ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 20/02/1985

המצב ברשות השידור (הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת א. נמיר, א. ורדיגר ואי גרנות); שאילתות

פרוטוקול

 
הכבסת האחת-.עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ד', כ"ט בשבט התשמ"ה, 20.2.1985, שעה 08.50.

נכחו ;
חברי הוועדה
נ. רז - היו"ר

מ. איתן

ס. אלוני

פ. גולדשטיין

ת. שובי

א. סרטני

ב. שליטא
מוזמנים
א .ורדיגר - חבר-הכנסת

מ. ינון - יו"ר רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

נ, כהן - היועץ המשפטי של רשות השידור

א. אבנר - יועץ מנכ"ל רשות השידור

י, הראל - דוברת רשות השידור

י, גידלי - רבזת מידע
מזכירת ה ו ועדה
ד. פלר

רשמה: מ. כהן

ו

סדר-היום; א. שאילתות;

ב. המצב ברשות השידור (הצעות לסדר-היום של

חברי-הכנסת א. נמיר, א. ורדיגר וא. גרנות).



שאילתות

היו"ר נ ' רז;

אני פותר! את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. נתחיל בשאילתות.

ת' טובי;

מורה בשם רפיקה יחיא, ת. ז. 56308745, רווקה, היתה במשך שנתיים מורה

בכירה לאנגלית באל-הוזייל בנגב. והיא הצטיינה בעבודתה. בסוף השנה שעברה אמרו לה

שמפסיקים בינתיים את עבודתה, ושאולי יעבירו אותה למקום אחר. עברו חודשים. היא

פנתה לתומה בבקשה לסידורה מחדש בעבודה. אחר כך הגיעו אליה שמועות שמסיבות

בטחוניות היא לא תמשיך לעבוד. אני מבקש לדעת מה הנימוקים, מה הסיבות. מבחינת

יכולתה, היא הצליחה בעבודתה. במקורה היא מכפר קרע. אני מבקש את תשובת משרד

החינוך בענ ין זה.

היו "ר נ י רז;

אני רוצה לשאול מה בכל זאת יעשה משרד החינוך בקשר לשביתות האין-סופיות של

מוסדות חינוך במקומות שבהם הרשות המקומית מסובכת בגרעונות. יש בידי צרור של

מברקים מישובי המועצה האזורית מרום-הגליל, אזור רגיש ביותר מבחינה כלכלית,

חברתית ובטחונית, שעקב הגרעונות של המועצה האזורית יש שביתה של העובדים המסיעים,

הנהגים למיניהם, ואחרים, והילדים אינם לומדים, מסכנים את חייהם בנסיעות לא

ליגליות, בהמתנות בתחנות ובכבישים, כולל ישובים סמוכים לגבול לבנון, סמוך

לישובים עוינים. והם מבקשים את התערבותנו המידית. אני רוצה לשאול את משרד החינוך

האם הוא מתכוון לפעול במרץ כדי לחסל את הרעה החולה הזאת. אני מתכוון במיוחד

לישובי המועצה האזורית מרום הגליל. היתה פה גם משלחת בענין זה.

ב. הגיעה אלינו פניה של הורים מבית-ספר תל-חי בחיפה. באמצע השנה העלו שם

ב50%-את המחיר של השירותים הנוספים, בטענה שזה שכר המדריכים. זו עליה שחורגת

הרבה מכל עליה מתקבלת על הדעת, ממה שסיכמנו רק לפני שלושה ימים. מדוע זה נעשה,

והאם זה בכלל חוקי?

המצב ברשות השידור

(הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת א' נמיר, א' ורדיגר ואי גרנות)

היו"ר נ י רז;

אנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו. קיימנו שתי ישיבות של הוועדה עם הנהלת

רשות השידור והוועד המנהל בענין הטלוויזיה. הישיבה האחרונה היתה ב-31 בדצמבר

1984. בישיבות האלה לא סיימנו את הדיון. בינתיים הועלו במליאת הכנסת הצעות לסדר

היום של חברי-הכנסת נמיר, ורדיגר וגרנות, באותו הנושא עצמו, והן הועברו לוועדה.

אנחנו נשלב את הדיון. אני מבקש מחבר-הכנסת ורדיגר להציג בקצרה את הנושא.

אי ורדיגר;

בעצם כבר אמרתי את מה שאני רוצה להגיד במליאת הכנסת. אני חושב שאינני יחיד,

בוודאי לא בבית הזה, ובוודאי לא בציבוד, שרואה הרבה מפגעים ברשות השידור, במיוחד

בטלוויזיה. אצטט את דבריו של מר פורת, קראתי אותם בעתונות, ולא שמעתי הכחשה

להם. הם אינם טעונים הסבר נוסף, כי הם אומרים הכל. אנחנו רק צריכים לברר לעצמנו

מה פירוש הדבר. הוא אמר; "רשות השידור היא גוף שאינו מנוהל ואינו ניתן לניהול;

רשות השידור היא מפלצת בלתי מנוהלת שאינה ניתנת לניהול; אשמים בכך הגופים

הממלכתיים אשר הקימו את הרשות, בנו אותה כמפלצת אנומלית, זנב מכשכש של כלב,

ותפרו בחפזון חוק רשות השידור שהוא ריק מתוכן ואין להנהלה כל שינ יים כדי

ליישמו ".



אמרתי בדברי בכנסת שאני סומך את ידי על ההגדרה הזאת. אינני רוצה להביע את
דעתי האישית בכלל בנושא הטלוויזיה
אני מדבר כאן על עובדות ועל המצב אשר מוגדר

לא פעם על-ידי אנשי טלוויזיה וראשי רשות השידור. וכפי שהיושב-דאש אמר, הנושא הזה

נדון כבר בוזודש דצמבר של השנה שעברה, הוא עלה עכשיו שוב על-ידי שלושה וזבדי כנסת,

ואפשר להגיד שגם שר התינור והתרבות בדברי תשובתו למציעים הסכים לרוב הדברים אשר

נאמרו.

אני חושב שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולא להגיב. גם חבדי הכנסת האחרים אשר

העלו את הנושא הדגישו את האנומליה שבמבנה. גם אני דיברתי על הסרבול של ההנהלה או

ההנהגה של רשות השידור. ייתכן מאד שהסרבול הזה גרם להתדרדרות המצב. יש ועד מנהל

ויושב-ראש ועד מנהל; יש מנכ"ל של רשות השידור, בוודאי יש גם סגנים, אינני יודע

בדיוק כמה; יש מנהל טלוויזיה ומנהל רדיו; יש מנהל טלוויזיה ישראלית ומנהל

טלוויזיה ערבית; וכך גם ברדיו; וכל הגופים והאנשים שפועלים במשותף או לא במשותף.

אני מכיד קצת את הנושא של ועדי עובדים, לאו דווקא בתחום הזה, אבל באיגודים

מקצועיים אחרים. אמרתי שיש ברשות 9 ועדי עובדים; שד החינוך והתרבות תיקן אותי

ואמר שיש 13 ועדים. אני חושב שגם זה אוזד הדברים שמוכיחים שמשהו לא בסדר וגם לא

יכול להיות בסדר, כאשר כל ועד עובדים יכול להשבית את רשות השידור. וכבר היינו

עדים להשבתות, על-ידי כל מיני קבוצות - צלמים, חשמלאים, מפיקים וכו'. זה נושא

שצריך לבדוק היטב אם באמת המצב צריך להישאר כך. לפי דעתי העובדים חותרים תחת

היסודות של המפעל שהם בוודאי מעונינים בו.

אני רוצה להתייחס לנ ושא הבזבוז ים ברשות השידור. בדרך כלל העתונות מזינה

אותנו באינפורמציה בנ ושאים שונים, אבל דווקא בנושא זה עמדתי בקשר עם עובדי דשות

השידור. אומרים לי שציוד חדיש ויקר ומכונות עריכה מונחים ללא שימוש במחסני

הטלוויזיה, וזה בגלל איזו מחלוקת בין הטכנאים ועורכי הסרטים. הושקעו מיליונים

בפיתוח חדרי קול והם אינם מופעלים, בגלל העדד תקן. מעבדה לפיתוח סרטי צבע

שהושלמה אינה מתפקדת.

אעבור עכשיו לנושא שמענין דווקא אותי כיהודי דתי, בקשר ל"מבט ספורט" המשודר

במוצאי שבת. עובדים שבעה ימים בשבוע. בשבת מתחילים לעבוד בשבע בבוקר כדי להספיק

להגיש את התכנית. עבור כל שעת עבודה ביום ששי, שבת וחג, התשלום הוא % 250. מובן

שבמצב כזה העובדים בוודאי יהיו מעונינים לעבוד בשבתות, בשל ההטבות הכספיות.

אחד מעובדי הטלוויזיה שנשלח בזמנו לחוץ-לארץ להשלים את לימודיו סיפר לי

שכאשר הטלוויזיה עברה לשידורי צבע נקנה ציוד רב מיושן במיליונים בתחנות

הטלוויזיה בעולם, ללא ידיעה איך להפעילו. לא נערכו קורסים מתאימים לכל העובדים

הישדאלים, ובמקום לאפשר להם להשתלם בישראל, ולפי דבריו ניתן היה להשתלם בארץ,

נשלחו אנשים לחוץ-לארץ להשתלמות, וכסף רב בוזבז. זה נאמר לי על-ידי מספר עובדים.

יש מלת קסם חדשה שנקראת "תחקיר", "תחקירן". בעבר כל עורך ומפיק של תכניות

גם ערך את התחקירים לתכנית שלו. היום מועסקים עשרות תחקירנים על פי חוזים

מיוחדים, ולא מנסים להציע תפקידים מסוג זה לעובדים הקבועים של הטלוויזיה, אשד

לפי דברי מספר עובדים מסתובבים ללא מעש ובאים רק לקבל את המשכורת. אינני יודע

בדיוק אם הם לא עושים שום דבר, אבל הם בוודאי יכלו לתדום מידיעותיהם בשטח זה.

ש' אלוני;

אני חושבת שהוועדה אינה קרואה להיכנס לענינים המקצועיים.

מ' איתן;

יש לזה השלכות ניהוליות.

אי ורדיגר;

אני מתפלא על חברת-הכנסת אלוני. אני מבין שגם לך, כמוני, אין נחת. לכן אני

חושב שמותר לנו כחברי כנסת להעיר את הערותינו, ואחר כך הוועדה תדון.



כשהעליתי לפני שנים את נושא הטלוויזיה רא7

כאילו את הגישה האנטי-טלוויזיונית סלי. עכשיו אני מדבר קל נושא

שמדאיג אותנו ואת הציבור כולו. מדובר קל שיפורים. לדעתי לא ניתן

לספר ולשנות את המצב אלא לאחר הפסקה מסויימת. לא אחת טענתי שיש

לסגור את הטלוויזיה. הבהנתי בין הטלוויזיה לבין הרדיו, ברדיו המצב

הרבה יותר סוב גם מבחינת התכניות, גם מבחינת הביצוע והעבודה. יש

ארבע-חמש רשתות שעובדות כמעט יומם ולילה, לעומת זאת בטלוויזיה מדובר

על שידורים של מסהר שעות ביום, שלתוכן דוחסים את הבל. ואינני כדבר

כבר על רמת התכניות וסוג התכניות. גם על זה יש לי הרבה מה להגיד,

אני רוצה להעלות עוד נקודה שעוברת כחוט השני

בכל התגובות סל הציבור, שהטלוויזיה אינה משתדלת להביא את הטוב והיפה

שבארצנו, ויש דברים יפים וטובים, לא הכל שחור, אלא מבליטה דווקא את

הצד השלילי. אני חושב שמבחינה חינוכית, יהודית ולאומית אנחנו צריכים

להיות מעונינים להראות, במיוחד לילדים ולנוער, ולציבור בכלל, את

הצדדים הטובים והיפים שבמדינה.

