הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת החנוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', י"ז בכסלו תשמ"ה, 11.12.84 ,בשעה 8.30

הנוכחים;

הי ו"ר נ' רז

פי גולדשטיין

אי סרסני

מי פלד

בי שליטא

אי שקי

ר' כהן

אי הראל

מוזמנים; חה"כ אי נמיר

גי יעקבי - מזכיר הועדה לתכנון ותקצוב

עי כרמל - מרכז פרוייקט פר"ח

שי לנדאו - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

חי קדט - הוועדה לתכנון ותקצוב

בי נ יסים- משרד החנו ך

י ' לוי ן - משרד החנוך

מי קמינר - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים

מזכירת הוועדה; די פלד

ת' בהירי

סדר-היום; פרוייקט פר"ח - הצעתם לסה"י של

חברי הכנסת אי נמיר ומי פלד



פרוייקט פר"ח - הצעתם לסה"י של

חברי הכנסת אי נמיר ומי פלד

היו"ר נ י רז;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החנוך. על סדר-יומנו הצעה לסדר היום של וזברי

הכנסת מתי פלד ואורה נמיר, אותה אני מברך עם כניסתה לתפקיד י ו"ר ועדת העבודה

והרווחה. שמחתי על שהעליתם את הנושא הוזשוב הזה על סדר-יומנו. מלאו עתה עשר שנים

לקיומו של מפעל פר"ח, וזוהי אולי הזדמנות סובה לעסוק בנושא.

לפני שניגש לעצם הנושא, אמסור את רשות הדיבור לשאילתות.

פי גולדשסיין; ,

אני מצטרף לברכות לכל הנוכחים. יש לי שתי שאילתות: א. כפי ששמענו הבוקר,

קיים איום של מורי בתי-הספר היסודיים בתל-אביב, לסגור את בתי-הספר אם לא ישופר

מצב הנקיון (בגלל שביתת עובדי העיריה). אם האיום אכן ימומש, מה עומד משרד החנוך

לעשות, על מנת למצוא מסגרות למוד חלופיות לתלמידי תל-אביב? נאמר לנו כי השרות

העצמי חוסך כסף רב למשרד החנוך. אם כך, משמע הוא מתבצע. האם אי אפשר לפתור בדרך

זו את בעיית הנקיון בבתי-הספר?

ב. הייתי רוצה לשמוע את תגובת השר לתופעה המוזרה עליה שמעתי - תחרויות

שתיית אלכוהול. תלמידים מתחרים ביניהם, מי ישתה יותר וישתכר מאוחר יותר. ישנם

בתל-אביב פאבים אשר מוכרים משקאות חריפים גם לכאלה שטרם הגיעו לגיל 18, וזאת

בנגוד לחוק. ראיתי בפאבים אלה תלמידי תיכון שותים ומשתכרים. האם משרד החנוך יכול

לפנות לרשויות המקומיות בתביעה שיאכפו את החוק? האם לא כדאי ליצור מערכת ענישה

גם בבתי-הספר, אפילו להרחיק תלמידים, אם ייוודע כי הם שותים?

היו"ר ני רז;

יש לי שאילתה הנוגעת לבית-הספר ברמת-ישי. ברמת-ישי היתה רעידת-אדמה,

שכתוצאה ממנה נוצרו סדרים בבני ן בית-הספר. מהנדס מוסמך קבע כי המבנה מסוכן, האם

משרד החנוך מודע לכך והאם הוא דואג לתיקון המבנה ולמניעת אסון?

ב. במסגרת הקיצוצים הכלליים של משרד החנוך, נפגעת גם המערכת הכאובה והרגישה

של החנוך המיוחד, בה שרותים כמו מורה מסייעת, מזון והסעות, חשובים ביותר. אם

קיימות שביתות מורים, אפילו לכמה שעות, הרי שפגיעתן במערכת החנוך המיוחד קשה

ביותר. האם משרד החנוך מודע לכך, ומה הוא עושה על מנת למנוע תקלות?

