ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 11/11/1985

ביטול ניקוד מיוחד למשוחררי צה"ל ושירות לאומי בקבלה ללימודים בטכניון - הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת; מ. תעסה-גלזר, ג. שפט ו-ח. דרוקמן; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ סי 92

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ז בחשון התשמ"ו. 11.11.1985, שעה 11,00
נכחו
חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

מ. איתן

פ. גולדשטיין

א. הראל

א, סרטני

ז. עטשי

מ, פלד

ג. שפט

מוזמנים; פרופי מ, אלבק - יושב-ראש ור"ה

פרופ' א, נסים - הטכניון

מ. שוסהיים - הטכניון

ב, בדרשי - המח' להכוונת חיילים משוחררים

גבי ת. קרץ' - מזכיר המועצה להשכלך. גבוהה

גבי ב, נסים - משרד החינוך והתרבות

א, יפה - נציג הסטודנטים

רב זת מידע של ה וועדה : י, גידלי

קצרנית; ח, אלטמן

סדר-היום; א, שאילתות;

ב, ביטול ניקוד מיוחד למשוחררי צה"ל ושירות לאומי

בקבלה ללימודים בטכניון - הצעה לסדר-היום של

חברי-הכנסת; מ. וועסה-גלזר, ג, שפט ו-ח. דרוקמן,



שאילתות

הי ו "ר נ. רז; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך להתרבות של

הכנסת ומברך את חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין שחזר

משליחות שעשה מטעם הכנסת.

כדרכנו, נפתח בשאילתות. רשות הדיבור לחבר-הכנסת

מתי פלד,

1

מ. פלד; קראתי לפני יומיים-שלושה בעתון "דבר" כי האוצר

מצא לפי בדיקותיו שהתלמידים במערכת החינוך מקבלים

5% פחות משעות ההוראה המגיעות להם,

מנהל מחלקת כח-אדם בהוראה במשרד החינוך והתרבות

שנתבקש להגיב על ידיעה זו אמר כי הוא מנוע מלהתייחס אליה כיוון שהוא לא קיבל אישור

לכך,

מה דעת משרד החינוך והתרבות על ממצאי משרד האוצר?

ב, השאילתה השניה שלי מתייחסת לחינוך הדתי במשרד

החינוך והתרבות, תלמידי בית-ספר ממלכתי-דתי, יוצאי אתיופיה, היו אמורים לבקר בבית-

ספר ממלכתי לא דתי בראשון-לציון, התלמידים האלה לא הגיעו לביקור האמור למרות שחיכו

להם שם ולאחר-מכן התברר כי המפקח מטעם האגף הממלכתי-דתי אסר עליהם את הביקור,

מהי תגובת משרד החינוך והתרבות על הארוע הזה?

הנושא השלישי שעליו היה ברצוני לדבר איננו שאילתה,

אני מתכוון לדיונים על ביטול חינוך חינם שנכנס לטורים גבוהים, קיים ויכוח בין משרד

האוצר לבין משרד החינוך והתרבות בקשר לשאלה; כמה יעלה שכר-הלימוד?

ו 1

לדעתי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה להיות

מעורבת בנושא, לא לשבת מן הצד אלא להיכנס ל"עובי הקורה",

היו"ר נ, רז; כוונתך למסגרת הקיצוצים העתידיים של משרד החינוך

והתרבות, בסדר, אני אתעניין בנושא. תודה,

רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני,
א, סרטני
אום-אל-פאחם; על-פי התרשמותי הזרמת הכספים לא

הגיעה לידי המורים, השאלה שאני מבקשת לשאול

בהקשר הזה היא; האם הכספים שהוזרמו ל-אום-אל-פאחם הגיעו לידי המורים?

פ, גולדשטיין; אם לא למורים אז לצה"ל, שראש-המועצה השמיץ,

א, סרטני; זה איננו שייך אף שהדברים הרגיזו אותי,

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת פנחס גולדשטיין,

פ. גולדשטיין; ברשות היושב-ראש ברצוני למסור לחברי הוועדה כי

קיבלנו הנחיות מוועדת הכנסת לדון בנושא הספורט,
היו"ר נ, רז
העניו הזה "ירד" לוועדת החינוך ויכול להיות

שנדון בו במליאת הוועדה,

פ. גולדשטיין; אינני סבור שזה דבר רצוי. צריך לדון בנושא

הזה בוועדת הספורט.

היו"ר נ. רז; אין לי התנגדות. אם כך הנושא יידון בוועדת

המשנה בקרוב.

האם למישהו מחברי הוועדה יש רצון כי הנושא

יידון במליאת ועדת החינוך והתרבות? אני מבין שלא.

אנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו -

ביטול ניקוד מיוחד למשוחררי צה"ל ושירות לאומי בקבלה ללימודים בטכניון - הצעה לסדר-

היום של חברי-הכנסת; מ. תעסה-גלזר, ג. שפט ו-ח. דרוקמן

היו"ר נ. רז; , אחד משלושת חברי הכנסת מגישי ההצעה נמצא

אתנו - חבר-הכנסת גרשון שפט. אני מניח

שחברי-הכנסת; מרים תעסה-גלזר וחיים דרוקמן יגיעו עוד מעט לכאן,

לפני שנתחיל בדיון אבקש את המוזמנים להציג

עצמם (האורחים מציגים עצמם).
חברי הוועדה שנמצאים אתנו הם
חברי-הכנסת:

גולדשטיין, שפט, פלד, סרטני ואנכי.

אבקש מחבר-הכנסת גרשון שפט להציג בפנינו את

ההצעה. בבקשה.

ג. שפט; את ההצעה הגשתי עוד לפני זמן רב ולא באשמת

הוועדה אנו דנים בה רק כעת. תמצית ההצעה

היתה לדון בביטול שלוש נקודות שניתנו לחייל משוחרר עם קבלתו לטכניון עד לפני כשנה.

לעומת הסידור הזה שבוטל קיים נוהג אחר והוא; קורס מכינה לחיילים משוחררים שמתקיים

פעמיים או שלוש פעמים בשנה כדי שאותו חייל משוחרר "יתרענן" ויתכונן לקראת התחלת לימודיו.

היה לי דין ודברים עם פרופסור הררי לפני

מספר שבועות כאשר תקציב המועצה להשכלה גבוהה נדון בוועדת הכספים של הכנסת.

אגב, ביקשתי ממזכירת הוועדה להמציא לחברים

את הנוהלים שקיימים בכל המוסדות להשכלה גבוהה לגבי קבלת חיילים משוחררים לאותם מוסדות

לימוד.

שמעתי טענות רבות של חיילים משוחררים

שסיפרו כי הם מתחילים את לימודיהם מדרגה נמוכה יותר מאשר אלה שלא שרתו בצבא או בשירות

לאומי.

בוודאי שאין להעדיף את מי שלא שרתו בצבא או

בשירות הלאומי לעומת חיילים משוחררים.

לפי חוק חיילים משוחררים שתהקבל לפני

כשנה

פ. גולדשטיין; כמה זמן היה הנוהג של קבלת שלוש הנקודות?



