ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 09/07/1985

שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פררטרקרל מס' 71

מישיבת רעדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', כ' בתמוז, התשמ"ה, 9.7.85 ,שעה 08:00

נכחו: חברי הוועדה;

נ. רז - יו"ר

מ. דראוושה,

פ, גולדשטיין

א. הראל

א. סרטני

ז. עטשי

מ. פלד

א. שאקי

מ. איתן
מוזמנים
שר החינוך והתרבות י. נבון

א.שמואלי - מנכ"ל המשרד

ר. עופר, א. אביראלי- משרד החינוך והתרבות

י. כהן - דובר המשרד

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

א. בראל - מזכיר ארגון המועצות האיזוריות

ע. צוקרמן ) מרכז השלטון המקומי

מ. אלמוג

מ, קונדה - הסתדרות

מזכירת הוועדה;

ד. פלר

רשמה - ש. לחלוביצק י
היו"ר נ. רז
אבי מתכבד לפתוח את הישיבה. חשבנו שמחובתנו

להזמין את שר החינוך והתרבות, הבהלת המשרד

רכל הגורמים הציבוריים שהחיבור נוגע לאחריותם ולתפקידם, היינו השלטון המקומי

והרשויות המקומיות. רצינו לשמוע מה הן ההשלכות של תכבית החירום הכלכלית החדשה

על החינוך. אני מנין שכל הדיבורים שדיברבו וכל השעות הרבות שהשקענו, אבחבו

והמשרד, שייכים לפרק אחר ומבחיבה זו מה שקורה עכשיו משבה וטורף את כל המערכות.

אם אבי טועה - רק אשמח, אבו עומדים עתה לפבי מצב חדש, תפקידה של הוועדה

לבחון מהו המצב החדש, במידה שאפשר להגדיר איזה קווי מטען שלו.

לפבי שבתחיל את הדיון בבושא, ננהג בהתאם

ל-פרוצדורה הרגילה טל עבודת הוועדה. שאילתות של חברי הוועדה.

א. שאילתות
פ. גולדשטיין
אבי שמח שהשר במצא כאן. דומבי שיש איזה שהוא

עירוב תחומים ואבי לא מבסה לעשות השוואות.

בשבוע האחרון היה מקרה שעובד משרד החיבור, מר בוימן, הושעה מתפקידו, ואיני

מערער על כך. כמו כן היה מקרה, לפבי זמן מה, שמר גדעון ספירו ממשרד ההסברה,

שעל-פי תפישתי גם היה צריך להיות מושעה -

מ. פלד; הוא הושעה בו במקום.
פ. גולדשטיין
אבי לא בטוח, אם הוא הושעה וכך יאמרו לי בדברי

התשובה - אני מקבל.
שאלתי היא כזאת
האם יש קריטרירבים לגבי

השעיית עובדים העושים פעולות בביגוד למה שהם צריכים לעשות במסגרת עבודתם?

האם דומה המקרה במשרד ראש הממשלה למקרה במשרד החינוך על-פי קריטריונים?

אשמח מאד שהתשובה תהיה חיובית בשבי המקרים, אבל אבי מבקש לבדוק.
א. טמואלי
נשיב לך במכתב. פשוט, ההשוואה לא בכונה.
א. סרטני
אני רוצה להוסיף דברים לשאילתא של חבר-הכנסת

גולדשטיין. חאם אותם הקריטריובים פועלים לגבי
אי-קבלת אנשים לעבודה בהוראה? קרי
מה שאני מדגישים באופן חד משמעי במגזר

הערבי, שהם בפסלים מהטעמים האלה -
שר החינוך והתרבות י. נבון
איזה טעמים?
א. סרטני
הטיעון הוא בטחוני. פעמים רבות כדאי לבדוק זאת -

כי יש טיערן שאנשים עלולים להשפיע לרעה על

החביכים. האם הדבר הוא כולל או שהוא חל רק לגבי ערבים? האם הוא חל גם על

יהודים? האם הקריטריובים הם אותם קריטריונים?
פ. גולדשטיין
המקרים שהזכרתי, גם של מר ספירו וגס של מר

בוימן, בוגעים ליהודים.
היו"ר ב. רז
מאחר ואין שאילתות נוספות לחברי הכנסת, נעבור

לנושא העיקרי שעל סדר יומנו. אדוני השר,

כולנו אוזן לשמוע איפה אנו חיים.



ב.

שר החינוך והתרבות י. נבון; אני רוצה לדבר על מספר בקורות. אחר-כך

ישלים את הדברים מנכ"ל המשרד. אשר לצד הטכני -

תוכל הגב' אורה למסור פרטים.

בעיה אחת בוגעת לענין הקיצוץ בכוח האדם.

כזכור, הוחלט באחר הקיצוצים הקודמים שהמשרד יקצץ 204 משרות. לנו נראתה

ההוראה הזאת קשה, כי נאמר לי שבמשך 4 השנים האחרונות קוצצו 500 מטרות.

בדקנו את נושא קיצוץ כוח האדם, ויש החלטות שאני מאד מנסה לייטם אותן,

אך ההוראה הזאת נראתה לי מאד קשה וניהלנו משא ומתן ממושך. העליתי את

הנושא בישיבת הממשלה, דיברתי עם שר האוצר כמה וכמה פעמים והיה קשה,

. משום שהמשרד משרת אוכלוסיה גדולה מאד, של מליון ורבע תלמידים וששים וכמה

י אלף מורים, כשיט גידול באוכלוסיה ויש ריבוי צרכים. הענין אינו ענין טל

קיצוץ מטרות אלא ההשלכה של הדבר על יעילות המערכת. במטהו ניתן להוריד,

בלי ספק. ביקשתי משר האוצר לחלק את הפיטורין הללו, היינו לפרוש אותם
על פני שנתיים
100 השנה ו-100 בשנה הבאה. הדבר לא הסתייע. הגשנו רשימה

של 100 עובדים מתוך כרונה שהדבר ייעשה עם ועד העובדים, במשא ומתן. יש הרבה

בעיות פרסונליות ובעיות משפחתיות והדברים אינם פטומים כטאתה רואה אותם

לנגד עיניך. לא כל-כך קל למחוק מספר. בעוד אנו עוסקים. בסוגיה הזאת הוחלט

להוריד עוד כ-3% מהעובדים, דהיינו עוד כ-70 עובדים, ביחד 274 עונדים.

הדבר צריך להיעשות עכשיו, בעוד שבועיים. הדבר הזה קשה ביותר, גם מבחינה

אבוטית איטית. אני יודע שלגני כל המפוטרים זו בעיה אנושית קשה. אני חושש

מאד שתיפגם יעילות המערכת. איני יודע איזה מוצא יש לכך ואילו היה ניתן

לפרוש את הפיטורין על פני מרווח זמן - היה עדיף, ואני משתמש בלשון המעטה,

אמסור עתה מה היה בישיבת הממשלה ומה

הוחלט שם בתחום החינוך ובהשלכות של הדבר על המורים ועל פתיחת שנת הלימודים.

בממשלה הובאו 4 הצעות לקיצוצים. הצעה אחת דיברה על ביטול חיבוך תיכון

חינם. הצעה שניה דיברה על הפחתה של 100 אלף טעות שהייה, שמשמעותן היא

פיטורין נוספים של עוד כ-4,000 מורים. לגבי שתי ההצעות האלה, אני כחבר

הממשלה וכשר החיבור, הודעתי שאני מתנגד, אמרתי טהממטלה סוברנית להחליט

על כר, אבל אז אטתמט בפריבילגיה טראש הממשלה נתן לאותם שרים שאינם

מוכנים לשאת באחריות של החלטות הממשלה ואסיק את המסקנות ואלר. פיטרנו

מספיק מורים. פיטרנו 6,000 מורים ואיני מוכן לחתום על פיטוריהם של עוד

4,000 מורים.

ז. עטטי; 6,000 מורים פוטרו השנה?

שר החינור והתרבות י. נבון; כן, 6,000 מורים, שמהם 1,800 מורים

קבועים והיתר הם זמניים, שנה ראטונה,

שנה שניה וכדומה. זה לא משרות שלמות. יש מורה טהיתה לו חצי מסרה, רבע

משרה או מספר שעות. אבל מספר נפשות זה 6,000.

פ. גולדשטיין; אם אומרים רבע מטרה או חצי משרה אני מבין

טיט כאלה שיש להם גם משרה אחרת במקום אחר.
שר החינוך והתרבות י. ננון
במקום אחר, לא בבית ספר אחר.

פ. גולדשטיין; חשוב לדעת זאת. אני מדבר על העובדה שאין

למישהו מקרם עבודה. זה מה שעניין אותי.

שר החינוך והתרבות י. ננון; פיטרנו 1,800 סורים קבועים ובנוסף לכר

4,200 מורים בחלקי משרות.

מ. איתן; יכול להיות שזה כולל מורים שעובדים מטרה

וחצי והורידו להם חצי משרה?



שר החינוך והתרבות י. גבון; לא. הודענו, חוץ מזה, שכל מי טעובד למעלה

ממשרה מורידים לו את מה שהוא עובד למעלה

ממשרה. בנוסף להודעה הזאת יש 6,000 מורים מפוטרים.

עכשיו היתה דרישה להוריד 100 אלף שעות.

פירושו של דבד לפטר 4,000 מורים נוספים. לגבי הנושא הזה ולגבי ביטול חוק

חינוך תיכון חינם הודעתי שאני מתנגד, עם כל המסקנות המתחייבות מכך.

איני רוצה להיכנס להנמקות.

