ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 16/10/1985

המצב ברשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מסי 84

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום די. אי בחשון התשמ"ו, 16.10.1985, שעה 08.30.
נכחו
חברי הוועדה; נ' רז - היו"ר

מי איתן

פי גולדשטיין

אי הראל

אי ולדמן

אי סרטני

ז י עטשי

אי שאקי

בי שליטא

מוזמנים; מי ינון -יו"ר רשות השידור

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

אי אבנר - יועץ מנכ"ל רשות השידור

יי אלוני - מתאם הפעולות בטלוויזיה

נ' כהן - היועץ המשפטי של רשות השידור

מי לוי - מנהל התקציבים של רשות השידור

וי גרייבסקי - מנהל השידורים לחוץ-לארץ, "קול ישראל"

אי סחייק - מנהל הרדיו בערבית

אי אלמוג - יו"ר אגודת העתונאים בירושלים

שי טסלר - הטלוויזיה, אגודת העתונאים

רי חלבי - הטלוויזיה, אגודת העתונאים

די אור-סתיו - "קול ישראל", אגודת העתונאים

ר' גילאי - "קול ישראל", אגודת העתונאים

יי הראל - דוברת רשות השידור

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; די פלד

רשמה; מי כהן

סדר-היום; המצב ברשות השידור.



המצב ברשות השידור

היו"ר נ. רז; אני פותח את . ישיבת ועדת החינוך והתרבות,

אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת בשבו ע הראשון

של מושב החורף על-מנת לדעת מה תמונת המצב, נכון לרגע זה, ברשות

השידור, במושב הקודם קיימנו בהמש ישיבות בנושא של רשות השידור.

שמענו הרבה דברים ואמרנו הרבה דברים. אני רוצה להזכיר בקצרה כמה מהם.

לאחרונה קיימנו ישיבה של הוועדה בנושא של

רשות השידור בעקבות הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת פלד. זה היה ב-23

ביולי, לפני כן הוצאנו מסקנות והמלצות בעקבות דיונים קודמים כאן.

ההמלצות שלנו היו מקובלות על מנהל רשות השידור. אבל להמלצות שלנו

יש כוח מוגבל מאד מבחינת הביצוע, אלה המלצות שלעתים מתחשבים בהן

יותר, לעתים פחות, הן ניסו לגעת בשורשי הקשיים שיש ברשות השידור

ולהצביע על דרכים לתיקון הדברים.

מאז קרה דבר שהוא לפי דעתי חשוב, שנוגע

לרשות השידור, אבל הוא במובן מסויים עומד בפני עצמו, והוא שהונחה

על שולחן הכנסת הצעת חוק להקמת רשת שניה, היא עדיין לא נדונה. זו

הצעת חוק פרטית של חברי-הכנסת גולדשטיין ורייסר, הושקעה בהכנתה

הרבה מאד עבודה, בהשתתפותו הפעילה של הבר-הכנסת הראל מטעם ועדת

החינוך. איננו יודעים עדיין איך זה יפעל, אבל יש בהצעת החוק הרבה

פרטים על דרך הפעלתה של הרשת השניה והזיקה שלה גם לרשות השידור

הקיימת.

ועדת הכספים דנה אתמול בענין הטלוויזיה

ולא אישרה את התקציב לרשות השידור, זו תופעה קשה, חמורה. איך אפשר

לעבוד בלי תקציב?

א. פורת; ועדת הכספים רצתה לא לאשר תקציב רק לטלוויזיה,

אבל כשהתברר שזה בלתי אפשרי - לא אישרו

תקציב גם לרדיו,
היו"ר נ. רז
כאמור זו תופעה חמורה. אנחנו נחפש דרך

איך להגיב עליה. אנחנו יודעים שההצבעה

לא שיקפה את דעת המצביעים, והדבר נבע משיקולים אחרים לגמרי,

לגבי הנושא שהרבינו לדבר בו - אין כל

התקדמות, עדיין אין מנהל לטלוויזיה, אני מבין שהדברים מתנהלים

באמצעות אדם אחר, יאיר אלוני,

אנחנו יודעים את הסיבות לק.שיים האלה.

הדברים חרגו בעצם מהאחריות של מוסדות רשות השידור, והם נדונים ברמות

של הממשלה, של שרים שצריכים לקבל הכרעות בענינים אלה, ובינתיים

אינם מסוגלים, המצב הזה שאין סיכומים ואין קביעה מסודרת של דברים

הוא מצב מתמשך. תפקידה של הממשלה להכריע ותפקידה של הכנסת להתריע,

. לכן הנושא מובא לכאן, הוא שייך לתחום סמכויותיה של ועדת החינוך

והתרבות, וחובתנו לא לתת מנוח בנושא הזה, רשות השידור, הטלוויזיה

והרדיו, הם ענין ציבורי בעל חשיבות ממדרגה עליונה, ואי אפשר להמשיך

במצב החולה הקיים,

בישיבות הקודמות שמענו הרבה מאד דברים

על כל מיני תכניות הבראה, פיטורים, קיצוצים והתארגנות מחודשת. שמענו

על נושא האגרה. נדמה לי שדווקא בנושאים האלה יש התקדמות, יש

שינויים- היינו רוצים לשמוע מכם היום איפה הדברים עומדים היום,

במה אתם רואים את שורשי הבעיות, וכיצד אתם רואים את הפתרונות כדי

שנגמור סוף סוף את הדיונים האין-סופיים בנושאים האלה,

אני מציע שנשמע תחילה את אנשי רשות השידור,

נגיב ונסכם את הדיון,
פ. גולדשטיין
אני רוצה להעיר שתי הערות, א. אכן הונחה

על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, הארוכה

ביותר בתולדות הכנסת, בעניין הקפת רשת טלוויזיה שניה, הממשלה היתה

נגדנו, אבל היתה כאן קואליציה רחבה, מורכבת מחברי הכנסת הראל, רייסר,

שריד ושפט ואנוכי. ההצעה הוגשה, ובמאבק בין הכנסת והממשלה אני מניח

שהפעם ידנו תהיה על העליונה.

ב. לפני ארבעה חודשים לא הססתי לומר כאן,

בנוכחות רוב החברים, שצריך לסגור את הטלוויזיה. אבל מאז השתנו דברים.

לכן אני תמה על החלטתה של ועדת הכספים מאתמול. בדרך כלל אינני מתערב

במה שקורה בוועדות אחרות. אבל ועדת החינוך והתרבות היא הממונה על

חנושא של רשות השידור. עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחש לכל חברי ועדת

הכספים, לא יכול לחיות שבצעד כה חסר תקדים הם יתערבו בענינינו.

אני חושב שלמרות כל הבעיות ברשות השידור, אני רואה את האור בקצה

המנהרה, אילמלא כן, הייתי מציע גם היום לסגור לאלתר את הטלוויזיה,

לכן לפי דעתי ועדת הכספים עושה שגיאה בזה שהיא מרחיקה את הסיכוי

להבראת המצב. ואכן יש שינויים לטובה ברשות.

אני מבקש מהיושב-ראש ומחברי ה וועדה שנקבל

היום החלטה הקוראת לוועדת הכספים לחזור בה מהחלטתה, או לפחות לתת

איזה פסק-זמן, או לקיים איזה מגע עם חברי ועדת החינוך. לא יכולים

לפתור בעיות בדרכים עקיפות. גם ההחלטה שעומדים לקבל, לחכות עד

שראש הממשלה יחזור, אינה רצינית. אני מציע לקבל החלטה הדוחה את

החלטתה ליל ועדת הכספים,

אני מציע שנקבע פגישה נוספת עם אנשי רשות

השידור בעוד חודשיים-שלושה, כדי לראות אם באמת יש התקדמות. אם לא

תהיה התקדמות, ייתכן שדעתי תשתנה, היום אני חושב שוועדת הכספים שגתה

בקבלה את ההחלטה שקיבלה.
א, הראל
אני מסכים עם ההערות של חבר-הכנסת גולדשטיין.

התופעה שוועדות שונות בכנסת עוסקות באותם

נושאים אינה חדשה. אנשי ההנהלה של רשות השידור צריכים לרוץ מוועדת

החינוך לוועדת הכספים, ומוועדת הכספים לוועדה לעניני ביקורת המדינה,

ואינני יודע מתי הם יכולים לבצע את הדברים שמחליטים עליהם כאן.

ובכן יש בעיה מרכזית איך אנחנו עובדים בכנסת. הנושא הזה הוא בתחום

טיפולנו, ולא יכול להיות שוועדת הכספים תנהג כך. היא היתה צריכה
לפחות לומר
נקיים דיון משותף עם ועדת החינוך והתרבות, אנחנו על

הצד הכספי, אתם על הצד התכני, אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת גולדשטיין

בנושא הזה,

ב. יכולה להיות דעתם של חברים בענין הרשת

השניה אשר תהיה. גם כשעסקנו בהכנת הצעת החוק הזאת היו חילוקי דעות

מהותיים ביותר. ניסינו למצוא את המכנה המשותף על-ידי ויתורים, גם

פוליטיים וגם עניניים. זאת איננה הצעה מושלמת. לא נמצא בחוק הזה

פתרון לבעיות המעיקות על רשות השידור, כמו שידורי פרסומת וכדומה.
הממשלה יכולה להגיד
הוגשה הצעת חוק פרטית, נעביר אותה לוועדה ושם

נבלע את עמדתנו. במקום זח הוגשה הצעת חוק בממשלה שלא רק תומכת

בהקמת רשת שניה של טלוויזיה, אלא גם של טלוויזיה בכבלים, תחנות

רדיו וכו'. וכבר שמעתי על עשרות חברות שמוקמות, שקיבלו ברצינות את

החלטת הממשלה. התוצאה המעשית של הצעת החוק של הממשלה תהיה טירפוד

הצעת החוק הפרטית. זה מעיד על שיטה של טיפול כושל בנושא שהיה עליו

הקונסנסוס הרחב ביותר שהיה בכנסת.

אני מבקש שבענין הזה תהיה הידברות של

יושב-ראש הוועדה עם יושב-ראש ועדת השרים לעניני חקיקה, השר נסים,

כדי לדעת היכן אנחנו עומדים בענין זה, אם יגידו לנו שהממשלה תגיש

הצעת חוק שתועבר לוועדה, ושהיא תבקש מאתנו לשלב בין שתי הצעות החוקים,

אינני חושב שלמישהו תהיה התנגדות. אבל אם הם מתכוונים להגיש חוק

אחר לגמרי, והדיון עליו יימשך שנים, ברור מה תהיינה התוצאות.
א. סרטני
בקשר להחלטה של ועדת הכספים - אני מציעה

שוועדת החינוך תפנה ליושב-ראש הכנסת. אני

חושבת שיש כאן ערבוב סמכויות, כל גורת הטיפול הזאת אינה נראית לי,

ולדעתי יושב-ראש הכנסת צריך לתבוע מוועדת הכספים לחזור בה מהחלטתה,

פ. גולדשטיין; אני חושב שזאת תהיה שגיאה לערב את יושב-ראש

הכנסת. כי למען האמת ועדת הכספים רשאית

לעסוק בנושא. זו אינה התערבות ישירה בענינינו, זו התערבות עקיפה.

אני חושב שעדיין לא כדאי לערב את יושב-ראש הכנסת, לטובת הענין.

א. סרטני; אם הליכה בדרך ביניים תועיל, אדרבה. אבל

? עבודת הוועדות היא עבינו של יושב-ראש הכנסת,

והוא גריך לעשות סדר בענין זה.

א. הראל; יש הסכם קואליגיוני, ולא ייתכן שכאשר הממשלה

מביאה הגעה לוועדת הכספים - שחברי הקואליגיה

לא יגביעו בעדה. זו הנקודה.

היו"ר נ. רז; הכפילות הזאת קיימת לא רק בנושא של רשות

השידור. הנושא של רשות השידור שייך לוועדת

החינוך; ועדת הכספים דנה על התקגיבים. לא גריך להתעלם מזה. כך היה

גם בנושא של שכר הלימוד באוניברסיטאות. אנחנו דנו על זה כאן, אבל כאשר

ועדת הכספים דנה על תקגיב המוסדות להשכלה גבוהה, היא קשרה את זה עם

אי-ההסכמה עם הסטודנטים.

א. סרטני; אבל זה לא נגמר בלעדינו.
היו"ר נ. רז
זה גם לא נגמר אתנו. זאת הגרה. הענין הוא

שיש הרבה דברים שנוגעים לוועדות שונות

בכנסת, שגריכים לקבל את אישורה של ועדת הכספים. עד כמה שידוע לי,

יש מסורת שכאשר ועדת הכספים דנה בסעיף שהוא בתחום טיפולה של ועדה

אחרת, ועדת הכספים דואגת לכך שאותה ועדה תהיה מתודעת ושותפה לדיון.

במקרה הזה זה לא היה כך.

אני מקבל על עגמו לבוא בדברים קודם כל עם

יושב-ראש ועדת הכספים. עשיתי זאת לא פעם. יש פה בעיה של נוהל תקין

אלמנטרי. ההחלטה האחרונה היא ענין קשה. אני מקבל על עגמי לטפל בענין

זה עם מי שצריך, אם זה יושב-ראש הכנסת או מי שאחראי לנוהל של עבודת

הוועדות, ולפי דעתי אחראי לזה יושב-ראש הכנסת. לפחות אתייעץ אתו

ואביא לפניו את הקובלנה ואת התביעה שהדברים האלה יפחתו או ייעלמו

בכלל מנוף עבודתנו בכנסת.

אותו דבר לגבי הגעת החוק בענין רשת שניה

בטלוויזיה. הונחה על שולחן הכנסת הגעת חוק פרטית של חברי-הכנסת

גולדשטיין ורייסר, לקריאה ראשונה" מה יהיה כשתוגש הצעת החוק של

הממשלה? שוב תהיה כפילות. גם פה יש הליכה בשני מסלולים בלתי מתואמים.

? אבל כך הדברים עובדים, ואנחנו גריכים לפעול כך שהענין עגמו יגא לפועל.
פ. גולדשטיין
בכל מקרה, בתחילת נובמבר הגעת החוק שלנו

תעלה לדיון.

היו "ר נ. רז; אני מגיע שנשמע עכשיו מאנשי רשות השידור

איפה הדברים עומדים היום, מה נעשה מאז

הפגישה האחרונה שלנו, מה התארגן אחרת, ואיך אתם רואים את המשך הדברים

לגבי הבראת רשות השידור ונורמליזגיה של המגב בה, כך שהיא תוכל לעבוד

בגורה נכונה כמכשיר ממלכתי.