, שפט; אינני יודע, על-כל-פנים לפני כשנה התקבלה

הצעת חוק חיילים משוחררים שבה נאמר בסעיף

1: "חייל משוחרר יהיה זכאי, לעומת מי שאינו חייל משוחרר, בעדיפות בקבלה למסלול

לימודים פלוני ולמעונות סטודנטים במוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה

בוהה, התשי"ח-1958, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנהוגים במוסד לאותו מסלול

לאותם מעונות,",

פרופסור הררי ענה על שאלתי בשיחה שקיימנו

פני מספר שבועות שעניינה היה הקריטריונים לתחילת לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שאין

וכנים להתפשר עם חייל משוחרר אפילו שירת מספר שנים יותר מהמקובל ואיו מעדיפים אותו

ל-פני מישהו אחר כדי שרמת המוסדות להשכלה גבוהה לא תרד, פרופסור הררי אמר לי כי

וכנים להתפשר על מתן עדיפות בשיכון, מענקים או הלוואות אבל לא על הרמה,

גם אני סבור שלא צריך להוריד את רמת המוסדות

השכלה גבוהה יחד עם זאת אני חושב שצריך למצוא דרך עבור חיילים משוחררים, לחיילים

שוחררים צריכה להיות עדיפות על-פני מי שלא שרתו בצבא או בשירות לאומי, באיזו צורה?

ינני יודע, אולי המוסדות להשכלה גבוהה יציעו דרך?

כרגע לחיילים משוחררים לא רק שאין העדפה אלא

הם מתחילים מעמדה נחותה לעומת אלה שלא שרתו בצבא ואת המצב הזה צריך לשנות גם בטכניון

גם במוסדות האחרים,

יו"ר נ, רז; אינך מציע דבר ספציפי,

, שפט; אני מציע להחזיר את שלוש הנקודות,
יו"ר נ, רז
אינך מציע התפשרות על רמת הלימודים; אינך

תובע זאת, לגבי מעונות או הטבות אחרות
י. שפט
לגבי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ברצוני

להביא בפניכם דוגמה להמחשת דברי, נניח שיש

ני קורסים; אחד בקיץ והשני בחורף וחייל משוחרר חייב לעבור אותם, שליש ממספר החיילים

משוחררים באותה שנה צריך לדחות את התחלת לימודים בשנה כיוון שהקורס איננו מתקיים כאשר

ם משתחררים מהצבא,

אני מבקש לדעת מה נעשה במוסדות להשכלה גבוהה

במיוחד בטכניון כדי להעדיף את החייל המשוחרר?

יו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת פנחס גולדשטיין,
, גולדשטיין
במדינת-ישראל שמסבסדת את החינוך צריכה להיות

תמורה למי שתורם למדינה יותר מאשר לאחרים,

אם לא היו שלוש הנקודות אולי היה צריך להוסיף

ותן אבל משהיה יתרון לחיילים המשוחררים אז לבוא ולבטל אותו? מי שביטל את הנושא הזה

א חשב עד הסוף,

הבסיס של חוק חיילים משוחררים הוא לתת הטבות

חיילים משוחררים ששרתו את מדינת-ישראל בכל התחומים; דיור, תעסוקה, לימודים,

לאחר שאישרו חוק כזה שדוחים את ביצועו

תקופה מסויימת לבוא ו"להכות" על גבו של מי ששירת בצבא שלוש שנים? או ששירת שירות

אומי? הדעת איננה סובלת דבר כזה, זה איננו מובן לי כלל ועיקר,

יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא הזה ואני אומר

את דברי בהמשך הדיון.



היו"ר נ, רז; תודה, רשות הדיבור לחברת-הכנסת סרטני.

א. סרטני; יש לי הרגשה לא נוחה בקשר הנושא הנדון,

אין לי ספק שצריך לסייע לחיילים משוחררים

כמיטב היכולת יחד עם זאת יש לי הרגשה ואני מפנה את הרגשתי זאת לשאלה: האם ההעדפה

צריכה להינתן לשם העדפה או לשם עזרה ומתן פתרון לבעיית החיילים המשוחררים?

אנו, בוועדה זאת, עסקנו לא פעם ולא פעמיים

בבעיית הפערים בחינוך, אילו היינו נמצאים במצב כזה שכל ילדי ישראל במדינה היו

נמצאים ברמה שווה, מקבלים את אותן ההזדמנויות וכאשר הם היו מגיעים לאוניברסיטה היתה

ניכרת אפליה לרעת אלה ששרתו בצבא - כי אז היו מוכרחים לפתור את הבעיה, אולם איננו

נמצאים במצב הזה, בפירוש לא,

לגבי אלה שמדובר בהם, וצריך לומר זאת

במפורש, בעיקר בני-המיעוטים

ג, שפט; גם כאלה שאינם משרתים בצבא,

א, סרטני; תלמידי הישיבות אינם הולכים ללמוד בטכניון,

הם ממשיכים ללמוד במסלול שלהם,

מדובר בעיקר על בני-המיעוטים וצריך לומר את

האמת בנושא הזה,

אני חוזרת למה שאמרתי קודם לכן שאם ההעדפה

באה לשם העדפה - אני אינני מקבלת זאת, מה שאני כן מקבלת היא העובדה שצריך לפתור את

בעיית החיילים המשוחררים,
ג, שפט
סעיף 10 לחוק חיילים משוחררים קובע בפירוש:

"חייל משוחרר יהיה זכאי, לעומת מי שאינו

חייל משוחרר, בעדיפות בקבלה למסלול ללימודים פלוני ולמעונות סטודנטים במוסד להשכלה

גבוהה,,,",

החוק אומר את הדברים האלה מפורשות,

ו 1
הי ו "ר נ, רז
אם כך מדוע אנו "מתעסקים" רק בנושא הטכניון?
ג, שפט
אני פניתי גם בעניו המוסדות האחרים, על-

כל-פנים בטכניון ביטלו את ענין שלוש הנקודות

מ, איתן; הביטול היה על רקע של תסיסה פוליטית,
היו"ר נ, רז
רשות הדיבור לפרופסור נסים,

א. נסים; ברצוני לתקן מספר עובדות שהועלו במהלך הדיון

בקשר שלוש הנקודות היה ברצוני לציין כי

מדובר על הצעה שמעולם לא יושמה, זאת היתה הצעה שבאה מיזמת הטכניון לפני שהיה חוק

חיילים משוחררים ועברה את הוועדות של הטכניון לפני שבכלל אושר חוק חיילים משוחררים,

מה היתה מטרת ההצעה? מדוע היא "נפלה"?

על-כל-פנים אני חוזר ומדגיש כי שלוש הנקודות אף פעם לא יושמו,

חיילים משוחררים שמתקבלים לטכניון מתקבלים

אליו תוך תחרותיות מסויימת. הקבלה לטכניון קשורה בתחרות, החיילים המשוחררים

אחרי מספר שנים ששרתו בצה"ל, שכחו חלק מחומר הלימודים והיתה הצעה לתת להם תוספת

נקודות לציון הקבלה,



פ. גולדשטיין; ה"תיקרה" היא מאה?