אומר את הדברים נקצרה. אני חושש שתהיה

- נשירה גדולה ואיני יכול לאמוד אם מדובר בנשירה של מאות תלמידים או נשירה

של אלפי תלמידים. אם לא היה חינוך תיכון חינם ועכשיו היה צריך להכניס אותו -

זה סיפור אחר, אולי לא הייתי עושה זאת. אבל כל המשטר של שכר לימוד מדורג

התבטל לפני מספר שנים. כל החסכונות שהורים חסכו בבנקים כדי לתת לילדיהם

חינוך תיכון נפסקו, נאכלו. צריך להקים מערכת גביה, צריך להקים מערכת של

דיווח כשאני לא בטוחים באמיתות הדיווחים הללו. הדבר הזה מביא לכך שהורים

צריכים לשלדח פתקאות על רמת הכנסה ובעבר היו מקרים לא מעטים של דיווחים

לא אמיתיים. זה נושא שמכניס את המערכת לסחרור. בעיקר ישנה סכנת הנשירה

מהלימודים. היום כבר מתחילה נשירה של תלמידים בגלל המצב הכלכלי. אתמול

פגשתי כמה קציני ביקור סדיר שדיווחו על מה שמתרחש בשטח בגלל המצב הכלכלי.

יש הורים שאינם רוצים שילדיהם ילמדו והקב"סים עוסקים בשיבוצם ושכנוע ההררים.

לכן לו הייבו מבטלים את חוק חינוך תיכון חינם - אני חושב שהיתה נשירה גדולה.

בנושא זה היתה הצבעה והוחלט שלא לבטל את חוק חינוך תיכון חינם והענין של

פיטורי 4,000 המורים ירד.

לעומת זאת היו שתי הצעות אחרות טעברו בממשלה,

אחת בהסכמתי והשניה בהתנגדותי. הדבר לו הסכמתי הוא המשמרת השניה. חשבתי טמתוך

כל הרעות ההכרחיות של הקיצוצים - זו רעה טניתן יהיה לעמוד בה, אם כי היא

טורפת מערכות ודפוסי חיים בשאלה מתי להוביל את הילדים לבית הספר,

כשהנשים יוצאות לעבודה בבוקר. איני יורע באיזו מידה המורים יסכימו לכך.

אבל פטור בלא כלום - אי-אפשר ולכן הסכמתי לכך. מאידך, ישנה הקפאה מוחלטת

של בנית חדרי לימוד ובתי ספר, כשהמשמעות היא שתהיה משמרת שניה בתשמ"ז

כשבאופן חלקי היא תהיה גם בתשמ"ו.

מ. איתן; משמרת שניה באיזה בתי-ספר?
שר החינוך והתרבות י. נבון
בעיקר בגוש דן.

מ. איתן; האם אתה מתכוון לבתי הספר היסודיים או

לחטיבות הביניים? האם שקלו להשאיר דווקא

את תלמידי בתי הספר היסודיים במשמרת ראשונה?

שר החינוך והתרבות י. נבון; ראשית, הכוונה היא בעיקר יסודיים, אבל

בכל מקום שהדבר יהיה אפשרי הילדים המבוגרים

יוכלו ללמוד אחר-הצהריים והקטנים יילכו בבוקר ללמוד. זה ענין של תיאום

עם הרשויות המקומיות, עם תכניות הלימודים. מכל מקום, הסכמתי לכך.

פ. גולדשטיין; לאיזה מספר של תלמידים זה מגיע?

שר החינוך והתרבות י. נבון; איני יכול לדעת עכשיו, אבל אם אומרים

שבתשמ"ז מדובר ב-700 חדרים , והשנה -

אורה האם את זוכרת כמה?

אורה; אי-אפשר לדעת בדיוק.



שר החינוך והתרבות י. נבון; אי-אפטר לדעת כי המבנים מצויים בשלבים

שונים של בניה, יש מבנים המצוים בשלב בנייה

התחלתי ויש המצויים בשלבי סיום. נדע זאת עוד מעט.

מ. איתן; האם יט לכם איזושהי הערכה?
א. סרטני
האם מפסיקים לבנות את מה שהתחילו לבנות?

טך החינוך והתרבות י. נבון; מפסיקים הכל, אולם היתה הצעת טהתקבלה שאם

מבנה מצוי בשלב של בניה כזאת והפסקת הבניה

תגרום נזק למבנה או נזק ניכר לאיט אתו היתה ההתקשרות טל הממשלה - המקרה

ידון בוועדת החריגים, בראשותו של השר דוד לוי. במידה והדבר יגע במבני חינוך -

אוזמן לטם. אני לא תולה בזה הרבה תקוות, כי ההגדרה לא היתה איזה אחוז מביצוע

הבניה נעשה, אם כי דיברו על רצפה ועל הגעה לרצפה. בקיצור, לא ניוושע מכך

וים לקחת שבחשבון שזו הקפאה של כל הבניה. מבחינה תקציבית הדבר חל גם עלינו,

על הפיס וגם על משרד השיכון. כזכור לכם מטרד החינוך מתקציב טני טליט מהבניה

ומשרד השיכון שליט. ממטרד השיכון לא קיבלנו שנה זו שום דבר בגלל ויכוח

ממוסמס וממסמס בין משרד האוצר והטיכון. בקיצור, לא בנו והדבר הזה יורגש

חזק מאד. אני חוטט טהוא יורגש בכמה מערי הפיתוח, באוכלוסיה הערבית ובאיזור

הצפוף, גוש דן; אבל יש עוד מקומות כי גם מה טאוטר עונה רק חלקית על הצרכים.

מבחינה תקציבית מדובר בטנת התקציב הזאת על קרוב ל-10 מליון דולר חסכון

ובטנה הבאה - כ-30 מליון דולר. יחד 40 מליון דולר. לזאת הסכמתי.

כאמיר, סרבתי לפיטורי מורים וצמצום השעות

כי חששתי שנהרוס את כל המערכת, אסור יהיה להיות מורה בישראל. פוטרו 6,000

ומבקשים פיטורין של 4,000 וזה בכלל בלתי-מתקבל על הדעת. למה יצאה עליהם

הגזרה? למה הם צריכים לסבול יותר מכל העובדים במשק? אם כן, הממשלה החליטה

על דחיית מסקנות ועדת עציוני בשנה, כלומר: אותן התוספות שהיו אמורות להינתן

למורים החל מספטמבר בגין דו"ח עציוני יידחו בשנה. המשמעות התקציבית טל הדבר

היא כ-56 מליין דולר בשנה, לא טנה תקציבית אלא מספטמבר עד ספטמבר, ודומני

שעד אפריל זה 32 מליון דולר בערך. מכל מכל הסכום הכולל הוא 56 מליון דולר

שהיה אמור להיכנס לתקציב המשרד והוא יקוצץ, היינו: הוא לא יועבר למורים.

אני רוצה לומר שהדבר הזה הוא קשה והצבעתי נגד. אני רוצה להסביר מה היו

הנימוקים שלי. ארגון המורים התיכוניים הסכימו, לאחר משא ומתן, לייתר

על חלק מן הטעית המגיעית להם. זה לא מה שרצינו, אבל זה מטהו. זה 11 אלף

שעות, 5,5 מליון דולר. ציפינו למספר כפול אך זה מה טניתן היה להשיג אז,

ערב בחינות הנגרות עם כל המצב המיוחד שהיה. שנית, טיתיף פעולה שלהם

בענין השירות העצמי. אם השירות העצמי היה אמיר להביא לחסכון של 6 מליין

דולר והחלק של המורים היה כשני שליש, נניח 4 מליון דולר, הרי אם מצרפים

את התרומה בשעות שזה 5,5 מליון דולר יעוד 4 מליון בשירות עצמי - מדובר

בסכום טל כ-10 מליון דולר. באנו אתם לידי הסכם שהיה טעון אישיר האיצר

והאוצר סירב לאשר את ההסכם הזה. לדברי האוצר זהו סכום קטן מדי שלא מקיף

את כל המורים. אבל הייתי חייב להגיע אתם להסדר ערב בחינות הבגרות ולא היה

סיבה טנראתה לי לא להסכים לכך, כאשר הם מוכנים לתרום. והם לא התנו זאת

בשים תנאי שהאחרים לתני. אם כן, הם נתנו יהאם עלינו לימר להם: ניקח זאת

מכם בלי תמירה?

אשר להסתדרית המירים - הסיפיר מיכר לכם

יפה מאד. בריך ה' כל השנה אנו עוסקים בענין הסתדרות המורים. הם אמרו שהם

מוכנים לתרום את כל הטעית האלה, אחר-כך הם חזרי בהם יכל הסיפיר מיכר לפם.

אני נמצאים אתם ממש במתח ובסכסיך כל החודשים האלה. ערב ההחלטה בממשלה

ישבנו אתם בישיבת לילה במוצאי טבת, ערב סיום שנת הלימודים, מ-10 בערב עד

טט בבוקר. לא היתה להם בעיה עקרונית אם לתת. היה ויכוח על המכסה, על רמת

הנתינה שלהם יהיייתיר שלהם. אל התעוררי בעיות הנובעות מכך, היינו: מה יקרה



כשבחדר המורים יש מורים משבי סוגים, מורים שיורידו להם ומורים שלא.

הדיפרנסיאציה הזאת בחטיבות הביניים בחרר המורים היא אחת הבעיות הקשות.
מ. אייתן
כי יש שני ארגוני מורים שדואגים למורים.

שר החינוך והתרבות י. נבון; הם חוששים מתחרות. לחבר מארגון אחד ינכו

מהשכר ולאחר לא ותתחיל נהירה מכאן לשם.

אבל התקדמנו באותו לילה והם היו מובנים לוויתורים בהיקף של כ-28 מליון דולר.

28 מליון דולר אלה ביחד עם 6 מליון סל הארגון זה 34 מליון דולר. והנה מה

שהם מוכנים לתת - באה עכשיו הממשלה ולוקחת יתד עם כל ההיקף.

