ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 12/09/1985

שכר הלימוד באוניברסיטאות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס. 81

מישיבת ועדת החינוך והתרבות, שהתקיימה ביום ה' כ"ו באלול התשמ"ה

(12.9.85) בשעה 14.00, בתל-אביב

נכחו; חברי הועדה;

נ. רז - יו"ר

ש. אלוני

פ. גולדשטין

ע. דראוושה

א. הראל

מוזמנים; פרופ' ח. הררי - יו"ר המועצה להשכלה גבוהה

ש. לנדאו - מנכל המועצה להשכלה גבוהה

א. קפלן - משרד האוצר

נ. פסה - הסתדרות העובדים

י. שפרלינג - יו"ר ההסתדרות הארצית של הסטודנטים

א. יפה - אוניברסיטת תל-אביב

ה.בשרי - אוניברסיטת בר-אילן

ד. ברמן - אוניברסיטת תל-אביב

ש, רמון - אונ. תל-אביב

י. יאיר - הטכניון

צ. שמיר - בי"ס שנקר

א. יחזקאל - מנהל מח" לסטודנטים בהסתדרות

מזכירת הועדה; ד. פלר

ר ש מ ה; ט. קוטלר

סדר היום; שכר הלימוד באוניברסיטאות.



היו"ר נ. רז; אני פותח את הישיבה.

התכנסנו לדון בנושא שכר הלימוד לסטודנטים. בתחילת

הישיבה אני רוצה לבטא, על דעת כל חברי הועדה, אי-נחת עמוקה ממה שמתרחש סביב אי-פתיחת

איצטדיון הכדורגל ברמת-גן. תופעה זו נראית לי - ואני חושב שלרוב הנוכחים כאן -

כתופעה חמורה, בלתי-מתקבלת על הדעת מבחינה ציבורית, ויש בה עיסקות פוליטיות שאפשר
לכנות אותן פחות או יותר
איצטדיון תמורת קניון; דבר שגם הוא הפרת חוזה והפרת הסכם

חתום בין התאחדות הכדורגל ועירית רמת-גן. זו בסך הכל תופעה נוספת של החץ של המחנה

הדתי לכיבוש משלטים בחיי הציבור ובחיי החברה בישראל. דנו בנושא זה בועדת משנה של

ועדת החינוך והתרבות, בראשותו של חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין, ובאתה ישיבה נתקבלה

החלטה, נדמה לי פה אחד, ברוח הדברים שאמרים. אני מקווה שלא יקום ולא יהיה הרעיון

לסגור את האיצטדיון הזה בשבת.

לקראת סוף מושב הכנסת התקבל חוק שכר לימוד במוסדות

להשכלה גבוהה. החוק קבע למעשה הסדר של תשלום שכר לימוד, אבל יש בו ביטול עקרוני

של ההסדרים שנקבעו בשעתו בועדת קצב בשנת 1983.
א. הראל
לא.
היו"ר נ. רז
יש בו משום ביטול. לא אמרתי שהוא ביטול. לא אמרתי שהחלט

על ביטול.

אני רוצה לברך את חברת-הכנסת שולמית אלוני שחזרה

לעבודה. אני מקווה שהחלימה והבריאה.
ש. אלוני
תודה. אני אתכם בשמחה.
היו"ר נ. רז
שכר הלימוד כפי שנקבע בחוק בכנסת, הועמד על סכום של

550 דולר ואגרה בסך 350 דולר. זה התקבל על פי המלצה

של ועדת חינוך ובניגוד לעמדתם של הסטודנטים, אבל כך התקבל החוק בכנסת והתחילו לעבוד

על פיו. אני לא נכנס למועדי התשלום ובאיזו מידה יכולים הסטודנטים לשלם זאת, כי מועד

רותשלום קרוב מאד. דחו את המועד הזה וקבעו ריבית פיגורים צמודה למי שלא יעמוד בתשלום.

הסכום שנקבע לתשלום, הסתבר שבפועל גבוה בהרבה

מהערך שנקבע בחוק. בענין זה הגיעו אלינו פניות רבות מאד מהורים ומסטודנטים ואנשים

אחרים., אמרנו, שלפני שנכנסים לסכסוך גדול שישבש את פתיחת שנת הלימודים, חייבת ועדת

החינוך והתרבות להזדקק לשאלה הזאת ולמצוא דרך לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, ולאפשר

לסטודנטים לעמוד בסכום הזה ולמוסדות להשכלה גבוהה לנחל את הפעילות שלהם.
פ. גולדשטיין
אני שמח לראות את חברת-הכנסת שולמית אלוני, וזה הכי

חשוב לי היום, ואני מתכוון ברצינות. הייתי חבר הועדה

שעסקה בשכר הלימוד לסטודנטים. מסקנות הועדה התקבלו פה אחד ובהסכמה, והייתי אומר

תוך הסכמה בשתיקה של נציג האוצר. אני מרבר על הישיבה המשותפת עם ועדת הכספים וגם

לאחר מכן. גם הסטודנטים קיבלו זאת בדיעבד. יש פה ערעור על פירוש. אני שומע שנציג

האוצר יאחר לישיבה שלנו, אבל לא אשנה את דעתי. מה שהתקבל, התקבל. רצוי שהחלטה שלנו

תתקבל לאחר שנשמע את נציג האוצר.
א. הראל
היו כמה עקרונות ששימשו בסיס להחלטה שנתקבלה אחרי כל

הערעורים והצעות הפשרה. ראשית, נשארים בשכר לימוד צמוד

לועדת קצב. בענין זה קיבלנו את הטיעון של הסטודנטים שאמר, שאי-אפשר להקים ועדה



ציבורית וכעבור שנה לערער על החלטותיה. כלומר, שכר הלימוד ישאר על בסיס של 550 רולר

פחות או יותר. היות שהגענו למסקנה, שבכלל המצב הכלכלי, צריכים הסטודנטים לתרום

את חלקם להבראת המשק, כמו כל אחד אחר, ולמימון המערכת, הצענו כל מיני וריאציות עד
שנתקבלה הוריאציה האחרונה שאמרה
150 דולר אגרה לשנה שעברה ו-350 דולר לשנה זו.

בעניו זה קיבלנו הצעת פשרה שדיברה על 900 דולר כולל שכר לימוד ואגרה לשנה זו.

זה היה על דעת פרופ' הררי ומר איזי קפלו טילפו לאוצר כדי לקבל אישור להסדר הזה.

מה שקרה עכשיו מתרחש בעניו תרגום התשלום של מה

שקרה.הערעור היסודי של המערכת היה על כך, שבגלל שינוי שער הדולר, נמצאות מסקנות ועדת

קצב פגומות. פירושו של דבר, כפי שהבנו כמחוקקים - ואני חושב שלא טעינו - שצריך להבטיח

להשכלה הגבוהה את גביית ה-900 דולר. לפי זה נבנה התקציב שלהם ולפי זה נבנה תקציב

האוצר להשכלה גבוהה ולא על כל מיני מניפולציות אחרות שמבטיחות בהזדמנות זו להרויח

בשוליים. גם זה לא היה מצב שהניח את דעת הסטודנטים, אבל זה מה שהתקבל.