א, נסים; לא, היה מדובר על שלוש נקודות לשנת שירות

עד למקסימום של שש נקודות והפיצוי הזה הוגבל

לאותם מועמדים שהיו אמורים להרשם תוך שלוש שנים ממועד סיום השירות הצבאי,

ההחלטה הזאת עברה את אחת הוועדות הראשוניות

של הטכניון ואפשר היה לערער עליה, הערעור על ההחלטה הגיע מצד חברים רבים של סנאט

הטכניון ואני אמנה את שתי הסיבות העיקריות לערעור: א, זאת הסיבה החשובה יותר,

זאת פעם ראשונה שהטכניון מציע להעניק עדיפות אקדמאית בשינוי ציון כניסה למגזר מסויים

,של אוכלוסיית מועמדים והדבר הזה מהווה תקדים מסויים,

ברצוני להביא לתשומת-לבכם את העובדה כי היו

מגזרים שונים בהם טיפלנו עניינית, אולם לא שינינו ציונים, מדובר על עולים חדשים

שהגשנו להם עזרה על-מנת שיוכלו להשתלב ולהתמודד אולם לא שינינו ציונים,

דעת הסנאט היתה כי גם לחיילים משוחררים צריך

לעזור ולהביאם לרמה כזאת שגם הם יוכלו להתמודד עם כולם ולהיכנס לטכניון אבל לא לשנות

ציונים.

כתקדים הנושא הזה יכול היה להיות גם לגבי

אנשים שיוצאים למילואים שהרי גם הם מתמודדים עם החומר בתנאים בלתי-שווים אז היתה מגיעה

בקשה לשנות להם ציונים ולתת להם תוספת ניקוד ואז לא היינו יודעים מה הציון מבטא;

יכולת אקדמית או "היסטוריה" של שירות זה או אחר?

ב. חלק מהמסתייגים טען כל לא לכל המגזרים

יש אפשרות לשרת שירות צבאי או שירות לאומי,

על-כל-פנים הסנאט ביקש שנמצא דרכים כדי לעזור

לחיילים משוחררים להיכנס ללמוד בטכניון,

מה עשינו מאז? ביצענו שתי פעולות שמקלות על

חיילים משוחררים להיכנס לטכניון, א, אירגנו, תוך תיאום עם הצבא, קורס מיוחד לחיילים

משוחררים להכנה לבחינות מיון.

יש לנו מכינה קדם אקדמית שמכשירה בעיקר

חיילים משוחררים ועולים חדשים, גודלה של המכינה הזאת בשנה שעברה היה קרוב ל-900 איש

כאשר אורך הקורס הקצר הוא שישה חודשים, והארוך ביותר - עשרה וחצי חודשים, חלק

מהתלמידים הם טעוני-טיפוח, 130 עולים חדשים והיתר - חיילים משוחררים, במכינה הזאת
מלמדים את התלמידים את המקצועות
מתמטיקה, פיסיקה, כימיה ואנגלית,
א, הראל
התלמידים האלה נמצאים לפני בחינות הבגרות?
א, נסים
חלק מהם טעוני-טיפוח שלפעמים הם לפני בחינות

הבגרות אולם האחרים - אחרי,
ב, בדרשי
כמה מהם התקבלו ללימודים?
א, נסים
אחוז ההצלחה עומד על 80%-85% קבלה מהמכינות,

אנו נותנים קורס ל"ריענון" מתמטיקה באורר

של תשעה שבועות ונעשה תיאום עם צה"ל באשר מועדי הקורסים, הקורסים האלה נפתחים תשעה

שבועות לפני בחינות המיון של הטכניון, מייד עם סיום הקורסים המועמדים ניגשים לבחינות

מיון ומייד לאחר מכן יש מועדי קבלה,

יש תיאום עם הצבא כדי לאפשר לאותם מועמדים

שרוצים להתקבל לטכניון שחרור מוקדם בסדר-גודל של חודש ימים ממועד השחרור הרגיל, כדי

שהללו יוכלו להצטרף לקורס,



יש בטכניון שלושה מועדי בחינוך ושני מועדי

התחלת לימודים במהלך השנה, הטכניון מקבל תלמידים פעמיים בשנה, לעומת שאר האוניברסיטאות,

לכל בחינת מיון אנו מתכוונים לפתוח קורס כזה כאשר באחד המקרים שינינו מועד בחינות מיון

כדי להתאימו לחיילים משוחררים.

היום נמצאים בקורס "ריענון" במתמטיקה 50

חיילים משוחררים. הקורס נפתח בחודש שעבר ויסתיים בחודש דצמבר כאשר במחצית השניה של

חודש דצמבר יתקיימו בחינות המיון,

לגבי הקורס היה ברצוני להביא לתשומת-לבכם

כי פנינו לכל הגורמים הממלכתיים על-מנת שיעזרו לנו לפתור את בעיות הכלכלה, המגורים

ושכר הלימוד של הסטודנטים, חבר-הכנסת גרשון שפט הקריא בפנינו את סעיף 10 של חוק

חיילים משוחררים אולם יש בחוק הזה עוד הרבה סעיפים,

הטכניון סבור כי הקורס עליו דיברתי הוא

הפתרון הטוב ביותר. אם מדובר על תלמיד מוכשר, בעל יכולת, ששכח את חומר הלימודים,

הקורס באמת עוזר לו בצורה בלתי-רגילה ל"רענן" את החומר, יש לנו חונכים צמודים ויש

הדרכה צמודה. כאשר תלמיד מוכיח יכולת הוא מקבל העדפה שמתבטאת מעל ומעבר אותן שש

נקודות שהוא היה מקבל אילו היינו מעניקים את הניקוד אוטומאטית, לא לפי היכולת,

תלמיד מוכשר מקבל ציון גבוה ואז הדלתות נפתחות לפניו,

קיימת בעיה להישאר בטכניון. אם אדם נכנס

ללמוד בטכניון עם ידע לא מספיק, הוא לא יוכל להתמודד עם החומר. מה טעם לקחת אדם

ששירת שלוש שנים בצבא, לבזבז לו עוד שנה בטכניון והוא יכשל? לאדם כזה עושים עוול

במקום טובה כיוון שהוא יכול היה לבחור לעצמו כיוון אחר,

לעומת זאת אם אדם מוכיח יכולת בקורס,

סיכוייו ללמוד בטכניון הרבה יותר גבוהים ואנו גם מגלים כלפיו אחריות יותר גדולה בהמשך,

עשינו דבר נוסף; בחינות פסיכומטריות,

בחינות פסיכומטריות נחשבות לאחד המרכיבים לקבלה לטכניון, בחינה כזאת מצביעה על

יכולתו של המועמד והיא איננה דורשת הכנה או ידע מוקדם. לנושא הזה יש "משקל" די

נכבד בקריטריונים של הקבלה,

לדעתנו לאדם שיש יכולת ללימודים גבוהים

הכניסה לטכניון היום יותר קלה,

הטכניון עושה מעל ומעבר ללא כל קשר לחוק

או לדרישה,

חוק חיילים משוחררים מטפל במעונות לסטודנטים

אולם יש כל מני דברים שהחוק לא הגיע אליהם בכלל, יש אנשים שיוצאים למילואים ומאבדים

הזדמנויות להיבחן ועבורם הכנו מועדים מיוחדים לבחינות, אנשים שיצאו למילואים מקבלים

אצלנו חונכים ושיעורי עזר , הם גם מקבלים חומר מודפס חינם,

במיגבלות שיש לנו אנו עושים מעל ומעבר

מה שהיה צפוי מאתנו.

