הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', ג' בשבט, התשמ"ה, 4.2.85, שעה 11:30

חברי הו וערה: נ. רז - י ו"ר

ש. אלוני

פ. גולדשטיין

י. סרטני

ז. עטשי

מ. פלר

א.ח. שאקל

ב. שליטא

ש. באייר - יו"ר ארגון המורים

מ. ורם - ארגון המורים

ש. אלון - ארגון המורים

י. בינה - ארגון המורים

ח. מרון - דוברת ארגון המורים

י. שרלין - סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ג. לב - מרכז השלטון המקומי

ב. נסים - משרר החינוך והתרבות

ד. פלר

רשמה: ש. לחוביצקי

א. שאילתות,

ב. פגישה עם ארגון המורים העל-יסוריים.



שאילתות של חברי הוועדה

היו"ר נ. רז;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הישיבה היום מוקדשת לדיון על אדגון המורים העל

היכרות עם הארגון, היכרות עם הפרובלמטיקה האקטואלית הנוגעת

לענייני קיצוצים, עמדות, נכונות ושמיעת גישתה של קבוצה זו גם ביוזס לנושאים

אקטואליים. מחר ניפגש עם נציגי הסתרות המורים באותו נושא ומחרתיים הישיבה תהיה

מיועדת לפגישה עם אנשי רשות השידור. נפתח בשאילתות של חברי הוועדה ואחר כך ניגש

לדיון בנושא שעל סדר יומנו.

א. סרטני;

קראתי בעתון כי משרד החינוך והתרבות ביטל הטבות לערי הפיתוח בנושא בחינות

הבגרות וביטל הטבות למורים. אני מבקשת לדעת האם הידיעה נכונה ואם היא נכונה מהי

הסיבה לכך?

אני מבקשת גם לדעת האם נכון שיחידת בחינות בגרות, יחידה אחת, עולה שלושת

אלפים שקל לתלמיד? האם זה נכון וכיצד זה מסתדר עם חוק חינוך תיכון חינם?

פ. גולדשטיין;

השאילתה הראשונה שלי נוגעת לכתה יב(1) בבית הספר התיכון העיוני בהרצליה.

נמסר לי כי תוצאות בחינת הבגרות בתנ"ך - שנערכה ביוני 1984 - הנוגעות לכתה הנ"ל

טרם נמסרו, בעוד שלכל הכתות האחרות התוצאות נמסרו. יכול להיות שחלה כאן תקלה

מסויימת ובודק או בודקים של הבחינה חלו, אך זו תופעה הנוגעת רק לכתה הספציפית

הזאת. אני מבקש לבדוק את הענין.

שאילתה שניה -אני מודה למר אליעזר שמואלי, מנכ"ל המשרד, על תשובתו ביחס

ליהודי אתיופיה המצויים במרכז הקליטה בכפר סבא. תמוה מאד בעיני שחודש ימים

תלמידים יכולים להימצא במרכז הקליטה מבלי שאף אחד ידאג לכך שהם ילמדו, ואני לא

נכנס כרגע לשאלה מי אחראי, משרד החינוך, העיריה או משרד הקליטה. אני שמח מאד

שבנושא זה מתקיימת פגישה ביום שלישי הקרוב ואני מאד מבקש להיות מדווח בקשר

לתוצאות הפגישה ובקשר לסיכומים שהושגו בה. אם אפשר, אני מבקש לקבל את הדיווח כבר

ביום די הקרוב, כי יש לחץ של כל מיני גורמים בעיר כפר-סבא ביחס לנושא זה.

ב. נסים;

ייתכן דיווח בעל-פה?

פ. גולדשטיין;

לפחות בשלב ראשון - בעל-פה.

בשבוע שעבר קיבלתי קריאה טלפונית בה נאמר לי שמשרד החינוך והתרבות עומד

לסגור אחת מחטיבות הביניים בחיפה וצויינה החטיבה של בית ספר בשמת. כמובן

שהתפלאתי על כך שבחרו בבשמת, משום שמדינת ישראל היא אחת המדינות החובקות את

הטכנולוגיה ומייצאות לעולם ראש והמצאות. האם הידיעה נכונה לגבי בשמת? והאם עדיין

יש החלטה של משרד החינוך והתרבות לצמצם?



ש. אלוני;

מתי יכירו במסיימי כתה י"ג כהנדסאים על-מנת שהם יוכלו ללמוד באוניברסיטה?

תלמידים כאלה המסיימים לימודיהם כאן מתקבלים בנקל לאוניברסיטאות בארצות אחרות

וכתוצאה מכך רבים מהם יורדים מהארץ. אני מדברת על בוגרי המכללה באורט ואני מעלה

את הנושא היות ומציינים 100 שנים לאורט. כיצד אתם מטפלים בנושא לקידומו?

היו"ר נ. רז;

תודה רבה. אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לטיוטת מסקנות הוועדה

בנושא חידוש הפעלת הקרן המשותפת בין משרדי החינוך והשיכון, בעקבות הצעה לסדר

היום של חבר-הכנלזת אמל נסראלדין. לפני כשבועיים התקיים כאן דיון בנושא ולפניכם

מונחת טיוטת הצעת המסקנות. נוסח ההצעה מוסכם על המציע, הוא נעשה במשותף אתו והא

מקובל עליו, אך אם יש לחברי הוועדה הערות הם יוכלו להעיר אותן בסוף הישיבה ונטפל

בהן. אם לא תהיינה הערות לטיוטת המסקנות אגיש אותן כמסקנות הוועדה ונניח אותן על

שולחן הכנסת.

אנו עוברים עתה לדיון בנושא שעל סדר היום;

ב. פגישה עם ארגון המורים העל-יסודיים

בתחילת הישיבה אמרתי מספר דברים ביחס לנושא. הגב' שושנה באייר, יושבת-ארגון

המורים העל-יסודיים תשמיע לנו את מחשבותיה ודבריה כפי שהיא מבינה. רצינו לקבל

קצת מידע על הארגון, על נסיבות הקמתו ועל אופן תפקודו היום. אנו רוצים לדעת מהי

עמדתו של הארגון בקשר לשאלות האקטואליות בפניהן עומד החינוך היום ואין אני

מתכוון כל-כך לעניינים המהותיים אלא לצדדים מקצועיים, פרופסיונליים וארגוניים,

אך מצידי יהא זה מאד מעניין לשמוע גם דברים אחרים.

אני מזמין את חברי הוועדה להדגיש את הנקודות שאתם מצפים שהגב' באייר תתייחס

אליהן במפגש הזח עם הארגון של המורים העל יסודיים.

ש. באייר;

- בסמינרים ובמכללות הטכנולוגיות, י"ג-י"ד.

א.ח. שאקי;

הרושם הכללי מהמאבק הגדול שנוהל לאחרונה היה שכאילו הארגון שלכם שם דגש יתר

על המאבק המקצועי ופחות על מה שנראה היום בעיני הרוב בישראלי כעיקר, היינו העיקר

החינוכי, הערכי וכיוצא בזה. אני כמובן לא נוטה לקבל זאת בפשטות כזאת, אני משוכנע

שזה פישוט הדברים ואני בטוח שמאחורי הדברים יש יותר מזה.

הגב י באייר הזדמן לי לשמוע אותך כמה וכמה פעמים בטלוויזיה וברדיו ואין לי

ספק שאת פרקליטה מצויינת הנלחמת על הדברים. אבל בפריט ששמו דמותו של החינוך

בתיכון, מידת השפעת המאבק המקצועי המודגש על החינוך עצמו, ראיתי דברים עוד

כשישבתי בוועדת עציוני וכבר אז אמרנו, בין שיעלה בידינו להעלות את רמת התשלומים

והמשכורות ובין שלא, שתמיד רצוי שמערכת החינוך תראה בעיני כולם כמערכת בה הדאגה

לצד המקצועי, למשכורות ולהטבות היא במקום שני, לא שחלילה המורה זקוק לפחות

אמצעים ולפחות משכורת, אלא שבשל יעודה של מערכת החינוך ובמיוחד החינוך התיכון יש

ציפיה בציבור הרחב שדווקא ארגונכם יעמיד לו כמה מטרות חינוכיות, ערכיות בראש ליד

המאבק המקצועי. וישנו הרושם, שאולי הוא מוטעה, שכאילו המאבק המקצועי מאפיל על

המאבק הענייני לקדם את חרמה, להתמודד עם הבעיות הנוראיות של סמים בבתי-ספר,

פשיעה גוברת ומתירנות שעברה את הגבולות אפילו לדעת המתירנים. יש ביקורת ואולי לא

כולה מוצדקת אך חלקה ודאי מוצדקת.



האם את לכולה לומר מה האמת בהנחה הזאת שהארגון שם דגש יתר על המאבק המקצועי

ופחות על המאבק הערכי להעלות את הרמה?

ש. אלוני;

ראשית, עלינו לדעת מספר עובדות. מתי הוקם הארגון? כמה מוסדות חינוך מיוצגים

למעשה בארגון? כמה מורים חברים בארגון? אלה עובדות שחשוב לדעת אותן.

שנית, באיזו מידה - ואיני רוצה כל-כך לתקוף אתכם בשאלה כמה אתם משתתפים או

לא משתתפים בדיונים על הצד התכני כי אצלנו החיים הם מאד צנטרליסטיים ובדרך כלל

משרד החינוך והתרבות מתערב תכניות הלימודים, שעה שהוא לא כל-כל מתעכב בהגנה על

העובדים - אבל באיזו מידה ודרך אתם שותפים בקביעת תכניות הלימודים? אם נניח שכן,

באיזו מידה יש לכם בתוך החלוקה למקצועות השונים אפשרות של בחירה עצמית? מה השפיל

שניתן למחנך בתחום המקצועות שנקראים הומניסטים, היינו: ספרות, היסטוריה וכדומה?

