ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 18/02/1985

אגרות שירותים נוספים

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת החינוך והתרבות, שהתקיימה ביום בי

כ"ז בשבט התשמ"ה (8.2.85 1), בשעה 11.30

נכחו;
חברי הועדה
נ י רז - יו"ר

פי גולדשטיין

אי הראל

אי סרטני
מוזמנים
שי ידלין - סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

אי בריק - היועץ המשפטי למשרד החינוך והתרבות

ב' כהן - משרד החינוך והתרבות

יי שיפטן - מרכז השלטון המקומי

אי בראל - ארגון המועצות האזוריות

י' עפרון - יו"ר ארגון ההורים הארצי

אי קפלן - משרד האוצר

קי דינט - מרכז השלטון המקומי

עי צוקרמן _ מרכז השלטון המקומי

אבו-עסבה אחמד - יו"ר המועצה המקומית ג'את
מזכירת הועדה
די פלר
רשמה
טי קוטלר
סדר היום
אגרות שירותים נוספים.



היו"ר נ י רז;

אנ י פותח את הישיבה.

אי סרטני;

בעקבות התשובה שקבלתי בענין תשלום 3000 שקל עבור בחינת בגרות, אני שואלת,

מה היה התשלום לפני העלאתו, מתי שונה הסכום הזה ומפני מה זה עלה בכל כך הרבה

מאות אחוזים.

שאלה שניה, תכנית הלימודים בעזרת המחשב. אני מבקשת לדעכת כמה אנשים עוסקים

בהכנת תכניות לימורים ובאיזה תקציב, כמה תכניות הושלמו וכמה מהן מיושמות

ובאיזה בתי-ספר.

באיזה שלב נמצא הנושא של הערוץ השני בטלוויזיה? איפה זה תקוע?

אי הראל;

יכול להיות ששתי השאלות שלי כלולות בסדר היום של מחר, ואם כן, אני מסיר

אותן. איזה סמינרים יש בדעת משרד החינוך לסגור בשנה הבאה? שאלה שניה; האם נכונה

הידיעה שהופיעה באחד העתונים, שיש בכוונת משרד החינוך, במסגרת הקיצוצים בתקציב,

לקצץ בסעיף השתלמות מורים עד 50%? אם זה יידון מחר, אסתפק בכך.

היו"ר נ י רז;

יש לי הרבה מאד מברקים ופונים אלי מנהלי בתי ספר וועדי הורים, שטוענים

שהעלאת התשלום עבור בחינה בשיעור של 1500%, מביא לכך שילדים לא ניגשים לבחינות

או שהם בוחרים בקבוצת בחינות.

שאלה נוספת; בסיס גדנ"ע בג'וערה, יש בו חינוך מזורז לחזרה בתשובה, פעילות

של אנשי דת בנושא זה. אני מוכן להעביר את הפרטים למשרד. מדובר בבית ספר תיכון

בתל-אביב, כיתה י"א.

שאלה שלישית; אני מקבל אינפורמציה שבנצרת עלית יש 90 ילדים אתיופיים

שאמורים לקבל חינוך דתי, יש שם שני בתי ספר דתיים, אחד חבד"י ואוזד לא, ובית הספר

התבד"י מסרב לקבל אותם והם בחוץ. הם טוענים שהם פשוט אינם יהודים. שומר שמיים.

בצפת יש מצב משונה ביחסים שבין בית ספר עמל לבין העיריה. אני מקבל משם

קריאות אזעקה. המעמד של בית הספר בעיר אינו ברור. קיבלנו העתק מכתב לאורי אגמי

בנ ושא זה.

את שאר השאילתות אעביר ישירות לגב' כהן.

בנושא תשלומים עבור שירותים נוספים, קיימת התיעצות מסורתית בין משרד החינוך

לבין הועדה ומרכז השלטון המקומי, ובנושא זה אנו מטפלים בישיבה זו.

שי ידלין;

כפי שאמר היושב-ראש, אנו מקיימים מדי שנה התיעצות עם ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת על הנושאים ושיעור התשלומים הנוגעים לשירותים נוספים הניתנים במערכת

החינוך. כידוע, בחוק לימוד חובה קיימת אבחנה בין שירותים מקובלים שניתנים חינם,

לבין שירותים נוספים שעליהם ניתן לגבות שתלום מן הנהנה מהשירות. באופן מסורתי

התגבשו, בהתאם לצרכי המערכת השירותים הבאים במסגרת שירותים נוספים והם; חמרי

מלאכה, שירותי בריאות, ספרי לימוד.



מה שמיחד את הדיון בשנה זו הוא: א. העובדה שהדיון התאחר ביותר, בעקבות

פיזור הכנסת והבחירות שהתקיימו בשלהי השנה החולפת; ב. בפעם הראשונה אנחנו מבקשים

לכלול במסגרת אגרת השירותים הנוספים באותם נושאים מסורתיים הקיימים בה, גם את

היקף החינוך העל-יסודי, או החטיבה העליונה, דבר שלא היה קיים בעבר שהשירותים

האלה היו ממומנים במסגרת שכר הלימוד בחטיבה העליונה בתוך סל החינוך העל-יסודי.

לגבי הנקודה הראשונה, בטבלה הגשנו את כל הנושאים עם פירוט ושיעור האגרה

המוצעת לשנת הלימודים התשמ"ה, כאשר ההתיקרות בכל שיעור מבוססת על קצב ההתיקרות

שהיה בשנה החולפת. מאחר שהדיון הזה לא התקיים במועדו, פירסמנו את החישובים האלה

לידיעת השלטון המקומי, והוא הנחה את הבעלויות לגבות את התחשיבים האלה כמיקדמה עד

גמר הדיון ופירסום הדבר כחוק.