הבעיה שאני עוררתי בממשלה היתה מה עכשיו

קורה עם המורים המפוטרים? כל הרציו של הנתינה היה נעוץ בכך שנותנים ומקבלים

את המורים הקבועים המפוטרים חזרה לעבודה. עכשיו המורים הקבועים מפוטרים

ומה שהמורים היו אמורים לתת בהתנדבות אנו עכשיו נוטלים מהם. דיברתי עם

שר האוצר אתמול ושלשום והיתה בעיה משפטית לגביה ריברנו עם היועץ המשפטי
לממשלה. מכל מקום, אמרתי
לי זה לא נראה. מה שקורה עכשיו הוא שהיוצרות

קצת התהפכו. הייתי אתם כל השנה הזאת בעימות ופה אני מוצא עצמי מגן על

עמדתם, משום שלא נראה לי שאפשר גם ליטול מהם את הכספים וגם לפטר.

נכון שכשהוחלט על פיטורים של עובדים במשק הוצאו מן הכלל, בין היתר, חיילים,

סוהרים ועובדי הוראה העוסקים בהוראה, מתוך זה שלקחו בחשבון שכבר פיטרנו.
אבל המורים אומרים
תחזירו את אלה ואחר-כך דיננו כדין כל העובדים, תפטרו

3% מהמורים. לפי חשבונם מתוך 50 אלף עובדי הוראה של הממשלה אחוז המפוטרים

יהיה פחות מזה שפוטרו. אני חושב שמה שצריך לעשות זה להחזיר מורים שפוטרו

בגלל שהם לא נתנו את התרומה הכספית. הממשלה לקחה עכשיו את התרומה הכספית

ואני חושב שצריך להחזיר את המורים המפוטרים; היות ודמי פדיון השבויים נלקחו

בכוח, יוחזרו המורים שפוטרו ודינם בענין הפיטורים יהיה כדין כל הסקטורים,
היינו
3% מתוך תיאום ומתוך שיתוף פעולה עם המורים.

אני רוצה לומר עוד משהו לגבי המשמעות הכספית

של ההחלטות הללו. בשנה הבאה המורים יצטרכו לרותר על 5,6/0 (תוספות עציוני),

פלוס 3% של שחיקת שכר בחודשים האלה. תוספת עציוני זה לכל השנה ו-3% זה עכשיו.

המורים היו אמורים לקבל 2% שחיקה, ופה מדובר על השוואת שכרם לשכר המהנדסים

וזאת הם לא יקבלו. אם כן, 5.6% פלוס 3% פלוס 2% - זה סיפור רציני בהשוואה

ליתר העובדים, אם כי נכון הוא שה-5,6% זה לא נטילה אלא דחיה בשנה של משהו

שמובטח למורים. מבחינת המורים יש בעיה כזאת והאחוז הוא גבוה ביחס ליתר העובדים.

לפי דעתי, הבעיה היא קודם כל פיטורי המורים.

המורים פוטרו משום שהם לא הסכימו אר היה קשה להגיע אתם להסכם על דחיית קבלת

התוספות לפי דו"ח עציוני. אם לוקוזים, בהחלטת ממשלה, את התוספות האלה - יש

להחזיר את המורים האלה. יפוטרו 3%- יפוטרו גם כאן. נכון שהמשמעות של הדבר

היא פער תקציבי, אבל אני מצטער - ואמרתי זאת להם, כשהיתה הפתעה גדולה,

אם כי אני לא רואה עצמי אוייב פרינציפיוני של המורים - בענין זה אני חושב

שעמדתם נכונה. אני מתכוון לקיים בימים אלה דיונים. עם שר האוצר כבר דיברתי

אתמול ושלשום. ראש הממשלה יתפנה בעוד יום-יומיים לעסוק בכך.

המציאות היא שהמורים אינם משתפים פעולה

בקשר לפתיחת שנת הלימורים. אי-אפשר לשבץ מורים. המנהלים אינם משתפים פעולה,

המפקחים לא משתפים פעולה והמנגנון כולו שתפקידו לשבץ מורים ולהכין את שנת

הלימודים הבאה - כולו משותק.
היו"ר נ. רז
שני הארגונים. כולם.



מר החינוך והתרבות; בוודאי, ארגון המורים אומר: אנו לא נסכים

לנטילת ה-5,6% . נילחם בכך. לא תהיה פתיחת שנת

הלימודים, לגבי הסתדרות המורים הענין נעוץ בפיטורי המורים בעיקר וכמובן

בגובה שחיקת שכרם, אבל אמרו לי המורים: אנו מוכנים גם היום לתרום את תוספות

עציוני מרצון, בתנאי שזה יחול על כל המורים; בבקשה, תמצאו דרך, הם מוכנים,

אפגוש מחר את ראש הממשלה, זה נושא שני והוא מרכזי, על ענין המשמרת השניה

דיברתי.

נוסף ליתר הקיצוצים הוחלט בממשלה שצריך

להגיע לסכום של 750 מליון דולד קיצוץ והיות וזה היה חסר הוטלו מכסות על

מטרדים שונים ועלינו ועל משרד הבטחון הוטל קיצוץ נוסף של חצי אחוז,
דהיינו
4 מליון דולר מהפעולות,

אתייחס לסוגיה נוספת, עסקתם באגדת החינוך

ואני מתנגד למה שפה נעשה, אמרתי זאת לשר האוצר ולראש הממשלה ונקיים שיחה על כך,

אגרת החינוך כזכוד לכם לא עברה בוועדת הכספים, היתה דחיה של בעצם 3 חודשים,

עד שהאגרה הפכה להיטל, אם האגרה או ההיטל היו אמורים לתת 72 מליון דולר,

כשהחלק היחסי לחודש הוא 6 מליון דולר, אי-הטלת האגרה או ההיטל במשך 3 חודשים

יצרה גרעון של 18 מליון דולר, בחודש הראשון שההיטל או האגרה לא עברו בוועדת

הכספים האוצר קיצץ לנו 6 מליון דולר משום שהענין לא עבר בכנסת, היתה ישיבה
והתנגדתי לכך, אמרתי
אינני ממונה על ועדת הכספים ואם שם לא העבידו את

ההיטל במה אנו אשמים? היתה התייעצות וסוכם שהענין אינו באשמת משרד החינוך

ואין מורידים מתקציב המשרד את הסכום בגין זה שהיה עיכוב בגביית האגרה,

והנה עכשיו, היות וחסדים אותם 18 מליון דולר האוצר הטיל עלינו קיצוץ של כ-7

מליון דולר וזאת בנוסף ל-4 מליון מהפעולות ובנוסף לכל יתר הקיצוצים, אינני

חושב שזה דבר נכון, אני מתנגד לכך שבגלל עיכוב בוועדת הכספים של העברת ההיטל

מטרד החינוך יצטרך עכשיו כאילו לשלם קנס של 7 מליון דולר בנוסף ל-4 מליון

שכבד הוחלט עליהם ובנוסף ליתר הקיצוצים, כי הקיצוץ הזה משמעו קיצוץ בפעולות.

ממה נקצץ? מאגף הנוער? מהרווחה? מהתרבות? איני חושב שזה דבר שאנו יכולים

לטאת אותו וכשאני אומר זאת אני מנסח זאת בזהירות,

אפשר לעמוד בכל, אפשר להוריד, אפשר לחתוך,

אבל המערכת כבר פגועה ואני חושב שהתוספת הזאת של הקיצוץ אינה מוצדקת ואני

בוויכוח אתם,

דבר נוסף - הסטודנטים מתנגדים לגביה של איזושהי

מכסה אגרה לשנת תשמ"ה,ניפגש אתם בימים אלה, הם כתבו לי, אי-אפשר עכשיו להפגין

היות ואין לימודים, אבל הם מאד זועמים על ההסדר הזה שאני הבינותי שהיה על דעתם,

אך הם מוחים על כך ואומרים שזה לא היה על דעתם, בד בבד עם זאת הממשלה החליטה

להטיל על הסמינריסטים אגרה באותה רמה כמו באוניברסיטאות, אבל זה מתשמ"ו ואילך,

וזה בגובה של 350 דולר לתלמיד אשר 150 דולר מהם יישארו בסמינרים לצורך הלוואות

ופרוייקט דולר ומלגות ו-200 דולר יילכו לאוצר המדינה,
א, הראל
היתה טעות גדולה בענין זה בממשלה,
שר החינוך והתרבות י, נבון
שכר לימוד בסמינרים אינו אחיד, כידוע לכם.

המינימום הנדרש לגבייה הוא 45% משכר הלימוד

באוניברסיטאות והמכסימום הוא 100% כמו באוניברסיטאות, למעשה רוב הסמינרים

גובים למעלה מ-100%, דהיינו 550 דולר, כי החישוב נעשה כשהיה צפוי ששכר

הלימוד באוניברסיטאות יגיע ל-700 דולר, גביית 200 דולר נוספים מ-13 אלף

תלמידי סמינרים מסתכמת בסכום של 2,5 מליון דולר, האוצר דרש קיצוץ של מליון

וחצי, נדרשה מכל סמינריסט אגרה בסך 350 דולר, מזה 200 דולר יילכו לאוצר

המדינה ו-150 דולר למלגות, לפרוייקט פרח ולהלוואות, כידוע לכם השנה
מלגות פרח הופסקו, אמרתי בממשלה
אתם לא יכולים להטיל אגרה בלי שיהיו,

הלוואות בפרוייקט פרח,



אנו יודעים שאוכלוסיית הסמינריסטים היא

אוכלוסיה שברובה או בחלקה הגדול היא חלטה. אני חושש שתהיה ירידה במספר

הנרשמים ובסוג הנרשמים. זה שצריכים לצמצם את מספר הסמנירים - זה כבר מקובל

ובודקים את הנושא הזה עכשיו. באחת ההזדמבויות נספר לוועדה -אם תמצאו ענין

ככר ואני בטוח שכן - מה הן האפשרויות בענין זה. אבל אותי מדאיג לא רק ענין

של צמצום המספר אלא מי הם אלה אשר לא ינואר ללמרר בגלל האגרה הזאת.

