הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ראשון, חי באלון התשמ"ה - 25.8.85 - בשעה 14.00

נכחו;

חברי הוועדה! אי רז - יו"ר

צי ביסון

אי ולדמן

מי פלד

מוזמנים; אי שמואלי - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

יי ידלין - סגן מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

די עופר - עוזר המנכ"ל

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; די פלד

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; פתיחת שנת הלימודים.



פתיחת שנת הלימודים

היו"ר ני רז!

אני פותח את חישיבה. אני זימנתי את הישיבה הזו לרגל הלוח, שעל-פיו בעוד

ימים אחדים צריכה להיפתח שנת הלימודים הבאה ב-ו בספטמבר. נפרדנו מישיבות הוועדה

כאשר היתה אי-ודאות גדולה לגבי פתיחת שנת הלימודים, ונדמה לי שאנחנו גומרים את

פגרת הקיץ פחות או יותר באותו מצב. חובתנו להתייחס לשאלה הזאת ולעשות מה שאנחנו

יכולים לעשות כדי לגרום לכך ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, ככל האפשר ללא זעזועים.

לכן הזמנו את מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ואת הסמנכ"ל מר ידלין, כדי לשמוע מכם

באיזו מידה אנחנו נכנסים לשנת הלימודים כאשר הדברים מתנהלים כסדרם, ובאיזו מידה

זה לא כר.

שנית, מה קורה עם המשא-ומתן עם ארגון המורים העל-יסודיים ועם הסתדרות

המורים.

ג. מה קורה מבחינת רובינוי בקשר לסכנה לקיום משמרת שניה והאם נעשה משהו

בעניין הזה. אנחנו יודעים שהיתה הקפאה, והתרענו והתקשרנו עם מפעל הפיס לגבי

אי-הקפאת דגניה ונדמה לי שלא הועלנו הרבה.

מה קורה בקשר להיערכות של בתי-הספר עצמם? האם היה בכלל שיתוף-פעולה עם

מנהלי בתי-הספר לקראת פתיחת שנת הלימודים? האם יש מערכת שעות בחדרי המורים? מה

יהיה עם כל מה שקשור בחינוך הבלתי-פורמלי ומה קוצץ בזה? אנחנו מאד מעוניינים

לשמוע פרטים על כך.

מה קורה עם הקיצוצים במשרד עצמו? האם אגף הנוער קיים או לא קיים? קב"סים

- קיימים או לא קיימים? האם השירות הפסיכולוגי קיים או לא קיים? האם המוזלקה

לתוכניות לימודים תוכל לעמוד במשימות המוטלות עליה? בסיכום, מה קורה במשרד

החינוך לקראת שנת הלימודים הבאה בקשר לכל המשימות המוטלות עליו.

שאלה אחרת שמעניינת אותי לא פחות היא פרוייקט הדמוקרטיה, דו-קיום, היעד

שמשרד החינוך ראה אותו בשנה שעברה כיעד שהוא מכין ומפעיל אותו לקראת שנת

הלימודים הזאת, בקשר לתוכניות, להשתלמויות מורים ולפעילויות בבתי-הספר. האם יש

בעניין זה תוצאה והאם אנחנו הולכים לקראת פעילות נכונה?

אי שמואלי;

כבוד היושב-ראש, ועדה נכבדה. בכל שנה, בתקופה הזאת אני נינוח, משום שמערכת

החינוך, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, פחות או יותר מאורגנת. יש הצבה של

מורים, יש אישור של תקנים, יש אישור של דיור ואיכלוס, יש מפה של הסעות ויש

תוכנית ברורה של פיקוח. צר לי לקבוע שאינני יכול היום לומר מה שאמרתי בשנה

שעברה בעת הזאת.

מה קרה השנה שאיננו מאפשר לי לתת תשובה מוסמכת, ברורה ומדוייקת של המתרחש

במערכת? אני מבקש לחלק את הדברים לשני פרקים. פרק אחד, כפי שהוא מסתמן בדיווח

של מנהלי המחוזות, ופרק שני כפי שהוא מתבסא בהכרזות של מנהלי בתי-הספר והסתדרות

המורים. מנהלי המחוזות שזימנתי לפני כשבוע-ימים, בדיון שהשתתף בו גם שר החינוך

והתרבות, דיווחו על כך שמערכת החינוך ערוכה פחות או יותר מבחינתה לפתיחת שנת

הלימודים. כלומר, למרות הכרזות של מנהלי בתי-ספר שהם לא ישתפו פעולה ולמרות

הודעות של הסתדרות המורים שלא יהיה שיתוף-פעולה, ככלל, מנהלי המחוזות דיווחו

שפחות או יותר המערכת בנויה וערוכה לפתיחת שנת הלימודים.

אני חייב לראות גם את הצד של הסתדרות המורים. הדברים האלה נאמרו לפני

שבועיים, כאשר נערכה פגישה ראשונה בהשתתפות שר האוצר, ובפגישה הזאת הלחה אווירה

של רצון להביא את כל הנוגעים בדבר לפתיחה מסודרת של שנת הלימודים, תוך הידברות

והסכמות על המחלוקות שליוו אותנו במשך השנה האחרונה.



אני מבין שבשעה שנתקיימה הפגישה עם שר האוצר, חברינו בהסתדרות המורים הבינו

שנושאים שהיו חלוקים עלינו בהם, ושעוד אפרט אותם, ימצאו את פתרונם. צר לי לקבוע

שבפגישה האחרונה נתגלעו חילוקי-דעות בין הממשלה להסתדרות המורים, שכפי שהדבר הזה

נראה היום וכפי שהעניין נרעה לי לפני שלושה ימים, אינני מאמין שהגענו לעמק

השווה.

מה הם חילוקי הדעות? אני עובר עכשיו לדיון על משא-ומתן בין הממשלה לבין

הסתדרות המורים. לא אכנס להסטוריה, משום שאותה שמעתם והיא נדונה כאן כמה פעמים.

אני מנסה כרגע לצלם תמונת מצב נכונה לעכשיו.

שר האוצר מנהל את המשא-ומתן בעזרת הצוות שלו, שכולל את הממונה על השכר מר

הלל דודאי וחבריו. משרד החינוך והתרבות שותף למשא-ומתן, אבל המו"מ מתנהל

בראשותו של שר האוצר. שר האוצר ביקש מן המורים את הבקשות הבאות: קודם-כל הוא

ביקש מהם להסכים לדלג על שנה בדרישה שלהם לקבל תוספת של 5.8%, תוספת שהחליטה

עליה ועדת עציוני, שהיתה צריכה להינתן להם על-פי ההסכם בפתיחת שנת הלימודים

הקרובה. שנית, הוא ביקש לדחות מספר שעות שהם היו אמורים לקבל בראשית שנת

הלימודים הזאת בגין המלצות עציוני, בשנה אחת, על-מנת לחסוך כסף. כמו-כן הוא

ביקש מהם לדחות את העניין של השחיקה. אתם יודעים שכל שנה, או כל שנתיים בודקים

את ההפרש בין רמת הקידום של המנהנדסים ושל המורים, שהיא בערך 1.9% - 2%, שר

האוצר הציע להם שעניין השחיקה יידחה בשנה, תוך הסכמה שהיתה מקובלת על שני

הצדדים, שכאשר יבואו לדון בנושא השחיקה, ממשלת ישראל ו1חשב למורים את התשלום

רטרואקטיבי לשלוש השנים האחרונות.