אני חושב שוועדת החינוך והתרבות צריכה לתת

את דעתה על המצב בטלוויזיה.
היו"ר נ. רז
מאחר שסני המציעים האחרים אינם כאן, נעבור

לדיון. כפי שאמרתי קיימנו שני דיונים, הראשון

היה יותר לימודי, לצורך היכרות עם המחלקות השונות, מרחב הפעולה

והמבנה של הרשות, בעיקר של הטלוויזיה. הדיון השני היה כבר לענין

עצמו. שמענו על מצוקותיה הכלכליות של הטלוויזיה, על הגרעונות סלה.

ביקשנו מהנהלת הרשות לקבל תכנית הבראה, מה בדעתה לעשות כדי לשפר

את המצב. קיבלנו התחייבות שתכנית כזאת תובא אלינו תוך כמה שבועות.

היו כאן משאלות לדבר על תכנים, על מהות, האם באמת מתממש חוק רשות

השידור המגדיר את מטרות הרשות. היום התכנסנו כדי לשמוע מהנהלת הרשות

על תכנית ההבראה, מה הם חושבים לעשות כדי שהטלוויזיה תשביע יותר

את רצוננו, כלומר שיהיו יותר יצירות מקוריות, שיהיה יותר שימוש בכוח

האדם העומד לרשותה, שיהיו פחות גרעונות, שהטלוויזיה אכן תמלא

את יעודה בצורה יותר מניחה את הדעת, השתמשנו בביטוי תכנית הבראה,

אנשי הרשות מסרו לנו שהם נכנסו למשא רמתן עם חברת יעול שצריכה

להציע להם תכנית מסויימת כדי לייעל את עבודת הרשות. לזה נועדה

הישיבה היום.

אני מציע שנשמע ממנכ"ל הרשות מה נעשה, איך

הם רואים את עבודת הטלוויזיה היום.

א. פורת; קודם כל אני רוצה להביע מחאה, אם מותר לי.

קראתי בעתונים שוועדת החינוך של הכנסת

זימנה עובדי טלוויזיה לישיבה של הוועדה. זו תופעה משונה מאד.

על פי מסמך גלילי שהוא חלק בלתי נפרד מחוק רשות השידור, הקשר בין

עובדי רשות השידור לבין הגופים הציבוריים המפקחים על הרשות ייעשה

באמצעות המנכ"ל ובידיעתו. צר לי לומר שזה לא היה בידיעתי ולא

באמצעותי. לדעתי ועדת החינוך של הכנסת פעלה במקרה זה בניגוד לכללים

של מינהל תקין, וזה בניגוד למסמך גלילי.

ס. איתן; מסמך גלילי אינו מחייב אותנו.

א. פורת; הוא מחייב גם אתכם, הוא חלק בלתי נפרד

מחוק רשות השידור, הוא קובע את מבנה הרשות

ואת הקשר בין הרשות לגופים הציבוריים. אני לא זוכר תקדים כזה,

שוועדי עובדים באים לכנסת.

מ. ינון; יותר מזה; היו שני חברי ועד ועוד שלושה

עובדים בטלוויזיה, כל עובד שרוצה בכך יכול

לבוא לוועדת החינוך?



א. פורת; אינני פתכוון לעשות מזה נושא לדיון. אבל

אינני חושב שהנהלת רשות השידור צריכה

לקרוא בעתונים שעובדי הרשות היו פה. אין לנו בכלל מושג מה נאסר

כאן.
היו"ר נ, רז
יש פרוטוקול, הכל כתוב בו.
א, פורת
למחרת קראתי בעתונים שבעקבות הפגישה עם

העובדים הועלו כאן הצעות, שסח שדרוש לרשות

השידור זה דיקטטור, אני מאד סקווה שהידיעה הזאת איננה נכונה. אינני

מעלה על דעתי שבכנסת ישראל מישהו מציע דיקטטור לאיזה שהוא גוף. אבל

זה מה שהופיע בעתונות בעקבות אותה פגישה של העובדים עם ועדת החינוך
והתרבות של הכנסת
דיקטטור לרשות השידור. אני מקווה שאשמע פה שמה

שפורסם בעתונים איננו נכון, כמו שגם ידיעות שונות המתפרסמות על

רשות השידור אינן מדוייקות, בכל אופן, כל הסיטואציה הזאת היתה מאד

כלתי נעימה.

אין זה סוד שרשות השידור נמצאת במצב קשה.

הנהלת רשות השידור עושה כמיטב יכולתה כדי להתמודד עם הקשיים, קודם

כל הקשיים התקציביים, כאשר מדברים על רשות השידור הכוונה בדרך כלל

לטלוויזיה, לכן חשוב להדגיש שטלוויזיה בלי כסף אין לה שום יכולת

לתפקד, כי טלוויזיה מטבעה היא תעשיה יקרה. ולכן כאשר מדברים על

תכנים, צריך לקחת בחשבון שכל הרעיונות היפים, החיוביים והחיוניים

כפי שהם באים לביטוי בחוק רשות השידור - כדי להגשים אותם יש צורך

בהרבה כסף, לצערי הגדול מדינת ישראל שהקימה את רשות השידור כרשות

ממלכתית, וחוקקה חוק אשר מחייב את הרשות בעשרות מטלות, חיוביות

וחיוניות, לא העמידה לרשותה את הכלים, האמצעים והמשאבים על-מנת

שתוכל למלא אחר הנדרש ממנה על פי החוק, הדרישות מהרשות הן כמו

הדרישות מה"בי,בי,סי,", אבל ההשתתפות של המדינה על--מנת שניתן יהיה

למלא את הדרישות האלה היא אפסית,

בשנת 1981 המדינה השתתפתה ב-38% בתקציבה

של רשות השידור. מאז ההשתתפות הזאת הלכה והצטמקה והיום היא ירדה

לאפס. בשנת הכספים האחרונה רשות השידור קיבלה מאוצר המדינה 2%

בלבד מתקציבה.
ש, אלוני
אבל אתם מקבלים את כל ההכנסות מהאגרה,

ויש לכם גם פרסומת בטלוויזיה.
א, פורת
בשנת 1981 תקציב הרשות היה 42 מיליון דולר.

ואז המדינה השתתפה ב-% 38. ב-1984 קיבלנו

מאוצר המדינה % 2, כשסך הכל התקציב הוא פחות או יותר אותו סדר גודל.

לכן אני רוצה שייעשה צדק עם רשות השידור,

כולם מותחים ביקורת על הרשות, על הנהלתה, על עובדיה, מה רוצים ממנה?
ת, טובי
מה המקורות האחרים לכיסוי התקציב?
א,פורת
האגרה שאמורה לכסות 70% מהתקציב; השאר בא

מפרסומת, בעיקר ברדיו; תכניות החסות

ותשדירי השירות בטלוויזיה הם דבר חדש שאנחנו פיתחנו וטיפחנו בשנה

האחרונה, פחוסר ברירה, אחרת היינו מתמוטטים בכלל.
פ. ינון
וזה עוד תחת איום של בג"ץ. יש נגדנו צו על

תנאי. זה לא פשוט,
ש. אלוני
בצדק, מפני שזה לא עבר דיון.



א, פורת; מה שקרה הוא שמצד אחד המדינה צפצפה כמעט

עד לאפס את השתתפותה בתקציב הרשות, ומצד

שני לא העמידה לרשותה אמצעי הכנסה אלטרנטיביים. ואנחנו היינו צריכים

ללכת על גבול המותר לנו כאשר פיתחנו את הנושא של חסות ותשדירי שירות.

וזה אינו עונה אפילו באחוז קטן על הצרכים האמיתיים שלנו. זה אולי

מכניס קצת כספים למה שנקרא "קופה קטנה", כדי שאפשר יהיה איך שהוא

להחזיק את הראש מעל פני המים,

ככל שהתקציב הולך ונחנק בגלל מחסור במקורות

הכנסה, יש ירידה בהפקות, וכאשר יש ירידה בהפקות יש עליה באבטלה.

כשאין הפקות יותר עובדים לא עובדים. ואז אומרים: יש בטלוויזיה

אבטלה סמויה, אבטלה גלויה, נכון, כשהתחנה משותקת - יש אבטלה, ואז
אומרים
לפטר את המובטלים,

אני גא לעמוד בראש מערכת שאומרת שבמקום

לפטר את המובטלים צריך לחסל את האבטלה, אם יהיה יותר כסף, יהיו

יותר הפקות, תהיה יותר תעסוקה, יש לנו עובדים טובים מאד, נניח

שנפטר אותם, ומחר יהיה לנו כסף, מי יעשה את העבודה אם אנחנו רוצים

לעמוד במה שמוטל עלינו על פי חוק רשות השידור?

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שעוסקת בעיקר

בנושאים הקשורים בתכנים של השידורים, צריכה קודם כל לשאול את עצמה

אם המדינה העמידה לרשות רשות השידור את האמצעים כדי שבעזרתם היא

תוכל לבצע את מה שמוטל עליה. כי אי אפשר מצד אחד לחנוק אותה, ומצד

שני לבוא בטענות למה אין שידורים כאלה או אחרים, תכנים זה ענין

של אמצעים, בלי אמצעים, עם כל הרצון הטוב, איננו יכולים לשדר שום

דבר מעבר לתכניות אולפן אחדות, וכל השאר סרטים קנויים,

אני רוצה לומר בכמה משפטים איך אנחנו בכל

זאת מתמודדים עם הבעיות הקשות שנוצרו לא באשמתה של רשות השידור.

בשנת הכספים האחרונה ירדו הכנסותיה של הרשות מפרסומת ברדיו ב-10

מיליון דולר, מיליון דולר לחודש, בזה לא אשמים העובדים ולא ההנהלה,

זה מצב נתון שהוא תוצאה של המצב במשק, זה בא לידי ביטוי ביכולת

שלנו להפיק ולשדר, כי אין לנו מקור הכנסה אחר, האגרה שאנחנו מקבלים

לא מפצה אותנו על ההפסד הזה,
ש, אלוני
מה אחוז ההכנסות שלכם מהאגרה?
א, פורת
הוא אמור להיות 70% מהתקציב, אבל הוא נע

בין 50% ל-65%, גם פה יש אבסורד, אנחנו

צריכים לגבות את כספי האגרה בכוחות עצמנו, ואין לנו הכלים לכך,
ש, אלוני
מה בקשר להצעה שהגביה תיעשה על-ידי חברת

החשמל?
א, פורת
מדברים על זה כבר שגים, זו אוטופיה, אנחנו

מוכנים לכך, אנחנו לוחצים בכיוון זה,

באנגליה הממשלה גובה את האגרה באמצעות משרד הדואר ומעבירה את

הכספים לרשות ה"בי,בי ,סי,", אצלנו המצב הפוך: אנחנו גובים את

האגרה ונותנים את הכספים לאוצר,

המצב לגבי הרשות הוא שמצד אחד אף אחד לא

נותן לה כסף, ומצד שני יש לה הרבה מאד "בעלי בתים", מעל להנהלה

של רשות השידור יש שר החינוך והתרבות, מליאת הרשות, חוועד המנהל,

מבקר המדינה, מבקר רשות השידור, הוועדה לעניני ביקורת המדינה,

ועדת החינוך והתרבות, ועדת הכספים שהקימה גם ועדת משנה שמטפלת

ברשות השידור באופן מיוחד, שלא לדבר על מליאת הכנסת, הממשלה,

העתונות והוועדות השונות של רשות השידור, כולם מבקרים, כולם מנהלים,

מותחים ביקורת, עורכים, כולם יודעים יותר טוב מהאחרים, אבל הדבר

האלמנטרי, כסף בשביל להפעיל את רשות השידור, אף אחד לא נותן,
אומרים לנו
יש לכם אגרה, תסתדרו בעצמכם, והאגרה היא מס שהכי קל

לא לשלם אותו. בתקופה סל מצוקה כלכלית, כאשר האזרח חושב מה לשלם

קודם, מם הכנסה, מסים עירוניים, את חשבון החשמל, הטלפון או את

אגרת הטלוויזיה, ברור שאת האגרה הוא משאיר לסוף, אם בכלל ישלם אותה.