אם יתברר שהיתה אי-הבנה שנובעת מכך שבשנים שעברו

השתנה שער הדולר כל הזמן ושכר הלימוד והאגרה מוצאים את ביטויים בשער דולר תאורטי

שעלול להיות, אנחנו רוצים לדעת זאת, ונציע או בדרך של חקיקה או בכל דרך אחרת, להפחית

זאת מתוך הנחה ששער הדולר נשאר יציב עד סוף השנה. אם תהיה קטסטרופ ה ויתברר שכל התכנית

הכלכלית מתמוטטת - במצב זה גם מה שמופיע בחשבוו שהסטודנטים קיבלו איננו סופי וצירך

יהיה לדרוש עוד כסף. אי אפשר להחזיק את המקל בשני הצוות. הפער הוא למעלה מ-200

מיליון דולר לפי שער של היום.

פ. גולדשטיין; אני מקבל את ההצעה של חבר-הכנסת הראל. מישהו באוצר

נתפס לצערי לא בטעות אלא באי-ידיעה מה תהיה התכנית

הכלכלית וניסה לחתוך קופונים על חשבוו הסטודנטים. לפי הבנתי, הסטודנטים צודקים. הצעתו

של חבר-הכנסת הראל מקובלת עלי ואני מציע גם לסטודנטים לקבל אותה. מישהו שגה וחשב ששער

הדולר יעלה. בינתיים עצרו את הדולר, ויש לעשות את החשבונות לפי שער הדולר. אבל לא

הייתי מציע לעשות פעולות נחפזות, שמא באמת הדולר יעלה. הפרשנות שלהם צודקת בהחלט

ואני מקבל אותה.

פרופ' ח. הררי; חשוב שנציג האוצר ישמיע את עמדת האוצר; אבל אני

רוצה לקבוע קטיגורית, שאף אחד לא ניסה לעשות רווחים.

בדקנו את החשבונות בדקדקנות רבה. אני עומד מאחורי כל החשבונות שמופיעים בחוק. אף

אחד לא ניסה להונות. אני רוצה להסביר מה קרה. חשוב שהויכוח בעניו זה שמישהו ניסה

כביכול לקבל יותר כסף, יסתיים קודם.

חבר-הכנסת הראל דיבר על החזקת החבל בשני קצוות. מי

שמחזיק את המקל בשני קצוותיו הוא מישהו אחר. ועדת קצב קבעה את שכר הלימוד בשקלים

צמודי מדד. איו שום דולר. כיוון שהשקלים משגעים את כולנו, אנחנו כל הזמן מדברים

בדולרים. בועדת קצב מדברים רק על שקלים.

שר החינוך, האוצר וראש הממשלה החליטו שיהיה שכר לימוד

של 900 דולר. הגיע הרגע לתרגם זאת לשפת הצעה חוק. הצעת החוק שהונחה בכנסת היא לא

הצעת החוק שעברה. הצעת החוק באה לקטול את ועדת קצב והכנסת קיבלה את העמדה שאת ועדת

קצב צריך להשאיר. כשהתחיל השלב של ניסוח הצעת החוק, אני אישית ביקשתי בשם המועצה .

להשכלה גבוהה, שבחוק יהיה כתוב - 900 דולר. שקלים שווים ל-900 דולר על פי השער היציג

ביום התשלום.

בכמה שיחות בלתי-פורמליות אמרו לי כמה נציגי סטודנטים,

ובעיקר עופר, ואמר לי השר נבוו, שהסטודנטים אמרו, שמה שלא יהיה, בשום אופו שלא תהיה
הצמדה לדולר. הם אומרים
אנחנו לא מרויחים דולרים אלא שקלים, ואיננו מוכנים להצמדה

בדולרים. יש צדק בזה.
ד. ברמן
לא מרויחים גם את המדד אלא הרבה פחות מזה.

פרופ' ח. הררי; מי היום במדינת ישראל מרויח את המדד?
ד. ברמן
לעומת זאת, העליה היא לפי המדד,

פרופ' ח. הררי; נכון, כמו כל הדברים, כמו המשכנתאות.

משרד המשפטים פתאום נכנס לתמונה ואמר שלא יכול

להיות בחוק המדינה שיהיה כתוב בדולרים, וזה חייב להיות שקלים צמודי מדד. אני ר1תעקשתי

שיהיו דוליים והיתה מהומת אלוהים. העניו הובא לשר האוצר. הדבר היה כאשר השר היה

בלחץ של אנשים שהציעו דולריזציה והוא התנגד, ואמר שהוא לא יכניס דרך חוק צדדי את

הדולריזציה.

כולם הגיעו למסקנה שהחוק צריך להיות בשקלים צמודי

מדד. בזה יש בעיה. אם מחזיקים את אותו מחיר חדש שלם, נגרם כאן הפסד. נקבעה שיטה

לפיה חייבים לשלם את שכר הלימוד עד ה-14 בחדש. בענין זה, אוניברסיטאות שלא נהגו

כר, קיבלו על הראש, ואני מקווה שהעניו תוקן. ואז התעוררה השאלה, כיצד לחשב מה זה

900 דולר.

קודם כל נעשה חישוב לפי החדש שבו קובעים כל שנה את

שכר הלימוד, שהוא אוגוסט-ספטמבר של שנה שעברה. לקחנו את ה-14 בספטמבר או ה-14

באוגוסט, אני לא זוכר כרגע, בו כאילו היו צריכים לשלם את שכר הלימוד, ותרגמנו את

הדולרים. אמרתי שלא טוב לעשות זאת על חדש אחד. לכו לקחנו ששה חדשים מיולי 1984 עד

מרס~אפריל 1984. וכל חדש אמרנו; נניח שמישהו רצה לשלם שכר לימוד ב-14 בחדש, נחשב

בצמודי מדד כמה זה בדולרים. חיפשנו את הסכום שבממוצע יהיה 900 דולר, פלוס-מינוס

עד 100 דולר. זה משתנה בכל חדש. בחוק נקבע סכום שהגיע ל-870-880 דולר.

מה קרה בינתיים? תארו לגט שבדיוק אותו הסכם היה

נעשה בימי ארידור-פלסנר, גם אז היה יוצא ששכר הלימוד היה קופץ ל-1200 דולר.

א. הראל; כאשר הוגשה הצעת החוק הייתי ער לעניו השקלים. פניתי

לשר האוצר ואמרתי; זה לא מה שדיברנו. נאמר לי על דעת האוצר; אנחנו ערבים שבכל שיטת

חישוב, הסך הכל של התשלום לא יעבור את ה-900 דולר.

רופ' ח; הררי; כך נקבעו הדברים. נדמה לי שאם מישהו מקבל על עצמו

את המשימה לתרגם את ה-900 דולר לשפת השקלים, לא יחול

להיות שום דבר יותר צודק מאשר לקחת ממוצע של ששה חדשים ולראות למה זה מגיע, מתוך

ידיעה ברורה שזה יכול להשתנות כלפי מעלה וכלפי מטה.

אני אומר על דעת המועצה להשכלה גבוהה, שגם היום

איננו מתנגדים שיהיה כתוב 900 דולר. זה מה שאנחנו רוצים. אפילו 880 דולר. אבל

איננו יכולים לקבל מצב שכאשר קובעים דבר כזה ויש פלוקטואציה כלפי מעלה, העולם

מתהפך. נניח שהיה ההיפך וביו לילה היה נעשה פיחות גדול והתרגום היה יוצא 700 דולר,

האם ועדת החינוך היתה מכנסת כדי לדון בכך? עובדה שלא, כי זה בדיוק מה שקרה עם

ועדת קצב ולא עשו זאת. אם מישהו רוצה ליטול יזמה ולחוקק במקום החוק הזה שיהיה

900 דולר לפי שקלים ביום התשלום, אני לא אתנגד. אני רק מזהיר את הסטודנטים שבעוד

שלושה חדשים יכולים להתחרט על כך בצורה קיצונית. לכו, או שקלים או דולרים אבל לא

לשנות את המשחק בכל חדשיים לפי הנוחיות של אחד הצדדים. האוצר עושה אתנו את החשבון

בדיוק באותה דרך. אני מודה שבתשלום הראשון לשנת הלימודים, יהיה רווח מסויים לאוניברסיטה.