באיזו מידה יש למורים, בכוחות עצמם וביוזמתם, אפשרות להמליץ על ספרי עזר, חמרי

עזר ויציאה אל מחוץ למערכת הסגורה, היינו: אל המוזיאונים, התיאטרונים וכיוצא

בזה? בשנים האחרונות חל שינוי גדול ביחס בפנים וגם ביחס בחוץ, לדוגמא: הקיצוצים

במאמרים של אחד העם, אין שיעורי פסיכולוגיה וכדומה. באיזו מידה השינויים האלה

עברו דיונים באיזו שהיא מועצה פדגוגית שהמורים שותפים בה? וכוונתי לא לדיונים

אליהם המורים מוזמנים מטעם משרד החינוך והתרבות אלא לגוף או גורם שיש בו יצוג של

המורים כמחנכים בדיאלוג הזה של מערכת הלימודים וההדגשים בתוך מערכת הלימודים.

אני רוצה להבין את המשמעות של הקשר שקיים היום בין המורים לרשויות המקומיות

ומה יכול להשתמע משינוי הקשר, היינו שהמורים יהיו עובדים ישירים של משרד החינוך

והתרבות? זה ענין שעולה לאחרונה בדיונים ולא ברור לי בדיוק מה המשמעות של מעמד

זה או מעמד אחר.

קודם כל אני רוצה להקדים ולומר שאנו לא התכוננו לדיון כזה כולל על הארגון

וההיסטוריה שלו. אנו חשבנו שהדיון יהיה הרבה יותר ספציפי ויותר ממוקד. אבל אני

רוצה לומר בשמי - ואני בטוחה שאני אומרת זאת בשם חברי - שאנו שמחים על ההזדמנות

שניתנה לנו להציג את הארגון ומה שאני לא אומר אין לי ספק שחברי ודאי ירצו

להוסיף, בעיקר בתחום הפדגוגיה ובעוד כהנה וכהנה נושאים.

אומר אולי עוד שני משפטים של מבוא. נשאלו שאלות חשובות מאד על-ידי

חבר-הכנסת שאקי ואני מאד מצטערת על כך שאשיב על השאלות מבלי שהוא יהיה נוכח כאן.

האמת היא שבמקביל מתקיימת עתה ישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בה אנו

חברים.

קודם שאשיב על השאלות שנשאלו אני רוצה להזכיר לחברי ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת שהשבוע, ביום די אחר-הצהריים בשעה שתיים, יזם ארגון המורים בשיתוף עם ועד

המורים הארצי כנס מקצועי על נושא האלימות בקרב הנוער בבתי הספר ושלחנו הזמנות

לכל חברי ועדת החינוך והתרבות.

לא קיבלתי הזמנה.



ש. באייר;

אכן היתה תקלה ומשום מה ההזמנות נשלחו אלינו בחזרה. העברנו אותן בשנית

באמצעות נציג משרד החינוך והתרבות. מכל מקום, נשמוז אם תהיה השתתתפות של חברי

הוועדה בכנס הנ"ל, בו יידון נושא האלימות בקרב הנוער בבתי הספר. אנו זוקפים

לזכותנו את העלאת הנושא על הבמה הציבורית, גם המקצועית-אקדמאית וגם המעשית, ואנו

עוד לפנ שנה יזמנו דיון גם בוועדת החינוך של הכנסת, כשהשתדלנו להופיע בכל

הפורומים האפשריים בהתייחס לנושא זה. אנו חושבים שהנושא הוא ממש בנפשנו והוא

קשור בכל אותם העניינים הערכיים הרוחניים שבית הספר צריך לטפל בהם ובסופו של דבר

הוא ימנע אולי את תופעת האלימות. במשפס הפותח היה נוח לי לשוב ולהזמין את חברי

הוועדה לאותו כנס.

אולי מתוך נוחות אתחיל בכמה עובדות הנוגעות לארגון המורים העל-יסודיים

ואחר-כך נספר במה בעצם הארגון עוסק.

ארגון המורים על-יסודיים חגג בשנת הלימודים הקודמת 25 שנה ליסודו. הוא הוקם

כמעס במקרה, כשבשנות החמישים, עוד לפני שכל הנוכחים כאן היו חברים בארגון המורים

העל-יסודיים, קמה קבוצה של מורים על-יסודיים בהסתדרות המורים וביקשה אפשרות

להקים חטיבה של מורים על-יסודיים אשר תטפל באופן ספציפי בבעיות של המורים

העל-יסודיים. זה היה בשנות החמישים המאוחרות, ב-958-57ו. זו היתה תקופה של תחילת

הצמיחה של החינוך העל-יסודי במדינת ישראל, כשגדל מספר המורים בבתי הספר

התיכוניים. באותה עת עוד לא בוצעה הרפורמה והיו בתי הספר התיכוניים המסורתיים.

לאותם המייסדים היתה תחושה שענייני המורה העל-יסודי, מורה התיכון ובית הספר

התיכון אינם זוכים לתשומת הלב הראוייה גם בגלל שהסתדרות המורים צמחה והיתה

מבוססת על מורים יסודיים (וזה ענין מספרי, פשוט רוב) וגם בגלל שלא היתה מסורת

של טיפול בבעיות החינוך התיכוני ולא היה מספיק יידע בהרבה תחומים שהעסיקו את

המורים התיכונים. התשובה של הסתדרות המורים היתה שלא ניתן להקים חטיבה כזאת . הם

דיברו בשם המונוליטיות של כלל ציבור המורים במדינה וכשהמורים התיכוניים החליטו

להקים חטיבה הודיעה הסתדרות המורים שהיא מוציאה אותם מההסתדרות.

ש. אלוני;

זה היה בתקופת אברהם כץ?

אברהם כץ שייך בעצם לדור השני של הארגון. היה דייר רובינזון מבית הספר

הריאלי, היה מר כהן, שהיה יושב-ראש ארגון המורים ומנהל גמנסיה כרמייה בירושלים.

אם כן, אותם חברים ביקשו הקמת חטיבה של מורים תיכוניים בהסתדרות המורים והתשובה

היתה הוצאתם מהסתדרות המורים. לכן אין לראות בארגון המורים ארגון פולש ומפלג של

הסתדרות המורים, אלא יש לראות אותו כארגון שקם בעל כרחו ומאז ועד היום קיימת

איזו אמבילנטיות כי מקצת החברים המייסדים הוצאו, כתוצאה מכך, גם מההסתדרות

הכללית, אבל רובם של החברים חברים בהסתדרות הכללית. למעשה, למעלה מ 90%-מהחברים

בארגון חברים בהסתדרות הכללית ויש מצב מוזר שאנו כאילו מחוץ להסתדרות הכללית

כשהרוב המכריע של חברי הארגון חברים בהסתדרות הכללית.

מומנט לא פחות מענין מזה שהארגון נאלץ לפרוש מהסתדרות המורים הוא שהסתדרות

המורים הקימה חטיבה של מורים על-יסודיים בתוכה, שאמורה היתה להתחרות עם הארגון.

לאחר שהבקשה או התביעה להקמת החטיבה נדחתה וכתוצאה מכך החברים שעמדו על

שלהם הוצאו מהטתדרות המורים, כן הוקמה חטיבה של מורים על יסודיים בתוך הסתדרות

המורים וזו עובדה שראוייה בהחלט לתשומת לב. הבעיה היתה שבמשך הזמן השתדלה החטיבה

הזאת להוות גורם מתחרה לארגון ואולי מי שקצת עוסק בהיסטוריה יראה בזה תהליך

טבעי. המאבק כנגד הארגון הביא לגידול המתמיד של ארגון המורים העל-יסודיים ואנו

טוענים שאנו הארגון היציג דפקטו וגם דה-יורה, כי אנו חתומים זה למעלה מ-20 שנה

על ההסכמים הקיבוציים של ארגון המורים והרי לא חותמים על הסכמים עם מי שאינו

ארגון יציג. הגיעו למסקנה שאין מנוס אלא לקבל את הילד הזה ולחיות אתו. היתה

בדיקה ולאחר חקירה הוברר למעלה מכל ספק שאנו הארגון היציג של המורים

העל-יסוריים, בין אם זה מוצא חן בעיני מישהו ובין אם לאו.



היחסים בינינו לבין ההסתדרות הכללית הם ירזסים סובים מאד. אני מעיזה לומר

שהיו מגעים בינינו לבין ההסתדרות הכללית. אני מעיזה לומר שיש כוונה ורצון של

ההסתדרות לקבל את ארגון המורים כחבר בהסתדרות הכללית ומבלי שהבאנו זאת לדיון

במוסדות שלנו אני יכולה לומר שיש לנו נכונות לכך ואני מניחה שאם הענין היה מגיע

לוועידה של הארגון - שזה המוסד הסוברני - היתה מתקבלת ברצון הוזלטה לחזור

להסתדרות הכללית-, אלא שיש על כך וסו מהסתדרות המורים והמגעים עם ההסתדרות הכללית

הם כמעס במחתרת. פירוש הדבר שיש לנו קשר עם ההסתדרות הכללית. איני חושבת

שההסתדרות הכללית רואה בנו ארגון פלגני או ארגון חריג. נאמר לנו כמה פעמים

מפורשות שהיו רואים לראות אותנו כנציגים של החינוך העל-יסודי בהסתדרות אלא שעד

כה יש וטו על כך מצד הסתדרות המורים. זו בעיה שמטרידה אותנו ואיני רואה אם ומתי

היא תמצא את פתרונה. אם כן כל זה קרה לפני 25 שנה.

כיוון שאנו לא ארגון הסתדרותי אנו מתקיימים מחברות וולנסרית של החברים

שלנו. אנו מתקיימים בצורה מאד צנועה שהייתי מגדירה אותה בנוף הציבורי שלנו ככמעט

תופעת טבע ואני מזמינה אתכם לבקר במשרדי הארגון. אנו מתקיימים, אם כן, מתשלום מס

צנוע של חברינו והחברות בארגון מבוססת לא אוטומטית אלא כחברות פוזיטיבית ומי

שמשלם מס נהשב כחבר הארגון, להבדיל מחברות בהסתדרות המורים בה כל מי שחבר

ההסתדרות הכללית באופן אוסומטי הוא חבר הסתדרות המורים. עד לפני זמן קצר הופעתי

בדפים של הסתדרות המורים כי חברי ההסתדרות הכללית מופיעים גם בכרטסת של הסתדרות

המורים ואנו הרי חברים בהסתדרות הכללית. מכאן אולי הסיבה לכך שהמספרים קצת

מבלבלים ואין בעיה להסתדרות המורים להציג מספרים משום שהכרטסת היא אוטומטית ומי

שחבר בהסתדרות הכללית חבר גם בהסתדרות המורים.