התאכזבנו קשות כאשר פנינו לכל הגורמים

בקשר ל-45 סטודנטים בקורס של תשעת השבועות ולא קיבלנו עזרה. בהזדמנות הזאת ברצוני

לומר שאפשר לבקש, אבל אפשר גם לתת. אי-אפשר רק להטיל על אחרים לבצע את המלאכה,

הטכניון מפסיד מכך אולם זו חובתו; חובת האחרים - לעזור לו,

היו"ר נ. רז; תודה, רשות הדיבור למר בדרשי.
ב. בדרשי
במקום להוסיף עוד כסף על מכינות אפשר היה

להעניק את הנקודות,

א, הראל; אולם אז לא עושים את אותם מועמדים אוטומאטית

בקיאים בחומר, לא רוצים להוריד את הרמה.



ב, בדרשי; האם ציוני בחינות הבגרות נלקחים בחשבון?
א. נסים
בהחלט,

ב. בדרשי; צעיר שמתגייס לצבא אחרי שסיים את בית-הספר

התיכון איננו דומה לאף צעיר בגילו בעולם,

הוא רואה רק את הצבא לנגד עיניו. בזמן שהוא מסיים את לימודיו התיכוניים לא מטריד

אותו עם מה שהוא יצטרך להתמודד אחרי שהוא יסיים את שירותו הצבאי ואז, אחרי שהוא

מסיים את השירות הצבאי הוא צריך לעמוד בפני מכינות ובפני הדרישות הגבוהות שלכם,

לחייל משוחרר ששירת שלוש שנים את המדינה

מוסיפים עוד שנה - מכינה - ואם הוא איננו נמנה על הסקטור של טעוני-הטיפוח הוא גם

צריו לשלם עבור הקורס 147 אלף שקלים שמהם רק טעוני-הטיפוח פטורים, בין ה-47 חיילים

משוחררים שלומדים בקורס יש רק שניים-שלושה טעוני-טיפוח, יתר התלמידים מממנים את

הלימודים בכוחות עצמם,

יפה עשה צה"ל שהיה מוכן לשחרר את המועמדים

לטכניון יותר מוקדם מהשירות אולם הוא איננו יכול לשלם בעד משוחררי צה"ל את הכסף,

אינני מדבר על הבעיה שחייל משוחרר איננו

מתאים ללימודים גבוהים; הוא כן מתאים אלא שאין מספיק מקום לכל המתמודדים ולכן

נוצרה תחרות ביניהם על פקולטות נדרשות, ההתמודדות גדולה, אילו היה מספיק לכל מי

שהיה רוצה ללמוד - לא היתה בעיה,

הרבה מבין המתמודדים נשארים "בחוץ" למרות

שעברו את המכינה, אינני בטוח ש-85% מבוגרי המכינות מתקבלים,

נוצר מצב כזה שלאט לאט נכנסים לתוך המכינות

תלמידים טעוני-טיפוח כדי ליצור אינטגרציה, כמו-כן אחוז יותר גבוה של תלמידים בני

עדות המזרח, אלה זקוקים לעבור מכינות ובתוך המכינות נוצרת אותה בעיה שהיתה קיימת

בראשית קום המדינה שחיילים משוחררים שקופחו במוסדות להשכלה תיכונית בעבר שלא באשמתם

מתמודדים שוב עם בעלי פוטנציאל גבוה יותר,

ה"פריצה" הזאת של תשעת השבועות איננה נראית

לי, ,תשעת השבועות אינם יכולים לתקן ציוני בגרות ולציוני הבגרות אותם חיילים

משוחררים לא התייחסו ברצינות לפני גיוסם לצבא, הקורס הזה איננו יכול לתקן את המצב

פרט למתמטיקה, התלמידים עליהם אני מדבר "רצים" כמו מטורפים אחרי החומר ועדיין לא

הוכח כי על-ידי-כך נפתרה הבעיה,

קיימת עוד בעיה שיש לשים אליה לב, אין

מספיק מורים ללימודי המתמטיקה והפיסיקה בבתי-הספר התיכוניים,

יש לדאוג לכך כי החיילים המשוחררים יתפשו

את אותו מקום שתופשים אנשים אחרים שיש להם את אותם התנאים אלא שהללו לא שירתו בצבא,

היו"ר נ. רז; מה לגבי בני-המיעוטים?
ב. בדרשי
להם יש מורים מעולים למתמטיקה ולפיסיקה והם

יוצאים "רעננים" ישר מבית-ספר תיכון כאשר

לנגד עיניהם המטרה המיוחדת, בדיוק ההיפך ממה שקורה עם משוחררי צה"ל שצריכים לדוגמה

לפני כניסתם לפקולטה למשפטים לעשות קורס קדם משפטים, נוסף על השירות הצבאי מאריכים

להם את הלימודים בעוד שנה,

היו"ר נ, רז; אתה סבור כי לגבי אלה שלא שרתו בצבא העדפת

הנקודות מיותרת כיוון שהם מגיעים למוסדות

ההשכלה הגבוהה "רעננים ומצויירים לקרב",



ב, בדרשי; להם לא צריך להעניק ניקור,

היו"ר נ. רז; רשות הריבור למר שוסהיים.

מ. שוסהיים; ברצוני לומר מספר מלים לצורך האינפורמציה

של חברי וערת החינוך והתרבות,

בחינות המיון במתמטיקה אינן תנאי לקבלה

לטכניון, בוגר בית-ספר תיכון שלמר מתמטיקה ברמה של ארבע נקודות ושלמד פיסיקה ברמה

של ארבע נקודות יכול להיכנס לטכניון, חלק גדול של הצעירים שמתקבלים ללימודים

בטכניון מתקבלים אליו על-סמך ההישגים שהיו להם לפני גיוסם לצבא,

ברצוני להתייחס להערה שהשמיע מר בדרשי שאמר

שצעירים שלומדים בשביעית ובשמינית מסתכלים לכיוון של צה"ל, לדעתי זאת טעות,

בנוסף לכך אני רוצה לומר שהמגמה שלנו היא

"למשוך" אחוז יותר גבוה של אוכלוסיה לכיוון שלנו וזאת שנה שניה או שלישית שנשיא

הטכניון פונה, אישית, להורי תלמידים שבניהם לומדים בכיתה יי כדי להסביר להם את

האופציה של הטכניון אחרי השירות הצבאי. אנו פונים גם אל התלמידים וגם אל הוריהם

זאת אומרת שה"קרב" לא מתחיל אחרי השחרור מצה"ל,

במסגרת של 6 אלפים תלמידים שלומדים לימודי

הסמכה אנו מלמדים 1300-1200 עתודאים וקציני צבא, 1100 עתודאים קלטנו מיד אחרי בית-

ספר תיכון, ללא כל תוספת של 6 נקודות והם מהווים אצלנו אחוז גבוה מאד,

את המכינות אנו מסבסדים מתקציב בלתי-מאוזן,

אמרנו מספר פעמים
מ, איתן
מי מלמד במכינות?
מ, שוסהיים
חלק של המורים הם מורי הטכניון וחלק אחר מורכב

ממורים שכירים,

אנו תורמים להכשרת מורים להוראה במקצועות

הטכנולוגיה בבתי--הספר ויש לנו המחלקה הגדולה ביותר בארץ לצורך הנושא, השנה היתה

קליטה יותר מכפולה של תלמידים-

אנו מעוניינים מאד להגדיל את כושר הקליטה

בפקולטות העתידניות והענין הזה תלוי בשני גורמים; תקציב שוטף ויכולת לקלוט מורים -.