ואם לא שילם, לטלוויזיה אין כסף להפיק שום דבר, ואז באות הטענות:

איזו טלוויזיה זאת? מה הם משדרים שם?

על מותחי הביקורת לדעת שאם היו לנו היום

30-20 מיליון דולר, היינו עושים טלוויזיה יותר טובה מה"בי,בי.סי.".

יש לנו אנשים; אין לנו אולפנים, יש לנו ציוד מיושן שהולך ומתכלה.

בכל אופן אנחנו מתמודדים עם הבעיות, למרות

כל הקשיים, למרות האווירה העכורה שהביקורת הזאת יוצרת.

בקיץ עשינו חשבון שאם נמשיך לשדר כרגיל כפי

ששידרנו בשנה שעברה, יגיע הגרעון של רשות השידור ל-12 מיליון דולר.

על-מנת לצמצם את הגרעון הצפוי הזה נקטנו שורה של אמצעים שבעזרתם

הצלחנו לצמצם את הגרעון הצפוי ב-5 מיליון דולר, תוך חמשה חודשים.

לא רק שהפסדנו מיליון דולר לחודש מאי-הכנסה מפרסומת ברדיו, אלא גם

חסכנו עוד מיליון דולר. זה לא בא בלי מאמין. היה לזה מחיר כבד, יש

לו ביטוי גם על המסך. אנחנו לגמרי לא מאושרים ממה שאנחנו משדרים,

אבל זה מה שיש, זה מה שאפשר לעשות. גם במסגרת האפשר - זה הרבה.

איך הגענו לחסכון של 5 מיליון דולר בחמשה

חודשים? רשות השידור היא המוסד הציבורי היחיד שבמהלך אחד צמצם את

כוח העבודה שלו ב-% 20. אנחנו עשינו זאת על-ידי הוצאת כל עובדי החוץ
שעבדו בטלוויזיה וברדיו
כל מיני "פרי לנסרס", עובדי צוותים טכניים

שעבדו ברשות השידור אמנם כעובדי חוץ, אבל קיבלו משכורות כעובדי פנים.

כל אלה הוצאו מהמערכת. זה הכניס את הטלוויזיה במיוחד למצוקה אמיתית.

כאשר מתוך 600 עובדים אתה מקצץ בבת אחת למעלה מ-100, האנשים שנותרו

בבנין היו צריכים להתאמץ עד קצה גבול היכולת כדי למלא את המחסור

הפתאומי הזה. אני מוכרח לשבח אותם כאן, הם עומדים במאמין הזה, הם

מגלים רצון טוב, ואני מקווה שימשיכו בזה.

צמצמנו בצורה דרסטית את השעות הנוספות, גם

ברדיו וגם בטלוויזיה. אנחנו חוסכים עכשיו אלפי שעות נוספות בחודש.

פירוש הדבר שאנשים עובדים כפי שעבדו תמיד, אבל חלק מהשעות הנוספות

שלהם הן בהתנדבות, הם אינם מקבלים שכר עבורן.

ניתקנו כמעט את כל הטלפונים ברשות השידור

לחוץ-לארץ. לפני כן היינו משלמים למעלה מ-10,000 דולר לחודש עבור

שיחות טלפון לחוץ-לארץ. זה ירד בצורה משמעותית ביותר.

עשינו סדר חדש בנהלי שכירת רכב, בשימוש

במוניות.

ברדיו צמצמנו שידורים בפרסית; צומצמו יומני

החדשות בנושאי חוץ-לארץ, ידיעות וכתבות מחוץ-לארץ.

הופסקה כמעט לחלוטין ההתקשרות שלנו עם

אולפנים חיצוניים. אנחנו עושים כל דבר אפשרי על-מנת להפיק כל דבר

באולפנים שלנו, שממש אינם ראויים להיקרא אולפנים, אבל עושים את זה

בתנאים-לא-תנאים. אילו היה היום לטלוויזיה אותו סכום שהושקע

באולפני הרצליה בהפקות שנעשו שם בשבילנו, אפשר היה לבנות כבר מזמן

את בית השידור הישראלי. הרשות השקיעה מאות מיליוני דולרים באולפנים

חיצוניים שנתנו לנו שירותים, רק מפני שהמדינה לא העמידה לרשות רשות

השידור אפילו אולפן אחד ראוי לשמו. אז מה רוצים מרשות השידור?



חבר-הכנסת ורדיגר, נכון, אבי השתמשתי

בביטויים האלה שציטטת, תיארתי מצב, אבל גם אמרתי מי אשם בהיווצרות

המצב הזה.
א. ורדיגר
נכון, ציטטתי מה שאמרת, אלה שבנו והקימו

את הטלוויזיה.

א. פורת; נכון. אינני אומר שהעובדים כולם צדיקים

והמנהלים כולם מוכשרים, אנחנו כמו כל

מוסד ציבורי, לא פחות ולא יותר. אבל אנחנו על הכוונת יותר מכל מוסד

ציבורי אחר,
א. ורדיגר
זה מובן מאליו, אתם הרי המספיקים ביותר

בציבור.

א. פורת; ברור שזה מובן מאליו, אבל צריך לעשות גם

צדק עם המוסד הזה. מצד אחד דורשים ממנו

כל כך הרבה, מצד שני נותנים לו כל כך מעט. יש לנו ערוץ אחד, ועליו

שנים-שלושה שותפים,
א. ורדיגר
מדוע הטלוויזיה בערבית עומדת על רמה יותר

מהטלוויזיה בעברית? היא גם קיבלה פרס,
ת. טובי
אלה אגדות שהטלוויזיה בערבית טובה,
א, פורת
אי אפשר להשוות, הטלוויזיה בערבית משדרת בסך

הכל שעה וחצי ביום. הטלוויזיה בעברית משדרת

שש שעות ביום, לצערי הגדול ברוב השעות משדרים סרטים קנויים. הפקה

עצמית אנחנו משדרים שעה וחצי, אם אתה לוקח את רשימת המטלות של

הטלוויזיה בערבית לעומת רשימת המטלות שהטלוויזיה בעברית אמורה למלא

אותן - זה הבדל גדול מאד, לכן הדוגמה אינה מתאימה,
נשמעים קולות שונים שאומרים
לסגור את רקות

השידור, לפטר את כל עובדיה, לבנות דבר חדש, בשיטה של "זבנג וגמרנו",

מ, איתן; הקולות האלה נשמעים גם מקרב חלק מהעובדים,
ב. שליטא
מדובר על סגירה לזמן קצוב,
א, פורת
אט היו כמה עובדים שהציעו לסגור את רשות

השידור, לדעתי הם אנשים חסרי אחריות, הם לא

היו ראויים להופיע כאן,

מ, איתן; אני לא התייחסתי לאלה שהיו כאן. דיברתי עם

אנשים בכירים בטלוויזיה, הם אמרו לי שלדעתם

אין מנוס מסגירת הטלוויזיה לזמן-מה,

היו"ר נ. רז; אלה שהופיעו כאן היו כולם נגד סגירת הטלוויזיה,

א. פורת; יכול להיות שיש עובדים שחושבים כך, ויכול

להיות שרשות השידור תיסגר מעצמה, לא יצטרכו

לסגור אותה, אם לא יתחילו להתייחס אליה ברצינות, אם לא יעמידו

לרשותה את התנאים כדי שתוכל למלא את המשימות המוטלות עליה, יכול

להיות שהיא תיסגר מאליה, וזה לא כל כך רחוק,

א. סרטני; יושב-ראש הוועדה אמר בתחילת הישיבה שהבטחתם

להביא לכאן תכנית הבראה,



א. פורת; אני פונה את כל צעדי הבלימה שנקטנו על-מנת

שנגמור את שנת הכספים הזאת בגדעון קטן ככל

האפשר. המחיר שאנחנו משלמים בא לידי ביטוי בשידורים. אין ברירה.

צפצפנו הפקות בלי רחמים, על-ידי כך גם הגברנו את האבטלה.

א. סרטני; מה יקרה אחר כך?

א. פורת; ב--1973 הגיע ארצה אחד המומחים הגדולים ביותר

בעולם בתחום הטלוויזיה, סר יו גרין, שהיה

מנכ"ל ה"בי .בי,סי. " במשך עשר שנים. הוא בא לארץ 1על פי המלצתו של

שר החינוך והתרבות דאז, יגאל אלון ז"ל. סר יו גרין כבר אז גילה את

כל החוליים במבנה של רשות השידור, כבר אז הוא ראה את הפירמידה

ההפוכה ואת חוסר הקשר בין פונקציה אחת לשניה. הוא קבע כבר אז שהמבנה

של רשות השידור רעוע מתחילתו, ושבשיטה הזאת ביחוד הטלוויזיה לא

תוכל לפעול כפי שצריך. הוא יעץ אז לשכור את שירותיה של חברת ייעול

שתעשה עבודה מדעית ותגיש לטלוויזיה מודל של מפעל שמייצר שידורים,

ועל פי המודל הזה לבנות את הטלוויזיה מחדש. מאז ועד היום אף אחד

לא העלה על דעתו לבצע את ההמלצה הזאת. תמיד כולם חשבו פה שהם יותר

יותר טוב מכל חברת ייעול.

ההנהלה הנוכחית חתמה לפני חודשיים על חוזה

עם חברת ייעול, אחת הטובות בארץ, חברת "אמן". היא התמודדה במכרז

מכובד ביותר, השתתפו בו עשר החברות הישראליות הגדולות והטובות

ביותר, ביניהן חברות בעלות מוניטין בינלאומי. חברת "אמן" זכתה במכרז,

ותוך שלושה-ארבעה חודשים היא תגיש לנו תכנית הבראה, תכנית רצינית.

זו תהיה הפעם הראשונה שנוכל לראות לפנינו מסמך שאומר לנו מה לעשות,

היכן לעשות, מתי, ואיך, מעין דבר שאין עליו עוררין, כי הוא מבוסס

על תחקיר מדעי. לא מוכרחים לקבל את כל העצות של חברת הייעול.
א. ורדיגר
את מי זה יחייב?
א. פורת
קודם כל זה נותן להנהלה את היכולת לבוא
מצד אחד לעובדים ומצד שני לממשלה, ולומר
הנה מה שלא בסדר ברשות השידור, והנה מה שצריך לעשות, לגבי מה שצריך

לעשות, שני הצדדים צריכים לשלם את המחיר, העובדים והממשלה. כי

לתכנית ייעול רצינית יש גם מחיר, זה הרבה כסף, ולרשות כאמור אין כסף.

