ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 02/12/1985

מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים - הצעה לסדר-היום שלחברי-הכנסת ר' כהן וי' ארצי; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום שני, י"ט בכסליו התשמ"ו - 2.12.85 - בשעה 11.00
נכחו
חברי הוועדה; ני רז - יו"ר

ש' אלוני

י י ארצי

פי גולדשטיין

אי הראל

מוזמנים; י' שרלין - משרד החינוך והתרבות

שי באייר - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

גי פרידמן - ארגון המורים העל-יסודיים

מ' יורן - ארגון המורים העל-יסודיים

ה' דודאי - משרד האוצר

יי אליאסוף - משרד המשפטים

ר' קדם - משרד האוצר

בי נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה
ד' פלר

יועץ משפטי

לוועדה; מי בוטון

רשמה: ע' הירשפלד

סדר-היום; 1. מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים - הצעה לסדר-היום

של חברי-הכנסת ר' כהן ויי ארצי.

2. שאילתות.



מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים - הצעה לסדר-היום של

חברי-הכנסת ר' כהן וי' ארצי
היו"ר נ' רז
אני פותח את הישיבה. הישיבה פתוחה לעתונאים.

חבר-הכנסת ארצי, אני מבקש שתציג את הנושא בקיצור. הנושא הועבר אלינו

ממליאת הכנסת, שם הוא הועלה על-ידי חבר-הכנסת רן כהן.

יי ארצי;

אני למדתי את הנושא ברגע האחרון ומה שלמדתי הוא שקיימים שני ארגונים

יציגים; הסתדרות המורים, שהיא חלק מההסתדרות, וארגון המורים העל-יסודיים שהוא

עצמאי. ארגון המורים מייצג כ-6,000ו חבר, ואינני יודע מהו המספר לגבי הסתדרות

המורים.

במסגרת המדיניות הכלכלית חתמה ההסתדרות על הסדר עם הממשלה לגבי התוספות

שקשורות בהמלצות ועדת עציוני, ואטומאטית, כנראה בתוקף ההשתייכות הארגונית של

הסתדרות המורים להסתדרות הכללית, הדבר הזה חל גם על הסתדרות המורים. מבלי

להתקשר עם ארגון המורים העל-יסודיים, שהיה פרטנר למשא-ומתן ויש לו עמדות שונות

באי-אלו סוגיות, הדבר הזה הוטל על-ידי הממונה על השכר במשרד האוצר אוטומאטית גם

עליהם.

נדמה לי שזוהי הסוגיה העקרונית ומהותה של ההצעה לסדר-היום היתה בשני דברים

שגם. הם עקרוניים. לא ייתכן שדרך אגב תבוטל ההכרה של ארגון שהופר ליציג, והסדר

שנעשה במישרין - ובמקרה זה בעקיפין - עם ארגון המורים, יוטל אוטומאטית גם עליו

ללא משא-ומתן.

התעוררה בעייה נוספת שיש לה גם היבטים פרקטיים. לארגון המורים

העל-יסודיים יש גישות ותביעות שהוא זקוק למעמד עצמאי כדי שהוא יוכל לתבוע אותם,

וכתוצאה מכר נקט בעיצומים אשר ללא כל ספק פוגעים במהלך התקין של העבודה.

מתור קריאת הפרוטוקולים של הישיבות שהתנהלו כאן הבנתי שליועצים המשפטיים יש

נטיה לראות את הנקודה של מעמדו של ארגון המורים העל-יסודיים כחשובה. בין השיטין

אפילו יכולתי להניח שנציגי היועץ המשפטי נוטים להכיר במעמדם. גם חבר-הכנסת רן

כהן וגם אני, שלא הגעתי לרשות הדיבור, היינו בדעה שחייבים להגדיר את המעמד שלהם.

דעתי היא שצריר להכיר במעמדם של המורים העל-יסודיים, לנהל אתם משא-ומתן ולהגיע

אתם לסיכומים בתוקף היותם ארגון יציג.
שי אלוני
מה זאת אומרת להכיר במעמד שלהם, הם לא עמותה רשומה? מי צריך להכיר בהם?

