הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת התנוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', ז' בטבת תשמ"ה, 31.12.84, בשעה 11.30

בנוכחות;

חברי הוועדה-. היו"ר נ' רז

מי פלד

אי סרטני

מי איתן

פי גולדשטיין

עי דראושה

אי שאקי

מוזמנים; מי ינון - יו"ר הוועד המנהל רשות השידור

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

אי אבנרי - יועץ ליו"ר רשות השידור

עי נ יר - הוועד המנהל

י י בראל - רשות השידור

טי סער - " יי

נ י ארמון - הוועד המנהל

אי סהייק - רשות השידור

י י פלג - הוועד המנהל

ק' גרדוש - הוועד המנהל

ר י בן-ישי - מפקד גל"צ

נ י ברון - הוועד המנהל

י י אלוני - רשות השידור

ר' אבישי - מבקרת רשות השידור

ר' נחמן - מישנה למנכ"ל רשות השידור

מזכירת הוועדה; די פלד

הקצרנ ית; ת' בהירי

המשך דיון עם רשות השידור



המשך דיון עם רשות השידור

היו"ר נ' רז;

אני פותח את הישיבה. היום נקיים את המשך הדיון מהשבוע שעבר, אך כדרך

הוועדה נפתח בשאילתות למשרד התנוך. אם אין שאילתות בשלב זה, נמשיך הלאה. אני

מוסר לחברי ועדת ההנוך כי נצטרך לבחור מתוכנו שלושה חברים לוועדה המשותפת לוועדת

העבודה והרווחה ולוועדת החנוך, לנושא שהועלה על סדר-יומה של הכנסת לפני כשבועיים

על-ידי חבר-הכנסת עובדיה עלי, והוא הכשרת מהנדסים. המליאה קבעה שהנ ושא יסופל

על-ידי ועדה משותפת בראשות חבר ועדת העבודה והרווחה. במידה ולא יהיו מתנדבים,

נבוא בדברים עם חברי הוועדה.

זכור לכולכם במה עסקנו בשבוע שעבר. אנו חיים בידיעה כי הענינים ברשות

השידור, בעיקר בסלוויזיה, הינם יגעים. סביב הטלוויזיה מתחולל מחול שדים עתונאי

ולא רק עתונאי, בו מעורבים אינטרסים שונים - זרים ועניניים. התייחסנו לענין מתוך

ידיעה כי דברים חייבים לבוא על תיקונם, כולל ההיבטים הכלכליים והתוכניים, שדווקא

עליהם מיעטנו לדבר בישיבה הקודמת. אנו מנסים לאתר את גורמי הקשיים, על מנת שנוכל

לצאת מכאן עם המעדה או החלטה שמטרתה לשפר את המצב ולהוציא את רשות השידור

ממצוקתה הכלכלית ואולי גם החברתית.

עי ניר;

אי אפשר להבין את שורשי המצב הנוכחי של רשות השידור, מבלי להבין את

התהליכים שהתרחשו מאז הקמתה לפני קרוב לעשרים שנה. מבלי להכנס לפרטים, אני חושב

שמה שאיפיין את עשרים השנים הראשונות של רשות השידור, היה יצירת יש מאיין. בד

בבד עם תהליך זה נוצרו גם העיוותים בתחומי העסקת כח-אדם, מבנה יוניונלי ותקנים,

לא במובן של כח אדם בלבד אלא גם במובן התשומות והתפוקות, או כמה צריך להשקיע

עבור איזה מצר. לא אתטא לאמת, אם אומר שתוצאת ההתפתחות ארוכת השנים הזו היא המצב

בפניו אנו עומדים בשנים האחרונות, כאשר הרשות עולה ב 25-35%-יותר משהיא מפיקה.

כדי להצדיק את תוצר רשות השידור, מספיקה היתה השקעה הפחותה בכרבה מזו שמושקעת

היום. זו אינה תוצאה של מישגה אחד אלא של שורת התפתחויות בתחומים שמניתי, והיתה

להן השלכה גם על איכות וכמות כח האדם, תפוקת כח האדם, הציוד ואיכותו וגורמים

נלווים אחרים.

בשנתיים האחרונות, כאשר היתה גאות במשק, גדלו גם הכנסות הרשות. יש לזכור כי

70% מהכנסות הרשות באות מתשלום אגרה, 20% מהפרסומת ו-10% מגורמטם שונים. במצב של

גאות כלכלית, לא איכפת לאנשים לשלם אגרות, אך כאשר מתחיל מיתון, האגרות הן הדבר

הראשון להיפגע. כך נוצר מצב שהעיוות של 30% הוצאות מיותרות שאינן מוצדקות על-ידי

התוצר, הפך לחטוטרת גלויה לעין. בשנה האחרונה ואולי גם בשנה שקדמה לה, הצטמצמה

ההתפתחות במשק, כתוצאה מכך ירד מפלס הגבייה והתגלו הדפנות העכורים. אולי זוהי

ההזדמנות הוזד-פעמית לנסות ולראות כיצד ניתן להבריא את רשות השידור, כך שתחייה

על-פי עלותה האמיתית, ובהתאם לכך תיגבה אגרות ותמכור פרסום.

לצערי הרב, בחינה זו לא נעשתה עד כה בצורה מסודרת ושקולה, אולי מתוך תחושה

שהתקציב של השנה שעברה היה מאוזן. תחילת ההתדרדרות היתה ברבון הראשון של שנת

התקציב הנוכחית, כאשר התברר שההוצאות של רשות השידור הן מעל ל- 30% מהתקציב

המאושר, בעוד שההכנסות יורדות בצורה משמעותית. כל מי שיודע לקרוא מאזנים

ותקציבים, הבין כבר אז כי אנו נמצאים על סף מצב קטסטרופלי, כבר בחודשי

דצמבר-ינואר.

הוועד המנהל, שהוא גוף צבורי האחראי על קיום החוק והמדיניות, ניסה לנקוט

בצעדים המתחייבים. קודם כל התרענו על תופעת הפער בין ההוצאות להכנסות, תהליך

שעלול להביא לקריסה כספית של הרשות. תבענו מההנהלה לנקוט בשורה של צעדי חירום

לסגירת הפער. המטרה היתה להכין תכנית הבראה שתוריד את החטוטרת של הגרעון התקציבי

אשר נוצר עקב עלות מיותרת. בקייץ צריך היה לנקוט בצעדים למניעת מצב מאיים זה.

ברור היה שצעדי חירום פוגעים קודם כל במה שניתן לפגוע בו ולא במה שצריך להיפגע,

אך את הזמן שנוצר צריך היה לנצל להכנת תכנית הבראה מקיפה. לצערי הדבר לא בוצע,



והיום אנו מקיימים דיון באווירה של קטסטרופה, אם לא בתוך הקטסטרופה עצמה.