נושא שמתקשר עם נושא שכר המורים,

היו"ר נ, רז; כמה תלמידים יש לכם בקורס להכשרת מורים?

מ, שוסהיים; בסימסטר החורף בשנת הלימודים התשמ"ו " 50,

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן,

מ, איתן; במסגרת הדיון שאנו מקיימים ברצוני "לרענן"

את זכרונכם ולהזכיר שהוויכוח סביב הנושא

של הענקת נקורות בטכניון "גלש" הרבה מעבר לוויכוחים של הנושאים האקדמאיים או נושא

השירות בצבא פרופר, ה"סערה" שהתחוללה בעקבות הוויכוח על הנושא הזח בטכניון "חתכה"

קווים של השקפות עולם לאומיות ולאומניות,

ה"מסע" שהתנהל בטכניון נגד החלטות הביניים

היה לאומני ו"נושאי הדגל" שלו היו אנשים שלא רוצים לראות את מדינת-ישראל ממשיכה

ומתקיימת במתכונתה הנוכחית,



באיזשהו מקום אני מקבל את "המודל הנקי"

האומר ששיקולים אקדמאיים צריכים להיות "נקיים", יחד עם זאת כאשר אני שואל את עצמי

האם אני אוכל לחיות באוניברסיטה "נקיה" כזאת התשובה שלי היא: לא, אם לא יהיו לנו

חיילים שידאגו שהאוניברסיטאות שלנו תתקיימנה - לא תהיינה לנו אוניברסיטאות,

אל תנטרלו את מה שהתרחש ואת הבעיות שאתן

צריר להתמודד, מן הצד האחר אינני רוצה שנגיע למצב כזה שבגלל האילוצים שאנו חיים

בהם נגיע לכלל מודל שבו אחרי מספר שנות מילואים או שירות צבאי אנשים יקבלו תואר

אקדמאי. לא תהיה לנו זכות קיום אם נהפוך את צרכי הקיום שלנו לחזות הכל, בכל

תחומי החיים.

איו ברירה אלא לחפש את "שביל הזהב" שאי-

אפשר בלעדיו.

מתיר דברים ששמעתי הבנתי ש"נספלו" לטכניון

כיוון שהוא היה הראשון שניסה לעשות משהו בכיוון הזה. זה מצב אבסורדי,

פ. גולדשטיין; מה שפרופסור נסים אמר לא בא לידי ביטוי

בעתונות, אלא הצד האחר של הדברים,
מ, איתן
הייתי שמח אילו, במהלך הדיון הזה, לא היינו

מתייחסים רק לטכניון, אלא לכל המוסדות להשכלה

גבוהה ומגבשים המלצות ומסיקים מסקנות בנדון, צריך לדאוג לכך שהשירות הצבאי לא יהיה

לרועץ לחלק של האוכלוסיה, אינני יודע אם הענקת הניקוד היא השיטה הרצויה, על-כל-

פנים ה"תמונה" שצויירה בפנינו איננה מעודדת,

ההשתלמויות יקרות ויש הפסד גדול בזמן בגילאים

קריטיים בתחומי הפיסיקה והמתמטיקה אבל אולי אפשר למצוא דרך כדי לפתור א ת האילוצים

האלה? מוכרחים לתת תשובות יותר טובות למצב מאלה שאתם נותנים וצריכה להיות בנושא

הזה מדיניות ברורה של העדפת חיילים משוחררים, אחרת ניצור קיפוח של חיילים משוחררים,
היו"ר נ, רז
רשות הדיבור לחבר-הכנסת אהרון הראל,

א, הראל; המדיניות והחלטות הטכניון מקובלות עלי; הן

צודקות ונכונות ביותר לגבי התנאים בהם אנו

חיים, יחד עם זאת ברצוני להזהיר מפני שני דברים, אם נתחיל היום, משיקול מסויים,

ומחר בגלל שיקול אחר, לפגוע ברמת הלימודים - נהפוך את המוסדות להשכלה גבוהה למה

שקרה בתחומים אחרים במדינת-ישראל, אל לנו לגעת ברמת ההשכלה הגבוהה בדרך זאת או

בדרך אחרת,

את ההטבות לחיילים משוחררים יש דרך להעניק,

צריך לפתור את בעיותיהם ולסייע להם עד כמה שניתן אולם לא על-חשבון הודדת רמת

הלימודים.

קיימת אצלנו בעיה רצינית שאין עליה תשובה,

אנשינו מגיעים למוסדות ההשכלה הגבוהה שלוש שנים יותר מאוחר מאשר צעירים אחרים

בארצות אחרות בעולם והנושא הזה יוצר את הפער של השנים הטובות ביותר לקליטת חומר,

בוועידות ובכנסים בינלאומיים רואים את המרצים והפרופסורים הצעירים שמגיעים מרחבי

העולם לעומת אנשינו שצריכים לשרת שלוש שנים בצבא, ואין מדובר רק בשלוש שנים אלא

גם בשנה רביעית בגלל ה"אופנה" של הנסיעות לחוץ-לארץ, מהבחינה הזאת קיימת אצלנו

בעיה רצינית במחקר,

אם ניתן לחיילים משוחררים פיצוי בצורה של

נקודות או שנדרוש מהם פחות דרישות, תהיה זאת הנאה של הרגע לעומת המחיר של העתיד

שנצטרך לשלם, זאת תהיה טעות, אם ניתן לחייל משוחרר לעבור את המסלול הראשון בפחות

קשיים^במסלול האחרון הוא יהיה פחות טוב; מורה פחות טוב או מדען פחות טוב,

מ, שוסהיים; הוא לא יצליח לעבור את השנה הראשונה,



א. הראל; מה כן צריך לעשות? קודם כל, במסגרת חוק

חיילים משוחררים, החלטנו שהמדינה מתקצבת

השלמת בגרות. הוחלט על שינוי שיכנס לתוקפו בימים הקרובים; זאת היתה הוזלטת

הקואליציה, מעוטי-היכולת שהולכים לקדם - יקבלו מאה אחוז, נכפיל את מספר התלמידים

בקדם, צריך לחזק את המוטיווציה על-חשבון המדינה בנושא הזה, אין מדובר על 75% אלא

על 100%, כדי שהאנשים יקבלו את ה"כלים" לקראת הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה,
ת, קרץ'
זה נעשה במערכת,

א, הראל; החלטנו עכשיו על מתן 2,5 מיליון דולר נוספים

לשנה על-מנת להכפיל את מספר הלומדים,

היכן יש הגיון יותר גדול מזה שהקרן הזאת

שעליה דיברתי זה עתה תתקצב את הלימודים לקראת הכניסה לטכניון? מדוע? כדי לצמצם את

הפער שאותו חייל משוחרר נתון בו בגלל שירותו הצבאי,

אנו צריכים להמליץ, להאבק ולדרוש שבמסגרת

התקציב הנוסף שהושג נוכל לסייע לחיילים המשוחררים,

כמה תלמידים לומדים היום בקדם?