מ, ינון; אני סודה לוועדת החינוך על האווירה היותר

אוהדת לעומת הוועדה המקבילה שלא אישרה לנו

את תקציב רשות השידור, אני מקווה שבפעילות משותפת של הוועדה ושל

שר החינוך, אולי גם של שר האוצר, הבעיה הזאת תיפתר. כפי שאמר חבר-

הכנסת הראל זו בעצם בעיה של הממשלה, הממשלה אישרה לנו את התקציב,

היא הניחה אותו על שולחן ועדת הכספים, וחברי כנסת ששייכים לקואליציה

טירפדו את הצעת הממשלה. ועלי לומר שהצעת הממשלה לא הושגה בקלות,

במשך חודשים מתנהלים משאים ומתנים, והיו לחצים וביקורת של האוצר כדי

לבדוק מה עשינו ומה לא עשינו, כלומר זה נייר עבודה שהושקעו בו שעות

עבודה רבות של אנשי מקצוע משני הצדדים, האוצר ורשות השידור. זה לא

תקציב שהוכן בין פוליטיקאים ברשות השידור לפוליטיקאים במשרד האוצר,

זח נעשה ברמה מקצועית, ועסקו בזה במשך חודשים. לכן ברור שההחלטה של

ועדת הכספים היתה פוליטית, ולצורך ההצבעה הוחלפו חברים בוועדת הכספים

על פי החלטה סיעתית, כדי שיצביעו ההיפך מהצבעתם של חברי ועדת הכספים.

אני הייתי נוכח בדיון, הדיון לא היה כלכלי ותקציבי. לכל אחד היתה

טענה על איזו כתבה ששודרה או לא שודרה ב"מבט", גם אני שותף לחלק

מהטענות, אני מעלה אותן מפעם לפעם במוסד המתאים, בוועד המנהל, אבל

אינני חושב שזה ענינה של ועדת הכספים של הכנסת, כי אם זה ענינה -

מה ענינה של ועדת החינוך? אבל זאת פוליטיקה.

אינני רוצה לומר שאצלנו הכל כבר מסודר ושפיר.

אבל דווקא בחודש הזה, למרות כל הבעיות, היתה אווירה יחסית של עבודה

תקינה, של שיתוף פעולה. כל הטענות על "מבט" שהועלו בוועדת הכספים

היו על דברים מלפני שבועות רבים, אפילו לפני זוודשים רבים, אבל מעלים

אותן בכל פעם שדנים בעדכונים. דווקא בחודש האחרון אני כיושב-ראש

רשות השידור כמעט ולא קיבלתי טענה על "מבט לחדשות", כי באמת העריכה

נעשית לפי קונספציה שגובשה בזמנו בוועד המנהל, שצריכה להיות רוטציה

בעריכת "מבט", ולא שאדם אחד יערוך אותו כל הזמן, וכאשר היתה רוטציה,

היתה באמת אווירה של שיתוף פעולה, למרות שאמרו לנו שזה בלתי אפשרי

מבחינה מעשית, אדרבה, היתה אווירה שקטה, גם מבחינת העובדים, גם מבחינת

הציבור, תמיד יש טענות, אין לזה גבול, אבל כמות השענות בהחלט ירדה

באופן רציני בחודש האחרון, לכן העיתוי של ההחלטה לא היה שייך לענין.

גם בששת החודשים שבהם היה מנהל בפועל

לטלוויזיה, למרות שהיו לו מריבות וויכוחים עם המנכ"ל, בסך הכל

השידורים פעלו, אם נשווה את זה למערכות אחרות במדינה, עם מערכת

בתי-החולים או מערכת החינוך וכדומה, דווקא בחודשים האלה לא היו

עיצומים במערכת הזאת, לא היו הפסקות שידורים, פרט להפסקה אחת, בשבוע

האחרון שבו מר בראל היה מנהל הטלוויזיה בפועל, ועל כך גם הועמד אדם

לדין משמעתים יש פרוצדורה בענין זה וענין התקציב, אישורו או אי-אישורו,

אינו שייך לזה"

בתקופה זו אושר תכנון חדש, "יש תכניות חדשות,

מרוצים מהן יותר או פחות, זה לא חשוב, אבל אי אפשר להגיד שפתאום קרתה

איזו קטסטרופה שבגללה צריך היה לא לאשר את התקציב, לכן אני מתייחס

לזה כאל מהלך פוליטי, שבכלל אינו קשור לדברים היום-יומיים שאנחנו

עוסקים בהם, יש לנו הבעיות שלנו, אבל אין לזה קשר לאי-אישור התקציב-

להיפך, ההכנסות של רשות השידור גדלו, גם מפרסומת ברדיו, גם משידורי

החסות" לעומת זאת הפרסומת בעתונים ירדה, זה לא הפך אותנו לעשירים,

אבל הכסף ממשיך לזרום, טיפין טיפין, לא היתה נפילה בהכנסות" אדרבה,

ההכנסות עלו על התחזיות, אנחנו לא נמצאים בהילוך גבוה בענין החסות

ותשדירי השירות, משום שאנחנו עכשיו באמצע תהליך משפטי של בג"ץ נגדנו

ואיננו רוצים להרגיז. היו כל מיני רעיונות נוספים שלפי דעתנו

ולפי הייעוץ המשפטי הם עדיין בגדר המותר, אבל לא רצינו לפתח את

האפיקים החדשים האלה כשאנחנו נמצאים בעיצומו של בג"ץ שהמשך הדיון בו

נקבע לדצמבר, יכול להיות שבג"ץ יפסול לנו את כל הענין, לכן אין טעם

לפתח עכשיו דברים חדשים.



בענין הפיטורים - יש לנו מחלוקת גלויה

וידועה עם העובדים, בעיקר עם המגזר העתונאי שטוען לייחוד של המקצוע

וכו'. אבל כדי לעמוד בדרישות של האוגר, בתכנית ההבראה, תוך עימות

עם העובדים החלשנו על החלת התקשי"ר באופן אושומטי, בשינויים טכניים

המתחייבים מהענין, על פישורי עובדים מהמגזר העתונאי, כמובן בניגוד

לדעתם של ועדי העובדים של העתונאים. היתה פניה של אגודת העתונאים

לשר שלא לאשר את זה, כי על פי סעיף 24 בחוק דבר כזה צריך להיעשות

באישור שר החינוך, שר החינוך התלבט, אבל מאחר שהוא רצה לאפשר לנו

לקדם את התהליך הזה הוא אישר את הפיטורים, העובדים שוקלים אם לפנות

לבית-הדין לעבודה או לא, זה ענינם, אולי תפקידם. כל אחד עושה את

הצד שלו, אבל הדבר אושר, הוא רשמי, ותהליך הפיטורים החל, לטוב ולרע,

זה לא דבר נעים בשבילנו לפטר עובדים, אבל ההנהלה, יחד עם הוועד המנהל

ושר החינוך, אישרו את זה, אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך, גם

במקומות אחרים לא פותרים במהירות את הבעיות האלה,

ובכן אני חושב שכן נעשו צעדים, היינו רוצים

שהם יהיו יותר מהירים, אגב, כשהיינו בעיצומו של התהליך, אחרי שהרשימות

הוכנו, התברר שמעולם לא פיטרו אף איש ברשות השידור, לכן אין הליכים

מוכרים ורשמיים לפיטורי אנשים. לכן לא יכולנו להתחמק מהצד המשפטי של

הענין, לאשר נהלים רשמיים באישור השר, על פי החוק, עכשיו יש נוהל

פיטורים. גם זה עוד מותקף, ואינני יודע אם זה ייגמר כך או שבתי-משפט

כאלה או אחרים ישנו את זה, אבל גם כשמדובר בפיטורי עובדים משירות

המדינה, יש פניות לבתי-הדין לעבודה, ויש צווי מניעה וכוי, כלומר זה

תהליך מכאיב, ארוך ומייגע, כאמור אנחנו בעיצומו, זה לא שההנהלה או

הוועד המנהל סירבו לפטר אנשים, ולכן ועדת הכספים אומרת שהיא לא תאשר

לנו את התקציב, להיפך, אנחנו עוסקים בזה, למרות כל אי-הנעימות שכרוכה

בזה, מצבם של המנהלים יותר קשה, הם כבר מסרו את השמות, אנשים יודעים

שהם עומדים להיות מפוטרים, הם ממשיכים לעבוד בינתיים, כי זה תהליך

ארוך, זה מצב קשה ולא נעים, ובכל זאת השידורים מתקיימים, כלומר

למרות רשימות המפוטרים, למרות המחלוקות - בין ההנהלה לבין הוועד המנהל,

בין ההנהלה לבין העובדים וכו' - השידורים נמשכים, החדשות לא נפגעות,

האזרחים אינם נפגעים, זה השירות שהציבור מקבל תמורת האגרה, ואני

חושב שלא צריך להפריע להנהלה ולוועד המנהל להמשיך בתהליך ההבראה,

שהוא תהליך ארוך ומייגע,

יש הנושא של מנהל הטלוויזיה, הכל פורסם,

הכל גלוי וידוע, המצב הפורמלי הוא כזה: אושרו נהלים חדשים לבחירת

מנהל הטלוויזיה, הנהלים האלה הותקפו על-ידי ערר של עשרה חברי מליאה,

אין זה סוד שרובם חברי המערך, הערר הזה הוגש לשר החינוך, סמכותו של

שר החינוך, על פי חוק רשות השידור, לעשות אחד משני דברים: או לדחות

את הערר או להעביר אותו להכרעת הממשלה, הערר היה על הדרישה של השכלה

אקדמית בין הכישורים של המועמד למנהל הטלוויזיה, ברור שמאחורי זה

הסתתרו שמות של מועמדים, לאגודת העתונאים היתה עמדה חד-משמעית,

שמקצוע העתונאות אינו קשור דווקא להשכלה אקדמית, ושאדם שיש לו נסיון

של שתים-עשרה שנים בעבודה עתונאית כשיר להיות מנהל טלוויזיה, ולא

חשוב אם חסרה לו בחינה כזאת או אחרת, שר החינוך העביר את הנושא

להכרעת הממשלה, זה היה על סדר יומה של הממשלה, ובגלל הצבעת תיקו

הענין לא הוכרע, ובכן יש בעצם מצב משפטי פורמלי שהנהלים אושרו

עלידי המליאה, אבל הם מעוכבים על-ידי שר החינוך, ועד היום הענין

לא הוכרע,

א, הראל; האם השר יכול לנקוט איזו עמדה?
מ. ינון
להחליט שהוא דוחה את הערר, ואז

נפתחת האפשרות הפורמלית להתחיל בהליכים,

כאשר ההליכים האלה עדיין מותקפים על-ידי אגודת העתונאים, היא יכולה

למשל להחליט שחבריה לא ישתתפו במכרז הזה; היא יכולה לפנות לבית-דין

לעבודה ולטעון שזה לא נעשה בהסכמה אתה וכוי, אלה דברים שאין להם סוף"



א.הראל; האם אי אפשר לשנות את ההליכים האלה"
מ. ינון
אפשר, המוסדות המוסמכים יכולים לשנות,

גם הממשלה יכולה להכריע בערר; שר החינוך

יכול לדהות את הערר; כל האופציות האלה פתוחות
נ. כהן
היום זה בידי הממשלה, כל זמן שהשר לא ביקש

להוריד את זה מסדר יומה,
מ. ינון
אבל השר יכול לשנות את דעתו ולהחליש לדהות

את הערר, הוא אינו מוריד את הענין מסדר יומה

של הממשלה כי הוא חושב - מבחינתו בצדק, על כל פנים זה הטיעון שלו

שצריך להגיע להבנה על מנהל הטלוויזיה. אם מגיעים לידי הבנה, גם אז

יש מילכוד, כי אם מגיעים להבנה רשמית מי המועמד למנהל הטלוויזיה,

זה אבסורד להוציא מכרז, אם מגיעים להבנה שאדם מסויים הוא המועמד

ואחר כך מוציאים מכרז ובוחרים אותו, זה דבר כאילו לא רציני שגם כן

יכול להיות מותקף על-ידי בג"ץ ולהיפסל,

היתה עוד אלטרנטיבה שדובר עליה, שהיה לגביה

ייעוז משפטי שהיא אפשרית, והיא להעביר אדם מתפקיד לתפקיד באותה רמה,

בלי מכרד. ואין זה סוד שהיה מדובר על מנהל הטלוויזיה בערבית שהיה

במשך ששה חודשים מנהל הטלוויזיה בפועל, רוב חברי הוועד המנהל חשבו

שהדבר אפשרי, אמנם היה סכסוך אישי בינו לבין מנכ"ל הרשות, חשבנו

שאם הוא ייבחר לתקופה יותר ארוכה, הם ישלימו ביניהם ויתחילו לעבוד

ביחד, עד היום רוב חברי הוועד המנהל חושבים שהדבר אפשרי, אבל היתה

הידברות בין שר החינוך לבין מ"מ ראש הממשלה, שר האוצר וסגן ראש

הממשלה לא לעשות את המהלך הזה כל זמן שמתנהל משא ומתן להגיע לידי

מועמד מוסכם, כי אם ייעשה מהלך כזה שלא בהסכמה - ואגודת העתונאים

שלחה לנו מכתב רשמי שזה לא מקובל עליה וכו' - כל שני חברים בוועד

המנהל יכולים להגיש ערר לשר על החלטה כזאת, ושוב יחזור אותו תרגיל,

ואין לזה סוף, לכן אין מקום לעשות מהלכים לא מוסכמים, אם אין הסכמה

בין המערך לבין הליכוד - כמו בנושאים אחרים במדינה - אי אפשר להתקדם

גם בנושא הזה, וגם כאשר יוסכם על הנושא הזה, עדיין יש שותף נוסף

שאינני מזלזל בו, וזאת אגודת העתונאים, וגם אחרי כל זה, גם אם תהיה

הבנה, יכול מישהו מהציבור או מהמועמדים הפוטנציאליים, אם זה יהיה

בצורה של מכרז, לתקוף את זה בבג"ץ ולהגיד: איזה מין מכרז זה שהוסכם

אפילו על-ידי אגודת העתונאים ועל-ידי כולם? אני רציתי להיות מנהל,

אבל לא ניתנה לי הזדמנות הוגנת, כי היה הסכם בין-מפלגתי לבחירת

מנהל הטלוויזיה, בג"ץ יכול לפסול את המכרז הזה, ואז אנחנו חוזרים

שוב להתחלה, אינני אומר שזה חייב להיות כך, אבל זו בהחלט אפשרות

סבירה שזה יקרה, כי יש כמה מועמדים שמגלים ענין,

לאחרונה, לפני צאתו של מ"מ ראש הממשלה

לעצרת האו "ם, מונה צוות בליכוד, מורכב משר האוצר וסגן ראש הממשלה

דוד לוי, אשר ישבו עם שר החינוך והתרבות ועם השר שחל, הם נפגשו

פעם-פעמיים, בינתיים שר האוצר נסע ליפן; עם שובו, השר דוד לוי יצא

לחוץ-לארץ, יש סיכום בין שתי המפלגות הגדולות, שהן גם

מרכיבות את הוועד המנהל, שלא "לחטוף" זו מזו.