נצטרך לפתח מערכת של הלוואות הרבה יותר טובה

והרבה יותר יעילה. יש קרן הלוואות והיא לא מנוצלת כי הבירוקרטיה היתה קשה

מאי, הבנקים דרשו עמלות, טפסים וכו'. אבל אני אומר שזה מה שהוטל על הסמינרים.

אם אתם רוצים מספרים אפשר להעבירם אליכם בכתב כדי טתדעו איפה אנו עומדים,

מה הם הפריטים השונים. חבל לי לקרוא כל סעיף וסעיף אבל אפטר לחלק לחברי הוועדה

את תמונת המצב, מה הם הפריטים המקוצצים, בכמה וכו'. תודה רבה.

היו"ר נ. רז; תודה רבה. עכשיו נטמע פרטים על ההשלכות של

הדברים בתוך המערכת. מר שמראלי, בבקשה.

א. שמואלי; השר נתן סקירה מקיפה, אבל ממקום שבתי במשרד

אני רוצה לשתף את חברי הוועדה בכמה השלכות

חינוכיות שנראה לי שחשוב מאד לציין אותן.

רבותי, בדרך כלל בימי החופש נערכת המערכת

לפתיחת שנת הלימודים לקראת ה-1 בספטמנר. אנו נמצאים כרגע במצב מביך מאד

ובימים אלה החמצנו את הטיפול בהכנות לפתיחת שנת הלימודים. אני מעריך שתוך

שבועיים-שלושה רבים מהמנהלים והמורים , ואולי עוברי משרד החינוך, יהיו

בחופשת הקייץ שלהם ואני חושש לאי-פתיחה של שנת הלימודים, לא משום שהמורים

ישביתו את פתיחת שנת הלימודים אלא מטוס טלא נעטו דלא נעטות ההכנות לפתיחה

מסודרת של שנת הלימודים. מדובר בבעיות של הצבת מורים, ניירות מורים ואלה הן

בעיות חמורות מאד ומאחר והזמן עבר אנו עלולים לעמרד בפני מצב שלא עמדנו

בפניו בעבר, היינו אי-פתיחת שנת הלימודים בגלל היערכות לקוייה ומשונשת.

זה נושא אחד.

נושא שני קשור נפיטורים שטיפלנו בהם.

בימים אלה נוצר בתוך המערכת תהליך שחשוב מאד להצניע עליו. הופסקה עבודתם

של מורים צעירים שהיו בשנת עבודתם הראשונה. אי-אפשר לבחון מורה אך ורק על-פי

הנסיון שלו. אין ספק שבפוטנציה התלמידים, בוגרי בתי המדרש למורים של השנים האלה,

באים עם מטען אדיר, לעתים הרבה יותר טוב ממררים אחרים עם כל הנסיון שלהם

והוותק שלהם ואיני מטיל ספק בכך שהם מורים טובים. אבל אין ספק בכך שאנו

מחמיצים פוטנציאל חינוכי. יתירה מזאת, אני חושש מאד שהמעמסה התקצינית,

או ההיטל או האגרה על התלמידים המועמדים ללמוד בסמינרים, מעמסה זו עלולה

למנוע כניסתם של אנשים להוראה, אנשים שהיינו רוצים שיבואו.

אני רוצה, נרשותכם, לנסות ולמקד את תשומת

הלב שלכם לאוכלוסיות ההולכות לאוניברסיטאות ולאוכלוסיות ההולכות לבתי מדרש

למורים. אין ספק בכך שמטעה שהתחילו להעניק תארים אקדמאים בבתי מדרש למורים,

ההחלטה ללכת אל בית המדרש למורים ולא לאוניברסיטה היא החלטה של אדם שיש לו ענין

ללכת לעבודת ההוראה. פעם אמרו שאדם לא הלך לאוניברסיטה משום שהוא לא היה יכול

לקבל תואר אקדמאי או לא היה מסוגל להתמודד עם תואר אקדמאי. היום הוא מסרגל

להתמודד ומקבל תואר אקדמאי . היום הוא במצב שהוא יכול להתמודד עם התואר ובנוסף

לכך יש לו מוטיבציה להיות מורה. אם כן, אנו עלולים להפסיד את הקבוצה הזאת.

בנושא הפיתוח המערכת נתונה בבלימה קשה מאר

ובלי ספק תסתמן במרוצת הזמן גם התגברות השכירה של חדרים.

מ. אלמוג; מי ישלם עבור השכירה?



א. שמואלי; בדבר על זה. אבל הבעיה היא לא זאת, זה דבר

טפל ביחס לענין העיקרי. הענין הוא שבתוך

השלטון המקומי, מתוך רצון שלא לקיים משמרת שניה, כדי לא לעמוד בפני לחצים

של הורים, תהי-בה חלופות לנושא המבנים שלא תהיינה אידיאליות לעבודת החינוך.

מאד יכרל להיות שיעמידו לרשותם מתנ"סים, בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, אבל

לגופו של ענין מבחינה חינוכית עלולה להיות . דפוזיה של המערכת, ששלוש

כתות תלמדנה במקום מסויים ואחרות במקום אחר, ללא פיקוח.

אני בהחלט רואה בדברים האלה דברים שמן

הדין לדבר עליהם עכשיו. יתירה מזאת, השר ציין שבנוסף לרשימה שהגשנו לנו

בדף הקיצוצים אנו נתבעים לקצץ ערד כ-10 מליון דולר. אין לי ספק בכך שאם

נאלץ לקצץ את הסכום הזה נגלוש מהנושאים שהצגנו בפניכם ועלולים לגלוש

לנושאים חדשים שבלי ספק יפגעו ברמת העבודה החינוכית במעדכת.

פ. גולדשטיין; מה ההערכה של מספר התלמידים שילמדו במשמרת

שניה?
א. שמואלי
בדקנו ענין זה אתמול. יש עשרות כתות. אומר

מספר שאינו מחייב אותי, אך בסדר גודל סביר

יש כ-100 כתות שעלולות כרגע להיקלע למשמרת שניה כבר בשנת הלימודים תשמ"ו.
פ. גולדשטיין
זאת אומרת, כ-3 אלפים תלמידים?

א. שמואלי; כשלושת אלפים תלמידים.

משפט אחרון. אני יודע שבדרך כלל בציבור אוהבים

לראות שמקצצים בפקידות הממשלתית. זה בדרך כלל דבר שמסב נחת רוח לאנשים מסויימים.

אבל אני מבקש לקבוע בתוקף תפקידי דווקא באזני הוועדה שהעבודה המינהלית הרוטינית

בתוך המערכת, שהיא עבודת נמלים והיא כוללת תשלום משכורת, בדיקת מחברות,

העברת ציונים, מתן תשובו, ואלה דברים שאין להם ההילה של הפדגוגיה שנדונה

כאן לעתים, אלא פשוט העבודה השחורה שנעשית בתוך המערכת הזאת בקומות קצת יותר

נמוכות,תיפגע. המערכת קוצצה בעבר ועכשיו נדרש קיצוץ של 3%. השירותים שהמערכת

שלנו נותנת לא יעמדו באותה רמה וכמובן יהיו פה הרבה שאילתות.
טר החינוך והתרבות י. נבון
יהיו פה הרבה שאילתות. תהיה לכם פרנסה גדולה.

יהיו הרבה שאילתות והצעות לסדר היום.
היו"ר נ. רז
אבל אז גם לא יהיה מי שישיב עליהן.
שר החינוך והתרבות י. נבון
למה לא?
היו"ר ב. רז
מפני שלא יהיו פקידים.
קריאה
השר ישיב.
היו"ר נ. רז
אם השר ישיב על כל השאילתות - -
ז. עטשי
מר שמראלי, אתה התכוונת למשרד החינוך, לא

למשרדים אחרים.
א. שמואלי
ודאי, אני בקושי מטפל בנושא משרד החינוך.
ז. עטשי
משום שיט מנגנונים מנופחים מאד וזה ידוע לכולם.
היו"ר נ. רז
אבר מדברים פה על משרד החינוך.

פ. גולדשטיין; מר שמואלי, אמרת שיש מוסר של כ-100 כתות

ואני אמרתי שמספר התלמידים הוא שלרשת אלפים.

אני מבין שמספר התלמידים במטמרת שביה עטרי להצטמצם במידה ותוכלי להסתייע

בכל מיני מבנים קיימים בשטח.

א. שמואלי; מדובר בכמה מאות כתות, שחסרות ברגע זה

לשנת הלימודים תשמ"ו. המספר הזה טל כמה מאות

כתות חייב להצטמצם בהתבסס על החלופות שהזכרתי. אבי חוזר ואומר טהמספר שאמרתי

עדיין לא מגובש, זה יומיים אבו מטפלים בזה. אבי מעריך שזה מספר שלפחות הוא

ילווה אותנו ערב פתיחת טבת הלימודים.

פ. גולדשטיין; אני מבקט שברגע שתדעו את המספרים של הכתות

והתלמידים - אבי מבקש לדעת אותם. אבי גם

מבקש לדעת מה הן החלופות שמצאתם.

ז. עטשי; טוב טכולבו נדע.