הי דודאי;

החוק מכיר בהם.
י' ארצי
אבל במקרה זה לא קיימו אתם משא-ומתן. הם דורשים משא-ומתן נפרד אתם בסוגיות

שעליהן סוכם לגבי הסתדרות המורים. אני מניח שנציגי הארגון יגדירו את זה בצורה

יותר קונקרטית.
היו"ר נ' רז
לפני כמה שבועות הקדשנו ישיבה לנושא זה ועלתה בה השאלה הזאת. נתבקשנו

על-ידי היועץ המשפטי מר אליאסוף לברר את הסוגיה המשפטית, אם הסכם שנחתם בין



ההסתדרות הכללית לבין האוצר חל גם על ארגון המורים העל-יסודיים שאיננו חבר

הסתדרות. מר אליאסוף ביקש להשהות את החלטת הוועדה, וכר עשינו.

שי אלוני;

מי טוען שההסכם חל עליהם?
היו"ר נ' רז
אף אחד. היתה איזו שהיא נקודה מעומעמת בנושא הזה.

שי באייר;

היתה הוראה של הממונה על השכר באוצר בקשר לביצוע בפועל של חוק ההסדרים

במשק, ויש שם סעיף שנוגע לעובדי הוראה. הסעיף הזה כולל את ההסכם של הסתדרות

המורים וכתוב שם שהוא יחול על כל מי שמקבל שכר כעובד הוראה.
ש' אלוני
אבל אתם הייתם צד בהסכם הזה?
ש' באייר
לא.
היו"ר נ' רז
זאת בדיוק הסוגיה. ארגון המורים העל-יסודיים טען שכל העניין אינו חוקי ואז

מר אליאסוף ביקש שהות לבדוק את העניין מחדש. הוא עשה זאת ובא הנה עם מסקנותיו,

וכעת נשמע מה בפיו.

יי אליאסוף;

אומר כמה משפטים על הרקע כדי שהעניין יובן גם בהמשך, והדברים שיוסיף אחר-כך

מר דודאי יהיו בקשר להיבט הארגוני.

ב-23 בספטמבר נחתם הסכם בין ההסתדרות הכללית בשם הסתדרות המורים לבין מספר

מעבידים בשירות הציבורי, ובהסכם נקבעו מספר הוראות הנוגעות להסכם קודם שנחתם

ב-983ו ומשנות מספר הוראות באותו הסכם מ-1983.

ההסכם מ-1983 נחתם בשעתו על-ידי המעסיקים הציבוריים מצד אחד, ומצד שני עם

שני ארגוני המורים. כלומר, גם הסתדרות המורים וגם ארגון המורים חתמו עליו בל

אחד כנציג העובדים שהוא מייצג אותם.

ההסכם מה-23.9 נחתם רק על-ידי הסתדרות המורים ולא על-ידי ארגון המורים

ונקבעו בו הוראות מסויימות.

בעקבות ההסכם מה-23.9, שמוזכר בוזוק ההסדרים לשעת חירום במשק, שנכנס לתוקף

ב-ו באוקטובר, פורסם חוזר של הוראת ביצוע של הממונה על השכר, שבו נאמר; בשינוי

לאמור בסעיף מסויים שבהסכם מ-1983, תבוצע הגדלת תוספת מיוחדת החל מ-5.86.ו במקום

החל ב-1.9.85, המועד שהתשלום הזה היה צריך להשתלם על-פי ההסכם מ-1983.

בהמשך של אותו חוזר נאמר כך; "יובהר כי בהתאם לחוק, כל השינויים בשכר עובדי

ההוראה שפורטו בפרק זה, חלים בהתאמה גם על מי שאינו חבר בהסתדרות המורים, וכן על

עובדים שאינם עובדי הוראה ואשר שכרם צמוד לסולם השכר של דירוג עובדי ההוראה,

כגון; עובדי החינוך המשלים, מדריכים, אמהות בית וכיוצא בזה". אני רוצה לחזור על

המלים "חלים בהתאמה גם על מי שאינו חבר בהסתדרות המורים", ולא נאמר כאן דבר על

מי שחבר בארגון המורים.



שי אלוני;

ומה הפירוט שהוא מוסיף שם?

