הגורמים האחרים בענין, אך דבר

לא נעשה. סטודנט שלומד היום 50% מהמערכת צריך ללכת לדיקן ולקבל אישור להנחה.

יש סטודנטים שאין להם כסף למימון הלימודים ולמרות זאת לא נעשה דבר בהקשר הזה.

בעיה נוספת קשורה לסטודנטים המשמשים כאסיסטנים.

א. הראל; נאמר בכנסת שאף אחד לא ייזרק מהלימודים בגלל

בעיות כספיות.

חברתי הפסיקה ללמוד בגלל בעיות כספירת.

הסיסמה היא סיסמה יפה, אך מעשית, בשטח

פני הדברים הם אחרים.

!

אם סטודנט מחליט שקשה לו להמשיך ללמוד מסיבות

כלכליות - הוא מפסיק ללמוד, מה זה מלמד? - זה

מלמד שאם היו נותנים לאותה סטודנטית יותר היא היתה ממשיכה ללמוד. נאמר שמסיבות

כלכליות לא יפסיקו לימודים של מישהו עבור אי-תשלום.

מבחינה אינידיבידואלית האדם הוא זה שנחנק וזה

הרציו.

בעיה נוספת - סטודנט מצטיין המשמט כעוזר מחקר

או עובד בתחום ההוראה ומקבל 150 דולר, אומרים לו שהוא לא יקבל הלוואה. כך יוצא

שבגלל שהוא מצטיין אין הוא זכאי להלוואה. בתל-אביב, בבר-אילן ובירושלים, אנו

כבר מעבר להסכם, כל אחד מסתיר עם האגודה שלו.

אעבור לנושא פר"ח ומערכת הסיוע. אני נלחם

מחודש אוקטובר על כך ששכר הלימוד הועלה בניגוד להקפאה הקיימת במשק. בנושא

זה ערבתי את כל הגופים הרלוונטיים והלא רלוונטיים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה,

אך עד היום לא קיבלתי תשובה לנושא. עורכי דין אומרים לנו לכו לבתי המשפט.

קיימנו עשרות שיחות עם היועץ המשפטי של משרד החינוך. אף אחד לא אמר לי שיש

פה טעות. יש הקפאה במשק ונשאלת השאלה מה פתאום שכר הלימוד ממשיך לעלות?

עד עכשיו שכר הלימוד מוצמד ועולה. כל ההסכם שלפניכם הוא כפוף לתנאי הזה.

מה עשו בפר"ח? - מצוייה עמי ההוראה עליה חתום

כל סטודנט ההולך לפר"ח ונאמר בה כדלקמן: "סטודנט חונך יהיה זכאי למלגה המכסה

60% משכר הלימוד פלוס 20% מהאגרה". מה עשו? אמרו: שכר הלימוד ביוני 1985

היה שווה כך וכך, האגרה היתה שווה כך וכך, חישבו 60% מזה נומינלית, תרגמו זאת

לדולרים ועכשיו בפברואר, במאי ובאוגוסט יקבלו הסטודנטים של פר"ח את הערכים

הנומינליים. שכר הלימוד שהיה צריך להיות מוקפא לא מוקפא, לגבי פר"ח עשו

חישובים נומינליים והתוצאה היא שזה לא מכסה 60% משכר הלימוד. אם סטודנט

צריך לשלם 1200 דולר כשכר לימוד ומפר"ח הוא מקבל את הכסף בערכים נומינליים

אין כיסוי.

אנו צועקים כל הזמן בקשר לשני הדברים הללו

וכל הזמן אומרים לנו; אין כסף, אי-אפשר. אף אחד לא אמר לנו עד היום שאנו

לא צודקים. לא קיבלנו אף תשובה שאומרת שאנו טועים. אולי נאלץ ללכת לבית

המשפט, בלית ברירה, אך אולי אז תצא תקנת שעת חירום חדשה. נכון לעכשיו, המצב

הוא שמתי שנוח מצמידים את הסכום ומתי שלא - לא. הסטודנטים של פרוייקט פר"ח

עומדים לקבל היום את התשלום הראשון.

דיברתי עם אנשי המועצה להשכלה גבוהה ועם .

מנכ"ל פר"ח ואמרתי שכל נושא פר"ח מצוי על כרעי תרנגולת. סטודנטים באים אלינו

ואומרים שבשעה ששכר הלימוד מוצמד הם מקבלים את כספי פר"ח בערכים נומינליים

והשחיקה היא אדירה. לאחר שהסטודנטים של פרח יקבלו את התשלום הראשון עשוי חלק

גדול מהם לפרוש מהמערך.

דבר נוסף - הוסכם שהתשלום של פר"ח רצוי שיהיה

במקביל לתשלומי שכר הלימוד. אדם שהולך לפר"ח, זה מסיבות כלכליות, ואם רק היום

הוא מקבל את התשלום נוצר גרעון. כולם מסכימים אתי שאני צודק בנושא זה, אך

מרימים ידיים.

קיצורו של ענין - הנושאים האלה סוחטים אותנו

ואין אנו מתפנים לטיפול בנושאים אחרים. אנו רוצים להתחיל את הלימודים של

סימסטר ב' עם הסכם, בראש שקט, כי הלחץ על אגודות הסטודנטים הוא אדיר.

הסטודנטים ממשיכים לקבל שוברי תשלומים רגילים והלחץ נוראי.

א. הראל; מדוע אינכם פונים לבית המשפט?

האם הסיכום היה עם אנשים לא מכובדים? ייתכן

אנו לא מוכנים, תעשה מה שאתה רוצה.

אחרי שאנו צועקים במשך 4-3 חודשים הודיעו לי

אתמול שלגבי פרוייקט פרח יש סיכוי לשינוי ולגבי ההלוואות כי יש מוסד פיננסי

שמוכן לטפל בכך.