היה לי רושם ששר האוצר היה מוכן להסכים בעניין החזרת מורים שפוטרו. המורים

הבינו - ויכול להיות שהעניין הזה לא בא לכלל ביטוי מובהק - אבל הבינו שאם אמנם

העניין של 5.8%, עניין השעות ועניין השחיקח יידחה לשנה, הם יהיו רשאים להחזיר את

רוב המורים המפוטרים; הם יהיו רשאים להחזיר למנהלי בתי-הספר היסודיים את היקף

המשרות שהיו להם בשנת הלימודים החולפת, ועל-ידי כך אפשר יהיה לפתוח את שנת

הלימודים.

היז"ר ני רז;

כוונתך ל-1,800 המורים, או לקבועים?

אי שמואל י;

כוונתי לקבועים. כשיצאנו מהפגישה אמר נציג הסתדרות המורים שנראה לו ששנת

הלימודים תיפתח, והוא גם הכריז שהוא נתן הוראה להפסיק את העיצומים של מנהלי

בתי-הספר והוא ביקש ממנהלי בתי-הטפר להתחיל כבר בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.

ואמנם כך הווה. נפגשתי עם מנהלי בתי-הספר והם אמרו לי שיש יסוד להניח ששנת

הלימודים תיפתח באופן מסודר.

מכאן נפרדו המתדיינים ונפגשנו ביום החמשי החולף, שבו הדברים הגיעו לכלל

פיצוץ. שר האוצר הבין שהוא מחזיר מספר מינימלי של מורים מפוטרים. הוא שמע

שפוטרו והוחזרו כ-300 מתוך ה-1,800 מורים, והוא אמר: אני מוכן לדון על מספר

קטן, ובדיון הושמע המספר של 50 מורים. הסתדרות המורים הבינה שמחזירים לעבודה

800 ואולי 1,000 מורים. מאחר שחיתה הבהרה והיה עימות של המספרים, שר האוצר שאל:

מי יממן את החזרת המורים האלה? משום שהמורים האלה, כפי שאתם יודעים, אינם

מתוקצבים במערכת. אם אמנם הם יוחזרו לעבודה, מישהו צריך להוסיף שעות הוראה,

על-מנת שאפשר יהיה לממן את החזרתם. מאחר שאין כיסוי תקציבי ומאחר שהעניין של

שעות עציוני, ובעיקר העניין של 5.8% תוספת עציוני לא אושרה על-ידי הסתדרות

על 5.8% אתם לא מוכנים לדלג. מה אתם מחזירים? אתם

מבקשים שנחזיר את שעות הניהול למנהלי בתי-הספר בהיקף משרתם, ומה אתם נותנים?

אני מקווה שאתם תתנו יותר מכל הציבור ים האחרים.



היה דין ודברים, שנסתיים בכך ששר האוצר למד מהסתדרות המורים שמה שהמורים

מבקשים לתת כתרומה איננו מספק אותו, ודרישותיו אינן מקובלות על חברינו בהסתדרות

המורים, והצדדים התפזרו. נציג הסתדרות המורים הודיע לכלי התקשורת שהוא עדיין

חושב שיש תקוה. הוא דיווח לשר החינוך והתרבות והשר הודיע שהוא מנסה לעדכן ולערב

את ראש הממשלה להכנס למשא-ומתן.

שר החינוך אמנם דיבר עם ראש הממשלה וחזר ודיבר עם שר האוצר, ומחפשים דרך

לנסות ולהיפגש פעם נוספת על-מנת למצוא פתרון לפער בעמדות, שנפער בעיקר בפגישה

האחרונה. זה המצב כרגע.

היו"ר נ' רז;

מה עם ארגון המורים העל-יסודיים?

אי שמואלי;

כידוע לכם, ארגון המורים העל-יסודיים חתם אתנו בסוף מאי על הסכם, ובו נאמר

שהוא חוזר לעבודה מסודרת. הוא דוחה בשנה את שעות עציוני, איננו מוכן לוותר על

התוספת של 5.8%; הוא מסכים לקיצוץ של חצי שעה מתקן שעות ההוראה בחינוך

העל-יסודי, ולגבי החזרת המפוטרים הוסכם שננהג בדרך שפורסמה בחוזר מנכ"ל בתאריך

מסויים, ואמנם כך הווה.

ברגע זה הודיע ארגון המודים שהוא חוזר לעבודה. ארגון המורים יודע שעניין

השחיקה עלול להתעורר לקראת אוקטובר, ואולי אז תתעורר מחלוקת בין הממשלה לארגון..

ברגע זה אינני יכול לדווח על הסתדרות המורים, כי המצב מעורפל, לפחות ככל שאני

יכול לקרוא את תמונת המצב. הסתדרות המורים בוודאי תשמע מחר מה חושבת הממשלה ואז

היא תחליס.

כפי שהתרשמתי מעמדתו של שר האוצר, עמדתו נחושה, ויכול להיות שהתערבות של

השלושה - ראש הממשלה, סגנו שר החינוך והתרבות ושר האוצר - התמונה תתברר קצת

יותר.

באשר למשמרת שניה, אם אמנם תיפתח שנת הלימודים ויימצא פתרון לשובם של

המורים לעבודה ב-9. ו, בשנת הלימודים תשמ"ו לא תהיה בעייה של משמרת שניה, עלולה

להתעורר בעייה של משמרת שניה בשנת הלימודים תשמ"ז ואז נצטרך להיערך במשך כל שנת

תשמ"ו כדי להתארגן למשמרת שניה. יש הרבה מאד שאלות חינוכיות וארגוניות שצריך

להתמודד אתן. כשאתה אומר משמרת שניה, אין להבין שדווקה בית-ספר שהוא במקרה חסר

כתות, צריכה להיות בו במשמרת שניה. יכול להיות שהוא סבל מספיק בשנים קודמות

וצריך לנסות ולהתארגן בדרך אחרת. צריך לבדוק מהו המצב של מבנים פנויים בתוך

אותה עיר. צריך לבדוק אולי אפשר ללמוד 5 ימים בשבוע ברוטציה של יום אחד ולחסוך

20%, שיהיה מועד א' לחצי בית-ספר ומועד בי לחצי השני, וכיוצא באלה דברים שמי

שעסק בנושא מינהלי זה בוודאי יודע אותו. אנחנו כמובן נתמודד עם הבעייה ונדווח

על כך לוועדה באופן מסודר.