ש. אלוני; אתה מוכן לדולר יציג ביום התשלום, לאורך כל

הדרך.

פרופ' ח. הררי; אם ייקבע 900 דולר, ואחרי שלושה חדשים יתברר

שהסטודנטים הועמדו במצב בלתי-אפשרי, כי יחסית

למדד הדולר עלה ב-20% -תהיה שוב ישיבה, אני חושש.

מיד לאחר חקיקת החוק כססנו את המנכל"ים של כל

י האוניברסיטאות וקבענו; ראשית, השנה יהיו ששה תשלומים של שכר לימוד, בניגוד

לארבעה בעבר. זאת כדי להקל על התשלום. אם יש מוסד - אנחנו יודעים על אחר - או

מוסדות שרוצים לגבות בצורה אחרת מששה חרשים, אני מבקש להביא את הדבר לידיעתנו ואנו

נעשה כל שביכולתנו להכניס את המוסד הזה לתלם.

דבר שני נוגע לתשלום בפועל. התשלום בפועל, אני

לא מדבר על כל ההתחשבנויות, צריך להיות עד ה-14 בחודש. מי שישלם עד אז, איו

לו לא ריבית ולא כלום. ואם זה מתחייב בהוראת קבע בבנק, ההוראה חייבת להיות עם

ערר של ה-14 בחדש. אני מבקש שאם יש מוסדות שבהם הדבד לא קרה או אם יש מוסד שעובד

עם הוראת קבע שלא עד ה-14 בחדש, להביא את הדבר לידיעת המועצה להשכלה גבוהה.

עמדתי להוציא לפני שלושה ימים מכתב בנושא., כאשר

שמעתי שיש חלק מהאוניברסיטאות שחרגו מהענין הזה, הם קיבלו הודעות טלפוניות.

אבל התכוונתי לכתוב על כך לנשיאים של האוניברסיטאות, בגלל חשיבות העניו. עכבתי

זאת עד ישיבה זו, כי חשבתי שאולי יהיה לי מסר נוסף.

כאן מתעוררת בעית מילגות פר"ח. גובה זה נקבע

באותה שיטה שנקבע שכר הלימוד. אותו מקרה שגרם לכך ששכר הלימוד שוה היום 1100 דולר

ולא 900 רולר, גרם לכך שמילגת פרח השתנתה. מילגת פר"ח היתה 420 דולר. כנגר שכר לימוד

של 550 דולר ו-350 רולר אגרה, זה מגיע ל-47% בערך.

י. שפרלינג; פר"ח היתה 60% משכר הלימוד. כשעשו עליה מלאכותית

של שכר הלימוד, אמרו שפ"ח ממשיכה להיות 60%,אבל

לא מ-900 דולר .

ש; אל וני; האגרה היא זמנית ושכר הלימוד הוא קבוע.

פרופ' ח. הררי; יש סיכום כתוב בין שר החינוך שטיפל בכך ובין שר

האוצר או נציגיו לגבי תוספת הסיוע לסטודנטים שתחול

עם העלאת שכר הלימוד ל-900 דולר. זה סוכם כאשר היה מדובר על שכר לימוד של 700 דולר

ו-200 דולר אגרה. מילגת פר"ח היתה בשעתה 60% מה-550 דולר, וסוכם 60% מה-700

דולר ולא מה-900. כמו כן סוכם שיוסיפו 5000 הלואות של 200 דולר, ותתווספנה 2000

מילגות פר"ח חדשות, ורכזים שדרושים כדי להפעיל 2000 חונכים נוספים.

אנחנו קבענו שפר"ח יהיה בדיוק באותו שיעור כלפי

מעלה. לא 420 דולר לעומת 900 אלא 500 לעומת 1100. הנ"ל לגבי ההלואות. ההלוואה

צמודה לשכר הלימוד. שכר הלימוד והאגרה, כולם מתנהלים באותה צורה. כולם שקלים

צמודי מדד. פרח מתנהג באותה פרופורציה.
א. יפה
שפר"ח יהיה 60% מהטוטל. עכשיו זה לא כן. זה הרבה

פחות.

פרופ' ח; הררי; את ההערות האלה אמרתי למען הסדר הטוב. לא היה נסיון

של האוצר או מישהו אחר. קרה כך שמחזיקים את הדולרים

בסכום קבוע באופו די מלאכותי. יש לנקוט או בשיטה של דולרים או בשיטה של שקלים צמודי

מדד. אנחנו פתוחים לשתי השיטות.
י. שפרלינג
אני רוצה להודיע שאני לא רואה טעם לפגם בכך

ששוב מתקיימת ישיבה. זה רק מגלה אחריות. לצערי הרב,

לציבור הסטודנטים אין עם מי לדבר. מלבד ועדת החינוך, אף אחד לא רואה לעצמו חובה

ואינו מוצא לנכון לדבר אתנו. שר האוצר במדינת ישראל מקבל ממני עשרה מכתבים לפחות

ובהם בקשה להפגש אתו. נפגשים עם עוזריו,אבל לשר אין ענין בנושא החינוך.

אשר לשר החינוך והתרבות, כל הכבוד לשר נבון, אבל

אני לא רואה שום רגישות ודחיפה בכיוון ישיבה עם הסטדנטים ושיחה אתם.

היו"ר נ. רז; אתם פניתם אליו?

י. שפרלינג; פנינו הרבה פעמים אבל מה זה נגמר. בדברים רבים שהוא

אישית איננו מסוגל לטפל אלא אנשים למענו, שם נעצר

הענין ואין עם מי לדבר. עד עכשיו אני לא מבין את המועצה להשכלה גבוהה, האם היא

קשורה לאוניברסיטאות או לאוצר. אם היא קשורה לאוניברסיטאות, אני לא מביו מדוע

יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה ואנחנו צריכים להיות כאילו בשני צידי המיתרס. מדוע

איננו שומעים אותם, אלא רק מלמדים סנגוריה על משרד האוצר ועל כיס האוצר.

אני מסיים מחר את תפקידי כיו"ר הסתדרות הסטודנטים,

ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל חברי הועדה ששמעו אותנו והקדישו מזמנם. אני מניח

שלא תמיד עשיתי זאת בצורה הנעימה ביותר, אבל השתדלתי לעשות זאת על פי מידת נאמנותי

לשולחי. דווקא בגלל זה, הדברים שאומר הם אוביקטיביים יותר ולאו דווקא לפי חובת

נאמנות לתפקיד.

לא משנה מה היתה הכוונה, אם ניסו להשיג כספים או

לא. בטוח שהסטודנטים לא היו אלה שניסו להעלות את שכר הלימוד. מה שקורה היום מוכח,

שמי שמפר חוזה פעם אחת, עושה זאת גם אחר כך. אמרתי הרבה פעמים שייעשה הסדר של כמה

שנים ויימנעו בעיות מסוג זה. היה דו"ח ועדת קצב שחייב לשלוש שנים, ומצאו לנכוו

לשנות אותו. אמרתי שאפשר ויכול להיות שצריך לעשות סוף פסוק לדו"ח ועדת קצב ולהגיע

להסכם אחר. היום כולם מנוסים ויודעים מה עלול לקרות. הדברים האלה גורמים לאנדרלמוסיה.