החברות בארגון היא וולנטרית ו-16 אלף חברים משלמים מסי חבר. אין לי ספק שיש

הברים הרואים עצמם כחברי הארגון, אך כיוון שהם אינם משלמים את המס בפועל באופן

רצוף אנו לא רואים אותם כחברי הארגון שלנו. אני חושבת, אני מאמינה שאם מישהו

יעמיד אותנו במבחן כדי להוכיח האם אנו הארגון היציג של המורים בבתי הספר

העל-יסודיים - -

ש. אלוני;

את מקדישה לענין זה הרבה זמן ואיש לא הטיל בכך ספק.

ש. באייר-.

היו דיבורים ומישהו ביקש לאלץ את משרד החינוך ואת האוצר לחתום אתו על הסכם

שמחייב את כלל המורים בישראל. בקשר לזה פורסמו דברים יותר מפעם אחת. זה נושא

שצריך לתת עליו את הדעת. בנושא זה השתדלנו לשמור על פרופיל נמוך ולא לעשות

מלחמות יהודים בין המורים על גבי אמצעי התקשורת ובאמצעות התקשורת. אולם אמרנו

דברים בהקשר הזה למשרד החינוך והתרבות ולצערי הרב אין לנו קשר ישיר עם משרד

האוצר בו לא כל-כך אוהבים אותנו משום מה. יש לנו קשר רצוף וטוב עם משרד החינוך

ואני מקווה שמר שרלין יאשר את הדבר. אם כן, התרענו ואמרנו שמי שענין החינוך

העל-יסודי יקר ללבו - עליו להישמר מנסיון כזה, כי נצטרך להוכיח שאנו הארגון

היציג וזה לא יהיה טוב.

דבר נוסף שמאפיין אותנו הוא שאנו ארגון לא מפלגתי. הבחירות שלנו הן בחירות

אישיות. לכל מוסדות הארגון הבחירות הן בחירות לא פוליטיות מפלגתיות. בנושא

הזה אנו אולי האיגוד המקצועי היחיד במדינה שבעצם אין לו מפתח מפלגתי ולא דבר

נוסף. אנו משוכנעים שהמאפיין הזה מאפשר לנו חופש פעולי חינוכי ואיגוד מקצועי

יותר מאשר לארגון שקשור למפלגות והחלטות, אם כי יש בינינו דוברים מכל גווני הקשת

והדבר לא ממלא תפקיד בקבלת החלטות. הבחירות הן אישיות. זו תופעה יוצאת דופן. אנו

כולנו מורים ואין בינינו עסקנים שעוסקים אך ורק בענין האיגוד המקצועי אשר קיבלו

מינוי ממפלגתם. מי שאינו מורה בחדר מורים אין לו אפשרות להגיש מועמדות או לשאוף

להתקבל כוזבר באיזה מוסד של ארגון המורים. התחלנו בהכנות לבחירות לוועידה וכל

חברי ההנהלה שיושבים כאן הרוצים לרוץ לקדנציה נוספת חייבים להיבחר בחדר המורים

שלהם כתהליך רישומי.



לשאלות של פרופ' שאקי - לצערי, ואני אומרת זאת בכנות, אנו מצטיירים

בפרסומים ובתקשורת כילדים הרעים המאיימים בהשבתות, בתביעות, כמי שאינם מוותרים

וכדומה. מאידך, לא ניתן כל-כך פרסום לכל התחומים האחרים, הרחבים שבהם עוסק ארגון

המורים העל-יסודיים. נתתי כדוגמא את ענין האלימות בבתי הספר. אנו היינו בין

היוזמים לשידוד מערכות בענין החינוך לדמוקרטיה בבתי הספר ולא עשינו זאת מן השפה

אל החוץ ולא כדיבור סתמי אלא כאתגר של חריש עמוק בבתי הספר.

מתי נ זכרתם בזה?

ש. באייר;

לפחות לפני שנה וחצי.

ש. אלוני;

ולפני כן לא ידעתם שיש נושא שנקרא דמוקרטיה?

ש. באייר;

אנו ככל עם ישראל, אנו לא חיים בחלל ריק. לא כולנו חיים באשלייה שבעצם ענין

הדמוקרטיה מובן מאליו בציבוריות שלנו ובקרב הנור שלנו. כשהתברר שהדברים אינם

ברורים - ויש תופעות שאנו לא צריכים לחזור ולספר לכם עליהם - כמובן שנזעקנו

והיינו בין הראשונים שנזעקנו לנושא. בזמנו פנינו עוד לשר החינוך לשעבר, מר

זבולון המר, לפני הבחירות, כך שמעשינו לא היו קשורים בתוצאות של בחירות כאלה

ואחרות, וביקשנו לערוך רביזיה בענין הזה. אנו גם חברים באותה ועדה בענין החינוך

לדמוקרטיה, אשר הוקמה ל-ידי משרד החינוך והתרבות. לצערנו, אנו חושבים שהוועדה

הזאת לא יעילה וזו לא תשובה לצורך המאד דחוף והמאד בוער לעשות חריש עמוק. אם

תהיינה שאלות נוספות בנושא מר אלון יוכל למסור פרטים נוספים.

אנו ערים גם לנושא האוטונומיה. דיברו על האוטונומיה. בשעתו עמדנו על הצורך

באוטונומיה של המוסדות החינוכיים ושל המורים גם בוועדת עציוני וברכנו על

האוטונומיה בבתי הספר. לצערנו גם הענין הזה פורש לא נכון והאוטונומיה הפכה למן

דבר מינהלי שנותן אפשרות למנהל להחליט את מי לפטר ואת מי לא ולא אוטונומיה

דידקטית. בבית הספר העל-יסודי אני מבדילה בין אוטונומיה דידקטית לבין אוטונומיה

חינוכית כוללנית. אוטונומיה חינוכית היא אולי מעורבות המורים בשלבים של בית

הספר, היינו הינוך קהילתי, הרגלים וכיוצא בזה. בחינוך על יסודי חינוך זה

דידקטיקה, היינו; מה אתה מלמד, למה אתה שואף, איזה תוצר אתה רוצה להוציא מבית

הספר העל-יטודי. האוטונומיה הדידקטית שייכת למה שאת אמרת, תברת-הכנסת אלוני,

לגבי חירות המורה בבית הספר לבחור בנושאים של הוראה וכדומה. היינו שותפים גם

בנושא הזה ולצערי הרבה לא זז. יש ועדה לאוטונומיה שיושב-ראש הוועדה בכובע קודם

שלו היה חבר בה וגם שם הדברים לא זזים. היינו שותפים לדיונים והחלטות בקשר

לרפורמה בחטיבה העליונה בבתי הספר העל-יסודי ים וכאן יש לנו הרבה מה לומר.

בוועידה שלנו שמתקיימת בסוף חודש מרץ אחד הנושאים המרכזיים לדיון הוא

ענין הרפורמה בחטיבות רציניים ובחטיבה העליונה. הרפורמה בחטיבה העליונה נותנת

אפשרות לתלמיד לבחור מה שהוא רוצה ללמוד ויש פה בעיה קשה מאד. זו אולי הטיבה לכך

שמקצועות כמו היטטוריה כללית ופילוסופיה שבקו חיים. תלמידים שלנו כמו כל עם

ישראל מבקשים להגיע למכסימום של תוצאות במינימום של מאמץ ואנו חושבים שצריך

לעשות חושבים בנושא. עוד נשמע כולנו אותו דבר לגבי הרפורמה בחטיבות הביניים

וכיוצא בזה.

את חלקי מיציתי ואולי חברי יוסיפו.



היו"ר נ. רז;

חשבתי שנעשה נכון אם נשמע מכם מה עמדתכם לגבי תביעת משרד החינוך והתרבות

בנושא הקיצוצים. בשבוע הבא אנו אמורים לקיים כאן ישיבה בהשתתפות שר החיכוך

והתרבות בנושא הקיצוצים ובשאלה איך משרד החינוך נערך לקיצוצים, על מה מוותרים

ומה משנים. אנו יודעים שיש פניה אליכם, כי יש משא ומתן והדברים מאד מעורפלים.

ש. באייר;

אכן חשבתי שזו המטרה לשמה זומנו לישיבה,

אני חייבת תשובה לחבר-הכנסת פלד בענין הקשר עם הרשויות המקומי ות. המורים

בחטיבות העליונות של בתי הספר העל-יסודיים אינם עובדי מדינה והם עובדים לא

רק של הרשויות המקומיות אלא גם של הרבה מאד מעסיקים אחדי.:., כמו לדוגמא:

רשת אורט, רשת עמל, נשות מזרחי באמריקה, עובדי בתי ספר פרטיים כמו בית הספר

הריאלי או בגימנסיה הרצליה, הם עובדי שלוש רשויות הערים הגדולות שכל אחה

מהן היא אישיות משפטית בפני עצמה, יש לנו עניינים קם הרבה מאד מעסיקים

והמצב הוא מצב די נזיל, אנו עובדים של כל אותן רשויות שהזכרתי ואנו

מקבלים את המשכורות מאותן רשויות, אך בעצם תנאי ההעסקה שלנו ורמת השכר שלנו

נקבעים על--ידי השותף המרכזי שהוא משרד האוצר ומשרד החינוך וכמובן גם מרכז

השלטון המקומי, אך לא המעסיקים האחרים, זאת אומרת שהפרטנר שלנו במשא ומתן

הארצי הם לא המעסיקים אלא גורם אחר והדבר הולך והופך יותר לברור יותר. וחד

יותר לאחר הנהגת חוק חינוך חובה חינם, כשהמימון של החינוך העל יסודי בא

מן המדינה, בחלק גדול מכל הרשויות האלה יש לנו יחסי עבודה מצויינים ויושב

פה מר גדעון לב, שהוא משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אשר יכול להעיד על כך,

אנו יושבים עם מר לב בדרג של ועדה פריטטית ואני יכולה לומר בהחלט שהיחסים

בינינו הם תקינים, אלא מה? הכפילות הזאת יוצרת הרבה בעיות כשבין היתר ישנה

בעיית המשכורות שלנו.