אני רוצה להציג את הנוכחים כאן (היו"ר מציג את הנוכחים). רשות הדיבוד לחה"כ

אי נמיר.

אי נמיר;

תודה ליוייר. את הנושא העליתי עוד ב-5.9.84, כאשר הגיעו ידיעות על קיצוצים

והקפאה של הפרוייקט הנפלא הזה. הייתי חברת ועדת החנוך במשך 12 שנה, ואני זוכרת

כיצד גילינו את הפרוייקט, כאשר ערכנו סיור במכון וינברג שליד מכון וייצמן. אז

פגשנו את האדם הראשון שעמד בראש פר"ח.

על-פי הנתונים שנמסרו לנו, במסגרת פר"ח פעילים בכל הארץ כ-10,622 סטודנטים,

2244 באוניברסיטה העברית, קצת יותר מ-2000 באוניברסיטת בן-גוריון(כ-50% מכלל

הסטודנטים שם), 1578 בבר-אילן, 1502 בתל-אביב, 1717 באוניברסיטת חיפה ו-1711

בטכניון. עוד 60 סטודנטים פעילים במכון וייצמן. על-פי אותה ידיעה, מה שעומד

להקפאה אלו משרותיהם של אותם 230 רכזי פר"ח. ברור כי ברגע שמקפיאים את שכרם ואת

התקנים של עובדים אלה, לא יהיה מי שיפעיל את פר"ח.



היינו עדים לאפיזודה של מאבק בין-משרדי, בין משרדי האוצר והחניך. האוצר היה

מוכן להפשיר את התקנים רק לאחר שהתעוררה סערה צבורית, אך משרד הוזנוך לא היה מוכן

לחדש את הפרוייקט, כי ניצל את הנושא במסגרת המעבר הכללו שלו במשרד האוצר. הדבר

לא הוכחש אף על-ידי משרד התנוך. הייתי אומרת כי מה שעושה היום ראש עיריית

תל-אביב, שאינו משלם את משכורות עובדי העיריה, הוא אותו תרגיל.

איני חושבת שאני צריכה להציג בפני ועדת החנוך את העובדות. בנושא ההשכלה

הגבוהה אנו עדיין צועדים בצעדים חלשים, לקראת הישגים מרשימים של אוכלוסיית

הסטודנטים בישראל. אני מאחלת למדינות ערב יותר סטודנטים מאשר יש להן היום, אך

העובדה היא שאצלנו יש 16 סטודנטים לכל אלף תושבים, בעוד שבירדן יש 17 סטודנטים

לכל אלף, ובקרב הקהילה הפלשתינאית יש 20. והערה נוספת: אני עוסקת עתה באיסוף

חומר על המיגזר הערבי במדטנת ישראל, לא כולל מזרח ירושלים. על-פי הנתונים של

הלשכה המרכזית .לסטטיסטיקה, ב-12-13 השנים האחרונות לא עלה מספרם של הסטודנטים

היהודיים, בעוד שמספר הסטודנטים הערבים גדל פי שלושה. אני מקווה שלא יישמע מדברי

כי אני מתנגדת לכך שמספרם יעלה.

אני שמחה לראות בטבלה שהוגשה הבוקר לוועדה, נתונים על פעילות פר"ח במיגזר

הערבי. אני רואה שמקרב 10,622 פעילי פר"ח, 1332 הם ערבים, ואני רוצה לברך אתכם

על הישג זה. בשעתו הושמעה ביקורת בוועדת החנוך, על שלא מפעילים יותר סטודנטים

ערבים. אני רואה שבירושלים פעילים 274 סטודנטים ערבים ובחיפה ובצפון 312.