ובכן זה המילכוד שאנחנו נתונים בו, באופן

מעשי, גם הליכוד, למרות שיש לו רוב במוסדות רשות השידור, לאור הפניה

של סגן ראש הממשלה אינו רוצה לעשות צעדים חד-צדדיים ולא בהסכמה, כי

ממילא בסופו של דבר הצעדים האלה יטורפדו בצורה זו או אחרת,

לכן צריך להגיע להסכמה,

בינתיים המנכ"ל, יחד עם יאיר אלמני שמונה

מטעמו לתאם את הפעולות, מטפלים בענינים המעשיים, ואני אומר שוב,

מעבר לכל הטענות הפוליטיות, האזרח משלם האגרה לא ניזוק עד רגע זה

מבחינת השידורים, לא ברדיו ולדעתי גם לא בטלוויזיה, גם כשיהיה

מנהל קבוע, תמיד יהיו טענות על תכנית זו או אחרת,



הדברים האלה לא ישתנו, כל זמן שיש ערוץ אחד, כי אי אפשר לקלוע לטעמם

של כל האנשים, עובדה שכלפי הרדיו, שיש בו כפה גלים, כסה רשתות, יש

הרבה פחות שענות, יש שידורים מכל הסוגים, שלא לדבר על השידורים

בערבית והשידורים לחוץ-לארץ שאינם מעסיקים את הפוליטיקה הישראלית,

יש גם "קול המוסיקה" שאחוז המאזינים לו אינו גדול, אבל אנ?1 מקבל

הרבה תגובות חיוביות על התכניות של הגל הזה,ועל תזמורת רשות השידור,

והקונצרטים מלאים עד אפס מקום. לא כך הדבר לגבי שידורי קונצרטים

בטלוויזיה. אני בטוח שרוב אזרחי המדינה אינם צופים בהם. אינני מאשים

אותם, כל אהד וטעמו. יכול להיות ש-10%-20% נהנים מהם מאד. כשיהיה

ערוץ נוסף הלחץ קצת ירד. אינני אומר שזה יפתור את כל הבעיות.

אני הושב שוועדת החינוך צריכה לעזור לנו

בזה שוועדת הכספים תאשר לנו את התקציב, ושנוכל להמשיך לטפל בכל הדברים

שעומדים על הפרק. וגם בענין מנהל הטלוויזיה - פה יושבים אנשי מפלגות,

כל אחד פועל במפלגתו, אדרבה, שילחצו להגיע לידי הבנה בנושא הזה,

א, פורת; בפתח דברי אני רוצה להודות מקרב לב לוועדת

הכספים של הכנסת. אני חושב שהיא עשתה לנו

אתמול שירות יוצא מן הכלל, בהחלטה הנואלת שהיא קיבלה היא הוכיחה כאלף

עדים מה הצרה האמיתית של רשות השידור: פוליטיזציה משתוללת, אם לא

היתה החלטה כזאת של ועדת הכספים אתמול, היה צריך להמציא אותה,

עם כל הכבוד שאני רוחש לחברי הכנסת, נבחרי

העם, יש לי כמה תהיות לגבי ועדת הכספים. זו ועדה רצינית מאד שעוסקת

בנושאים רציניים מאד, שמקבלת החלטות לפעמים גורליות, שמטפלת בנושאים

בהיקף של מיליארדים, הוועדה הזאת, בצורה חסרת תקדים, עשתה דבר שלדעתי

הוא בניגוד לרוח החוק, כי ככל שמדובר ברשות השידור, המחוקק הפריד

הפרדה מוחלטת בין ועדת הכספים, ועדת החינוך והתרבות והוועדה לביקורת

המדינה, לכל ועדה יש הפרמטרים שלה, ועליהם היא מופקדת. ועדת הכספים,

בניגוד לרוח החוק, עסקה בנושא שאיננו מענינה. במקום לעסוק בתקציב שלנו,

שהוא מענינה, היא עסקה בתכנים. ותכנים הם ענינה של ועדת החינוך

והתרבות, לאן נגיע אם ועדת הכספים תעסוק בתכנים, וועדת החינוך תעסוק

בכספים? הרי זה טירוף מערכות, זה אנטי מינהל תקין. והשעור המאלף

לאנטי מינהל תקין ברשות השידור ניתן אתמול שוב בוועדת הכספים. זה

מתחיל במה שנקרא הגופים ה"ציבוריים" ונגמר בגופים הפוליטיים,

מה קרה בוועדת הכספים? למרות הקשיים,

למרות המצוקה האמיתית שאינה אופיינית רק לרשות השידור, כל המשק

סובל ממצוקה אמיתית, למרות האנרכיה בטלוויזיה שלא ההנהלה ולא העובדים

אשמים בה - לראשונה מזה שנים מביאה ההנהלה לוועדת הכספים תקציב

חיובי, שיש בו פחות הוצאות ממה שהותר לנו, ויותר הכנסות מסה שצפינו.

כאשר בכל המשק לא פוטרו אפילו 3% מהעובדים, כפי שנדרש על פי התכנית

הכלכלית של הממשלה, אנחנו ברשות השידור כבר פיטרנו 5%. יותר מכל גוף

ציבורי אחר במדינה, מגיע לנו צל"ש, מגיעה לנו טפיחה על השכם, ולא

סטירת לחי מצלצלת כזאת כפי שקיבלנו בוועדת הכספים.

וועדת הכספים בכלל לא דנה בתקציב. הייתי

באותה ישיבה של ועדת הכספים בסוכתו של חבר-הכנסת שפירא.

על סדר היום היו שני סעיפים: רשות השידור ומניות הקשישים, על רשות

השידור דיברו כמה שעות ולא קיבלו שום החלטה; על מניות הקשישים דיברו

חמש דקות וקיבלו שלוש החלטות, ושם מדובר על מיליארדים, זאת אובססיה.

איך אנחנו יכולים להתייחס ברצינות לנבחרי ציבור?

אני אומר את הדברים האלה כנציגם של עובדי
רשות השידור, ואני אומר לפוליטיקאים
הניחו לרשות השידור, תנו לה

לעבוד, אל תפריעו לעובדים, אל תפריעו להנהלה- וכשאני אומר פוליטיקאים,

אינני מתכוון לכולם, אינני רוצה לעסוק בהכללות" גם בוועדת הכספים

היו ויש אנשים אחראים, והדברים שהם אמרו שם ביטאו את ההתנגדות שלהם

להצבעה של הרוב אתמול,



למה יש לנו רדיו כל כך טוב? כי שם נותנים לעבוד. הוא אולי לא הכי

סוב בעולם, אבל אני אינני מכיר טוב ממנו, תעברו על הפרוטוקולים של

הוועד המנהל במשך שנה וחצי, לא תמצאו שם אף דיון על הרדיו. דנו רק

על הטלוויזיה. זאת הוכחה ניצחת. הרדיו הוא מקצועי, על רמה, עם

הנהלה מסודרת, עם עובדים חרוצים, עם מוטיבציה גבוהה - מפני ששם

נותנים לעבוד. המערכת המקצועית עושה את מלאכתה ללא הפרעה. לעומת זאת,

מי לא עוסק בטלוויזיה? מי לא מנסה לנהל אותה? איפה נשמע בעולם

שבתחנת טלוויזיה אי אפשר למנות מנהל כבר שנה שלמה? ומתנהל מחול

שדים מטורף שאין לו סוף. לרדיו מינו מנהל ביום אחד. בטלוויזיה זה

נמשך כבר שנה שלמה, עם כל מיני מניפולציות ותככים שאין להם סוף.

מי קבע שהגופים הציבוריים יעסקו במינוי מקצועי? מה זה ענינם? מי

הסמיך אותם? על פי החוק חברי הגופים הציבוריים אינם אמורים להיות

אנשי מקצוע; הם צריכים לייצוג את עניני הציבור. מה הם מתערבים

בענינים מקצועיים? איך הם יודעים מי מנהל יותר טוב ממי? על סמך מה?

והאם הממשלה צריכה לעסוק בסוגיה מי ינהל

את הטלוויזיה? כבר אין לה מה לעשות? ואם הממשלה צריכה לעסוק בזה,

מי צריך את הגופים הציבוריים בכלל? מה הם עושים? זו פשיטת רגל של

הגופים הציבוריים, על פי רוח החוק הם קמו כדי לשמש חוץ שיגן על

הרשות העצמאית מפני הפוליטיקאים. ברגע שהגופים הציבוריים מעבירים

אל הפוליטיקאים את פתרון הבעיות המקצועיות - מי צריך אותם בכלל?

אני אקבל הוראות ישר מלשכת ראש הממשלה, זה הרבה יותר פשוט, ונעבוד.

לפחות נדע באיזה עולם אנחנו חיים.

ומה הערר הזה? עכשיו כולם נתפסים לענין הזה

כדי להטיל בו את האשם לכך שאין מנהל טלוויזיה, כאילו הכל בסדר בוועד

המנהל ובמליאה, אבל שר החינוך מחזיק בידו איזה ערר ואינו נותן לזה

להתקדם, ושר החינוך אשם. אני אומר לכם שזאת טענת שווא. כולנו יודעים

את האמת. הערר הזה מקורו בהחלטה פוליטית של המליאה, הדורשת ממנהל

הטלוויזיה השכלה אקדמית. נקרא לילד בשמו, ההחלטה הזאת הוכנסה בעורמה,

בצורה לא ציבורית, לא מכובדת, תוך פגיעה גסה באגודת העתונאים, תוך

הולכת שולל של כל הגורמים שעסקו במשא ומתן בנושא הזה. היא הוכנסה

בעורמה ברגע האחרון בדלת האחורית, כדי לטרפד את סיכוייו של דן שילון"

למה? האם דן שילון הוא מנהל לא טוב? האם הוא לא יודע מה זו טלוויזיה?

האם קופה של כשלונות תלויה לו מאחורי גבו? מה רע בדן שילון?

ב, שליטא; אבל הוויכוח איננו על איש זה או אחר"

א.פורת; זה היה הוויכוח" למה אדם בעל תואר אקדמי

ברוקחות הוא טוב כדי לנהל את הטלוויזיה,

ואילו אדם שחסרות לו שתי בחינות במדעי המדינה איננו טוב לזה?
ב. שליטא
נדבר על דרך הבחירה. הבחירה לא צריכה להיות

פוליטית. זה הענין,

א. פורת; אני מכיר עתונאים בעלי השכלה אקדמית שהם

עתונאים גרועים, ואני מכיר עתונאים יוצאים

מן הכלל שאין להם השכלה פורמלית מסודרת. מה זה שייך? עתונאות זו

אמנות-, זה לא דבר שלומדים בפקולטה כזאת או אחרת. זה קודם כל כשרון,

מה השרירות הזאת עם הסעיף הזה? זה דבר שאין לו תקדים" תמיד אמרנו

שהשכלה אקדמית היא חיובית, חיונית, נחוצה, אבל היא איננה תנאי יחיד"

שתים-עשרה שנות נסיון של עתונאי עדיפות על כל פקולטה"

חוז מזה, מי מוסמך לקבוע את הרמה המקצועית

של המועמד? אנשים שאינם אמורים להבין שום דבר במקצוע?

ובכן יש כאן מחול שדים שנמשך כבר שנה

תמימה" לא היה לזה תקדים"



וזה לא רק מנהל טלוויזיה. מאחר שאי אפשר

לבחור מנהל לטלוויזיה, א' אפשר לבחור מנהל לחטיבת התכניות שהיא

החשובה ביותר אחרי חטיבת החדשות, אי אפשר לבחור מנהל שירותי הפקה

שבלעדיו אי אפשר לתפקד, אי אפשר לבחור ראש לבמאים ומנהל למחלקת

המשדרים הדוקומנטריים, שבכל תחנת טלוויזיה בעולם זה האתגר הרציני

המקצועי הראשון במעלה. כבר שנה אין מנהל למחלקה הדוקומנטרית, כל

שכבת הביניים של הניהול אינה קיימת, היא זמנית, והגופים הציבוריים

יושבים שנה שלמה, וכל זה לא מענין אותם. אף מפקד חטיבה אינו יכול

להזיז כוחות למשימה כלשהי אם אין לו מג"דים ומ"פים. כלי תקשורת

בנוי פחות או יותר כמו גוף סמי-צבאי. הוא חייב לטפל בחדשות, כאשר

החדשות מובילות אותו, הוא אינו יכול לתכנן אותן, אלא עליו להתאים

את עצמו להתרחשויות ולאירועים, זה לא דומה לשום גוף ציבורי אחר,

ועובדי רשות השידור אינם דומים במאומה לעובדי מדינה.

חוז מזה, הגופים הציבוריים מתעלמים

מהסכמי עבודה חתומים בין ההנהלה המקצועית של רשות השידור לבין

אגודת העתונאים, איך ייתכן דבר כזה? מה הסיפור הזה של אופציה למנזת

מנהל טלוויזיה בלי מכרז, במינוי אופקי, על-ידי העברת עובד מתפקיד

לתפקיד? זו טענה חסרת שחר. יש לגו הסכם עם אגודת העתונאים, צריך לכבד

אותו. על פי ההסכם צריך להיות מכרז. מי יכול לקחת לעצמו סמכות לחשוב

אפילו על אפשרות למנות מנהל בלי מכרז? במקרה הנוכחי גם מבחינה משפטית

זו טענה חסרת שחר- לקחת את מנהל הטלוויזיה בערבית, שעם כל הכבוד

לה היא מדיום סוג בי, ולהפוך אותו למנהל הטלוויזיה בעברית, תפקיד

שהוא הרבה יותר בכיר - זה שקר מוסכם, אני רוצה להזכיר שהטלוויזיה

בערבית לא היתה מדיום בפני עצמו; היא היתה חטיבה בתוך הטלוויזיה

הכללית. ומנהל הטלוויזיה בערבית הוא בסך הכל מנהל חטיבה. אין לו

שירותי הפקה משלו, אולפנים משלו וצוותים משלו, את כל הלוגיסטיקה שלו

הוא מקבל מהטלוויזיה בעברית, כמו כל חטיבה אחרת, אז איפה פה ההקבלה?