מדי חודש בחדשו יש בעיות הנוגעות לקבלת

המשכורת ויש עיכובים בקבלתה, כי כשרשות מקומית נתקלת בקשיים שלא קשורים

במשרד החינוך ובהעברת הכספים בתוקף חוק חינוך חובה חינם, אלא משרד הפנים

או משרד העבודה והרווחה מאחרים בהעברת כספים, אזי עושה הרשות 'פול ' כללי

של העובדים וגם המורים לא מקבלים שכר, הגשנו עתירה לבג"ץ ואם לא יגיעו לסיכומים

בנושא נחדש את הדיון בבג"ץ בענין, אנו מעוניינים שתתקבל החלטה עקרונית

בקשר לכך שהמורים שאינם עובדי מדינה יעבדו כעובדי מדינה ולמיטב ידיעתי

מרכז השלטון המקומי מסכים לכך, בסך הכל דרוש אקט פורמלי משום שבפועל הכסף

בא מהמדינה ותנאי השכר נקבעים על-ידי המדינה, אין לנו שום אפשרות לבוא, לדוגמא,

למר לב ולבקש ממנו קבלת אחזקת רכב עבור מודים מסויימים, משום שהוא לא ינהל

יש הסכם קיבוצי, אנו כפופים להסכמים ארציים ואם

המורים האלה יהיו עובדי מדינה ייחסך כסף רב מאד למדינה ומשרד החינוך ומשרד

האוצר לא התכחשו לכך שמדובר בחסכון של עשרות מליוני דולרים בענין הזה. יש

מנגנונים עצומים שמטפלים היום בענין חישוב המשכורות והעברת המשכורות

וכל זאת בשעה שמשרד החינוך ממילא מטפל במשכורתם של 50 אלף מורים, העברה

לאוטומציה של משרד החינוך עוד 20 אלף מורים זו תוספת שולית מזערית ולכן

החסכון יהיה אדיר ואנו מזה ניוושע, כך המורים יקבלו שכרם כל ראשון בחודש

ולא ישמעו בל חודש שמתקיימת שביתה בצפת או במקומות אוזרים, הדבר יביא

לחסכון אמת בתקציב החינוך,

משום מה בקשה זו נדחתה ומישהו הזדרז

והודיע שנוח יותר לא לגעת בנושא זה ולהשאיר את המצב כמות שהוא- אני קוד

אדבר על תחומים אחרים בהם נוח להשאיר את המצב במוח שהוא, מציעים שהמורים

יוותרו על מה שמגיע להם בגין הסכמים חתומים ואז אין צורך לייעל, אין צורך

להיכנס לעימות עם גורם אינטרסנטי, יהיה שקט במערכת ואילו המורים ישמשו

כמטרה לחיצים,

ו



איש לא נותן פרסומת לכך שארגון המורים

מבקש שהמורים יהיו עובדי מדינה, דבר שיחסוך כסף רב למדינה,

יש לי מכתב ממנכ"ל משרד החינוך והחרבות

בו נאמר שהוועדה שמונתה על-ידי שר החינוך

והחרבות המליצה לבדוק את נושא הפיכת המורים לעובדי מדינה וכי יש צוות משותף

המורכב מעובדי משרד החינוך והתרבות, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי אשר

בודק את ההשלכות המעשיות של העברה זו.

נפגשנו עם שר החינוך והתרבות ביום ה'

האחרון, בנוכחות מנכ"ל המשרד, ושאלנו

מה ההתפתחות בנושא. ברור לנו שעדיף כי הנושא ייפתר בדרכים אחרות מאשר דרך

הפניה לבג"ץ. התשובה שנתן לנו שר החינוך בנושא היתה חד-משמעית שהאוצר

מתנגד לכך. נשמח מאד אם ייאמר לנו כי בינתיים חל שינוי במה שאמר השר.

אין לנו שום פלוגתא עם משרד החינוך והתרבות, באותו מעמד שאלנו את המנכ"ל

האם משרד החי.נוך והתרבות, באם יתחדש הדיון בבג"ץ, יהיה מוכן להצהיר שהוא

בעד הפיכת המורים לעובדי מדינה והוא אמר שכן,

מ, פלד; האם ידוע לך אם יש צוות שבודק את הנושא?

אני יושב-ראש הצוות ואתייחס לנושא .

ש, באייר; מה עוד הצענו? - משרד החינוך והתרבות

בא אלינו עם נייר ובו הצעות לקיצוצים

ואנו השבנו בנייר עבודה למשרד החינוך והתרבות, מר שרלין ודאי יודה שאנו

הארגון היחיד שהשיב במכתב על הצעות המשרד. הצעותינו כתובות שחור על גבי

לבן. לקחנו על עצמנו אח נושא השירות העצמי בבתי הספר העל יסודיים, גם לפי

הצעת משרד החינוך והתרבות סעיף השירות העצמי אמור לחסוך כ-11 מליון דולר"

הנטל העיקרי בהפעלת השירות העצמי מוטל על גתי הספר העל-יסודיים כי

ילדים בכתות א' וג' ודאי לא ינקו כתות, חטיבות הביניים שייכות אף הן

לחינוך העל-יסלדי ולא כל שכן חטיבות הביניים שהן חלק מבתי-ספר שש-שתניים,

ולא אותן חטיבות עצמאיות שלא נדבר עליהן עכשיו- זה לא רק ענין של מחווה

כי תיפתח חזית חדשה בבתי-הספר ומי שמכיר את הנוער של היום יודע שזה לא

יהיה קל,

בנושא הנקיון והשירות העצמי?

ש. באייר; ודאי, דרוש חריש חינוכי עמוק מאד

ואין זה מקרה שבמשך שנתיים דחינו את

ההצעה על הסף כי חששנו מהנושא הזה, זה דבר שצריך להעריך אותו,

אנו גם הסכמנו לאותם קיצוצים שיש בהם

כדי לייעל את מערכת החינוך ולא יעצנו עצות בקשר לפעולות שמשרד החינוך

צריך לנקוט בתוכו; לא חשבנו שזה מחובתנו לעשות זאת בפומבי, אך באותם תחומים

בהם הסכמנו לקצץ ציינו זאת, כגון: סגירת כתות קטנות מאד שאין להן זכות

קיום, הכבדה לגבי הטבות להשתלמויות הנוגעות למורים וכיוצא בזה, יש הרבה

סעיפים שנתנו לגביהם את הסכמתנו, הכבדנו על עצמנו והסכמנו לקיצוץ. הסכמנו

לסעיפים שיש בהם משום התייעלות ויש בהם גם תרומה חינוכית, כגון נושא

השירות העצמי. משרד החינוך והתרבות שעיקר תקציבו מבוסס על משכורות צריך

לקצץ 87 אלף דולר ונשאלת השאלה האם הוא צריך לעשות את הקיצוץ באופן

מלאכותי ויהי מה או שהוא צריך להתייעל ולפעול פעולה לעומק. מבחינתנו אנו

גתנו הסכמתנו לקיצוץ בסעיפים רבים,

ו



לא נראה לנו כדבר מוסרי שבמסגרת

הקיצוצים לא יגעו בשמנת. פה אני מוכרחה לומר בגלוי כי בהצעת הקיצוץ

האחרונה המוגשת לאוצר הרי לגבי החינוך היסודי לא נוגעים בדברים מס1יימים

שצריך היה לגעת בהם ולקצץ,

כמו מה למשל?

קרן ביעור לספר, בית הספר הגבוה

להשתלמויות ועוד דברים כאלה, ולא

נוגעים בכאלה דברים על סמך עסקה שהיא, לדעתנו, לא מוסרית ופסולה, גם

אם מר בומה שביט והגב' יעל דיין יברכו על העסקה הרי אין זה מוסרי

מצד ארגון מקצועי לתרום מה שמגיע בדין לחברים, מה שמגיע מכוח הסכם

קיבוצי. תמורת ההסכם הזה לא נוגעים בשום רבר אחר והמערכת תישאר כמות

שהיא, על גבם של החברים,

אנו אומרים שדינם של המורים כדין

כל אזרחי המדינה" גם אנו כהורים משלמים אגרת חינוך, אנו תורמים בביטוח

הלאומי, אנו תורמים בעסקת חבילה אי ובי, אנו חושבים שאין זה מוסרי לבוא

אם תתרמו לא יגעו בשום דבר ויהיה שקט, אנו חושבים שאם

ילחצו עלינו בצורה זו או אחרת באיומים מלאכותיים בדבר פיטורי עוברים

הדבר לא יועיל, ממילא יש מחסור במורים על-יסודיים כשבמקביל חל גידול

באוכלוסיית התלמידים, לכן פיטורי מורים יהיו אפשריים רק אם יקצצו

מתקן היחידה שמקבלים התלמידים ואם לא יבואו ויאמרו שמקצצים בתקן

השעות הבסיסי לא יהיו פיטורי מורים, כי כפי שאמרתי יש גידול באוכלוסיית

התלמידים ובמקביל יש מחסור במורים במקצועות מסויימים, לכן כיצד ייתכן

שיבוא מישהו ויודיע על קיצוץ בתקן השעות הבסיסי ויאיים בפיטורים

מלאכותיים כדי לאלץ אותנו לוותר? - אם זה ייעשה זו תהיה הפרה של נורמות

מוסכמות במדינה הזאת והסכם קיבוצי לא יהיה דבר קדוש" אם כך ינהגו כלפינו

היום הרי מחר עלולים לנהוג כך כלפי ציבור עובדים אחר ובכך אין לי בל

ספק.

לכן אנו מבקשים שתתנו רעתכם לכך

שארגון המורים היה ענייני, הוא הסכים לקיצוצים, לקח על עצמו הכבדות

ואין הוא מוכן והוא לא יהיה מוכן לתת ידו להפרת הסכם קיבוצי חתום

ולהכביר על חבריו כעובדים במדינה הזאת, כי ממה נפשך? זה כאילו שבאים

אם אתם רוצים שירותי בריאות - תממנו אותם, כך בעצם

אם אתם רוצים שירותי חינוך - תממנו אותם משכרכם.