אני סבור שסגירת רשות השידור היא צעד רע ומזיק. רשות השידור אינה מפעל

תעופה שנ יתן לסגור ולפתוח מחדש. אין לנו כל תכב ית

לפתיחה לאחר סגירה, ובמציאות הישראלית יש חשש שעם הסגירה יפרצו לתוך החלל שיווצר

גורמים אחדים שאין עליהם פיקוח צבורי, כמו הטלוויזיה הלימודית או גלי-צה"ל. להם

אין את כל מנגנוני הפיקוח הצבורי שהחוק צייד בהם את רשות השידור. לכן צריך לשאוף

לעשות הכל, על מנת למנוע סגירת רשות השידור. אך אם אנו רוצים להיות אחראים

מבחינה צבורית, אנו לא יולים לומר שנבקש מהממשלה מימון גרעוני או מימון ביניים

אותו צריך יהיה להחזיר בשנה הבאה.

בתקופה זו עוברת המדינה כולה תהליכים קשים ומכאיבים. אנו רואים זאת

בווכוחים על תקציב הבטחון, בנושאי רווחה וחנוך. אנו חייבים להתאים את דרך הפעולה

שלנו למה שקורה במשק. לא נוכן לבקש מימון ביניים, אם לא נעשה מאמץ מקביל. המאמץ

המקביל צריך להבטיח שהרשות תפעל בצורה רזה ויעילה להגשת המוצר הראוי לצבור.

בהנחה כי המצב במשק ימשיך להיות קשה, ולא נצליח לגבות את האגרות שגבינו בעבר,

אני סבור שיש לעשות צעדים אלה מייד. אין לנו זמן שאול. אם ננסה לקנות זמן על-ידי

מימון ביניים או על-ידי מימון גרעוני, נטיל על עצמנו נטל כבד יותר בעתיד, ויהיה

צורך להחריף את צעדי ההבראה בעתיד. זה עלול להיות חיתוך עמוק בבשר החי. לדעתי זה

עלול להגדיל את סכנת סגירת רשות השידור בעתיד.

למרות שהתחום הרלוונטי לוועדת החינוך של הכנסת, הוא תחום התכנים, איני סבור

כי אנו נמצאים היום במצב בו נוכל להרשות לעצמנו לדון אך ורק בתכנים. השאלה היא

עצם קיום רשות השידור, ולא רק שאלת התכנים. אם ועדת החינוך מתייחסת לבעיה, היא

צריכה לתת דעתה קודם כל לכך שיש להמריץ את רשות השידור לנקוט בצעדי הבראה

המתחייבים, כדי לא לגרור את הנטל לשנה הבאה. מצד שני, יש לסייע לנו על-ידי פנייה

לממשלה, שתאפשר לנו לעבור את תקופת ההבראה בלי זעזועים מיותרים, עד כמה שרח-בר

ניתן. שני הדברים כרוכים זה בזה. לא נוכל לבקש מכם לפנות לממשלה, מבלי שנוכיח כי

אנו עושים מאמץ נקביל. אני חושב שניתן לעשות מאמץ זה. אני מתנגד לסיסה שנזרקה

כאן בישיבה הקודמת - פיטודי עובדים, כאילו יש בכך חזות הכל. זהו אולי אחד

האמצעים, אך לא החשוב שבהם. יש צורך בבחינה רצינית של האפשרויות להעמקת השיווק,

לייעול המערכת הארגונית, הן זו של המדיומים והשונים ברשות השידור והן זו של

ההנהלה. יש צורך לבחון את העסקת גורמי החוץ וניצול נאות של תשלום לספקים, גם

עבור קניית חומרי גלם. נפנוף בסיסמת פיטורי עובדים, הוא התחמקות מנקיטת צעדים

אחרים. פיטורי עובדים הם חלק מתכנית התייעלות. יש לי רושם שהכוונה בשימוש המוגזם

בסיסמת פיטורי העובדים, היא לאי עשייה בתחומים אחרים.

לוועד המנהל של רשות השידור יש את הסמכות לקבוע את המדיניות בפרמטרים צרים,

ולפקח על-כך שהמדיניות אכן תבוצע. חוק רשות והשידור אמנם קובע שהוועד המנהל יכול

לדון ולהחליט בכל נושא, אך אנו עוסקים עתה בגישה המצמצמת, וגם כאן אני חושש שלא

הגענו למצב בו כל סמכויותינו מתבצעות. נפנוף בסיסמת סמכויות הוועד המנהל, תכליתו

לדחות החלטות עקרוניות. זהו מצב בלתי אפשרי כאשר אנו ניצבים על סף התמוטטות.

פונים אלינו אנשים במסדרונות ומעל דפי העתונות, מוסרים לנו פרטים ומשמיעים דברי

רכילות, אני לא סבור כי זוהי הדרך לבחון את המצב. יש צורך לבחון שורה של החלטות

ואת דרכי ביצוען. הרכילויות השונות הן דבר טפל המסתיר את העיקר.

לוועדת החנוך יש סמכות לפנות אל הרשות ולדרוש ממנה לעשות את מה שהיא חייבת

לעשות. ועדת החנוך יכולה גם לפנות לממשלה בבקשה שתאפשר לנו לעשות את מה שאנו

חייבים לעשות. לכל תכנית הבראה תהיינה השלכות על והתכנים. יום אחד נעמוד בפני

הצורך להחליט אלו תכניות לשדר ואלו לא לשדר, גם ברדיו וגם בטלוויזיה. אני מציע

לוועדת החנוך להקדיש דיון מיוחד לשאלה, מהו סדר הקדימויות שהוועדה היתה רוצה בו.

פי גולדשטיין;

האם יש לכם תכנית לשנויים בלוח המשדרים?



עי ניר;

כאשר נגיע לשלב זה, נתייחס לכך.

פי גולדשטיין;

קודם כל צריכה להיות לכם תכנית כזו.

מי פלד;

שמענו בפעם הקודמת כי יש אפשרות להגדיל את הגבייה ב ,40%-אם תאוחד עם גביית

חשבונות החשמל. האם אפשרות זו נראית לכם אפקטיבית?

מה צריך להיות כלול לדעתך בסמכויות הוועד המנהל?

אני חושב שלו ניתן היה להגיע להסדר גבייה מאוחד עם חברת החשמל, זה היה משפר

את הגבייה ללא ספק. היום מגיע שעור הגבייה לכ-60%, בעוד שחברת-החשמל מצליחה

לגבות כמעט 100% מחשבונות החשמל. תמיד אפשר לומר לנו כי אם תאושר פרסומת ישירה

בטלוויזיה, לא יהיה לרשות השידור כל גרעון. אני לא מוכן לגלגל את החטוטרת הזו על

הצבור, והרי ברור כי עבור כל פרסומת בטלוויזיה יצטרך הצבור לשלם, מה גם שחלק

מהמצוקה התקציבית שרשות השידור נתונה בה נובעת מהוצאות מיותרות. אם קודם נגיע

להתייעלות, אהיה מוכן אחר-כך לבחון את האפשרות להגדיל את התוצר על-חשבון מימון

כזה או אחר.