איפה האופקיות? אין שום דמיון בין המכרז למנהל הטלוויזיה בעברית

לבין המכרז למנהל הטלוויזיה בערבית. מדובר בדרישות אחרות ובכישורים

אחרים לחלוטין, זו הטעיה וגניבת דעת לדבר על מינוי אופקי, כאילו

מדובר בשתי משרות שוות-ערך. דרגתו המקצועית של מנהל הטלוויזיה בעברית

היא 11, הגבוהה ביותר; דרגתו של מנהל הטלוויזיה בערבית היא 10, לא

במקרה. לכן אי אפשר לדבר על מינוי אופקי, אי אפשר להסתמך על חוות

דעת משפטית, זו גניבת דעת, מחפשים כל מיני דרכים איך לסבות מנהל

לטלוויזיה, ובלבד שזה לא יהיה בדרך הפורמלית החוקית שדיתה נהוגה

ברשות השידור מאז קיומה, ומי עושה את כל זה? אלה שנבחרו להקפיד על

מינהל תקין ברשות השידור,

היו"ר נ. רז tגופים ציבוריים זה יכול להיות הממשלה,

זה יכול להיות מפלגות, הוועד המנהל. על

איזה גופים ציבוריים אתה מדבר? אני מבקש שתבהיר זאת.

א.פורת; אני מדבר על הגופים הציבוריים של רשות

השידור. כשמדובר על הנושא של בחירת מנהל

הטלוויזיה, לפי דעתי כל האסונות שבאו עלינו בשנה האחרונה בטלוויזיה

באו בגלל זה שאין לנו הנהלה מסודרת. אשמים בכך הגופים הציבוריים של

רשות השידור, שהם הוועד המנהל והמליאה. הממשלה והכנסת אינן אמורות

לעסוק בנושא של מינוי מנהל טלוויזיה. בשביל זה קיימים הגופים

הציבוריים, כדי לא לתת לכנסת ולממשלה להתערב בזה,

מ. איתן; מה אתה מבקש מאתנו?

ז. עטשי; מה שאתה לא יכול לעשות, להשפיע על מפלגתך

להיות מנוטרלת מהסכסוכים בטלוויזיה.
מ. איתן
אני רוצה שהוא יגיד לי, אם אינני יכול

לעשות, שלא יפנה אלי.
ז, עטשי
הטלוויזיה אף פעם לא פנתה. הממשלה היא שרוצה

להיות גוף דומיננטי מעל לטלוויזיה,
היו"ר נ, רז
היא לא רוצה, אבל מאחר שגופים אהרים אינם

מסוגלים, זה עובר אליה? היא לא יזמה את

העברת הענין אליה.
ב, שליטא
אני רוצה שכל בעל תפקיד בטלוויזיה יהיו לו

סמכויות, ולא שוועד העובדים יקבע"

היו"ר נ, רז; אני מבקש ממר פורת לומר לנו מה השתנה מאז

הפגישה הקודמת שלנו,

א, פורת; למרות הקשיים, למרות המערכת המטורפת, שלא

באשמת ההנהלה והעובדים - ההנהלה והעובדים

עובדים, למרות התחזיות הקודרות והנבואות השחורות שלא צריך לסגור את

הטלוויזיה, שכן היא תיסגר מעצמה - לא רק שהיא לא נסגרת, לדעתי היא

הולכת ומשתפרת. וזה בעיקר בזכות העובדים, אלה עובדות. אינני יודע

מאין הם לוקהים את הסבלנות ואת הסובלנות תקופה כל כך ממושכת כדי

לעבוד כפי שהם עובדים, בלי הנהלה מסודרת, ובחודש האחרון אנחנו רואים

על המסך שיש שיפורים. אין מהומות שאיפיינו את הטלוויזיה בזמנים יותר

טובים, אנחנו עושים סדר בלוח המשדרים, שהיה לא מסודר ולא הגיוני,

בשט ולאט לאט,

אחת הסיבות לכך שהחודש האחרון מאופיין בעבודה

מסודרת, בלי מהומות, היא אולי משום שהוועד לא התכנס בחודש האחרון.

כי איך אפשר בכלל לעבוד אם בכל שבוע יש כל מיני ישיבות ודיונים?

בחודש החגים נתנו לנו לעבוד; עבדנו טוב.

העובדים קיבלו על עצמם גזירות קשות בשנה

האחרונה. אין זה מקרה שהבאנו לוועדת הכספים תקציב חיובי. שכרם של עובדי

הרשות, בתנאים הקשים האלה שבהם הם נדרשים לעבוד יותר קשה, נשחק בצורה

חמורה ביותר, והם שותקים, מפני שהם רואים בעבודה שלהם שליהות. יש לי

ביקורת על העבודה שלהם, לא תמיד אני מאושר ממה שהם עושים. אבל בהתחשב

בנסיבות, בהתחשב באנרכיה ששולטת שם, לא באשמתם, אם הם בכל זאת מצליחים

לשדר מה שהם משדרים - זה פלא פלאים. אינני מכיר אף תחנת טלוויזיה

באירופה, חוץ מה-בי.בי .סי,, שהיא יותר טובה ויותר מענינת משלנו, וכל

מי שהיה באירופה יסכים אתי. ולהם יש תחנות יותר עשירות משלנו, משאבים

יותר גדולים, ציוד חדיש שלנו אין בכלל. תבואו לבקר פעם בבנין הטלוויזיה

הישראלית, תראו איך אנשים עובדים שם. אף אחד אינו מתענין מה הם צריכים

כדי לעשות עבודה יותר טובה. לאיש לא איכפת שהאולפנים מתמוטטים, שהציוד

כבר אינו שווה. לעומת זאת כולם מתעסקים בענין מנהל הטלוויזיה.

ובכל זאת, למרות הקשיים, למרות הצרות, יש שיפור.

נשאלתי מה אני רוצה שאתם תעשו. ועדת החינוך,

שטיפלה ברצינות בבעיות האמיתיות של רשות השידור, קיבלה שורה של ההלטות

והמלצות. מה קרה אתן? האם מישהו בכלל קרא אותן? האם מישהו ניסה לעשות

איזה צעד על-מנת לאמץ אותן? ההחלטות האלו נתקבלו בעקבות שיחות ממושכות

שקיימנו כאן בכל מיני הרכבים. אלו היו החלטות והמלצות נכונות" דובר

בהן- על כך שיש לתת להנהלה סמכות. כשלהנהלה אין סמכות אפילו למנות

מנהלים, שזה האלף-בית של מינהל תקין, איך היא יכולה לעבוד? ובלי

שיתוף פעולה ורצון טוב מצד העובדים, גם מה שיש לא יהיה,

צריך להכניס תיקונים בחוק רשות השידור,

עשרים שנה לא נגעו בו, הוא חוקק עוד לפני שקמה הטלוויזיה, למחוקק

לא היה שום נסיין, הוא לא ידע מה זה טלוויזיה, החוק הזה חייב רביזיה,

הוא חייב עדכון על פי הנסיון שהצטבר במשך עשרים שנה, אנחנו יודעים

איפה הבעיות. החוק הזה מזמין את הבעיות. ריב הסמכויות הבלתי פוסק

ברשות השידור כבר שמונה-עשרה שנים, מאז קיימת הטלוויזיה, מובנה בתוך

החוק הזה. כי על פי החוק לא ברור מי מנהל קט, המליאה!, הוועד המנהל,



המנכ"ל, המשנה למנכ"ל, ועדת הכספים, ועדת החינוך, פי מנהל את

הטלוויזיה?

מ, איתן; תגיש הצעה מה לפי דעתך צריך לשנות, יכול

להיות שהוועדה תאמץ את זה ותגיש את זה משעמה

כהצעה לתיקון החוק אז זה היה דבר מעשי,

א, פורת; עד כמה שידוע לי, כמה הברי כנסת, בעיקר

המשפטנים שביניהם, העלו כבר הצעות הוק

פרטיות מכל מיני סוגים, להערכתי להצעת הוק פרטית אין שום סיכוי,

הסיכוי היחיד הוא אם הצעת החוק תוגש על-ידי הממשלה.

היו"ר נ, רז; בהמלצות שהוועדה הגישה לא נכנסנו לפרטים

על התיקונים הנדרשים בחוק רשות השידור,

אמרנו באופן כללי שצריך לתקן ולעדכן אותו, הפרטים האלה נחוצים לנו,

חבר-הכנסת איתן מציע שאולי אתם תיזמו הצעה לתיקון החוק.
ב, שליטא
חוק שאינו יזום על-ידי הממשלה - לא עובר,

מ, איתן; אם נכין איזו הצעה שיהיה עליה קונסנסוס,

הממשלה לא תתנגד,

א, פורת; אני רוצה לסכם את דברי בבקשה אחת, שלדעדת

החינוך של הכנסת, ברוח חדברים של חברי

הכנסת גולדשטיין, סרטני, הראל, תקבל ההלטה לטפל נכון בהחלטה של

ועדת הכספים מאתמול, לא מגיעה לנו החלטה כזאת. הציבור יכול לחשוב

שלא אישרו לנו את התקציב מפני שיש בו חריגות נוראות ובזבוזים גדולים,
משלם המסים יכול לחשוב
למה אני צריך לשלם אגרה אם ועדת הכספים לא

אישרה את התקציב? זו תרמית, הממשלה שאינה נותנת אגורה אחת לרשות

השידור, זאת השנה הראשונה מאז קיומה, אישרה את התקציב שלנו, באיזו

סמכות ועדת הכספים אינה מאשרת אותו? יש לנו תקציב היוני, למרות שאין

לנו שום סיוע ממשלתי, זו השנה הראשונה, למרות שאנחנו צריכים לפטר

עובדים במספרים ללא תקדים, אז מדוע אנחנו צריכים לקבל את הגינוי הזה?

והרי זו המשמעות של החלטת ועדת הכספים. הציבור אינו יודע מה שאנחנו

יודעים, על ועדת הכספים לעסוק בכספים, ואז לא מגיע לנו גיבוי, אלא

טפיחה על השכם. אני מבקש מוועדת החינוך שעוסקת בתכנים שתאמר משהו

לוועדת הכספים בנושא הזה,

אני מבקש שוועדת החינוך תעשה כל שביכולתה

על-מנת לשים קץ למחול השדים שנמשך כבר שנה תמימה סביב הנושא של

מינוי מנהל לטלוויזיה, לא ייתכן שיאמרו לנו שלא יהיה. מנהל לטלוויזיה

כל זמן ששר האוצר נמצא בחוץ-לארץ, או השר דוד לוי או השר שחל.

אני מבקש שוועדת החינוך תעמוד על כך שכל

י המלצותיה יתקבלו מיד, ולא יידחו על-ידי השר לזמנים יותר טובים,

אחרת גם מה שיש נתון בסכנה.

אני מבקש שוועדת החינוך תצא בקריאה

למשרד האוצר שיעמיד לרשות רשות השידור תקציב מיוחד לרכישת ציוד,

לשיפוץ ציוד קיים, תקציב שיאפשר יצירת תנאי עבודה הראויים לבני אדם,

גם ברדיו וגם בטלוויזיה, אני מזמין את כל חברי הוועדה לבקר במתקנים

שלנו. אין טעם שנשב מסביב לשולחן הזה ונדבר על המצב ברשות השידור

כשאתם לא ראיתם אותו,
היו"ר נ, רז
אני הייתי שם יום שלם לפני כחודש וחצי"
א. פורה
הסיכוי סוב. בעוד כמה שבועות אנחנו עומדים

לחנוך את אולם האולפנים שלנו הסמוך לתיאטרון

ירושלים, את כל זה אנחנו עושים למרות הקשיים. יש מוטיבציה גבוהה, גם

בהנהלה וגם בקרב העובדים, לשפר, להעלות את הטלוויזיה לרמה כמו ברדיו.

אבל תנו לעובדים לעבוד, תנו להנהלה לנהל, ותראו שהכל יהיה אחרת.

גם להערות שלכם לגבי תכנים, שלחלקן אני מצטרף בכל לב, יש סיכוי סוב

להיעלם אם וכאשר תהיה הנהלה מקצועית מסודרת, בלא שאנשים שאין זה

מתפקידם בכלל ינסו לעסוק בניהול השוטף,

מ. איתן; בכל פגישה כזאת אני מחפש גם את הצד המעשי,

במה אנחנו יכולים באמת לסייע ולקדם איזה

דבר. אם צריך לתקן את החוק, צריך להגיש הצעה כזאת. ואשר לוועדת

הכספים - אין לי שום השש, בגלל הסימביוזה שבין אנשי התקשורת לבין

הברי הכנסת, ובגלל העובדה שכל אהד מאתנו, גם באופן אישי וגם בתוקף

תפקידו המקצועי, יודע שבלי סלוויזיה היא אינו יכול להתקיים, אני

מניח שיימצאו מתנדבים לעשות רביזיות בכל מיני החלטות שהתקבלו, וזה

גם לא יקח הרבה זמן. כך שלא נראית לי פניה שלנו לוועדת הכספים,

אני רוצה להתייחס לנושא של מינוי מנהל

ענין ההמלצות שלנו הפך להיות בעיה כללית שלנו, של הוועדות השונות.

אבל גם בזה אני מאמין שאם ועדה מסויימת מקבלת החלטות והיא לוקחת

על עצמה ללחוץ ולפעול, יכולות להיות לזה תוצאות. אבל זו בעיה בינינו,

נלבן אותה בינינו ואני מקווה שנסיק מסקנות"

לגבי עצם הדברים - אני רוצה לומר שהמחזה

הוא אותו מהזה, רק הנפשות הפועלות מתחלפות,בתפקידים. בכל פעם אנחנו

שומעים את הסיפורים האלה, זה מתחיל להיות לזרא. אתם צריכים לתפוס

את הממד של מה שאתם עושים. אנחנו שומעים את אותם הדברים שוב ושוב.

מדובר באנשים מבוגרים, שמשחקים- כבר הרבה זמן בנכם לאומי, וההרגשה

שלי היא שאתם רוצים להכניס גם אותנו שנשתתף במשחק. כי אנחנו שומעים
שוב ושוב
זה אמר כך, השני אמר אחרת, זה מתאים להיות מנהל, אהר אינו

מתאים וכו'. הדברים האלה, עם כל הכבוד, לא נשמעים עניניים כלל,

גם הטענות בעד וגם הטענות נגד,

אני חושב שיש דברים שצריכים להיגמר במקומות

אחרים. צריך לדעת להבחין בין דברים שאפשר לשנות ואלה שלא ניתן לשנותם

ושצריך להשלים אתם.