אבל אחת ולתמיד אפשר יהיה ללכת על דבר ברור. כשאתה אומר שצריך לפטר

30 עובדים ממחלקה אחת ו-15 עובדים ממחלקה אחרת, ועד העובדים אומר:

אולי הסדר צריך להיות הפוך? אולי בכלל לא צריך לפטר? הוויכוחים האלה

מעולם לא נגמרו ברשות השידור, כי כל אחד שם חושב שהוא מומחה יותר

גדול מהשני. וכבר מציתי את כל הגופים שמנהלים את רשות השידור. לבן

צריך היה אחת ולתמיד לעשות בדיקה יסודית, מעין קונסוליום של טובי

הרופאים המתמחים בכל סוגי המחלות, ולהגיש תכנית הבראה, מאיפה

מתחילים, מה מרפאים לפני מה, מעולם לא נעשה דבר כזה ברשות השידור.

סוף סוף זה הולך ונעשה. עד אז אין לנו ברירה אלא לעשות כל מאמץ

אפשרי כדי להחזיק את הראש מעל פני המים. מה שאני מבקש זה שעד שתוגש

התכנית יניחו לנו לנשום ולא ידחפו לנו את הראש שוב פעם מתחת למים.

אנחנו הולכים בכיוון הנכון, הכיוון האחד

והיחיד האפשרי. לסגור זו לא חכמה. כי נניח שנסגור את הרשות, איש

אינו יודע איך יפתחו אותה אחר כך. אבל אם תהיה לנו תכנית הבראה של

חברה רצינית כזאת, ואם חלילה הרשות תיסגר בגלל סיבה כזאת או אחרת,

אנחנו נדע בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות מיד למחרת בבוקר כדי לפתוח

אותה מחדש, אני מקווה שהיא לא תיסגר. אני מקווה שבעזרת העובדים

נחזיק מעמד ונצליח לרפא מבפנים בעיקר את הטלוויזיה, בלי שיהיה צורך

לסגור ותה, עוד אין לנו ערוץ שני, בינתיים רק מדברים על זה, יש

לנו טלוויזיה אחת ויחידה,



אני מקווה שהמסר הזה עבר גם בקרב העובדים.

היום יש שם אווירה אחרת, יש רצון לשתף פעולה, הם אוסרים להנהלה:

תנהלי. אנהנו עושים כל מאמץ לנהל, לא תמיד יש שיתוף פעולה, יש לנו

בעיה קשה מאד של יוניוניזם. יוניון זה דבר חיובי ביותר; יוכיוניזם

זאת רעה חולה. אבל אני פקווה שנתגבר גם על זה.

אמרתי מה גרם לגרעון שאנחנו שרויים בו.

מה עשינו עד עכשיו כדי להתמודד עם הבעיות, בלי לפטר עובדים. ומה

נמשיך לעסות - אנחנו פחות או יותר יודעים על פי תכנית ההבראה. כי

הרי חברת הייעול אינה עובדת בחלל ריק, היא עובדת אתנו,
ב. שליטא
אתה טוען שיש אבטלה סמויה, ושאם יפטרו חלק

מהעובדים זה לא יורגש בטיב העבודה, ברמה

של התיפקוד?
א. פורת
יש אבטלה סמויה ויש אבטלה גלויה, זו פונקציה

של חוסר תקציב, כי כשאין תקציב אין הפקות,

אין עבודה, יש מובטלים. זו נוסחה פשוטה. אם יהיה תקציב, יהיו הפקות,

תהיה עבודה, ואז לא יהיו מובטלים, אבל גם אז יהיה איזה עודף שומן,

פה וסם יהיו עובדים שאפשר גם בלעדיהם, את אלה צריך להוציא מהמערכת,

אין שום ספק בכך. כמו בכל מקום, גם ברשות השידור יש עובדים מיותרים,

אבל לא במסות כאלה כפי שהן נראות היום. המסות האלה נוצרו מפני שאין

הפקות,

ה י ו " ר נ. רז; תודה רבה, לפני שנעבור לדיון אני רוצה להגיד

כמה מלים על הפגישה שהיתה לנו כאן עם חברים

שעובדים בטלוויזיה, אינני יודע אם זה מקובל ביחסים של ועדת כנסת

עם הציבור או עם מוסדות; עלי מקובל שבמידה שציבור עובדים במוסד

מסויים מבקש מאד במשך שבועות להיפגש אתנו, שאנחנו צריכים להיענות לו.

אין לי שום סיבה לומר להם: אתכם לא מדברים. העובדה היא שהישיבה

שאנחנו מקיימים היום היתה אמורה להתקיים כבר לפני חודש, על פי מה

שקבענו בישיבה האחרונה עם הנהלת הרשות. את העובדים הזמנתי לגמרי

במקרה, אחרי שהם ביקשו להיפגש אתנו. אילו אתם הייתם באים במועד

שקבענו, לא היתה מתקיימת הישיבה עם העובדים. ייתכן שאז היינו גורמים

את הדיון בנושא הזה. הזמנתי אותם לאחר שהתבטלה הישיבה שתוכננה עם

ההנהלה, על פי בקשה של מר ינון, ואני הבנתי זאת, הוא אמר שהם עדיין

לא מוכנים.

כשדיברנו עם העובדים רצינו לשמוע איך הם

רואים את הבעיה, האם הם לא שייכים לענין? חלק מהם עובדים שם שנים

ארוכות ויודעים את הדברים היטב, יש להם ענין בקיומו של המוסד,
א, פורת
אבל יש גם עובדים שחושבים אחרת מאלה שהיו פה.
היו"ר נ. רז
בוודאי שיש, לא עשינו אסיפת עובדים כללית"

אינני מרגיש שעשינו איזה דבר בלתי תקין.

יכול להיות שיצא מפה מידע לא טוב על הענין הזה, אבל זה קורה,

אני מוכן שתקרא בעצמך בפרוטוקול מה הם אמרו, בפתיחת הישיבה אמרתי

שאיננו רוצים שהישיבה הזאת תיהפך לדבר שלילי, להוצאת דיבה או לשון

הרע על מישהו, אין לנו ענין בזה, לא לזה התכוונו, אני יודע את

המצוקות שלך, אין לנו כל ענין להכביד עליך בענין הזה, אבל אני חושב

שחובתנו לשמוע את העובדים,
ב. שליטא
הבעיה היא של העובדים שהולכים מעל לראשה של

ההנהלה, זו לא בעיה של הוועדה,
ש. אלוני
לא, אם הזמינו אותם, הם צריכים לבוא,
א, פורת
אבל יש מסמך גלילי.



היו"ר נ. רז; אינני מכיר את מסמך גלילי, בכל אופן, בשבילנו

זו היתה ישיבה חשובה ללימוד הענין ולהתייחסות

לכל הנושא הזה,

שנית, מר פורת אמר שהתפרסם שבוועדה הוצע

למנות דיקטטור לרשות השידור. ובכן המלה הזאת בכלל לא נשמעה פה.
א. פורת
חברת-הכנסת אלוני אמרה שהוועדה הזאת אינה

עוסקת בענינים מקצועיים. העובדים שבאו לכאן

דיברו על ענינים מקצועיים. ואלה אותם העובדים שתמיד מקימים צעקות,

ובצדק, כאשר פוליטיקאים מנסים להתערב בתוכן השידורים.

ש. אלוני; אני לא הייתי בדיונים הקודמים. לכן יכולתי

רק לשאול.

היו"ר נ. רז; כאמור המלה דיקטטור לא נשמעה פה. אבל לקראת

סוף הישיבה חבר-הכנסת הראל אמר מה לדעתו

צריך לעשות, לי יש רושם שהחבוש אינו מסוגל להתיר את עצמו.

ש. אלוני; האם מינהל תקין אינו בנוי על כך שמי שיש לו

סמכויות של ניהול ינצל את הסמכויות האלה?

האם זה לא טוב שמנהל נוהג כמנהל, בתחום הסמכויות שלו?

מ. איתן; להיפך, הם טענו שהמנהל חלש מדי,
א. פורת
אם הכוונה היא לחזק את סמכויות ההנהלה - נכון

שיש צורך בכך.

היו"ר נ. רזי אני מציע שתקרא את הדברים בפרוטוקול. זה לא

כך כפי שהשתמע, אבל נכון שהיתה פה הרגשה

שהענינים לא מסתדרים מבפנים, ואז צריך להביא אדם באופן זמני, לתת

לו סמכויות, שיציע ניהול אחר ויוציא את העגלה הזאת מהבוץ. זה מה שנאמר.
מ. איתן
בראשית דברי אני רוצה להתייחס לחילופי הדברים

בקשר לסמכות הוועדה. אני חושב שסמכות הוועדה

לשמוע אנשים. אני אפילו ארחיק לכת ואומר שעקרונית, אם נניח שאדם

מסויים מבקש להופיע כאן ורוצה שהדבר לא יתפרסם וששמו לא יתפרסם -

זכותנו לשמוע אותו. לכן הפרוטוקולים של הוועדות חסויים. גם בלי שנחליט

על כך זה המצב, כי מכללא ממילא הפרוטוקולים חסויים. לשם כך בדיוק

נועד הדבר הזה, כדי שנוכל לברר דברים לאשורם. וכל מיני הסדרים של

ועדי עובדים עם הנהלותיהם מענינים אך ורק את שני הגורמים שחתמו עליהם.

לנו אין שום מגבלה מבחינה זאת. אינני מתייחס כרגע למקרה הספציפי

הזה. באופן עקרוני הדבר הזה צריך להיות ברור.

יש נקודה שניה, שאולי לגביה היתה צריכה להיות

מידה מסויימת של רגישות, שלעתים - כמו במקרה כזה - יש מקום להודיע

למנכ"ל שיש פגישה כזאת, המנכ"ל בהחלט חייב לדעת, ואז הוא אולי היה
אומר לנו מראש
אני מכיר את המצב; מה שתשמעו זה חתך של סוג מסויים

של עובדים; יכול להיות שסוג אחר או קבוצה אחרת של עובדים תביע עמדות

אחרות. אם כך היינו נוהגים, זה היה עוזר לנו במקרה הזה לגופו,

גם אנחנו, ועדת החינוך והכנסת כולה, צריכים

לחשוב על יעילות עבודתנו בטיפול בסוגיה ששמה הטלוויזיה הישראלית,

אנחנו דורשים ייעול והתייעלות, אני חושב שאנשי הטלוויזיה נמצאים

פה יותר מאשר בבנין הטלוויזיה. במקום לעבוד הם מופיעים כאן בכל

מיני ועדות, ומר פורת סנה אותן כבר. אנחנו מקדישים לנושא הזה הרבה

זמן. אין ספק שוועדת החינוך היא הגורם המרכזי בנושא של רשות השידור,

מאחר ששר החינוך והתרבות מופקד על חוק רשות השידור, אבל אין לי

שום תחושה שבדיונים שלנו אנחנו מביאים לכך שתהיה השפעה ונזיז דברים,

שנגבש החלטות והמלצות מסויימות, ושיהיה לזה ערך מעשי, אני יודע



שהכנסת איננה מוסד מעשי. אבל ועדת כנסת, בתחום של חתירה לקביעת דרך

מסויימת, להתערבות אפילו במישור של המדיניות הכללית, יש לה מה

להגיד, אינני אומר שוועדת כנסת יכולה להגיד את מי לבחור או למנות,

או באיזה ציוד להשתמש. אבל במישור של המדיניות הכללית של הטלוויזיה

היא חייבת לתת את דעתה.