לפני יומיים דובר ב"ידיעות אחרונות" על מרד סטודנטים,

וכי שר החינוך אמר שבישראל זה לא יכול לקרות.

ש. אלוני; איזה פרצוף יהיה להם שהמרד היחיד של הסטודנטים

בישראל יהיה על עניו שכר לימוד.

י. שפרלינג; עובדה שהשטח הוא חם. סטודנטים לא יכולים לשלם. אני

אינני לומד בקנה הבאה. אני מפסיק את לימודי, ואני

דווקא שייך למעמד הבינוני כאילו. המצב קשה ואנשים אינם יכולים לשלם את הסכום הזה.

אני לא מכיר סטודנט שיכול לעמוד בתשלום הראשוו של חצי מיליוו שקל, בהתראה של עשרה

ימים לפני החג. אחרי שעשו טובה, דחו זאת ל-14 בחדש. אני לא שילמתי ועוד הרבה לא

שילמו, כי אינני יכול לשלם זאת.

חוץ מועדת החינוך שעמדה לימינינו וההסתדרות, אף

אחד לא דבר אתנו. יושב שר החינוך ויושב שר האוצר ומבטיחים לנו שהרטרואקטיביות

תיפתר. כל מה שביקשנו הוא דחיית התשלום. ביקשנו שיתנו לנו לשלם כעבור שבועים-שלושה.

אמר השר נבון; יהיה בסדר. וודאי שיהיה בסדר.הוא אמר שיתאם עם שר האוצר. שבועיים

הוא לא מצא את שר האוצר. לאחר מכו שר האוצר לא הסכים, והתשובה היתה שאין דבר כזה.

עכשיו יש בחיפה 4000 סטודנטים שצריכים לשלם תשלום עם הצמדה. נאמר שיפטרו אותם

מחצי אחוז לשבוע, ובשביל זה הקימו ועדה שישבה שלושה שבועות. זו דוגמא לטיפול.

זה לא עובד. כך היה גם עם האגרה הרטרואקטיבית, שלא לדבר על כך שהרבה סטודנטים קיבלו

אם ההודעה על האגרה אחרי התאריך שבו חל התשלום. מדוע הם צריכים במקרה כזה לשלם הצמדה?

פנינו לשר החינוך ואמרנו שהכנסת חוקקה חוק אגרה רטרואקטיבית. חלק מהסטודנטים

קיבלו את ההודעה לתשלום חמישה ימים לפני הזמן, חלק אחר קיבלו לאחר תאריך התשלום.



ביקשנו שידחו את התשלום לשבועיים, וכי הוא ישולם ללא הצמדה. שר החינוך אמר שיהיה

בסדר. שבועיים לא הצליח למצוא את מודעי. לאחר מהן התברר שלא מוכנים לדחות את התשלום.

מדובר בעשרות אלפי שקלים, כי המדד עלה בהרבה. באוניברסיטת חיפה יש ארבעת אלפים איש

שלא שילמו.

אני משוכנע ששר האוצר עסוק מאד, אבל כאשר ראשי

התאחדות הסטודנטים פונים אל שר האוצר ובמשך חדשים רוצים להיפגש אתו, הוא לא

נפגש. אומר פרופ' הררי שהאוניברסיטאות יקבלו על הראש. אני אומר שיש הפקרות גדולת

באוניברסיטאות. קחו את אוניברסיטת תל-אביב. היא החליטה שהיא גובה שכר לימוד בצורה

כזו או אחרת, והסתבר שבשנה שעברה גבתה 100 דולר יותר מהמגיע. מה צריך לעשות? היא

צריכה להחזיר מאה דולר. זה לא יכול להיות. שכר ללמוד צריך להיות דבר מסודר. לא יכול

להיות שכל מנכ"ל יחליט כמה הוא גובה. לא יכול להיות שכל מנכ"ל יגבה דמי ביטוח לאומי

ועבור קורס לאנגלית יגבה מה שהוא רוצה, וכך במתמטיקה.

תוקם ועדה שתטפל בכל הדברים האלה. כל אוניברסיטה

מתנהגת כאילו היה זה משק פרטי והמנכ"ל עושה מה שהוא רוצה. הייתי מציע לפרופ' הררי

לבדוק מה קורה בתל-אביב ומדוע מחזירים היום את המאה דולר לכל סטודנט. בבצלאל

החלט לגבות מכל סטודנט על חשבון העתיד ובסוף השנה להתחשבן אתו. אל תתחשבנו. יש נוהלים

והמנכל"ים של האוניברסיטה אינם שריפים.

אשר לנושא הנדון, כל סטודנט צריך לשלם חצי מיליון

שקל. לכל סטודנט יש אפשרות לשלם את כל שכר הלימוד במכה אחת, ואז הוא משלם 1100 דולר.

לכן, כל אקט החקיקה ומה שהציע חבר-הכנסת הראל, חייב להיות מיידי. זה אינו סובל

דיחוי. הסטודנטים אינם מרויחים דולרים אלא שקלים, ולא הרבה.

פרופ' ח. הררי; מה אתה רוצה, דולרים או שקלים?
י. שפרלינג
אני רוצה את הסכם ועדת קצב. אני מציע שתוקם מיד

ועדה, בהסכמת הסטודנטים, שיהיה הסכם אחר שמקובל על

כל הצדדים.

א. הראל; בשנה הבאה.

י. שפרלינג; את העליה מעל 900 דולר, חייבים לבטל מיד. לא יכול

להיות שהכל יידון בשנה הבאה. ישנה בעיה של פר"ח.

שר האוצר ושר החינוך סיכמו. הורידו ל-47%. ישנה בעית ההלואות. זה לא עובד כך.

צריך להגיע להסדר עם הסטודנטים ומיד על הסכום המידי.

יש צורר לשנות את החקיקה.

א. אלוני; אל תתלה בשינוי תחיקה. אין זמן לכך.

י. שפרלינג; אני מבקש שבשינוי התחיקתי תיפתר גם הבעיה של תשלום

אגרה רטרואקטיבית מאוחרת. את זה אפשר לפתור, יש להגיע

להסדר. אם זה יהיה לפי דולר או שקל, בזה אינני מבין. אני מבקש שתהיה התיחסות

למה שקרה באוניברסיטאות, ולא שסטודנטים יגידו לפרופ' הררי להכות על הראש של אוניברסיטת

תל-אביב, אלא שיהיה תיאום בין כל המנכל"ים ושיקבלו הוראה מה הם מונחים לעשות ומה

לא.

ש. אלוני; אני מציעה שנהיה נאמנים לקביעה שלנו, שבכל הנושא

של גובה השכר והסדרים, איננו צד. זה הדבר שהינחה אותנו

לאורך כל הדרך. אני חושבת שאין לדון בכך. מבחינת פרשנות החוק, ניתן לפרש אותו כקביעה



של 900 דולר לפי המחיר היציג ביום התשלום. אני מציעה שנתרכז בנקודה זו. לשם

כר לא צריו את שינוי החוק, כי יש אפשרו ת של פרשנות. אם נתרכז רק בזה, נדמה

לי שאפשר לקדם את הענין.

