ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 17/12/1984

הלוואות מקרן המילגות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18

מי7.ליבת ועדת החינוך והתרבות

יום ב'. כ"ג בכסלו התשמ"ה - 17.12.84, שעה 11:30
נ כ ח ר
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

מ. איתן

פ. גולדישטיין

א. הראל

א. סרטני
מוזמנים
ג. יעקבי - יו'יר הדירקטוריון של קרן המילגות

לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה

ש. לנדאו - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

א. נווה - משרד החינוך והתרבות

נ. מאיר - סגן החי.-לב הכליל י, משרד האוצר

א. קפלן - רכז חינוך, משרד האוצר

ע, הר-גיל- נציג הסתדרות הסטודנטים

י, ויילר - סגן ראש החטיבה הבנקאית של בנק לאומי

ש. דוהר - מנהל בנק הפועלים, אזור ירושלים

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה
ד. פלר
קצרנית
מ. איזנברג
סדר-היום
שאילתות

הלוואות מקרן המילגות לסטודנטים במוסדות

להשכלה גבוהה



(נתקבל ביום 24.12.84)



שאילתות
היו"ר נ. רז
בקר טוב לכולכם,

נתחיל בישיבה. אם יש לחברי הוועדה לזאילתות, בבקשה,
פ, גולדשטין
אני רוצה להודות למנכ"ל משרד החינוך והתרבות על

תשובתו לשאילתה ששאלתי לגבי צריכת אלכהל בקרב

בני הנוער, הואיל ובסיפא של תשובתו הוא כותב, שלמיטב ידיעתו אין חוק האוסר

צריכת משקאות אלכהליים, אני רוצה להסב תשומת לבו לחוק העונשין, סעיף 177(ג)

הקובע בצורה מפורשת שאסור להגיש אלכוהל למי שנראה כמי שלא מלאו לו 18 שנה,

והסנקציה היא קנס של 200,000 שקל, רעל המגישים , גם שלושה חדשי מאסר,

היות והבאתי לידיעתו את החוק, הייתי מכיר תודה

לשר החינוך והתרבות אם יפנה למשטרה שתאכוף את החוק - ולא היתה לי כוונה

שמישהו במשרד החינוך והתרבות יאכוף את החוק - כי צריכת משקאות אלכהליים

הפכה להיות נוהג בקרב בני הנוער, עד כאן לגבי התשובה על שאילתה זו,
ועתה ברצוני לשאול שאילתה בנושא אחר
פנה אלי מרכז אורט בכפר-סבא בתלונה קשה מאד

בנושא מבנים לכתות לימוד, אושרה להם על-ידי משרד החינוך והתרבות - ויש להם

הבטחה מפורשת של מר "-שמואלי - הקמת 500 ממ"ר כיתות לימוד במבנים טרומיים

במקום צריפי העץ הקיימים היום. ביקרתי במקום וראיתי את צריפי העץ. אין זה

מקום מכובד ללמוד בו,

אם הטענה היא שאין כסף, זה נוגד את ההבטחה שניתנה

על-ידי מר שמואלי, אם הטענה היא שיש הקפאה, נמסר לי שבמקומות אחרים בונים .

למרות ההקפאה,

אני פונה ומבקש גם מתוך לוקל-פטריוטיזם אה עורת

משרד החינוך והתרבות למימוש ההבטחה, ואני מבקש שייאמר במפורש אם ניתנה

הבטחה אם לאו,

הלוואות מקרן המילגות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
היו"ר נ, רז
הנושא שעל סדר-היום של ישיבה זו הוא:

הלוואות מקרן המילגות לסטודנטים במוסדות להשכלה

גבוהה, משתתפים אתנו חברים ממוסדות שונים הקשורים בנושא. קבענו נושא זה

בתכנית העבודה שלנו באופן כללי ובאופן מיוחד בהקשר למצב הכללי ותנאי הלימוד

במוסדות להשכלה גבוהה.-הנושא עלה בעת שדנו בגובה שכר הלימוד לסטודנטים. באותו

דיון הוזכרו המושגים "דו"ח ועדת קצב" והצורך להתאים גובה שכר הלימוד במוסדות

להשכלה גגוהה לתמורות שחלו במשק. כלומר, להעלות שכר הלימוד באיזה שהוא שיעור,

והתגבשו כמה רעיונות, הדיון שלנו היום לגבי קרן ההלוואות קשור מאד לשאלה

טל גובה שכר הלימוד, זה מצטרף לסך הכל של הנטל המוטל על הסטודנטים כאשר

הם באים לממש את סטודנטיותם, בדיון הקודם הועלו השגות על אופן התפקוד של

הקרן ועל תופעות שונות הכרוכות באפשרות לממש את זכותו של הסטודנט כאשר הוא

בא לקבל את ההלוואה וכאשר הוא בא לפרוע אותה,

בינתיים קרו דברים והבנקים שהיו שותפים בקרן זו

בהלוואות היה כרוך בטרדות ובשחיקה גדולה מאד של סכום ההלוואה. כלומר



העמלות שלקחו הבנקים עבור הלזיפול היו כאלה, שכל ההלוואה לא היה לה ערך.