יי אליאסוף;

זה נאמר על עובדים שאינם חברים בארגון כלשהו. אבל לא זו הנקודה שהיוותה את

נושא הדיון בוועדה. הנקודה שהיתה נושא הדיון בוועדה היתה באיזו מידה ההוראה

הזאת חלה על מי שחבר בארגון חמורים.

שי אלוני;

הסיפא הזאת עוזרת לנו בפרשנות.

יי אליאסוף;

כן, אבל אולי לא נזדקק לזה. השאלה היתה באיזו מידה ההוראה הזאת חלה על

חברי לארגון המורים. אני נפגשתי עם הגב' באייר ועם מר דודאי וקבלתי את כל החומר,

והתשובה שאני רוצה לתת היא קצרה מאד ופשוטה. ההסכם שנחתם ב-23.9 נחתם מצד אחד

על-ידי הסתדרות המורים ומצד שני על-ידי המעבידים, ובהתאם לחוק הסכם כזה חל על מי

שהסתדרות המורים מייצגת אותו. מאחר שההסכם מה-23.9 לא נחתם על-ידי ארגון

חמורים, הוא איננו חל כהסכם על מי שארגון המורים מייצג אותו. זו תשובה פשוטה,

פורמלית, ואינני רוצה להרחיב עליה את הדיבור.

אבל כפי שהבינותי מהשיחה עם גבי באייר ועם מר דודאי, להסכם מה-23.9 יש לא

רק היבט פורמלי אלא גם היבט של תוכן, ואני מציע שמר דודאי ירחיב את הדיבור על

ההיבט של התוכן.

היו"ר ני רז;

הדברים לגמרי ברורים מההיבט המשפטי שלהם. בבקשה מר דודאי.

הי דודאי;

אני מצטער אם אחזור על דברים שנאמרו כאן כדברי רקע, וגם המסקנה שאותה הציג

מר אליאסוף מקובלת עלינו ומעולם לא טענו אחרת. לדעתי, זה אחד הדברים הבעייתיים

ביותר בכל מה שקרה.

אני אקרא שוב את הסעיף הרלבנטי שהוזכר, כי נדמה לי שהוא מאד חשוב. "יובהר

כי בהתאם לחוק, כל השינויים..." וכוי. כוונת החוזר היתה שההסכם חל על כל חברי

הסתדרות המורים ועל כל מי שעובד בחינוך היסודי ואיננו חבר בהסתדרות המורים. זה

לא נאמר על-ידי מר אליאסוף, אבל החוק קובע שארגון יציג הוא זה שמייצג את מרבית

העובדים באותו מקום עבודה. במקרה זה מקום העבודה הוא החינוך היסודי ואם יש

עובדים שאינם חברים בהסתדרות המורים, באופן אוטומאטי ההסכם של הסתדרות המורים חל

עליהם. אם למישהו יש הסתייגות לדברים שאני אומר עכשיו אני מבקש שהוא יתקן אותי.

ההסכם חל גם לגבי קבוצות עובדים נוספות שהם לא עובדי הוראה ושכרם צמוד לשכר

עובדי ההוראה, והנוהג היה תמיד שקבוצות אלה מקבלות שכר לפי מה שמקובל לגבי

הסתדרות המורים. בדרך-כלל אין שוני בין הסתדרות המורים לבין הארגון. בכל אופן,

במידה שיש שוני, זה מתייחס אליהם, כמו חינוך משלים, מדריכים ואמהות בית.

חשב מי שחשב, כנראה בארגון המורים, שהחוזר אומר שהוא חל גם על עובדי ארגון

המורים. קודם-כל, הוא לא אומר את זה, ולכן מפתיעה הזריזות של ארגון המודים

לשבות על משהו שהם חושבים שנאמר בהסכם והוא יקרה בעוד חצי שנה. הארגון לא טרח

לבדוק אתנו מה אנחנו מתכוונים ומה איננו מתכוונים. לא שמישהו הלך לנכות לו שכר

למחרת בבוקר, אלא על-סמך זה שהם חושבים שהחוזר אומר שבעוד חצי שנה ינכו להם שכר,

הם שבתו. לדעתי זה חוסר אחריות.
ש' אלוני
מה שברור הוא שזה חוסר אמון.