לפי הערכתי, אם הועדה תקבל את העידכון המבוסס על קצב התיקרות משנה קודמת,

ובידיעה שבדרך כלל הסכומים האלה שהם שווים לכל נפש, נגבו בפתיחת שנת הלימודים

עבור כל השנה, בעצם קיום הדיון לפי הערכתנו נוכל לפרסם את ההתיקרויות האלה ובזה

לתת את התוקף החוקי למיקדמות ששולמו, ובכך פחות או יותר לסיים את הטיפול באותו

חלק מסורתי של אגרת השירותים הנוספים.

לגבי החטיבה העליונה, כאן יש חידוש. נתחיל בענין העיתוי. החלטנו להפעיל את

הנושא הזה בתחילת שנת הלימודים, אבל לא הצלחנו להגיש אותו לדיון לפני כניסת עיסקת

החבילה הראשונה לתוקף, שבה היתה הקפאה על כל אגרות הממשלה, במסגרת ההקפאה

הכללית. לפיכך הנושא הזה מוגש לדיון והפעלה החל ממועד סיומה של עיסקת חבילה אי.

הנושאים הם הנושאים של חמרי מלאכה ושירותי בריאות, כשהמחירים של הטבלה הכללית,

מאחר שרצינו שאפשר יהיה לראות באופן השוואתי את העלויות, היה מדובר במוזירי

ספטמבר, כחמרי מלאכה בכיתות הנתיב העיוני ובכיתות של הנתיב הטכנולוגי-חקלאי -

הסכום הוא 1,120 שקל ליתרת יושנה. לפי הערכתי, במחירים של היום זה אולי הכפלה של

הסכום הזה, או קצת פחות.

קי דינס;

יש הוראה שיכולה למנוע את הדיון, האומרת שהסכום אחרי ספטמבר יהיה צמוד

להתיקרות במשק. זה בערך הצי.

שי ידלין;

זו תקופה שההתיקרות היתה מרוסנת. בחינוך הטכנולוגי יש הזדקקות להיקף יותר

גדול של חמרי מלאכה ולפי ההצעה המקורית מדובר על סכום כפול, 2,240 שקל. בשירותי

הבריאות מדובר על 1,400 שקל בכל הכיתות והמגמות.

ביקשנו את דחיית הדיון בישיבה הקודמת, גם משום שהתכוונו לקיים בירור נוסף

עם הבעלויות הנותנות את אותם שירותים נוספים שעבורנו מיוצגים על ידי השלטון

המקומי, וזאת למרות שחייבים להודות שבמיווזד בחטיבות העליונות, השלטון המקומי

מייצג רק חלק מהבעליות בחינוך העל-יסודי ולא כולן, כפי שהדבר בחינוך הרשמי.

הבעיות שעלו בדיון עם השלטון המקומי שאנחנו מבקשים לדווח לכם עליהן היו:

האחת, היתה התענינות חוזרת, באיזו מידה ניתן למצוא מקור חליפי לכספים שצריך לקבל

מן הגביה מן הנהנים במסגרת אגרת שירותים נוספים. מאחר שהענין הזה נכלל במסכת

השלמה של קיצוץ במערכת החינוך, ואנחנו עוסקים במספר בעיות לא-פתורות ובהיקף של

סכומים בינתיים די ניכרים, הגענו עם השלטון המקומי למסקנה, כי אין לנו מקור

חליפי למקור הזה וכל מקור חליפי יכביד על מערכת החינוך מעבר לקשיים הצפויים

בנושא זה.

לפיכך אנחנו חוזרים אליכם בדעה, שהפניה בענין חטיבת הביניים בעינה עומדת.

הסכמנו עם השלטון המקומי, ואנחנו חוזרים אליכם עם הצעה חדשה לגבי גביה עבור

שירותים נוספים אלה בחטיבה העליונה, מה שלא היה קיים בעבר, ועל ידי כך לשחרר

תקציב משרד החינוך והתרבות ממימון השירותים האלה, ובדרך זו להבטיח שמשרד החינוך

והתרבות יעמוד במכסות הקיצוץ המוטלות עליו.



הנושא השני שנשדון עם אנשי השלטון המקומי, היה צורת ביצוע הגביה. גם בנושא

זה הסכם כי הגביה צריכה להתבצע מוסד החינוכי עצמו. עם זאת, הסכם עם השלטון

המקומי, שאנחנו בנושא של שירותים נוטפים שיש בו משום תשלום שכר לאותם שירותים,

ומדובר בשירותי הבריאות, על הרופא והאחות, הם יקבלו שכר מן הבעלות, אך יש להבטיח

את השכר הזה בתוך שכר הלימוד בחינוך העל-יטודי, כאשר אותו כטף שייגבה מבחינה

מעשית עבור השירות הזה, ישמש את מוטדות החינוך בנושאים שבית הטפר מטפל בהם באופן

ישיר. בדרך זו נבטיח שני דברים. האחד, שלא יטוכן תשלום השכר בנושא השירותים

בתחום הבריאות כפי שהוא מתבצע על ידי הבעלים; ושנית, שלא תתבצע הוצאה על

פעילויות בבית הטפר אלא אם כן ייגבו הכטפים מן ההורים, במטגרת ההוראה שלא יווצרר

גרעון תקציבי.