זה לגבי הנושא הכללי, אינני רוצה להיכנס

לדברים שמר פורת העלה, כי אני שואל את עצמי האם אתרום בזה משהו, האם

אוכל לסייע או לא, לא אביע את דעתי אם אדם זה או אחר מתאים, או

מה צריך לעשות עם הערר. אנהנו ישבנו והקדשנו מחשבה רבה בהכנת

ההמלצות שלנו, ואותן צריך לקדם,

אני רוצה לעבור לחלק השני של דברי, זה

החלק הבלתי נמנע במפגש התמידי בין אנשי הפוליטיקה ואנשי התקשורת,

- שאנחנו מטיחים האשמות ואנשי התקשורת צריכים להתגונן. זה חלק מהמשחק,

והם צריכים לקבל את זה. אינני יכול להימנע מלומר את הדברים כפי שאני

חש ,אותם.

אני שומע על השיפורים, ובאיזה שהוא מקום

יש אולי שביעות רצון. לפני מספר שבועות השתתפתי בטכס מסויים עם

אחד משרי הממשלה, אותו שר ביקר את העובדה שלא היו שם אנשי תקשורת,
והוסיף
זה לא נורא כל כך שאין כאן אנשי תקשורת; דעו לכם שאם

ב-1948 היתה טלוויזיה - המדינה לא היתה קמה. זה שהוא אמר את זה, זה

לא נורא. זה יכול להיות בסדר או לא בסדר, ואני גם מבקש שתקבלו את

זה בפרופורציות הנכונות. אבל העובדה שהקהל מחא כפיים בהתלהבות יותר

מאשר לכל משקט אהר שהוא אמר שם - זה מחייב אתכם לבדיקה" לאחר מכן

אני נטלתי את המיקרופון ואמרתי שהטלוויזיה לא הוזמנה לאור אווירה

מסויימת וידיעה מסויימת של הטלוויזיה, ולכן זה לא היה מוצדק כל כך.



ונתתי גם איזו המחשה. היתה לנו תקלה במיקרופונים. אמרתי שאם הטלוויזיה

היתה מגיעה, אז בערב, במקום להראות את המפעל הגדול הזה, אין ספק

שהדיווח היה מתחיל בזה שבעגרת זו וזו המיקרופונים לא פעלו. ושוב היו

מחיאות בפיים סוערות-
א. סרטני
מדוע הביקורת היא בלפי הטלוויזיה ולא בלפי

הציבור?

מ. איתן; זה בדיוק שורש הבעיה, שיש מי שחושב שצריך

להחליף את העם- מה אני רוצה להסיק מזה?

יש גם בעיות אישיות, מפלגתיות, פוליטיות כאלה או אחרות, אבל אני

רוצה שנתעלה לרגע מעליהן, אינני רוצה שהדיון יהיה בזה כאילו הליכוד

תוקף והמערך מגן, או להיפך, נשאל את עצמנו את השאלה העקרונית: למה

לא קראו לאותו שר באותו רגע עשרות קריאות ביניים? למה היו מחיאות

כפיים סוערות? זה היה מדהים. על כולנו לשאול את השאלה הזאת כשותפים

לענין מסויים, הרי אני אחראי לא פחות מכם למה שקורה. אלי הציבור

היה צריך לבוא בטענות,
א. אלמוג
אולי לא נעשה מספיק לחינוך הציבור?
מ. איתן
לא, אל נחפש את הפתרונות הקלים.
ד. אור-סתיו
מה דעתך על המשפט של אותו שר ? התקשורת

היא השעיר לעזאזל מאז ומתמיד.

מ. איתן; דבריך מעידים על חוסר פתיחות לגבי הבעיה.
ד. אור-סתיו
אם כך אתה רוצה לבחון את הבעיות, אינני

יודע עד כמה אתה פתוח לענין,

מ. איתן; אני טוען שאם ההשקפה הרווחת בחוגי הטלוויזיה

היא שמה שלא נעשה הטלוויזיה תמיד תהיה השעיר

לעזאזל - אנחנו במצב גרוע. אנחנו צריכים להאמין בהגיון של הציבור,

בתבונתו, גם בביקורת שלו.
ש. טסלר
הענין שלנו הוא לא לדבר חלקות אל הקהל;

הענין שלנו הוא לדווח דיווח אפין, תפקידנו

לא ליצור אהדה מצד הקהל, אלא לדווח באמינות. כשאתה מדווח באמינות,

אתה חושף את עצמך לסוג כזה של תגובה. השאלה מה יקרה אם הדיווח יהיה

כמו ב"פראבדה", גם בטלוויזיה וגם ברדיו ובכל אמצעי התקשורת. זה

בוודאי יהיה נוח למישהו, אבל אינני בטוח שהקהל ימשיך להריע, כשתפקידך

לדווח באמינות, אתה חושף את עצמך להתקפות.
מ. איתן
הקהל שהיה במקום היה קהל רב-מפלגתי, אקדמאי

ברובו המכריע, ברמות הגבוהות ביותר.

אני מאמין בתבונתו הכוללת של הציבור, אני מאמין שהציבור גם יודע

את מה שאתה אמרת, והתגובות שלו מביאות בחשבון שהטלוויזיה ואמצעי

התקשורת האחרים צריבים להיות כלי לדיווח אמין, אינני מקבל את הטענה

שרק אתם כעתונאים אמונים על הדיווח האמין ושהציבור איבו מבין את

המשמעות של הענין הזה. זה נכון רק בשוליים של הציבור. אבל בציבור

הכללי - אנחנו חייבים לקבל ולהאמין שיש לו התבונה הזאת. העדר האמונה

שלכם בכך שלציבור יש התבונה הזאת - זו גם כן בעיה קשה.

כתבתי מכתב לרשות השידור וביקשתי להסביר

לי מדוע אדם שמכהן בתפקיד של מגיש חדשות, של מראיין, ירון לונדון,

הוא חבר במערכת של עתון פוליטי ברמה הגבוהה ביותר ומתבטא בו, ועושה

עבודה פוליטית במפלגה, קיבלתי תשובה שאין מה לעשות" והאדם הזה מראיין

אנשים, הוא מגיש מדור ספרותי שמקדם את עניניהם של סופרים, וכותב

בעתון שלו בתחום הזה, יש כאן ניגוד אינטרסים ברור, אבל כשאורי פורת



הוזמן לאסיפה אהת בפורום בתנועת החרות - ואגב, אני מתנגד גם לזה, אינני בעד

שילוב אנשים בעלי תפקידים ממלכתיים בפורומים מפלגתיים - קמה זעקה בטלוויזיה, עד

כדי כר שאמרו שידרשו את פיטוריו, וישביתו את הטלוויזיה. ובכן האם אתם באמת

חושבים שאנחנו מטומטמים לגמרי?

זו רק דוגמה. אינני רוצה לעשות הכללות, ואינני רוצה להסית את הדיון לנושא

הזה, כי בזה אני מחטיא את המטרה. אבל אני רוצה לומר דבר אחד שהוא המשמעותי ביותר

בשבילכם, על כל פנים צריך להיות. אינני מדבר עכשיו כאיש מפלגה. יש לי הרבה מאד

טענות. אם פעם יהיה פורום של הליכוד בענין הטלוויזיה, אעלה את כל הטענות שלי

כאיש ליכוד. אני מנסה לדבר כעת כאותו חלק מהציבור הכללי של עם ישראל שמשתדל

להוריד בשוליים את כל הדברים האלה. אני מבקש מכם: אנא, קבלו את העובדה שיש מורת

רוח בציבור ותנסו לבדוק ממה היא נובעת, והאם אין באיזה מקום גם פגם בתכנים שאתם

מגישים. לגבי הענינים האחרים - פה אני מסכים לחלוטין שצריך לעשות סדר ארגוני

בטלוויזיה, שיש בעיות של תקציב, של מבנה, של ניהול.

בי שליטא;

אתחיל בהערה טכנית. אתמול הופיע בכנסת נשיא קוסטה ריקה, ונאם נאום ציוני

מאד. אני חושב שהיתה זו שגיאה - בוודאי לא מכוונת - שלא שידרו את הקטעים

העיקריים שבו. זה היה גורם קצת נחת לעם ישראל, כי מעולם נשיא מדינה זרה לא אמר

דברים כאלה.

אינני יודע מדוע אתם כל כך מלינים וטוענים. הטלוויזיה היא המדיום המרכזי,

העיקרי, המשפיע, וטבעי ביותר שכל העיניים וכל הביקורת יופנו לטלוויזיה. יחד עם

זאת השאלה איננה אם מנהל הטלוויזיה יהיה דן שילון או מישהו אחר, אם כי בעקרון

אני מסכים עם מנכ"ל הרשות לגבי השכלה אקדמית וכדומה. אבל לא זה הענין. השאלה היא

מי קובע מה. זה החשוב. אז יכול להיות שבוועד המנהל בהרכבו הנוכחי, כשהוא גוף

פוליטי, והוא גוף מצומצמם, אפשר להשפיע על כל אוזד בצורה כזאת או אחרת. ויכול

להיות שהגוף הזה איננו טוב. אפשר שיהיו פוליטיקאים, אבל בגוף גדול, במועצה של

60 איש. בגוף כזה קשה לעשות כל מיני הסדרים, הסכמים וקנוניות, וקשה להשפיע.

ויכול להיות שבגוף יותר גדול ההצבעה תהיה יותר אמיתית. ואינני מתנגד לכך

שהמפלגות ישלחו לשם לא אנשים פוליטיים, אלא אנשים מתחומי האמנות, התרבות

והאקדמיה.

שי טסלר;

מה שאתה מציע כתוב בחוק.

בי שליטא;

אני רוצה לומר למר ינון שהוועד המנהל גם כן "עוזר" לסבר ענינים. אינני

מאשים איש זה או אחר. אבל יכול להיות שצריר להיות שינוי יסודי במבנה.

יחד עם זה, אי אפשר לתבוע שרק אנשי הרשות יקבעו את הדברים לבדם, באופן

בלעדי. אתם אנשים עם דעות מוצקות, וטוב שכר, אבל לפעמים צריר להשגיח שהדעות האלה

לא יאפילו ולא ישפיעו על העמדה הרשמית.

שי טסלר;

זה מותנה רק בדבר אוזד, בהנהלה מקצועית.

בי שליטא;

אני מסכים עם יושב-ראש רשות השידור, יש גם הצלחות לטלוויזיה, יש גם הישגים.

אבל בדיונים כאלה טבעי שמשמיעים את הביקורת. אתם אנשים עם דעות פוליטיות, וצריר

שיהיה פיקוח. ירוד עם זה צריר שכל אדם בטלוויזיה ידע מה הוא עושה. ואם רפיק חלבי



הוא עורך, אז הוא עורך, ואיש לא יתווכח אתו ולא יגיד לו מה לעשות. אני מסכים

לזה. יכול להיות שבתפקיד כה רגיש של עורך צריך כל הצי שנה לההליף את האיש. אבל

יש בהחלט מקום לתבוע שהסמכויות יהיו ברורות וידועות. יש לי הרבה ויכוחים עם

מנכ"ל הרשות, אבל תנו לנו לנהל את הענינים, אל תשימו לו מקלות בגלגלים. שישלם את

המחיר, גם של ההישגים וגם של המחדלים, ושאנחנו נדע שאנחנו יכולים לתבוע ממישהו

את מחיר המחדל. צריך להיות מנהל לטלוויזיה, שיהיה בעל סמכויות. ואם הוא לא יוכיח

את עצמו מבחינה מקצועית - ירחיקו אותו מהתפקיד.

יש לי הרבה מה לומר על ענין האיזון בטלוויזיה. אתם חושבים שאיזון פירושו

להביא אחד מהשמאל הקיצוני ואחד מהימין הקיצוני. גם על זה צריר לחשוב. לא תמיד

צריך לקחת אנשים מהשוליים משני הצדדים ולחשוב שבזה אתם שומרים על האיזון.

אני רוצה להתייהס לענין של ועדת הכטפים. אני יחסית חבר כנסת חדש, ואינני

יודע למה כל הסמכויות ניתנו לוועדת הכספים, למה כל ועדה לא תהיה אחראית לנושאים

שמוטלים עליה. ואנחנו צריכים לשמור על הסמכויות של ועדת החינוך. אנחנו בוודאי

צריכים להיות מופקדים על ענין התכנים, אבל אולי גם על דברים נוספים. ואולי יש

מקום שיושב-ראש הוועדה יפנה ליושב-ראש הכנסת ויבקש שתהיה חלוקה ברורה של

הסמכויות, ושלא ועדת הכספים תדון בכל הנושאים. וועדת הכספים כבר נטלה לעצמה

סמכויות גם מוועדות אחרות, והיא מחליטה בכל מיני ענינים. יש מקום לבדוק את זה.

אני רוצה לומר לעובדי הטלוויזיה שגם אתם לפעמים מרגיזים. כשעובדי חברת

החשמל שובתים, כל המדינה רוגזת עליהם. כאשר הטכנאים אומרים שרק בצוותים של שלושה

יצאו ללבנון - זה מרגיז את הציבור. בגלל הדברים האלה יש כעס על הטלוויזיה.

מוכרחים להתייעל. הדברים אינם יכולים להימשך כמו בעבר. ואני חוזר לענין

הסמכויות. אם למנכ"ל הרשות יהיו סמכויות, אולי יוכל לעשות משהו בענין הזה.

אני מקווה, מר פורת, שהלכת לאסיפה בתנועת החרות. ואני מציע שכאשר יזמינו

אותך גם מפלגות אחרות - תלך גם לשם.
זי עטשי
אני רוצה להתייחס לשאלה מה כוחה של ועדת כנסת. מה שאומרים על מליאת הכנסת,

על האו"ם, על הליגה הערבית וכדומה, אמור גם לגבי ועדות הכנסת. אין שוני רב בין

הדברים. יש לי ביקורת עצמית מה אנחנו עושים פה. אנחנו דנים בנושאים שונים,

מוציאים מסקנות והמלצות, אבל הממשלה אינה מתייחסת אליהן, הממסד אינו מתייחס

אליהן. אנחנו כותבים במסקנותינו שתוך ששה חודשים השר צריך לדווח לוועדה מה הוא

עשה, מה ביצע. אינני יודע כמה שרים דיווחו, ועד כמה הדיווח של השרים על ביצוע

ההמלצות היה אמיתי. אנהנו מתפארים בחוץ ואומרים שעיקר העבודה והחריש העמוק נעשיץ

בוועדות. האמת היא שלא ראיתי כל כך הרבה תוצאות ממשיות ומוחשיות לדיונים הרבים

שקיימנו בנושאים השונים. לכן אל תצפו להרבה מאף ועדה. כי היום הממסד והפקידות

הבכירה קובעים את גורל המדינה, לא הכנסת, פרט לנושא של חקיקת חוקים.