בנק הפועלים הודיע שהוא מוכן להמשיך בתפקידו

כפי שהוא מבין אותו. יתר הבנקים הסתלקו מהשתתפותם בקרן וממילוי תפקידם. .

אנו צריכים לקביע הסדר לכל נורא ההלוואות,

טיהיה יעיל ומכובד על-מנת קהסטודנט יוכל ללמוד ולתפקד בצורה פליוטה יחסית"

אני רוצה לבקש ממר יעקבי, שהוא יושב-ראש

הדירקטוריון של הקרן הזאת להציג לפנינו את הנושא- והיום נצטרך לגבל' סיכום

שיתן לנו מוצא נכון מאי-הוודאות הקיימת לגבי הקרן-
ג. יעקבי
אשתדל לעשות זאת בתמציתיות, כדי לחח תמונה במה

נדרשת ההכרעה.

קרן ההלואות לסטודנטים הוקמה ב-1964 על-ידי שר

האוצר דאז בהשתתפות כל הצמרת הכלכלית של המדינה, נגיד בנק ישראל ואחרים,

כשותפות בין 6 בנקים ובין הממשלה. מבחינה מסגרתית הוקמה תברה ממשלתית

שבדירקטוריון עילה 12 חברים - 6 נציגי הבנקים ו-6 נציגי הממשלה לאמונו על-ידי

לזר האוצר ושר החינוך והתרבות, כאשר היושב ראש הוא נציג הממשלה וההכרעות

הן ברוב קולות. ויש לציין שבמשך כל התקופה הזאת מ-1964 עד הנה, לא הגיע

הדירקטוריון לכלל הצבעה. כל ההכרעות היו בהבנה מלאה. והדבר נתאפשר

משום שאחת לשנה נהגו נציגי הממשלה בדירקטוריון לשבת עם צמרת המעדכת הבנקאית

ולקבוע את הכללים ואחר-כך הדירקטוריון קיבל מוכן לביצוע את ההחלטות

העקרוניות, הדבר פעל לתפארת עד שנת תשמ'יב.

בתחילה ניתנו ההלוואות ללא ריבית וללא הצמדה.

בשנת התשמ"ב הוספה ריבית שהגיע ל-40%, ריבית ללא הצמדה"

אחרי שנת תשמ"ב קרה לנו מה שמכונה ועדת~קצב,

ומאותו תאריך קשור לא רק במסקנות ועדת-קצב אלא גם באינפלציה, סוכם על דרך

חדשה למתן ההלוואות. ההלוואות הוצמדו ב-100% ללא ריבית, כך החלה בתשמ"ג

מערכת חדשה. בתשמ"ד ניסינו לפשט את הענינים ונתנו לסטודנטים אפשרות להפוך

את ההלוואות למענק; זאת אומרת לקבל מענק, אך לא בגובה כל ההלוואה אלא

בגובה -35% ממנה. זה הסכום שהממשלה נתנה סובסידיה להלוואות אלו. לכן היה
באפשרות הסטודנט לבחור
או לקחת את ההלוואה עם הצמדה מלאה או לקחת 35%

מגובה ההלוואה בתנאי מענק ללא שום התחייבויות נוספות.

נסיון זה לא עלה יפה, ולקראת תשמ"ה חזרתו להצמדה

של 100% של ההלוואה.

אני יכול לציין כדבר חשוב שמבין 70,000 הסטודנטים,

ל1הם האוכלוסיה המדוברת, פנו לקרן ההלוואות בכל השנים לא יותר מ-7000-8000

סטודנטים. היו שנים שהדירקטוריון התלבט מדוע, ואז היתה מחשבה הסטודנטים

אינם מודעים לקיומה של קרן זו ואינם יודעים לאן לפנות,

בשלוש השנים האחרונות, כאשר ניהול הקרן עבר

למל1רד החינוך והתרבות, כאשר מנגנון מצומצם מנהל את הקרן, פתחנו בתנופה

גדולה.כמערכת תעמולה ברדיו, בטלוויזיה ובעתונות היומית , בפלקטים ועל-ידי

אגרת אישית לכל סטודנט שנרשם לאוניברסיטה. ואחרי הכל גם בתשמ"ה עד עכשו

אין ????? יותר מאשר 5000 פניות להלוואות. נתנו ארכה עד ה-31 בדצמבר ויכול

להיות שעד סוף החודש יתוספו מעט בקשות.