מה עם הבנקים? מה עם כל הסיפור של העמלות?

שום בנק לא רצה להתאבד ולעשות זאת. נפגשנו עם

כל הנהלות הבנקים ואמרו לנו שטיפול בהלוואות של 200

דולר בהחזר של 12 שנה זה רק עונש בשבילם. בסיכום שסיכמנו לא דובר על כך

שזה יהיה דרך הבנקים, אלא באמצעות האוניברסיטאות. עכשיו יש אגרה שמוטלת

עלינו כי הבנק לא עובד חינם. ההסדר שמדברים עליו עכשיו הוא לא עם הבנקים

הגרולים כי אף אחד מהם לא מוכן לקחת זאת על עצמו, אלא עם מוסד פיננסי.

מה יהיה אם הוא יפשוט את הרגל?

זו לא תהיה בעיה שלי. הלחץ עלינו להביא את

הנושא לסיכום הוא רב וזה מקשה עלינו מאד. יום

יום מתקיימים מאבקים בנושא זה.

יש פה א-סימטריה. פה נאמרו דברים קשים על ורה

ואין פה אנשים שיכולים להציג את עמדתם.הם אינם

כאן ואין אפשרות להשיב על הטענות. זה מקשה על הדיון, אך נקיים אותו.

ראשית, אני רוצה להתנצל בשמו של שמחה לנדאו

על שהוא לא יכל לבוא היום לישיבה. ברגע אין אני

מתעסקת כל-כך בנושאים האלה, אך אשתדל לענות על חלק מהדברים וקצת להבהיר את

העובדות, גם אם לא יהיה זה בדיוק בסדר הכרונולוגי כפי שהדברים הוצגו.

אתחיל מקצה יותר איתן, מסיכום הישיבה שהיתה

אצל שר החינוך בהשתתפות מר יפה, על דעת הסטודנטים, בה היה מיוצג גם יושב-ראש

ורה. בסיכום היה ברור שיתרת החוב תינתן לסטודנט שירצה בכך על-ידי המערכת

הבנקאית, מתוך פקדון שיועמד לרשותה. ות"ת ניסתה למצוא דרך שהאוניברסיטאות

יעשו זאת, אך האוניברסיטאות לא בנויות לזה. אני יודעת את הדברים מנסיון העבר,

כשניסינו במערכת אחרת לגמרי להעביר דרך האוניברסיטאות את ההלוואות והיו קשיים

טכניים. ואז אתה שואל בשביל מה האוניברסיטה? האם היא מוסד פיננסי? אמנם היא

פועלת גם כמוסד פיננסי, אך זו איננה המטרה שלשמה היא הוקמה והשאלה אם כדאי

ואפשר לעשות זאת.

לגבי התשלומים - באותו הסכם, כפי שהדברים כתובים,

היה ברור שהתשלומים יהיו כסדרם, וגם בהצעות להסכמים קודמים זה היה כך. מכל מקום

סוכם שעד שהתשלום יגיע לשווה ערך של 900 דולר הסטודנטים ישלמו את התשלומים

כסדרם והיתרה תיהפך אחר-כך למעין הלוואה או תשלום נדחה או כל דרך אחרת. נבון

להיום לאוניברסיטאות יש קשיים. אני לא יכולה לדבר בשם האוניברסיטאות, אני לא

רוצה לדבר בשמן ואני גם לא חושבת שטוב שאדבר בשמן, אך האוניברסיטאות לא

יכולות לשנות אח כל מערך התשלום לאחר שהן קבעו אותו. אני חושבת שגם הסטודנטים

נפגעים כי אין כל דרך כל הזמן לשנות, להתאים ולעגל דברים.



לגבי ישום ההסדר שנקבע לגבי שכר הלימוד -

אייל יפה הזכיר את העובדה שהוא דיבר עם פרופ' זיו אתמול. אני דיברתי עם פרופ'

זיו הבוקר והבנתי שהולכים לקראת הסדר. המערכת הבנקאית לא עושה דברים בחינם

ובהסדר עצמו נקבע מלכתחילה שהעמלות הקשורות בביצוע דחיית התשלום או ההלוואה או כל

דבר שקשור להסדר, יחולו על הסטודנטים. חיפשו דרך זולה לעשות זאת וכנראה מסתמנת

דרך לעשות זאת. פרופ' זיו אמר לי הבקור שלסטודנטים יש הצעה טובה יותר דרך בנק

הפועלים. אם אין - אנו חוזרים חזרה לנקודת המוצא, זאת אומרת שות"ת צריכה בעזרת

האוניברסיטאות למצוא את הדרך הנוחה והזולה ביותר. נעשו נסיונות רבים לנסות

להשיג את השירות מהמערכת הבנקאית בזול ומי שהתנסה בכך יודע שאין פה דבר

שבבוקר מגישים את הבקשה להלוואה ואחר הצהריים ישנו הכסף.

א. הראל; על איזה סכום מדובר?

ת. קרץ; . אנו לא יודעים כמה סטודנטים ירצו להיעזר בהלוואה.

לא כל אחד רוצה לנצל את האופציה הזאת. נניח שיש

לנו במערכת כ-50 אלף סטודנטים ופה מדובר על בערך 250 דולר, זה סדר הגודל שאנו

מדברים עליו.

האם מדובר על כך שהאוצר יעמיד לרשות הבנק את

הכסף מראש?

ת. קרץ; קודם כל, האוצר הוא מחוץ לכל העניינים האלה.

הבנק לא צריך לתת את ההלוואות מהכספים שלו.

המערכת שלנו, לא הבנק, נותנת את הכסף והבנק רק צריך לקבל תמורה בגין השירות

טהוא נותן וזו העמלה.