הי דודאי;

חוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה כן מחייב את ארגון המורים ומחייב כל

עובד וכל מעביד במדינת ישראל, ועל-פי החוק הזה באמת נדחו מחוייבויות שלנו, שצריך

היה לקיים אותן בתקופה שבה מדובר עד ל-ו באפריל, ומכוח החוק הזה חלה הדחיה

בתשלום התוספות לחברי ארגון המורים.

ההסכם שעליו מדובר והוא לא מונח לפניכם, עוסק לא רק בדחיית ההטבה המסויימת

של 5.8, אלא עוסק גם בדברים נוספים. מה שרלבנסי לענייננו, שהוא גם דוחה בדיקת

נתונים לחודש יולי 1986, ותוצאת הדחיה הזו היא דווקא לסובת המורים ולא לרעתם.

אני חושב שבהזדמנות זו שארגון המורים אומר שההסכם לא תופס אותם, הם גם לא

עושים שירות ססוב לעצמם, כי ישנו גם החלק השני, שאם הוא לא תופס אותם, גם החלק

השני לא חל עליהם ואני לא בטוח שבוזשבון מתימטי פשוט הם עושים שירות לעצמם. אבל

זה עניינם ולא עניינו.

שי אלוני;

יכול להיות שאת החלק השני יכניסו להסכם שתעשה אתם לטובתם. הרי כל הטיעון

שלהם הוא שהם רוצים הסכם אתם כאישיות משפטית, כעמותה.
ה' דודאי
אני לא מניח שהם מציעים לנו לתת להם רק את ההטבות שנובעות מהדחיה ולא את מה

שנתנה הסתדרות המורים.

אני רוצה להבהיר את דברי. למורים, מכוח הסכמים קודמים, מגיע שאחת לשנתיים

תיעשה בדיקת נתונים, וזה בא לפצות אותם על כך שאין להם קידום בדרגות. זו בדיקה

שמביאה בחשבון קידום בדרגות של עובדים בדירוג המהנדסים והתוצאות של הבדיקה הזאת

מיושמות עליהם בדרך של מתן תוספת שכר.

בדיקת הנתונים הזאת היתה צריכה להיעשות ביולי השנה. מה שקרה הוא, שתקנות

שעת חירום ואחר-כך החוק מנעו ביצוע מסקנות של בדיקת הנתונים הזאת. את בדיקת

הנתונים עצמה ביצענו ואנחנו יודעים שכתוצאה ממנה למורים תגיע תוספת של 1.9%. אם

הולכים על-פי החוק היבש, הם יתחילו לקבל את התוספת של 1.9% החל במשכורת חודש

אפריל 1986, מכיוון שהחוק לא מאפשר שהם יקבלו את זה קודם.

בהסכם עם ההסתדרות הכללית שחתמה בשם הסתדרות המורים קבענו שהבדיקה עצמה גם

כן תידחה בשנה, לחודש יולי. מזה עולה שהתוצאה תהיה גבוהה יותר מ ,1.9%-ולכן עד

למועד הבא של ביצוע הבדיקה הזו ייצא שמי שיפעלו לגביו בדרך הזו יקבל תוספת יותר

גבוהה מ-1.9%, וזה לטובת מי שהתוספת תחול עליו.

ברגע שבאים אלינו ואומרים שההסכם לא מחייב - ואני מסכים שההסכם לא מחייב -

כמובן שהם אומרים גם שבדיקת הנתונים לגבי מי שההסכם לא מחייב אותו לא תבוצע

במועד המאוחר, אלא הם יקבלו את התוספת של 1.9% החל מאפריל. כפי שאמרתי, בחשבון

מתימטי אינני חושב שזה לטובת מי שהתוספת חלה עליו.
היו"ר נ' רז
אינני מבין מה הקשר בין בדיקת הנתונים לבין הענקת התוספת במועד הזה. כפי

שהסברת, בדיקת נתונים זה עניין כללי במקום קידום בדרגות.
ה' דודאי
על-פי ההסכמים הקודמים של המורים, בחודש יולי, אחת לשנתיים, בשנה לא זוגית,

עושים את אותה בדיקת נתונים ומבצעים אותה החל בספטמבר שלאחר מכן. זאת אומרת

שבספטמבר 985ו צריך היה להתחיל לשלם לכל המורים תוספת של 1.9%. בא החוק ואמר:

איו תשלום בתקופה הזאת, אלא זה נדחה לאפריל 986ו.