בשנת תשמ"ג הודיעו נציגי הבנקים בדירקטוריון

שהם משתתפים רק בהלוואות. כאשר סיכמנו להפוך את ההלוואות למענקים, הודיעו

שהמענקים לא על חשבונם. ואנו על דעת האוצר הסכמנו לויתור זה

1



כעבור שנה הודיעו הבנקים שהם אינם יכולים להשתתף

בקרז בכלל. ואינני מבחין בין בנק זה לאחר. אנו קבלנו את ההודעות הרשמיות

במסגרת הדירקטוריון. הם הודיעו שבשנת התשמ"ה לא ישתתפו בכלל. מאחר ושנת

הלימודים בחינוך הגבוה החלה באחור, לגבי הסטודנטים שהגישו בקשות ובקשותיהם

אושרו, נאלצנו לקבל בהסכמת האוצר את הגזירה הזאת שהבנקים לא ישתתפו.

יש לציין שבכל השנים שעברו ביצעו הבנקים את מתן

ההלוואות על חשבונם, ללא כל תמורה. זו היתה תרומה השובה, כי יש טרחה רבה

במתן ההלוואות. בשנת התשמ"ה הודיעו לנו הבנקים שלא רק שהם איכס שותקים

יותר לקרן אלא הם רוצים לקבל עמלה על ביצוע ההלוואות. קבלת עמלה על ביצוע

ההלוואות משנה את פני העולם, כי אז נשאלת השאלה - מי ישלם את העמלה, הממשלה

או הסטודנטים? אם הסטודנטים יצטרכו לשלם את העמלה, בודאי שלא יבואו לקבל

הלוואה שהיא גם צמודה וגם כרוכה בתשלום הוצאות שמסתכמות ב-40 דולר פר-רפיטה.

לכן נערכנו לכך. ביולי פנינו לסטודנטים. פישטנו

את הטפסים והסטודנט צריר למלא עמוד אחד ואינו צריך להביא שום דוקומנטציה

ושום אישורים, כך שהעבודה הביורוקרטית הוקטנה מאד. ואנו הודענו, שכל מי

שיגיש בקשתו עד סוף אוגוסט, הקרן מתחייבת להעביר את ההוראה לבנק למתן ההלוואה

לא יאוחר מנובמבר. ואמנם הגשנו את הבקשות ואצל מר נווה הכל מוכן.

אנו אמרנו שאין בסמכותנו להחליט שאנו משחררים את

הבנקים, כי אם משחררים את הבנקים מביצוע ההלוואות, למה השותפות עם הבנקים?

הרי הממשלה יכולה לתת הלוואות כפי לזהיא רוצה. ושוב אנו עומדים בפני בעייה,

שאיננו מסוגלים לבצע את ההתחייבויות כלפי צבור הסטודנטים"

פה נכנס הגורם של שכר הלימוד, שהיה גורם מעכב

כל הזמן, כי כל הזמן דובר על העלאת שכר הלימוד. כאשר ראינו שלא נופלת החלטה

וכאשר ראינו שנכנסה לתקפה עיסקת-החבילה, שבודאי אינה מאפשרת העלאת שכר

הלימוד תוך תקופת קיומה, ההלטנו ששכר הלימדד המתבקש מדו"ח ועדתקצב הוא

שכר הלימוד שאנו פועלים על-פיו בהסתייגות, שאם תהיה החלטת ממשלה אחרת,

כל החלטה שלנו כפופה להחלטת הממשלה. כך נהגנו גם לגבי פר"ח.