א. הראל; יש תקציב של האוניברסיטאות. בתקציב מופיע סעיף

המדבר על 900 דולר שכר לימוד. זה מה שאושר על-ידי

האוצר. כל סכום שהוא מעל ל-900 דולר, אשר ייגבה מהסטודנטים משמעו הכנסה פלוס.

לא. אני לא בטוחה שאתם מכירים את התקציב.זה לא בדיוק

כך.

זה מה שנאמר על-ידי פרופ' יערי.

א. קפלן; אני רוצה לפשט את הדברים. באופן גס אתה צודק, חבר-

הכנסת הראל, במה שאמרת. תקציב האוניברסיטאות בנוי

על שכר לימוד של 900 דולר ולא 1,200 דולר. אני אומר את הדבר באופן כללי כי גם

השכר לא מתנהג לפי הדולר. מדובר על שכר לימוד של 900 דולר. באנו ואמרנו שלמעשה

האוניברסיטאות וות"ת, ביחד כל המערכת מוותרת על הגדלת ההכנסה ב-250 דולר וכתוצאה

מזה מתכנסים חזרה למסגרת המקורית של 900 דולר. מה המשמעות שהיא מוותרת? - הסטודנט

יילך לבנק או לכל מסגדת אחרת שיוחלט עליה ויחתום על טפסים שהוא קיבל תשלום נדחה,

היינו הלוואה של תשלום נדחה בסך של 250 דולר.

ה-250 דולר האלה שייגבו במשך השנים,עבור מי הם

ייגבו? עבור האוצר?

א. קפלן; עבור האוניברסיטאות. הסיכום בינינו לבין האוניברסיטאות

אין משמעותו דו"ח ביצוע, אלא כדאי שהאוצר לא יצטרך

מערכת בירוקרטית משלו לבדוק כמה כל סטודנט שילם - ויש גידול טבעי של סטודנטים -

הסיכום היה תמיד, גם כשהיתה ההעלאה של ועדת קצב, שעשינו חשבון גלובאלי ואמרנו;

זה מה שאנו מורידים מהאוניברסיטאות. אם הסכום נשחק כתוצאה מהאינפלציה והאוניברסיטאות

לא קיבלו את השחיקה - הם הפסידו. לכן באו עם הרעיון של האגרה; ראשית, כדי לתת

את הפיצוי של ה-700 דולר, שזה של האוניברסיטאות שהפסידו כסף; שנית, יש עוד אגרה,

כשיש שחיקה אתה לא יכול להגיד אני לא עושה אתך התחשבנות. מצד שני, כשהאוניברסיטה

תרוויח אני לא יודע כמה זמן זה יהיה, כי אם יהיה תוך כמה חדשים פיחות זוחל זה

מיד משנה את התמונה.

1



הניתוח כפי שהוא כרגע לא נכון לאורך זמן

ואנו מסתכלים על נקודת זמן מאד צרה. לכן אנו אומרים שיש התחשבנות גלובאלית

עם האוניברסיטאות. אם מסתכלים על הסכום הזה טל 250 דולר זה לא סכום גדול,

אך לאורך שנים זה הרבה מליוני דולרים. האוניברסיטאות צריכות לדאוג להתרחבות,

לפיתוח טכנולוגיה, רובוטיקה וכיוצא בזה ואלה דברים שעולים כסף.

א. סרטני; אתה בעצמך אומר שיכול להיות שתוך כמה חודשים

בכלל כל התמונה יכולה להראות שונה. קשה לי לתפוש

אגרה של 200 דולר בנוסף ל-700 דולר. 250 דולר לאורך 12

טנה - זה דבר שהבנקים לא מוכנים לפל בו ואת העמלות הסטודנטים צריכים לשלם,

על מה אנו מסתכלים? הסטודנטים הרי העלו כאן את הענין של העמלה המוטלת עליהם.

ת. קרץ; זה היה ברור.

זה היה מוסכם.

א. הראל; בעוד שנה יעלו את שכר הלימוד בפי שניים ואז

יבטלו את כל הגבייה הזאת.

אני אומר שפה תמונת המצב שיכולה להשתנות היא

יכולה להשתנות רק בסיטואציה הזאת, כשלמעשה

האוניברסיטאות צריכות לממש את מה שמתוכנן בתקציב והן תצטרכנה יותר כס!-,

מאשר אותם 900 דרלר, כדי לעמוד במסגרת התקציבית מבחינה השקלים. התרגום בדולרים

הוא תרגום לשער מוקפא, כשמאידך יש מדד טעולה. ברגע שזה יטתנה יהיו פחות דולרים

ואז יהיה צורך ביותר כסף בשקלים, מהסטודנטים, במזומן. לכן התמונה יכולה להיות

לרעת האוניברסיטאות אם הן מסכמות כבר עכטיר לגבי ה-250 דולר.

מבחינת המערכת הלאומית אי-אפשר לאחוז את

המקל בשתי הקצוות. מצד אחד אנו אומרים שאנו רוצים להעלות שכר הלימוד כי אנו

חושבים שהוא לא ריאלי, וסטודנט צריך לשלט טכר לימוד יותר גבוה. ועכשיו באים

סליחה, ולא רק הסטודנטים באים אלא גם חברי

הכנסת. אומרים אש כן הסטודנטים וחברי הכנסת: סטודנט שאין לו בתקופת הלימודים

הכנסות מסוכמות לא יפול לעמוד בטכר הלימוד, ואנו רוצים לאפשר לכל אחד ללמוד.

בבקשה, אנו רוצים להעלות את שכר הלימוד (ואני לא נכנס כרגע לסכוכ),

השכר יהיה יותר גדול ומאידך מערכת הסיוע תהיה יותר גדולה ויינתנו הלוואות.

אם מישהו לומד משפטים וראיית חשבון ונכנס אחר-כך למעגל העבודה, טישלם לאחר מכן

את ההלוואה במשך 12 שנה.