החשבון הוא פשוט. החל מחודש אפריל 1986 ישלמו למורים 1.9%. עד

ספטמבר 1987 זה 15 חודשים. לעומת זה, אם דוחים את הבדיקה בשנה - ואנחנו יודעים

שתוצאת הבדיקה הזאת תתן לפחות 3% - ויתנו למורים במשך שנה לפחות 3%, הרי שאם

תעשו את החשבון הפשוט תראו שזה נותן יותר למי שיקבל 3% במשך שנה, ו-3% בהערכה

מינימליסטית שאנחנו עושים היום, ייתכן שהתוצאה תהיה גם יותר גבוהה.

ההסכם של ה-23.9 שעליו מדובר אומר את שני הדברים. הוא אומר שה-5.8% נדחים

בחודש, ולעומת זה בדיקת השחיקה גם היא נדחית בשנה וזו התוצאה שלה. אותו הסכם

עומד על שני הדברים בו-זמנית.

שי אלוני;

אני חושבת שאנחנו לא יכולים להכנס לפרטי ההסכמים שמתנהלים בין שני הצדדים.

הבעייה שעומדת בפנינו היא רק הבעייה העקרונית, האם ארגון המורים הוא אישיות

משפטית עצמאית שיש לה זכות של משא-ומתן לקביעה, לתיאום וכו'. מפני שכל פרטי

המשא-ומתן, ההסכם ותנאי השכר, קבענו בעקרון שאנחנו לא נכנסים לזוז, ואני חושבת

שלזה יש משא-ומתן בין הגורמים.

אני מבקשת להשיב לנו על הבעייה העקרונית המשפטית - מעמד, כן או לא.

היו"ר נ י רז;

הנושא שעליו נפסקה הישיבה הקודמת ועליו ניתנה עכשיו התשובה על-ידי מר

אליאסוף היתה האם ההסכם שהיה חל על ארגום המורים העל-יסודיי, או לא. התשובה

שקבלנו היא חד-משמעית; לא חל. זאת אומרת שארגון המורים איננו כפוף להסדר הזה

והוא יקבל בהתאם לסידורים שהיו קודם.

אפשר לומר שבזה נגמרה העילה לישיבה הזאת. היות ומר דודאי מסר דברים

נוספים, והוא לא חלק על דברי ועל דברי מר אליאסוף, אלא נכנס גם לפרטים שנובעים

מהסידור הזה, אני מציע לא להכנס לזה עכשיו, כי זאת בעייה בין ארגון המורים לבין

האוצר לגבי זכויות, וזה לא ענייננו כרגע. השאלה הלגיטימית היא של מאבק

ומשא-ומתן בין ארגון המורים לבין האוצר.

לכן, לגבי השאלה הראשונה התשובה היא חד-משמעית, מוסכמת ומקובלת על כולם.

תיאורטית היינו יכולים להגיד שהישיבה הסתיימה, כי לזה נתבקשנו להתכנס ואת זה

שמענו. אבל היות שהדברים נאמרו, ואני מבין שגבי באייר רוצה להגיב עליהם, אני

מציע שאחרי שתגיבי לא נמשיך את הדיון הזה.
י' ארצי
שאלה אינפורמטיבית. האם קרה משהו בעקבות ההסכם הזה?

הי דודאי;

מדובר על אפריל 1986.

שי באייר;

אני ממש נדהמת מהדברים שאמר מר דודאי ואני קודם-כל דוחה על הסף את הטפת

המוסר שאנחנו הזדרזנו לשבות, כי האמת היא בדיוק הפוכה. יושב כאן מר שרלין,



והפעם אני מבקשת אותו לומר את האמת כפי ששנינו יודעים אותה.

ההסכם עם הסתדרות המורים נחתם באוקטובר ולא ב-23.9, אלא ניתן לו תאריך

מוקדם יותר.

שי אלוני;

על ההסכם כתוב תאריך החתימה או תאריך הכניסה לתוקף?

הי דודאי;

אני אומר בזהירות שגב' באייר לא מדייקת. ההסכם נחתם ב-23 בספסמבר. ב-3

באוקטובר נעשה תיקון על-ידי בעלי ההסכם.