אשר לסמכויות הוועד המנהל, אני חושב שתארתי פחות או יותר את המצב. איני

חושב שבתשעת החודשים בהם מכהן הוועד המנהל הנוכחי, הוא חרג מנושא לוח המישדרים

והתקציב, והפיקוח על-כך שמדיניותו מתבצעת. אני מכיר את רשות השידור שנים רבות,

ולא אחטא אם אומר שזהו הוועד המנהל המאוחד ביותר שהיה לרשות אי-פעם, ללא מחיצות

פוליטיות. רק פעמיים נחתכה ההצבעה בוועד המנהל על-פי חתך פוליטי. כל הדבורים על

ועד מנהל מסוכסך הן השמצות המטשטשות את הנושא העיקרי.

פי גולדשטיין;

הואיל והייתי פעם דירקטור בחברת החשמל, אני יכול לומר כי אם חברת החשמל

תיגבה את האגרה, תגיע הגבייה כמעט למאה אחוז. מי שאינו משלם את חשבון החשמל

שלו, מנתקים לו את זרם החשמל. אניךחושב שהיום הוא הזמן המתאים לבצע זאת.

אני מסכים לדעה שאנו מקיימים את הדיון באווירה של "עליהום" על רשות השידור.

מחול השדים שמתנהל סביבנו מוצא את בטויו באמצעי התקשורת ובמקומות אחרים. זה הפך

להיות דבר אופנתי, אולי לא במעט באשמתנו , כלומר באשמת רשות ובידור

והפוליטיקאים. לדעתי נעשה לרשות השידור עוול וזמור ביותר. רשות השידור לא נולדה

לפני תשעה חודשים אלא לפני עשרים שנה, ומרגע הולדתה היו לה בעיות. היא נולדה

בחפזון, בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, כאשר והיה צורך בהקמת הטלוויזיה. היא

הוקמה ללא תכנון מוקדם, ללא התחשבות בנסיון שנרכש בעולם הרחב, ולכן הגיע בסופו

של דבר לאן שהגיעה. אנו נמצאים היום במצב קשה במיוחד, פשוט משום שהקופות ריקות.

כל זמן שלרשות היה כסף, כל החוליים האלה לא בלטו. כאשר יש כסף, ניתן להתגבר על

קשיים אוביקטיביים וסוביקטיביים. כאשר יש כסף, אפשר גם להשליט שקט תעשייתי

על-ידי כניעה לסקטור כזה או אחר בקרב העובדים. כאשר אין כסף, אין שקס תעשייתי

ואין אפשרות לעסוק בתעשיה.

נשאלת השאלה, מי אשם בכך שרשות השידור נותרה ללא אמצעים כספיים. יש כאלה

שיאמרו כי ההנהלה אשמה, יש כאלה שיאמרו כי העובדים אשמים, אחרים יאמרו כי הממשלה

אשמה ויהיו כאלה שיאמרו כי הכנסת אשמה. כל אחד יאשים את השני, ובלבד שידיו

תישארנה נקיות. לא כולנו אשמים, אך יש לכך סיבות אובייקטיביות. בשנה שעברה נהנתה



עדיין רשות השידור מתמיכה של קרוב ל-40% בתקציבה.

י י פלג;

28% לפני שנתיים ו-3% לפני שנה.

אי פורה;

מאז 1981 התמיכה הממשלתית ירדה מקרוב ל-40% ל-3% , וההלטת הממשלה היא שבשנה

הבאה לא נקבל גם את ה 3%-האלה. בכל השנים הקודמות נעו הכנסות הרשות מפרסומת

ברדיו מסביב למליון דולר לחודש, השנה לא תהיה לנו תמיכה ממשלתית, וגם לא מקורות

הכנסה אחרים, מלבד האגרה שאינה צמודה להתייקרויות. כל הגורמים האלה הביאו לכך

שרשות השידור הגיעה בחודש דצמבר למצב קשה ביותר. יחד עם זאת, אני חייב לומר כי

גם בשנות השפע, בחודש דצמבר היה נגמר תקציב רשות השידור. הפלא הוא שבשנה של

קססטרופה לא הגענו לקופה ריקה עוד בחודש אוגוסס. מצבה של רשות השידור דומה למצבה

של המדינה. לא אנו יצאנו את המצב. איני בא לומר בכך שרשות השידור נהגה תמיד

באופן נפלא, תמיד היו בעיות, אך אי אפשר לומר כי הגענו לשוקת שבורה באשמת

העובדים. כל מי שמציע לתלות את כל חוליי רשות השידור בעובדים, ומציע לפטר מאות

עובדים, עושה את מלאכתו קלה. כאשר לקחו את העובדים האלה, היה צורך בהם. חלק מהם

נותרו במשך השנים ללא תעסוקה, משום שלא היה תקציב להפקות.

המדיניות שאני ממליץ עליה היא לחסל את האבטלה ולא את המובטלים, אלא אם

מדינת ישראל מבטלת את המטלות שהוטלו על הרשות בחוק. מדינת ישראל יכולה להחליט כי

היא מסתפקת בטלוויזיה כמו זו של דרום לבנון. לשם-כך מספיק שיהיו לנו 25 עובדים

עם כמה מכשירי וידאו-טייפ. אך אלה הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים של מדינת ישראל,

ואם המדינה מצאה 9 מליון דולר כדי לקיים את "אתא", האם אין ביכולתה לקיים רדיו

וטלוויזיה ממלכתיים.

את חוק רשות השידור לא עידכנו מזה עשרים שנה. חוק רשות השידור הבריטי דורש

מהפרלמנט לעדכנו אחת לשנתיים, על-פי הנסיון שהצטבר. אצלנו לא נעשה דבר. הגוף גדל

והגיע לאן שהגיע, ועכשיו מאשימים אותנו. האם דאגו שלרשות השידור יהיה ציוד

ויהיו אולפנים ראויים, על מנת לבצע את המטלות שהוטלו עליה? אין עוד רשות שידור

בעולם שעובדת בתנאי רשות השידור, במצוקת דיור כזו ועם ציוד מיושן כזה. האם מישהו

סבור כי ניתן לרפע בשישה חודשים מחלות שהצטברו במשך עשרים שנה. צריך תכנית חומש

לשיקום הרשות, צריך לעבור את התהליך הזה בשלבים ולא בשיטת ה"זבנג". כל הצעה כזו

לא תהיה רצינית, בוודאי לא ההצעה לפטר מאות עובדים. איני אומר שכולם יעילים, אך

איני רואה בפיטורי 100-300 עובדים את הפתרון. אולי יהיה בכך פתרון תקציבי, אך

השאלה היא איזו טלוויזיה ואיזה רדיו יהיו לנו. ככל שתפקידינו הולכים ומתרבים,

תקציבינו הולכים ומצטמקים. לפטר עובדים זה לא קל, אנו חייבים במדינה בה קשה מאד

לפטר עובד, וזהו אולי אחד ההישגים הגדולים שלנו. משמעות פיטורי מאות עובדים היא

סגירת הרדיו והטלוויזיה.