נ. פסה; אני מודה ליושב-ראש הועדה על שהזמין אותי. אני רוצה

להביא את עמדת ההסתדרות. חלק גדול מהסטודנטים הם חברי

הסתדרות, וכארגון וולנטרי אנחנו רואים את עצמנו צד לענין. הנושא נדון גם בועדה

המרכזת של ההסתדרות. אני חושב שאם לא כאן - אין לחם כתובת. מה עוד, שלפי מיטב הבנתי,

החוק הזה יצא מועדת החינוך והתרבות. וודאי שאינני חושד בחברים שטיפלו בחוק שהיתה

להם כוונה שלא לעזור לסטודנטים, אבל הויכוח הוא על התוצאות.

פרופ' הררי אמר בצדק, שאיננו מרויחים בדולרים.

הסטודנטים עומדים על כך שצריר להמשיך על פי דו"ח ועדת קצב. לחצו להעלות את

שכר הלימוד "בעזרת השם". וכך סוכם שיהיה שכר לימוד ותהיה אגרה. הסטודנטים לא רצו

בכלל שיעלו את התשלום. המצב כאן איננו נובע מכך שהדולד לא זז, אלא שהאינפלציה

זה. נכון, הסטודנטים רוצים לשלם פחות. לדעתי יש פה שלוש בעיות. האחת היא השנה

הנוכחית. ניתן לעשות זאת רק באמצעות חקיקה.

פרופ' ח. הררי; אין בכך ספק. מה ההצעה?

נ. פסה; אני לא מדבר בשם הסטודנטים. התרשמתי ש-900 דולר

זה הרבה. אבל וודאי ש-900 דולר הם פחות מ-1100.

אני מדבר על תיקון חוק בכיוון הכוונה האורגינלית של 0 880-90דולר. את זה אני מבין.

אני מבין שעם זה הסטודנטים היו משלימים, תוך מחאה.

פרופ' ח' הררי; ובעוד שלושה חדשים?

נ. פסה; פרופ' הררי העיר בצדק שפתאום הדברים יכולים להתהפך.

המסקנה שלי היא, שכל השיטה אינה טובה. למה אי-אפשר

ללכת לקראת הדרישה של הסטודנטים שתהיה הדברות וכל הנושא של שכר הלימוד יסודר

בצורה קבועה?

ראשית, צריך לתקן את הענין עכשיו, כדי שישלמו פחות.

אם זה היה מתהפך, שוב הייתי אומר שהם צריכים לשלם את הפחות ולא את היותר. אני חושב

שבמצב הנוכחי, נוצר מצב בלתי-אפשרי לגבי חלק מהסטודנטים. אני אומר שהם צריכים לשלם

את הסכום הנמוך מבין הדולר או האינדכס. אבל בחוק לא יכולים לעשות זאת. לכן אני

מפריד בין הפתרון המידי, על ידי תיקון החוק כדי שישלמו לפי הכוונה, אבל נשארת הבעייה

שהעלה פרופ' הררי.התביעה של הסטודנטים להידברות או לועדה ציבורית שתדון באופן יסודי,

לא נענית. אני מציע שועדת החינוך והתרבות תנקוט יוזמה ותקים מנגנון בעל סמכות שיקבע

את הענין לטווח ארוך יותר.

ענין המילגות וההלוואות היה קשור לשר הלימוד, כאשר

הוא היה רק על פי דו"ח ועדת קצב. עכשיו עלה שכר הלימוד והאגרה. אבל האם זה איננו

שכר לימוד? גם המילגות וגם ההלואוות צריכות להתיחס לסך הכל של שכר הלימוד, ולא

אחד לשכר לימוד והשני ל"פילגש". משלמים את הכל. אני טוען אותה טענה בויכוח על מילגות

שמתנהל בהסתדרות.

ד. ברמן; חבר-הכנסת הראל אמר בתחילת הדיון- שהכוונה היתה

שנזרים כסף לאוצר בשעתנו הקשה. תמוה בעיני שאין סקטור

אחד בישראל שמשלם אחרי אפריל הבא, שאז יפתחו את השכר השכר. היחידים שהחליטו להחליט

לגביהם לשלוש שנים, אלה הסטודנטים. אילו דיברו על השנה, ובשנה הבאה זה דבר אחר,

אני מבין. אבל החליטו על כך עד 1987. וזה לא מקרי. אז תוקף דו"ח ועדת קצב פוקע.

אנחנו לא מקבלים את הענין של 900 דולר.



היו"ר נ. רז; אתם גם לא קיבלתם את ד"וח ועדת קצב.

י. שפרלינג; אנחנו בעד לימוד חינם.

ד. ברמן; החלט לעשות סכום מיצרפי עד היום שאתה משלם.

אני מדבר על סכום שיגיע ל-900 דולר ביום התשלום.

אפשר לסגור לגבי שנה זו, אבל שהסכום המיצרפי יהיה . 900 דולר. תמצאו את הניסוח

המתאים. .
פרופ' ח. הררי
אתה מתכוון שכל סטודנט ישלם 900 דולר שכר לימוד

פלוס אגרה על פי השער היציג ביום התשלום. האם אתה

ער לעובדה...

ד. ברמן; אני ער מאד. ברור לי שאם תהיה שחיקה...

פר-ופ' ח. הררי; תתן לי לגמור, בבקשה. אתה ער לעובדה שפירוש הדבר

שאתם מציעים פירוש המלצות דו"ח ועדת קצב. ועדת קצב

נקובה בשקלים צמודי מדד ואי-אפשר להנהיג שכר לימוד...

ד. ברמן; הצעה שניה היא להקים ועדה ציבורית שתחליף את ועדת

קצב. ועדת קצב למעשה אינה קיימת. אין לנו מה להתלות

בה יותר. ודבר נוסף, אנחנו מציעים ביטול האגרה לשנה הבאה. אלה הדברים שאנחנו

עומדים עליהם, בתוספת ביטול האגרה הרטרואקטיבית.

ש. אלוני; אנחנו חוזרים על עצמנו וחורגים מהתחום. אנחנו יכולים

לעשות, לדעתי, רק שני דברים. האחד הוא להמליץ מכוח

החלטה של הועדה, להמליץ לפני השר למנות אדם או ועדה כדוגמת ועדת קצב שתבדוק את

כל הנושא. זו היתה הכוונה בישיבה הראשונה, כאשר התחלנו בענין. אמרנו שאנחנו רוצים

לפתור את העניו הבוער מיד, ולתת שהות מספקת לפתוח במשא ומתן.

יש בועדה ובכנסת עקרון, שיש סוג של דברים שהכנסת

אינה נכנסת אליהם, כמו יחסי עבודה והסכמים. לכן נזהרנו. אבל אנחנו יכולים וחייבים

להמליץ בפני השר למנות אדם לאלתר לטפל בענין זה.

יש בעיה של שכר לימוד לעכשיו. הכוונה היתה להעמיד

את שכר הלימוד על הסכום המוגדר והנמוך ביותר. המלה "מגדר' אינה פחות חריפה מהענין

של סכום נמוך. לכן היו ויכוחים בענין האגרה לשנת לימודים אחת או שתים. אני מציעה

שבענין זה תימצא הדרך להעמיד את הסכום לשנה זו על 900 דולר לפי השער היציג ביום התשלום.

לא היתה כאן כוונה חשאית. גם בישיבה עם ועדת הכספים הלכנו לכיוון זה.

גם אם נחליט ליזום חוק, זה לא יכול להיות לפני תום

הפגרה. אין הצעות חוק פרטיות בזמן הפגרה.

א. יפה; ואם שר החינוך יציע זאת?

ש. אלוני; זה אפשרי.