באותה מידה שבית-טפר יגבה את האגדה, הוא גם יבצע אותן פעילויות שיוטלו על

ידי הבעלים על בית-הטפר. דוגמא לענין זה היו פעולות חינוך וחברה ונושאי ציוד

אחרים שמופיעים בתוך הטל. ההערכה היא שזה גם יגדיל את המוטיבציה של מוטדות

החינוך לעמוד בגביה שתוטל עליהם במטגרת אגרת שירותים בשלב החינוך הזה של החטיבה

העליונה.

לטיום דבדי המבוא, אני רוצה להזכיר לועדה את ההקשר הכללי של הטיפול בנושא.

אי הראל;

זה שונה מהטידור שהיה קיים לפני עם הרשויות המקומיות?

שי ידלין;

רק ברמה הטכנ ית-חשבונאית.

א' הראל;

הם גבו גם לפני כן את האגרה?

שי ידלין;

בשלבי החינוך שלא בחטיבה העליונה, הנושא הזה היה בתוך טל הלימודים. עכשיו

נעקור אותו משכר הלימוד אבל לא בעלות של הרופא והאחות, כדי להבטיח את שכרם, אלא

בשווה ערך של כטפים של פעילויות שנכללות בתקציב בית-הטפר. בית הטפר גובה את

הכטפים, והוא יכול לקיים את הפעילויות האקויוולנטיות שהוא מבצע מתקציבו, רק

במידה שהוא גבה את מלוא העלות של השירותים.

גם חברינו בשלטון המקומי טבורים שהמוטיבציה הזאת חיונית ביותר לפעילות

התקינה של גבית האגרה הזאת בבתי-הטפר העל-יטודיים.

אני רוצה להעיר הערה כללית. אתם זוכרים כאשר משרד החינוך והממשלה החליטו

על תכנית הקיצוצים של משרד החינוך והתרבות לקראת תשמ"ו - וגם לחברינו בשלטון

המקומי היתה עמדה מאד מוגדרת בנושא זה - והיתה הצעה שהעלתה על ידי האוצר ונתמכה

על ידי השלטון המקומי, לבטל במספר דרגות-כיתה של החינוך העל יסודי את לימוד

החינם ולחזור לשכר לימוד מדורג.

אני מבקש לעדכן את החברים בסידרי גודל של העליות השוטפות היום, מהו שכר

הבלימוד בבית-טפר על יטודי, בממוצע. בחינוך העיוני אנחנו מעבירים בערך 750 אלף

שקל לשנה לתלמיד במטגרת שכר החינוך העל-יטודי. במטגרת החינוך החינוך הטכנולוגי,

מעל מיליון שקל. צריך להעמיד מול העינים את המשמעות לו היינו חוזרים לשיטת שכר

הלימוד המדורג. הקופה אינה יכולה לכטות את כלל החינוך העל-יטודי. במקום לעשות את

מה שאמרתי קודם, עמדנו על כך, וקיבלנו לכך עידוד בועדה זו ומגורמים נוטפים,

שנמשיך ונשמור על הנורמה החינוכית של חינוך תיכון חינם. ראינו שבשנים שדבר זה

הופעל, ירדו מאד שיעורי הנשירה במעבר מדרגת כיתה אחת לשניה, ומעבר לייחוט התופעה

גם לגורמים אחרים, גם לגורם זה היתה השפעה. הדרך שבה בחר משרד החינוך והתרבות

היא, לגבות אגרה יחטית צנועה כוללת.



אשר לבחינות הבגרות, הן שייכות לאותם נושאים שמותרים לגבייה מבוזינה חוקית,

ואין בהם כדי לשנות את הנורמה הערכית הבסיסית של חינוך תיכון חינם. גם בעבר

התרנו לסלק את תשלום האגרה ביותר מתשלום אחד. מפעל הסטיפנדיות, עיקר פעילותו

מכוונת לחינוך העל-יסודי ששם ההוצאות הנלוות יותר גבוהות מאשר במסגרות אחרות,

והוא מסייע בסכומי כסף לא מעטים כדי להקל על התלמידים באגרות מסוג דמי בחינוך

ואגרת שירותים נוספים. מבחינה זו נפעיל את כל הסיוע לנזקקים באמת, כדי שלא

ייפגעו מכל צורה שהיא תלמידים שהוריהם לא יהיו מסוגלים לעמוד בתשלומי אותן

אגרות שנשארות בטווח של תשלומים יחסית צנועים ביותר.

היו"ר נ י רז !

הסיוע לנזקקים בנוי באיזה דירוג? מה אחוז התלמידים הנזקקים לסיוע זה?

שי ידלין;

זה משתנה ממוסד למוסד. מפעל המילגות המשותף למשרד החינוך ולסוכנות היהודית

מעביר בפתיחת שנת לימוד לכל מנהלי בתי הספר העל-יסודיים הודעה על מספר סטפנדיות

וסדר הגודל הכספי של אותם מסלולים שעומדים לרשות בית-הספר ומבקש מהנהלת בית הספר

להמליץ על תלמידים שיזכו בסטפנדיות האלה ובאיזה סדר גודל. זה מגיע לכל בתי הספר

העל-יסודיים.

אי אבו-עסבה;

אנ י חושב שאתה טועה.
שי ידלין
באחרי ות.

א' סרטנ י;

יש לכם מודד, מה יהיה הסחף, אם יהיה, של התשלומים האלה, של תלמידים שעומדים

בבחינות הבגרות וכו'?