אנחנו מתמודדים גם עם בעיית ההקפאה, משום שלמרבה הצער יצא שההקפאה תפסה

דווקה את המגזר הערבי. אני אומר את הדברים משום שנתנו עדיפות מסויימת לסקטור

הערבי ובתקציב רצינו מאד לקדם את הנושא הזה, אבל עם החלת ההקפאה ראינו שיש

דיס-פרופורציה. משום שהיה תקציב יותר גדול למגזר הערבי, ההקפאה פוגעת בו,

דיווחנו על כך לשר החינוך והתרבות והוא פנה לראש הממשלה בבקשה לספל בעניין,

נפגשנו בדרג שלנו עם אנשי האוצר ואנחנו משתדלים כמיסב יכולתנו למנוע כרגע, במידת

האפשר, את הפער של הקפאת מבנים במגזר הערבי, שבפרופורציה היא יותר גדולה מאשר

במגזר היהודי. זימנתי אלי את ועד ראשי המועצות הערביות ואני מקווה שאוכל לדווח

בשבוע הבא להם, וגם לכם, שהופשרו התקציבים להשלמת המבנים במגזר הערבי, וכמובן גם

במגזר היהודי. אני מקווה שהנושא הזה ימנע משמרת שניה בשנת הלימודים תשמ"ז בעיקר

במגזר הערבי,

האס מדובר על הכספים של מפעל הפיס?

אי שמואל י;

לא, מרובר על כספים של משרד החינוך.

יש לנו כרגע עוד צרה. למרבה הצער, יש עוד איזו שהיא אי-הבנה בין הפיס לבין

האוצר, וכתוצאה מכך מגיעים לנו כספים מהאוצר, שגם הם כרגע אינם ניתנים לנו. הם

עצורים, לא מוקפאים. כל הדברים האלה אינם קשורים בפתיוזת שנת הלימודים תשמ"ו,

אבל הם קשורים בעבודת המשרדים ואנהנו מטפלים בהם. לכן יהיה מוקדם לומר דברים

שהם נכתבים ואחר-כך מיד מתפרסמים והם לא מועילים ניהול התקין של העניין.

אני התכוונתי לכספי ממשלת ישראל, והמכתב שיצא בחתימתו של שר החינוך והתרבות

אל ראש הממשלה דן בעיקר בכתות האלה. כמובן שנתבקשתי, כאשר דיווחתי, לבוא

בדברים גם עם מפעל הפיס כדי לנסות לקדם את העניין במידת האפשר.

מראשית שנת הלימודים אני נאבק לקבל את הכתות. מ-1.9.84 אני כל הזמן מבקש

לסיים את הפרשה הזאת, וב-1.9.85 אני עומד פחות או יותר באותו מצב, תוך שההקפאה

באה עלינו במפתיע, ותוך שאומרים לנו שממשלת ישראל קבלה החלטה בדבר משמרת שניה.

כעת אני יכול לבשר באופן יותר מסודר שבשנת הלימודים תשמ"ו לא תהיה משמרת שניה,

וזה חשוב מאד. עשינו מאמצים עליונים שלא תהיה משמרת שניה, על-ידי זה שהשלמנו

וסגרנו שטחים מפולשים, ולקחנו כתות במבנים אחרים, ובלבד שנוכל להגיד שלא תהיה

משמרת שניה. אבל תוך ראיית התמונה כולה, אינני יכול להתחייב שבשנת הלימודים

תשמ"ז לא תהיה משמרת שניה. להיפך, אני אומר שתהיה משמרת שניה, משום שההתפתחות

של הדברים שתיארתי - כספי מפעל הפיס-האוצר לנושא בינוי, אינם בידינו - ואנחנו

בהחלט מתריעים על כך שאם לא ניערך מיד על-ידי הפשרה של הכספים האלה, תהיה משמרת

שניה במקומות שהשר דיווח עליהם בישיבה הקודמת של הוועדה, בעיקר באזור דן ובאזור

הקריות.

באשר לפרוייקט הדמוקרטיה, אנחנו מתייחסים לעניין הזה בכל הרצינות. אנחנו

מאמינים שבשנת הלימודים הקרובה המערכת תצטרך להתמודד עם הבעייה הזאת, ובין היתר

גם בבעייה של היהודים בינם לבין עצמם, ולנסות להילחם נגד דעות קדומות, לנסות

להכיר איש את רעהו ולהבין אחד את השני יותר טוב.

בקיץ פורסמה הודעה טרם עת, של מנהל האגף לחינוך דתי. השר זימן את מועצת

החינוך הדתי והיתה החלטה שיתקיימו פגישות, אלא שבחינוך הדתי הפגישות תתקיימנה על

בסיס של מפגשים חד-מיניים בגיל יותר מבוגר. את חוזר הדמוקרטיה שלי פירסמתי לפני

סיום שנת הלימודים החולפת. בקיץ זימנו מנהלים יהודים וערבים בבית-הספר לעובדי

הוראה בכירים, להיכרות אישית ולדיונים על הבעיות, כדי שנכין את המפגשים. בחוברת

של דו-קיום יש הוראות איך לקיים את המפגשים האלה, כי הדברים פסקו מלהיות פלקטים.

מרגע שהדברים נדונו כאן הם מיתרגמים עכשיו לשפת המעשה ואנחנו מנחים איך לקיים

מפגשים בין המורים של בתי-הספר, כדי לדעת מה הן נקודות החולשה ומה הן הרגישויות.

יש דברים שאותם לא יודעים ילדים יהודים או ילדים ערבים, על-מנת לקבוע איך נפגשים

ומה יהיה תוכן המפגש. אינני רוצה לצאת ידי חובה של מפגש שהתחיל רדוד ושטוח.

כוונתנו שהמפגש יהיה כן ואמיתי, לימודי, שיצאו ממנו עם חווייה וגם עם רצון למפגש

נוסף. הכל תלוי, כמובן, בגילים השונים. לא יהיה דומה מפגש לגיל הרך עם מפגש של

בני נוער מבוגרים יותר.

די פלד;

מה עם הוראת הערבית בבתי הספר?

אי שמואלי;

הוראת הערבית לא קשורה למפגשים. אנחנו קבלנו מצה"ל עובד חדש שעיקר עבודתו



כרגע הוא לנסות ולעודד במידת האפשר את ההורים ואת הילדים ללמוד יותר ערבית.

צה"ל נותן לנו גם את המורות שמשתלמות כרגע בהוראת ערבית, כדי שיהיה ציבור יותר

גדול של מורים ערבים. לקהנו מורים ערבים שלמדו והוכשרו ללמד עברית. כל הדברים

האלה הם הלק מתנועה של לימוד ערבית בבתי-הספר היהודים, מתוך הכרה ברורה שאנחנו

חייבים להאיץ את התהליך הזה.

צי ביטון;

בארור העתונים היה ראיון עם אותו אלוף-משנה שקבלתם מצה"ל, ומדבריו הבנתי

שהוא לא מעוניין ללמד ערבית מתוך אהבת מרדכי, אלא יותר משנאת המן, ואני וזושב

שאתם צריכים להיות אחראים על זה.

בהחלט. אנחנו מתכוונים ללמד ערבית מתוך רצון להבנה ולהכרה. אני בטוח שזה

לא סוד שצה"ל מעוניין גם ביודעי ערבית. השפה הערבית היא כלי תקשורת וזשוב

שעיקרו להעמיק את ההבנה ואת יכולת הקומוניקציה.