שר האוצר אמר טהוא מוכן ללכת לקראת הבקשה של

הסטודנטים ולתת פרק זמן יותר גדול להחזר, כדי שלסטודנט תהיה הוצאה שנתית קטנה,

אשר תוחזר לאורך שנים, ומבחינת המערכת יש לה הכנסה שטתית של 1150 דולר. בעור

12 שנה כשיהיה הנפח המלא של החזר ההלוואות - נכנסת עם סיטואציה טאתה גובה

1150 דולר ואז המערכת תוכל להתרחב. זו גם המדיניות שלנו לשנים הבאות, היינו;

העלאת שכר הלימוד מצד אחד והרחבת נושא מערך ההלוואות מצד שני, עם פרישה בסדר

גודל טל מספר שנים. לכן אי-אפטר להחזיק את :המקל בשתי קצוותיו. הפריטה צריכה

להיות יותר רחבה. אם רוצים טבגמר הלימודים ההחזר יהיה יותר גדול - יגידו להם

שבגמר הלימודים ההחזר יהיה יותר גדול.

הופסקתי באמצע המשפט כשאמרתי; זה לא בדיוק כך.

אני מודה למר קפלן על ההסבר של הדברים.

ו



כשאמרתי לא בדיוק זר. משום שפה ההכנסות הן בלתי-

צפויות. לא כל הכסף כולו הוא הכבסה פנויה, חפשית, אלא חלק ממנו מופנה למערר

המורים, כשכבר השנה הופנה כסף לאותו קטע, וחלק נעוץ גם בהסדר עצמו, הארביברסיטאות

לא מקבלות את התשלום כי את הפקדון הן נותנות,

איזה פקדון?

ת. קרץ; נשאלנו מי ייתן כסף חפשי. את הכס;" הבנק לא צריך

לתת הוא רק צריך לנהל את ההלוואות. כאילו אין כסף

במערכת, אף אחד לא מקבל ולא נותן. היום הסטודנט בא לקבל הלוואה כדי שהוא יצטרך

לשלם לאוניברסיטה. הבנק לא נותן את הכסף. מי נותן לבנק את הכסף? הבנק לא נותן

כסף חפשי, אז המערכת מפקידה בבנק כסף כדי לשמש את ההסדר. זה חלק מההסדר.

את מדברת על ההלוואות השוטפות.

היו"ר נ. רז; את מדברת על מה שכתוב בסעיף 4 במסמך הזה.

(קורא סעיף 4).

ת. קרץ; אשר ל-900 דולר האלה - נדמה לי שברוב המקרים לא הגיעו

ל-900 דולר.

א. יפה; מה זה פקדון?

היו"ר נ. רז; מי ישים שם כסף?

ת. קרץ; חשבתי שמי שישב בעת עריכת ההסדר מבין מה שכתוב שם.

א. שפיגלר; אף אחד לא חתום על המסמך הזה.

היו"ר נ. רז; ההסכם הזה הוא לא הסכם. כתוב פה; סיכום ישיבה.

מה עם הפקדון?

ת. קרץ; נניח שאני הולכת היום לבנק ומבקשת 250 דולר הלוואה

שוטפת; במקרה כזה או שהבנק נותן לי את ההלוואה

מהאמצעים שלו או שהוא אומר לי לשעבד משהו מהנכסים שלי ואת אותו שיעבוד המערכת

תעמיד לרשות הבנק. למעשה המערכת לכאורה מקבלת את הכסף מבחינה חשבונאית, אך היא

הפקידה את הכסף כדי לבצע את ההלוואה. שמעתם פה שהאוצר לא נתן לזה כסף.

א. סרטני; כלומר זה כסף שהאוניברסיטה שמה בבנק ולוקחת אותו

והבנק מרוויח.

א. יפה; וכל זה על הגב הקטן שלנו. איך תהיה ההלוואה?

אם הבנתי טוב את אומרת שהסטודנט בא ומקבל דף שהוא

דף התחייבות של הסטודנט והוא חותם על הדף הזה בבנק. מה קורה מבחינת ות"ת

והאוניברסיטאות.?

ת. קרץ; כל שנה הסטודנט מחזיר ואז הכסף הולך אל האוניברסיטאות,

מ. שפיגלר; יפה, אתם מקבלים את הכסף.

ד. ספיר; אני מתחייב לשלם.

ת. קרץ; אתה מתחייב לשלם, לפי התנאים שנקבעו, במסך 12 שנה.

כמה ערבים צריך?

ו

ו



ת. קרץ; לפי מה שייקבע.

הסדר ההלוואות הרגיל הקיים היום זה כסף תקציבי

שנמצא באוניברסיטאות, האוניברסיטאות מעמידות את

הכסף כפקדון לרשות הבנקים והבנקים מקצים כסף זה כהלוואה לסטודנטים. כך זה

מתגלגל. זו הפרוצדורה הרגילה. גם לגבי ההסדר החדש אפשר היה להגיד שהבנק

ייתן הלוואה לסטודנט והסטודנט יבוא עם הכסף קש' לאוניברסיטה, כמו בהלוואה רגילה

היום, וייתן את הכסף לאוניברסיטה. לבנק יש את המקורות הכספיים. האוניברסיטה

תחזיר את הכסף חזרה לבנק כדי שיהיו לו מקורות המימון האלה. זו הוורסיה הרגילה

של הפקדון. הפעם הזאת, כיוון שיוצרים מערכת חדשה שאומרת ששכר הליסוד הוא 1150

דולר ועכשיו רוצים לגבות 900 דולר, תוכנן תקציבית - מעבר למה שהגב' קרץ אמרה -

שמאחר ורוצים לגבות עכשיו 900 דולר ומדברים על 1150 דולר, מה שאנו אומרים זה

שלא צריר פקדון ומה שהסטודנט צריך לעשות זה לחתום על הלוואה של 250 דולר.