היו"ר נ י רז;

מה אתה מציע?

א' פורת;

אני מתנגד למדיניות הפיטורים, אלא אם תתקבל החלטה שתחייב אותי, ואז תעמוד

בפני הברירה לבצעה או להתפטר. עד עתה לא ניתנה לי הנחיה ברורה לעשות זאת. קיימת

אנומליה ברשות השידור.- בעוד שבכל תחנת טלוויזיה בעולם, העובדים הקבועים הם

עובדי הייצור, ואלה שבאים מבחוץ הם אנשי היצירה, אצלנו המצב הפוך: עובדי היצירה

הם הקבועים, בעוד שעובדי הייצור - הצלמים, עורכי הפילם והטכנאים - באים מבחוץ.

למה הדבר דומה? למערכת עתון שאין לו דפוס משלו, וכבר איני מדבר על-כך שאין לנו

אולפנים משלנו. אילו היו לטלוויזיה הישראלית כל הכספים שהשקענו באולפני הרצלי

ובאולפנים אחרים, היינו יכולים לבנות אולפן שידור מפואר . השקענו באולפנים

אחרים מאות מליונים.



רשות השידור לא נולדה אתמול, יש בה אנשים שעובדים עשרים שנה, האם אפשר

לפטרם ברגל-פה? איני אומר זאת כדי להגן על רשות השידור אך ישנן בעיות שלא נוצרו

באשמתה. לא ההנהלה הזו אחראית להן, גם לא זו שקדמה לה. אם רוצים בהבראה, יש

צורך לכנס קונסיליום. השבוע קיימנו ישיבה של ועדת מכרזים, אשר דנה בהצעות של עשר

חברות יעול, מהגדולות והרציניות במדינה, בטרם נסכם עם איות מהן שתבדוק את מה

שקורה ברשות ותיתן לנו רזוות-דעת. אם אותה וזברה תאמר כי אין מנוס מפיטורי מאות

עובדים, נדע מה עומד בפנינו. בשעתו פנה שר התנוך יגאל אלון ז"ל אל סיר יו גרין,

מי שהיה מנכ"ל ר1בי.בי.סי, בבקשה שיכין דו"ח על מצב רשות השידור. בין ההצעות

וההמלצות של סיר יו גדין היתה ההמלצה לשכור את שרותיה של חברת יעול.

אומרים לנו כי הנחיות הוועד המנהל למנכ"ל אינן מתבצעות. בוודאי שאינן

מתבצעות, כי אין הן ראליות.

מ' פלד;

האם תוכל להדגים?

אי פורת;

אני מעיר את ההערה משום שנאמר על-ידי מר ניר, כי הוועד המנהל קיבל החלטות

וההנהלה לא ביצעה אותן. זוהי האשמת שווא. אני מבקש לא להוסיף ולפרט בענין זה.

איני סבור שתמיד חייבת לשרור אידיליה ביחסי הוועד המנהל והמנכ"ל. יש ווכוחים,

טבעי שהם קיימים וחשוב שיהיו, אך מה שאני מבקש הוא שתיראו את התמונה באופן

אובייקטיבי. הבעיות אינן ביחסי מנכ"ל - הוועד המנהל, אלא הן הרבה יותר עמוקות.

ההנהלה הזו קיבלה בירושה שורה של בעיות, ומה שלא נעשה במשך עשרים שנה, מצפים

מאתנו לעשות. אני מציע שנמתין לבדיקת חברת הייעול, ואחר-כך נקייס כל עזרה אפשרית

על מנת להשפיע על הממשלה, שתאפשר לרשות השידור בתקופת ההבראה הזו להחזיק את ראשה

מעל המים, ולתפקד עד כמה שהדבר אפשרי. רשות השידור היא מפעל הרבה יותר גדול

מ"אתא", וחשיבותה מבחינה ממלכתית גדולה פי אלף.

היו"ר נ י רז;

כמה זמן תארך עבודת חברת הייעול?

אי פורת;

ישבתי השבוע עם נציגי עשר החברות הרציניות ביותר. פרק הזמן הנחוץ לדעתן,

כדי להביא דוח איבחון, הוא בין שלושה וחצי לארבעה חודשים.

די אדמון;

זאת אומרת שמונה חודשים.

זאת אומרת שנה.

אי פורת;

תהליך ההבראה כולו צריך להימשך שנה.

מי ינון;

האם הכוונה היא לסקר שיקיף את כל הרשות?



אי פורת;

כן. אל תשכחו את הרדיו. איני רוצה לומר כי יש לנו את הרדיו הטוב בעולם, אך

אני לא מכיר רדיו טוב יותר, וכל זאת הוא עושה בתנאי מצוקה קשים. יותר מ-50%

מהעובדים מועסקים ברדיו.

אפשר לומר 70% .

א' פורת;

למרות המצוקה , המצב לא כל-כך נורא. חסרים לנו שלושה מליון דולר בתקציב,

כדי לגמור את השנה. מה הם שלושה מליון דולר, כאשר מדובר בתקציב מדינה הרוצה

שתהיה לה רשות שידור? אנו עושים כל מאמץ, כדי שהתכנים ייפגעו פחות עד כמה

שאפשר, הענינים יזכו לפרופורציות הנכונות ותיפסק אווירת הלינץ' מסביב לרשות,

עובדיה והנהלתה.

היו"ר נ י רז;

נדמה לי שהקטע האחרון בדבריך, קשור מאד-מאד בצבור היושב כאן.

אני שמח על המפגש הראשון של כל חברי הרועד המנהל עם וזבד ועדת החנוך. אמנם

מדובר כאן על כסף ותקציב, אך העיקר הוא התכנים. אנו פועלים בוועד מנהל על-פי חוק

רשות השידור. אנו משמשים כנציגי הבעלים, שהם עם ישראל, מדינת ישראל וממשלת ישראל

אשר מינתה את הוועד המנהל הזה לשמש כנציגו בגוף זה, ולהיות אחראי על חוק רשות

השידור. זוהי הנקודה המרכזית אליה חייבים חברי הוועדה להתייחס.