שי באייר;

התיקון המשמעותי נעשה ב-3 באוקטובר. היו דברים שלא הגיעו להסכמה ב-23

בספטמבר ולכן ההסכם לא קיבל תוקף של חתימה. ב-26 בספטמבר הסתדרות המורים שבתה.

לאחר-מכן כולנו שמענו שבאוקטובר נחתם הסכם. בטעות כתבו שההסכם נחתם ב-23.9.86,

אבל אני אומרת את זה דרך אגב.

לא קבלנו את החוזר של מר דודאי. הוא הגיע אלינו קצת יותר מאוחר, מסיבות

טכניות. אנחנו קבלנו את החוזר המחייב של מר יהודה שרלין, סמנכ"ל משרד החינוך

והתרבות, אשר מחיל עלינו את ההסכם של הסתדרות המורים. פנינו למר שרלין, ולשר

החינוך והתרבות ושאלנו אם זה מחייב אותנו. מר שרלין אמר לנו; בוודאי שכן, זה

חוק. זאת הוראת האוצר ולכן הוצאתי את החוזר.

התקשרתי לאוצר. מר דודאי היה בחוץ-לארץ ודברתי עם רפי קדם שעוסק בענייני

המורים. שאלתי אותו אם זה נכון שההסכם הזה חל עלינו, ותשובתו היתה שסעיף 8(ב)

לחוק ההסדרים במשק מאשרר את ההסכם של ההסתדרות הכללית מה-23.9. ההסכם עם

הסתדרות המורים הוא חלק מהחוק הזה, ועל-כן, בתוקף חוק הוא חל עליכם. כלומר, היה

פה נסיון מאד מעניין של עקיפה. לא שלא מכירים בנו כארגון יציג בתור שכזה, אלא

מכיוון שסעיף 8(ב) לחוק מאשרר את ההסכם עם ההסתדרות הכללית, באופן כמעט מובן

מאליו, טכני, חוקי, משפטי, הוא חל עלינו.

פניתי לשר החינוך והתרבות. שר החינוך כתב מכתב לשר האוצר, עם העתק אלי,

שבו הוא מביע דעתו שההסכם לא חל עלינו. השר מודעי השיב לשר האוצר; אני לא מתמצא

בזה, נחכה לבואו של מר דודאי. כל זה קדם לשביתה ואז אמרתי לשר החינוך שאם דעת

היועץ המשפטי של משרד החינוך היא שההסכם הזה לא חל עלינו, הרי אין דבר פשוט מזה,

שמר שרלין יוציא חוזר הבהרה, לפיו מה שנאמר בחוזר הקודם שלו לא חל על חברי ארגון

המורים העל-יסודיים ובזה הפרשה סגורה, אין לנו עניין לשבות. תשובתם של שר

החינוך ושל מר שרלין היתה שהם מנועים מלעשות זאת.

באנו בטענות ואמרנו; אם העניין ברור וזה חוזר שמשרד החינוך הוציא, מדוע לא

יוציא חוזר מבטל? כל מה שמשרד החינוך היה מוכן לעשות, להוציא את כל הפסקה

מהחוזר. אז פנינו לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת והיא פנתה ליועץ המשפטי.

אם העניין היה כל-כך פשוט, ואם עמדתו של הממונה על השכר באוצר מלכתחילה

היתה שההטכם הזה לא חל עלינו, מה היה יותר פשוט מאשר לומר למר שרלין שהוא צריך

להודיע שזה לא חל על חברי ארגון המורים העל-יסודיים?

התוצאה, כמובן, מקובלת עלינו. אינני מקבלת את דברי מר דודאי שארגון המורים

גילה חוסר אחריות והזדרז לשבות. ארגון המורים עשה כל מה שניתן היה לעשות על-מנת

שבדרכים שקטות יהיה ברור שההסכם הזה לא חל עלינו. נאלצנו לנקוט בנשק השביתה כדי

להסב אלינו את תשומת הלב הציבורית וכדי שהדברים יסתדרו, ואכן זו היתה שביתת

מחאה.



בנושא של בדיקת השחיקה יש הבדלי העדפה בינינו לבין משדד האוצר, וזה באמת לא

מעניינה של הוועדה.