הוא בא לבנק, חותם על הניירות עם מה שסוכם לגבי הערבים והנייר הזה יעבור

לאוניברסיטה, כשיש בו התחייבות לגבי הפרעון העתידי. לגבי הסידור הזה לא מדובר

על שום פקדון. יש רק בעיה אחת של העמלה לאותו גוף שיבצע את הסידור,

היו"ר נ. רז; כלומר יש פה בסך הכל התחייבות לתשלום הסכום תוך

12 שנה.

ת. קרץ; לגבי הסטודנט יש התחייבות לשלם את הסכום ב-12 שנה.

א. כבל; רבותי, לנו אין זמן. לאנשים אחרים אולי יש זמן.

חכו, עד ה-990 דולר הכל חתום.

בהתחלה הייתי האדם הכי אופטימי. היום הפכתי להיות האדם הכי פסימי במערכת.

אף אחד לא יודע מי נגד מי. בוורה מדברים בקול אחד, במועצה להשכלה גבוהה מדברים

בקול אחד , הסטודנטים מדברים בקול אחד ומר קפלן מציג את הסידור בקול אחד.

אני לא יודע מה צריך פה, פשרה? בוררות? שלושה וחצי חדשים מטפלים בנושא הזה.

יש נתק מוחלט בין כל הגופים ודבר לא יעזור. לפני שבוע ישבנו מאיר ואני עם

מר לנדאו ועם פרופ' זיו; אני מדבר אתם והם אומרים את הדברים איר שהם תופשים אותם.

כשאני יושב עם אנשים אחדים אני שומע דברים אחדים לגמרי. לגבי ה-900 דולר

כולם אמרו; יש סיכום, כשיגיעו ל-900 זה ייפסק. הסטודנט לא יודע זאת. עובדי

החשבות בכל האוניברסיטאות מרצים בפני הסטודנטים הרצאות שלמות. לפחות האוניברסיטה

העברית .עדיין נחשבת לאוניברסיטה הפחות 'חכמנית' מבחינת הסטודנטים והנה היא

שולחת שובר תשלום אחרון לסטודנטים בפברואר, שדנר שהוא תשלום אגרה ושובר שלישי

יתרה. הלכתי לראש אגף כספים ושאלתי מה הולך פה? - כל אחד משחק כאן ראש 'נץ נץ'.

אני בא מהשטח,אני רואה את הדברים. לות"ת יש את האידיאולוגיה שלה.

ת. קרץ; לדעתי, כבר גמרנו את זמן האידיאולוגיה.

א, כבל; לכן אני אומר נעזוב את האידיאולוגיה. לשם כך באנו

לכאן. סוגרים דברים אך בשטח כלום לא עובד.

ההסדר לגבי הסטודנטים החלקיים לא עובד.

יש סטודנטים שמקבלים מלגת הצטיינות. יש סעיף שאומר

לגבי המילגאים שכל מי שמקבל מלגה לא נכנס לתחום ההסדר.

היו"ר נ. רז; בסעיף הקשור לכך נאמר; "הסטודנטים ששכר הלימוד

שלהם משולם על-ידי מוסד... ישלמו את מלוא שכר הלימוד

ולא יהיו זכאים להלוואה".

ו

1

לא התכוונתי לספר את סיפורה של חברתי בפרהסיה,

אך היא קיבלה מילגה ממרור סיוע וזה עוזר רק בכסף

קטן, כמרווח בשימה, ממדור סיוע מקבלים 300,200,100 דולר, דיברנו עם מר לנדאו

אתם תשברו את הראש, אתם תקבעו קריטריונים, רוצים שהדיקן יטפל בכל

דבר, בסוף זה יהיה בוף כמו מכה, כמו הליכה לבית המקדש, כולם יודעים איך

מכתירים אפיפיור,

אתה מתכוון לעשן הלבן?

כן, לזאת התכוונתי, באותו. ישיבה שהתקיימה ביום

רבותי, אוטוטו. כולם מכירים את האוטוטו הזה, זה כמו הסיפור על בועז שאומרים

שהוא צריר לגמור את הקולג' וכשמבררים בן כמה הוא מתברר שהוא בן- 4. אמרו לבי:

זה ייקח שבועיים, השבועיים האלה הפכו להיות שלושה והצי חודשים,

אני מבקש שכל הנושא ימצא פתרובו עד תחילת

הסימסטר השני, אני מבקש שיהיה מפגש בין המועצה להשכלה גבוהה, ורה, נציג

משרד החינוך והתרבות והסטודנטים,

וגם בציג האוצר,

יותר אנו לא מוכנים להמשיר כך ואני מבקשים

שההסדר יגיע לסוף פסוק שאם לא כן נצא טוב לשטח,

כמי שעסקה בנושא אבי מציעוה לסטודנטים פה: אל

תנסו להכניס הכל למרובעים, אני מסכימה שהדברים

צריכים להיות סגורים. אני מסכימה שוורה לא סגרה את הענין של הסטודנטים החלקיים,

אך אני לא מוכנה לדבר בשמה, בכל מוסד ומוסד המדיניות שונה והאפשרויות שונות,

מיירע של שנים קודמות נימה לי שאתם לא תמיד מרוויחים - -

הם לא יודעים איפה הם חיים היום,

המסמך שהוצג בפניכם הוא סתם מסמך, זהו נייר

שעליו רשומים דנדים, אני הייתי בישיבה שהתקיימה

בבד-אילן, בהשתתפות מר אלבק ונציגים אחרים, לא הוסכם על שום דבר, לא דובים

ולא יער, כיוון שלא הוסכם על שום רבר אף אחר לא חתום .על המסמך, גם אני יכול

לכתוב מסמך כזה באגודת הסטודנטים שלי,

יהיה בסדר, אך העבין

נמשך יותר מדי זמן ולנו אין זמן , כפי שאמר איתן כבל, כי הסטודנטים לוחצים,

לנו אסור להגיע לאותו מצב שהיה בשנה שעברה כשנקלענו לתקופה של מבחנים.