זה נראה לי כרבר לא מוסרי ואנו גאים בכך שבהתנגדותנו להצעה זו אולי נגן

גם על חברי הסתדרות המורים.

אני רוצה להעיר כמה הערות,

כשדובר כאן על הרשויות המקומיות

כמעסיקים של המורים העל יסודיים ועל מעסיקים אחרים של המורים בחינוך

העל יסודי הרי אנו מדברים על 145 מעסיקים, זוהי בעיה קשה ויחד עם זאת

זוהי טכניקה שבשעתו האוצר תמך בה וכנראה שגם היום הוא תומך בה, אנו

במשרד רואים כבעיה את בעיית המשכורות של המורים העל-יסודיים והיינו

מאד רוצים שלא יהיו קשיים בנושא זה,

האם באמת מדובר ב-20 אלף מורים?

מדובר ב-25 אלף מורים שמתוכם למעלה

מ-8 אלפים מורים מקבלים שכר ישירות

ממשרד החינוך והתרבות, כך שלמעשה בעצם מדובר בכ-17 אלף מורים שמקבלים שכר

מהמעסיקים הללו. כשיש קשיים כספיים בתוך הרשות המקומית, כמו חוב לביטוח

לאומי או תשלום עלויות אחרות וקשה לרשות להתמודד עם בעיותיה במקום הרי

היא מעבירה כספים מנושא אהד לשני וכתוצאה מכך נפגעים לעתים המורים,

אני רוצה לומר שבמשרד נקבע כעקרון

שוועדה תבחן נושא זה באופן יסודי. אני עומד בראש הוועדה. הוועדה עוד לא

התחילה לפעול כי עדיין לא נמסרו לנו שמות הנציגים ממשרד האוצר. ביקשנו

שמשרד האוצר ייתן לנו שמותיהם של נציגי שלושה גופים וגוף אהד לפחות

עדיין מתמהמה, כשהכוונה היא לנציג מטעם הממונה על השכר, בשעה שנציגי

אגף התקציבים והחשב הכללי כבר נקבעו. אני מקווה שהוועדה תתחיל לפעול

בשבוע הבא.

אשר לוויתורים על הטבות וכיוצא באלה

דברים - נכון שארגון המורים הסכים לחלק מהקיצוצים, אך כל ההסכמה שלו כולה

ביחד תורמת פחות ממחצית הסכום שאנו נתבעים לקצץ על-ידי משרד האוצר0

אנו נתבעים לקצץ סכום של 87.3 מליון דולר וזהו סכום אדיר וקיצוץ בנושאים

קטנים אינו משמעותי. יש לנו קושי לרכז את הסכום הזה ושתי אפשרויות עומדות

בפנינו. אפשדות אחת - לפגוע בשעות הלימוד, היינו להקטיז את מספד שעות

הלימוד. אני לא אומר כרגע שהאפשרות הזאת לא קיימת - אני לפחות אחד

התומך בה - האפשרות קיימת בתיאוריה. עוד לא הוכח שהתוצר הוא פונקציה

של מספר שעות השהיה בבית הספר; זה עוד לא הוכח בשום מקום בעולם.האפשרות

האחרת - היא קיצוץ בהוצאות השכר וקיצוץ בהוצאות השכר הוא ענין וולונטרי,

ירצו המורים - יהיה, לא ירצו - לא יהיה. לא היה שום איום לפחות מבחינת

משרד החינוך והתרבות. המשרד אמר, וזה נכון, שאם יצטרכו לקצץ בשעות ודאי

יהיו מורים שיצטרכו לעזוב את המערכת. איני יודע אם זה יביא לפיטורים,

אך לצמצום כוח האדם - ודאי ויצטרכו לעזוב את המערכת מורים חדשים, מורים

זמניים שאין להם זכויות. מה שברור הוא שזו הדרך היחידה כדי לענות על

התביעה הזאת של קיצוץ בסך 87 מליון דולר.

אני רוצה לומר מספר מלים על הנושאים

השונים שעלו. נושא השירות העצמי הוא נושא המותנה בעצם בהסכמת המורים ואין

זה נושא פשוט,כי התברר שיהיו הוצאות רבות הקשורות בביצוע הסעיף, כגון:

רכישת כלים לילדים וכדומה. שוב, אם המורים יגידו 'לא', גם בנקודה זו לא

נוכל לחסוך ולא כלום.

ש. באייר; אמרנו כן.

כשאמרתי "יאמרו לא" התכוונתי לנכונות

לוותר על כמה דברים שהמורים תובעים

בהקשר הזה, כמו תוספת שעות תפקיד. אם אנו צריכים לתת כך וכך שעות תפקיד

עבור ביצוע השירות העצמי זה מעמיד בסימן שאלה את כל הנושא. אני לא רוצה

כרגע לעשות את החישוב המדוייק, אך יהיה זה משונה מאד אם כדי להרוויח משהו

במערכת עלינו להגדיל את כוח האדם שבתוך המערכת וזאת כשמדברים על תקופה

בה צריך לצמצם בכוח אדם ממש.

אין הכוונה למתן שעות לכל המורים במערכת.

הכוונה היא לכך שבכל בית ספר יהיה אדם

שיהיה אחראי על הנושא.



י. שדלין; יש לנו 2,500 בתי ספר ואם מדברים על חצי

משרה פירוש הדבר שמדובר ב-1250 משרות,

ש. אלוני; חצי משרה של מורה - משרה של שרת.

לכן איני מציע להשיב על הדברים בקלות

יתר ואני מציע לחשוב על הנושא.

יש נקודות נוספות שאני מציע להתמודד

אתן לאחר שנשמע את אנשי הסתדרות החורים שהם ודאי יבהירו צד אחד של המטבע-

בענין השכר, אנו חושבים שלמען החינוך

וקיום תקין של בתי הספר היה רצוי מאד

שהמורים יישאדו עובדי הדשויות המקומיות, הסכמנו והצענו שהם יהיו עובדי

מדינה כי משדד החינוך והתדבות אומר כל הזמן: אנו מעבירים לכם כסף ואינכם

משלמים למודים את שכרם בזמן - ואגב זה קורה במעט מאד מקומות - וכתשובה

בבקשה, שלמו אתם למודים, מדוע אמרנו זאת? - אנו טוענים זמן רב,

ואף הגשנו בהקשר זה מסמכים למשדד, שמשדד החינוך והתרבות מעביר לנו בעצם

70% מהעלות מהכדוך בביצוע חוק חינוך חובה חינם וזאת לפי הכללים של המשרד,

ואם מעבירים לנו 70% מהעלות הדי זה 50% משכר המורים וזו הבעיה, המדינה

לא דוצה לקחת את המודים תחת חסותה כי היא תצטדך להוסיף 40%-50%לשכר

המורים. אנו יודעים מה כרוך בהעסקת מודים, ביחוד בישובים קטנים, יש הרבה

בעיות בנושא, דיברנו על כך פה בוועדה, מכל מקום, הגשנו מסמכים בדוקים

בנושא, המשרד הציע לבדוק אותם ועד היום הוא לא בדק אותם. אחד הגורמים

לחוסר האיזון הכספי היא העובדה שיש כתות קטנות, בעיקר בהקבצות,

אשד לשירות העצמי ~ גם אני בדעה

שההצעה לא נבדקה עד הסוף והיא תעלה הדבה מאד כסף, כשאיני רואה את הרווח

הגדול שיהיה מסעיף זה, אולי יהיה רווח בתקציב משדד החינוך אך תהא הוצאה

בתקציב משרד אחר.

אני לא יודע אם צריך או לא צריך

להקטין שעות, יש בוודאי חלק של שעות שאפשר להקטין מבלי לפגוע בשעות

הלימוד של התלמיד, אך במערכת הרשויות המקומיות גם יש קיצוצים וגם שם

נתבעים לפטר אנשים שיש להם הסכמי עבודה. אנו הרשויות המקומיות נדרשים

לפטר שלושת אלפים עובדים, בלי ענין השירות העצמי, ואם יתקבל סעיף

השידות העצמי ידובר בפיטוריהם של עוד 3,000 עובדים, כשביחד נתבקש לקצץ

6,000 עובדים, צדיך לזכור שגם לעובדים אלה יש הסכמי עבודה, אני לא אומר

שצדיך לקצץ רק במורים, אך מקצצים בכל המערכת, כבר יש ארבע רשויות מקומיות

בהן העובדים קיבלו בעצמם החלטה לקבל שכד עבוד חמשה ימי עבודה בשבוע

ובלבד שלא יפטרו עובדים,

הם גם יעבדו חמשה ימים,

הם יעבדו ששה ימים, שעות העבודה של

היום השישי יתווספו לחמשת ימי העבודה

והם יקבלו שכר עבוד חמשה ימי עבודה בשבוע, אין לנו שום דבד נגד המורים

אך אנו לא מקבלים את הטענה והדעה שהם מחוץ למה שקודה במדינה,



ש. אלון; נשאלנו במה עוסק הארגון ולמה הוא עוסק

רק בעניינים פרופסיונליים. אתייחס לשאלה

למה הפעילות שלנו מוקדשת ולהמחשת הדברים אתן דוגמאות. אנו עוסקים בוועדות

מקצועיות בחינוך הטכנולוגי, אנו מקיימים קשרים עם המזכירות: הפדגוגית של

משרד החינוך והתרבות, אנו עוסקים בתחומי השתלמויות, יש לנו רכזי השתלמויות

בכל המחוזות שמעודדים את המורים לצאת להשתלמויות ולהתקדם בתארים אקדמאים,

אנו מעורבים בוועדות העוסקות באתיקה מקצועית, אנו מעורבים בהרחבת קשרי החוץ

עם מורים בארצות חוץ דרך הארגונים של ארגוני המורים העל-יסודיים בעולם כולו,

אנו שותפים בוועדות לחינוך על יסודי בחטיבות הביניים במזכירות הפדגוגית,

אך כמו בכל נושא יש גורמים שיש להם ענין בשותפות ויש פחות, יש מעורבות

בתחום בחינות הבגרות, אנו מפעילים ועדות מקצועיות שהצליחו להכניס שינויים

בהוראת האנגלית, חיבור וכדומה בחטיבה העליונה; זה נושא שהיינו שותפים בו

בצודה מאסיבית. אלה נושאים שאנו פעילים ושותפים בהם אך הדברים לא מגיעים

לידיעת הציבור.