אילו נשאלתי האם אנו מקיימים את חוק רשות השידור, הייתי אומר לגבי חלק גדול

מהסעיפים כי איננו מקיימים אותם. אנו יושבים בוועד המנהל כנציגי מפלגות אשר מונו

על-ידי הממשלה, אך בשבתנו בוועד המנהל שיקוליינו הם בעיקר צבוריים. השאלה

המרכזית שאנו חייבים לשאול את עצמנו היא איזה מוצר אנו מייצגים עבור הצבור

במדינת ישראל. שאלה שניה, האם צבור הצרכנים שלנו אוהב את המוצר שאנו מייצרים

עבורו. אני חושש לומר כי הצבור גילה בחודשים האחדונים, ובעיקר בתקופת הסכסוכים

והשבתות שהיו ברשות השידור לפני הבחירות, כי זיעתו אינה נוחה מהמוצר שאנו מספקים

לו, ההרגשה היתה שהצבור סבור כי אין זה נורא שהרשות שובתת, וז-עה זו היתה משותפת

לצבור כולו, ללא הבדלי השקפות.

הוועד המנהל החדש מונה לפני תשעה חודשים. יש לנו אמביציה לתקן את המצב. אני

חושב שעברנו את תקופת ההסתגלות שתאפשר לנו לקבוע את דעתנו לגבי מצבה של

הרשות. אי אפשר אולי להאשים את המנהל הנוכחי או את העובדים, אך המצב כה ומור,

שהוועד המנהל הזה חייב להביא לתיקונו. כל נסיון לגרור אותנו להמתנה ממושכת,

גורם לנו לאבד את סבלנותנו. אני חושב שיש לנו הזדמנות פז לפתור את הבעיה במהלך

גדול, כולל ונועז. אני חושב שבענין זה אין שום הבדל פוליטי בינינו. אני רוצה

לומר מילה טובה ליו"ר הנהלת הרשות, הגורר אותנו להצבעות פה-אחד, גם כאשר מדובר

בנושאים עדינים ביותר. המאחד אותנו הוא הרצון לתקן את המצב, ולשם-כך אנו מוכנים

אף להסתכן בהחלטות קשות. גם חברי ועדת החנוך הם נציגי מפלגות, אך אני מאמין

שתשקלו את הדברים על-פי מה שטוב לרשות.

אני סבור שלדעה אשר אביע, יש תמיכה רבה בקרב וזכרי הוועד המנהל. הדגם שאנ י

מציע הוא ייאל-עליזציהיי של רשות השידור. אני יכול לנאום במשך שעות על בעיותיה של

הרשות, אך ישנן בעיות חמורות מבעיות התקציב, ואלה בעיות הסמכויות, קביעת

קונספציות וכדי. אין איש החולק על-כך שמנכייל הרשות הוא העורך הראשי של רשות

השידור. בסעיף 23(ג) של חוק רשות השידור, כתוב שהמנכ"ל יפעל לפי החלטות הוועד

המנהל והנחיותיו, וישתתף בישיבות הוועד המנהל בזכות דעה מייעצת. בכותרת הסעיף

נאמר: "כפיפות לוועד המנהל". אנו אומרים שלמנכ"ל יש את מלוא הסמכות והגיבוי של



וועד המנהל. כמעט בכל תחום שנועד להבריא את רשות השידור, אנו דוחפים את המנכ"ל

לנקוט בצעדים נועזים. ביום ב' הבא אנו צריכים לקבל מהמנכ"ל תכנית הבראה איור

תצמצם את הגרעון עד למחצית. אנו מקבלים נתונים לפיהם הגרעון יגיע עד טוף השנה

הזו ל-0ו מליון דולר. אנו מצפים מהמנכ"ל שיגלה דמיון ומקוריות, ויביא הצעות

לצמצום הגרעון עד למחצית, בדומה לדגם של אל-על. יש להתאים את כח-האדם לתפוקה,

תוך הפעלת טמכויות ההנהלה והעורך הראשי ותוך גילוי גמישות מינהלית והפעלת שיטת

"השכר והעונש". לצערי אין קיימת היום שיטה של שכר ועונש ברשות השידור. קשה מאד

להעניש עובד שעשה דבר שאינו כשורה מבחינת התכנים.

יודרך שאציע היא קודם כל יצירת מודל רצוי לרשות השידור. אנו תומך בהתקשרות

עם חברת ייעול, אך לדעתי אין זה ענין לשלושה וחצי חודשים, אלא לזמן ממושך יותר.

לא יהיה זה רציני אם אותה חברה תבוא מיד בהצעת מודל. כאשר הנושא הוא כמה אנשים

יעבדו בטלוויזיה, אותה חברה צריכה לגבות את כל האינפורמציה, לדעת מה הנורמות

המקובלות בעולם, וחשוב גם לדעת מי יטפק לה את האינפורמציה. מקובל לומר כי אילו

הרשות היתה מתנהלת כחברה פרטית, גם הנורמות ומערכת השיקולים שלה היו שונים.

ההנהלה יחד עם המנכ"ל וצוות העובדים הבכירים, מסוגלת ליצור תכנית הבראה לרשות

השידור מבלי להמתין לדו"ח החברה. אפשר לקבוע מה המצב שאנו שואפים אליו. לדעתי,

אם לא תוגש לנו תכנית כזו, יהיו רוב חברי הוועד המנהל בעד הקמת "אקזקוטיב

קומיטי", כלומר ועדה מטעם הוועד המנהל אשר תכין את תכנית ההבראה. לאתר מכן, לא

יהיה מנוט מטגירת הרשות. איני מדבר רק על הטלוויזיה אלא גם על הרדיו. יש לזכוד

שברדיו עובדים יותר אנשים מאשר בטלוויז יה. ברור כי האבטלה הסמויה אינה רק

בטלוויזיה. איש אינו מכחיש שהיא קיימת גם ברדיו. נצטרך לטפל בבעית כח-אדם בשני

המקומות.

המנכ"ל אמר דבר מרחיק-לכת, כי יתפטר אם ייאלץ לפטר עובדים. אני טבור כי

יהיה עליו לעמוד מאחורי דבריו, שכן איני רואה מנוס מפיטורים, על מנת להתגבר על

בעיית האבטלה הסמויה והגלויה ברשות. אני מדבר על מאות רבות של עובדים מיותרים.

83% מתקציב הרשות מופנה לתשלום משכורות והוצאות קבועות אחרות. כל אחוז שייחטך

בחלק זה של התקציב, יוסיף 4% לתקציב הפעולות. ברור שיש צורך בקיצוץ ההוצאות, אנו

הרי מעונינים בהגדלת היצירה המקורית, אחרת לא יהיה מנוט מטגירת הרשות. איני נבהל

מטגירת הרשות, אך זה חייב להיות צעד מבוקר ומתוכנן. אני יודע ממקור ראשון כי

הממשלה תהיה מוכנה לשקול תמיכה ברשות השידור, גם תמיכה כטפית, אם הולכים לתכנית

הבראה רצינית. בנגוד למה שקורה ב"אתא", איני קורא לכך תכנית הצלה אלא תכנית

הבראה. בנגוד לעובדי "אתא" שתמיד עבדו, ברשות השידור ישנם כאלה שאינם עובדים.