לא קיבלנו כאן תמונה ברורה על מדיניות ההנהלה,

שאנחנו נוכל לתת לה גיבוי, או להסתייג מצעד זה או אחר. אילו כך

היה, בזה עשינו את עבודתנו. אם אנחנו משמשים כאן מועדון להבעת

דעות, שבו אנחנו שומעים את עמדות הטלוויזיה וכל אחד נשאר בעמדתו

הוא - אולי זה סוב להשכלה כללית בלבד, אבל בזה איננו ממלאים את

מלוא תפקידנו.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה לחשוב כיצד למקד

יותר את הדיונים, לבוא עם רשימת תביעות שלנו, מה אנחנו רוצים לקבל,

לעמוד על כך שנקבל את זה, ושנצא גם עם איזו שהיא התייחסות למדיניות

של הטלוויזיה או רשות הסידור כולה וניהולה כיום.

דיברו כאן על תכנים. הבעיה היום היא שענין

התכנים עומד בסדר עדיפות שני, כי גם אם יסכימו על התכנים, הבעיה

היא איך להעביר אותם. זאת הבעיה המרכזית, הבעיה הניהולית, אני הושב

שצריך לציין את הדרך שבה המנכ"ל מנווט את הענינים. גם אני בשלב

מסויים חשבתי שאולי הוא היה צריך להיות יותר "נמרץ" כביכול, אני

מודה שטעיתי, כי בצעדים נחפזים ונמהרים, במהפכות מהיום למחר, לא

משיגים שום דבר, במיוחד בקונטכסט כל כך רגיש שבו צריך לשקול את כל

ההיבטים, יש כאן הרבה בעיות, ובמעשים פזיזים לא היו פותרים אותן

בשום פנים ואופן. אני רואה שיש לו סבלנות של ברזל ועור של פיל,

והוא מתקדם צעד אחר צעד. ראוי שהדברים ייאמרו לו. יש בעיות, ואני

רואה שגם אין לו גיבוי מספיק מכל הגורמים. אינני מאשים אף אחד,

אדם יכול להיות צודק, להביע תביעה נכונה ולתבוע את קיומה מיד, ולפעמים

הוא משיג תוצאה הפוכה,

אני מקווה שהדברים שהיו, במיוחד החיכוכים

הקשים מאד שראינו כאן בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל, ייעלמו, כי

המנכ"ל אינו יכול לעבוד ללא גיבוי של הוועד המנהל, נוסף לכל הלחצים,

נוסף לכל הבעיות עם העובדים - והוא צריך לבוא בתביעות כלפי כולם -

אין גורם אחד שיעמוד מאחוריו ויתן לו גיבוי. גם בוועד המנהל הוא

צריך להיאבק, וזה קשה מאד, אני מאמין ומקווה שגם המנכ"ל מצדו ימצא

את הדרך לשתף פעולה עם הוועד המנהל. כמו שהוא מנווט באורך רוח

את מעשיו עם עובדי הטלוויזיה ועם הגורמים הסונים, כך ימצא גם דרך

לשתף פעולה עם הוועד המנהל ויתרום את חלקו להבראה ראשונית של

היחסים בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל.

לגבי נושא הכספים - כאן יש לי ביקורת מסויימת

על הקונספציה של המנכ"ל, שאני שומע אותה מפעם לפעם. אנחנו שומעים

כל הזמן שצריך כסף לטלוויזיה. אנחנו שומעים רמזים בדבר הצורך

בהגדלת האגרה, הכסף שממשלת ישראל, על זרועותיה ורשויותיה השונות,

יכולה לספוג מעם ישראל הוא מוגבל, ואת הסכום הזה צריך לחלק לפי

סדרי עדיפויות, באים לכאן מובטלים מירוחם; באים תושבי שכונות

מתל-אביב ומדברים על תוספת שעות בשכונות; באים לכאן פועלי "אתא",

ועוד עשרות גופים. וכולם צודקים, צריך איך שהוא לחלק את העוגה.

השאלה היא באיזה מקום שמים את הטלוויזיה, הדבר הכי צודק ששמעתי היום

בדבריו של המנכ"ל הוא שאי אפשר פצד אחד לבקר, ומצד שני לא לתת את

האמצעים, אני מקבל את זה. אני רק שואל איך נקבעת רמת הטלוויזיה,

אם היא פונקציה של בסף. כלומר אם אני קובע מראש שאני רוצה לענות

על כל המטרות והדרישות של חוק רשות השידור, המשפט השני שנלווה

לזה הוא שלשם כך צריך הרבה כסף, והמשפט השלישי הוא: האם מדינת

ישראל במצבת היום יכולה לתת את הכספים האלה. אולי אנחנו צריכים

דווקא לתת גיבוי למדיניות של הורדת רמת הטלוויזיה, בהתחשב באילוצים

הקיימים היום במדינת ישראל, זו השאלה הראשונה האקטואלית היום,
השאלה השניה היא עקרונית
על בסיס איזה

מנגנון נקבעה רמת הטלוויזיה, מישהו יכול לומר: שממשלת ישראל תחליט

להגדיל את האגרה, ואז רמת הטלוויזיה תעלה, האם זה המנגנון הרצוי?

הוא כוה, השאלה אם הוא רצוי, כי המנגנון הזה מניח שאזרחי מדינת

ישראל הם לך כבני ערובה, ורמת הטלוויזיה נקבעת על פי החלטה שמתקבלת

בקשר לגובה האגרה.

לדעתי יש אלטרנטיבה, ובכיוון הזה מדינת ישראל

היתה צריכה ללכת. כי הכיוון של הטלת אגרות וקביעת המיכסה באופן

אוטומטי אינו מתחשב כהוא זה בעקרון היד החופשית שמווסתת דברים לפי

רצונות, לפי ביקושים והיצעים,

למה אני מתכוון? יש מי שאומר שהגיעו כבר

לרמה המינימלית ואי אפשר לרדת עוד, יש למשל "קול לבנון", שפועלת

בלי שום תקציב, זה המינימום שבמינימום, מחזיקים תחנת טלוויזיה,

משדרים חדשות של רדיו ומקרינים סרטים קנויים, אם מדינת ישראל מגיעה

למסקנה שאין לה תקציבים והיא אינה יכולה לעשות יותר שום דבר, היא
יכולה לומר לטלוויזיה
אנחנו היום בשעת מצוקה, סדר העדיפויות הוא

כזה וכזה, אנחנו רוצים תחנת טלוויזיה כמו "קול לבנון", אינני מציע

זאת, אינני ממליץ ללכת בדרך זו, אני רק אומר עד כמה אפשר לרדת,

אם לא רוצים את זה, אלא רוצים שלבי ביניים, אז יהיה "קול לבנון פלוס",

תהיה הטלוויזיה ברמתה הנוכחית, אבל כל אלה הם מנגנונים לא בריאים,

אלה מנגנונים של מדינת ישראל במצוקה.

לדעתי המנגנון הבריא ביותר היה יכול להיות

אי ורק על-ידי מימון הטלוויזיה באמצעות פרסומת, ואז היה איזה מנגנון

הגיוני לפחות, שאם הטלוויזיה היתה טובה ושיעור הצפיה היה יותר גבוה,

היו יותר הכנסות מפרסומת, כי יותר אנשים היו צופים, והיה איזה קשר

בין תקצובה סל הטלוויזיה לבין רמת הצפיה בה. היום אין שום קשר בין

הדברים האלה. ואז היה איזה מנגנון טבעי שהיה אומר: ההשתתפות הממשלתית

יכולה להיות לגבי סוג מסויים של דברים שאינס רווחיים, אבל נועדו

לעודד את היצירה המקורית ודברים שהמדינה חושבת שצריך לעודד אותם.
א, פורת
כמו הסידורים לחוץ-לארץ,
מ. איתן
נכון, בדברים מסויימים הממשלה יכולה להגיד

שהיא מוכנה לסבסד חלק מהתקציב שלכם, להפקות

מקוריות וכדומה, אבל המנגנון הבסיסי של הטלוויזיה היה מתגלגל על

בסיס שיש בו תמריץ פנימי לכך שתהיה יותר צפויה. וכל העסק היה מתבסס

על כללי משחק קצת אחרים, במצב הנתון של היום אינני רואה את הפתרונות,

מבחינה מסויימת המנכ"ל אמר דברים מסוכנים,
הוא אמר
אני רוצה להילחם באבטלה, לא לפטר עובדים, אני רוצה לספק

להם עבודה, ואז אפתור את בעיית האבטלה ברקות השידור,

א. פורת; לא, אז אמלא מה שמוטל עלי על פי חוק רשות

השידור,
מ. איתן
זה לא מוגדר, מה שחוק רשות השידור דורש,

אלה דברים שלעולם אי אפשר יהיה להגשים

אותם עד הסוף, כי אלה דברים כלליים, למשל, לעודד יצירה מקורית

או כדומה, תמיד אפשר לעשות יותר טוב. גם אתה אמרת: אם יתנו לבו

20 מיליון דולר, נעשה טלוויזיה יותר טובה מה"בי.בי.סי.". מישהו
יכול להגיד
אם תתנו עוד 10 מיליון - נצליח עוד יותר סוב לבצע את

חוק רשות השידור, את המשפט הזה אני מקבל תחת המגבלות והאילוצים

התקציביים, וזה תמיד רק חלק מהדברים, אף פעם לא הכל. הכל קיים

רק באוטופיה.

מבחינת המדיניות, אין לי רושם שאנחנו כוועדה

יכולים לומר שאנחנו יודעים לאן צועדת רשות השידור, מבחינת הוועדה

אולי הקדשנו לנושא הרבה זמן, אבל לא מיצינו את הדיון גבך שאנחנו

יודעים היום לאיזה ביוון הולכת הרשות. מובן שאין גם התייחסות של



הוועדה האם הכיוון הזה רצוי לדעתה, האם היא יכולה לעזור בתהליך

הזה ולתת לו גיבוי, או להסתייג מחלקים מסויימים שלא מקובלים עליה.

בקווים כלליים - הייתי מאד מבקש שרשות

השידור תירתם למאמץ הלאומי, ויחד עם זה תבהיר לציבור שלא צריך

לבקר אותה, שהיא חיה באילוצים מסויימים, ודווקא היום לא להביא

עבודות נוספות ולהעלות את הרמה, אלא להיות מודעים לכך שצריך לחסוך.

ואם יש אבטלה מסויימת, לא להוסיף הפקות - שהן חשובות, ויבוא יום

וכולנו ניתן לזה יד - אלא להיפך, לומר: אם הגענו למצב שאין הפקות

ואנשים אינם עובדים, להסתדר אתם בצורה כזאת שהם יצאו ויעזבו את

המערכת, ולצמצם בהוצאות, זה הקו האקטואלי להיום. כי אנחנו חלק מכל

עם ישראל. אמנם כל אחד מושך לכיוון שלו, אבל יש רק שמיכה אחת,

לכן על הטלוויזיה לקצץ קצת בתקציבה,

ת, טובי; אני מבין את דבריו של מר פורת בקשר להזמנת

עובדים או ועד עובדים, אבל אני חושב שזה

רק לתועלת כשהוועדה שומעת דעות שונות, בלי שום התחייבות לקבל דעה

מסויימת, זה לתועלת הענין שהוועדה אינה נועלת את דלתותיה בפני

אנשים שיוצרים ושותפים למבנה הזה. לכן לדעתי אין מקום לתרעומת.

אני במצוקה באשר לשאלה על מה אנחנו דנים,

דובר על כך שתוצג בפנינו תכנית הבראה. אני מבין את השענות על

המצב הקיים, הנובעות מאילוצים תקציביים, מחוסר מקורות ליצירה,

וטלוויזיה בהחלט אינה יכולה להתקיים בלי מימון, אני מסכים אתכם

בתביעה הזאת מהמדינה. אנחנו נאבקים נגד הקיצוצים בכל החזיתות.