אשר לקיצוצים, הגב' באייר דיברה על

הצורך בסגירת כתות קנות. מדובר ב-800 כתות כאלה, כשהמשמעות הכספית של הענין

היא 6 מליון דולר. אנו תמהים מדוע המלצתנו זו לא נקלטה.

מר שרלין אומר שהסכמת הארגון מתייחסת

לקיצוץ דברים שוליים. סגירת כתות קטנות לבד חוסכת 6 מליון דולר וזהו סכום

מאד משמעותי כשמדובר בהיקף כולל של קיצוץ 87 מליון דולר. 6 מליון דולר זהו

סכום לא מבוטל.

הבענו הסכמתנו לסגירת סמינרים קטנים.

עלתה הצעה לתרום 5.9% ולא לקצץ בבסיס.

אנו סבורים שאין להעמיד את ציבור המורים במצב בו מעמידים אותו היום. ישנה איזו

הרגשה בציבור שהנה אנו חייבים משהו ואני טוען שאנו לא חייבים.

כזכור לכם, בפעם האחרונה בה נפגשנו אתכם

כאן היו שני נושאים על הפרק, שהאחד מהם היה תוספת האיזון. הנושא לא הוזכר

היום. אני מציע שחברי הוועדה ישאלו מחר את מר מנדלר אם הוא קיבל את תוספת

האיזון, ואם לא - איך הוא הולך לוותר על 5.9%נוספים. לי יש תשובה לדברים.

אנו כארגון המורים סבורים שמגיע לנו לקבל את ה-5.9% וגם בחוות דעת היועץ

המשפטי של המשרד נאמר שמגיע לנו לקבל זאת. ויתרנו בכך שלא קיבלנו את הכסף

עד היום ואם נבוא למודים ונבקש מהם לוותר פעם נוספת על מה שמגיע להם בדין,

נביא לכך שציבור המורים ייראה יותר שלומיאלי ממה שהוא יכול להיות.

מ. פלד; מהו היקף החסכון מכל הנושאים שהוזכרו?

ש. אלון; כל הדברים ביחד יכסו מחצית מן הקיצוץ

הנדרש על-ידי משרד האוצר ומחצית מ-87

מליון דולר פירוש הדבר חסכון של 43 מליון דולר0

להערכתי אנו נתנו תשובתנו בכל הסעיפים

שיש בהם יעול של ממש. זה לא כל הסכום שנתבקשנו לתרום, אך מה שהצענו הוא

בבחינת מעבר של כברת דרך.

ש. אלוני; אני לא חושבת שהסכם קיבוצי הוא דבד

קדוש, ביחוד כשיש בארץ הסכמים שיש בהם

עיוותים לרעת העובד ואני בשמחה הייתי מתירה אותם.



כל הסדר בגישה מצד משדד החינוך והתדבות

מעורר בי תמיהה ולפני שהייתי פונה למורים הייתי קובעת את הסדר בגישה, מתעורר

בי רושם מאד מדכא, מר שרלין, אתה אומר שיש צורך לחסוך 87 מליון דולר" ומה

עושים? קושים את המלאכה קלה, לוקחים נושאים שלמים וחותכים בהם, פה תמשה מליון

ושם חמשה מליון, אני מכירה את העבודה הזאת בעריכה ברדיו. יש מי שמראיין אנשים

ובגלל קוצר זמן חותך דברים חד וחלק, אבל עורך טוב לא חותך דברים אלא בודק את

כל הנאמר ובודק כל דבר.

יש היום צורך לקצץ ויש במשרד החינוך

שומן, יש הרבה כפילויות, יש דבדים שנבנו נדבך על נדבך ואתה יכול להיכנס פנימה

עם מקדח ולראות היכן הכפילויות. לו היית בא ואומר שפה צריך לקצץ 2 מליון,

שם חצי מליון ובמקום אחר 20 מליון לאחר שנוכו וטוטאו דברים אחרים - ניחא"

ישנו נושא קיבוץ הכתות הקטנות, צריך לבדוק מה קורה בפנימיות השונות, וזה

סיפור בנוני עצמו שמחייב בדיקה, צריך לבדוק מה קורה בזרמים השונים בחינוך

אני שואלת האם נגזר על כולם אותו דבר? האם יש הצדקה שילדים מסויימים

לא יקבלו יום לימוד ארוך ואחרים כן משום שהם משתייכים לזרם אחר, כולל הסעה?

זו הזדמנות להשוות נורמות ומערכות בבתי ספר. כשאתה אומר פר גולגולת יש לך

סכום בסיסי ואחר-כך לחינוך המשלים יש לך עוד תוספת. זו הזדמנות פז לעשות

בדק בית בכל מיני מקומות ולגבי כל מיני בעלי חזקות. היום קל מאד לעשות

את הניקוי הזה ובפומבי. אני לא מאמינה שבעלי החזקות יוכלו לומר: לא איכפת

לי מה קורה בחינוך. לא ייתכן שבמקום אחד יישבו 40 תלמיד בכתה ובאתר -20.

אם לאחר שתעשה את כל הדברים הללו ותבוא ותאמר: איני יכול יותר, ייתכן שאני

אומר שיש הצדקה לבוא לעובדים ולחשב ביחד אתם כיצד הם יכולים לתת תדומתם

לתקופה מסויימת. מה זה לעלות על המשכורות?

יש לי הרגשה קשה שהרביזיה בארץ נעשית

היום על חשבון השכירים ולא רק המורים. ציבור השכירים לכוד ובגלל שהוא במלכוד

הוא משלם למעלה מ-70% מס הכנסה, למרות שהוא לא מהווה 70% מבחינת ההון; הוא

משלם 90% בביטוח לאומי ואין לזה שום הצדקה, עכשיו מפני שאתה משלם להם

אני דורש מכם, כשאתה דודש מהם אתה צריך לבוא אליהם בידיים

נקיות, לאחר שעשית במערכת את הניקוי ובדק הבית. החוק מחייב שכל הוצאה שיש

למשדר, קטנה ככל שתהיה, צריכה להיות רשומה לפי חוק התקציב והיא לא יכולה

להיות מתחת לשולחן. זהו נוהל עבודה שניתן לקיים אותו.

מיד עולים על המורים והדבר הראשון בו

רוצים לפגוע זה השכר. יכול להיות שאחרי כל המאמצים שייעשו ולאור מצוקת

המדינה צריך לבוא לכל אלה שיש להם שנת שבתון - ולא רק המורים - ולהגיד להם:

את הנושא הזה נדחה לתקופה מסויימת. אך בואו לא נתפוש את מי שעובד במוסד

והוא תלוי בך בשכר.

אני רוצה סדר עדיפויות. אני רוצה לראות

את התמורה שהמשרר נתן ואת המאמץ האמיתי שהוא עשה, מבלי ללכת בדרך הקלה,

ואת זה לא שמעתי.

היתה זו אולי טעות שלי שלא התייחסתי לכך,

כי נגעתי בסכומים הגדולים, בשכר שההערכה

לגביו היא 35 מליון ובשירות העצמי שההערכה לגביו היא 10.8 מליון. אלה שני

הסכומים הגדולים שהם ביחד 45.6 מליון. ההפרש בין 87 מליון ל-45 מליון בא

מכל הנושאים הקטנים האלה שדיברת עליהם.

מדוע משדר החינוך והתרבות לא תובע

להכניס את ה-660 אלף דולר -שניתנו על כל

אחד מחברי הכנסת הדתיים - ל 'פול' של משדד החינוך? תכפיל 660 אלף דולר ב-12

חברי הכנסת הדתיים ופתרת הרבה דברים" למה בבג"ץ אתם לא הולכים נגד משרד האוצר,

כי זה בדיוק תקציב של משרד החינוך ואומדים שזה לחינוך"

אני רוצה להתייחס לנושאים שאני יבול

להתייחס אליהם, אני לא עוסק בפוליטיקה.

עיקר הקיצוץ הוא בסעיפים קטנים, שאם לא כן לא היינו יכולים לאסוף את 40 מליון

הדולר הנותרים. אנו אוספים סכום זה מעשרות סניפים, וזאת בנוסף לקיצוץ אחד

כללי שחל על כל המערכת בהיקף של 3.5% אנו בודקים כל אפשרות של סגירת

נושאים לא חיוניים וצמצום נושאים שהם לדעתנו לא שומן ולמרות הכל יש לנו

בעיה.

האם לחינוך המיוחד אתם קוראים שומן?

חס וחלילה, אך בחינוך המיוחד נגענו

בנושא ששמו סייעות טיפוליות. יש 1,300

סייעות טיפוליות ולנו יש הרגשה שלמעשה פרצנו גדר. מלכתחילה התכוונו רק

לסייעות טיפוליות שתסייענה לילדים שלא יכולים ללמוד לבדם ובמשך הזמן

קיבלו משרה זו גם כתות של ילדים שיכולים לתפקד בעצם. התוצאה היא שאם לפני

שש שנים היו 300 סייעות טיפוליות, היום יש 1,300 סייעות טיפוליות והמטרה

היא לצמצם את המספר בחמישים אחוז,

זה נכון.

ב._ שליטא; איפה תצמצמו? גם בעיירות בפיתוח?

י. שרלין; אגע בזה.

הצמצומים שלנו בכתות קטנות נוגעים

לחינוך ההתיישבותי ולחינוך הדתי, שם מצויות עיקר הכתות הקטנות,

וזה לא פשוט. אנו לא יכולים לומר לישובים מרוחקים? ילדיכם ילמדו במגזר

העירוני. צריך יש לזכור שסגירת כתות קטנות במושבים ובקיבוצים מחייבת

הסעת התלמידים למרחקים. אנו מדברים על . 300 כתות שנוכל לצמצם מבלי

לפגוע בחינוך ההתיישבותי והדתי כדתי, אלא צמצום כתות שאפשר למצוא להן

פתרונות שלא יחייבו אותנו בהוצאות יותר מדי גדולות. איפה שקיימת אפשרות -

אנו עושים את המאמץ.