עכשו אנו עומדים בפני בעייה, והבעייה איננה

טכנית, כי יש גופים במדינה הל-,סוגלים לבצע 5000 הלוואות - בנקים והאוניברסיטאו

שיש להן קרנות. אנו פנינו במכתב לשר האוצר ולשר החינוך ב-25 בנובמבר,

לאחר ישיבת הדירקטוריון בה אישרנו את המאזן לשנה האחרונה, ובה הודעתי כי

נפנה לשרים, כדי לבקש אישור לבצע את ההלוואות בלי הבנקים, או שיתנו לנו

אישור לשלם את העמלה לבנקים. אין לנו הכרעה עד היום הזה, והדבר יצר משבר,

למעשה יש פה משבר-אמון של צבור הסטודנטים שהתחייבנו כלפיהם, וזה מעורר

בעיית קיום הקרן בעתיד. יכול להיות שהמסקנה תהיה - אם כך יחליטו השדים -

לפרק את הקרן ולהקים במיקומה גוף אחר.

כפי שאמרתי יש 70,000 סטודנטים, שהם הצבור הרלבנטי,

ואנו מדברים על 7000-8000 סטודנטים , שלפני לזנה מספר הסטודנטים מתוכם שקבלו

הלוואות היה פחות מ-4000. נשאלה שאלה, מה קורה עם יתר הסטודנטים? יש חוק

המחייב את כל הקרנות להרשם במשרד החינוך והתרבות, כדי שהמשרד יוכל להפיץ

את החוברת שהנחנו על שולחנכם, כדי שהצבור המעונין יוכל לפנות לאותם מקורות,

ויש הרבה מקורות בצורת קרנות, חלקן במסגרת האוניברסיטאות וחלקן קרנות

חיצוניות. והתמונה הכוללת היא, ש-20% מציבור הסטודנטים משלם שכר לימוד

לפי מצבו הסוציו-אקונומי;20%-25% לומדים על-חשבון גופיה צבוריים, כמו



מוסדות ממשלתיים, צבא, חברות וכו'. 20% הם אלד, הנזקקים ב-100% לעזרה

והיתר לעזרה חלקית בצורות שונות, זו התמונה של צבור הסטודנטים.
א. הראל
הפירוט שנתת אינו מגיע ל-100%.
ג. יעקבי
35% מקבלים עזרה חלקית, זה המצב הכילי, אני אגיש

סקר בכתוביה על דברים נ וספים הקשורים בחיים

הסטודנטיאליים שחשוב לדעת.

לכז הענין אינו אקוטי מבחינה זו, ואולי אפ- ר היה

להגיע למסקנה שאין צורך בקרן מרכזית, אני חושב שלא צריך לוותר על הקרן

המרכזית, כי היא נותנת את הקו לכל הקרנות" הצורה הארגונית בה תקויים הקרן,

זה דבר אחר.

בקשתי מוועדת החינוך והתרבות היא לתרום מהשפעתה,

כמפקחת על עבודת הממשלה בנושאים אלה, כדי שנוכל עד טוף חודש דצמבר לעמוד

בהתחייבו י ותינ ו כלפי צבור הסטודנטים, זאת אומרת, להגיע להחלטה אצל שני

השרים לשלם את העמלה לבנקים או לוותר על שירות הבנקים ולמצוא פתרון אחר,

ואנו כמצא את הדרך לפתרון האחר.
מ. פלד
הקרן מוגבלת בסכומים שהיא יכולה לתת לסטודנטים,

או שכל סטודנט יכול לפנות ולקבל הלוואה?'
ג, יעקבי
התשובה היא כן. אמנה התקציב נקבע מדי שנה למי

הערכה ולפי אומדן הסכומים החוזרים - יש גס סכומים

-?-חוזרים, אם כי יש שאיבדו ערכם, אבל למעשה כל מספר סטודנטים שהיו נרשמים,

היו מקבלים. לא היו מגבלות מבחינת מספר הסטודנטים, האמת היא שלא התנסינו

במצב כזה, כי תמיד היו פחות סטודנטים שפנו וביקשו הלוואות,
ע, הר-גיל
אני רוצה להתייחס לנושא בשני מישורים: הקרן כפי

שהיא היום והקרן כפי שהיא צריכה להיות, ולא על

פי דעתי האישית, אלא על-פי דו"ח שאני משוכנע שמר יעקבי מכיר. הקרן הקיימת

היא קרן ביורוקרטית . הסטודנט נדרלז להכנס למערכת של התחייבויות, של הליכה

לבנק והתחייבויות לפני הבנק בנוסף לכל ההתחייבויות 'והבעיות שיש לו לגבי

דירה ותעסוקה" בפעם האחרונה נתתי דוגמה, שבנק פנה לסטודנט ואמר לו: אמנם

ההלוואה היא ל-20 חודש, אבל אנו מבקשים לפרוע אותה מייד. אמכם אחרי פניות

שלנו הבנק ביטל דרישה זו. אבל סטודנט שעומד לשני בעיות של תעסוקה ודירה,

אינו בשל נפשית ליטול על עצמו עוד הלוואות שהוא אינו בטוח שהוא יוכל לעמוד

בהן.
היו"ר נ. רז
לגבי התחייבויות אחרוה הוא גם אומר כך?
ע. הר-גיל
לגבי שכר לימוד אין לו ברירה,
היו"ר נ, רז
הוא כבר מתורגל.
ע, הר-גיל
השאלה היא, כמה הוא יכול להעמיס על עצמו לפני שהוא