צריך יהיה לקיים ברשות מודל חדש של התקשרות עם עובדים, על בטיט של חוזים

אישיים, כנהוג בתחומים כאלה בעולם. קיימת בעיה קשה בתחום היצירה. אותם אנשי

יצירה שהם עובדים קבועים ברשות, לאחר עשרות שנות עבודה, האם כושר היצירה שלהם

עדיין מושחז כמו לפני שנים?

שמחתי לשמוע מפיך כי המנכ"ל אמנם מנהל את הרשות, אך הוועד המנהל עומד

מעליו. אני רוצה לשאול, האם הוועד המנהל קבע עמדה לגבי מדיניות הפיטורים, והאם

יש לו החלטה ברורה לפטר מטפר מטוים של עובדים? האם לכך התכוון המנכ"ל כאשר אמר

מה שאמר?

הוועד המנהל לא קבע עמדה ולא הודיע למנכ"ל מה עמדתו, אלא הוועד המנהל ממתין

שהמנכ"ל יבוא עם תכנית ההבראה שלו. המנכ"ל אמר שהוא יכול להביא תכנית הבראה

שאינה כרוכה בפיטורי עובדים, אך לי נראה שלא יהיה מנוט מפיטורים. הלוואי ותהיה

תכנית הבראה שלא תהיה כרוכה בפיטורים, איננו סכינאים, איננו רוצים לזרוק את

העובדים לרחוב, אך גם במערכת עתון הנמצאת בקשיים, מפטרים עובדים ומכניסים שיפורי

יעול אחרים.



אי פורת;

קודם כל מקטינים את מספר המודים בעתון, אחר-כך מפטרים עובדים.

נ י ברון;

אני תושב שרוב חברי הוועד המנהל יהיו בעד פיטורים. כאשר מנכ"ל רשות השידור

מבקש שניתן לו אפשרות להציע תכנית שלא תהיה כרוכה בפיטורים, מי אנו שלא נסכים

איתו. נמתין עד ה-7.1 ונראה מהי תכניתו.

עי ניר;

הנקודה האחרונה שהועלתה, ממחישה כיצד אנו רואים את חלוקת הסמכויות בין

המנכייל לבין הוועד המנהל. הוועד המנהל יכול להטיל על המנכ"ל לקצץ את התקציב,

והמנכ"ל צריך לומד מהיכן לקצץ. איננו צריכים לומר לו איפה לפטר והיכן לקצץ.

נ י ברון;

המנכ"ל אומר שקודם נפטר את עובדי החוץ והעובדים הלא קבועים. אני סבוד שזו

אינה גבורה גדולה. זהו צבוד עובדים בלתי מוגן, העובד ללא חוזים. דווקא עובדי

החוץ יכולים פעם להיות האנשים הקובעים ברשות השידור. הם צעירים, חלקם מוכשרים

מאד. משמעות פיטוריהם היא קיצוץ הראש במקום הרגליים.

כל עובדי החוץ שפוטרו עד היום הם טכנאים.

נ י ברון;

אתה יודע שעורך הוא לא רק מי שמבצע עבודה טכנית. אני סבור שעורכי סרטים

בטלוויזיה הם עובדים יצירתיים. אנו נמצאים ברגע בו כל רשויות המדינה - הממשלה

וועדות הכנסת, הוועד המנהל וההנהלה - חייבים להתלכד על מנת לפתור את רגעיה.

הוועד המנהל מאוחד, אנו נמצאים עתה בתקופה של ממשלת אחדות לאומית. אם נוסיף לכך

את העובדה שגם הצבור לא יראה כל אסון בסגירת הרשות לחודש-חודשיים, כדי לבצע

תכנית הבראה, - אני סבור שהמנכ"ל יוכל להופיע כגיבור.

אי פורת;

איני רוצה להיות גיבור, תהיה אתה הגיבור.

נ י ברון;

לדעתי, אתם צריכים לדרוש מאיתנו כוועד מנהל, להביא תכנית הבראה. הוועד

המנהל הזה מוכן לכל תכנית הבראה אשר תבריא אחת ולתמיד אז רשות השידוד. זהו הרגע

להחליט את ההחלטות הגדולות.

מי איתן;

יש הבדל יסודי בין פרק זמן של 4 חודשים לבין פרק זמן של 8 חודשים, לצורך

הכנת תכנית הבראה.

נ י ברון;

ומי אומר שלאחר מכן נאמץ את תכנית הייעול?



מי איתן;

ומי אומר שנקבל את תכניתך?

נ י ברון;

אני טוען שהמנכ"ל ותנהלה צריכים להכין תכנית הבראה מיידית, ולא תוך ארבעה

חודשים.

אי סרטנ י;

חשבתי לאחר הישיבה הקודמת, כי בישיבה זו תובא תכנית להבראת הרשות. אני

חייבת לומר למר נתן ברון כי יש כמה טונים צורמים בדבריו, גם בנוגע ליחסי המנכ"ל

עם הוועד המנהל, וגם לגבי סגירת הרשות. אני מקווה שבנושאים אלה תגיעו למסקנות

אחרות. אני שמחה על שנגעת בנושא התכנים, אני מבינה שהמצוקה הכספית מאפילה על

הכל, אך עדיין ממשיכים הרדיו והטלוויזיה לשדר, ומחלק מתכניהם איננו מרוצים. אם

לא נתייחס לתכנים אלה כבר עתה, אני חוששת שנחטא לתפקידנו. גם אני סבורה כי הרדיו

והטלוויזיה מציגים תמונה בלתי מאוזנת. בחברה שלנו היום, במצב של הגברת הקיטוב

מכל הצדדים, כאשר אנו שומעים מהמזכירות הפדגוגית של משרד החנוך על הקצנת הדעות

בקרב הנוער ועל דבורים שיש בהם גזענות, - אני שומעת ברדיו ובטלוויזיה דיווחים

רצופים על הרג והרס, מבלי שיהיה כל איזון בדיווח.

אי הראל;

המצב אינו מאוזן.

א' סרטנ י;

בכל זאת מתרחשים גם דברים נוספים. ישנם נושאים חברתיים חיוביים שאינם

מקבלים את הכסוי הנכון. לכולנו יש נטיה להשליך כל מעשה אלימות על גורמים

עויינים, אך רק אתמול מצא בדואי ילד תועה והביאו אל ביתו. מדוע לא לתת כסוי גם

לידיעה כזו?

נ י ברון;

אנו תומך בדבריך.

אי סרטני;

האם גם בכך יש ענין של מצוקה תקציבית, או של כיוון מחשבה מסויים?

נ י ברון;

זהו ענין של כיוון מחשבה.

אי סרטני;

ואת השנוי הזה אני באה לתבוע מכם. אם מסתמכים רק על מה שמושמע ברדיו

ובטלוויזיה, מתקבל הרושם שאין עוד מה לעשות בארץ הזו.