לגבי ישובי הספר - אני מצטער שמנופפים

בדגל הזה. צריך לבדוק מה אמרנו, אמרנו שבתחום זה צריך לעשות צמצום של 25%.

אתן דוגמא. אנו חושבים שמעלה אדומים, שנכללת היום ברשימת ישובי הספר,

איננה ישוב ספר ולא יקרה כל אסון אם נוציא אותה מרשימת ישובי הספר, זה ישוב

שנמצא בקרבת ירושלים ואיך שום סיבה שהמורים יקבלו תמריצים. תארו לעצמכם

שרמות וגילה היו מקבלות מעמד של ישוב ספר, זה אותו דבר. יש כמה מקרים רומים

של ישובים, אותם לא אמנה כדי שלא יתעוררו ויכוחים, מכל מקום, יש כמה ישובים

שאנו חושבים שצריך להוציאם מרשימה זו של ישובי הספר, נרמה לי שאפשר לצמצם

את הרשימה ב-25% ועדיין נעמוד באותם הקריטריונים הדרושים לעזרה לישובי ספר.

ההצעה היא לקצץ בתקציבי בתי הספר בענין זה.

יש בעיה אחרת בישובי הספר והיא שייכת

לשכר לימוד בגני ילדים.

א) בתמריצים;

ב) בקביעת שכר לימור בגנים המצויים בישובים שעד כה היו פטורים מתשלום,

כמו ישובי יהודה ושומרון. יש מערכת של קיצוצים שיכוליט לחול על ישובי ספר

וישובים כאלה שנהנו מכל מיני הנחות. בשום אופן אי-אפשר לומר שזו פגיעה

בישובי הספר בכלל.



אשר לקיצוץ הכללי - מרבית הקיצוץ אינו

סתמי והוא סוכם בנקודות בן היתה אפשרות לקצץ. אגו נזהרים מלפגוע בחינוך

המיוחד, אם כי אני רוצה שתדעו כי אנו חושבים שיש מקום להקים ועדה שתבדוק

את הנושא משוס שיש בכמה מקומות חריגה מעבר למקובל בעולם הגדולאחוז הילדים

המתחנכים במסגרת החינוך המיוחד הוא כפול מהמקובל. לכן בדיקה של הנושא אין

משמעותה הרעה ובכך לא אמרנו שאנו מקצצים בחינוך המיוחד- נבדוק גם דברים אחרים

ולא מניתי בפניכם את כל הנושאים,

היו"ר נ. רזו האם אתם מקצצים חלק מהקב"סים?

אתה מפנה את השאלה לאדם שהקים את

המערכת הזאת וקצת קשה לי להשיב.

הצמצום יהיה בסך הכל ב-18 משרות וזה מעט. להגיד שזה טוב - זה לא טוב, אך

בכל נושא נגענו במשהו ונגענו גם בנושא הזה" יכול להיות שאפשר היה לגעת

בנקודה אחרת.

היו"ר נ. רזו האם זה נושא שנחשב אצלכם בקטגוריה של

השומן?

לרעת הנהלת המשרד כן.

י. בינה; אני רוצה להעלות מספר נקודות בפני

חברי הוועדה. ראשית, צריך להיות ברור

לחברי הווערה שאנו בהחלט הסכמנו לסגירת כתות קטנות. מי שהתנגד לנושא הזה -

ומד שרלין יודע למי אני מתכוון, לארגון השני - יש לו סיבות משלו להתנגד לכך,

ובעיקר בחינוך הדתי. רוב הבעיה נוגעת לחינוך הדתי, כשהנושא תופש חלק מכובד

בתקציב.

כדי שיהיה ברור אני רוצה לומר שה-5.9%

המפורסמים שמדובר עליהם - וההצעה היא הצעה של הסתדרות המורים - אינם בבחינת

תוספת שכר. זו תוספת בגין סגירת פער שבאה ליישם את האמור בדו"ת עציוני.

זו איננה סתם תוספת שכר שרצו לחלקה למורים כמתנה. הסכמנו בשלב מסויים לקבל

אחוז זה לשיעורין- ה-5.9% שאמורים המורים לקבל ב-1.9.85 הם חלק מסגירת פער

והנושא הזה צריך להיות ברור.

בכל הצעת התקציב ובכל מסמך הקיצוצים

של משרד החינוך, שהוגש לנו, המשרד עצמו, בתוכו, מקצץ 2% בלבד" חברת-הכנסת

אלוני דיברה על שומן ואם מדברים על קיצוצים מאסיביים של תקציב הרי משרד

שמכבד את עצמו צריך לרבר על אחוזי קיצוץ גבוהים יותר מ-2%.

הטענה שעלתה בענין השירות העצמי היא

שאי-אפשר להפעיל את השירות העצמי. הבחור המכובד שיש בישיבה בה נדון הנושא,

מטעם מרכז השלטון המקומי, אמרי אנו לא נוכל להפעיל זאת. תוספת בעל התפקיד

לא היתה הנקודה האקוטית.

ג. לב; למה אתה אומר דבר כזה? - אנו אומרים

שבלי המורים אי-אפשר להפעיל את השירות

העצמי.

י. בינה; אותו בחור דיבר על בעיית רכישת הכלים,

על החומרים והוא אמר שההוצאה היא הוצאה

כבדה. לכן הפעלת השירות העצמי לא התפוצצה בגלל ענין תוספת של כמה מודים,

המורים מבחינתם מוכנים לפעול והבעיה שהתעוררה בשלב זה לא נבעה מצד ארגון

המורים.



אני יוגה לפנות אל חברי הוועדה בתקווה

שהם רגישים לעובדי ההוראה, למורים השוחקים עצמם יום יום ולבקשם להגיב על

מה שקורה, בזמן האחרון אנו מושמצים ללא כל בסיס ולא קיים תקדים כזה לגבי

איזה שהוא סקטור אחר. לו כך היו נוהגים לגבי סקטור אחר הוא היה מתקומם

ויוצא לרחוב- מאידך, אנו, כשאנו צריכים לחשוב על הפגנה, אנו שוקלים היטב

מה יאמרו על כך התלמידים, האם ייתכן כדבר הזה שייאמרו כל אותם דברים הנאמרים

עלינו בזמן האחרון? צריך לחשוב על מקומנו ועל התלמידים" אנו צריכים להיפגש

עם התלמידים כל בוקר וכולנו נכנסים לחדרי המורים. איך אנו יכולים לעמוד

בפני התלמידים כשכך אנו מושמצים? ואני כבר לא רוצה לרבר על התגובותשל

שר האוצר שאמר לא עובדים, הולכים מוקדם הביתה. היתה פעם תגובה מצד חברי

הכנסת אלוני ורם כהן, אך הם היו הניצנים היחידים- לכן אני מפנה פנייתי

בנושא לחברי הוועדה,

אני רוצה להעיר שתי הערות, הערה ראשונה

למר גדעון לב, מר לב אמר דבר, ואני רוצה

להאמין שהוא לא בדיוק התכוון אליו, שאנו רוצים להוציא את עצמנו מכלל המדינה.

אין עוול גדול מזה, אני חושבת שאם יש מישהו שרוצה להוציאנו מכלל המדינה הרי

זה אותו גורם שרוצה שנישא על גבנו את החינוך, דבר שלא קיים לגבי אף סקטור אחר"

היה סקטור שהוסיף לעצמו 13% לשכרו: אנו עדים לעיצומים בסקטור הציבורית אנו

עדים לעיצומים במשרד העבודה והרווחה כנגד הקיצוצים; אנו עדים למה שקורה בבנקים.

אני יודעת שפרט לעובדים הסוציאליים אין עוד סקטור שוויתר על שכרו.

והסתדרות המורים,

ש. באייר; על כך דיברתי ולא אחזור על המניעים לכך,

כי איני רוצה לעסוק במלחמות יהודים.

אני רוצה להצדיק את עצמי מבלי שאאלץ להשמיץ מישהו אחד, פרט לעובדים הסוציאליים

ולהסתדרות המורים איש לא ויתר על שכרו,

אני רוצה לחזור ולומר שכמורה וכנציגת

המורים אני חייבת לעשות הכל כדי שהחינוך העל-יסודי יהיה טוב יותר ויפה יותר,

אבל אני צריכה לממן את שירותי החינוך, זה ענין של המדינה כולה, זה ענין שלך

כהורה וכאזרח כשם שזה ענייני כהורה וכאזרחית. את תוספת האיזון כבר תרמנו

ומי כמוך יודע שעוברי מרכז השלטון המקומי לא תרמו אותה.

ג. לב; לנו אין תוספת עציוני.

ש. באייר; איני רוצה להאשים מישהו אחר ולהבות על

חטאו של הזולת, אך מטעמים של מוסר ציבורי

צריך לומר כי יש במשרד החינוך הרבה כפילויות והרבה אגפים העוסקים באותו נושא"

צריך לקצץ דברים רבים לפני שמגיעים אלינו. האם בדקת אצלכם בבית לפני שבאתם

אלינו? אנו בחדרים סגורים נקבנו בשמות של נושאים לגביהם מדובר לא רק

בכפילויות אלא בשלישויות, אנו לא חושבים שזה מתפקידנו לומר תקצץ אצלך,

אך אל תגידו לנו; תתרמו אתם,

מ. פלד; כמה זמן הצוות שלכם יעבוד עד שיגיע

למסקנה בענין העסקה או אי-העסקה של המורים

כעובדי מדינה? דובר כאן על חסכון של מאות מליוני דולרים ואם זה נכון כדאי

שהנושא ייבדק מהר,

י. שרלין; אני חושב שזה ענין של שלושה שבועות.