אני חושב שהמצב הקיים בטלוויזיה לא התחיל בטלוויזיה. הייתי פעם חלק

מהטלוויזיה בערבית, זו שמר פורת קורא לה סוג בי, והייתי מבקש שיבהיר לנו מה זה

סוג ב'. מה שקורה בטלוויזיה התחיל בגלל המעורבות של הממשלה. הטלוויזיה אף פעם לא

פנתה לממשלה, אלא הממשלה תמיד מינתה את הדרג הבכיר של כל רשות השידור, על פי

מפתח מפלגתי, וכאן שורש הרע. אילו היו מביאים אנשי מקצוע, מומחים בנושאים של

שידורי רדיו וטלוויזיה והסברה, ניחא. אבל אם כפי ששמענו הממשלה אינה יכולה לקבל

החלטה מפני ששר זה ואחר נמצאים בחוץ-לארץ, איך תנוהל המדינה, כאשר ידה של הממשלה

צריכה להיות בכל דבר, כולל רשות השידור? אינני מכיר מפעל שהממשלה מסבסדת, או

מתערבת בעניניו, או ממנה את מועצת המנהלים שלו, שאין בו סכסוכים. לעומת זאת לא

שמעתי אף פעם על מפעל פרטי שיש בו סכסוכים. אותו דבר ברשות השידור. וכאשר

חברי-הכנסת איתן ושליטא מטילים רק 50% מהאשמה על אנשי הטלוויזיה ורשות השידור,

לדעתי זה איננו צודק. כי כולנו יודעים מי התחיל למנות על פי מפתח מפלגתי,

מלמעלה. תנו להנהלת רשות השידור לקבוע מי יהיה המנהל, מי יהיה סגן המנהל, מי

מתאים ומי אינו מתאים. אבל ההנהלה בעצמה נתמנתה. כאשר מנהל של חטיבה מסויימת

יודע שיש לו גיבוי של המפלגה שלו, הוא ירצה לעשות כרצונו בטלוויזיה או ברדיו, כי

הוא יודע שחצי המדינה נותנת לו תמיכה.



אני חושב שהממשלה והכנסת אינן צריכות

להתערב בנעשה ברשות השידור, אם הממשלה תוציא את עצמה פהענין, אף

פעם לא ימשכו אותנו לעסוק בזה.

לבסוף, אף אחד לא ימנע מעובד טלוויזיה,

ממנהל הטלוויזיה וכדומה, להיות חבר במפלגה מסויימת וגם לעבוד

עבודה תקינה בטלוויזיה, כמובן אם הוא לא עוסק בפעילות המפלגתית

יומם ולילה, זובל אי אפשר למנוע מאיש להיות חבר במפלגה כלשהי, והרי

אנחנו מדברים רבות על פלורליזם ודמוקרטיה,

אני מסכים עם מה שאמר מר פורת בענין הציוד,

יכול להיות שאתם צריכים לעשות פעם משהו דרסטי, עד שתקבלו עצמאות

וסמכות להריץ את המוסד הזה בלי שתהיה התערבות ממשלתית בסמכויות

שלכם, צריכות להיות לכם סמכויות, ואולי צריך להגיע עד כדי משבר

כדי להשיג זאת,

בעבר היתה ועדת משנה לענין רשות השידור"

לאור מה שקרה אתמול בוועדת הכספים, אולי צריך לחשוב שוב על הקמת

ועדה משותפת לעניני רשות השידור, שתהיה מורכבת מחברים בוועדת החינוך

ובוועדת הכספים ,

א, פורת; אני רוצה להשיב בקצרה לחבר-הכנסת עטשי,

כשדיברתי על מדיום סוג ב', לא התכוונתי

לסוג ב' מבחינת האיכות או הרמה, אלא מבחי נה ארגונית אדמיניסטרטיבית,

מבחינת הגודל, אי אפשר להשוות בכלל בין הטלוויזיה בערבית לבין

הטלוויזיה בעברית שהיא הרבה יותר מורכבת, הנטל שרובץ על כתפי מנהלה

באופן טבעי הרבה יותר גדול ורציני, זה כמו ההבדל בין עתון גדול

ועתון קטן, לא מבחינת הרמה או האיכות, אלתו דבר גם ברדיו, כל הכבוד

לרמה ולאיכות, כל הכבוד לעובדים, אבל מבחינה ארגונית אדמיניסטרטיבית

זה מדיום יותר נחות מפני שהוא יותר קטן,
א, שאקי
צר מאד שהמצב הזה נמשך, שאנחנו יושבים

בפעם המי-יודע-כמה באותו נושא, באותה סוגיה,

אני מתייחס בחיוב להצעה להקים ועדה מיוחדת, מורכבת מחברים בוועדה

זו ובוועדת הכספים, כדי שבאמת חברי שתי הוועדות ישמעו אלה את אלה,

כי השאלה אינה רק כספית, היא גם לא רק שאלה של חינוך ותרבות, אלא

למעשה זו מזיגה בין השנים, זה מכשיר אדיר שזקוק לאמצעים ומשאבים,

ומצד שני יש לו גם משימות ומטלות בתחום החינוך והתרבות, שהוועדה

הזאת חייבת ללוות,

לגופם של דברים - אני רוצה להביע צער עמוק

על כך שעד היום לא התמנה מנהל לטלוויזיה, אני יודע את המאבק, עקבתי

אחריו, אני מכיר את המועמדים השונים, לכל אחד כישורים משלו, וכפי

שאמר מר פורת, לא ייתכן שנסיעתו של שר זה או אחר תמנע את המינוי,

הכרחי שגם מ"מ ראש הממשלה שאחראי לכך מטעם הליכוד, וגם סגן ראש

הממשלה ושר החינוך שהנושא הזה מוטל עליו מטעם המערך, במישור הפוליטי,

להגיע לסיכום, אולי שניהם יופיעו בפני ועדה זו, נקיים ישיבה שכל כולה

תהיה מכוונת למצוא את המועמד שתהיה הסכמה לגבי כישוריו ויכולתו

להרים את הנטל הזה,

אין ספק שלטלוויזיה יש אנשים מוכשרים

ביותר, זה אחד התחומים המעטים בארץ שיש בו עודף כשרונות, ופעמים

יש עושר השמור לבעליו לרעתו, העובדה שיש עודף כשרונות, פירושה

שהטלוויזיה הישראלית כתפיה צרות בסביל מספרם הרב. ייתכן מאד שהערוץ

השני שמדובר עליו יפתור חלק מהבעיה. אבל עד אז, הכרחי שבאמת תצא

מכאן היום קריאה למ"מ ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה לשים קץ למצב

המביש הזה, יש פה מאבק פוליטי ברור, מי ינהל את הטלוויזיה, אלה

חושדים באלה ואלה חושדים באלה, אבל למרבה המזל, רובם המכריע של

המועמדים מסוגלים מבחינה מקצועית לעשות זאת,



אני מזגי ע שוועדה זו תיפגש עם שני השרים

ואולי גם עם אנשי ועדת הכספים,,נקיים ישיבה ממצה שבסיומה תתקבל

החלטה שעד תאריך כסויים ימונה מנהל,

כמה מלים על התוכן, והרי בעיקרו של דבר

זה העיקר. אני מכבד ומעריך את הכוה המקצועי, המעולה ברובו, המצוי

בטלוויזיה. אני רוצה להתייהס לענין האיזון, אני שייך לסיעה קטנה,

לקבוצה שמבחינה ארצית נקראת "מיעוט", כלומר הדתיים, ואני רוצה לומר

שאיזון של ממש אין בטלוויזיה, זה מצער, ובאמת אינני מבין מדוע זה

חייב להיות כך, היתה ישיבת מרכז של המפלגה הדתית לאומית. 600 איש

מכל רחבי הארץ באו ואמרו דברים בנושאים שונים, המרכז הזה לא זכה

לסיקור של שניה אחת בטלוויזיה, וזה היה פעם שניה ברציפות אחרי

שהוועד הפועל התכנס בהשתתפות מאות אנשים" אינני טוען שמרכז הליכוד

או מרכז המערך זה כמו מרכז המפד"ל או ש"ס- כל אחד יודע את גודלו

האמיתי, אולי צריך לקיים שיחה של אנשי הטלוויזיה עם חברי הוועדה

הזאת, שיחה לא רשמית, לא לפרוטוקול, כדי להביא דוגמאות חיות, ואולי

תשתכנעו שאין אותו איזון שהציבור הרחב מצפה לו,

לפני חודשים אחדים השתתפתי באסיפה בכיכר

מלכי ישראל, אני גא בדברים שאמרתי, בציבור שבא לשם, לא ייתכן שאותה

כיכר פעם מכילה 400 אלף איש ופעם מכילה "כבת עשרות אלפים", השכל

הפשוט אינו מקבל זאת, הכיכר היתה מלאה בבני אדם, ואיש לא ספר,

כשמציגים כך את הדברים, זה סילוף מציאות, וזה דבר מרגיז, מקומם,

מציק, מביא למחשבות קשות,

איזון הוא דבר בריא, חיובי, רשות ממלכתית,

על-פוליטית, צריכה לשקף את המציאות הפוליטית, אבל לא ליטול חלק מעורב

במאבק הפוליטי,

לדעתי דיון כזה יכול להיות פורה, אם באמת

תהיה גם נכונות לדברים המציקים לנו, ללא הבדל השתייכות מפלגתית,

חשוב מאד שכל אירוע בעל משמעות תקשורתית יזכה להד תקשורתי, חשוב

שכל אירוע בעל השפעה ציבורית יזכה להדים, לגבי הכמות והזמן - זה

כמובן ענין לשיקול, אבל לא ייתכן להתעלם מקיומם של אירועים ו,לופים

רק מפני שמישהו מתנגד לתוכנם של הדברים הנאמרים בהם,

אנחנו צריכים לחזק את רשות השידור, אנחנו

צריכים לחזק את הנהלת הרשות, צריכים לבחור בהקדם מנהל לטלוו זיה,

בעיני זה תפקיד לא פחות חשוב מזה של שר בממשלה, לאור התפקיד החשוב

ביותר שמוטל עליו, לצערי הגדול, עקב המריבות הרבות, יש לציבור הרגשה

שאפשר לבחור כמה מנהלים, זורקים שמות ככל הניתן, לא, ובכן המשימה,

התוכן והמטרה . שהטלוויזיה הישראלית צריכה למלא, ובחלקה ממלאת היום,

מצדיקים דיון רציני בענין, הבאת שני האנשים המרכזיים בסוגיה,

מר שמיר ומר נבון, לישיבה משותפת, כדי להגיע למציאת האדם המתאים,

וברור שלכל אחד יש קשר למפלגה כלשהי. לפי כל מהותנו וישותנו זאנחנו

העם הפוליטי ביותר בעולם, דעות והשקפות פוליטיות אינן צריכות להפריע

לאדם להגיע לעמדה הבכירה ביותר ברשות ממלכתית, ובלבד שמן הרגע

שהוא מתמנה הוא רואה את הענין בצורה מאוזנת וממלכתית,
פ. גולדשטיין
לדעתי ועדה משותפת של ועדת החינוך וועדת

הכספים איננה רלבנטית, כאשר היתה ועדה

משותפת לחוק רשת שניה, חברי ועדת הכספים לא באו, והעברנו את החוק-

הבעיה היא מהותית, מי קובע מה, זה נושא שאולי אפשר להסתייע לגביו

ביושב-ראש ועדת הכנסת, שהוא גם חבר ועדת החינוך,

ביקרתי בפגרה בכמה תחנות טלוויזיה בעולם,

אני חושב שלישראל אין במה להתבייש, אבל יש הערות, והן צריכות להישמע,



אין דרך למנוע התערבות של פוליטיקאים

בעניני רשות השידור אלא בשינוי החוק. מי שרוצה לשנות את פה שקורה

ברשות השידור באופן מהותי, חייב לתמוך בשינוי החוק,

אני רוצה לברך את רשות השידור על החלטתה

לא לשדר בטלוויזיה את משחק הכדורגל ביום ראשון הקרוב, כי המשחק

יהיה בשעה 7 בבוקר לפי שעון ישראל.

לעורכי החדשות יש בוודאי שיקול דעת, אבל

אני רוצה להגיב על אי-שידור קטעים מנאומו של נשיא קוסטה ריקה אתמול

בכנסת ב"מבט לחדשות", לא לעתים קרובות מבקרים אצלנו נשיאים של

מדינות אחרות, ומעטים ביניהם אוהדי מדינת ישראל, אינני מבין את

השיקולים שהיו במקרה זה לעורך החדשות שלא נתן ביטוי של כמה דקות

לנאום כל כך פרו-ציוני,

ר. חלבי; לגבי ההערה האחרונה של חבר-הכנסת גולדשטיין -

אני נמצא פה היום על תקן של איש ועד עובדים

ולא של עורך "מבט לחדשות", אתן את תשובתי למנכ"ל הרשות שיעביר אותה

לוועדת החינוך,

שמעתי את דבריהם של חברי-הכנסת איתן, שליטא

ושאקי. יש פה בעיה בין שתי תפיסות עולם לגבי תכנים ולגבי תפיסת עולם

עתונאית, איזו עתונאות אנחנו רוצים ברשות השידור. מה שמטריד אותי

הוא שכולם מתייחסים ל"מבט לחדשות". חבר-הכנסת שאקי התעלם מעובדה

בסיסית אחת, שיש בטלוויזיה תכניות דת באחוז מדהים, בכל רשימות

המפוטרים אין אף אחד מהתכניות הדתיות, התקציבים שלהם גדלים, ההפקות

שלהם גדלות" הדברים הם מחוז לפרופורציה בצורה מוחלטת,

א. אלמוג; היו אנשים דתיים ברשימות המפוטרים, אבל הם

הוצאו,
א, שאקי
מפני שמספרם מזערי בלאו הכי,

ר. חלבי; אתם מדברים על "מבט לחדשות" ולא על

הטלוויזיה. גם האיזון שאתם מדברים עליו

מתייחס ל"מבט לחדשות" ולא לכלל התכניות בטלוויזיה, "מבט לחדשות"

נעשה על פי כללים עתונאיים אחרים לגמרי. תפתחו את העתונים, "הארץ",

"מעריב", "ידיעות אחרונות", "הצופה" וכוי, ותבדקו אם הנאום של נשיא

קוסטה ריקה הופיע בעמוד הראשון, אנחנו פועלים על פי כללים אחרים,

אני תומך בכל מה שאמרו מנכ"ל הרשות ויושב-ראש

הוועד המנהל, להוציא אולי כמה הערות קצרות על מינויים אופקיים או

אחרים ברשות השידור. יש הסכמים בין אגודת העתונאים לבין ההנהלה,

וההנהלה צריכה לכבד אותם,

בטלוויזיה וברדיו פוטרו 70 עובדים בארבעת

החודשים האחרים, 5% דבר שלא נעשה בשום מקום ובשום מגזר אחר במדינה"

שמעתי הבוקר ברדיו את חבר-הכנסת שליטא ואת הדיווח מבית-שאן, על כך

שמישהו התלונן שהוא משתכר 300 דולר לחודש. אצלנו אין עובד ששכרו

עולה על 250 דולר לחודש, חוץ מאשר עתונאים שעובדים הרבה שעות נוספות,

או מפיקים שעובדים באמת קשה, מעט מאד עובדים בטלוויזיה משתכרים

יותר מ-400 אלף שקלים לחודש, ואני מדבר על עתונאים, מפיקים ואחרים,

מי שקיבל אצלנו החודש 600 אלף שקל התפאר בכך, אז על מה אתם מדברים?