יש קיצוצים רבים בכל המקורות הממשלתיים, תפקידנו לבלום ולהעלות

את המצוקה החברתית שהטלוויזיה היא חלק ממנה. וועדת החינוך צריכה

לתת את הגיבוי ולתבוע מימון הולם ויותר גיבוי לטלוויזיה, אבל חוץ

מההצעות והמחשבות שלכם לייעל פה ושם, וזה כמובן גם על חשבון התכנים,

בעצם לא שמענו אלא דבר אחד, שאתם מחכים להמלצות של חברה מסחרית

שתציע איזו תכנית ייעול. ועד אז אנחנו ואתם נצטרך לחכות,
היו"ר נ. רז
בכל זאת מנכ"ל הרשות מנה סדרה של פעולות

שהרשות עושה,
ת. טובי
הוא אמר איך עומדים בפני המצוקה התקציבית

שהיא חלק מהבעיה. וכאן אני רוצה להסתייג.

נעזרים כמובן בדברות מסחריות לגבי ייעול מוסדות ציבוריים. אבל מוסד

ציבורי שיסתמך על עצות והמלצות של חברה מסחרית לייעול - אני קצת

מסתייג מזה. אני חושב שזה תפקידכם שלכם להציע, לפרוץ את הדרך,

לשנות את המציאות. כי חוץ מהעדר תקציבים שמענו גם שחסר ניהול יעיל:

יש הנהלה ואין הנהלה, גורמים שונים מושכים לכיוונים שונים, יש

סתירות, סמכויות מתנגשות לפעמים. שמענו זאת גם מעובדים, גם כתבו

על בך בעתונים.

אני שואל האם זה לא נובע ביסודו של דבר

מהפבנה של הנהלת המוסד הזה, שמוקמת ומורכבת בדרך כלל על פי שיקולים

מפלגתיים, פוליטיים. אינני רוצה להתייחס לאף אחד באופן אישי,

אבל בבית הזח אנחנו שומעים על מינויים בכל מיני חברות, בכל סיני

מוסדות, ולצערנו גם חטלוויזיה נכנסה לתוך הקלחת הזאת, אנחנו שומעים

על מינויים מתוך שיקולים פוליטיים, מפלגתיים, ולאו דווקא מקצועיים,

כפי שמוסד עצמאי כמו הטלוויזיה מחייב, האם אינכם חושבים שיש מקום

לשינוי סטרוקטורלי בשיטה ובצורה של הקמת ההנהלה, כדי שהגוף הזה

וההנהלה שלו יהיו עצמאיים, שלא יעבדו תוך אילוצים ואילוצים שכנגד

ושיקולים שאינם עניניים לפעמים? אני חושב שיש בהחלט מקום למחשבה

חדשה באשר לבניה מחדש של רשות השידור,



איבנו מדברים היום על תכנים ותכניות.

אבל אני רוצה רק לומר לחבר-הכנסת ורדיגר, יצרו איזו אגדה על

הטלוויזיה בערבית. יש מי שמרוצה מזה בוודאי, הוא מקבל פרסים ודברי

שבח. אתה יכול להסכים או לא להסכים לדברי, אבל זה בסופר זול של

תעמולה ממשלתית, כשהתכנים התרבותיים והחינוכיים מוצגים לפעמים

באופן ילדותי והם חסרי כל ענין. זו לא דוגמה למה שטלוויזיה צריכה

להיות.

אני שולל תכלית שלילה אפשרות של פתרון

הבעיות בטלוויזיה באמצעות פרסומת מסחרית, זה ללא ספק יפגע מאד

במאמצים להעלות את הרמה התרבותית והחינוכית, זה יפגע בעצמאותה של

רשות השידור.

מ. ינון; אני רוצה להשלים כמה דברים. קודם כל לגבי

הבטחתנו בענין תכנית ההבראה - בעקבות כל

האירועים שהיו אצלנו עשינו שני מהלכים. מהלך אחד היה תכנית הבראה

זמנית או תכנית בלימה, לגמור את שנת התקציב הנוכחית תוך כדי תשלום

משכורת לכל העובדים, והם אינם מעטים. בעקבות זה עשינו כמה מהלכים
די מכאיבים
הפסקת עבודתם של עובדי החוץ, שהם בערך 20% מכוח העבודה

שעבד בפועל ברשות השידור, דבר שכמובן השפיע על השידורים במידה

מסויימת, בעיקר לטווחים יותר ארוכים. עשינו את כל תכנית הקיצוצים

שדיבר עליה אורי פורת, ושנמצאת במסמך כתוב שהוגש השבוע לשר האוצר

כחלק מההידברות שלנו להבטחת תשלום המשכורות לעובדים. אני מציע

שהמסמך הזה יהיה על שולחן ועדת החינוך.

שנית, בימים אלה גמרנו את המשא ומתן עם

משרד האוצר, אני מקווה שזה יאושר גם על-ידי ועדת הכספים של הכנסת,

על גובה האגרה, שהיא נגזרת מהסכמת האוצר לגובה התקציב שלנו. שני

הדברים קשורים זה בזה. בניגוד ל"בי.בי.סי,", שם הממשלה הבריטית

מעבירה ל"בי.בי.סי." 25 מיליון אגרות של אזרחים, כלומר הממשלה גובה

את האגרות ומעבירה; אצלנו מפוטנציאל של כמיליון משלמי אגרה אנחנו

מצליחים לגבות 50%-60% בכוחות עצמנו, ואנחנו מפקידים את זה במשרד

האוצר. זה אחד הדברים שעד היום, למרות כל הלחצים והבקשות שלנו,

למרות כל המהלכים שעשינו, למרות שבכל ועדות הכנסת כולם ראו בזה

פתרון - עד היום ענין העברת האגרה לגביה על-ידי חברת החשמל או

גורם ממשלתי אחר לא סודר, הדברים קשורים בחקיקה. המקום לשפל בזה

הוא בכנסת. אדרבה, שחברים בוועדת החינוך יציעו הצעת חוק פרטית,

אני קיבלתי את כל העידוד משר החינוך לענין הזה, הוא דיבר עם שר

האנרגיה. גם שר האוצר אמר לנו השבוע שהוא איננו מבין למה זה לא

סודר עד היום. כשהוא היה שר האנרגיה גם הוא ניסה קצת לקדם את זה.

עד היום הנושא הזה לא נפתר. זו בעיה מרכזית. זה גם לא הוגן שרק

חלק מהאוכלוסיה משלם את האגרה וחלק לא. מחיר האגרה הוא פחות ממחיר

עתון ליום. נניח אפילו שאין בכלל טלוויזיה; האם שירותי הרדיו

בישראל אינם שווים כמו עתון יומי אחד? מדוע שאזרח במדינה לא ישלם

עבור עתון יומי, כל יום? הממוצע הוא כ-120 שקלים ליום,

ובכן יש פה בעיה יסודית שבכוחה של הכנסת

לפתור אותה, זה לא בכוחנו. אנחנו לא יכולים לחוקק חוק שחברת החשמל

תנתק את החשמל למי שלא שילם אגרת טלוויזיה. זה צריך להיעשות על-ידי

חקיקה של הכנסת, שאגרת הטלוויזיה תשולם יחד עם חשבון החשמל. אני

בהחלט מחזיר את הכדור למגרש של הכנסת.

א. סרטני; האם העובדה שהממשלה יצאה מהענין מעוגנת

באיזו החלטה או מגמה מראש שהטלוויזיה תקיים

את עצמה, או שזה בגלל האילוצים?

מ, ינון; זח בגלל האילוצים, במסגרת הקיצוצים. להיפך,

היתה פעם מגמה באוצר שנהיה קשורים באוצר,

והוא תמיד היה מעונין כן להיות שותף. ;



מ. איתן; האם יש רפרנס באוצר שבודק את התקציבים שלכם?

מ. ינון; בוודאי. הם הקימו צוות מיוחד כדי לתאם אתנו

את כל פרטי התקציב. האוצר יושב אתנו כמו עם

כל משרד ממשלתי אחר, והאגרות שלנו נמצאות אצל החשב הכללי, הן בכלל

לא נכנסות לקופה שלנו,
א. סרטני
למה שלא תוגש הצעת חוק של הממשלה, של האוצר?

מ. ינון; אדרבה. זה ענין של שר החינוך, של שר האנרגיה.

משרד העבודה והרווחה היה משלם את האגרה של

כל מי שנזקק לבישוח הלאומי. בגלל הלחץ התקציבי זה הופסק.
מ. איתן
משרד העבודה והרווחה, באמצעות הביטוח הלאומי,

צריך לשלם את האגרה של כל אזרחי ישראל,

והביטוח הלאומי צריך לגבות את זה, כי זה שירות רווחה,

מ. ינון; בבקשה, אנחנו מוכנים לקבל כל הצעה, ובלבד

שהכסף יגיע אלינו בלי שאנחנו נצטרך לעסוק

בגביה, אין לנו ענין בגביה. יש לנו ענין ביצירה, תנו לנו את האגרה,

כמו באנגליה, ולא חשוב לנו איך היא תיגבה, באמצעות חברת החשמל, או

אחוז מהביטוח הלאומי, ותעבירו לחשבוננו בכל חודש את החלק השנים-עשרה,

לפי הנחיות האוצר, אחרי שנסכם את מסגרת התקציב, אין לנו כל ענין

בגביית האגרה. אבל ברור שאין לנו ענין להגיד כל הזמן שאנחנו מחסלים

את האגרה, ובגלל זה אנשים לא ישלמו. עובדה ששנים מדברים על שינוי

צורת הגביה, ושום דבר לא קורה במציאות. זה נושא קונקרטי שעל הכנסת

לטפל בו, היועץ המשפטי לממשלה מכיר את הענין, שרים מכירים את הענין,

ושום דבר לא יצא מזה. ואני פונה באופן הרשמי ביותר לוועדת החינוך

של הכנסת ומציע לה להיכנס לטפל בזה,
היו"ר נ. רז
נפנה ליועץ המשפטי של הוועדה ונבקש ממנו

להתחיל לעבד איזו הצעה בענין זה,

מ. איתן; אני מציע שניפגש גם עם שר העבודה והרווחה

"" וננסה לענין אותו שזה ייכנס למסגרת שירותי

הרווחה שהמדינה נותנת חופשי, ומצד שני הביטוח הלאופי יגבה תוספת

קטנה ביותר בדמי הביטוח הלאומי,

מ. ינון; זהי אולי קשה, אינני יודע אם אפשר להטיל עוד

על תקציב המדינה, אבל אזרחי מדינת ישראל

יכולים לשלם 120 שקלים ליום לרשות השידור, כמו שהם קונים עתון,

במסגרת ההידברות שלנו עם האוצר על מסגרת

התקציב שלנו לשנה הבאה חתמנו להם על מסמך שאנחנו עומדים לצמצם את

מצבת העובדים שלנו ל-1,400 איש, כלומר זה 200 אנשים פחות ממה שנמצאים

היום במצבת העובדים, חוץ מעובדי החוץ שמספרם הגיע ל-120, מובן שזה

לא דבר שנעשה בין לילה, אבל זה תהליך שהתחייבנו לו, אני מקווה שנוכל

לעמוד בו, שעד 1 באפריל 1986 נהיה במצבת תקנים של 200 אנשים פחות,

אני חושב שצמצום כזה ההא בהחלט משמעותי, אין לנו פנסיונרים שיוצאים

באופן טבעי, רוב עובדי רשות השידור הם דור יותר צעיר, יכול להיות

שבעוד שש-שבע שנים יהיה לנו דור שלם שיצטרך לפרוש מרשות השידור,

בעיקר ברדיו. היום אין לנו דור כזה שפורש באופן טבעי, לכן הבעיה

הרבה יותר מסובכת,

לגבי ניידות עובדים - למרות מה שקרה עם

הפסקת עבודתם של עובדי החוץ, אני חושב שדווקא בימים האחרונים תכניות

"מבט" הן מלאות, יש כתבות מכל מיני מקומות, בשבועיים האחרונים,

למרות שאין עובדי חוץ, אני חושב שיחסית לאפשרויות תכניות "מבט"

עומדות בהחלט ברמה, מבחינת המגוון של הנושאים והכיסוי מבחינה

גיאוגרפית. זה נעשה כתוצאה מנסיונות של ההנהלה, תוך הידברות עם



העובדים, לשנס מותניים ולמנוע סגירה. כל העובדים שהופיעו כאן הם

נגד סגירת הטלוויזיה. אינני אומר שאין עובדים בטלוויזיה שאומרים

שצריך למגור אותה. אלה שהופיעו כאן אינם רואים בסגירה פתרון הבעיה.