א. הדאל; אין ספק שהמשבר אליו נקלעה עכשיו מערכת החינוך

הוא המשך וכתוצאה מכך שהממשלה לא השכילה, כשהיא

התחילה לעסוק בקיצוצים, לקבוע תור עדיפויות נכון ואמיתי ולקיים דיון בשעתו

עם שד החינוך בטאלה איפה לקצץ וכמה לקצץ. תמיד כטאתה מגיע לקיצוץ ואומרים

קיצוץ של 3% בכל המערכת, אתה מקצץ גם דברים שאסור לקצץ בם ואפטר היה

למנוע את הקיצוץ.

הפעם אני רוצה לדבר רק על כמה דברים מעשיים

טלפי דעתי אנו צריכים לעטותם. דבר אחד זהו ענין האחוז. הוועדה שלנו צריכה

לתקן בקריאה שניה ושלישית את חוק ההיטל. אנו חייבים להתנות את אישור הצעת
החוק הזאת בשני דברים
ראטית, בכך שלא יקוצץ ממטרד החינוך אותו סכום עליו

דיבר השר משום טהכנסת לא חוקקה את החוק בזמן. נתנה זאת כעמדה טל הוועדה .

ונאמד שאנו מאשרים את חוק ההיטל בלי קנסות ובלי עונטים, תמיד יש לי הרגשה

שאנו עומדים כל הזמן כמו ילדים נענשים ומצליפים בנו באחוריים. זו לא בעיה

של המשרד ולכן אי-אפשר להענישו על עוולות לא לו. שנית, טכל הכסף הנכנס

מהאגרה יילך לנושא החינוך, אלה שני דברים הגיוניים,שאינם נובעים מוויכוח

קואליציוני, העוזרים למערכת החינוך ולא מקשים על משרד האוצר.

הערה שניה. כל הזמן משחקים אתנו. אפשר לבוא

ולרמר תומכים בזה ותומכים בדבר אחר, אבל אי-אפשר להתווכח אתנו בחכמולוגיות.

אומד למה הכוונה. היתה לנו ועדת משנה שטיפלה בענין שכר הלימוד של הסטודנטים.
ישבנו, דנו אתם ואמרנו להם
אבו הולכים לקראתכם בזה שאומרים לא לשנות את טכר

הלימוד, מותבה בכך שהאגרה תהיה הרבה יותר גדולה. נכון טהם לא רצו אגרה השנה,

ואמרנו טאם ניתן אגרה טל 150-100 דולר לא יהיה נורא. מי החליט על 200 דולר?

באופן מעטי האוצר ייטם את ההחלטה שלנו, המוסכמת על 150 דולר הטנה, ועטו

הצמדה כזאת, הצמדה אחרת, כלומר-'? עושים צחוק גם מאתנו. הסטודנטים בצדק אומרים:

יטבנו, דיברנו וכבר בעצם מדובר על הטנה שעברה; אם אתם מבקשים מאתנו לפני הפיחות

200 אלף שקל - טוב. כשאני שואל את האוצר הוא אומר ידענו שיהיה פיחות. לכן

אם נלך בדרך כזאת לא נגיע לשום דבר. האוצר צריך להבין שגם אנו יכולים לטים

מקלות בגלגלים, אינני רוצים לעשות זאת, אנו רוצים לעזור , אבל לא ייתכן

שיעשו גם מאתנו צחוק.



אשר לסמינרים, אדוני, הנתרן שנמסר לך איננו

מלא. ברוב הסמינרים שכר הלימוד הוא 150 דולר יותר מאשר באוניברסיטאות.
שר החינוך והתרבות י. נבון
ברוב הסמינרים.

א. הראל; וזאת לפני האגרה. השנה הזאת שילם תלמיד סמינר

150 דולר יותר מאשר תלמיד באוניברסיטה, עבור

שכר לימוד.

שר החינוך והתרבות י. נבון; אמרתי שרוב הסמינרים גובים למעלה מ-100% שכר

הלימוד באוניברסיטה.

א. הראל; הסמינרים גובים 150 דולר יותר מאשר האוניברסיטה.

א. שמואלי; זה הכל לשיקולו של כל סמינר.
א. הראל
אני מדבר על הסמינרים הגדולים, שיש בהם המסה

הגדולה של התלמידים ואשר הם מזינים את מערכת

החינוך, כמו; סמינר הקיבוצים, סמינר לווינסקי, בית ברל. אלה גבו השנה 150 דולר

יותר מאשר באוניברסיטה. זה המצב. פה האוצר מתחכם. ברגע שהלכנו לקראת האוצר

ואמרנו אגרה של 350 דולר ושינוי שכר הלימוד על בסיס של 550 דולר לשנה, יוצא-

שתלמיד סמינר משלם 150 דולר יותר מתלמיד אוניברסיטה. איפה יהיה משוגע שיילך

להיות מורה? השנה שילם סטודנט בסמינר 700-650 דולר, כשבאוניברסיטה זה 550 דולר,

כלומר; 150 דולר יותר. אם את אותה אגרה מטילים גם על הסמינרים - אזי מטילים עור

תוספת. זה דבר ראשון.

דבר שני, עוד לפני שהטילו את האגרה הביטול של

פרח לגבי הסמינרים כבר נעשה. איפה יש מסה של תלמידים שנזקקת לפרח? - בסמינרים.

והנה מצד אחד מבטלים את פרח, אגרה מטילים והסיפורים עוברים מאוזן לאוזן, תלמיד

אחד מספר לתלמיד שני ואנו עלולים להיו"ת במצב שבפתיחת שנת הלימודים הסמינרים

ידלדלו ויהיו מעט אנשים, עם רמה כזאת או אחרת.

רבותי, יש חוק בענין ההיטל. כתוב במפורט על מי

זה חל. הממשלה צריכה לחוקק מחדש את החוק. בחוק שהוגש לפנינו, שאושר, לא כלולים

הסמינרים ואין הממשלה יכולה בכוח צו לעשות זאת אלא בכוח חקיקה מגובשת. יביאו לכאן

את החוק ונראה. אין היום אפשרות להודיע לסמינרים לגבות את ה 350-דולר אלא באמצעות

חקיקה מחודשת בכנסת.
שר החינוך והתרבות י. נבון
מה פירוש מחודשת? הרי לא היתה.

א. הראל; בענין אגרה ודאי שהיתה.

שר החינוך והתרבות י. נבון; בענין הסמינרים?

א. הראל; , לא, הסמינרים לא כלולים.

שר החינוך והתרבות י. נבון; אם כך, אתה מדבר על חקיקה חדשה, לא מחודשת.

א. הראל; סליחה, התכוונתי לחקיקה חדשה. זו הערה שניה.

הערה שלישית - אני שומע אותך, אדוני השר, משתמש

בנתון ואני רוצה להפריך אותו. לצורך הוויכוח אני רוצה להפריך את הנתון. כשאתה

אומר שפיטרתם כך וכך מורים קבועים, כך וכך מורים זמניים וכו' - אני טוען שבאופן

מעשי פוטרו (לפי חשבון שאני מוכן להוכיחו בפניכם) עוד כאלף מורים, קרוב לאלף

מורים, על-ידי העובדה שמשרד החינוך קיצץ תקציבים למערכות נתמכות על-ידי משרד החינוך



ועד כמה שאני מבין זה לא כלול במספרים האלה. את המספרים האלה אתם אומרים

שפיטרתם באופן ישיר. האם הקיצוץ שקיצצתם למוסדות נתמכים כלול בסיכומים האלה?

א. שמואלי; לא, אבל אני חושב שהמספר שלך מוגזים. אני

לא יכול כרגע להעלות על הדעת, מלבד תיכון,

על יסודי וגני ילדים, על איזה יחידות אתה יכול כרגע להצביע. אם אתה אומר

לנו סמינרים -
א. הראל
סמינרים, מכללות, כל המערכות האלה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אולי רשויות מקומיות פיטרו גננות בגלל סידורים

שלהן.

א. הראל; אם אני לוקח מוסד כמו בית נדל, בו פוטרו

כ-100 מורים מתוך כ-400 מורים -

קריאה; זה נשמע מאד מוגזם.
היו"ר נ. רז
משרות -
שר החינוך והתרבות י. נבון
תסלח לי, לא דיברתי על משרות, אלא על מורים.

א. הראל; בבית ברל הפסיקו בשנה זו, לעומת שנה קודמת,

את עבודתם של 100 מורים.
היו"ר נ. דז
מה פירוש הפסיקו את עבודתם? ואם הוא עבד שם

3 שעות?
שר החינוך והתרבות י. נבון
אצלי זה 6,000 מורים, 1,800 משרות.

א. הראל; אני טוען שבמקום ה-1,800 משרות אפשר לומר

שבעצם קוצצו עוד כ-200, כלומר עוד כ-10%

מעבר למספד הזה. אני אומר שמעבר למספר המקוצץ יש כ-10% נוספים המקוצצים -

איך שלא תוביל זאת - על-ידי הקסנת התמיכה הכספית. כלומר - המערכת מזועזעת,

לבן אני מציע שבדברים הקטנים האלה, בהם אנו

יכולים לעזור כוועדה - אני מציע שנטפל בהם.
שר החינוך והתרבות י. נבון
מספר המורים שלא פוטרו אבל נפגעו בצורה זו

או אחרת הוא הרבה יותר גדול. למשל, יש

כ-3,000 מורים שצריכים לנוע ולנוד; אלפיים מתוך המחוזות. מי שלימד ברמת-גן

צריך לנסוע לחולון. זאת אומרת אלפיים מורים צריכים לשנות את מקום ההוראה

בתוך המחוזות ועוד 1,000 מורים ינודו ממחוז למחוז. זו הרעה לא רק בתנאים

של המורים אלא גם של התלמידים.