ח. בשרי; התיחסו לסטודנטים שילמדו השנה וכמה הם משלמים. אך

לצערי לא התיחסו לסטודנטים שלא נרשמו כי אין להם

אפשרות לשלם 500 אלף שקל ולהכין תכנית לימודים. באוניברסיטה בר-אילן - כך נמסר

לי - נרשמו השנה מאות סטודנטים פחות.



פרופ' ח. הררי; ההרשמה השנה גדולה יותר מכל השנים. אני לא-

מדבר על הציבור ששילם, אלא זה שנרשם. יש סטודנטים

שנרשמים להמש אוניברסיטאות. אל נשכרו גם שנציגי הסטודנטים קראו לסטודנטים לא לשלם.

י. שפרלינג; לא קראנו להם לא לשלם תשלום ראשון. להיפך. אמרנו

לא לשלם הכל בבת אהת.

V

ח.בשרי; השאלה מה לעשות עם ציבור הסטודנטים שלא יכלו לשלם

ולגביהם השנה לא תתחיל.

י. שפרלינג; צריך לדחות את מועד ההרשמה או להקל על התשלום

הראשון והשני.
א. יפה
יש לפצל את התשלום הראשון. התשלום הראשון הוא של

25% משכר הלימוד.

י. שפרלינג; אני מציע שיתקבל כאן סיכום והמלצות לטווח קצר ולטווח

ארוך. לטווח קצר עם אקט חקיקתי, אבל כיוון שזה ענין

של זמן, לפחות את התשלום הראשון לפצל, וזה בסמכות המועצה.

נ. כהן; אני מציע שנסגור את הנושא של ה-900 דולר. אני מציע

שהועדה תצא בהמלצה לשנה הבאה, ואני מציע לפרופ'

הררי לבדוק את ההנחיה שהוא הוציא, כי לא זה מה שקורה באוניברסיטה.

א. קפלן; אני מבין שפרופ' הררי התיחס לצד הכספי, איך

הגענו ל-1115 דולר. אני רוצה להציע, שהתשלום הראשון

יהיה 25% על ה-900 דולר. אם זה 900 דולר כפול 1500 שער הדולר, זה נותן 1.350 מיליון

שקל אגרה ושכר למוד, כפול 25%, זה נותן 337.5 אלף שקל. אני מציע שזה יהיה התשלום

הראשון בלי להתיחס לשינוי חקיקה וגובה שכר הלימוד בעתיד. אם נחזור לתהליך האינפלציה

אם יהיה תיקון של חקיקה, נחזור לזה ונתקן זאת. אני מציע לעשות 25% על 900 דולר

תשלום ראשון, ולדעתי זה יענה פחות או יותר לשני הצדדים.

נ. פסה; מה עם היתרה?

פרופ' ח. חררי; השאלה למה זה שווה. אחרי שהוא ישחם 25% מ-900 דולר,

הסטודנט יהיה חייב 75% שכר הלימוד או 80%?

א. קפלן; שכר הלימוד קבוע בשקלים. הוא צמוד למדד ולא לשער

הדולר. לכן יש בעיה. איננו מתקנים את החקיקה ברגע

זה. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של תשלום ראשון. אני מציע לסכם את התשלום הראשון.

שכר הלימוד נכון להיום נשאר כפי שהוא קבוע בחוק. יחליטו בעוד חמישה חדשים אחרת?

יחליטו אחרת.

פרופ' ח; הררי; אני מציע שהתשלום הראשון יהיה 20% מקום 25%, אבל

אז הסטורנטים יהיו חייבים 80% מהסכום שכתוב בחוק.

א. קפלן; החוק קבע מה הוא שכר הלימוד ואני לא מציע לשנות.

אני לא נכנס לויכוח הפילוסופי, שלא יכולים להחזיק

את המקל בשני הצוות שלו. אני לא מציע כרגע לשנות את החקיקה. אם נתקן את החקיקה

ומחר יהיה שינוי, שכר הלימוד נשחק. אני מציע להשאיר את החקיקה לפי שהיא ולתקן את

התשלום הראשון שיהיה 25% מ-900 דולר, ועל ידי כך קיבלנו פתרון ביניים.



ח.בשרי; מה קורה עם אלה ששילמו כבר?
א. קפלן
יימצא הפתרון הטכני.
פרופ' ה. הרר
לא איכפת לי אם תהיה הצמדה למדר או לדולר, אבל

שתהיה הצמדה אחת קבועה. בכל שיטת שמנהיגים, יש

חלקי שנה שכדאי ללכת בשיטה זו וחלקי שנה שכדאי ללכת בשיטה אחרת.
א. קפלן
אי-אפשר ללכת בשיטה דולרית.
פרופ' ח; הררי
לא יכול להיות שקודם כל קובעים שיטה ואחר כך
פרופ' ח.הררי
מתחילים להזיז את כל התשלומים לפי העונות שנוחות

לסטודנטים.

י. שפרלינג; נשב ונדון.

פרופ' ח; הררי; כל הפעמים שישבו אתך, יוסי, "תוך חדש", זה

נמשו שנה. הצעתי שני דברים. אני אומר, או ללכת

בשיטה צמודה לדולר או צמודה למדד. אנחנו מקבלים מראש את שתי השיטות, ובלבד

שתהיה עקביות. אני לא מתנגד לועדה ציבורית. אני תומך בכך. חייב להיות ברור,

שעעדות ציבוריות ממונות על דעת כל הצדדים. זה מחייב הסכמה של שר החינוך ושר האוצר

ולא רק שלנו. אבל אי-אפשר להשהות שום דבר. כל זמן שלא שונה, נשאר המצב הקיים.

לגבי הבעיה הקונקרטית, ההצעה של מר קפלן לא מקובלת

עלי. אני מוכן להיפגש מיד עם הנהלות האוניברסיטאות בענין הקטנת התשלום הראשון או

פיצולו, או לאפשר לסטודנטים לשלם חלק מהתשלום הראשון דווקא בתשלום השני. להחליף

את גובה התשלומים, כוונתי. וזאת מתנאי, שכל דבר שנדחה הוא צמוד למדד.

י. שפרלינג; מחרתיים הוא התאריך האחרון לתשלום.

פרופ' ח. הררי; מה אתם מציעים?

ד. ברמן; אם אתה מוכן להודיע שאתה דוחה את התשלום הראשון

לשבועיים, זה ענין אחר.

פרופ' ח; הררי; מה זה אני? אני מנהל את המדינה? אני אבדוק.

היו"ר נ. רז; פירוש הדבר שאם לא יסכימו, ולא שילמו...

פרופ' ח. הררי; אני מתכוון לבדוק בכנות. אם לא רוצים שאבדוק,

לא אבדוק. בסך הכל אני מציע לכם דבר ששום אדם במקומי

לא היה מציע לכם. אין לי סמכות לעשות זאת. הסיכום בענין תשלום בששה חדשים,

מבוסס על הסכמה של שר החינוך ונציג שר האוצר וראשי האוניברסיטאות. לכן אני בל כך

כועס הליהם. למרות שהשעה היא ממש של הרגע האחרון אני יכול רק להבטיח רצון טוב.

אם אתם מוכנים, תקבלו. אם לא - לא. מה אתם רוצים שאעשה?

א; יפה; מקבלים.

היו"ר נ. רז; אם אתם מוכנים למה שאמר פרופ; הררי, אני רואה

בזה צעד חשוב, כדי שלא יהיה מצב שלא יכולים לעמוד

מבחינת התשלומים. דבר שני הוא, שנתבע ששני השרים ימנו ועדה ציבורית עם כתב

מינוי. לכך כולם הסכימו.