ב-ו בספטמבר, לכשהאיש יפשוט מדים, הוא יעבוד על-פי הנחיות ועל-פי הוראות

שלנו.

היו"ר ני רז;

מה קורה במשרד עצמו ובאגף הנוער?

אני חושב שהוועדה לא צריכה להתייחס להדלפות של כל מיני אנשים על אמירה זו

או אחרת, מה יעשה שר האוצר בנושא משרדנו. מי שיקבע את את מבנהו ואת תכניו של

משרד החינוך והתרבות הוא שר החינוך והתרבות. שר החינוך והתרבות הודיע בציבור

שאגף הנוער והאגף לתוכניות לימודים לא ייסגרו, ואין שום סיבה לקרוא מה שאמר

פלוני מחוץ למשרד. מה שמחייב אותנו הוא הכרזות של שר החינוך והתרבות, ומדיניותו

- של השר היא לקיים את שני האגפים האלה, והם יתקיימו.

מה שקשור לפיטורים אחרים, הרי אתם יודעים שהממשלה החליטה על פיטורים. כרגע

אנחנו נמצאים בפיטורים על בסיס של הסכמי עבודה ויש תהליך שצריך למצות אותו.

אנחנו חייבים לרשום את רשימת המוצעים על-ידינו לפיטורים ולהיפגש עם הוועדים

השונים המייצגים את העובדים הנמצאים ברשימות שלנו. בשלב ראשון נסביר להם מהי

הסיבה שאנחנו רוצים לצמצם את מספר העובדים, משום שצומצם כווז האדם של המשרד שלנו

ושיא כוח האדם בשנת הכספים הבאה לא יהיה כפי שהיה בשנה שעברה ולכן עלינו לצמצם

את מספר העובדים. מכאן ואילך יש נהלים ברורים שהוסכם עליהם על דעת ההסתדרות והם

קיימים במערכת השירות הציבורי. מה שחל על כל ישראל חל גם על משרד החינוך

והתרבות. עד לרגע זה לא פוטר איש.

מי פלד;

האם יש החלטה לבטל את משרות היועצים החינוכיים בבתי-הספר?

אי שמואלי;

אני יודע שבמסגרת קיצוץ התקציב הרגיל של המשרד יש קיצוץ במשרות של יועצים

חינוכיים, וסביר שדווח על כך בוועדה.

צי ביטון;

אתה מתכוון לקציני ביקור סדיר?

שר החינוך והתרבות הודיע לוועדה שקציני ביקור סדיר לא יפוטרו. כפי שהוא

אמר, על-פי שיקולים שהוא שקל לאחר ששמע את הקב"סים, אין בדעתו לפטר את קציני

הביקור הסדיר, וכך הוא הורה לי.

מי פלד;

אבל יועצים חינוכיים כן מפטרים.

אי שמואלי;

במתכונת שהוגדרה בתקציב הקודם. אני מוכן לבדוק את זה. נדמה לי שבישיבה

הקודמת שאלת את השר בעניין זה והוא השיב לך. מאז ועד היום לא חל שום שינוי.

היו"ר ני רז;

תודה רבה. נעבור עכשיו להתייחסות ולשאלות על הדברים ששמענו.

מי פלד;

ברצוני להבהיר נקודה אחת. מהדיווח על עמדת ארגון המורים עולה ששם כאילו

הכל שפיר, הם חוזרים לעבודה ללא שום קשיים, ושאלת המורים המפוטרים או כל שאלה

אחרת לא מעכבת את חזרתם לעבודה תקינה.

אי שמואלי;

אני חושב שזה לא יהיה מדוייק לנסח זאת כך. ארגון המורים העל-יסודיים

הסכים, בהסכם, שננהג בפיטורים על-פי הנחיות חוזר מנכ"ל מסויים. זאת-אומרת שאם

אנחנו מחליטים לפטר, ואם לפי ההגיון של ההסכם קיצצנו חצי שעה בתוך המערכת, ואם

יש איקס חצאי שעות בתוך איקס אלפי שעות, נצטרך פחות מורים. הם קבלו את הדבר

הזה. כך שזה לא יהיה מדוייק לנסח את זה כפי שאמרת, אבל אמת היא שהיה משא-ומתן

בין הארגון לבין הבעלויות של המורים בחינוך העל-יסודי, קרי - רשתות החינוך

והעיריות השונות, והיו מקומות שמורים שפוטרו הוחזרו, הכל בהתאם לצרכים ולהסכם.

מהסיבה הזאת, שושנה באייר, מבחינתה שלה, ויתרה על השעות, הסכימה על הקיצוץ

של שעות ההוראה והודיעה שאיננה מוותרת על השחיקה. להיפך, היא מבקשת תוספת איזון

והיא פנתה לבית-דין לעבודה בעניין זה. לכשיידון נושא השחיקה בוודאי נשמע את

קולה. נכון לרגע זה ועל-פי ההסכם החתום, אין לה שום סיבה לשבות.

יי ידלין;

עד ה-1 באוקטובר.

אי שמואלי;

כן. אגב, ההסכם הזה היה צריך לקבל את אישורו של שר האוצר. עד לרגע זה

פורמלית לא היה אישור, אבל מעיקרה מובן ששר האוצר מאשר את ההסכם ומ-ו בספטמבר

המורים התיכוניים חוזרים לעבודה.

מי פלד;

לאחר שתיארת את שתי הישיבות קבלתי רושם שהוויכוח הוא על סדר-גודל של 800

מורים.

אי שמואלי;

פלוס הסכמה של ויתור על 5.8%.



מי פלד;

כן, אבל כאילטו זה תלוי בזה.

אי שמואלי;

כן. יותר מזה, גם השעות של המנהלים.

מי פלד;

לעומת זה קיימת שאלת המפוטרים. מתקבל הרושם שאם האוצר היה מסכים להוזזיר

800 מורים, ולא 50 - 60 בלבד, שנת הלימודים לא היתה נפגעת.

אי שמואל י;

אני לא יכול לענות על השאלה הזאת בבטחון, משום שבתור הצד השני אתה צריך

להגיד לי אם אתה מסכים לדחות את ה-5.8%.

מי פלד;

מדוע הפגישה הראשונה, כפי שתיארת אותה, הסתיימה טוב?

אי שמואלי;

כי היתה הרגשה של דיבור כוללני ולא פירטו את הדברים לפרטים.

מי פלד;

אבל המורים הבינו שהאוצר מצפה מהם לוויתורים.

אי שמואלי;

והאוצר הבין שהמורים יתנו 5.8%.

מי פלד;

והמורים הבינו שהאוצר יוותר בעניין הפיטורים.

אי שמואלי;

גם זה נכון.

מי פלד;

כלומר, אילו בפגישה השניה היה מתאמת שמחזירים 800 מורים, האם זה לא היה

אמצעי הלהץ?