שי ידלין;

אשר לבחינות הבגרות, התשלום שאנחנו מבקשים עבור אגרת שירותים נוספים, הוא

כמעט כמו יחידת בחינה אחת או שתים. זה מדגים כמה אנחנו צנועים בתחום זה.

אי הראל;

זה ביטוי של התיקרות משנה לשנה.

אי בריק;

זה נושא נכבד בפני עצמו. לא רצוי לכרוך אחד בשני.

י י עפרון;

לגבי אגרת שירותים נוספים, זה שנתיים או שלוש בלבד שחתמנו כולנו על כך,

וקודם כל משרד החינוך והתרבות והשלטון המקומי, שיהיה פירוט מה צריך לתת תמורת

השירותים הנוספים עבורם מתקבל התשלום. בעבר הנושא היה פרוץ לגמרי. ישבנו עם

מפקחים על המלאכה וכולם הגישו מה שהגישו. זה הועיל מאד לקדם את הענין. היו

מקומות, שבגלל המינוי של "ספרי לימוד וחמרי עזר", גבו את מלוא הסכום, גם כאשר

נתנו ספר אתד בלבד או מחברת אחת.



הפירוט הזה הביא לאיזשהו סדר, אם כי עדיין יש פדצות. דבר אוזד שאף אחד לא

השב עליו ובו יש פירצה, זה נושא השיכפול. בנושא זה יש "חגיגה" גדולה מאד,

ומוסדות החינוך גובים מה שמתחשק להם. באמצע חדש יוני, שבועיים לפני תום

הלימודים, מתבקשים ההורים להוסיף 500 שקל לסעיף זה. בית ספר של 500 תלמידים,

הווה אומר 250 אלף שקל שאינני יודע מה עושים אתם בשבועיים האחרונים ללימודים.

נושא זה איננו לדיון היום, אבל יש לי מחשבה לקראת תשמ"ו איר למסד גם את

נושא השיכפול. אני רוצה רק שתדעו, שהתייחסנו לנושא זה.

נקודה שניה, דבר נוסף שנצטרך למסד נוגע לישובים בהם יש ספרי לימוד מושאלים,

ספרי עיון. זה אינו מופיע בשום מקום. היו עימותים לא נעימים בענין זה. אני מציע

שהדבר יהיו ממוסד ונדע שמי שנותן ספרי לימוד בהשאלה, מותר לו לגבות סכום מסויים

שייקבע.

אנחנו כבד נדרשים לשלם עבור הבחינות. עם כל ההבנה שלי לבעיות, כאשר מעלים

מ-200 שקל ל-3000 שקל על כל יחידה, זה לא יתכן. אינני יודע איך אפשר לעשות זאת

בבת אחת. זה נשמע מחריד. אני שומע על אנשים ששוקלים אם לגשת או לא לגשת לבחינות.

אולי לא ב-י"ב, אבל בכיתות אחרות. לפעמים צריך להאכיל בכפית. זה דיון נפרד, אבל

הוא צריך להיות דחוף, כי נדרשתי כבר לשלם את הצ'קים.

למרות שהדברים ברורים ומפורטים, השדה פרוץ וצריך לתת את הדעת איפה מעמידים

את הרשות המקומית, שהיא לא תוכל לפרוץ את הגדר שנקבעה בענין זה. דוגמא אחת,

למשל, כתוב שצריך לתת חמרי מלאכה לכל קבוצ גיל. עשרה ימים לאחר תחילת שנת

הלימודים, נדרשתי לשלם שוב עבור תמרי מלאכה. במקרה אני מכיר אז הענין, אבל

במקומות אחרים שלמו. שאלתי לשם מה התשלום, האם כבר נתנו את חמרי המלאכה שכבר

דורשים פעם נוספת? בכמה מאות מקרים אחרים שילמו, כי אין שם הורה שיודע את

הדברים.

בנתניה העיריה לא העבירה השנה פרוטה שחוקה לגני הילדים עבור חמרי המלאכה.

בגני הילדים לא עשו שום דבר בתחום זה. במקומות אחרים לחצו על ההורים לתת את

הכספים, אם ההורים רוצים שהילדים יעבדו. הרשות המקומית אפילו אינה משיבה על

מכתבים בנדון.

בבת-ים, הרשות המקומית החליטה ש 5%-מהגביה בבתי הספר המבוססים יועברו לבתי

ספר בלתי-מבוססים. אינני יודע אם זה חוקי או לא. עכשיו, באותם בתי ספר דרשו

מההורים לשלם 900 שקל עבור חמרי מלאכה.

אלה שלוש דוגמאות מיני רבות. השדה פרוץ לגמרי. צריך למצוא מכשיר כדי שאפשר

יהיה לאכוף את הדברים ולנקוט באמצעים. בבית ספר קלעי גבו 850 שקלים בינתיים והם

נמצאים בקופה, עוד לפני שהתשלומים האלה אושרו. הכספים האלה לא הוחזרו. יכול

להיותשהועדה לא תאשר. היא לא אישרה בינתיים את הדבר, ובינתיים בבית הספר קלעי

מונחים הכספים מחדש ספטמבר. נשאלת השאלה איך אפשר להתגבר על כך.