אני מבינה שנושא הערוץ השני יידון בנפרד, ולכן לא אתייחס אליו.

רובדת-הכנסת אמירה סרטני נגעה בכמה נקודות וקשובות, בהן צריכה לעסוק ועדת

החינוך. אני מתנגד ל"אל-עליזציה" של רשות השידור, כלומר סגירת הרשות לצורך

הבראתה. לחברת התעופה הלאומי היו תחליפים, וניתן היה להשתמש בשירותיהן של תברות

אחרות, אך אין המצב דומה לגבי רשות השידור. הבעיה המרכזית שלנו היא הגדרת היעדים

וקביעה כיצד אנו רואים את תיפקוד הטלוויזיה, בעיקר מן הצד החדשותי. כאשד אמד מי

שאמר , כי מזכיר המדינה האמריקאי הוא הנציב העליון של ישראל, קיבלו הדברים תהודה

עצומה, ולא עזרו כל ההכחשות שהתפרסמו לאחר מכן. הדברים צוטטו גם במערכות החדשות

בארה"ב. זה מוכיח לנו עד היכן מגעת השפעת הטלוויזיה.

אביא דוגמה לאדוע חיובי נוסף אשר לא סוקר על-ידי הטלוויזיה: בשבוע שעבר באו

מאות נכבדים מלבנון למטולה, וסיפדו על כל הדברים החיוביים שעשתה מדינת ישראל

בלבנון.

עי דראושה;

תסמוך על הטלוויזיה בערבית, שניפחה את הידיעה.

ד י אדמון;

השאלה היא אם הטלוויזיה קיימת כדי לתת חדשות מאוזנות או חדשות המתחרות

בעתונות. זהו ההבדל בין הטלוויזיה בערבית לבין הטלוויזיה בעברית. אין לי ספק כי

מערכת החדשות בטלוויזיה מגבירה את ההקצנה מימין ומשאל. החבריה במוזלקת החדשות

צדיכים להבין כי זו אינה המערכת הפרטית שלהם. הם צריכים לראות עצמם כשליחי

המדינה, כמו פקיד משרד החוץ בחו"ל, אשר מייצג את המדינה מבלי להתחשב בדעותיו

הפרטיות, או כמו קצין בצה"ל. תפקיד הטלוויזיה הוא תפקיד ממלכתי פד-אקסלנס.

הנושא החשוב ביותר ברשות השידור היום הוא הרה-ארגון. אין ספק שלאחר עשרים

שנה, רשות השידור אינה דומה למה שהיתה בעבר. במרוצת השנים חלו שנויים רבים גם

בהתנהגות הצבור ובציפיותיו. אנו דורשים מהנהלת רשות השידור מזה כמה חודשים,

להביא לנו תכנית הבראה. לפני מספר חודשים אישרנו הצעה להוציא מכרז להכנת תכנית

ייעול, אך עבר זמן עד שהוועד המנהל החליט, עד שההנהלה דנה ועד שנבחרה החבה. אני

חושש כי עד אשר תגיש החברה את תכניתה, לא תהיה עוד רשות שידור. אנו מחכים עד

שאותה חבדה תביא את תכניתה, אחר-כך נצטרך לדון בתכנית. אני חושש שזה מתאים אולי

להכנת תכנית חומש, אך לא תכנית לטווח המיידי.

יש להתייחס לצורך המיידי בשיקום רשות השידור. איני מדבר על פיטורי עובדים

אלא על שינויי יעוד וסטטוס של עובדים. בישיבה שנקיים ב-7.1 נחליט על תכנית בת

כמה סעיפים. אני סבור שנצטרך לדון בערוץ נוסף, לא במסגרת הטלוויזיה הקיימת. זוהי

תכנ ית שחייבים להפעיל מיד, אחדת לא תהיה לנו טלוויזיה בשנה הבאה. אני בדעה

שהטלוויזיה הקיימת צריכה לשדר חדשות בלבד. כל יתר העובדים ישתחררו ויעבדו באופן

פרטי עבור הערוץ הראשון והשני, כפי שהדברים נעשים בארה"ב.

אי הראל;

ואז תתחיל הפרוטקציה.

ד י אדמון;

הדברים ייעשו בשיטת המכרז. כל מפיקי התכנית באנ.בי.סי ובסי.בי.אס הם מפיקים

פרטיים. אצלנו 85% מתקציב הרשות מופנים לכח-אדם.

אי אבנד;

לא רק לכח-אדם אלא גם להוצאות קבועות אחרות: אחזקת ציוד, תשלום לסוכנויות

ידיעות וכדי.



ני ברון;

60% מוקדשים לתשלום משכורות.

עצם העובדה שיש לנו מאות עובדים אשר רוצים לעבוד, אך אי אפשר להעסיקם,

אומרת שחם יכולים לעבור גם בערוץ השני. אין צורך להחליט על פרסומת בטלוויזיה, כי

לשם-כך יש לשנות את החוק. אפשר להוזליט על הפעלת ערוץ שני ללא פרסומת. אני מכיר

בעובדה שאת חוק רשות השידור לא שינו במשך עשרים שנה, וכנראה גם לא ישנו בעתיד.

על-פי חוק רשות השידור, לא תיתכן פירסומת בטלוויזיה. העיתונים פנו לבג"צ בענין

זה, ונראה מה יוחלט שם. מפולת הכנסות הרשות מפירסומת ברדיו טרם הסתיימה. אני

חושש כי למרות שאנו מקווים להכנס של 40 מליון דולר מפירסומת, היא לא תגיע אף

ל-20 מליון. אני חושש שלא נצליח להשיג את הפרסומת המקווה, וכתוצאה מכך נעמוד

בשנה-שנתיים הקרובות במצב קשה.

אני סבור שרוב הצבור יסכים להעלאה של 20%-15 נאגרת ישות השידור. בארצות

אירופה משלמים אגרה של 50-60 דולר, ואילו אצלנו רק 45 דולר לשנה. אם בנוסף לכך

ניגבה את האגרה באמצעות חברת החשמל, נוכל להכפיל את הכנסות רשות השידור ולהפעיל

שני ערוצים. כל עובדי רשות השידור יעבדו בשני הערוצים הללו, חלקם במסגרת עבודות

חוץ עבור הרשות. זוהי התכנית עליה אני ממליץ.

אני מצטער על שהגענו למצב הנוכחי, אך סגירה מיידית של רשות השידור אינה באה

בחשבון. לוועד המנהל יש מספיק סמכויות לקבל החלטות כבדות משקל. אני מניח כי

יעלה את ההצעות בשבוע הבא, ונטיל על ההנהלה לבצע את ההחלטות.

היו"ר נ' רז;

מדוע אי אפשר היה להתארגן לכך ארבעה חודשים קודם?

ד י אדמון;

הוועד המנהל הנוכחי מדבר על-כך מאז חודש יוני.

מי ינון;

מחליט ולא רק מדבר.