בישיבה שהתקיימה באוניברסיטת בר-אילן דבר לא סוכם, אדעו שם כל מיני דברים

שהביאו אותי לפליאה. אנשים קמו ויצאו במהלך הישיבה כשדבר מסויים לא מצא חן

בעיביהם. סוכם שבשבוע הבא ; התשלומים שייגבו יהיו מתוך ה-990 דולר ולא

מתוך ה-1,200 רולר, הבעיה של הסטודנט היא לתת נתח של x אחוזים מתוך ה-1200

דולר, גם השנה לקחו כל פעם מהסטודנטים נתח רציני, אם 500 שקל חדש, אם 400

שקל חדש, שר החינוך אמר ששכר הלימיד הוא 900 דולר וגם האחוזים מהגבייה יהיו

מה-900 דולר.



יש בעיה של הסטודנטים הלומדים באופן חלקי,

אך בנוסף לכך יש בעיה של הסטודנטים שמתחילים לימודיהם בסימסטר אביב (והם

אינם חלקיים) ומסיימים לימודיים באמצע השנה הבאה. מה יהיה אתם? היינו

אצל יושב-ראש ות"ת וכן אצל שמחה לנדאו והם מבינים שיש פה בעיה.

באותה ישיבה שהתקיימה ביום הי, בה החלטנו

לשבות, קיים שר החינוך שיחת טלפון עם שר האוצר, כשאנו היינו בחדר. אמנם

שמענו רק צד אחד שדיבר, רק את שר החינוך והתרבות, אך הקשבנו לשיחה. שר

החינוך אמר לשר האוצר שהסטודנטים מוכנים לתת את ההחזר של ההלוואה מהשנה

אך הם רוצים שבכלל כל הבעיות של התמיכה בפר"ח וכו' להעביר חלק מההחזר

הכספי הזה לטובת הענין. שר האוצר נתן הסכמתו לכך, אמנם לא שמעתי זאת באזני,

אתה מקבל זאת, בסדר. מאז ועד היום כאילו השיחה הזאת

לא התקיימה. שר החינוך שאל את שר האוצר אם הענין מקובל עליו והבינונו שתשובתו

היתה כן. בכל זאת יושבים כאן אנשים שהם נציגי ציבור ולא ייתכן שאכניס לראשי

מחשבות שמא שר החינוך משקר לי. אם זה כך, אין על מה לדבר. היינו כאן בשבוע

שעבר ואיני רוצה לפרט בהקשר הזה. אנשים רבים היו מעורבים בנושא, כולל ראש

הממשלה ושמעתי אותו מגיב בכלי התקשורת כנגד ההחלטה שסוכמה.

אני חושב שהגיע הזמן שלא רק יגידו דברים אלא

גם יסכמו.

היו"ר נ. רז; האם אתה מציע שהענין יובא בצורה של הסכם

או סיכום חתום?

זה חייב להיות הסכם חתום. אנחבו צריכים שיהיה

מסמך חתום על-ידי שר החינוך, יו"ר ות"ת, בציג

ורה וכרי. בינתיים אף אחד לא מוכן לחתום. שאלתי את פרופ' זיו שהוציא מסמך:

האם חתמת עליו? והוא אמר לא. היינו אצל יו"ר ות"ת והעלינו בפנינ הסתייגויות,

אני מוציא מסמך. אמרתי לו: אני צריך את החתימה

שלך על המסמך והוא לא הסכים לכך. אותו רבר לגבי שר החינוך ואותו דבר לגבי

ורה. הם רוצים לתפוש אותנו בלי המכנסיים, כשנגיע לבחינות. זה מה שהם רוצים

לעשות. אם זו השיטה - תגידו, לפחות שנדע.

נכחתי באותה ישיבה שהתקיימה באוניברסיטת

בר-אילן, שיצא ממנה סיכום על-ידי ות"ת. שאלנו

את הסטודנטים אם הם מוכנים לחתום על סיכום הישיבה הזאת, כשהפרטים הטכניים

יבוררו,.אך הסטודנטים אמרו בצדק שהם לא מוכנים לחתום עד שהם לא יידעו את כל

הפרטים. היום המצב הוא שיודעים פרטים, יש התקדמות, הגיעו להסדר מסויים.

אמרתי לאייל שברגע שיהיה מכתב שמסכם את כל הפרטים והבהרות של הדברים, עם

הסכמה של הגורמים הנוגעים בדבר שהם מקבלים את המסמך ככתבו, יהיה הדבר חתום.

מצד ורה יש התנגדות לחתום על חלקי הסכם. פה מדובר על פרוצדורה טכנית. הפתרון

הוא מכתב שיהיה מוכן על-ידי כל הצדדים. לזה מוכנים.

הבעיה היא ששלושה חודשים אנו מחכים לפרטים

הטכניים. היום אני מודה לאל שלא חתמתי על הסיכום

מבלי שידענו את הפרטים הטכניים.

לנו ברור שאנו פוליטיקאים צעירים ויש גופים

שיש להם אינטרס בסחבת. הכסף נכנס לקופה גס של

ות"ת וגם של ורה ומי שנפגע הם הסטודנטים. חוץ מאתנו אין אף אחד שמוכן לקחת

את הנושא ולהביאו לסיום. לקראת השבוע הבא נשב כל נציגי הסטודנטים בלשכת

שר החינוך וכלי התקשורת יהיו שם, כי היום אין אף אדם שמוכן לקחת את הנושא

על עצמו. כל אחד חושב על הכיוון שלו. ורה רוצה בסחבת, אחרים רוצים בסחבת.