מדוע בחינוך העיוני בכיתות יי - י"ב צריך לשלם עבור חמרי מלאכה יותר מאשר

בחינוך היסודי? שם אין שעורי מלאכה.
קי דינס
העיר את תשומת לבי מר שיפטן לגבי אותם שיעורי תשלומים שנמצאים בטבלה הגדולה

צריך להחחיל עליה אותה הערה שכתובה במכתבו של שר החינוך ליו"ר הועדה,

שהסכומים הנקובים יהיו צמודים לרות יקרות במשק במועד התשלום. יש בקשה אחת שלא

להוסיף משפט כזה גם לטבלה שנמצאת בנספח אי.

אני חושב שמר ידלין תיאר נכונה את הסיכום שהיה בינינו ובין משרד החינוך,

ואני רוצה לוזקן תיקון קל בלבד, והוא לא טכני אלא מאד מהותי. הוא יוצר מצב שאין

סיטואציה שבגלל גביה או אי-גבייה נוצרת אי-יכולת לממן תשלום משכורות לשירותים

הרפואיים. הרעיון הזה טוב.



יש לנו התיחסות ערכית קצת משונה לכל הענין. יש אגרות אי ו-בי {-גי. אנחנו

לא אומרים לבטל את הזק חינוך תיכון חינם, אבל כמו שמצאו את הכיסוי החוקי לכל

אותן אגרות שירותים למיניהן, במקום לעשות כל מיני תרגילים שמחפשים דרך למימון

שירותים שלמעשה מאפשרים את הלימוד עצמו, יכול להיות שצריך למצוא דרך שייקבע

שיעור מסויים מעלות שכר הלימוד העל-יסודי, אשר יכסה את כל אותן הוצאות ארגוניות

ואחרות. נקרא לו בשמו, למשל 10% מס שכר לימוד, או 20%, כפי שייקבע. נקרא לילד

בשמו. אני מתכוון להיבט החוקי של הדבר. הרשות המקומית תהיה רשאית לגבות נפח

מסויים, ולא לחפש כל מיני מקורות, שחלק מהם מגיע לאוצר המדינה, חלק מהם ישירות

לבית-הספר וחלק לרשות המקומית.

מה רוצה בית הספר בסך הכל? הוא רוצה לקיים את השירותים שלו. הוא הדין ברשות

המקומית שהיא על סף פנ יקה בנושאים הגרעוניים. וכיוון שהוזכר "ה האלה על סף פניקה,

ובצדק, הם משריינים את עצמם. אני לא מתיחס ספציפית לענין זה או אחר, אבל צריך

למצוא דרך בריאה יותר והוגנת יותר להורה. ואז לא ניצור את המצב שאנחנו עדים לו

היום בתחום שירותי הבריאות, חמרי המלאכה ופעילויות חברתיות. צריך לחפש דרך לתת

לכך ביטוי אחד ואחיד ככל האפשר, לתת לזה מקדם, שהבעלות תדע שהוא המקדם שלפיו

דורשים מההורים והוא מגיע לגובה של איקס אחוזים משכר הלימוד. אם זה לא ייעשה,

מחרתיים יחפשו עוד אגרה.

לנו יש רק שתי דרכים. אז ההורים או משרד החינוך. כל דדכי הביניים, בעינינו

פסולות.

אשר לנושא ההנחות, אחד הדברים המפחידים אותנו הן אותן פיסקאות שכתובות

במכתבו של שר החינוך והתרבות ליושב-ראש הועדה. כאילו יש רשע מרושע שלא יתן את

השירותים, אם הילד לא ישלם. כל אחד צריך לדאוג לרוץ למפעל רקספנדיות. המצב הוא,

שקודם כל הילד מקבל שירות. אם הוא יכול, הוא ישם. זה בתחום אחריות בית-הספר. אני

מקווה שבעתיד תימצא דרך קצת יותר הגיונית וקצת יותר בריאה לכסות אותן עלויות.

היום לא נעים לנו כלפי ההורים, כלפי המשרד. סך הכל כולנו רוצים לעבוד לפי מעדכת

מתוקננת ומתוקנת.

אי אבו-עסבה;

אתיחס למספר מצומצם של נקודות. מר ידלין הציג את הנושא בצורה שהיא סיכם

שהושג בינינו. יש בלבי כמה רחשים שאני חייב להעלות אותם בפורום הזה, וזה בנושא

של השכבות החלשות שייפגען ו ממס לא פרוגרסיבי, ממס ישיר קבוע שהילד צריך לשלם

בצורה לא פרוגרסיבית, בהתאם למספר הילדים. זה כמו מס תורכי, מס ראש, מס גולגולת.

זה לא מס מתקדם ולא מס בהתאם ליכולת ההורים, וזה יגרום לנו בעיה חמור מאד.

נשלה את עצמנו אם נחשוב לרגע אחד שנגבה את כל הסכומים האלה מן ההורים. אני

חושב שהדבר יפול על הרשויות המקומיות. אנחנו פונים ואומרים למנהל בית-הספר שיגבה

את המחירים של חמרי המלאכה. הוא אומר לי: למעשה אתה נותן שעת מנוחה למורה, כי

הבנות לא מביאות את הכסף שאתה מטיל עליהן, הן לא מוכנות לקנות בד כדי לעבוד עם

המורה לתפירה, למשל. לכן, למעשה אפשר לקצץ את שעת התפירה ולחסוך כסף למשרד

החינוך והתרבות על ידי ביטול השעור הזה.