איני יודעת היכן עומד היום נושא העלאת שכר הלימוד. בוועדה התנהל מאבק גדול

על-כך. לא אסתיר כי כאשר הייתי יו"ר הוועדה, התנגדתי התנגדות מוחלטת להעלאת שכר

הלימוד, מה גם שוועדת קצב קיבלה מסקנות בהתאם. אני זוכרת שרובם המכריע של חברי

הוועדה התנגדו להעלאת שכר הלימוד. אני סבורה שלא צריך להסתנוור מהמכוניות

המפוארות שבמגרשי החנייה של האוניברסיטאות. ישנן מכוניות מפוארות גם במגרשי

החנייה של משרדי הממשלה, ובכל זאת מקבלים העובדים תוספות שכר. אין לי ספק שנושא

שכר הלימוד לסטודנטים לאחר שלוש שנות שרות צבאי, הוא משמעותי ביותר לגבי המשך

למודיהם.

השתתפתנו בדיון שקיימה סיעתנו, שבסופו קיבלה את ההחלטה העצובה של בטול חנוך

חובה חינם לגילאי 3-4. מישהו שם טען כי מה שחשוב זוהי ההשכלה הגבוהה ולא החנוך

לגיל הרך, אני חושבת שדווקא כאשר המצב הכלכלי קשה, העומדים בראש המדינה חייבים

להחליט על סדר עדיפויות נכון. ישנם תקציבים גדולים אחרים בהם הייתי מקצצת, אך לא

הייתי נוגעת בחנוך.

אני שמחה שיו"ר הוועדה מצא לנכון להביא את הנושא לדיון, ואני רוצה לבקש

שנעשה הכל כדי לא לקצץ בפרוייקט פר"ח, המשלב בתוכו גם מילגה וגם עבודה תמורת

אותה מילגה. צריך לזכור כי תכנית הרווחה הכלכלית קוצצה, ואנו יודעים כיצד עובדים

במסגרת תכניות שיקום השכונות. אני חוששת שבעתיד ילך ויגדל אחוז אלה שמתגייסים

לצה"ל ואינם יודעים קרוא וכתוב.

פ' גולדשטיין;

בקדנציה הקודמת תמכתי בחינוך חובה חינם לגילאי 3-4, למרות שהייתי מן הצד של

הממשלה, ולא היה נוח לומר את מה שאמרתי. גם אני חושב שהבעיות במערכת הרונוך

מתחילות כבר בגיל הרך. איני מקבל את הדעה שהחנוך האוניברסיטאי עולה בחשיבותו על

החנוך בגיל הרך. אני סבור כי לא יהיה מנוס מהגדלת שכר הלימוד באוניברסיטאות,

למרות שאני מודע לחשיבות החנוך האוניברסיטאי. בתחום זה אנו נמצאים, לצערי הרב

ברגרסיה לעומת העולם הערבי. אני סבור שיש להעלות את שכר הלמוד, בתנאי שלא ייפגע

פרוייקט פר"ח. איני סבור שמצבו של הסטודנט הישראלי כה גרוע. העובדה שבמגרשי

החנייה של האוניברסיטאות נמצאות מכוניות רבות, לא רק של המרצים, מוכיחה משהו.

צרכיה של המדינה קודמים אפילו למסקנות ועדת קצב, אך פר"ח הוא תרומה לחלשים

שבחלשים, ובאלה איני רוצה לפגוע. אם נעשה שני דברים במקביל: נעלה את שכר הלמוד

באוניברסיטאות ונבטיח שחלקו של פר"ח לא ייגרע, נמצה את הנושא.



מי פלד;

אני מניח שהוזכר כאן קודם כי ההצעה לסדר-היום הועלתה כאשר מישהו הניף את

האיום של ביטול פר"ח, כדי לחסוך כסף למשרד החנוך. אחר-כך התברר שהיה זה תרגיל של

לחץ על משרד האוצר, והאיום בוטל. לכן אנו צריכים לבדוק עתה לא אם יש סכנה לחסול

פר"וז, אלא אם אין מקום לעודד את המפעל ולפתחו. אם הבנתי נכון דברים שנאמרו כאן

במספר ישיבות, התייחסותו של שר החנוך לפר"ח היא חיובית, ויש רצון במשרד החנוך

לעודד את הפרוייקט, במיוחד נוכח האפשרות ששכר הלימוד יועלה, בין אם באורח ישיר

ובין אם באמצעות אגרה.