שי אלוני;

אילו היה לכם יועץ משפטי טוב לא הייתם צדיכים לשבות, אלא הייתם גומרים את

העניין בצורה יפה.

שי באייר;

יש לנו יועץ משפטי מצויין, והעובדה שמשדד החינוך לא היה מסוגל לקחת על עצמו

אחריות אומרת; דרשני. ברור שהכוונה היתה להחיל עלינו את ההסכם, ורק הלחץ שלנו

מנע זאת.

גם אם מלכתחילה לא היתה כוונה כזאת - ואני מטילה ספק רב בזה - מה היה יותר

פשוט מאשר לומר לי בטלפון ובמכתב; הרגעי, זה לא חל עלייך. מר דודאי יחזוד

ותקבלי גם מסמך יותד דשמי. אבל איש לא אמר לי את זה. כולם אמרו שצריך לבדוק.

לכן אני מאד שמחה שבסופו של דבר כך יצא.

אני רוצה לומר למר דודאי שאם לא היתה כוונה כזאת, אנחנו יכולים לנהל

משא-ומתן בקשר לפניות של ארגון המורים, והייתי רוצה שמר דודאי לפחות יאמר כאן

שהוא מוכן לנהל אתנו משא-ומתן לגופו, מפני שלהערכתנו ניהלנו פעמיים ישיבות שהיו

דו-שיח של חרשים, כשאנחנו הגשנו תביעות ותשובתו של מר דודאי היתה שבתקופת ההקפאה

הוא מנוע מלדון אתנו. לכן, אם יש נטיה לדון אתנו ולהסכים אתנו על ביצוע דברים

אחרי תקופת ההקפאה, אנחנו מוכנים לזה.

יש פה עניין סובסטנטיבי שבגללו אנחנו נוקטים עיצומים. אני רואה את התמונה

שיכולה להצטייר מחר, קשה מאד, מכיוון שהבאנו חומר כתוב לוועדת הכספים, לשר

החינוך ולשר האוצר, ואנחנו טוענים ששכרם של המורים נשחק בתקופת ההקפאה הרבה יותד

משל אחרים, והיום הוא נמוך יותר משכר השוטרים. נשי השוטרים טענו שבמשכורת של

550,000 שקל לחודש לא ניתן להתקיים, ואנחנו הבאנו תלוש משכודת של בוגר הטכניון,

בעל שני תארים וותק של 15 שנים, שמלמד באחד מבתי-הספר הטכנולוגיים היוקרתיים

במדינה ומשכורתו 550,000 שקל.

הי דודאי;

אני דוצה להעיר שתי הערות לדבריה של גב' באייר. אני לא רוצה שהוועדה תתדשם

שמאז אותו ספוד לא היו שום דיונים בין אדגון המורים ובינינו. קיימנו דיונים.

גבי באייר קוראתת לזה דו-שיח של חדשים. יכול להיות שזה נכון, אבל התנהל משא-ומתן

שניתן לנהלו בתקופה זו. לקראת אפריל אפשר לנהל משא-ומתן אחר.

שנית, נושא השכר, כפי שהוצג כאן, איננו מדוייק. אנחנו נתייחס למסמכים

שהוגשו, אבל אגי חושב שוועדה נכבדה זו לא צדיכה לעסוק בזה.

היו"ר ני רז;

אפשר לומר שסיימנו את הנושא. אני שמח שהדברים הובהרו ונעזוב את ועדות

החקירה לגבי הטיפול בנושא זה בעבר. אנחנו צריכים לדבר על העתיד ואני חייב

להודות שלגבי העתיד אני מלא חרדה. במידה שלגבי הימים הבאים יתחיל שוב עניין של

אי-הבנות ואי-הסכמות, שלא יתרום להסדרת העניין, תהיינה צרות במערכת החינוך.

לכן אני רוצה לפנות בשם ועדת החינוך והתדבות של הכנסת אל נציגי האוצר, אל

נציגי ארגון המורים העל-יסודיים ואל משדד החינוך והתרבות, לעשות כך שלא יהיו

זעזועים, ויפה שעה אחת קודם. אנחנו נתונים כבר לרעידות שלפני הזעזוע הגדול

חודשים לפני שהרגע מגיע, מפני שיש אי-אמון, חששות ורצון להקדים דפואה למכה.