קיצצנו 70 תקנים, מר אלוני נתמנה פטעם המנכ"ל לתאם את הפעולות

בטלוויזיה. תחילה אמרנו שלא נשתף פעולה, בכל זאת אנחנו משתפים פעולה

והדברים מתנהלים,



חבר-הכנסת איתן אפר פה דבר שמדאיג ומטריד

אותי מאד. הוא דיבר על מה שקורה באסיפות ובכיכרות. איך יכול להיות

אהרת אם סגן שר החוץ מופיע בפורום מפלגתי מכובד ואומר שאבו-מוסא

החליט להפציץ את הטלוויזיה כיוון שהיא חד-צדדית לטובת ערפאת?

ד. אור-סתיו; והאנשים מחאו כפיים.
ר. חלבי
איך יכול להיות אחרת, אם חבר-הכנסת שאקי

יושב על במה בכיכר מלכי ישראל, ומישהו אחר

עומד שם ואומר על אנשי הטלוויזיה "בוגדים", וקורא להשמיד את הטלוויזיה.

ואנשים קרעו את הכבלים של ציוד הטלוויזיה. ואף אחד לא קם.

א, שאקי; ברגע שהדבר נודע לי - גיניתי אותם בכל

לשון של גינוי.
ר. חלבי
לאיר כל הדברים האלה אין זה מקרה שאומרים

- שהטלוויזיה היא רעל, שהתקשורת מסוכנת.

ואתם, חברי ועדת החינוך של הכנסת, צריכים להיות מודאגים ממה שקורה

בציבור, בתקשורת, בנושא של יחם ההמונים לתקשורת ולעתונות החופשית.

אני מתייחס ברצינות רבה לדברים של חבר-הכנסת איתן" אני חושב שיש

לנו בעיה. אני אומר זאת לא כעובד טלוויזיה, אלא כמי שמאמין בעתונות

חופשית, במשטר דמוקרטי, בחברה פלורליסטית. יש בעיה בחברה הישראלית-

אתם צריכים להיות מודאגים, כולנו צריכים להיות מודאגים, אבל אין

להטיל את האשמה עלינו.

הוזכר פה ירון לונדון, יש עובדים אחרים

ברשות השידור שעובדים ומנחים בפורומים מפלגתיים ופוליטיים מטעם

תנועת החרות ומפלגות אחרות. אני חושב שזה אסור בכל מקרה- ותפקידו

של מר פורת לספל בזה" והרי זה מה שאנחנו טוענים! תביאו לנו מנהלים,

תנהלו אותנו- זה תפקידו של מנכ"ל הרשות, האם אי-פעם אמרנו לו שלא?
כשאנחנו זועקים, אומרים לנו
אנרכיה של ועד עובדים-

אין לנו שום אשליה שאתם יכולים לפתור לנו

את הבעיות- אבל באנו להשמיע לפניכם שוב ושוב את הזעקה שלנו- המחדל

הוא בדרגים הפוליטיים. וחבר-הכנסת איתן אמר משפט חשוב ביותר,

שהפוליטיקאים לא יכולים להתקיים בלי טלוויזיה. הפוליטיקאים מתערבים

ומעורבים. יש פה מאבק בתוך החברה הישראלית, בין ימין לשמאל, בין

התומכים בארץ-ישראל השלמה לבין אחרים, יש מאבק פוליטי, ואל נתכחש

לזה- ואתם פוליטיקאים, רוצים להביא את המסרים שלכם, בצדק. אז

לפחות אל תגידו שאנחנו מושכים אתכם למשחקי ילדים. אתם מתערבים

בדברים האלה כל הזמן, תרחמו על הטלוויזיה הממלכתית, לא הממשלתית

ולא המפלגתית. אתם פשוט רומסים אותה כל יום.

אני מבקש מכם לכבד את הדברים שאמרו כאן

מנכ"ל הרשות ויושב-ראש הוועד המנהל, ולא רק ללחוץ על ועדת הכספים

בענין התקציב, אלא להתחיל לעסוק גם בחינוך לאהבת העתונות החופשית

במדינת ישראל-

א. אבנר; הערות אהדות על נושא שאני עוסק בו קצת,

והוא היחסים בין טלוויזיה לציבור- זה

עולה ויורד- לפעמים יש מצב-רוח נגד אמצעי התקשורת, בעיקר נגד

הטלוויזיה, לפעמים נגד הרדיו. הפכו ניידת רדיו ברחוב בירושלים.

זה קורה מפני שלצערי יש אנשים בקהילה הפוליטית במדינת ישראל שאימצו

לעצמם את סגנונו של ספיירו אגניו לגבי אמצעי התקשורת, אחרי שמסיתים

נגד אמצעי התקשורת אין להתפלא שההסתה נושאת פרי. ואנשים בעלי

תעודות אקדמיות אינם חסינים מפני הטלת אשמות יומם ולילה שאמצעי

התקשורת אשמים בכל הצרות- לפעמים מאשימים את העתונות, לפעמים את

הטלוויזיה, לפעמים את כולם יחד. את הטלוויזיה מאשימים יותר מכל

מפני שהיא נמצאת בחדר המגורים הפרטי של כל אחד מאתנו. אז לכל אחד



ולא שאסור לבקר. בבקשה, שתהיה ביקורת.

ביום שמישהו יאמר לנו שאין אנו עושים שטויות, כאילו אמר לנו שאין

אנו בני-אדם. בלי ספק עושים שטויות, גם במעשה וגם במחדל. אין ספק

שלפעמים אנחנו משדרים דברים שלא היה צריך לשדר, ופוסלים דברים

שצריך היה להכניס.

מ. איתן; מה אתם עושים כדי לתקן את השטויות האלה?

א. אבנר; אנו עושים מה שכל אמצעי תקשורת שמכבד את

עצמו מבחינה מקצועית חייב לעשות ועושה.

בדרגים מדיאליים יש ישיבות בכל בוקר שבהן גם מנתחים את מה שהיה,

וגם מתכננים את מה שייעשה" ובדרג בין-מדיאלי, בדרג כלל-רשותי,

מתכנס בכל שבוע הגוף ששמו פורום חדשות, ששם משתתפים מנהלי המדיה

והסגל הבכיר של החדשות, ודנים בנושאים שלהם.
מ. איתן
האם עשיתם משאלי דעת-קהל בציבור הרחב

כדי לבדוק גישות, עמדות?

א. אבנר; עשינו משאלי דעת-קהל בנושאים שונים. אבל

יש גבול למשאלי דעת-קהל" משאלי דעת-קהל

הם אמת-מידה מצויינת כדי לדעת אם הציבור רוצה או אינו רוצה שנשדר

סיפורי בלשים וכדומה, אבל הם אינם כלי לעריכת חדשות" זו פונקציה

מקצועית, את הפונקציה המקצועית הזאת בלי ספק צריך לעשות כהלכה.

אין ספק שנעשות שגיאות, והדבר היחיד שאפשר לעשות כשנעשות שגיאות

הוא ללמוד מהן, להעיר למי ששגה, ואם זה דבר בעל חשיבות עקרונית -

לקבוע הנחיה כתובה. יש תדריך לעובדי החדשות" זה סיכום של פסיקות

שהושגו מתוך מקרים שקרו, שהתרחשו בחדשות ברדיו ובטלוויזיה.

הערה ביחס ליחסים בינינו לבין מפלגות.

אני חושב שלא היה עוד מנכ"ל ברשות השידור שסירב להיענות להזמנות

של מפלגות לדבר על רשות השידור. בעצמי נלוויתי לכל המנכ"לים שהיו

לאסיפות בפורום מפלגתיים, גם לסיעות בכנסת שרצו לקיים דיון על

רשות השידור. עשינו זאת תמיד ברצון, לדעתי אין לסרב, לדעתי צריך

ללכת לכל מפלגה שמבקשת זאת, להשתתף בדיון, להביא עובדות.

הערה אחרונה לגבי השתתפותם של עובדי רשות

השידור במוסדות מפלגתיים ממינים שונים. על סוגים מסויימים של עובדי

רשות השידור חל חוק סיוג פעילות מפלגתית ומגביות כספים. החוק הזה

מגביל את החרות האזרחית והמדינית של עובדי המדינה שהוא חל עליהם

ושל עובדי הרשות שהוא חל עליהם. כמו כל חוק שמגביל את החרות האזרחית,

נדמה לי שבמדינה דמוקרטית חייבים לפרש אותו פירוש מצמצם, חייבים

לפרש שהוא אוסר מה שכתוב בו ולא מה שלא כתוב בו. כתוב-בו שאסור

להיות חבר בהנהלה הפעילה של גוף מפלגתי. לא כתוב בו שאסור להיות

חבר במערכת של עתון מפלגתי. ומכיוון שזה חוק שמגביל את חרותנו

האזרחית, לדעתי אסור לפרש אותו פרשנות מרחיבה.

מ. איתן; מדובר על מניעת פוליטיזציה. אתם אינכם

מסוגלים לראות ולהבין את הבעיה. זה מה

שמשתקף מהדברים שלך.

א, אבנר; מניעת פוליטיזציה נוגעת לעבודתנו. אסור

לנו לעשות את עבודתנו מתוך פניות פוליטיות"



אי אלמוג;

עתונות חופשית ועתונות אלקטרונית וזופשית במדינה הזאת הן פן אחר של כנסת

חופשית ואפקטיבית במדינה הזאת. ומי שחושב שהקהל המוסת שיתנפל, אם יתנפל יום

אחד, על אולפני הטלוויזיה והרדיו כדי לשרוף אותם או לפוצץ אותם, יימנע מלהמשיך

בדרר לכנסת - טועה. וצריך להחליט מה רוצים, איזה אורח חיים רוצים במדינה הזאת.

ומי שחושב שיש חוק ומערכת דוגמות שהיא מעל לחוקי המדינה - יבושם לו. אבל העסק

הזה לא יעבוד במדינה הזאת. וזאת הדילמה. רפיק חלבי רמז עליה בדבריו.

העתונאים הם בני אדם, הם רשאים להחזיק בדעות פוליטיות אלה או אחרות, להיות

חברים במפלגות אלה או אחרות. יש להם זמן פרטי ופנוי והם יכולים לעשות בו מה שהם

רוצים. חשאלה איננה האם ירון לונדון חבר במערכת של עתון כזה או אחר. השאלה היא

מה מביא אותו לכך שהוא צריך לחפש פרנסה בעוד מסגרת כדי לגמור את החודש. והשאלה

היא האם הוא או יעקב אחימאיר, בנו של אחימאיר, או יאיר שטרן בנו של שטרן, כשהם

מופיעים בכנסים של דור שני של מפלגה זאת או אחרת, האם הם נותנים ביטוי לדעותיהם

הפוליטיות הפרטיות, האישיות, בשידור.

לכן אני מבקש, לפני שמכפישים את שמם ואת כבודם של עובדי רשות השידור

ועתונאי רשות השידור, לנהוג משנה זהירות, גם כאשר נהנים מחסינות. לירון לונדון

וליעקב אחימאיר יש ממונים עליהם שתפקידם לפקח עליהם על פי החוק ועל פי הכלים

שמסורים בידם לניהול רשות השידור. אם המנהלים הללו אינם עושים את מלאכתם נאמנה,

תביא לכך שיוחלפו באחרים.

לגבי העובדים העתונאים ברשות השידוד, אינני רוצה להכביר מלים. קל לי להגיד

עכשיו שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ואני מציע לעיין בדבריהם של מנכ"ל הרשות

ויושב-ראש הרשות, שאמרו אותם כל אחר בדרכו, משיקוליו ועל פי האינפורמציה שבידו,

על עובדי רשות השידור ואגודת העתונאים. אנחנו לא הזמנו את הדברים האלה. אם יש

היום רדיו וטלוויזיה במדינת ישראל שפועלים ומתפקדים ומשרתים את הציבור, ומבצעים

שליחות לאומית וחברתית של שמירת עתונות חופשית והבאת אינפורמציה לציבור, כזאת או

אחרת, זה קודם כל תודות לעובדים העתונאים ברשות השידור. וברדיו יש היום, למזלם

של העובדים שם, מנהל כריזמטי וטוב שמנהל את הענינים כהלכה. הוא צמח מתוך העובדים-

ונהנה מאמונם. הלוואי ויכולתי להגיד דברים כאלה גם על הטלוויזיה. אנחנו מחכים

כבר קרוב לשנה למנהל טלוויזיה שינהל אותה בצורה מקצועית, ולא מענין איתי מה יהיו

דעותיו הפוליטיות. כי ביום שהוא יתן ביטוי לדעותיו הפוליטיות בעבודה, במוצר

המוגמר, אז מי שמעליו, מי שמפקח, ירחיק אותו מתפקידו.