ב, בדרשי; 2222 חיילים משוחררים,

א, הראל; י אם במקום 2222 ילמדו 5500 ההתקדמות תהא עצומה,

מדובר על תקציב ממשלתי מלא,

מ, איתן; על איזה סיבסוד מדובר?

ב, בדרשי; מאה אחוז,

א, הראל; ברצוני לתקן נתון מסויים לגבי הטכניון.

נכון ש-80%-85% מתלמידי הקדם אקדמאי נקלטים

אולם מהחלק של טעוני-הטיפוח הקבוצה קטנה יותר; בממוצע היא איננה עוברת את ה-50%,

אולי הטכניון "מושך" קצת כלפי מעלה,

ב, בדרשי; פחות ופחות תושבי עיירות-הפיתוח מגיעים

לטכניון.

א, נסים; יש לפני הנתונים ואני יכול לומר לכם כי השנה,

בפעם הראשונה, עברנו את האלף במכינות, בשנה

שעברה היו 972, מתוכם 130 טעוני-טיפוח ו-130 עולים חדשים, המספרים גדלים כל שנה,

מר בדרשי אמר דבר והיפוכו, הוא אמר שלטעוני-

הטיפוח אין מורים שילמדו מתמטיקה ופיסיקה והתוצאה מכך היא שאין לתלמידים האלה ידיעות

מספיקות במקצועות האלה, לכן הם זקוקים למכינות, אם ייעשה מאמץ לשפר את רמת ההוראה

יכול להיות שבמכינות ילמדו רק טעוני-טיפוח, היום על-כל-פנים אין ברירה אחרת,

אם נשאיר הרבה חיילים משוחררים לעבוד בכוחות

עצמם הם לא יוכלו למצוא דרכם למוסדות להשכלה גבוהה,

א. חראל; צריך לאפשר לכל ה-5500 תלמידים ללמוד

על-חשבון המדינה,

אנו צריכים להגיע היום למצב כזה במדינת-ישראל

שמקצועות שהמדינה זקוקה להם היא תסבסד ועבור המקצועות האחרים ישולם שכר-לימוד יותר

גבוה, מוכרחה להיות במערכת עדיפות,



אני עובר בבתי-ספר תיכוניים ורואה מחשבים

שעומדים כאבן שאין לה הופכין כיוון שאין מורים שילמדו הוראת מחשבים. קנו ציוד,

הציוד מצויין אולם אין מי שיורה.

היו"ר נ. רז; אתה עושה הכללה עצומה.

א. הראל; תבדוק מה המצב ומה מחזור המורים שמלמדים

הוראת מחשבים.

מה שהיה ברצוני לומר הוא שחיילים משוחררים

שירצו ללמוד את לימודי המחשבים צריך להכניס למערכת הסיבסוד. צריך לספל בנושא הזה

מהכיוון הרצוי.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לגב' תחיה קרץ'.

ת. קרץ'; ברצוני לשאול על אילו שניים וחצי מיליון

דולר מדובר?

א. הראל; מדובר על השלמת השכלה תיכונית. לחיילים

משוחררים, סייע לחיילים משוחררים, לפי החלטת

הממשלה, הנושא הזה איננו מופיע בספר התקציב.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת פנחס גולדשטיין.

פ, גולדשטיין; לאור דבריו של פרופסור נסים ה"תמונה"

התבהרה, היא מקובלת עלי ואין להטיל על הטכניון

את ההאשמה הכוללת; מן הבחינה הזאת הטכניון "זכאי". הנושא השתבש כאמצעי התקשורת.

אני מצטרף לחברי ואומר שצריך להחיל את

הנושא כלפי כל ההשכלה הגבוהה בישראל וצריך למצוא פתרון למצב הקיים.

מקובלים עלי גם הדברים שהושמעו שאסור בשום-

פנים-ואופן להוריד את רמת הלימודים. זאת הנקודה הבסיסית.

מה שהיה ברצוני לומר היא שלא מי שמתחיל את

הטכניון או שסיים את בחינות הבגרות בציונים גבוהים הוא גם זה שמצליח בחיים.

אני מתנגד לקביעה שצריך להתייחס אך-ורק

לציונים. ציון הוא חלק משאר המרכיבים.

בזמנו הברקתי לנשיא הטכניון וקיבלתי תשובה

על מברקי לכן לא המשכתי "לגלגל" את הנושא.

חבר-הכנסת מיכאל איתן צדק בכך שהוא אמר כי

הדברים שנכתבו בעתון גרמו עוול לטכניון. ההתרשמות של כל מי שקרא את העתון היתה

שהטכניון עושה דברים הפוכים מאלה שהיא אכן מבצע. גורמים מסויימים "שיחקו" את

המשחק הפוליטי. אלמנטים שאינם נמנים על אוהבי מדינת-ישראל "בחשו" בנושא ויצרו

תחושה שאיננה נכונה.

אני מצדד במתן עדיפות למי ששירת בצה"ל.

אדם שתרם שנתיים-שלוש מחייו למען המדינה צריך לקבל תמורה כלשהי ולשם כך בא חוק

חיילים משוחררים שלצערנו לא יוכל להתיישם במהירות.

נתנו כבר בעבר עדיפות כמו זאת שניתנה לעולים

חדשים שרצינו שיתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה. היום ניתנת עדיפות לתושבי עיירות-

הפיתוח ובצדק. מה שאני אומר הוא שצריך לתת גם עדיפות לחיילים משוחררים אף שאני

יודע כי הנושא מורכב ומסובך מאד. צריך לדאוג לתת עדיפות מבלי לפגוע ברמה,



אני מניח כי הדבר אפשרי.

אני מציע לוועדת החינוך והתרבות להקים ועדה

שתהיה מורכבת גם ממגישי ההצעה וגם מחברי ועדת החינוך והתרבות כדי שזאת תמצא דרך

להעדיף את מי ששירת את המדינה, בלי לפגוע ברמה, אינני רוצה חס-וחלילה להתנגח

כיוון שאנו דנים לגופו-של-ענין. אותם גורמים שחברת-הכנסת סרטני התייחסה
א. סרטני
לא התייחסתי אליהם אלא למציאות.

פ. גולדשטיין; בקשר למציאות - הגשתי, יחד עם חברת-הכנסת

עדנה סולודר הצעת חוק לשירות לאומי למי

שאיננו יכול לשרת בצבא. מי שאיננו משרת את מדינת-ישראל, יתן תמורה בצורה אחרת;

בתעשיה, בהוראה, בבתי-חולים וכדומה.

אני חוזר על מה שהצעתי, להקים ועדה קטנה

שתסתייע בגורמים האחרים ותגיש את הצעותיה. ההצעות לסדר שהוגשו על-ידי חברי הכנסת -

במקומן מונחות, יחד אתן יש לעשות עוד.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מתי פלד.

מ. פלד; המעלים את ההצעות לסדר עשו עוול לבעיה הקיימת.