יודע אם יעבוד ואיפה יעבוד. הסטודנט אינו רוצה

להתקשר, לכן אין פנייר המונית לקרן. עד לפני שנה לא היה ידוע מהי בדיוק

הקרן, הסטודנטים לא ידעו, השנה ניתן פרסום, אף אחד לא הבין מי נגד מי בכל



הענין הזה. הסיוע שנותנת הקרן איננו גדול ועצום. אחוז ההלוואה משכר הלימוד

אינו גדול. אין לי נתונים, אבל אני יודע שהאחוז אינו גדול. וכאשר קיימת

אופציה של הלוואה או מענק, רבים מעדיפים מענק שהוא רק 35% מההלוואה,

הקרן כפי שהיא קיימת היום, חייבים להפוך אותה -

אם ממשיכים להפעיל אותה - לקרן מענקים שינתנו ישירות לאוניברסיטאות על-חשבון

שכר הלימוד של הסטודנט. אם לליעור המענק משכר הלימוד יהיה 10%, האוניברסיטה

תחייב את הסטודנט ב-90% משכר הלימוד.
א. סרטני
הלוואה הניתנת על-ידי הקרן, מתי צריך הסטודנט

להחזיר אותה?
ע. הר-גיל
לאחר סיום לימודיו כ-24 תשלומים"

אם אנו רוצים לעזור לסטודנט, צריך לזכות את

חשבונו באוניברסיטה בסכום המענק.

דבר שני - ועדת קצב ישבה וחשבה על הענין. מר

יעקבי אמר את הדברים האלה גם לפני שנתים וחצי. בדו"ח ועדת קצב יש סעיף

שבו מדובר על קרן לסיוע לסטודנטים במשרד החינוך והתרבות ויש תפקידים מוגדרים

לקרן. קרן זו אמורה ללכד בתוכה כל קרנות הסיוע הממלכתיות ולהגיע לקרנות

הצבוריות וללכד אח כולן תחת קורת-גג אחת, כדי שלא יהיה מצב שסטודנט מהוא

תם ואינו יודע, אינו מקבל אף הלוואה, ויש כאלה שמקבלים הלוואות מכל הקרנות

ויש שמגיעים למימון נסיעה לחו"ל בחופשת הקייץ מהלוואות אלו ואני בודאי

אינני תומך בזה.

מדובר על ריכוז מידע בקרן מרכזית אחת. כל אחד

שיבקש סיוע מהקרן או מהאוניברסיטה , יהיה מידע עליו כמה קיבל ולמה קיבל.

זה גם ישרת את דו"ח ועדת קצב בענין הקמת קרן מרכזית שעד היום לא הוקמה.

אם תצא מכאן קריאה להקמת קרן מרכזית כזאת, אנו צועדים צעד גדול, אמנם באחור

של כמעט שבע שנים, אבל צעד גדול וחשוב למימוש מסקנות דו"ח ועדת קצב, כאשר

נדע לאן הולך הכסף ונקל על הסדטונטים. סטודנט שקיבל 80% משכר הלימוד, יגיע

לביתו חשבון - אתה צריך לשלם 20% משכר הלימוד. כיום כאשר יש הרבה קרנות

יש סירבול ביורוקרטי.

לדעתי, הגיע הזמן לממש את מסקנות ועדת קצב לטובת

כולנו, לטובת הסטודנטים אבל גם לטובת כולנו, ואז זו תהיה קרן יותר הוגנת

שמשרתת את המטרות.
א. נווה
הנושא שהתכנסנו לדון בו היום הוא כיצד לבצע את

ההלוואות ולא הקמת קרן מרכזית אחת למתן הלוואת

לסטודנטים. אבל אם הועלתה השאלה, אני רוצה לומר שאם יש 2-3 סטודנטים שקבלו

הלוואות מכל הקרנות עד כדי כך שיכלו לממן נסיעה לחו"ל, זה אינו אומר שאנו

חייבים לעקוב אחרי כל סטודנט המקבל הלוואה מאחת הקרנות. יש 300 קרנות.