בואו נקדים רפואה למכה מבלי לזעזע, אלא על-ידי כניסה למשא-ומתן.



תודה רבה לכם שבאתם.

שאילתות

שי אלוני;

אני מבקשת להפנות את תשומת-לבם של חברי הוועדה למאמר של עמוס קינן ביום שבת

האחרון על שטיפת המוח והמיסיונריות שעשו לבתו, כולל כל התלמידים יחד בעניין של

"גשר". אני טוענת שיש להפטיק מיד את כל נושא הגשר. יש פה פרטים על העברת

תלמידים שלנו ליומיים - 3 ימים לצפת, לשטיפת-מוח. הואיל וזו שטיפת-מוח חד-צדדית

אני מבקשת להפסיק את כל הפעילות של "גשר" ולהפסיק להוביל לשם את הילדים, עד

שנקבל פירוט מוחלט על התקציבים, על הפעילויות ועל נוהל העבודה של המוסד הזה.

די פלר;

הוועדה תקיים על כך ישיבה במסגרת הפעילות של כל המכונים הציוניים.

שי אלוני;

אני מבקשה שיביאו לנו דיווח מלא ואחר-כך נקיים על זה דיון. כדאי להוסיף

שלפני שבועיים, במוסד הזה של הסובלנות בצפת קרעו והשמידו מספרי התפילה את כל

החלקים הנוגעים לציונות וליום העצמאות, ולשם מביאים את הילדים שלנו.

היו"ר ני רז;

1. לגבי שביתת תלמידי הסמינרים בשל הטלת אגרה בגובה של 500 דולר. פעם

שמענו על כך בת-קול, שמה שיחול על הסטודנטים באוניברסיטאות יחול גם על הסמינרים,

אבל משום-מה היה שקט ואינני יודע מה קרה.

אי הראל;

עקפו אותנו והעבירו את זה דרך חוק ההסדרים במשק. יש לי את כל החומר על כך.

היו"ר נ י רז;

השאלה היא באיזה מוסד הוחלט על ההיטל של 500 דולר.

אי הראל;

בכנסת. זה חוקי.

היו"ר ני רז;

2. שאילתה לגבי מערכת החינוך בירושלים. ועדת ההשמה החליטה לפתוח שתי כתות

של חינוך מיוחד בירושלים, והן נפתחו בשני בתי-ספר רגילים. לאחר ששנה הלימודים

נפתחה להילדיב התחילו ללמוד, משרד החינוך הודיע שמסיבות תקציביות אין לו תקנים

לשתי הכתות, אלא רק לאחת. יוצא שכתה אחת נשארה ללא תקנים וללא מימון. השאלה

היא מדוע מחליטים על הפסקת ההקצבה לאחר שהכתה כבר נפתחה ואז המערכת נשארת ללא

מימון וצריך להרוס אותה לאחר שכבר הוקמה. מלבד זה, מה קורה עם הילדים מאותה

כתה?



3. הכפר הערבי קמנה בגליל. קבלנו העתק ממכתב שנשלח למנכ"ל המשרד, שהם פתוזו

גן ילדים וחס מבקשים שהגן יוכר רשמית. בגן לומדיס 22 ילדים, מלמדות בו מורה,

עוזרת מהמקום ועובדות בהתנדבות. מאחר שלא מכירים בהם כרשות מקומית הם נאלצים

ללכת מרחקים עצומים, ובקשתם היא לממן לפחות את עובדות הגן.

4. כותב אלי יצחק שטיין מצורית, אחד המצפים בגליל, שמאוגוסט הוא מבקש

להתקבל אצל נציג מוסמך של משרד החינוך, והוא לא מקבל כל תשובה. זה עניין

ביורוקרטי מובהק ואני מבקש לקבל על כך תשובה.

5. האם זה נכון שבוטלה ההקצבה של המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח למרכז של

מורשת יהדות בבל? כפי שנאמר במכתב, עצם ההודעה על ביטול ההקצבה גורמת לכך שעקב

הפטקת התשלומים לאנשים, הם מפטיקים עבודות מחקר חשובות בקשר ליהדות המזרח. האם

זה נכון, ומדוע?

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12.05

קוד המקור של הנתונים