אנו רוצים שהנושא יהיה מסוכם לפני תחילת סימסטר ב'. בשבוע הבא נשב בלשכת

השר ואולי כך הדברים ייסגרו.



היו"ר נ. רז; כוחות משימה,.

כן, כך בבהג גם לגבי פר"ח. נכבס את כל החונכים

ונאמר להם שהדברים לא נסגרים כפי שהם חתומים עליהם.

נסגור גם את פר"ח. אולי אז יידלק אור אדום בראשם של אנשים.

כלפי מי הטענות? כלפי שר האוצר או כלפי שר החינוך?

שר החינוך, הוא צריך לסגור את הדברים.

עד עכשיו לא קיבלתי תשובה רשמית לגבי פר"ח,

אנו מסכמים דברים ואתם אחר כך באים ומציגים דברים

כאילו לא נעשו. הודעתי לך רשמית שהנושא של פר"ח

נסגר. סוכם בישיבה הזאת שהנרשא ייסגר וזה בהסכמת הסטודנטים.

אנו רוצים את המכתב.

הנושא סוכם בשיחת טלפון. אני לא מתכחש לשיחות

טלפון. אומרים לנו שתהיה הגרלה של פר"ח. אני

לא יודע בכמה תהיה ההגדלה.

ההערות ברורות לגמרי. אני רוצה לחזור בשני מלים

על ההיסטוריה. עד שבתקבלו החלטות ועדת קצב

הגוף שניהל את פר"ח היה גוף סוברני לדון ולהחליט בשאלת גובה המלגה של פר"ח.

מדי שנה המועצה היתה מתכנסת ודנה בבושא. ברגע שקמה ועדת קצב והתקבלו ההחלטות

שלה הוועדה הפכה את פרח לגוף לאומי שגופים לאומיים אחרים מחליטים את ההחלטות

המרכזיות בנושאים הכספיים עבורו. ועדת קצב קבעה בשעתו: 60% משכר הלימוד,

לפי קריטריונים אלה ואלה. כך זה רץ במשך שנתיים. יותר מאותד התקיים משא ומתן

בין האוצר וות"ת כשאנו בעצם נמצאנו מחוץ לתמונה. אמרו כל הנישא של מלגות

פר"ח הוא מחוץ לתחום. אנו מקבלים את המספר כמספר מוכתב שאתו אנו יכולים לעבוד

בבחינת תרצו - תקנו, לא תרצו - לא תקנו. מה שאנו יכולים לעשות זה לספוג את

הבעיות מהשטח, מהחונכים עצמם ולנסות להעביר את הדברים לגורמים שקובעים, וזה

באמת מה שאנו עושים.

בישיבת הנהלת פר"ח האחרונה, שהיושב-ראש שלה

הוא גם מנכ"ל ות"ת, העלינו את הבעיות של מה שקורה בשטח ומה לוחץ על הסטודנטים.

ההחלטות הן לא בידינו, הן לא בידי הנהלת פר"ח. נדמה לי שהבעיה הקשה ביותר

שהיתה בתחילת השנה הנוכחית היא לא ה-420 או 430 דולר, אם זד, 10 דולר לכאן או לכאן,

אלא הבלבול של הענין. הסטודנטים קיבלו לפני שבוע את התשלום הראשון והם לא ידעו

מהי הם יקבלו מפר"ח. הם לא ידעו מה יהיה גובה המלגה. הדבר היה מאד מסתורי

וכל אחד נתן לדברים פירוש משל עצמו.

נקודה שניה, שהיא אולי באמת בידינו, נוגעת

לענין העיתוי של מערך התשלומים. אנו מנסים לא מאתמול ולא משלשום לחפט דרך

להקדים עד כמה שאפשר את מועדי התשלומים. ניסיתי לשכנע בזה את עמיתי

הסטודנטים כאן. כל זמן שאנו רוצים לראות את פר"ח כגורם שמשלם עבור עטייה

בשטח - אנו מוכרחים שיהיה איזה מרווח של זמן כדי לראות שהאנשים עושים משהו

בשטח וזאת כדי לתת להם את החלק הראשון של המלגה.



מכיוון שהפעילות לא נכנסת אף פעם להילוך

אמיתי לפני חודש נובמבר - יש קושי לתת סכום והפעם הגדלנו את הסכום הראשון.

לפני שבוע ימים הסטודנטים קיבלו את המלגה.

בעיה נוספת - פר"ח ממוחשב רק באופן חלקי, אנו

מצויים בהתחלת תהליך מיחשוב של כל המערכת ויש בעיות כספיות שמונעות את

התקדמות הענין. ברגע שנגיע למיחשוב של כל המערכת - נוכל להקדים לפחות למחצית

החודש את הענקת התשלום.

ד. ספיר; אולי תתייחס לגובה המלגה?

גרבה המלגה הוא סכום שנקבע עבורנו. לא אנו

קובעים אותו. אני יכול לומר את אותם הדברים

שאומרים אנשי ההנהלה שלי. מה הנהלת פר"ח אומרת בענין? - זאת כולנו יודעים.

לדעות אישיות שלי אין מקום בכלל.