א. הראל; אני לא. אני לא חושב שזה פותר משהו.



היו"ר נ. רז; היא באה למלא את החלל שנוצר מזה שועדת קצב אינה

קיימת. נשמעו טענות צודקות שאין כתובת. זאת כדי

שתהיה כתובת מאומנת על ידי שני הגורמים האלה לטפל בנושאים הללו. ועדה זו צריכה

לקבוע לפי איזה קריטריונים היא צריכה ללכת.
י. שפרלינג
אני מציע שהועדה תקבע שבכל מקרה, שכר הלימוד לא יעלה

על 900 דולר.

ד. ברמן; אם פרופ' הררי יכול להודיע היום על דחיית התשלום

לעוד שבועיים...

פרופ' ח; הררי; איך זה יתכן? לא. זה בניגוד לחוק המדינה. זה צובר

מדד. כתוב בחוק שהדבר צובר מדד.

ו

ח. בשרי; האם הצעתו של מר קפלן היא על דעת האוצר?

א. קפלן; 20% מ-1115 דולר.

ד. ברמן; מר קפלו דיבר על 25% מ-900 דולר.

א. קפלן; יש חוק והחוק אומר כרגע, בגלל שינת ההצמדה, שכר לימוד

שווה בשקלים צמוד ליולי 1984 - 1.6 מיליון. בקטע

שהוא בסמכות ות"ת בשיתוף האוניברסיטאות, לומר שבמקום מנה ראשונה של 25% מ-1115 דולר,

יהיה 20%, לא אמרתי 900 דולר.

נ. פסה; אני מציע לקבל את שני חלקי דברי פרופ' הררי, שינסה

לעשות את החלוקה של התשלום הראשון. ודבר שני, שהועדה

תמליץ להקפת ועדה ציבורית על ידי שני המשרדים, לטפל בענין לטווח ארוך יותר. אבל שני

י הדרים האלה אינם עונים לתביעה העיקרית של הסטודנטים כרגע. כרגע הם מדברים על כן

שהם חשבו ששכר הלימוד היום צריך להיות 900 דולר, והוא למעשה 1100 דולר. הייתי

מציע לועדת החינוך והתרבות, להכניס תיקון בחקיקה. מה שנותר הוא לתקן את החוק, כך

שהתשלום השנה יהיה 900 דולר. עד 900 דולר.
פרופ' ח. הררי
מה זה "עד"?

נ. פסה; הנמוך בי ניחם.

ד. ברמן; מה שצריך הוא לחוקק חוק ובמסגרתו להוריד את הקרן.

א. הראל; הבאתם את כל ההצעות הכי גרועות מבחינת הסטודנטים.

לא האוצר ולא המועצה להשכלה גובהה ולא ועדת הכנסת

ביקשו אגרה. הם אמרו לשנות את דו"ח וועדת קצב. זו היתה הכוונה. האגרה היתה פשרה. אין

טעם בועדות ציבוריות. היו ועדות ציבוריות, ואחר כך לא מכירית את המסקנות. את

המשא ומתן האמיתי צריך לגמור במשא ומתן בין המועצה להשכלה גבוהה והאוצר, ושזה יבוא

במקום ועדת קצב.

מ. פסה; יותר קל לסטודנטים להאבק בועדה ציבורית במקום משא ומתן.

א הראל; אם תהיה ועדה ציבורית אחרת ותתקבלנה מסקנות לא ריאליות,

זה יהיה כמו עם ועדת קצב. אני מבדיל בין מה שעושים

כרגע ומה שעושים לטווח ארוך. כרגע ישנו ענין שכר לימוד לשנה זו. אפשר לפתור זאת על

ידי חקיקה.שיהיה ברור מה זה שינוי חקיקה ומה אפשר ומה לא יכולים לעשות בחקיקה.

בחקיקה איננו יכולים לדבר על חישוב דולרי. אפשר, אם זה מוסכם על האוצר והמועצה להשכלה

גבוהה שהציבור צריך לשלם 900 דולר - שזה ייעשה בסוף השנה. בתשלום האחרון יעשו עם

הסטודנט את החשבון הסופי. אני מחפש פתרון טכני, יהיו במשך השנה תנודות ? בסוף

השנה נראה.



אני מציע הצעה מעשית להבטיח את הסטודנטים

ב-900 דולר.

פרופ' ח. הררי; שישלמו ששה תשלומים של 150 דולר לפי שער אותו

יום .

א. קפלן; האוצר מתנגד לכך.

פרופ' ח. הררי; בעוד שלושה חדשים יבואו הסטודנטים לדרוש לחדור

לשקלים בהצמדרו לדולר. אני בטוח בזה.

א. הראל; ההתחשבנות יכולה להיות רק ביום האחרון.

נ. פסה; יש לי טכניקה. אני מציע לנקוב בתיקון בחוק שכר

לימוד לשנה בשקלים, ששווה ל-900 כפול 1500, והסכום

בשקלים צמוד לאינדכס בתקופת התשלום שלו,

פרופ' ח; הררי; לא בא בחשבון. אני רוצה לעשות את הדבר הכי הוגן.

הדגשתי שוב ושוב שהדבר הכי בלתי-הוגן שניתן לעשות

הוא לתרגם את הסכום לשקלים ביום אחד מסויים, ואחר כך להצמיד זאת לפי יום זה. אילו

עשינו מה שמציע מר פסה, לפי יום מסויים בשנה שעברה, זה היה 1050 וביום אחר היה 820.

מה שאתה מציע הוא לתפוס את הרגע הנוח ביותר לסטודנטים. למעשה אתה דורש ליצור שכר

לימוד של 650 דולר תוך שלושה חדשים.

א. הראל; אני מציע לא לגעת היום בשבר הלימוד. נתאר לעצמנו שבעוד

שלושה חדשים ישפיחות של 50%. אז יגידו שהסכום של

חיום הוא חכי טוב. לכן אני רואה את ההתחשבנות לקראת התשלום האחרון, כשיטה הטובה

ביותר. אם נראה באנה שהסכום מגיע ל-1100, יתבטל התשלום האחרון. אם יתברר שהסכום

קטן מזה, הם יקבלו חשבון. אני מביא כאן הצעה לפתרון טכני, כדי שהתשלום יהיה

באמת 900 דולר. זה לא מסבך את האוניברסיטה.

ח. בשרי; מה הפתרון למי שלא יכול לשלם שכר לימוד?

פרופ' ח; הררי; אני רוצה שיהיה בדו, שאם עוברים לשינה חישוב בדולרים

דבר שאני לא יודע איך לעשות, וזה מחייב חקיקה - ואני

לא מתנגד לזה, פירוש הדבר שככר הלימוד המחייר בסופו של דבר יהיה נקוב בשקלים צמודי

דולר, ואם ייצא שהדבר יפגע בסטודנטים, אל יבואו הנה חזרה. והדבר יכול להתבטא

בסכומים עצומים. לי אישית אין ספק שהסטודנטים יפסידו. אם יהיה פיחות רציני,

תבואו לועדת החינוך?

א יחזקאל; יכול להיות.

פרופ' ח' הררי; לנו אין למי לפנות.

א. הראל; תנו פתרון ביניים. קודם כל להקל על התשלום הראשון.

פרופ' ח; הררי; במקרה הטוב ביותר תהיה דחיה של חמישית מהתשלום

בחדשיים. ואז תשלום שני יהיה צמוד.