וכאשר מדברים על צמצומים בשירות המדינה, אינני חושב שצריך להקים גוף שיעקוב

אחרי כל סטודנט מאיזו קרן קיבל הלוואה. קרן יוצאי פולין נותנת הלוואה

לסטודנט, אינני חושב שאנו צריכים לדעת על כך,

בנושא של הבנקים, אם הבנקים רוצים לקבל עמלה

עבור ביצוע ההלוואה, אינני חושב שצריך לעבוד עם כל הבנקים. אנו יכולים להוציא

מכרז וכל אחד מהבנקים יציע הצעה, ומי שיגיש את ההצעה הזולה ביותר, נעבוד אתו,

בנק יהב אינו יכול לבצע את העבודה הזאת,
היו"ר נ. רז
אולי נשמע מהחברים מהבנקים מה קרה וכיצד הם רואים

איה השאלה.
י. ויילר
במשך 18-20 השנים שאנו מבצעים הלוואות אלו לסנזודנטי

הפסדנו סכומים אדירים, הכספים שנתנו במשך 18 שנה

נשחקו. רק לפני שבוע, עוד לפני שידענו על ישיבה זו, יצאו בהודעה לסטודנטים

על ביטול ההלוואות כי הסכומים נשחקו. אנו עולזים זאת, כי איננו מסוגלים לשאת

בעומס שבמעון כולו מתבטא ב-60-80 מליון שקל

אנו מוכנים לבצע את ההלוואות תמורת - - -

היו"ר נ. רז; עמלה טובה.

י. ווילר; לא טובה. אנו איננו רוצים להרוויח, אבל איננו

רוצים להפסיד,
ש. זוהר
הויכוח:שהיה בינינו בשלוש השנים האחרונות היה
על שני דברים
האחד - במשך שנים מימנו את

ההוצאות הכרוכות במתן ההלוואות. מימנו גם הוצאות של לקוחות אחרים. בשנתיים

האחרונות הדבר קיבל אופי חמור. רצינו קיבות מדינה לסכומים שלא יכולנו

לגבות.

הנושא השני - העמלות" איננו יכולים לעמוד בהוצאות"

אנו מחזיקים עובדים. אנו נותנים הלוואות ל-2000 סטודנטים. זה כריך בהוצאה

לא רגילה. אנו מבקשים שתעזרי בידינו לכסות את העלות.
נ. מאיר
הרבה להוסיף אין פה. הבנקים מסיבה שהם ראו לבחון

הודיעו שהם מפסיקים השתתפותם בקרן והם מבקשים עמלה

על ביצוע ההלוואות. הרעיון שכרגע הועלה פה הוא רעיון השווה מחשבה. בתקציב

איז היום עמלה לבנקים בגין מתן הלוואות. להטיל זאת על הסטודנטים, אינני

חושב לזהם יסכימו. אנו נמצאים בדילמה .שאין פתרון לבעייה.
א. הראל
איזה אחוז מהווה הוצאה זו?
ש. זוהר
בין 3% ל-5%.
א. הראל
זה סכום שהבנקים צריכים להכניס לחשבון הוצאותיהם

בשנה הבאה כמילגה לסטודנטים.
נ, מאיר
זה רעיון. אולי אפשר לעשות סדר, שבירושלים יטפל

בזה בבק אחד ובתל-אביב בנק אתר.
מ. פלד
לא שמענו תגובה על ההצעה לזבמקום לתת את ההלוואה

לסטודנט, יופנה הסכום ישירות לאוניברסיטה.
ג. י עקבי
. פה היה ערבוב של שני מושגים, ואני רוצה להבהיר זאת-