מ. אלמוג; רבותי, בבוקר נפלא כזה כאשר אתה עולה מהשפלה

לירושלים ואתה שומע סקירה עצובה כזאת, זה עושה

לך עצוב על הנשמה, וכמי שעסק פעם ישירות במערכת החינוך אני אומר שזה ביטוי

לצד הרגשי. אני רוצה לומר לכם שכשיש החלטות בממשלה ובמשרדי הממשלה זה מגיע

בסוף אל מישהו לביצוע, למעשה או למחדל, וזה מזכיר את אותה עקרת בית מסכנה

שמקזזים מהמשכורת ובמזון וכשמגיעה שעת האוכל היא צריכה להגיש ארוחה. היא

מקצצת בבשר, היא מקצצת בחמאה ובמרגרינה ולבסוף לא נותר לה כלום. ומה היא מגישה?

היא מגישה מרק עדשים ובכך היא גומרת את הארוחה. רבותי, הענין יורד אל

העיריות, המועצות המקומיות, המועצות האיזוריות והרשויות המקומיות לביצוע

והמערכת טרופה לחלוטין, היו לנו הסכמים, הסדרים, ישיבות לילה וישיבות יום



הגענו לאיזה שהם סיכומים, אך הכל בטרף ולא ברור מה יהיה עכשיו. אומרים

שתהיה משמרת שביה. תהיה משמרת שביה, אך הכתה תתבלה יותר מאשר עכשיו.

צריך היום, ביתר שאת, לטפץ את הכתה, לסייד אותה, לתקן אותה, אבי לא מדבר

על בביה חדשה, אך את הקיים יש לשפץ. אומרים שהכל מוקפא, גם כספי הפייס

מוקפאים ואי-אפשר יהיה לעשות שיפוצים, אי-אפשר יהיה לקנות ריהוט ולחדש.

מה יעשו?

שר החיבור והתרבות י. בבון; מדובר גם על הצטיידות במחשבים לכתות.

מ. אלמוג; איבי יודע אם יש מחשבה עד הסוף , או טתמיד

חושבים עד איזושהי בקודה מסויימת ואומרים
אחר-כך לעקרת הבית
ואידך זיל גמור, תשברי את ראשך ותכיני את הארוחה.

אבי צופר. את היום בו יבואו 230 ראטי רשויות מקומיות, עיריות ומועצות
ויגידו לממשלה או למשרד החיבור
קחו את התיבוק מאתבו, הדברים איבם ניתנים

לביצוע בצורה כזאת. האם כספי הפיס יצילו גרעובות של תקציבי ממטלה? אנשים

ממשיכים לשחק בפיס, לא הפסיקו את המשחק והוא יימשר. האם הכסף יופקד בבנקים?

הוא לא ייועד להצלת דבר זה או אחר, הוא לא יגדיל את התקציב של הממשלה בסעיף

זה או אחר. למה להקפיא כסף זה? למה לא לעשות את השיפוצים ורכישת הריהוט

האלמנטדי דווקא משום שהבלאי יהיה גדול יותר באותו חדר לימודים ובאותה כתה?

כבר לא מדובר בהורדת השומן. זה כבר ריסוק

העצמות. יש דברים שנקראים טפלים כשמדברים על הצד החינוכי, אר האם מישהו

חשב מי ישלם לאותו אדם שיפסיקו אתו את החוזה? האם מישהו חשב על הפיצוי

שצריר לתת, אשר יכול להסתכם בעשרות מליונים? אם יש היום לרשויות המקומיות

גרעונות מצטברים בסר 250 מליין דולר האם יש להם מבין לקחת את הכסף? האם

הבנקים נותנים? לכן, רבותי, המערכת טרופה.
א. שמואלי
במקרה כזה אם לא תוכל לשלם שכירות

תעשה משמרת שביה וזו כוונת הממשלה.

מ. אלמוג; לא על כר דיברתי. אם אני מוכרח לעשות משמרת

שביה אני צריר לסייד את הכתה, לתקן אותה,

להחליף שמשות, לשפץ ריהוט. גם את הכסף הזה אתה מקפיא לי. כר אוכל עוד פחות

להשתמט באותה כתה למשמרת שניה. אותה כתה תנוצל יותר ממה שהיא מנוצלת היום

ולכן צריר לחשוב עד הסוף וללכת או לוועדת החריגים או לממשלה ולומר שבענין

זה חייבת להיות היום הפשרה.
שר החיבור והתרבות י. נבון
תעשה זאת.

מ. אלמוג; נעשה זאת, אר אבו לא גורם שיכול להופיע

בפבי ועדת חריגים. אתם המוציאים, אבו

פונים אליכם.
א. שמואלי
תעבירו אלינו את הפניה.
מ. אלמוג
נעביר. אנו יכולים להעביר זאת רשמית במכתב.
שר החיבור והתרבות י. בבון
לגבי מפעל הפיס היתה החלטה בממשלה שהוא

לא רשאי יותר לתת הלוואות אלא רק מענקים.
מ. אלמוג
חלק וחלק.
שר החיבור והתרבות י. בבון
לא. מר שמואלי, אתה סיפרת לי שמפעל הפיס

החליט מצידו לא לצייד את בתי הספר במחשבים.
א. .שמואלי
מאחר ריש כרגע מחלוקת בין הארצר לבין נ?פעל הפיס

בנושא של הלוואות או מענקים הודיע לי מנכ"ל

מפעל הפיס שהוא מעכב את התשלומים המגיעים לנו בגין רכישת מחשבים למערכת החינוך.

שר החינוך והתרבות י. נבון; יש מחלוקת גדולה ואני מציע שלא ניכנס לזה עתה.

א. סרטני; חברים יקרים, כל המערכת, כפי שנאמר פה, מצוייה

במערבולת כזאת. כשהאבק בכל העסק הזה ישקע ונניח

שהמערכת תתחיל כן לנוע, מה שאני שואלת את עצמי הוא עם מה אנו נשארים? כיצר

המערכת החינוכית ממשיכה, במצב הזה, לתפקר כמערכת חינוכית שיש בה פרט לשלד

נטל הלימור הפרונטלי גם דברים אחרים? או יותר נכון מה נשאר לנו מעבר לשלד

של הלימוד הפרונטלי? האם בכלל נשאר משהו? הקיצוצים מגיעים לכל התחומים.

עסקנו כבר בקיצוצים וכל פעם בנושא אחר. לכן להגיד שאני מלאת חרדה, אני אומרת

זאת בהמעטה. החרדה הגדולה שלי היא שלא בלבד שהמערכת תפסיד אלא תפסיד באופן

מוחלט ציבור מורים גדול מאד. מי יילך היום ללמוד הוראה? עתידו של המורה

מפוקפק וזאת לאחר שוועדת עציוני לא קמה מפני שלמישהו התחשק שהיא תקום. כולם

היו מודעים לכך שמעמדו טל המורה למצב החינוך דורש זאת. אולם מה לנו פה כי

נבכה האחד על כתפו של הטני? בסופו של דבר הדברים הם איפה שהוא לא כל-כך

בידינו.

אני רוצה להתייחס לדברים שאולי ייראו שוליים.

אתחיל בענין הביטוח הלאומי, ענין האחוז. אם זכור לכם, הרעיון הזה הועלה פה

בוועדה על-ידי חברת הכנסת אלוני, שאני מאחלת לה החלמה מהירה.

שר החינוך והתרבות י. נבון; סליחה, זו היתה הצעתי הראשונה לממשלה לפני

כ-9-8 חודשים. הצעתי להטיל היטל ולא אגרה

והם סרבו.

א. סרטני; בינתיים הוסיפו אחוז וההיטל הזה מוטל על

הציבור, על העובד. כל האחוז מוטל על הציבור

רעל העובר רלא על המעסיק. אני מקורה שהוועדה שתעסוק בכך תתייחס לנושא זה.

טר החינרך והתרבות י. נבון; בניגוד ל-0.6%.

א. סרטני; בוודאי, וזה דבר שלא ייתכן.

אעבור לנושא שני שאיני יכולה להתעלם ממנו.

בזמנו העליתי את הנושא טל החינרך המירחד ואמרת שמצידכם ייעשה הכל שהקיצוץ

בחינוך המיוחד יהיה ככל האפשר פחות. בפגישה שלי עם פרופ' זקס ועם אחרים

הבינותי שהקיצוץ בתחום הזה הוא מעל ומעבר. לא מדובר אך ורק על הקיצוץ שנעשה

עכשיו אלא על הקיצוץ המצטבר. זה מה שנאמר לי. פנה אלי יושב-ראש ועד הורים של

אילן באיזור גוש דן בזעקה ואמר; אני כבר לא יודע אל מי לפנות. הודיעו להם

שמבטלים את הסעת התלמידים.

שר החינוך והתרבות י. נבון; מאימתי יש לך את האינפורמציה הזאת?
א. סרטני
משבוע שעבר.

שר החינוך והתרבות י. נבון; היא השתנתה. היתה בעיה של הוספת חודש לימוד

נוסף לחינוך המיוחד. זה סיפור רציני מבחינה

תקציבית והיא צריך לחפש מקורות. ראי, אין לתת בלי לקחת ממישהו. הנרשא הובא

בפני בירם חמישי לפני הצהריים. ביררנו את הענין במשך שעתיים-שלוש והסדרנו

את הנושא בו בירם.

א. סרטני; אני שמחה לשמוע זאת.
א. שמואלי
פה מדובר על מה שקורה מעבר לשנת הלימודים.

מדובר על הסעות בקיץ של מאות ילדים במוניות.

שר החינוך והתדבות י. בבון; מדובר בסכום רציני שהיה צריך לגייסו עבור

הסעות אלה והייתי צריך לומר מנין אבי מגייס

את הכסף. היה עלי לקהת כספים מסעיפים אחרים כד לתת לחינוך המיוחד. נותנים להם

עוד חודש לימודים. לפעמים מדובר בהסעה טל ילד במרחק של 30-20 קילומטר וזה

מאד יקר.