חייל משוחרר איננו צריך להתחרות עם מישהו.

הבעיה שלו היא שהוא מפסיד זמן ולכן צריך לעזור לו להתגבר על ההפסד הזה.

הצגת התמונה כאילו למשוחררי צה"ל יש תחרות

קשה עם בוגרי תיכון ערבים או, בוגרי ישיבות - מוגזמת, זה לא זה. הבעיה היא אבדן

הזמן והשאלה הנשאלת בהקשר הזה היא איר, באמת, מוצאים את הפתרון הטוב ביותר כדי

להתגבר על אבדן הזמן?

הטכניון עושה את כל המאמצים האפשריים מבלי

שהוא מקבל כל סיוע כספי לכך וזאת צריך לתקן. זוהי נקודת-תורפה. אין אפשרות לומר

לחייל משוחרר שהוא לא איבד זמן; אין אפשרות להגיד לו; קח כך וכך נקודות. הוא

איבד זמן ואין מה לעשות בקשר לזה.

אין לי נסיון בנושא המדעים המדוייקים אולם

היה ברצוני לומר שבתחום י ותר, קל כמו מדעי הרוח לדוגמה אם נותנים לתלמיד להתחיל

מנקודת התחלה נמוכה יותר -- זו עשיית עוול לגבי אותו תלמיד. כל השנה הראשונה הוא

מתלבט איר להגיע לרמה הרצוייה.

הסטודנטים גם עובדים, לא רק לומדים ואז

שש הנקודות עדיין חסרות להם.

היו"ר נ. רז; מי המציא את כל הרעיון של שלוש הנקודות?

יש חוק בנושא הזה? האם זאת החלטה פרטית של

הטכניון?

א. נסים; מדובר על יוזמה שהועלתה על-ידי הטכניון אולם

היא לא עברה את ההליכים המקובלים כיוון שהיא

היתה לא טובה.

מ. פלד; בפרקטיקה כל אדם שמביא בעיה - מתחשבים בה.

במרבית המקרים הוא עובר לשנה בי כאשר הוא

במינוס והעובדה הזאת איננה עושה טובה לאף אחד. הרבה יותר טוב היה אילו היו מאפשרים

לאותו אדם להיכנס לרמה הרצויה אחרי התכוננות או שכל הרמה תרד כדי לאפשר לתלמידים

להיכנס בלי מתח.

התכנית של הטכניון לא רק קולעת לענין אלא

גם מבטיחה שהרמה ההתחלתית והרמה הסופית תהיינה כאלה שמעוניינים בהן.



אם יצא משהו טוב מהדיון הזה הוא זה שאנו

היום יותר מודעים לצורך לממן הכשרה מוקדמת ולא להשאיר את הטכניון שוב במצב כזה

שהוא יפנה אל כל העולם בבקשה לעזרה ולא ייענה,

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לפרופסור אלבק.

מ. אלבק; אתחיל את דברי מההערה שהושמעה שיש לסבסד

לימוד של מקצוע מסויים על-חשבון לימוד מקצוע

אחר, אני איש מדעי הטבע וככזה אני כופר בהכללה שיש מקצועות יותר חשובים ויש כאלה

פחות חשובים,

עלות שכר-הלימוד של מדעי-הרוח או מדעי-

החברה מסבסדים את יתר הלימודים באוניברסיטאות. אין סיבסוד של מדעי-הרוח או מדעי-

החברה, מדעי-החברה לא רק ש"מחזיקים" את עצמם אלא שהם אפילו מסבסדים את המדעים

המדוייקים שעולים ביוקר,

לימודי המחשב התייקרו ושכר המורים שמכשירים

ירד כך שהנושא קיזז את עצמו. זאת היתה הערת אגב,

מה שאני רוצה לומר הוא שטוב עשה הטכניון

וטוב עשתה בכלל ההשכלה הגבוהה בכך שהיא לא התפתתה לבחור בדרך הקלה ולהעניק נקודות

כדי לאפשר לאנשים להיכנס למוסדות להשכלה גבוהה,

הענקת ניקוד איננה עושה טובה לאף תלמיד

אלא רק הופכת אותו ל"נכה" בהמשך לימודיו, כאשר תלמיד נכנס למערכת ההשכלה הגבוהה

הוא נכנס כשווה בין שווים אולם בגלל החלטות כאלה או אחרות מצבו הולך ומתערער,

המרחק בינו לבין הדרישות הולך וגדל ויחד עם זאת התיסכול הולך וגובר,

המוסדות להשכלה גבוהה אינם נחשבים לגופים

פוליטיים, הושגה החלטה שרקטורים לא יעסקו בפוליטיקה כל זמן שהם רקטורים, במערכת

ההשכלה הגבוהה אין ויכוחים פוליטיים,

המוסדות להשכלה גבוהה עשו את כל השיקולים

והגיעו למסקנה שהכנה טובה יותר עושה טובה יותר גדולה לאלה שמגיעים אליהם,

יש "משקל" לבחינות הכניסה, לכל המוסדות

להשכלה גבוהה נבחנים בחינה שווה, פוטנציאל של תלמיד בא לידי ביטוי בבחינה

פסיכומטרית ואין זה משנה מתי הוא עזב את ספסל הלימודים, השיטה האמריקאית "עובדת"

באותה צורה,

משרד החינוך והתרבות איננו עושה את בחינות

הבגרות כמו שצריך לכן יכולתנו להסתמך על הבחינות הללו הולכת וקטנה, זאת הסיבה שאנו

מנצלים אמצעים שלנו,

כרגע על-כל-פנים אין מערכת בדיקה יותר טובה

מבחינות הבוגרות והמבחנים הפסיכומטריים, תוצאות הבחינות של התלמידים מראות מה מצבם

של אותם תלמידים כאשר הם סיימו את לימודיהם בבית-הספר והנושא הזה נכנס לשיקולי

הקבלה במוסדות להשכלה גבוהה במידה ניכרת,
ת. קרץ'
הנושא הזה איננו אחיד,

מ, אלבק; הבחינות הפסיכומטריות אחידות,

ת, קרץ'; הן אינן אחידות,

מ, אלבק; קיימים מבחנים ספציפיים בשביל התאמה למחלקות

מסויימות, על-כל-פנים יותר ויותר נוטים

להסתמך על הבחינות הפסיכומטריות,



ה"סיפור" של השש נקודות היה מוגזם. לא היו

עושים טובה לאדם שהיו רוצים להעניק לו את השש נקודות, מערכת הסיוע לתלמידים

שנזקקים לה צריכה להיות בכיוון של עזרה אישית, תודה.

היו"ר נ, רז; תודה, רשות הדיבור לנציג הסטודנטים, מר יפה,

א, יפה; היינו עסוקים ב"מלחמות" אחרות ולא היה סיפק

בידנו לנהל דיון בנושא הנדון כך שהעמדה שאני

אבטא היא כפי שנתבקשתי להביא בפניכם על-ידי ארגון הסטודנטים ועמדתי האישית שמשקפת

את הממוצע,

אגודת הסטודנטים בעד מתן ניקוד ובעד העדפת

חיילים משו תדרים,

אישית אני רואה כאן פתח חמור להכנסת קריטריונים

זרים לקריטריונים האקדמאיים או קבלה ללימודים האקדמאיים, היום אלה יהיו משוחררי

צה"ל, מחר בוגרי ירוחם ומחרותיים אינני יודע מי, קיים בנושא הזה פתח מסוכן,

יחד עם זאת ברור שצריך לתת העדפה לחיילים

משוחררים,

קיים קונסנסוס ויש הסכמה שצריך לתת העדפה

לחיילים משוחררים והשאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; היכן?