אם בשבוע הנא לא נראה שהדברים אכן מתבצעים, נחליט גם כיצד לבצעם.

מי פלד;

תכנית ארבע הנקודות שהעלית, האם היא על דעת כל הגורמים בוועד המנהל?

ד י אדמון;

לא . נעלה את הנקודות שהציעו כל חברי הוועד המנהל, ואחר-כך נחליט.

מי ינון;

היתה רשימה של 17 סעיפים עליהם החליטה ההנהלה.

ני ברון;



לארור שנדון, נגיע לקונצנזוס.

מי פלד;

האם ב-7.1 תוגש תכנית?

היו "ר נ י רז;

יש עוד כמה חברים הרשומים לרשות הדיבור. אני הושב שנצטרך לקיים ישיבה

נ וספת.

אי פורת;

הדעות שהושמעו כאן אופייניות להבדלי התפיסה בין הוועד המנהל לבין הנהלת

רשות השידור. הוועד המנהל מקבל ההלטות עם לוה זמנים, אך כאשר מדובר בתכנית מסוג

זה, בשום פנים ואופן אי אפשר להגשימה על-פי לוה זמנים . אומרים להנהלה להביא

תכנית הבראה תוך שבועיים, אך זוהי ההלטה שאי אפשר לעמוד בה, אלא אם אומרים כי

לשם-כך נפטר 30% מהעובדים. אי אפשר בשום דרך אהרת לבצע תכנית הבראה שתרוסוך 4-5

מליון דולר תוך שבועיים. אני עושה מאמצים למתוח אברים עד כמה שהדבר ניתן, אך אי

אפשר להגיש וליישם תכנית הבראה בפרק זמן קצר כזה. אני מודיע שתוגש תכנית צמצומים

וחסכון, אך לא תכנית הבראה כוללת.

פי גולדשטיין;

אני רוצה שחברי הוועדה יתאחדו סביב החלטה אחת. התחזקתי בדעתי שכך הדברים

אינם יכולים להימשך. אני אומר לכם במלוא גילוי הלב: יש כאן הרבה זרמים

תת-קרקעיים שלא באו לידי בטוי אלא בהערות אגב. אני רוצה להציע כי נתבע מהנהלת

הרשות לחזור אלינו בעוד שבועיים עם תכנית מוסכמת על הוועד המנהל והמנכ"ל. אם

תגיעו לידי הבנה ו"תשדרו על רשת אחת", מה טוב. אם לא - ועדת החנוך תצטרך להחליט

מה ניתן לעשות. ייתכן שאי אפשר לקצץ 5 מליון דולר במכה אחת, אך ניתן בהוזלט לשדר

על גל אחד.

מ' איתן;

אני חושב שבחילוקי הדעות ששמענו כאן יש גם אלמנטים אישיים בולטים. אין

חלוקי דעות על-כך שצריכה להיות ראורגניזציה. חלוקי הדעות הם אם ניתן לעשות זאת

בחודשיים, בשלושה או בארבעה חודשים. לדעתי זהו דבר מישני, אשר מחפה על חוסר

ההידברות בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל. נשמעה כאן ביקורת על דבריו של נתן ברון.

בעיני אלה דברים נכונים. תפקיד הוועד המנהל להיות נמרץ, להלחם על דברים שנראים

לו צודקים. המגמה היא נכונה, ואיש לא יצא נגדה. התקנים הם פועל יוצא של תכנים.

סדר, אירגון, תקציבים, נוהלי עבודה, חיסול האבטלה הסמויה או הגלויה - כל אלה

חייבים להעשות. אם אי אפשר לפטר עובדים, כיצד אפשר לומר להם מה לעשות?

גישת הוועד המנהל בהחלט נכונה, אך אני סבור שאין להתעלם מן הקשיים בהם נתון

המנכ"ל, שהוא חלק ממנערכת מסוימת. זהו קונפליקט בין שתי מערכות, והמנכ"ל חייב

לייצג גם את המערכת שהוא נמצא בה. דווקא כאשר מדובר במהלכים גדולים, יש צורך

במישנה זהירות.

אני חייב לומר לאורי, כי צרם לי מאד שאמרת כי ל"אתא" נתנו 9 מליון דולר,

לכן אפשר לתת גם לרשות השידור, כאילו יש פרה חולבת שאפשר לקבל ממנה מליונים. אנו

שומעים יום-יום על הפגיעה בקבוצות שונות - קשישים, נכים ואחרים, על הפגיעה

בהשכלה הגבוהה, בחימום בבתי-הספר. איני חושב שזהו הזמן בו תוכל לבוא ולטעון כי

ניתן לתת לטלוויזיה מליונים. אם מדינת ישראל צריכה לקצץ במערכת החנוך שלה, ייתכן

שהיא צריכה לקיים טלוויזיה כמו זו של דרום לבנון.



אי פורת;

דווקא בתקופה כזו, צריכה להיות לנו הטלוויזיה הכי טובה.

מי איתן;

אני מצטרף לדעתו של חה"כ גולדשטיין, גם אני איני סבור כי הפתרונות הממשיים

יושגו מבלי שהוועד המנהל יגיע להסכמה עם ההנהלה.

קי גרדוש;

איני יודע מה מתבשל במהלקת החדשות, אך אני משוכנע כי הערב יינתן כיסוי

לסיפור הילד שנעלם, נמצא והוהזר על-ידי הבדואי.

אי הראל;

מדוע לא נזמן לכאן את השרים הנוגעים בדבר, כדי שיאמרו כיצד הם מתכוונים

להבטיח את הכנסתה של רשות השידור, מבלי שהרשות תיפוט לנטל על תקציב המדינה.

מי ינון;

אתה מתכוון לזימון שרי האוצר והחנוך?

אי הראל;

כן.

היו"ר נ י רז;

אני סבור שבתום דיון זה, אנו מבינים טוב יותר את הבעייתיות של רשות השידור,

ואת התחומים בהם יש לנקוט בצעדים על מנת להבריאה. אנו מצפים כי הדבר אכן ייעשה,

ומהר ככל האפשר. אנו מצפים מכם כי במהירות האפשרית תבואו בהצעות, כיצד להתיר את

הסבך בו נתונה הרשות. אנו פונים אל מנכ"ל רשות השידור וחברי הוועד המנהל בבקשה

שתדונו בנושא. נפנה גם אל שר החנוך והתרבות, כשר הממונה על הרשות, בבקשה שייכנס

לעומק הענין. כיצד יעשה זאת, זהו ענינו.

אני מקווה כי בשבועיים-שלושה הקרובים נוכל להמשיך לדון בנושא על רקע הצעות

לפתרון בקווים כלליים. מקובל עלי, ואני מקווה שגם עליכם, כי נצטרך לפנות אל

האוצר ולתבוע ממנו לאפשר לרשות השידור למלא את חובתה על-פי החוק.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.45)