א. סרטני; אני שמחה לשמוע זאת.

שר החינוך והתרבות י. נבון; אבל היה קיצוץ בחינוך המיוחד של 2,500 שעות.

במקום קיצוץ בטעות היתה המרה וויתרנו על

קניית ציוד. פרופ' זקס לא חושב כך ויש הרבה דברים לגביהם הוא הושב אחרת.

א. סרטני; דבר נוסף - ואולי גם זה לא נכון - נאמר

שההורים יצטרכו להשתתף בחינוך המיוחד.

גם זה נאמר לי מאותו מקור. ההורים יצטרכו לשלם סך של 35 אלף שקל לחודש

עבור הזנה.

א. שמואלי; הזנה איננה חובה לפי חוק החינוך. בשעתו

עסקנו בהזנה וההזנה נפסקה. במחוז ירושלים

ביקשו להמשיך לטפל בענין והועדנו לכך תקציב מסויים חלקי. העיריה משתתפת

וההורים משתתפים. מדובר בהזנת הילדים. הורים שילדיהם לומדים בחינוך המיוחד

והם מבקשים שילדיהם יאכלו בבית הספר צריכים להשתתף בהזנת הילד. הזנת הילדים

מתרחשת או בבית הספר או בבית ואם הורים רוצים שההזנה תהא בבית ספר עליהם

לשלם.

שר החינוך והתרבות י. נבון; איני רואה בכך כל פגם. לצורך זה איך מדובר

במעמד סוציאלי. ילדים חריגים אינם טייכים

דווקא למעמד סוציאלי מסויים, חלש. זו אמנם טרגדיה גדולה, אך עבור ההזנה

יש לשלם.

א. סרטני; האם הדברים האלה הם לגבי כל הילדים או שיט

איזושהי הבחנה על-פי יכולתם של ההורים?

א. שמואלי; התשובה שלי להורים היתה התשובה טהשר אמר,

כי באמת עם כל הצער שיש באמירה שלי, החלוקה

של ילדים מוגבלים, לקויי מוחין, איננה על-פי מעמד חברתי. פנינו להורים

ואמרנו להם; הורים טהם בעלי יכולת ישלמו והצענו שההקצבה המיועדת למטרה זו

תהא מיועדת בעיקר לילדים שבאים משכבות חברה נזקקות יותר. זה היה ההגיון.

אבל ככלל אין ביכולתה טל המערכת, בתנאים שהשר פרט בפניכם, להזין את ילדי

החינוך המיוחד. הלוואי שיהיה לנו כסף לענין, נעשה זאת ברצון, אך ברגע זה

כל מערכת החינוך החינוך דינה כמערכת כללית בכל הקשור להזנה, למעט ירושלים.

טך החינוך והתרבות י. נבון; נדמה לי שרק על ההסעות לחודש יולי מדובר

בסכום טל 50 מליון שקל וזה לא לכל החינוך

המיוחד.

א. סרטני; רק למקרים הקשים. ברור שכל נושא בו אנו נוגעים

המצב קשה.

יש ענין של פיטורי הקב"סים. מדובר על 25%

אם לא יותר,

אורה: מדובר על 18 משרות מתוך 92.



א. שמואלי; בכלל, לאורך כל הדרך במספרים בתקציבים אבר

דנים במשרות. היה בדעתבו לפטר יותר, אבל

השר דרש מאהבו להקטין את מספר המפוטרים בתחום זה.

שר החינוך והתרבות י. גבון; דובר על פיטורין של 25 והורדתי זאת ל-18.

אבי חושב שאוריד עוד קצת, אבי רק מחפש מאיפה

לקחת, על חשבון מי, על חשבון החריגים או על חשבון דברים אחרים. אבל אבי כבר

אומר למנכ"ל ולאורה שבעבין הקב"סים צריך להוריד פחות משום שעכשיו כבר מתחילה

בעיה של בשירה לרגל המצב הכלכלי הקשה. מתחיל להיות איזה שהוא הגיון שנקצץ

פחות בקב"סים. בגלל המצב הכלכלי וההורדה בשכר מתחילה כבר בשירה. לכן משהו

ב.עשה ואיבי יכול להבטיח. אני מורע לבעיה הזאת. גם מה שיש לא מספיק, אלה

דברים שאין להם שיעור. קב"ס אחד מטפל ב-100 ילדים ויש קב"ס אחד שמטפל ב-40

בתי-ספר בחלקיקי משרות, יש כאלה העושים עבודה רבה בהתבדבות, מעבר לחצי

המשרה שלהם, אלה אנשים שמאד איכפת להם ואבי גם מבין שהם עושים דברים

שעובד סוציאלי לא יכול לעשות. צריך טיפול במשפחה ובילד ולהביא אותו שילמד.

זו מלאכה חשובה ביותר, מלאכת קודש. לכן אם אמבם סכבת הנשירה גדלה בצטרך

לבדוק את נושא הקב"סים. על כל פבים יש מחשבה בתחום הזה.

א. סרטני; ציינתי את הדברים האלה-מפני שהם באמת

שייכים למערכת. ילד שהפסדנו - הפסדבו

וילד שלא קיבל מה שהיה צריך לקבל הוא לא יקבל זאת והחשש הוא לאן הוא יגיע

בשלבים שונים בחייו.

שר החינוך והתרבות י. בבון; בימים אלה בצטרך לבדוק את הבושא הזה. אם נכון

. שבאמת מתחילה תופעה של נשירה בצטרך למצוא

דרך לממן מספר משרות בוספות של קב"סים, כך שהקיצוץ בנושא זה יקטן.

א. סרטני; אבי מבינה שהקפאת הבניה היא טוטאלית. הגענו

כאן גם למסקנה שיש בעיה במגזר הערבי ואני

כבר לא מדברת על אלה שבאמת הגיעו למצב שהם לומדים מתחת לעין. מי שעוסק בנושא

רואה את הדברים. בזמנו נאמר שבמגזר הערבי לא מקצצים. האם נעשה מאמץ בתחום הזה?

שר החינוך ור.תרבות י. נבון; היתה הגדלה בהשוואה לשנה שעברה של 30% ,
א. סרטני
מה קורה כאן? מה יקרה? האם יש תשובה?

שר החינוך והתרבות י. נבון; אין תשובה, יש הקפאה.

מ. קונדה; אני רואה בחרדה רבה את החסר בחיבוך בשנים

האחרונות. משבה לשבה קוצצו תקציבים וזה

בעצם בשעות חיבוך ובשעות לימוד אפקטיביות. נדמה לי שלפני כ-12-10 שנים

היתה תקציב החיבוך 12% מהתקציב הכללי והיום הוא בערך 6%.
א. שמואלי
באחוזים בגודל זה אי-אפשר לנקום. ההערה שלך לא

מדוייקת.

מ. קונדה; יכול להיות שהיא לא מדוייקת , אבל המגמה היא

מגמה סל ירידה.



מ. פלד; בכמה זה כן ירד?

א. שמואלי; הגענו עד 11.2% וירדנו ל-8%, ל-7.9%. אבל שוב,

מסוכן להשתמט במספרים האלה, אם את להקחת את

ההטבות של דו"ח עציוני וזה נכנס לתקציב החינוך יש פנים אחרות לדבר. השאלה מה

את מודדת, צריך להיזהר במספרים, השיעור היחסי טל התקציב ירד וזה דבר שאפשר

לומר אותו בבטחון.

מ, קונדה; אני זוכרת את ההרצאה והשיחה המאלפת אתך

כשאמרת שהחינוך שאף תמיד לשווירנירת כשהמטרה

היא לתת לאוכלוסית ישראל חינוך טווה ולימוד טווה, אני רואה עכשיו בדאגה רבה -

ואני באה לזעוק זעקה - טמה שקורה היום הוא שהורים רבים רואים מה שקרה במערכת

הח-ינוך ומשלימים את החסר בשיעורים פרטיים, בחוגים אחר-הצהריים וכיוצא בזה, כשאז

אנו חוזרים חזרה אחורה, זה בעצם מה טרציתי לזעוק , איך מתמודדים עם הטאלה

החברתית הזאת ומה יקרה עם אותם תלמידים בעלד 15-10 שנה,

א, הראל; ההוצאה הלאומית לחינוך מהתל"ג לא קטנה.

א. טמואלי; הטאלה עם מה אתה מטווה זאת.

היו"ר נ, רז; התמונה היא כפי טהיא ואולי כדי לרענן לנו את
הנטמה אני רוצה לקרוא בפניכם קטע יפה
"הקיצוצים בתקציב החינוך העלו את זעמם טל המורים.

בהתכנסותם הם פרסמו את ההצהרה הבאה: הכספים טהוקצבו לחינוך בהשפעת יועצים שהחינוך

והתרבות העברית רחוקים מלבם עשויים להביא הרס לכל החינוך בארץ, זה יסכן את

כל תחייתנו כאן ויפקיר אלפי ילדים לרחוב. המורים לא הטלימו עם גזרת הפיטורין

ולא עם גזרת הקיצוצים והם התאספו והחליטו בוועידה שלהם כדלקמן: על כל מורה,

מבלי יוצא מן הכלל, להשתתף במגבית הנערכת על-ידי הסתדרות המורים לשם סידור המורים

שקיבלו מכתבי פיטורין ולטם טמירה על מערכת מוסדות החינוך בארץ שלא תיפגע ביסודותיה",

על כך הוחלט בשנת 1927.
מר החינוך והתרבות י. נבון
אז היתה טנה קטה בארץ.
היו"ר נ, רז
זה מעניין. אם היתה מתקבלת הנכונות של הסתתרות

המורים על-ידי כולם - זה היה מטהו די דומה,
א. סרטני
כן ולא.