אינני רוצה לחזור על חענין של תנאי השכר של עובדי רשות השידור. אני רק יכול

לתת אילוסטרציה אחת. אחד הטובים שבינינו, דוד ויצטום, חזר מחוץ-לארץ ונכנס עכשיו

לעבודה השוטפת במשכורת ישראלית. הוא נמצא כבר חודש וחצי בארץ, ועובד ומתפקד. הוא

בא אלי עם תלוש המשכורת שלו, משכורת של 350 אלף שקלים, ואמר: איך אתם יכולים

לחיות ממשכורת כזאת? ולמה אינכם עושים שום דבר? איננו עושים שום דבר מפני שיש

יותר מדי אנשים שמחכים שנעשה כל מיני דברים. אז אנחנו נותנים ביטוי ברדיו

ובטלוויזיה לעובדים מכל מיני מגזרים אחרים, מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו

מנועים מלתת ביטוי לבעיות של העובדים שאנחנו מייצגים. אני מניע מזה על פי כל

הח-וקים והתקנות של רשות השידור. אנחנו באים אליכם, מפני שחברים שלכם בבנין הזה

החליטו אתמול כנראה לסגור את המערכת. תחליטו מה אתם רוצים. אם אתם רוצים לסגור -

תסגרו.

מדברים הרבה על ערוץ שני. אגודת העתונאים מייחלת לערוץ שני, שלישי, רביעי

ועשירי. זה ישנה את תפיסת העולם של החברה הזאת, מפני שיתרגלו לפלורליזם, יתרגלו

לגיוון, יתרגלו לזה שאפשר להחליף תחנות. זה ישפר את האיכות, ישפר את התחרות. ראו

את הדוגמה של "קול ישראל" ו"גלי צה"ל". אני מכיר את שתי המערכות האלה, וזה טוב.

ערוצים נוספים רצויים, ואנחנו מחכים לכם. אבל מי שחושב שהערוץ השני יפתור את

הבעיות של הערוץ הראשון - טועה. הוא יכפיל אותן פי כמה. גידול הבעיות יהיה



בטור גיאומטרי עולה. כל ערוץ שיתוסף לא יפתור את הבעיות אלא יכפיל את הסדרה. אני

מזהיר מכר. תבדקו את הדברים האלה לאהר שייפתח הערוץ השני. אל תחשבו שבזה יתוקנו

סדרי עולם. לא. הם יוחמרו. אבל אנחנו רוצים בזה, כי מבחינתנו זה אינטרס חיוני

ישראלי.

די אור-סתיו;

אני מוכרח לומר שאינני מבין כל כך מה קורה כאן. באתי לכאן בגלל ההחלטה

האומללה של ועדת הכספים, והיא אומללה קודם כל למקבליה. אני מצטער על קבלת ההחלטה
הזאת בגלל שני דברים עיקריים
קודם כל בגלל המשכורות שלנו, ושנית - בגלל הבית

שלנו שהוא "קול ישראל", רשות השידור. לא הייתי בא לכאן אילמלא מה שקרה אתמול

ושגם אתם נדרשים לעסוק בו, אם כי לכם אין שום שליטה על הענין הזה. וכפי ששמעתי

מכם, גם לדיונים שאתם מקיימים כאן אין תכלית רבה, אלא אם זה יובא כהצעת חוק של

הממשלה.

רשות השידור, שר החינוך, האוצר, כל מי שנגע בענין משכורתנו, גורס באחרונה

שבעצם אנחנו עובדי מדינה. אם אנחנו עובדי מדינה -שכרנו מובטח, איננו צריכים

לדאוג בכלל בעקבות ההחלטה של אתמול. אז מה פתאום ועדת הכספים נכנסת למשכורתנו?

מה זה ענינה, אם אנחנו עובדי מדינה? אלא אם כן יש כאן החלטה ברורה שהתיקצוב הוא

בסיכומו של דבר פוליטי ולא עניני, לא מקצועי. אז מן הדין שאתם כחברי כנסת תתבעו

שהדבר הזה יהיה מעוגן בחוק, שייחקק בכנסת שתיקצוב רשות השידור הוא פוליטי

ומניעיו ושיקוליו פוליטיים.

בי שליטא;

האם השכר שלכם תואם את השכר בעתונות הכתובה?

אי אלמוג;

לא, מפני שהנהלת רשות השידור, בהנהגתו של משרד האוצר, הפרה הטכם שכר כתוב

ומעוגן על פי כל החוקים. הדבר אושר גם על-ידי שרי החינוך. וההסכם אומר שתהיה

הצמדה בין שכר העתונאים ברשות השידור לבין שכר העתונאים בעתונות הכתובה. בעתונות

הכתובה יש תוספות שעתונאי רשות השידור אינם מקבלים. במרבית העתונים הגדולים יש

חודש 13, שעתונאי רשות השידור אינם מקבלים. יש בונוסים והטבות בעתונות הכתובה,

שעתונאי רשות השידור אינם מקבלים.
די אור-סתיו
שמעתם את הסקירה של מנכ"ל הרשות על הרדיו והטלוויזיה. לדעתי היא היתה

מהימנה. ואתם יודעים עד כמה הרדיו והטלוויזיה השתפרו, ואיזה מאמצים נעשו לשפר

אותם. רפיק חלבי מיקד את הדברים ואמר שבעצם גם הטענות כלפי הטלוויזיה אינן אלא
לגבי "מבט לחדשות". אני שואל
עם רדיו כזה ועם טלוויזיה כזאת, האם ועדת הכטפים

החליטה אתמול שמפסיקים את השידורים לחוץ-לארץ? האם לא משדרים יותר ליהודי

ברית-המועצות? האם לא משדרים לארצות ערב שמסביבנו? האם יפסיקו לשדר תכניות דת

ותכניות לנוער מ-1 באוקטובר? כלומר כבר שבועיים אנחנו עובדים בלי תקציב. האם

חברי ועדת הכספים מצפים שהרדיו והטלוויזיה ימשיכו לשדר את כל הדברים שהם באינטרס

שלהם, כשהם סגרו את הברז?
היו"ר ני רז
כמה הערות לסיכום. לגבי התוקף של ועדות הכנסת, כוח הביצוע של ועדת הכנסת -

יש לנו תקנון הכנסת, לא אקרא מה נאמר בו לגבי סמכותן של ועדות. העבודה ביניהן

מתחלקת לפי הנושאים השונים. חוץ מוועדת הכספים, הן יכולות לגמור את הדיונים שלהן

בכך שהן מניחות מסקנות על שולחן המליאה, ותוך ששה חודשים השר הממונה צריך להגיד

מה מהסקנות האלה בוצע, מה לא ומדוע. לא יותר מזה. הוא איננו מחוייב לבצע, ולנו



אין כוח אכיפה. כך זה בנוי, כי כך החליטו בעבר אלה שהחליטו. זה גורם תסכול. עם

זאת, בכל זאת הרבה דברים שמחליטים פה משפיעים במידה מסויימת, חלק מהדברים אינם

משפיעים, כי המבצעים אינם מבצעים, מפני שהם חושבים שאי אפשר או שאינם רוצים

לבצע.

כך גם בענין רשות השידור. אנחנו הגשנו את המסקנות, כולנו חשבנו שהן יכולות

לקדם את הענין של רשות השידור ולתת פתרון. שר החינוך דווקא כן הגיב עליהן לפני

תוך ששה חודשים. לגבי הענין של שינוי חוק רשות השידור הוא אמר שאיננו מסוגל

לשנות אותו בינתיים. והחוק הזה הוא המפתח לכל הענין, שכן הוא אומר איך מתמנה

הוועד המנהל, מה הסמכויות של הנהלת רשות השידור וכוי. אז מה אנחנו צריכים לעשות

במקרה כזה, לפי דעתכם? אנחנו מתריעים שוב ושוב, לוחצים שוב ושוב, ואני מקווה

שהענין הזה יתקדם.

במה שנוגע לעבודתה של הוועדה הזאת, לכך שוועדת הכספים נכנסה כאילו לתחום של

ועדת החינוך - היא נכנסה לזה עקב העובדה שהתיקצוב שייך לוועדת הכספים. מדי פעם

בפעם, נושאים ששייכים לוועדת החינוך - תיקצובם נקבע בוועדת הכספים, והם מחליטים.

הזכרתי את הענין של המוסדות להשכלה גבוהה. שכר הלימוד של הסטודנטים שעדיין נתון

בסכסוך מונע מוועדת הכספים לאשר את תקציב ההשכלה הגבוהה. בוודאי שוועדת הכספים

עוסקת גם בפוליטיקה, לא רק בעניני תקציבים. כאשר יושב-ראש ועדת הכספים חושב

שפוגעים במוסדות לחינוך דתי, שהם אינם מקבלים מספיק כספים כפי שהיה רוצה שיקבלו,

הוא גורם לכך שלא תתקבלנה החלטות בענינים אחרים, ועל-ידי כך הוא יוצר מאבק
כוחות
אם לא תאשרו לי, אגרום לכך שלא יאושרו הו1קציבים שאתם מעונינים בהם. זה

המשחק. הוא לפעמים לא נעים, הוא קשה, מרגיז, אבל כך זה עובד. ויש דברים שאיננו

מסוגלים לשנות על פי תקנון הכנסת. אז אני משתדל להשפיע בדרכים אחרות, לדבר עם זה

וזה, להוציא הודעה כזאת ולפרסם צעקה אחרת, ואיך שהוא לגרום לדברים להתקדם בכיוון

שאני רואה אותו לנכון.

לגבי ביקור בטלוויזיה - ביקרתי באולפני הטלוויזיה לפני כחודש ימים, אחרי

הישיבה האחרונה שהיתה לנו בענין זה. התרשמתי מהדלות הנוראה. דיברתי עם אנשים

רבים וסיירתי אתם בכל האולפנים. ראיתי את האולפן שעומדים לחנוך. אני שמח כמובן

על כל פריט שמתוסף לרשות השידור, כי התנאים באמת קשים. אבל עד שיינתנו לטלוויזיה

כל התנאים - יעבור זמן. בינתיים באילוצים האלה, בחסר הזה, נעשית עבודה. ואני

מהצטרף לשבחים שנאמרו כאן. אני מקבל את מה שאמר רפיק חלבי, שהטענות העיקריות הן

לגבי "מבט לחדשות". יש תכניות מגוונות ובהחלט עשירות. אם היינו נכנסים לתכנים,

היינו מוסיפים הרבה דברים שקשורים בתכנים, כי זה אחד התפקידים העיקריים של ועדת

החינוך.

ו

לגבי השאלה האם בטלוויזיה יושבת מאפיה שמאלנית - אינני יודע את ההשקפות של

כל עובדי הטלוויזיה, אני רק יודע שתמיד יש טענות. אצלי בקיבוץ, עוד לפני שהליכוד

עלה לשלטון, כאשר עוד היתה התכנית "ניקוי ראש", אמר לי אוזד החברים הוותיקים: מה

הם עושים? הם הורגים אותנו, הם הורסים את המוראל הלאומי. כלומר תמיד יש טענות

לרשות ולעובדיה, כי לכל אחד מאתנו יש טעם ומשאלות ורגישויות. תמיד ונהיה ביקורת,

וחשוב שאתם כמופקדים על כך תהיו רגישים ומאזינים לביקורת. זה תמיד נותן אפשרות

לשפר.

- אינני רוצה להתייחס לזה שמתנפלים על אנשי התקשורת. מחר יתנפלו על עתונאים,

ואחר כך עלינו כחברי כנסת על הדברים שאומרים פה. אני בטוח שכולנו סבורים שצריך

לבלום את האלימות נגד חופש הדיבור וחופש רוביטוי.

לגבי מה שקרה עם ועדת הכספים - אני בהחלט מתכוון לטפל בזה.
ב' שליטא
אני מציע שתפנה אל יושב-ראש הכנסת.



היו"ר ני רז;

אפנה אל יושב-ראש הכנסת ואל יושב-ראש ועדת הכנסת. כי יש פה שני דברים. על

פי התקנון, בענינים מסוג זה, של כפילויות בין ועדות ואי-התאמות, צריכה לטפל ועדת

הכנסת. ואגב, זה לא מקרה ראשון. אני אפנה אל יושב-ראש ועדת הכנסת ואל יושב-ראש

הכנסת, ואביע לא רק את הרצון לתקן, אלא אביא את הקובלנה הקשה שכך הדבר הזה נעשה,

שוועדת הכספים שמה את היד על התקציב של רשות השידור משיקולים אחרים, לא משיקולים

מקצועיים.

לגבי ההמלצות שלנו אל שר החינוך - נמשיך ללחוץ עליו לבצע את ההמלצות שלנו,

לקדם את ביצוע הדברים בהתאם להמלצותינו.

כך גם לגבי הנושא של מנהל הטלוויזיה. זה נמשך זמן רב מאד, הסיבות נאמרו.

זה צריך להיגמר. אני שמח לשמוע איך הדברים מתנהלים היום. יאיר אלוני נתמנה לכך

מסעם המנכ"ל, והדברים מתנהלים כסדרם.

שי ססלר;

אבל שלא יהיו אשליות. יש לזה בהחלס גבולות טבעיים.

היו"ר ני רז;

אני יודע שדרושה סבלנות רבה. אבל בתקופת מעבר כזאת זה דבר חשוב.

שמענו פה שהדברים מסתדרים, שהגשתם תקציב מאוזן. מגיעים לכם כל השבחים. אבל

זה עולה במחיר מסויים, מחיר של פיטורים כפי שתואר כאן. שמענו גם שהעובדים רוצים

לשתף פעולה על-מנת שהעבודה תימשך. אבל לא כך הדברים צריכים להסתדר. אנשים צריכים

לחיות בכבוד, על פי תנאי עבודה מסודרים, על פי תקנות עבודה מסודרות.

בי שליטא;

צריך לפטר, אבל אלה שישנם צריכים לקבל שכר הוגן. וצריך שהוועדה תפנה ותפעל

כדי להשוות את התנאים לאלה שבעתונות הכתובה.

היו"ר ני רז;

כדרכה של הוועדה, נמשיך ללוות את הענין מתוך אהדה ומתוך תקווה שהדברים

יתפתחו ויגיעו להישגים יותר טובים, ומתוך חובתנו להמשיך ולבקר את כל המוסדות שהם

בתחום הטיפול שלנו. כך שגם הביקורת שנאמרת פה, כוונתה בעצם לשפר את הדברים ולא

להכביד ולהפריע.

אינני מקבל את ההמלצה להקים ועדה משותפת קבועה של ועדת החינוך וועדת

הכספים. אין צורך בזה, זה צירוף מין בשאינו מינו, לא צריכים לקבל מהם תכתיבים מה

כן ומה לא מנקודת מבט תקציבית. לצורך הדיון על תקציב רשות השידור היינו חייבים

להיות נוכחים שם, וזה לצערי לא נעשה.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11.20.

קוד המקור של הנתונים