ת. קרץ; אני רוצה לומר כמה מלים בענין פרוייקט פר"ח

וחבל לי שנושא כזה שהוא כפרח צריך לדבר עליו

בהקשר כזה. מאחר והנושא הועלה כך אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שיש כאן

גם שיקול תקציבי. הנושא הועלה בהזדמנויות אחרות כאן בוועדה. אם לפני כ-10 שנים

היו כ-900 חונכים הרי היום אנו מדברים על למעלה מ-12 אלף חונכים. המלגה וגובה

המלגה אף הוא נושא שמתקשר למכפלה של מספר החונכים ולתקציב פר"ח. מה שקרה במיוחד

בחומש האחרון הוא שגופים רבים שהיו שותפים לנושא עזבו וות"ת היום מחזיקה את

הנושא בהיקף של כ-80%. וזה חבל. הנושא של פר"ח קיבל מבחינה תקציבית בות"ת

במשך השנים האחרונות לא רק תשומת לב אלא יחס חם ומועדף, אך עם מגבלות שישנן.

גובה המלגה אף הוא פונקציה של התקציב. זו עובדה.

היו"ר נ. רז; אני מוכרח לומר שאני חש גם צער וגם שמחה.

אני מצטער על כך שנושא כזה שהתעסקנו בו כל-כך

הרבה, כשחזינו כולנו מה יקרה בראשית שנת הלימודים, עומד כרגע במקום שהוא עומד.

על זה אני מצטער, בעיקר כשחשבנו ששנת הלימודים מתחילה על יסוד איזה הסכם.

לא ידעתי שאנו צריכים להיות עד כדי כך פרשני תלמוד כזה שסיכום זה לא הסכם

וכדומה. זה תיחכום של מעבר לפולטיקאיות. של מי? - של כל אלה שהיו שותפים לדבר.

איך זה יכול להיות שעל הסיכום הזה לא היה ערעור ואפילו שלא חתומים עליו אנשים,

והרי על יסוד זה חזרתם ללימודים.

לא. חזרנו ללימודים כי שר החינוך אמר למר נבו

להסדיר לו פגישה תוך שבוע עם הסטודנטים כדי לגמור

את הנושא.

היו"ר נ. רז; כשהתחלתם את הלימודים מה הוא הבטיח לכם?

מ. שפיגלר; הסיכום היה בעל-פה.

א. יפה; הוא הבטיח ששכר הלימוד יהיה 900 דולר ו-200

דולר ישולמו במשך 12 שנה.



היו"ר נ. רז; על יסוד ההבטחה הזאת נכנסתם ללימודים. שר החינוך

אמר פה כמה פעמים, בתשובה לשאילתות, שחבה

תוגדל מכסת ההלוואות והעזרה לסטודנטים. הוא הזכיר הרבה פעמים שמלגות פרח

תוגדלבה ל-12 אלף וכי ההלוואות יוגדלו כדי להקל על הסטודנטים. אהר-כך ישבתם

אתם בבר-אילן והגיעו להסכם הזה. האם ההסכם הזה שווה משהו? אתם אומרים שהוא לא

שווה ונחוץ פיתוח של הפרטים.

הפרטים נוגעים לשני תחומים; ראשית, ההלוואות,

צורת התשלום שלהן, מי משלם, האם זה חל גם על הסטודנטים החלקיים וכדומה.

שנית, מלגות פר"ח וכל הקשור בכך.

אלה שני התחומים שבהם אין סדר וודאות ולגביהם

קיימת ההגישות. היות ושמענו פה את כל הדברים אני רוצה שהסיכום של ישיבה זו יהא

שאתם תשבו על פיענוח הפרטים, וכשאני אומר אתם אני מתכוון לות"ת, לורה,למשרד

החינוך ולסטודנטים. אלה הגורמים שנוגעים לענין. כל הגורמים האלה מטפלים בהשכלה

הגבוהה ועליהם לאפשר לסטודנטים לעשות את מה שהם חייבים לעשות. מי שצריך לרכז

זאת זה שר החינוך והתרבות. מר נבו, היות ואתה הנציג של משרד החינוך אני אומר

שמשרד החינוך צריך לרכז את הגורמים האלה. נסכים שמצידנו יהיה חבר-הכנסת הראל

מלווה של הענין, אך לא מרכז, כי הוא התנער מזה בקיץ ולפי דעתי בצדק. אני אומר

שהענין צריך להיות מוסדר מכסימום תוך 10 ימים, אם זה ניתן. אני לא יודע

מתי פרופ' אלבק חוזר.

א. יפה; פרופ' אלבק מטייל כבר שלושה חדשים ויכול להיות

שיש לו הסיבות הכי טובות שבעולם לכך, אבל בגלל

זה ציבור כה גדול של סטודנטים לא יכול להמשיך לסבול. שיבוא מישהו אחר.

היו"ר נ. רז; נציג ורה לא נמצא פה ובפגישה הוא צריך להשתתף.

ת. קרץ; יכול להיות נציג אחר.

היו"ר נ. רז; הפורום שייפגש צריך להגיע תוך 10 ימים לפיענוח

של כל פרטי הסיכום פלוס עניינים נוספים שאתם

תחשבו שצריך להבהיר ולסגור, כדי שהלימודים יוכלו להתנהל בשקט על דעת כל

הצדדים. תסדירו את ענין הפגישה הראשונה.

ד. ספיר; ביום ד' אנו ממילא נפגשים.

היו"ר נ. רז; אני רוצה שבעוד 10 ימים נהיה מעבר לסידור הזה.

מר נבוא יהיה אתכם בקשר ויברר את האפשרות להיפגש.

א., יפה; הבקשה מהולה בכאב. אם תבוא פניה מצידך לפרופ'

אלבק זה יעזור ואם הוא לא יכול לבוא שישלחו את

פרופ' פטנקין.

היו"ר נ. רז; אני מקבל.

מ. שפיגלר; צריך לסגור את הנושא לפני תחילת שנת הלימודים.

היו"ר נ. רז; כוונתך ששעת השין היא פתיחת הסימסטר השני.

עד אז הענין צריך להיות סגור. מצידנו נפנה לוורה,

אנו נעשה כל מה שאפשר כדי לקדם את הנושא,

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 55;10