גם אני, כמי שעוסק בנושא בחודשים האחרונים,

לא רואה בסגירה פתרון. רק מי שיש לו דעה קדומה נגד הטלוויזיה מציע

בהזדמנות זאת לסגור אותה. חבר-הכנסת ורדיגר מציע לסגור רק את

הטלוויזיה, לא את הרדיו. זו טעות, מתוך ידיעה אני יכול להגיד

שסגירת הטלוויזיה תביא לסגירת הרדיו, וזה יביא לסגירת הטלוויזיה

הלימודית ואולי אפילו גלי צה"ל.
א. ורדיגר
האם מי שאין לו טלוויזיה משלם אגרה?
מ. ינון
לא, הוא פטור מתשלום האגרה.

חברת "אמן" ערכה כבר את הסקר הראשוני-

השבוע תהיה לנו פגישה אתה בקשר להמשך העבודה, אם החברה תבוא עם

תכנית התייעלות ברורה, אנחנו נבוא אתה לעובדים, נתייעץ עם האוצר.

כל תכנית התייעלות שפירושה גם הקטנת מספר העובדים, מחייבת לשלם

פיצויים מוגדלים לעובדים שיפוטרו. אין לנו כסף לכך בתקציב הרגיל

שלנו. משרד האוצר יצטרך לתת לנו עזרה לתשלום פיצויים מוגדלים למאות

אנשים, אם נבוא לעובדים בצורה הוגנת, בתום לב, לאחר שחברה מקצועית

נייטרלית שאינה מעורבת בפוליטיקה ובענינים של איגוד מקצועי, תביא

הצעה רצינית להתייעלות, והעובדים לא יתנו לזה יד - יכול להיות שלא

תהיה לכו ברירה ונגיד שאנחנו סוגרים את הטלוויזיה. ואז נצטרך לשלם

פיצויים לעובדים. ואחר כך נפתח אותה מחדש לפי שיטות חדשות, לפי

חוזים מיוחדים, עם מנגנון יותר קטן. הכל יכול להיות. אבל לומר עכשיו

שצריך לסגור את הטלוויזיה, לפני שנעשתה בדיקה רצינית, זה לא פותר

שום דבר.

בקשר למינוי מנהל טלוויזיה - חלק מהמהומה

שהיתה סביב רשות הסידור היתה בענין בחירת מנהל הטלוויזיה. הגענו

לשיא של מהומה בענין הזה. המליאה הקימה ועדת משנה שעסקה בזה כבר

בשתי ישיבות, והיא אמורה לסכם מחר בבוקר את עבודתה ולהגיש ביום שני

הקרוב למליאה הצעה של נהלים חדשים, במתכונת הוועדה לבחירת שופטים.

הבסיס הוא שינוי השיטה, כלומר פטור ממכרז והצורך בכישורים פורמליים

כאלה או אחרים, כמו ענין ה-ב.א. וכוי, מצד שני עדיפות מסויימת

להצעות של הדרג המקצועי, שלמנכ"ל תהיה זכות ראשונית להציע מנהל

טלוויזיה שמקובל עליו. הרכב ועדת הבחירה ישונה, זה לא יהיה הוועד

המנהל. היתה טענה שיש יותר מדי פוליטיזציה בענין הזה. זה יהיה גוף

משולב של חברי מליאה וחברי הוועד המנהל, אני מקווה שההצעה הזאת,

שאלה עיקריה, תעבור ביום שני הקרוב במליאת הרשות, אני מניח שתהיה

קצת התנגדות. הדברים האלה נראים לי הגיוניים. אני חושב שזאת הצעה

נייטרלית, אובייקטיבית, שלא קובעת מראש מי יהיה המועמד, אם כי

היא בהחלט נותנת עדיפות למנכ"ל, שכולנו דורשים ממנו אחריות למה

שאנחנו רואים על המסך, שתהיה לו אפשרות לנסות לשכנע את הוועדה

לבחור את האיש המקובל עליו. אם הוא לא יצליח לשכנע, אז תהיה לו

בעיה והוא יצטרך להשלים עם מינוי אחר. אבל צריך לתת לו את ההזדמנות

הזאת.

בגלל כל הדיבורים שהטלוויזיה אינה ממלאה

אחרי מה שכתוב בחוק רשות השידור, עקבתי בזמן. האחרון אחרי השידורים.

הופתעתי לטובה, לגבי הרדיו אין מחלוקת שהוא מגוון, מענין וטוב,

יש לו תרומה נכבדה גם בנושאי יהדות, אם כי גם שם יש טענות על מנגנון

קצת מנופח וכוי;, אבל לא אכנס לזה. לגבי הטלוויזיה, לא היה השבוע

יום שהיא לא תרמה לסעיפים היפים שכתובים בחוק רשות השידור. אם ניקח

למשל את " מבט שני", היתה תכנית אחת על העליה מארצות-הברית; אתמול

היתה פרשה מתולדות הישוב, זו היתה תכנית מענינת מאד; בשבוע הבא

תהיה תכנית על העדויות שנשמעו בירושלים על תאומי מנגלה וכוי,

במסגרת התכנית "מפגשים" היתה לפני שבועיים תכנית על דור ההמשך של

ניצולי שואה; ביום ראשון האחרון היתה תכנית על כפר שלם ועיריית



תל-אביב, בעיה חברתית רצינית שאי אפשר להתעלם ממנה. ב"זה הזמן"

היו בשבועיים האחרונים תכניות מעגינות מאד ומגוונות" יש התכנית

"תצפית", כמוצאי שבת היתה התכנית "צירופים", תכנית יפה מאד, אנשים

אמרו לי שזה היה תשדיר שירות לעיר יבנה,

כלומר יש הגזמה רבה בטלנות שהכל הרוס ואין

בטלוויזיה שום דבר טוב. בבל זאת רוב עם ישראל יוקב ערב ערב מול

הטלוויזיה ובכל זאת מוצא ענין, אם זה היה כל כך גרוע, היו צופים

פחות. ועובדה שכל יום יש בעתונים על מה להתווכח ועל מה לבקר.

אינני נכנס לפרטי כל תכנית, אבל למרות כל הטענות והמצוקה הכספית

יש יצירה. לכן צריך לשיב כל דבר בפרופורציה הנכונה שלו. אלא שרשות

השידור זה דבר שנכנס לביתו של כל אחד, לכן אינני מתלונן שכולם

כותבים וכולם מבקרים. אבל בין זה לבין להגיד שצריך לסגור את זה

מפני שזה חורבן טוטלי - יש מרחק רב,

א. אבנר; חבר-הכנסת איתן דיבר כאן על הורדת רמה

כמדיניות, אפילו זמנית, זה יכול לקרות

שבגלל מחסור בכסף יפיקו פחות במשך זמן מה; או שבגלל מחסור בכוח אדם

מסוג מסויים ירדו מהמסך שתים-שלוש תכניות "כלבוטק". אבל אם ננקוט

מדיניות כזאת, אפילו זמנית, התוצאה תהיה שכדי לצפות בסרטים קנויים

יעברו לתחנות זרות, אינני חושב שהטלוויזיה קיימת כדי שיצפו בתחנות

זרות. היא קיימת כדי שהיא תהיה, כמידת יכולתה - וזאת יכולה להשתנות -

גורם בחיי התרבות של הארץ הזאת, גם על-ידי קניה נבונה, שמייקרת את

זה, ובוודאי על-ידי ייצור עצמי. טלוויזיה שאינה מייצרת דוקומנטציה

מקומית ואמנות מקומית, אין לה זכות קיום, היא יכולה לפעמים לייצר

יותר, לפעמים פחות. כשאין לה כסף היא מייצרת פחות. אסור לה לוותר

על פוטנציאל הייצור שלה" ייתכן שפה ושם יש שומן שנוכל להתקיים

בלעדיו גם בעתיד, גם לכשירחיב. אבל לוותר עקרונית על שלד של פוטנציאל

ייצור תרבותי - אם הטלוויזיה תעשה זאת, הרי כאילו ויתרה על טעם

קיומה גם מבחינה מהותית וגם מבחינת מה שכתוב בסעיפים 2, 3 ו-4

בחוק רשות השידור.
מ. איתן
אמרתי שכל השירותים במדינה, ללא יוצא מן

הכלל, צריכים להתאים את עצמם למציאות חדשה.

פירוש הדבר ירידה ברמה של חינוך, בריאות, תעסוקה, מזון, הכל. אז

גם הטלוויזיה תרד ברמתה. זה לא אסון,

א. אבנר; הרי זה מה שקורה, ולצערי הרב זה יקרה עוד

יותר בשנה הבאה, אם לא יימצא פתרון רדיקלי

שברגע זה עוד איננו נראה באופק. אם ועדת הכספים תאשר את האגרה

שמוצעת עכשיו על דעת האוצר ועל דעת השר, ומהאגרה הזאת נצטרך לשלם

את החוב שנבע מירידת הפרסומת ברדיו, נמצא את עצמנו בשנה הבאה עם

תקציב שהוא ריאלית קטן ב-8% מהתקציב של השנה הזאת. והירידה של

10% בכוח האדם במשך השנה, אינה פותרת, כי כידוע ירידה בכוח אדם

אינה משתלמת לאלתר, ובכן בוודאי שהטלוויזיה עושה את חובתה מבחינה זו,

אבל אם מדברים על מדיניות לטווח ארוך, היא

צריכה לקיים את פוטנציאל הייצור שלה, את השלד של פוטנציאל הייצור,

ולעמוד בשליחותה התרבותית, ואם מדברים על "קול לבנון פלוס", השאלה

היא: פלוס מה? אני משיב על זה: פלוס תקווה, פלוס פוטנציאל, על זה

אסור לוותר, ואת זה האגרה לא תפתור, גם אם כולם ישלמו אותה,

ה"בי,בי,סי," נתון עכשיו בצרות גם אחרי שהוא מקבל 25 מיליון אגרות,

הפוטנציאל המכסימלי שלנו זה מיליון אגרות, הצרכים של הציבור שלנו

אינם קטנים יותר מאלה של הציבור בבריטניה, כי הוא יותר הטרוגני

גם מבחינת הלאומים, גם מבחינת העדות, גם מבחינת מגוון הטעמים,

אז אולי אפשר לתת שירות צנוע יותר בחמישית מהכסף שעומד לרשות

ה-"בי,בי,סי,", אבל ב-% 4 מהכסף שעומד לרשותו - זה לא ילך, אחת
מהשתים
או שיהיה סבסוד פסיבי מהממשלה, אינני חושב שזה הזמן ואינני

חושב שזה רצוי מכל בחינה שהיא, או שתהיה מידה מסויימת, מבוקרת, של

פרסומת, זה לא צריך לפגוע בעצמאותה של רשות השידור, בוודאי לא כל



כל זמן שהיא פינופוליסטית, ואז אולי אפטר לתת שירות ברמה שיש

לה מינימום של סבירות.
א. פורת
חבר-הכנסת טובי, אתה הצגת את המצב כאילו

הנהלת רשות השידור יושבת בחיבוק ידיים

ומחכה שאיזו חברה מסחרית תביא לה את הישועה בצורת איזו תכנית

הבראה, ולא ידוע אם היא טובה למוסד ציבורי או לא, זו הצגה לא נכונה

של הדברים, איננו יושבים בחיבוק ידיים. אנחנו עובדים קשה מאד.