הרשות המקומית, עם כל המעמסות שיש עליה, קונה את הבד הזה. וכך זה קורה לכל

אורך הדרך. זה לקרה גם עם חמרי המלאכה. ביקשתי ממנהל חטיבת הבנים שלי לגבות % 50

מעלות החמרים. הוא השיג 30 אלף שקל, ולמעשה זה עלה 300 אלף שקל. זאת אומדת

שההורים שילמו כ. 10%-

אני חושב שהמעשה הזה יש בו משום גלגול המעמסה על הרשות המקומית. מאידך

גיסה, לא מקובל עלי שמטילים כביכול מס גולגולת. איך אפשר? יש משפחות במצוקה,

משפחות מרובות ילדים, משפחות מעוטות יכולת. איך נגבה כל זאת? אולי הפתרון יהיה



לא לשלוח את הילד לבית-הספר, או שהרשות המקומית תצטרך לשאת בכל. כיוון שמדובר על

חינוך חובה, אסור לנו לזרוק ילד החוצה. אם הוא לא משלם אגרה, האם מותר לנו לזרוק

אותו מבית-הספר? נאמר שהוא לא רוצה לשלם. עלי מוטלת האחריות שלא לזרוק אותו. יש

חוזרים של מנכ"ל משרד החינוך והתרבות,שאין להוציא ילד בגלל סיבה כזאת.

לילדים מסויימים לתת ספרים ולאחרים לא? תהיה בעיה קשה מאד איך להתגבר על כך.

אולי אפשר למצוא לזה פתרון במס הכנסה, במס רגיל שאפשר לכסות אותו. אחרת, זה

גלגול על הרשות המקומית.

יש לי בעיה עם המילגות והסטפנדיות. טיפלתי בנושא דרך חברת-הכנסת אורה

נמיר, כיושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות, ויש לי תשובות בכתב בהן נטען עלידי מנכ"ל

משרד החינוך והתרבות, שהקופה של המילגות היא מכסף של הסוכנות היהודית שאינו מגיע

לערבים. זו מציאות קיימת. יש לי את זה בכתב.

ש' אלוני;

אני מבקשת העתק.

אי אבו-עסבה;

נאמר שזה כסף של הסוכנות היהודים ולא מגיע לערבים.

ש' אלונ י;

תבקש שישחררו לכם את כל כספי ההקדש.

אי אבו-עסבה;

בשנה האחרונה כתבו לנו שקצת מכספי ההקדש יעמדו לרשותנו. או שיש חוק אחד או

לא. אני מבקש שתהיה חלטה וזד משמעות שאין קריטריונ ים שונ ים. לא יתכן שיהיו

קריטריונים שונים. זה כמו שיקום שכונות והרבה דברים אחרים. היה נהוג עד לפני כמה

שנים, שהקופה הזאת היתה במשרד העבודה והרוווזה, והם חילקו גם לערבים. אתר כך זה

בוטל וזה עובר דרך משרד החינוך והתרבות, ואיננו נהנים מזה. בשנה האחרונה קיבלנו

רק מכספי ההקדש. אני מבקש מקרן הסטיפנדיות לתת לכולם בהתאם לקריטריונים

המקובלים, לבל יהיו קריטריונים שונים בי ן מיגזר למיגזר.

י י שיפטן;

בנושא מפעל הטטיפנדיות, בשעתו סיכמנו שהם יעמדו לרשות שלושת העשירונים

התחתונ ים ביותר והתאימו את הנוהל לכך. אבל הנוהל הוא לפי לוח זמנים שנתי. הם

פונים לבתי-הספר בתחילת השנה. היות שהענין העל-יסודי הוא חדש ומתחיל משנה לשנה,

משרד החינוך, בהתאם למכתבו של השר , חייב להפעיל עכשיו את מפעל הסטפנדיות מחזור

שני באמצע השנה, כולל את שלושת העשירונים הנמוכים ביותר.

שי אלוני;

סטיפנדיות למה?

י י שיפטן;

לאגרת שירותים נוספים עבור שלושת העשירונים הנמוכים ביותר בקרב התלמידים.

שי אלוני;

האם הבנתי נכון, שלצורך שחרור מאגרה, למי שאין כסף, הוא זקוק לקבל סטיפנדיה

מאושרת ממשרד החינוך, או רשות החינוך מקבלת קרן שהיא או מנהל בית הספר יש לו

שיקול דעת בקרן שעומדת לרשותו, לוזלק את הענין בלי שיהיה יחס פרסונלי?



שי לדלין;

מנהל בית הספר מקבל ידיעה על היקף המילגות שהוא יכול לחלק והוא מעביר רשימה

של הילדים ולפי זה מסתכמות המילגות.

שי אלוני;

אלה לא סטיפנדיות ישירות. זה מוענק לבית-הספר.
י' ש י פס ן
אלה מילגות שבית הספר מקבל במקום התלמיד. כל הטכניקה היא קטלנית. משרד

החינוך מעביר נושאים מסויימים משכר לימוד לאגרות שירותים נוספים. הוא מוציא משכר

הלימוד, ובזה הוא גמר את תפקידו. ואז זה מתגלגל על הרשות המקומית. אם הרשות

המקומית מצליחה לגבות זאת חזרה במאה אהוזים או בחמישים אחוזים, זו למעשה בעיה

שלה. היות שקשה מאד לגבות משלושת העשירונים התחת ו נ ים, סיכמנו עם מפעל הסיפנדיות

שדהם לוקחים על עצמם את שלושת העשידונים האלה, כדי שהדבד לא יעלה יותר מדי לרשות

המקומית. פה מדובר על פעולת גלגול.

שי אלוני;

יש דבר מאד עקרוני. אם והיאור שלך צודק, השאלה היא, מי הבעלים של מפעל

הסטיפנדיות האלה. זו מוכרחה להיות קרן.