היו"ר נ. רז; לא נצא מהענין בהחלטה מסכמת. הוצעו הצעות שונות.

בכל הצעה יש הצד הקשה שלה. אין לנו ברירה, אלא לשים

נקודה. לקחת את כל הרעיונות שהועלו פה ולשבת בצוות מצומצם עם נציג או שנים

של הסטודנטים, עם נציג של המועצה להשכלה גבוהה, עם חבר מועדת החינוך של הכנסת ועם

האוצר. הועלו רעיונות, ולא נוכל להחליט עליהם עכשיו.



היו"ר נ. רז; לא איכפת לי, מאלה שנוכחים פה,

א. קפלן; לא,

היו"ר נ. רז; למה לא? זה לא גוף-שצריך לקבל החלטה שמחייבת. הסמכות

של הצוות הזה חנסות להגיע להצעה מוסכמת, אם הוא יגיע

להסכמה - מה טוב,פרופ' הרי קיבל על עצמו לעשות מעשה של רצון טוב, לעשות מאמץ,,,,

פרופ' ח. הררי; לבחון את האפשרות, אני לא יודע אם אצליח,

היו"ר נ; רז; כדי שהתשלום הראשון יהיה קל יותר ופחות מעיק,

פרופ' ח, הררי; כל דבר שיידחה, אם יידחה, יהיה צמוד,

היו"ר נ, רז; בעית הסטודנטים שלא יכולים להרשם, גם היא תכנס לועדה זו,

ח. בשרי; הרבה סטודנטים שילמו כבר את התשלום הראשון,

פרופ' ח;הררי; אז מה אתה רוצה? כל מה שמציעים, לא טוב,

י, שפרלינג; יש לבטל את התשלום של הריבית על האגרה הרטרואקטיבית,

פרופ' ח. הררי; ברצון אקבל שנציג של המועצה להשכלה גבוהה יישב ויבוא

בדברים עם צוות כזה, אם ועדת החינוך תזמין אותנו, אבל

ברור לי שמטרת הצוות הזה היא למצוא פתרון של סידור טכני נכון, כדי ששכר הלימוד יהיה

900 דולר, אבל לא להתחיל שוב בויכוח בענין שכר הלימוד של שנה שעברה וכו', מדובר

על הדרך הטכנית שתפתור את הבעיה, כאשר הסכום הוא זה שנקוב בחוק,

י, שפרלינג; מה לגבי ביטול אגרה רטרואקטיבית?

היו"ר נ. רז; גם לענין זה יש פנים לכאן ולכאן, תן לועדת החינוך

והתרבות לחשוב על זה, אם זה יהיה לטובת הענין, אנחנו

נתמוך בכך, אנחנו רוצים שאתם תלמדו ונעשה כל מה שאפשר כדי שהדבר יתבצע, בתוך

הצוות יגבשו את תכנית העבודה,

ש, לנדאו; מלת אזהרה בנוגע לרצון הטוב, אין לנו כוח כפיה בנושא

זה, והיה ואחד המנכלים של אחת האוניברסיטאות לא

יסכים, זה עלול לפגוע בסטודנ הבודד שלא ישלם, התשלום הראשון הוא מעין חוזה ללימודים,

שלא נצא מפה בהרגשה שהסטודנט הבודד לא יכול להיפגע בגלל זה שהוא לא משלם, אין לנו

כוח של כפיה,

היו"ר נ. רז; שמעתי מה שסיפר פרופ' הררי בענין מוסדות שונות שנוהגים

בצורות שונות בענין התשלום ושלא בהתאם להנחיה,

פרופ' ח. הררי; גם לא בהתאם לסיכום המשותף שהיה אתם, אבל פה אין סיכום

משותף,

היו"ר נ, רז; אני רוצה להביא את התקווה שבענין זה תפעילו את מלוא

סמכותכם כדי שכולם יצטרפו להסדר,
א. הראל
מי שלא יצטרף, יהיה לו חשבון עם ועדת החינוך של הכנסת,

היו"ר נ. רז; שנה טובה,

- הישיבה ננעלה בשעה 16,15 -



היו"ר נ; רז; לא איכפת לי. מאלה שנוכחים פה.
א. קפלן
לא.

היו"ר נ. רז; למה לא? זה לא גוף-שצריך לקבל החלטה שמחייבת. הסמכות

של הצוות הזה הנסות להגיע להצעה מוסכמת. אם הוא יגיע

להסכמה - מה טוב.פרופ' הרי קיבל על עצמו לעשות מעשה של רצון טוב, לעשות מאמץ....

פרופ' ח. הררי; לבחון את האפשרות. אני לא יודע אם אצליח.

היו"ר נ. רז; כדי שהתשלום הראשון יהיה קל יותר ופחות מעיק.

פרופ' ח. הררי; כל דבר שיידחה, אם יידחה, יהיה צמוד.

היו"ר נ. רז; בעית הסטודנטים שלא יכולים להרשם, גם היא תכנס לועדה זו.

ח. בשרי; הרבה סטודנטים שילמו כבר את התשלום הראשון.

פרופ' ח.הררי; אז מה אתה רוצה? כל מה שמציעים, לא טוב,

י. שפרלינג; יש לבטל את התשלום של הריבית על האגרה הרטרואקטיבית.
פרופ' ח, הררי
ברצון אקבל שנציג של המועצה להשכלה גבוהה יישב ויבוא

בדברים עם צוות כזה, אם ועדת החינוך תזמין אותנו, אבל

ברור לי שמטרת הצוות הזה היא למצוא פתרון של סידור טכני נכון, כדי ששכר הלימוד יהיה

900 דולר, אבל לא להתחיל שוב בויכוח בענין שכר הלימוד של שנה שעברה וכו'. מדובר

על הדרך הטכנית שתפתור את הבעיה, כאשר הסכום הוא זה שנקוב בחוק.

י, שפרלינג; מה לגבי ביטול אגרה רטרואקטיבית?

היו"ר נ; רז; גם לענין זה יש פנים לכאן ולכאן. תן לועדת החינוך

והתרבות לחשוב על זה. אם זה יהיה לטובת הענין, אנחנו

נתמוך בכך, אנחנו רוצים שאתם תלמדו ונעשה כל מה שאפשר כדי שהדבר יתבצע, בתוך

הצוות יגבשו את תכנית העבודה.

ש. לנדאו; מלת אזהרה בנוגע לרצון הטוב. אין לנו כוח כפיה בנושא

זה. והיה ואחד המנכלים של אחת האוניברסיטאות לא

יסכים, זה עלול לפגוע בסטודנ הבודד שלא ישלם. התשלום הראשון הוא מעין חוזה ללימודים,

שלא נצא מפה בהרגשה שהסטודנט הבודד לא יכול להיפגע בגלל זה שהוא לא משלם. אין לנו

כוח של כפיה.

היו"ר נ. רז; שמעתי מה שסיפר פרופ' הררי בענין מוסדות שונות שנוהגים

בצורות שונות בענין התשלום ושלא בהתאם להנחיה.

פרופ' ח. הררי; גם לא בהתאם לסיכום המשותף שהיה אתם. אבל פה אין סיכום

משותף.

היו"ר נ. רז; אני רוצה להביא את התקווה שבענין זה תפעילו את מלוא

סמכותכם כדי שכולם יצטרפו להסדר.
א. הראל
מי שלא יצטרף, יהיה לו חשבון עם ועדת החינוך של הכנסת.

היו"ר נ. רז; שנה טובה.

- הישיבה ננעלה בשעה 16.15 -

קוד המקור של הנתונים