בחודשים האחרונים אנחנו עובדים קשה מאד, ובמצוקה התקציבית הקיימת

אנחנו בכל זאת משדרים לא רע, יחסית לאמצעים שעומדים לרשותנו, המסך

לא כל כך שומם כמו שהיה עלול להיות. זה הודות למאמצים משותפים של

ההנהלה והעובדים, אנחנו עוסקים בניידות עובדים, מעבירים אנשים מתפקיד

לתפקיד, בשיתוף פעולה עם העובדים. לא כופים עליהם. הם מבינים את

הבעיה. אנחנו מחפשים דרכים איך לשדר יותר, ויותר טוב, עם פחות

אמצעים, בכל מיני שיטות של ייעול שמעולם לא נעשו ולא נבדקו ברשות

השידור, בו-זמנית אותה חברה עושה את העבודה שהיא עבודה מדעית,

תעשיה או ניהול תעשייתי אד ייעול - זה מדע, לנו אין הכוחות שיכולים

להתמודד עם הבעיה הסבוכה הזאת. טלוויזיה זה דבר מסובך ביותר.

ובכן איננו יושבים בחיבוק ידיים. מהדקים את החגורה, מתאמצים ככל

האפשר כדי לשדר מה שיותר, ויותר טוב,

שנית, דיברת על מינויים פוליטיים, ואני

מוכרח לומר שעשית זאת בעדינות רבה. אבל המסר היה ברור. הייתי אומר

שמנכ"ל רשות השידור הוא מינוי מקצועי, לא פוליטי. אני עתונאי כבר

שלושים שנה, בגלל זה נבחרתי לתפקיד, לא משום שאני חבר מפלגה זו או

אחרת, אדם נבחר על פי מעשיו, האם הוא עומד בציפיות או לא, עם כל

הכבוד, גם יושב-ראש הכנסת הוא מינוי פוליטי, אבל התפקיד הוא ממלכתי,

אני אומר זאת במלוא הצניעות. אינני משווה את עצמי ליושב-ראש הכנסת,

אבל התפקיד הוא ממלכתי. בתפקיד ממלכתי אדם חייב לדעת להתעלות מעל

לציפיות הפוליטיות, ולהחליט לגופו של ענין, לטובת הענין, באופן

האובייקטיבי ביותר,

מ. איתן; גם בתהליך הבחירה של שופטים יש נימוקים

מפלגתיים.

א, פורת; גם יושב-ראש הרשות וגם אני לא שמענו על

ההנהלה הזאת שאנחנו עוסקים בפוליטיזציה.

שמענו כל מיני ביקורת, אבל לא שאנחנו עוסקים בפוליטיזציה. לכן,

עם כל הכבוד, ההערה במקרה הזה היתה לא נכונה,

ת, טובי; לא רק אני הערתי זאת, זה נאמר מכל מיני

צדדים. לא התכוונתי רק למנהל הרשות, אלא

גם לוועד המנהל. אם אתה חשבת כך, אני מתקן את עצמי, התכוונתי לכל

מבנה ההנהלה.

היו"ר נ, רז; אני רוצה לסכם את הדיון. במהלך הדיונים

בוועדה עלה הנושא של פוליטיזציית יתר

של מוסדות שונים בהנהלת רשות השידור, עלה הדבר ששיקולים מפלגתיים

מכריעים את השיקולים המקצועיים. לזה התכוון חבר-הכנסת טובי, זו

נקודה כאובה, שבכך מורידים את הרמה שצריכה להיות גבוהה, גם של

נציגי ציבורים מסויימים, או השקפות מסויימות.

מ, י נו ן; אולי יביאו לנו דוגמה אחת של החלטה של

הוועד המנהל מ-1 באפריל 1984 עד היום שהיו

בה שיקולים מפלגתיים.
היו"ר נ, רז
לא כדאי להיכנס לזה, אבל הובעה פה אי-נחת

מהתופעה הזאת, גם אתה סבלת ממנה בקשר למינוי

מנהל לטלוויזיה.



לגבי הזמנת עובדים לוועדה - אבי קובע שזאת

זכותה של הוועדה להזמין עובדים; חובתנו, לשם יחסים מסודרים עם

המוסדות השונים, שהם ידעו מזה. לא מדובר על קבלת רשות. אינני מתאר

לי שמישהו היה מנסה למנוע זאת מאתנו, זה לא היה מועיל לו, ואיש גם

לא התכוון לזה. אבל אני מבין שכאשר זה קורה בלי ידיעת הממונים, זה

לא נעים. אני מקווה שלא נזדקק לאירועים בלתי נעימים כאלה.

אחד הדברים הברורים שעלו פה הוא שהצד הכלכלי

הוא בהחלט גורם שחונק את אפשרויות העבודה. אליבא דכל המשתתפים פה

יש צורך שגביית האגרה לפחות, שזה סכום נכבד ביותר, תקבל איזה מהלך

אחר, תיעשה באפיק אחר. מדברים על גביה באמצעות חברת החשמל. זה עלה

בכל הדיונים שהיו פה, אנחנו נצטרך לעסוק בזה, לבדוק האם ואיך לגרום

לחקיקה שתחייב גביה באמצעות חברת החשמל.

מ. איתן; אני מבקש לבדוק גם את הנושא של הביטוח הלאומי,
נ. כהן
אני מבקש שכאשר תדונו בנושא הזה תזמינו

את היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר נ. רז; חבר-הכנסת איתן שאל מה יכולה להיות התרומה

המעשית שלנו לקדם את הענין. אנחנו קיבלנו

על עצמנו לפנות את שרי החיכוך והאוצר לעשות פעולות על-מנת שהרשות

תוכל לעבוד. ואת זה עשינו. אני עשיתי זאת. באיזו מידה הם פועלים

אחר כך כתוצאה מהפניה שלנו - קשה לי מאד לבדוק את זה. אינני יודע

אם הם נפגשו או לא, אם החליטו משהו או לא. על כל פנים כתוצאה מהישיבות

כאן זה נעשה.

מ. איתן; אנחנו שומעים עכשיו למשל שהנהלת הטלוויזיה

עומדת להיפגש ולגבש המלצות ביניים לגבי

נושא הייעול. כלומר זה מכשיר לעיצוב מדיניות חדשה של רשות השידור.

השאלה היא אם יש הגיון בזה שאנחנו נהיה עם יד על הדופק, כלומר

שלאחר הישיבה הזאת ניפגש פעם נוספת, נשמע על הכיוון, אולי יהיה

גם לנו מה להגיד על זה, ואולי הם יצטרכו את הגיבוי שלנו, אחרת

אנחנו נכנסים לענין בעקבות המאורעות, ואינני יכולים לעשות הרבה.

היו "ר נ. רז; אנחנו לא יכולים לכוון את התהליך. שלא

תהיה לך אשליה בענין זה. אנחנו יכולים ללוות

אותו. אני מסכים שאנחנו לא צריכים להשתרך אחריו באיחור, אבל את

התהליך מכוונים האנשים המבצעים.

הצד המעשי של עבודתנו היה שחשבנו לקבל כאן

מהנהלת הרשות, מהטלוויזיה, תכנית הבראה, על פי התחייבות שלהם להביא

תכנית כזאת, הם ניסחו את זה לא בצורת תכנית הבראה, אבל הם ציינו

שורה שלמה של פעולות שהרשות עושה לצמצום ההוצאות, כלומר לייעול, כדי

לאפשר עבודה, לאפשר את השידורים, והרי זו המטרה המרכזית,

אני חושב שאנחנו לא צריכים להיכנס לפרטים

האלה, אני מתרשם שנעשתה פה עבודה - קראו לזה תכנית בלימה, או תכנית

חירום - כדי לבלום את תהליך ההתדרדרות ולאפשר לסיים את שנת הכספים

הנוכחית, על--מנת שאפשר יהיה להיערך לטווחים יותר ארוכים, לתת

אפשרויות פעולה יותר סבירות לרשות החשובה הזאת ולכלי החשוב הזה.

אינני מתאר לעצמי שאנחנו צריכים לעסוק עוד

בנושא הזה.

א, ורדיגר; מה לגבי תיקון החוק? האס יש צורך בתיקון

חוק רשות השידור? אני חושב שכן, ואינני

חושב שאני יחיד בנושא הזה,



היו"ר נ, רז; במידה שמישהו מחברי הוועדה או חברי כנסת

אחרים רוצים ליזום שינוי בחוק רשות השידור,

יבורכו. אני לא מצאתי שום ענין מעשי בזה.

א. ורדיגר; שר החינוך בדבריו בכנסת אמר שגם הממשלה חושבת

על תיקונים או שינויים בחוק רשות השידור.
היו"ר נ. רז
בסדר. כשיגיעו שינויים נשמע אותם ונתייחס

אליהם. גם לחברי כנסת יש אפשרות לעסות זאת

על-ידי הצעות חוק פרטיות, השטח הזה פתוח ליוזמות, אינני חושב שהוועדה

צריכה להיכנס לזה ולהתעסק עם חוק רשות השידור.
א. סרטני
אבל אם הוועדה תדחוף לענין של חקיקה בקשר

" לאגרה או ההסדר הכספי, אני חושבת שבזה עשינו

משהו.
א. ורדיגר
מה לגבי הסרבול של כל ההנהלה של הרשות? זה

נושא לתיקון החוק.
היו"ר נ. רז
זה לא ענין לתיקון החוק. בישיבה הקודמת

והיום מסרו לנו שהם פני לחברת ייעול מקצועית,

אחרי מכרז, כדי שיגיעו להם הגעה להיערך נכון מבחינה כלכלית, ארגונית,

מינהלית, כדי שהרשות תוכל לפעול. אנחנו לא ועדת ייעול. אנחנו נחכה

לתוצאות של חברת הייעול הזאת. לדעתי אין לנו מה לעשות עוד בענין הזה,

חוץ מאשר לייחל שהתהליך הזה יהיה יעיל ומהיר. ואחרי שתבוא התכנית,

היא תתבצע ותיושם בשלבים, בהדרגה, כדי שהדברים יבריאו. עכשיו המצב

לא בריא, איש אינו כופר בזה. למה לנו שוב לחטט בפצעים האלה? איננו

תורמים בכך שום תרומה.

קיימנו ארבעה דיונים תוך החודשיים האחרונים.

זה מספיק. אם תצא מזה פעולה מעשית שתגרום לשינוי המיוחל, בזה

מילאנו את חובתנו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11.00.

ו

קוד המקור של הנתונים