אני סבור שהמקומות בהם ניתן לתת העדפה לחיילים

משוחררים הם בראש-ובראשונה המכינות, יש להגדיל את המכינות, לסבסד אותן ולדאוג לכך

שכל החיילים המשוחררים שירצו יתקלו אליהן,

אישית טיפלתי לאחרונה בבחור, בן למשפחה שכולה,

שלא התקבל למכינה ו"רץ" בין ירושלים לתל-אביב עד שבשעה טובה ומוצלחת הוא כן התקבל

למכינה, היה זה מקרה שהוא בכלל הגיע אלי, הוא לא למד בבית-ספר תיכון והיום הוא

רוצה ללמוד, הבחור שאני מדבר עליו הוא בן למשפחה שמצבה הסוציו-אקונומי נמוך ואסור

שבחורים ממשפחות כאלה ייחסמו,

צריך לתת לכל מי שרוצה אפשרות להמשיך ללמוד,

הנושא השני שהיה ברצוני לדבר עליו הוא ענין שכר

הלימוד, הנושא הזה אקטואלי מאד, אינני פוסל מתן הקלות בשכר הלימוד לחיילים

משוחררים או למסיימי שירות לאומי,

נושא שלישי; מעונות, הענין הזה עדין כשלעצמו

ויש לו משמעות מעל ומעבר למה שנוטים לחשוב, אתם צריכים לקחת בחשבון שחייל משוחרר

רוצה היום לנסוע לחוץ לארץ כך שהוא מגיע ללימודים אקדמאיים לא אחרי שלוש שנות שירות

בצבא אלא אחרי ארבע שנים ואז יש בעיה, כיוון שבחורים בגילאים כאלה אינם נוטים לגור

עם הוריהם, זה נושא נוסף שאפשר להוסיף אותו לענין ההטבות,

אני מבטא את דעתי האישית, לא את החלטת התאחדות

הסטודנטים

היו"ר נ, רז; אינך אדם פרטי,

מ, איתן; עמדת התאחדות הסטודנטים בטכניון היא בעד מתן

ניקוד,

היו"ר נ, רז; לפני הישיבה קראתי את הדברים כפי שהם הועלו

בהצעות לסדר-היום ואני מבין עתה כי מדובר על

"סערה בצלוחית מים", אני מבקש לפרטם זאת בעתונות, רוב מהומה על לא מאומה,



על-כל-פנים הדברים שהועלו מסתמכים או "נשענים"

על חוק חיילים משוחררים והחוק הזה עוסק בכל מני העדפות לחיילים משוחררים, החברה

שלנו מעוניינת לעזור לחיילים משוחררים, אני אינני סבור כי לסקטור הזה מג-ע פרס

מיוחד אולם מגיע לו סיוע. אינני מקבל את התפישה שמגיע לחיילים משוחררים פרס על

שירותם הצבאי אולם צריך לעזור להם על-מנת שהם לא ייפגעו כתוצאה מהפסד הזמן שנגרם

להם, צריר לסייע בידם בדי שהם באילו לא ייצאו "נענשים",

סעיף 9 לחוק חיילים משוחררים אומר: "כל חייל

משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית במוסד חינוך המתנהל בפיקוחו או באישורו של משרד

החינוך והתרבות, ישא אוצר המדינה ב 75%-משכר הלימוד שיאשר בכללים שר החינוך והתרבות

בהסכמת שר האוצר,",

אני מביו כי הכוונה היא לסלע,

ב, בדרשי; הכוונה היא למכינות קדם אקדמאיות; השלמת בגרות,

היו"ר נ, רז; בסעיף 10 לחוק חיילים משוחררים כתוב; "חייל

משוחרר יהיה זכאי, לעומת מי שאינו חייל משוחרר,

לעדיפות בקבלה למסלול ללימודים פלוני ולמעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה,

כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות

הנהוגים במוסד לאותו מסלול ולאותם מעונות,",

מה זאת אומרת העדפה? האם ההעדפה משמעותה;

הכנה? או שנותנים לו קרדיט?

שמענו כי הכוונה היא להכנה, היתה כאן הסכמה

כללית שלא ייתכן לתת ציון שלא על-סמך הישג, זה יהיה עיוות האמת, אם לחייל משוחרר

איו ציון גבוה אז מדוע להעניק לו כזה?

חייל משוחרר צריך לקבל תמיכה ועזרה בהכנה

ללימודים,

למוסדות האקדמאים יש מעמד מסויים ואי-אפשר לתבוע

מהם דבר שאיננו מעוניינים בז , עלינו לזכור את המושג שנקרא; חופש אקדמאי, מדוע

שנאלץ את המוסדות להשכלה גבוהה להתייחס לסטודנטים יחס שלא מן העניו?

צריך להגו על המוסדות להשכלה גבוהה ולא להתערב

בשיקוליהם,

שמענו מנציג הטכניון דברים מרשימים שנעשים כדי

לסייע לחיילים משוחררים, יחד עם זאת אל לנו לשכוח את שאמר נציג משרד הבטחון, כי

הטכניון הופך להיות קורס לאליתות מסויימות ביחס או בהשוואה לטעוני-הטיפוח, עלינו

לדאוג לכך שכל אחד יוכל להשתלב במוסדות ההשכלה האקדמאית,

אינני מביו מדוע ואני אינני יודע אם רק בטכניוו

יש קורסים כאלה -

א, יפה; לא רק בטכניוו,

הי ו "ר נ, רז; מכל מקום אני אציע שנקבע חוליה או צוות שילמד

את הנושא, יציע הצעות ויתן תשובה לשאלה; איך

אפשר לסייע לחיילים המשוחררים?

הנושא הזה איננו שייך לנושאים הפוליטיים,

עירבבנו אותו עם פוליטיקה,

על-כל-פנים אנו השתכנענו לעניו עצמו,

אני רוצה להציע את חברי הוועדה שהוצע להקים

לצורך למידת הנושא ואני מציע שחבריה יהיו; חבר-הכנסת מיכאל איתו, חבר-הכנסת אהרוו

הראל וחברת-הכנסת אמירה סרטני, הצוות הזה יעבד את החומר, ילמד אותו ויציע הצעות,



תוך מספר שבועות אנו מקווים לקבל את מסקנות הוועדה שהוקמה ו נתרום תרומה לטובת

היושבים בציון,

ג, שפט; אני מוכן להצטרף לוועדה שזה עתה הוקמה.

היו "ר נ. רז; תודה, אנו מחכים למסקנותיכם שתוגשנה לנו תוך

חודש ימים ולאחר-מכן תונחנה על שולחן הכנסת,

הישיבה נעולה,

הישיבה הסתיימה בשעה 12,45

קוד המקור של הנתונים