אי שמואלי;

אמצעי הלחץ היה שהמורים לא יבקשו לוותר מתוך השעות שלהם, כי בתוך המו"מ

המורים עוד הוסיפו שאמנם הם דוהים את שעות עציוני, אבל משאירים לעצמם מספר קטן

של שעות. הם לא ויתרו על ה 5.8%-וגם עלה העניין של 10,000 שעות של המנהלים,

אינני רוצה לתת לר תשובה שהיא תסרס את המציאות. יש כל הדקויות האלה. כלומר, אם

כל הנתונים של האוצר וכל הנתונים של הסתדרות המורים מונהים על השולחן, לדעתי,

כרגע יש סיטואציה ששני הצדדים אינם יכולים כאילו לגשר את הפער ביניהם.



מי פלד;

מדובר על 1,800 מורים קבועים וכתוב שיהיו פחות 6,000 איש בעבודה. זה

בכל-זאת מספר מרשים. איך המערכת מסתדרת עם זה?

אי שמואלי!

כשאומרים 5,000 או 6,000 מורים, צריך לזכור שמדובר במורים ולא במשרות, כי

בתור ה-6,000 יש כאלה שעובדים על-פי הסכם עבודה של השלמת משרה; יש מורים שהיו

ארעיים והפסיקו את עבודתם. 1,800 משרות הן באמת משרות שלמות.

בישיבה הקודמת אמרתי שמערכת החינוך נקלעת למצב חמור מאד, משום שכשאתה בונה

את שעות ההוראה במערכת החינוך, אתה בונה את השעות לא על תקן השעות הבסיסי, ולא

על תקן שעות בסיסי בלבד יכולה להתקיים מערכת. השעות הנוספות האלה היו שעות

שהעשירו את המערכת ונתנו לה מעבר לעניין הזה שעות של יעוץ ושל ניהול, של

ספרנות, של עריכת עתונות, חוגים, חוות חקלאיות וחוות ימיות. זו תוספת עצומה של

שעות. מרגע שאתה נוטל את השעות האלה, המערכת נכנסת לסד של שעות תקן ששומר את

המערכת במידת האפשר, כך שהשעות תינתינה על-פי המקובל בהנחיות שלנו. אבל מעבר

לזה, ברור שבפגישה הראשונה הייתי מאושר כאשר ראיתי שאולי יחזרו איקס מורים, כי

על-ידי איקס המורים המערכת מתרווחת, היא מקבלת קצת נשמה יתירה.

אמרתי שהמערכת נבלמה והקיצוץ הזה הוא קיצוץ קשה ביותר. אינני צריך להיתפס

למלים גבוהות כדי לומר שהשנה הזאת, אם היא תיפתח, היא תיפתח על הבסיס של השעות

היסודיות בלבד. לתוכנית הדמוקרסיה נשמרו שעות כדי שנתמודד עם הבעייה הזאת, אבל

תוכנית הדמוקרטיה איננה רק שעות הוראה. מדובר בשעות עבודה בבתי-ספר להוראת

בכירים, אגף הנוער והאגף לתוכניות לימודים, עם השתתפות של מכון ואן-ליר וכיוצא

בזה. אינני יכול לתאר תמונת מצב מרנינה.

צי ביטון;

י אני מבין שהקפאת הבניה באה כמכה בנוסף לכל הקיצוצים העמוקים, לאחר שהתחלתם

לבנות קצת בכפרים הערבים, כדי להתגבר על העיוותים שנגרמו במשך שנים. בנצרת

ובמקומות אחרים המצב מגיע עד כדי אבסורד, כשהתלמידים לומדים בחדרים שכורים, והם

צריכים לעבור ממקום למקום, ברצוני לדעת אם מאבקו של השר בממשלה לנסות להפשיר את

הקפאת הבניה נותן איזה שהוא סיכוי שבמשך שנת הלימודים הקרובה העיוותים האלה

יתוקנו, או חלק מהם.

אי שמואלי;

אני ניהלתי משא-ומתן עם האוצר. אינני יכול להבסיח, אבל אני מקווה שאם יבוא

גם לחץ משר החינוך ומראש הממשלה על האוצר, בשבוע הבא אולי נצליח להפשיר את זה.

צי ביטון;

גם אם תהיה הפשרה, איך היא תיתרגם בשטח?

אי שמואלי;

אם תהיה הפשרה, אנחנו הולכים בדיוק לפי תוכנית החומש, שבה הענקנו עדיפות

לבינוי בסקטור הערבי. כך הסברתי לראשי הערים וגם לראש עיריית נצרת שחיה אצלי,

ואני מקווה שנצליח. תשובה מוסמכת ומדוייקת אוכל לתת אחרי שאקבל תשובה איפה אני

עומד.

מי פלד;

באיזה סכום מדובר?



אי שמואלי;

מדובר על כ-90 כתות.

היו"ר ני רז;

אני מבקש שתדווח לנו גם על אגרת השירותים הנוספים וגם על ביטוח התלמידים,

יש רשויות שגבו 7,000 שקל, וייווצר מצב שיהיו תלמידים מבוטחים ותלמידים שלא יהיו

מבוטחים. ,

אי ולדמן;

אני רוצה לשאול את מנכ"ל המשרד שתי שאלות. ציינת שגם נקבעו תכנים לפגישות

של יהודים וערבים. הייתי רוצה לדעת מה הם התכנים והאם יש בהם הסברה ציונית

להבין את השאיפות הציוניות שלנו. 2. במסגרת הקיצוצים, מה נעשה במשרד מבחינת

החינוך לציונות?

אי שמואלי;

לשאלה הראשונה, אני מציע להעביר לחבר-הכנסת ולדמן שתי חוברות. חוברת אחת

שנקראת "חביב אדם שנברא בצלם", שמסתמכת על מקורות היהדות ומבהירה, בין השאר, את

הצורך של טיפול בגר. החוברת תונח על שילחן הוועדה. חוברת שניה נקראת "חיים

בצוותא", שגם היא עונה על כל השאלות שמשתמעות משאלתך.

יש נסיון לבדוק איך נפגשים, כי לא מספיק להפגיש אנשים. עלולה להיווצר מין

תחושה שטחית שמנהל בית-ספר פלוני מקבל בית-ספר סמוך, ועז שרים שני שירים ונפרדים.

לא זאת הכוונה. אני רוצה לומר שאנחנו ניבחן בביצוע של מפגשים גם בין ילדים

דתיים לבין ילדים ערבים. אני אומר זאת, כדי שלא ישתמע מכך שאנחנו הגבלנו את

עצמנו. אמנם הגבלנו את עצמנו במסגרת המגבלות שהורה לנו השר, אבל במסגרת הזאת

נקיים את המפגשים ומנהל האגף בהחלט יצטרך לפעול בכיוון זה.

י באשר לחינוך ציוני, אנחנו מקימים מאות מפגשים של העמקת התכנים הציוניים

במכונים הציוניים.

זה לא קוצץ?

אי שמואלי;

זה קוצץ ב"פלט", אבל המפגשים מתקיימים בצורה מסודרת ויפה מאד. האמת היא

שמשרדנו עובר תהליך מתמשך של קיצוצי תקציב, שבלי ספק הגיע רגע שהדברים ניכרים,

ובין היתר גם בזה. גם באגף הנוער יצטרכו אולי לקצץ במספר הפקידים ובעוד

תקציבים, ובוודאי שגם זה יקוצץ.