כל אתר מהשותפים יודע את הנתונים, השאלה

היא אם נוכל להגיע למסקנה כי לאוצר יש גישה התומכת בתפישת השלטון המקומי



האומרת שהמורים צריכים להיות עובדי השלטון המקומי ולא עובדי המשרד. טענתנו

היא טענת הפוכה מטענת מר לב ואנו חושבים שהאוצר מפסיד הרבה כסף בכמה נושאים,

גם בכמות התקנית וגם בהזרמה עצומה של כסף ללא צורך, כי 40% מהכספים המיועדים

לנושא מטיילים הלוך וחזור במערכת, מהאוצר לשלטון המקומי ובחזרה לשלטונות

מס ההכנסה והביטוח הלאומי. מדובר במיליארדים,

ש. אלוני; מי מרוויח מכך?

מרוויחים מכך כל מיני גופים ללא צורך,

הבנקים ומוסדות אחרים,

ש, אלוניו אולי משרד האוצר מעוניין שהבנקים ירוויחו?!

המורים שהם חברי הסתדרות המורים, ורובם

מורים יסודיים, מקבלים 3.5% יותר מהמורים

בחטיבות העליונות כי אנו משלמים 3.5% משכרנו על פנסיה בעוד שהם עובדי מדינה

ויש להם פנסיה תקציבית,

בכר אתם אשמים" דיברתי אתכם על כך

שפנסיה תקציבית היא טובה,

זהו המפגש הראשון עם הארגון שלגם בענין

הזה, שמענו היום באופן כללי דברים על

עבודתכם ועל עמדתכם בנושא הקונקרטי של הקיצוצים, מחר ניפגש עם נציגי

הסתדרות המורים ומהם נשמע ודאי מוסיקה קצת שונה, בשבוע הבא ניפגש עם

נציגי משרד החינוך והמשרד יצטרך להציג בפנינו את תכנית הקיצוצים" אז נראה

היכן השומן והיכן הבשר החי, אתם מכירים את הטענה; הבשר החי אצלי והשומן

תמיד אצל מישהו אחר, אני דוחה זאת- מטבע הדברים אני נפגש עם משלחות שונות

ושאלתי אותן על הקב"סים ועל אחרים; כולם נפגעים, באשר לכפילויות - צריך

לבדוק את המבנה ולראות היכן ניתן לחסוך בבית-

ש, אלו ני; האס נקבל חומר בכתב על המבנה?

היו"ר נ, רז; אנו רוצים לקבל חומר מפורט על-מנת שנוכל

להתייחס לדברים סעיף סעיף ולשקול אם הדברים

נכונים ומוצדקים והאם לא ניתן לנהוג אחרת. מדבריו של שר החינוך הבינותי שהקושי

נעוץ בכך שהוא עדיין לא יודע מה עמדתם של ארגוני המורים.

ש. באייר; השר יודע מהי עמדתנו כי הגשנו מסמך

כתוב, הוא לא יודע מה עמדת הסתדרות המורים,

היו"ר נ. רז; אני התרשמתי מדבריו של השר שהוא טרם יודע

מה קורה עם ציבור המודים והוא אינו יודע

מה מקובל מצידם או מה הנכונות שלהם לתרום תרומה ולהיות שותפים למאמז הקיצוצים;

וכל עוד הוא לא יודע זאת קשה לו לגבש סופית את הנייר שאנו רוצים,

אני חושב שדבד אהד ברור לנו, ולמדנו

זאת כאן בישיבות קודמות שקויימו עקב שביתות, משלחות שבאו ומהומות, והדבר הוא

שרצוי, לפחות מבחינת תיפקוד המערכת, שהמורים יקבלו את משכורתם במישרין

מהמשרד שהם שייכים אליו, נעשו הסדרים חשאיים בכמה רשויות מקומיות בהן

המורים מקבלים משכורתם ישירות ולא דרך הרשות המקומית-

ש. באייר; קרית מלאכי היתה הראשונה,

היו"ר נ, רז; נעשו הסדרים שונים שהם לא לרוחי והם

לא מתאימים למשטר מתוקן.

אותם הסדרים יוצרים איפה ואיפה. היכן

שהיתה קבוצת לחץ פוליטית - השיגו דברים,

והיכן שלא - לא השיגו,

חיים בחצרות, ללא שלטון חוק-

או שזו היתה תוצאה של פעולת קבוצות

לחץ או שזו היתה חולשה של ראש רשות

מקומית המוכן להסדרים כאלה שלא כתיקונם.

אני קובל על כך. אני חושב שזהו

סידור גרוע, משחית ובלתי-מקובל. אני מצפה שדו"ח ז נבר ימומש במהרה0

בדו"ח ז נבר נקבעו המלצוח לגבי מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון

המקומי, דובר על צורות העברת הכספים, על מימון, דיווחים ופיקוח. דו"ח זה

אומץ על-ידי הממשלה הנוכחית ונדמה לי שהטילו על אחד מהמנכ"לים לנסות לממש

את הדו"ח ולגרום לכך שהוא ייצא מהנייר אל השטח, אני מקווה שזה ייעשה מהר,

אנו מצידנו כל הזמן מדרבנים בנושא משכורות המורים כדי למנוע את השיבושים

האלה במערכת החינוך ואני מקווה שהנושא הזה אכן יגיע לכלל הסדר שיגרום לפחות

בקטע הזה לאיזו רגיעה ונורמליזציה,

אשר לבקשת מר בינה - אני לא יוצא כל

פעם להגנת המורים בהכרזות כשם שאיני יוצא בדיוק ההיפך, בהתקפות, בוועדה הזאת

נשמעים לעתים דברי התקפה על המורים והתקפות אלה מקבלות תגובה בכיוון שמירה

על כבוד המורה, המורה איננו עלוקה והוא ממלא שליחות קשה ביותר. המורה מתמודד

עם אלף ואחת בעיות, משמעתיות ומקצועיות, בעימות היום יומי הישיר עם הנוער

ולעתים עם ההורים. זו עבודה קשה ולכן יש אולי בעיה באשר לנכונותם של אנשים

לפנות למקצוע הזה, לפחות הגברים, אנו בוועדה הזאת, כפורום מוסמך של הכנסת,

לא נצא, ואני מקווה שלעולם לא נצא, בהתקפות על המורים. אנו צריכים לשרת את

המורים ולעזור להם. אבל אנו גם נבוא בתביעות אם נחשוב שיש מקום לכך, נבוא

בתביעות במירה שנגבש עמדה או נסכים לאיזו תביעה שלפי דעתנו מותר לתבוע

מהמורים כאזרחי המדינה. הקיצוצים שנקבע שייעשו, בסכום של 87 מליון דולר,

יצטרכו להיעשות ואיש לא החליט שהחינוך הוא מחוץ לתחום בנושא הקיצוצים,

אני בדעה שהחינוך צריך להיות האחרון בקיצוצים, אבל קיצוצים יצטרכו להיעשות

גם בו והם צריכים להיעשות כך שהחינוך ייפגע פחות ככל האפשר בטווח הקצר,

אבל חשוב שהוא גם לא ייפגע בטווח הארוך. פגיעה במחנכים ובדמות החינוך

בכללו והבאת ציבור זה למצב של מורל שפוף, נרדפים והעמדתם במצב של כפויי טובה -

את הדבר הזה אסור לעשות, איך להגיע לקיצוץ הזה? על כך עור נשמע דברים

מהסתדרות המורים, ממשרד החינוך והתרבות ונצטרך לתת דעתנו כוועדה לנושא,

לחוות דעתנו ולהדגיש הדגשותינו.

כבר בשלב זה עובדה היא שארגוני המורים

לא פועלים ביד אחת ואני לא בא להאשים אף אחד מכם, שני ארגונים טוענים טענותיהם

בניתוק מגע או באי-תיאום וזה מחליש, לפי דעתי, את המורים וגורם לכך שאתם

משחקים לידי המציאות, כשהמחנה מפוצל אפשר לנצל זאת לכל מיני מטרות שמישהו

מעוניין להשיג ובמקרה זה זהו האוצר כמובן. אמרתם שבהסתדרות המורים הוקמה

חטיבה של המורים העל-יסודיים.

זה לא רע למישהו שיש שני ארגונים.



היו"ר נ. רז; אם כך, אולי יהיו חמשה ארגונים? ארגון

למורי טבע וכיוצא בזה,

ש. אלוני; לא צריך ללכת לקצוות, זה לא הכרחי

שיהיה ארגון אחד,

ש. באייר; לצערי הרב, הסתדרות המורים טוענת

שאין מקום לשני ארגוני מורים וכל זמן

שהם יגידו שאין מקום לשני ארגוני מורים יהיו שני ארגוני מורים. אם יפסיקו

כך לדבר אולי יהיה ארגון אחד.

התכוונתי בסך הכל לכך שאיני בטוח

שהפיצול במאבק הזה משחק לטובתכם. כך נדמה

לי ואולי אני טועה, אבל אני לא אמרתי שאני מציע שהתאחדו- מחר הם יבואו לכאן

ויציגו את הענין אחרת.

יש הרבה מדינות בעולם בהן יש ארגון

למורים היסודיים וארגון למורים העל-

יסודיים וקיים שיתוף פעולה ביניהם,

אמרתי את דעתי מבלי שאני אומר זאת

בצורה מוחצת, אמרתי נדמה לי והשתמשתי

בכל המלים המסייגות. מחר נשמע את נציגי הסתדרות המורים.

ש. אלוני; זו מדינה דמוקרטית...

היו"ר נ. רז; כשאת מדברת אתי על דמוקרטיה אני מקבל

צמרמורת,,"

ש. אלוני; כשאני שומעת איר אתה מגדיר דמוקרטיה

אני מקבלת צמרמורת,

היו"ר נ. רז; מי מבין ההבנה של הדמוקרטיה שלי או שלך

נכונה או לא - אלהים ישפוט.

את אלהים בענין זה אתה לא צריך. אפשר

גם לקיים בוועדה דיון בנושא הדמוקרטיה,

היו"ר נ. רז; יש כאלה שבהבנת הדמוקרטיה ובאמונה בה

גם מאמי נים באלהים,

רבותי, מחר נשמע את נציגי .

הסתדרות המורים- לאחר שנקבל ממשרד החינוך והתרבות חומר באשר לקיצוצים

נתעמק בפרטים ונציע הצעותינו, אני מודה לכם על המידע הרב שנתתם לנו.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15.