אי קפלן;

מפעל הסטיפנדיות הוא מפעל משותף לסוכנות היהודים וממשלת ישראל. בתור שכזה,

הוא מקבל תרומות מכל מיני אנשים שמוקדשות לפעולות שונות בתוך מערכת החינוך.

הסטיפנדיות מיועדות לחמרים, לסיוע לתלמידים נחשלים וכוי. במסגרות האלה זה פועל

בדיוק בשיטה שתיאר מר ידלין. בתחילת השנה נותנים למנהל את גובה המילגות שעומדות

לרשות בית-הספר. מנהל בית-הספר , בהתאם לשאלה שאת העלית, לא אף אחד אחר, בודק

למי צריך להעניק זאת. למה מנהל בית-הספר? כי הוא האיש שמכיר בצורה הכי טובה את

המערכת, את הילדים. זו החלטה משותפת של משרד החינוך והנהלת הקרן. בכוונה מתרכז

הדבר אצל מנהל בית הספר.

מבחינתנוף כולם משלמים. מנהל בית-הספר מעביר את הרשימה למשרד החינוך, אותה

רשימה של ילדים שהוא החליט לתת להם מילגה ולמה זה מיועד. הוא יכול לקנות בזה

תלבושת אחידה, או לטיול שנתי או מטרה אחרת. כאשר זה עובר למשרד החינוך זה עובר

להנהלת הקרן. במערכת הזאת מאשרים את הסך הכל שעובר לבית הספר מול מה שקיזזו

בגביה מהתלמידים. הכל מועבר לבית הספר ובזה מסתיים הענין.

אם חשב מישהו שהמפעל הזה הוא כמו באוניברסיטה, זו טעות. זה לא כך.

ש' אל ו נ י;

מי קובע את המיכסה לבית-הספר?

א' קפלן;

זה תהליך של שנים. זו שאלה של מבנה סוציו-אקונומי של בית הספר בישובים

שונים.
שי אלוני
לפי איזה מפתח אתם קובעים??



אי קפלן;

אני לא יודע. אני לפוזות כרפרנט של אגף התקציבים באוצר, רוצה להעיר שזה אהד

הפרויקטים היפים יותר והמסודרים יותר שיש במערכת. בראש המפעל הזה עומד מר שלמה

קיסר ובכל פעם אנחנו מברכים את האיש הזה.

שי אלוני;

כדי שגם אנחנו נוכל לברך, האם אני יכולה לראות תזכיר ותקנות ודוחו"ת

אהרונים של המפעל הזה?
היו"ר נ י רז
רצוי שזה יגיע הנה.

אי קפלן;

לגבי בעית הערבים והדרוזים, כיוון שהיתה בעיה עם וזלק מן הכספים שגויסו דרך

למוכנות, וכולם מכירים את הבעיה, משיד החינוך במסגרת התקציבים הממלכתיים שלו,

מיעד כסף וקיימת תקנה במשרד בנושאר של השלמה למפעל הסטיפנדיות. בכסף זה יצרו

מקור שמיועד להלוקת מילגות בבתי-הספר במיגזר הערבי והדרוזי, שני מיגזרים שדרך

הסוכנות אינם מקבלים כספים.

ש' אל וני;

במשרד החינוך והתרבות יש מיגזר נפרד לדרוזים ולערבים? ולאורתודוכסים גם כן?

ולנוצרים גם כן?
אי קפלן
אני לא עוסק בזה. קיימת אוכלוסיה דרוזית וקיימת אוכלוסיה ערבית.לגבי דרוזים

וערבים, יש הטבות שניתנות למשפחות או בני משפתות של משרתים בכוחות הבטחון. ברור

שאוכלוסיה ששרתה בצה"ל זכאית.
ש' אלו נ י
מאיזו קרן זה בא? מהצבא?
אי קפלן
לא קשור למפעל הסטיפנדיות אלא בענינים אלה יש מדיניות. לכן ציינתי שבמסגרת

זאת, גם האוכלוסיה הדרוזית העלתה את הבעיה שמקרן הסטיפנדיות היא לא יכולה להינות

במסגרת המפעל המשותף עם הסוכנות היהודית. לכן פתרנו את הבעיה כפי שאמרתי הן

לגבי האוכלוסיה הדרוזית והן לגבי האוכלוסיה הערבית. אין מקום להפרדה כזו או

אחרת. לשני מיגזרים אלה, במסגרת מפעל הסטיפנדיות, יש קרן מילגות מיוחדת.
ש' אל ו נ י
אני מבקשת שיירשם, ששמענו שבמסגרת החינוך בני אוכלוסיות שלא שירתו בצבא,

בין הערבים ובין הדרוזים, נהנים פחות ממילגות.
אי קפלן
מי אמרזאת?



שי אלוני;

זה לא קיים לגבי החיבור הדתי. אתה הסברת.
אי קפלן
אני לא הסברתי. אני מבקש לא להכניס מלים לפי. לגבי קרן הסטיפנדיות, כמו

שנבנתה בזמנו, היא כמו לכסף משותף של הסוכנות והממשלה. זה כסף סוכנותי ואי-אפשר

להעביר אותו לשני המי גזרים עליהם רברתי.

ש' אל ו נ י;

למה?

אי קפלן;

ככה. כי אלה כספים של הסוכנות, כספים של העם היהודי, ואת זה תבררי במקום

אוזר. כיוון שהמיגזרים האלה באו ואמרו, ובצדק, ומשרד הוזינוך והתרבות טיפל בזה

והעלה את הבעיה...