א' ולדמן;

האם יש בחוברות למפגשים ציונות מבחינת חיוזס לארץ ומבחינת שיבת ציון?

א' שמואלי;

אינני חושב שזאת המטרה של החוברות האלה. בשאלת הציונות יש לנו ספרות ענפה

שניתנת למוסדות החינוך; החוברות שאני דן בהן כרגע הן חוברות מתודיות שעיקרן

המפגש ווכני המפגש. יכול להיות שתוכן המפגש יהיה הסכסוך הישראלי-ערבי, ובעניין

זה יש לנו ספר שנקרא "הסכסוך הערבי-ישראלי".



אי ולדמן;

יש צורך בהבנה של מאוויי היהודים לארץ-ישראל והקשר העמוק לארץ-ישראל, וחשוב

שגם הערבים יבינו את זה, כשם שבאותה מידה יהיה צורך שהיהודים יבינו את יחסם של

הערבים לארץ-ישראל, לארץ שהם נולדו בה.

אי שמואלי;

אינני זוכר בעל-פה את תוכן החוברת הראשונה, אבל אני משוכנע שככל שנלך

ונעמיק בנושא הזה, הנושא שהעלית עומד בפנינו. אבל ידובר בגר, בכבוד למיעוט,

במגילת העצמאות ובשוויון זכויות. זאת-אומרת שידובר גם בעמדתו הנחרצת של המשרד

נגד השקפות, שהן השקפות מסיתות של מגזר אחד נגד מגזר אחר בתוך החברה שלנו.

היו"ר ני רז;

האם הוועדה שבראשה עמד ד"ר כרמון לא קיימת כבר?

אי שמואלי;

אני חייב לומר שלא הבנתי למה ד"ר כרמון התפטר. בעוד כחודש נמנה אדם אחר

במקומו. יש לנו כמה שמות ואנחנו רוצים להפעיל את הוועדה. זו תהיה ועדת קבע

שתלווה כל הזמן שאלות שחבר-הכנסת ולדמן העלה. אלה שאלות שתתעוררנה אצל

המורים-המחנכים ואנחנו רוצים להכשיר אותם להתמודד עם הבעיות האלה.

י' ידלין;

ברצוני לתת כמה השלמות לסקירתו של מר שמואלי. קודם-כל הייתי רוצה להביא את

רשימת חוזרי ההיערכות שיצאו מטעם המשרד לקראת שנת הלימודים החדשה. החוזרים האלה

כללו את הנושאים הבאים; הוראות הקפאת התקן בשלבי החינוך השונים; הוראות הטיפול

בנושאי כוח-אדם בהוראה - כניסות, יציאות והצבת מורים במערכת; חוזר השירות העצמי

שיצא הפעם אולי כתקדים, או כמקרה חריג, בחתימה משותפת של מנכ"ל משרד החינוך

והתרבות ומרכז השלטון המקומי, כסיכום של דיונים ארוכים להפעלת התוכנית הזאת

במערכת החינוך. חוזר אגרת השירותים הנוספים, שעליו התייעצנו עם חברי הועדה,

שאחד הנושאלם בו הוא אגרת הביטוח; חוזר תרומת ההורים שהגדיר, בתיאום עם השלטון

המקומי ועם ארגון ההורים הארצי, את נושא מעורבות ההורים במערכת החינוך ואת

אפשרויות התרומה שלהם גם בסיוע חומרי. הוצאנו הנחיות בנושא חסכון והקלת נטל

ההוצאות הנלוות על הורים במערכת החינוך. הוצאנו את חוזרי הבטיחות והבטחון לקראת

שנת הלימודים החדשה; חוזר שכר-הלימודים בכתות י"ג וי"ד במערכת הכשרת טכנאים

והנדסאים; הבחינו בעקרונות עידכון את שכר הלימוד בגני הילדים טרום-חובה וקיימנו

כנס גדול של היערכות מערכת החינוך העל-יסודי לקראת הפעלת החזר שכר-הלימוד

לבעלויות בחינוך העל-יסודי.

למעשה יש שלושה עניינים שבהם אנחנו צריכים להוציא הנחיות בקשר לפעילות

המורים במערכת החינוך, אבל היה חשוב לנו לסכם את הנושאים האלה לאחר שיסוכמו אותם

עניינים עקרוניים שהמנכ"ל פרש בפניכם. אלה הם הכללים לגבי העסקת עובדי הוראה

מעבר למשרה. זה אקטואלי בראש ובראשונה לגבי מנהלים, וזה חלק שעדיין פתוח

במשא-ומתן. נושא שני הוא הנחיות מילוי המקום. וזלק מהקיצוץ הטלנו על הנושא של

תשלום למורים ממלאי-מקום וסברנו שצריך למצוא אלטרנטיבות שלא כרוכות בהוצאה

כספית. אנחנו עדיין צריכים להנחות את המערכת בעניין הזה.

הנושא הקשה ביותר הוא הרצון לצמצם את היקף התמריצים הניתנים לעובדי הוראה,

במיוחד במקומות שבהם יש היצע מורים גדול מאד וממשיכים ומשלמים תמריצים בלי שיש

הצדקה עניינית לכך, כאשר אנחנו נדרשים לקיצוץ בתקציב. אלה נושאים שיש בהם גם

רגישות פרופסיונלית, וסברנו שראוי לסכם אותם לאחר שיסוכמו העניינים העקרוניים.

אבל יכול להיות שלא ונהיה ברירה ונצטרך גם בנושאים האלה לעשות סיכומים חד-צדדיים

ולהנחות את המערכת, משום שאם שנת הלימודים תיפתח, גם הנקודות האלה צריכות להיות

ברורות.



הרושם הכללי שלנו הוא שבכל הנושאים אנחנו מתואמים עם מרכז השלטון המקומי

וקבלנו גם התחייבות כלפי מרכז השלטון המקומי לחזור ולבדוק קריטריוני תיקצוב

ותקן, שלפי דבריהם נשחקו במהלך השנים. יש בינינו הטכמה שהבדיקה הזאת תתבצע

במלוא המקצועיות הדרושה, גם אם בעקבותיה יהיה ברור שאי-אפשר לתקן דברים או

להוטיף תקציבים בגלל המצוקה שהמערכת נמצאת בה, אבל ידיעת העובדות חשובה גם

להיערכות מתאימה שלא תיצור בדיעבד גרעונות, שלאחר-מכן יכולים להביא להתמוטטות

המערכת, ואם יהיה ברור באיזה נקודות התיקצוב איננו מלא, ניתן לנקוט בכל מיני

צעדים כדי לצמצם פגיעה שיכולה להתגלות רק מאוחר יותר. כר שגם בנקודה הזאת אנחנו

נערכים בימים אלה להכנט לדיונים עם השלטון המקומי בנושאי תקינה וקריטריוני

תיקצוב.