היו"ר נ. רז; כן וכן, זאת אומרת לוותר ולתת.
-שר החינוך והתרבות י, נבון
תגידי לי למה לא?

א. סרטני; מפני שלציבור, כולל המורים טהיו אז בחזקת שליחי

ציבור וכלל מה שהילד ספג בביתו, היתה אווירה

ומשמעות אחרת לדברים מזל טיטנה היום,

טר החינוך והתרבות י, נבון; בוועידה הראטונה טל הסתדרות המורים בזכרון. יעקב

לפני כ-84 שנים דובר בנושאים איך ללמד גיאוגרפיה

בעברית, איך ללמד בגן ילדים והיה דיון מיוחד על מעמדו טל המורה בארץ. היתה זעקה

גדולה ומרה טמזלזלים במורה ולא מתחשבים בו ויש לחזק את מעמדו טל המורה, הנוטא טל

מעמד המורה עלה אם כן בוועידה הראטונה טל הסתדרות המורים והוא ממטיך ועולה עד

ימינו אלה ולא יסוף מקרב הארץ כל עוד יהיו מורים.

א. סרטני; אבל מעמדו טל המורה הולך ופוחת,

טר החינוך והתרבות י, נבון; הם תרמו לזה לא מעט.
א.. סרטני
על זה אין לי ויכוח.
שר החינוך והתרבות י. נבון
האם את יודעת מה היה כשהם הכריזו שהם מוכנים

לתרום? היתה אווירה אחרת כלפיכם.
א. סרטני
עלי זה אין ויכרה, אבל לגבי כל מה שעוטף את

החיבור היתה אז אווירה אחרת וילדים גדלו

באווירה אחרת. לא היית צריך להתמודד במידה כה רבה עם הקצבה, עם פשע.
שר החינוך והתרבות י. נבון
בדבר על זה פעם. בדבר על מה היה פעם ומה יש היום,

היו"ר ב. רז; התנאים האלמנטריים שובים וכולנו טובים. אמרתי

רק טהבכובות טל הסתדרות המורים לוותר ולדחות

קבלת הטבות המגיעות על-פי דין דומים. דובר אז על מגבית,האם היא לא באד, מהסכר?

אטר לעובדות ההיסטוריות - הוועידה הזאת

התכנסה ב-1903 בזכרון יעקב, כטהם הגדירו את המטרה לגדל ולחבר ???ול שמח ומאושר,

בריא בגופו וברוחו שיאהב את עמו, ארצו הטפתו. דיר טאוהב עבודה, אטר אהב עבודתו

ובארצו יתפרבס והעבודה הזאת תהיה לו מקור חיים וסיפוק צרכי גופו ונפשו.

הצטיירה כאן התמונה כפי שהצטיירה ורצינו לשמוע

את הדברים מכם עוד לפני היציאה לפגרה. יתקיימו כאן שני דיונים על הנושא של

דו-קיום. הדיובים יתקיימו כאן בחדר ההרצאות ובזמין את כל האגודות והמרצים

שמתעסקים בנושא של דמוקרטיה ויו-קיום, אבו ושכנינו, אבו והערבים וכיוצא בזה,

וזאת כדי למבוע את הבחטול וכולכם יודעים על מה מדובר. ברבר על השתלמויות מורים,

על תכביות לימודים ועל חיזוק הבוער בגד הנגיף. מי יעטה זאת? האם יהיו לכר

תקציבים? האם יהיו לכר אמצעים? אבו מדברים על מערכת המצויה במצב כפי שתואר.

המערכת בקריסה. למה לי לדבר בצורה היסטרית? - אבי קובע לפי התיאורים שלכם

טהמערכת לא תוכל לתפקד ואז יותר ילדים יפלטו מהמערכת, לא בגלל קב"סים בלבי

אלא בגלל אלף ואחת סיבות בוספות. ילדים ייפלטו לזרועות אחרות. זו האווירה

ואני אומר זאת כאן בוועדת החינוך כי אבו חייבים להיות רגישים לענין הזה.

זו האווירה שזורקת את הילדים טרף לזרועות הקיצוביות. מערכת החיבור היא לא רק

ענין של לתת הסכלה לילדים הגדלים כאן בארץ הזאת אלא מטרתה לשמר אווירה

שאנו חייבים שתישמר בכל צורה.

טמעבו מכם את הדברים.

טר החיבור והתרבות י. בבון; אבו לא מדברים בסופרלטיבים,
היו"ר ב. רז
בוודאי שלא, מה טאבו יכולים היום לעטות זה רק

אה המלחמות הקטנות בקטעים ובמגזרים כפי טהוצגו.

פה בוועדה בצטרר לגבט את המדיניות שלנו דאת העמדות טלבו ביחס לבוטאים האלה,

מה טלקיסר - לקיסר, ומה טלחיבור - לחינוך. היטל חיבור טיילר לחיבור; אגרת חינוך

והעלאת התטלומים וההוצאות - שיישאר שם. האוצר לא צריר בהזדמנות חגיגית זאת להשתמט

בכספים טמטיבם הם שייכים לחיבור לצרכיו הטובים. לכן על העבין הזה בצטרר ליון,

פורטו כמה דברים שאיני רוצה לחזור עליהם, אבו פשוט בצטרר כבר היום לדון על

היטל החיבור ואכן יט לבו דיון בבוטא, בקטעים האלה יט לבו כוח לעשות צרות

ולגרום לכר שהפגיעה במערכת החיבור תהיה פחותה,

מר החיבור והתרבות י, בבון;. אמרתי לראש הממשלה שאבי לא חושב שזה מוצדק

להוריד לבו עכשיו כספים בגלל שוועדת

הכספים לא החליטה בזמן.



היו"ר נ. רז; נכון. כל העניינים האלה מוכרחים להיות עבורנו

נושא שאנו חייבים להיאבק אליו.

אני רוצה לסיים ולומר דברים בקטר לפתיחת

שנת הלימודים הבאה, לא יעלה על הרעת ששנת הלימודים הבאה לא תיפתח כסדרה

ואני אומר את המלה בסדרה בגרשיים כי הסדר יהיה סדר אהר. אני יודע שיצטרכו

לעשות את החינוך אחרת. דובר פה על סיוד ועל ריהוט ועל שיפוצים. אני מכיר

את הנושא עטרות שנים בבית הספר בו עסקתי, לא נוכל לחיות כפי שהיינו קודם,

זה ברור, אבל שנת הלימודים תצטרך להיפתח, אמנם בתנאים הרבה יותר קשים.

אני רוצה להחזיק לכם לא עטר אצבעות אלה אלף אצבעות במטא ומתן עם המורים

והסתדרויות המורים כדי להביע לאיזה מצב ששנת הלימודים תיפתח, כי אם היא

לא תיפתח בראשון בספטמבר כולנו נראה בכך דבר בלתי-אפשרי.
שר החינוך והתרבות י. נבון
ארגון המורים אומר: לא נפתח את שנת הלימודים.

אתם לוקחים 5,6% של דו"ח עציוני - אנחנו לא

נפתח את שנת הלימודים. הסתדרות המורים אומרת: לא תחזירו את המורים המפוטרים -

לא נשתף פעולה בשום דבר; 5,6% של דו"ח עציוני - בבקשה, אך על כלל המורים.

בקיצור זהו ריבוע ומעגל מכל הכיוונים, אם תוציאו צווי חירום לא נפתח את שנת

הלימודים. לא נסכים שהסכם ייפגע על-ידי צד חירום; אבל זה כבר במישור של מר

קיסר. במקום שהיה צריך לעמוד מולם - עמדנו, אבל אני חושב שבענין הזה הם צודקים.

היו"ר נ. רז; עמדתנו היתה שזה מגיע להם בדין. אם מדברים על

זה מרצונם הטוב - כל הכבוד, היחס וההערכה. הם

מדברים עכשיו על הפיטורים.

אני רוצה לחזור ולומר שטנת הלימודים צריכה

להיפתח במועד ויש לעטות כל מאמץ טכך אכן יהיה. אנו כוועדת החינוך טל הכנסת

נדגיט דבר זה חזור והדגם.

איני יודע אם הממטלה תחזור בה מתכניתה הכללית.

אט היא תחזור מהתכנית - אנו עובדים. אלא מה? בפרטים טיט בהם אי-צדק בלתי מתקבל

על הדעת צריך לטפל.

מותר היום לבקט ממערכות החינוך ומהמחנכים

ביטראל לזכור את המלה שקוראים לה בפשטות התנדבות קטנה. אותו דבר ביחס להורים

וביחס לכל עם ישראל. בפגישות עם הורים וועדי הורים הם מייללים ואומרים מה פתאום

הילדים לומדים פחות טעה ושולחים אותם הביתה. אני ארמר להם: אתם יודעים מ; עוטים

במקרה כזה? במקום לצרוח קום הורה והתנדב לעטות משהו. האם ועדי הורים צריכים רק

לתבוע פעילויות לתלמידים או טמא ים להם גם אחריות למערכת סמידה מסויימת? לא צריך

תמי.- להתקיף את המורים. הורים גם צריכים לעטות מטהו, לתת כתף ובימים אלה ובמצב

כזה מותר לגלות תופעות כאלה. יט הרבה יכולים שיכולים לעזור. אבל אנו לא טולטים

על ההורים ולא חולטים עליהם. אני מעלה את הנושא כאמירה בתנאים שנוצרו ואלה

תנאים שאין להם פתרונות כלא, ניקח את הנקודות טהועלו לתשומת לבנו בעת הטיפול

בנוטאים האלה כדי למנוע את הפגיעה או להקטין את הפגיעה הכל-כך חמורה. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:50)

קוד המקור של הנתונים