אשר לוועדת קצב, אנו צריכים לחיות עם מסקנותיה

עוד שנתיים, על כל השגיאות שיש בהן. ואני יכול לדבר על ועדת-קצב, כי הייתי

חבר בה ותרמתי החלק השביעי משגיאותיה. ועדת קצב המליצה לאחד את הקרנות,

זה לא ניתן לביצוע, קרנות ממלכתיות מלבד הקרן הזאת, אין. יש קרנות באוניברסיטה

עם כל השגיאות שבהגבלות הקיימות בהן, באחת הסטודנט צריך להיות קנדי ובשניה

הוא צריך להיות עירקי, האוניברסיטאות לא יסכימו לתת נתונים, כי מי שהפקיד

בידיהן את הכסף אינו מסכים ,



באשר לקרנות צבוריות אחרות, הבקר קבלתי העתק

נ7כתב של קרן שנוסדה לפני חודש על-ידי נדבן קנדי , שהשאיר עזבונו - 700,000

דולר - למילגות לסטודנטים עם תנאים מפורשים. איש לא יסכים להעביר את

הקרן לניהול ממשלתי או סמי-ממשלתי וצריך לברך על כך שיש דבריו- כאלה,

מה שאנו כן עושים, אנו משתדלים מדי שנה לשכלל

את החוברת ולפרסם אותה ולהפיץ אותה בין בסטונדטים. גם לאוניברסיטאות שאצלן

מתרכז הטיפול העיקרי בנושא, ערות לעובדה ומבקטות לציין בטפסים אם הסטורנט

לקה הלוואה מקרן אחרת. ואם יש כמה סטודנטים שגנבו את הגבולות, מה לעשות?

בכל המוסדות יש באלה, אבל אי אפשר לערבב זאת עם החלטה שלא היתה בועדת קצב

לתת מענקים. המועצה להשכלה גבוהה, האוצר, החשב הכללי ואגף התקציבים איום

מסכימים לתת זאת בצורת מענקים" אנו עשינו נסיון שנה אחת לאפשר לסטודנטים

לקבל מענק, אבל זה לא הוכיח את עצמו, וזה לא רציני כי זה רק חלק מהסכום-

אנו חושבים שהסטודנט בבוא הזמן מסוגל להחזיר את ההלוואה. מה שעטינו זה

הרע במיעוטו. זה עומס קטן על הסטודנט. הקיצונים מדברים על סכומים אגדתיים

של שכר לימוד. אנו לא קבלנו את הקיצוניות הזאת.

על כל פנים הנושא של מתן מענקים במסגרת זו אינו

בא בחשבון. זה אינו כתוב בדו"ח ועדת קצב. בדו"ח ועדת קצב מדובר במפורש על

מערכת הלוואות.

באשר לפרעון מוקדם של ההלוואות, בדירקטוריון של

הקרן, לאחר שראינו שהעבודה העצומה של הניירתו והעמלות נופלות על הסטודנטים

והבנקים, קבלנו החלטה ופנינו לבנקים לאפשר פרעון הלוואות באומן שהסטודנט

ישלם חצי וחצי מוחקים. והגענו למצב ששני בנקים מוכנים למחוק את הכל. אנו

עשינו זאת במכוון. ומדובר על הלוואות שניתנו עד 1982, כאל-ר לא היתה הצמדה,

והכסף איבד ערכו בצורה משמעותית.

הוזכרה כאן ערבות המדינה כאחת הטענות של הבנקים,

עד לפני ארבע שנית בכל שנה השגנו ערבות המדינה לכספים שהבנקים לא מממשים.

אהר-כך נשתנו פני הדברים, כי הקמנו במסגרת הקרן בטוחה במקרה שאין מחזירים

הלוואה. בשום מקרת הבנק אינו נזוק, בגלל המצב המסובך במדינה, לפנות לוועדת

הכספים של הכנסת, לא ראינו זאת כהכרחי. זה היה גורם לשורה של דיונים אין

לזה משמעות לגבי הבנקים. הבנקים לא נזוקו ולא ינזקו,
א. סרטני
מצד אחד אנו שומעים שיש דברים שאינם ניתנים לשנוי,

ומצד שני קיים מצב שאינו נותן תשובה לבעיות. אני

חושבת שמן הראוי היה , לא במסגרת ועדת קצב, שיתכן שבחלק ממסקנותיה שגתה,

במצב הקיים נכון להיום, והוא בודאי יימשך מספר שנים נראות לעין, מתוך חרדה

לכל נושא ההשכלה הגבוהה וכיוון שאיננו רוצים שיפחת מספרם יזל הלומדים ואיננו

רוצים להוריד את הרמה - להקים ועדה או שתשב וועדה זו ותנסה להגיש תכנית

חדשה - אולי לא במסגרת הקיימת - לנסות לענות על הבעיות הבסיסיות שאינן

מאפשרות לסטודנט לקבל -הלוואות ולממש את זכויותיו.