אני רוצה לחזור לשתי נקודות שהתעוררו בקשר לאגרת השירותים הנוטפים. האחת

היא ביטוח תאונות אישיות. ביטוח צד שלישי קיים במערכת. הוא קיים אפילו בצורה

שמערכת החינוך תמיד מודה שהיא רשלנית והיא מוכנה לשלם את הפיצוי, אבל היה רצון

שהפיצוי המלא יינתן ללא כל צורך בתהליכים משפטיים.

אי שמואלי;

שהמורה באותו מקרה התרשל, לא שמערכת החינוך היא רשלנית. המערכת איננה

רשלנית.

מי בוטון;

למה אתה מתכוון בביטוח צד שלישי?

יי ידלין;

אם הוכחה רשלנות כלשהי של מערכת החינוך, היא נושאת בכל הנזקים שנגרמו

לנפגע.

מיי בוטון;

לפי החוק הם ממילא צריכים לשאת בזה. אם ילד נפגע בגלל רשלנות של מערכת

החינוך, אתם עושים ביטוח בחברת הביטוח, ובמקום שהילד יתבע אתכם חברת הביטוח

מגיעה להטדר איזה תשלום מגיע לו.

ויי ידלין;

כן.

אי שמואלי;

המאגר של חברות הביטוח.

יי ידלין;

צריך לקחת בחשבון שזה נותן הרבה מאד יתרונות למבוטחים ביחט למצב שהיה צריך

לטיים את התביעה עם המדינה על אחריותה. הרעיון הזה עלה מתוך דרישה של ארגון

ההורים הארצי והוא התקבל למעשה בברכה על-ידי כל הגורמים. למעשה גם זכינו לעידוד

מוועדת החינוך והתרבות של הכנטת, שנתנה את ההרשאה לכלול ידיעה נוטפת שלא היתה

קיימת עד השנה הזאת בנושאים הכלולים באגרת השירותים הנוטפים.

עם זה, התברר שזה נושא מורכב מאד ובקשר לכך התעוררו שתי בעיות. אנחנו

מקווים שבימים הקרובים נוכל למצוא פתרון לשתי הבעיות. השאלה הראשונה שהתעוררה

היא האם דרכנו פתוחה לטיכום הנושא הזה עם אותה חברת ביטוח שהממשלה קשורה אתה, או

שהנושא הזה היה צריך להיות פתוח לתחרות כללית בין חברות הביטוח. התחילו להגיע

כל מיני הצעות נוטפות שפתחו כמה שאלות בהיערכות של המערכת להפעלת הנושא. אני



חושב שהבעיה הזאת תיפתר ברמה משפטית. אנחנו נקבל כמה חוות-דעות ואני מניח

שתהיה פסיקה שתהיה מקובלת על כולס.

התעוררה בעייה אחרת, שלדעתי היא כבדה קצת יותר, והיא השאלה האם בביטוח

תאונות אישיות יבוטחו כל ילדי ישראל, או אותם ילדים אשר ישלמו את דמי הביטוח

במסגרת אגרת השירותים הנוספים.

היו"ר ני רז;

זה חובה או רשות?

יי ידלין;

האמת היא שבהגדרה של אגרת שירותים נוספים זה תשלום חובה. אילו הדשות היתה

מעבירה לחברת הביטוח את כל שמות התלמידים בתחום שיפוטה, ונקבעה אווזה פרמיה

שנקבעה, כי אז התשלום של ההורים הופך לתשלום חובה, משום שהם קבלו את השירות,

אני מבין שבשלטון המקומי התעוררה שאלה מה נעשה עם הורים שלא ישלמו, עם הורים שיש

הצדקה אובייקטיבית לתת להם הנחות בגלל פרופיל סוציו-אקונומי; האם יש לנו איזה

שהוא מקור לכסות הוצאות שמנסיוננו צצות במקרים מהסוג הזה, או שמא תימרנו פה את

השלטון המקומי להוצאה נוספת שאין לו מימון עבורה.

אנחנו קבענו סבב של דיונים נוספים עם מדכז השלטון המקומי, מתוך תקווה למצוא

פתרון לבעייה הזאת. אם יסתבר שהקופה הציבורית צריכה לתת כסף, אני אהיה מודאג

מאד. שמעתם היום דיווח על מצבה הכללי של המערכת, אבל נראה לנו שיש אפשרות

לפתרונות, ובין השאר על יסוד הבטחה של הביטוח האוניברסלי. אותה פרמיה שנקבעה,

ניתן יהיה לתת בה איזו שהיא הנחה שתשרת את הנזקקים, ובדרך זו, גם אם לא יהיה

תשלום מלא, הפרמיה שתלגבה מאחוז מסולים של אותם תלמידים תספיק כדי להבטיח את

הביטוח הכולל. זה הפתרון שמסתמן לקראת הדיונים שיתקיימו בנושא הזה בימים

הקרובים.

בהזדמנות זו אני רוצה לדווח לוועדה על בעייה נוספת שהתעוררה, והיא הבעייה

של שירותי הבריאות שכלולה בנושא אגרת השירותים. שירותי בריאות, להבדיל מכל

הנושאים האחרים, מחולקים בין שירותים מקובלים לשירותים נוספים. בתקנות לימוד

חובה (שלרותלם מקובללם), יש מספר נושאים שכלולים תוזת הכותרת של שירותים רפואיים,

כמו עזרה ראשונה וניהול כרטסת, ולפיכך האגרה מלכתחילה מכסה בהגדרה רק חלק מן

השלרותלם הנלתנלם במוסדות החלנוך, משום ששלרותלם מקובללם מוטלים על הקופה

הציבורית ולא ניתן לגלגל אותם על ההודים.

הסתבר שהנושא הזה עדיין לא סגור. משרד הבריאות נשא בחלק מהשירותים האלה,

ומצבו הנוכחי לדוע לכם. הוא רוצה להתנער מן האחריות לעניין הזה ומבקש שכל

שירותי הבריאות במערכת החינוך יהיו במסגרת אגף השירותים הנוספים וניתן יהיה

להעלות את האגרה הנדרשת, כך שהלא תכסה גם שלרותי בריאות שהיום, לפי תקנות

לימוד חובה (שירותים מקובלים), הם עדיין שירותים שצריכים להינתן מהקופה

הצלבורלת. במקומות מסוילמות הרשויות המקומלות התקשרו עם קופות-חוללם, במיוחד עם

קופת-חוללם הכללית, וקופת-חוללם הכלללת קובעת סכומי כסף מעבר לאגרת הבריאות בתוך

השלרותלם הנוספלם, משום שמלכתחללה הלא לא התכוונה לכסות את מלוא העלות. הרשויות

המקומיות אינן עומדות בהתחללבות לקופות-החוללם וגם שם יש אלזה שהוא הסד.

בלוזמתה של סגנלת שר הברלאות, חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמו זללנו, תקום ועדה

שתצלע הצעות אלך להסדלר את הנושא הזה בתוך אגרת השלרותים הנוספים, וכשהשרים

לאשרו את המסקנות, או לקראת אישורן, נחזור עם הנושא הזה לוועדת החינוך והתרבות

של הכנסת, על-מנת שאתם תלוו גם בעצתכם את הסדרת העניין.