שי אלוני;

כשאתה אומר "בצדק" אתה נוקט עמדה וחדל למסור אינפורמציה.

אי קפלן;

אמרתי שבנושא החינוך, בצדק באו האוכלוסיות האלה ומשרד החינוך קיבל זאת,

בצדק, ובהתאם לזה החליטה הממשלה להוסיף למפעל הסטיפנדיות כסף מתקציב המדינה

הסטיפנדיות, כדי לממן את הקרן לתלמידים מהאוכלוסיות הדרוזית והערבית. מה לא בסדר

בזה?

היו"ר נ י רז;

השאלה אם תלמידים ערבים נזקקים, יש להם מילגות.

אי קפלן;

כן.

ש' אלוני;

האם באותה קרן משותפת לסוכנות היהודית כתוב שאסור שהכסף הזה יעבור גם

לחינוך של ילדים לא-יהודים. אני שואלת זאת את שר החינוך. האם שר החינוך של ממשלת

ישראל זכאי ויכול להפעיל קרן, אם אמנם כתוב בה כדבר הזה. אני מוכנה להשבע שלא

יתכן שכך כתוב.

היו"ר נ י רז;

אנחנו מציעים שזה יופיע כשאילתא למשרד החינוך.

שי אלוני;

אני רוצה לדעת אם כתוב שכסףת שמתקבל דרך הסוכנות היהודית, אסור שיהיה לו

שימוש ללא-יהודים.



היו"ר נ י רז;

האם ילדים ערבים מקבלים סטיפנריות בצורה שווה לילדים יהודים?
אי קפלן
כל הנושא של מפעל הסטיפנדיות, למעשה תחת הכותרת של מפעל הסטיפנדיות, מתנהל

תחת כותרות שונות. אני לא רואה שום פסול בנושא, ואני ימתאר לי שגם חברת הכנסת

אלוני לא, שמשרד ההינוך מגייס כספים חיצוניים לתקציב הממשלתי שמיועדים למילגות

למערכת החינוך. יש בירורים, הועדה דנה בנושא המילגות עם הסטודנטים. המלצת ועדת

קצב לעשרת קרן מרכזית, היא החלטה בלתי-ישימה. כי ברגע שתורם מקדיש את הכסף

לאוכלוסית יוצאי פולין או אוכלוסית יוצאי הונגריה או מדינה אחרת...

ש' אלו ני;

לא דרך משרד החינוך.

אי קפלן;

כל מה שאמרתי , שטוב שמשרד החינוך מקבל מקורות נוספים. מה שהוא צריך לדאוג

זה מה שאמר היושב-ראש.

שי אלונל;

יש דברים שאסור לעשות.

י' ש יפטן;

בהתאם למכתבו של השר, יש להפעיל מאמצע השנה מחזור שני של מפעל הסטיפנדיות

בחינוך העל-יסודי עבור שלושת העשירונים הנמוכים ביותר.

שי ידלין;

לדבריו של מר שיפטן, אנחנו מתחילים עוד מעט שנת תקציב תקציב חדשה, בחדש

אפריל, ויכול להית שהדבר יתאפשר. אנחנו חייבים לבדוק את תקציבי מפעל המילגות.

נבדוק את התקציבים העומדים לרשות המילגות לצורך אפשרות ביצוע תביעתו של מר

ש יפטן.

משפט זה מתיחס למיכלול הנושא של אגרת שירותים נוספים, לאו דווקא לגבי שלב

מסויים, ורובוא הופעל כאשר נקבעו המיקדמות, בתחילת שנת הלימודים. מאחר שהאגרה

בעל-יסודיים נכנסה לתוקף בשלב מאוחר של השנה, יש לבדוק אפשרות שיתחיל מחזור נוסף

של מילגות לתלמידי החינוך העל-יסודי. בעיני זה מתקשר עם נושא בחננות הבגדרות.

את זה שוקלים במשרד.

הכספים שנתרמים למפעל המילגות לא יכולים להכנס לתקציב המדינה. בהגדרה אלה

כספים שמנוכים ממס הכנסה בארצות בהם הם נתרמים, והם אינם יכולים להכנס לממשלה .

במסגרת מפעל המילגות יש שירותים ופיתוח לכלל האוכלוסיה. יוזד עם זאת, משרד החינוך

מצא לנכון להבטיח שילדים שלא יכולים לקבל מילגה במסגרת הזאת, יקבלו זאת במסגרת

אחרת, והוא גם הבטיח כספים מיוחדים למטרה זו. מבחינה זו, תקציב המדינה מעדיף את

המיגזר הערבי והדרוזי על פני המיגזר היהודי, משום שלמיגזר היהודי יש מקורות

חליפיים.

היו"ר נ י רז;

היתה בקשה לקבל מידע על קרן הסטיפנדיות. נבקש חומר על השנתיים האחרונות.

שמענו הקברים על הסעיפים השונים באגרת השירותים הנוספים. אני מבקש שבשנה הבאה זה

יובא אחרת מאשר השנה. בעיקר לגבי הכיתות הליונות.



א' אבו-עסבה;

יש הקפאה ברמת השירות בבתי-הספר. אני מבקש שהקיצוץ לא יהיה אחיד לכולם. יש

כספים שלא מקבלים גם עכשיו, ואל יקצצו כל זמן שזה לא מסודר,

- הישיבה ננעלה בשעה 13.10 -

קוד המקור של הנתונים