א. נווה; מתוך 7000 סטודנטים שהגישו בקשות לקרן, קבלו

- תשובה שלילית 180 סטודנטים. אינני רואה מה הבעייה

מבחינה זו, יש שתי בעיות אחרות : האחת - גובה שכר הלימוד; והשניה - איך

אנו נוהגים עם הבנקים, האם לתת להם עמלה או לא. לא היה מקרה שסטודנלז פה
ואמרנו לו
אין לנו תקציב.
א. סרטני
מדוע הם אינם פונים?
א. נווה
כפי שאמר מר יעקבי 20% מצבור הסטודנטים משלם
שכר לימוד לפי מצבו הסוציו-אקונומי
20-25%

לומדים על חל-בון גופים צבוריים, 20% נזקקים לעזרה מלאה והיתר נזקקים לעזרה



חלקית. עוד לא ראיתי סטודנט שאמר: פניתי ולא קבלתי למרות שמגיע לי.

הצעקה של הסתדרות הסטודנטים אינה מוצדקת. הס

צריכים להקדיש מחשבה לשאלה,מדוע הסטודנטים אינם פונים. '-'לחנו איגרת אישית

ל-70,000 סטודנטית הביתה, ובכל זאת מספר המניות אינו עולה על 6000.
היו"ר נ. רז
אני מבין ל-הדברים פשוטים. פה השתבשה איזו מערכת
נ-סיבות ידועות
הבנקים אינם יכולים לעמוד יכך

בגלל התנאים שנוצרו, ואז הקרן אינה יכולה לפעול כי 50% מהשותפי ם לקרן יצאו

ממנה, זה גורם לכך שאי אסייר לתת את ההלוואות.

הסדר זה טל קרן הלוואות לסטודנטית לא נוצר סתם,

הוא נוצר לסייע לאלה הזקוקים לכך. נכון ש-40% לומדים "על חשבון הברן",

20% נהנים מקרנות אחרות והפלה הם נועד לסטורנטים נזקקים. וצריך תהיה

אפשרות שיקבלו את הסיוע על-פי מה שהוחלט.

השאלה היא, איך ממשים קיומה יל קרן סיוע ככתובת

אליה יוכלו לפנות ובה יוכלו להעזר?

אני רוצה להביע מורת רות מכך שמכתב לי שנכתב לפני

בחודש בתתימת יושב ראש הדירקטוריון טל הקרן אל שרי האוצר וההינוך בענין,

בו הוא מזעיק אותם, כי הוא אומר שבנובמבר צריך לבצע את ההלוואה - עד היום

לא ניתנה עליו תשובה, מצטברת פה אי-אמינות לגבי הקרן. אני מביע מורת רוח

על התופעה המשובח הזאת ולא מוכן לקבל הסברים. אי אפשר להשיב? תגידו: אין קו

ונגמר ותהיה בכך תשובה.

דבר שני - צריך לפנות אל הגורמים האתראים - טר

האוצר ושר החינוך והתרבות - לקבל בהקדם ובדחיפות התלטה בנושא זה, איך

מתבצעות ההלוואות, בהסדר כזה או אחר, עם הבנקים או לא. אינני רוצה להכנס

לפרטים, אם ללכת למכרז ולקבל את ההצעה הזולה ביותר, בנק אחד או בנק אחד

בכל עיר או דרך האוניברסיטאות- שהם יקבעו את ההסדר בדחיפות, הייתי אומר כמענ

בבהילות, אבל אינני רוצה ליצור פניקה. שיקבעו את הדרך שבה תתנהל הפעולה

של מתן הלואות לנזקקים, שתהיה דרך יעילה, פשוטה ומכובדת.

שמענו בישיבה הקודמת מה קורה לסטודנטים, ואינני

מקבל שזה בדיוק כך, דרך היסורים של קבלת הלוואה, צורת הפרעון וההחזרים.

אלו שתי הפניות אל הטו ים טיקחו מהר את האחריות

המוטלת עליהם בענין זה ויקבעו את ההסדר.

אני מבין שבישיבה זו עלתה התמונה שהבנקים יכולים

להמשיך בשותפותם בקרן. אנו פשוט צריכים לפנות אליהם מטעם ועדת החינוך והתרבו

של הכנסת לעצב צורה - אם זה מתקבל על דעתכם-" -שפה. תוכלו להמשיך את חלקכם

בהסרר קרן ההלוואות. אני מבין שתצטרכו להיות מוזמנים אל שר האוצר ושר החינון

והתרבות על מנת לקבל בענין זה החלטה מהר כדי שקטע זה לפחות יוסדר.

כמאזין הנושר נראה לי כל-כך קטן שכמעט ואינו

שווה אה הנסיעה מתל-אביב הנה.

אם אין לכם הערות, נתפזר ונראה איך יזוזו הדברים.

הישיבה נעולה,
היטיבו
ננעלה בשעה 12-35

קוד המקור של הנתונים