מי בוטון;

האם השירותים שמוגדרים כשירותים מקובלים לא מתוקצבים מתקציב משרד החינוך?



זי ידלין;

לא. הם היו בתקציב משרד הבריאות והשתרבבו להסדרים בין קופות החולים וחלק

מהרשויות המקומיות. משרד הבריאות רצה אפילו לטעון שזה חוק לימוד חובה, ועובדה

שזה מופיע תחת הכותרת תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים), ודרשו מאתנו לכסות את

מה שהאגרה לא מכסה. אמרנו להם שלאור המצב ודאי לא נוכל לספוג נושא שכוסה עד

היום על-ידי מקורות אחרים.

מי בוסון;

אבל מבחינת החוק התלמיד זכאי לקבל את השירות המקובל בנושאים המפורטים.

יי ידלין;

כן. האהיות במוסדות החינוך מנהלות כרטסת ונותנות עזרה רפואית. אגרת

שירותי הבריאות בתוך השירותים המקובלים מכסה בערך 50% מעלות השירות הזה. הוועדה

תבדוק את הנושא. אולי נצמצם את היקף השירות הזה ונוריד את העלות הכללית שלו.

היו"ר ני רז;

הייתי השבוע בישיבה של צוות החינוך של מרכז השלטון המקומי והועלו שם ענייני

הביטוח. קרה שם דבר מוזר ביותר, שמה שאנחנו אישרנו כאן באחת הישיבות האחרונות

שלנו לגבי ביטוח וראינו בזה הישג חשוב וגדול, הם חשבו על זה מחדש והתברר שיש

דברים לא מסודרים, כמו למשל אם הביטוח הזה הוא חובה או רשות. ייתכן שבאותה כתב,

באותו טיול או באותה חצר יסתובבו ילדים שחלק מהם מבוטחים וחלק מהם אינם מבוטחים.

לכן אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר לגבי הצורך להסדיר את נושא הביטוח מהר ככל

האפשד ושלא יהיה כל-כך פרוץ.

לגבי אגרת השירותים הנוספים, למרות שאנשי מרכז השלטון המקומי תבעו להעלות

את המחירים ונענו, לפי דעתם זה רחוק מאד ממה שהם היו רוצים שיהיה.

מי בוטון;

בכמה עלתה אגרת השירותים הנוספים?

יי ידלין;

ב30%-בערך.

היו"ר ני רז;

ועדי ההורים אומרים שזה הרבה, אבל הרשויות המקומיות טוענות שזה מעט.

י' ידלין;

סיכמנו שזה יהיה בתהליך רב-שנתי.

היו"ר ני רז;

המצב הוא כזה שסכומים יותר ויותר גדולים מוטלים על כתפי ההורים בנושאים של

השירותים הנוספים. בישיבות הקודמות דברנו על כך שבכל מיני צורות אנחנו מטילים

היטלים שונים על האזרח, והוא פשוט מממן שירותים שבעצם הוגדרו כשירותים

אוניברסליים. אני מדגיש את זה, כי אני רוצה שיהיה ברור שיש רגרסיה אמיתית בכך

שאנחנו מדינה שנותנת לאזרחיה שירותים אוניברסליים באמצעות המסים שהם משלמים.

אנחנו מאשרים את זה שוב ושוב, לפי דרישת האוצר, ומטילים את זה על האזרחים.



עם פתיחת שנת הלימודים עלינו לדעת שאנחנו נכנסים לשנה גרועה ביותר. הלוואי

והיא תיפתח במועדה. אני רוצה להודיע לחברי הוועדה שאני אפנה אל ראש הממשלה

בשמכם, ואבקש להפגש אתו. אני מרגיש שכל המשא-ומתו בין האוצר לבין הסתדרות

המורים לא יביא לידי סידור העניין, ואני לגמרי לא שקט לגבי ה-1 באוקטובר, כאשר

ארגון המורים העל-יסודיים ירצה לממש איזה שהן זכויות שניתנות לדחיה עד לאותו

מועד. אחרי החגים יהיה זעזוע, ואני מתכוון לדבר על כר עם ראש הממשלה. לפי דברי

מנכ"ל המשרד, הורידו מהחינור את הנשמה היתירה, את חוגי ההעשרה, וכל מיני דברים

שליוו את החינוך והשתדלו לעשותו יותר טוב. אם אלה יופחתו, נשאלת השאלה איך

המערכת תיערר, האם המחנכים יקחו על עצמם את העניין הזה?

אני נפגש עם מורים ואני מתרשם שהמוראל אצלם ירוד. ההתייחסות לשנת הלימודים

היא ללא כל חדווה וללא כל חגיגיות.

אי שמואלי;

מפני שהרבה דברים עדיין לא ברורים.

היו"ר ני רז;

אי-אפשר לעשות כך חינוך, וכדאי שנדע את זה. אני יודע שזה נעשה מתוך

אילוצים כלכליים והקיצוצים הם הכרח המציאות, אבל אם מערכת הבריאות לא תתפקד

ומערכת החינוך לא תתפקד, מה מועילה ההבראה? אני רוצה לקוות שכתוצאה מהאילוצים

האלה תהיה התארגנות בפנים, כך שייעשו דברים באופן ובצורה שהתרגלו לא לעשות אותם

כשהיתה רווחה. כשזה איננו, יצטרכו להיערך ולעשות את זה עם האנשים הקיימים בשטח.

עם כל רצוננו להגן על החינוך, וזה תפקידנו, עלינו לומר לארגוני המורים

שבתנאים שנוצרו נדרשת עבודה אחרת בתוך המערכת עצמה, כדי לעבור את התקופה הקשה

הזאת.

אני מודה שמדאיג אותי מה שקורה במגזרים החלשים, בשכבות מצוקה. לא שמענו

ממך מה קורה עם הטיפול בחלשים, בחריגים ובנחשלים.

יי ידלין;

הקיצומים לא חלו כלל על סלי הטיפוח. הנשמה היתירה לא כוללת את סלי הטיפוח.

אני מקווה שזה אכן כך.

א' שמואלי;

אני רוצה לקבוע שכל קיצוץ במערכת החינוך, בכל עת, פוגע בחלשים. עשינו מאמץ

לא לפגוע בהם, אבל באיזה שהוא מקום זה מתגלגל.

היו"ר ני רז;

זה חמור ביותר, כי ייווצר מצב של נסיגה במערכת.

אי שמואלי;

אנחנו נשב, נלמד את העניין ונשיב תשובה עניינית.



היו"ר ני רז;

אני רוצה לסיים בזה ולבקש מכם שהעבירו לנו סיכום איפה עומדת המערכת כתוצאה

מהאירועים האלה. אם כך וכך קוצץ בתקציב - מה קוצץ בשטח בפעולה, ואיפה יהיו

דברים שונים בשנה הקרובה מאשר היו בשנה הקודמת.

אי שמואלי!

זה יקח לנו כשבועיים.

היו"ר ני רז;

בסדר. אני מודה לכם שבאתם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15.30