תרומתו של פר"ח היא ללא כל קשר לנושא החומרי. המעשה שנעשה באמצעות המפעל

הזה הוא כה חשוב, שהמפעל חייב לקבל עידוד בכל מקרה. אני רוצה להצביע על נתון

האחוז הגדול של התלמידים הנעזרים בחונכי .פר"ח, אשר יכולים תודות לכך

ללמוד אחר-כך בתחום מדעי הטבע וההנדסה. 50% מהתלמידים מסתייעים בחונכי פר"ח

בתחומים אלה. לפר"ח תרומה ייחודית בכך.

אני רואה גם גידול משמעותי במספר החונכים הערבים, מ-8.4% מכלל החונכים

ל-11.4%.שעור זה עולה על שעור הגידול בסטודנטים ערבים באוניברסיטאות.

אי נמיר;

בנושא המעורבות של הסטודנטים הערבים, קיימנו דיונים רבים עוד בכנסת הקודמת.

אני רואה הישג עצום ביוזמתם של העומדים בראש פר"ח בתחום זה.

מי פלד;

ארזת התרומות החשובות היא בכך, שמספר גדל והולך של סטודנטים ערבים מרגישים

חובה כלפי החברה שלהם.

הי ו"ר נ י רז;

האם הם חונכים תלמידים ערבים?

מי פלד;

כן. ארזת הסיבות להתנגדותם לשרות לאומי היא שהסיוע אינו מופנה דווקא לקהילה

הערבית.

אני מציע שוועדת החנוך תחזיר את הנושא למליאה בהקדם, עם המלצה חמה לעודד את

המפעל ולהעמיד לדשותו את הכספים הדרושים להרחבתו. עדיין מדובר באחוז לא גדול של

סטודנטים הפעילים במסגרת פר"ח, למרות שתרומתו החברתית והאינטלקטואלית כה רבה.

אני מקווה כי הגדלת תקציבו, תאפשר קליטת טטודנטים נוספים במסגרתו.

ג' י עקבי;

בעקבות ההצעה לסדר-היום, ננקטו פעולות על-ידי שר החנוך, יו"ר המועצה להשכלה

גבוהה ומנכ"ל המועצה. ההקפאה שהוטלה על פר"ח הוסרה, והצלחנו לנהל את הפעולות

הדרושות כדי להפעיל את פר"ח בשנת הלמודים תשמ"ה.

אי סרטני;

האם אפשר למדוד את הצלחתם של החניכים הנעזרים בפר"ח? האם אפשר למדוד מהו

הפקטור שמהווה פר"ח במכלול תכניות הרווחה? עד כמה שידוע לי, לא כל הסטודנטים

אשר ביקשו להתקבל לפר"ח, אכן התקבלו. האם רק מחוסר תקציב או גם בגלל חוסר התאמה

אישית?



לגופו של ענין, אני רואה את חשיבות הפרוייקט מעבר לעזרה הכספית לסטודנט

עצמו. אני חושבת שבמצב החברתי שלנו, נוכח ההקצנה החברתית יש חשיבות עצומה

למעורבותם של סטודנטים הבאים מהשכבות המבוססות יותר, מהשכבות האשכנזיות, - בקרב

שכבות המצוקה. אנו חייבים לחפש דרכים כדי לפרוץ את מחסומי השנאה, ואני סבורה כי

זהו אחד הכלים החשובים ביותר. הקבוץ שלי החליט לחייב את כל הסטודנטים שלנו להיות

פעילים במסגרת פר"ח. הייתי רוצה לראות במסגרת פר"ח יותר סטודנטים מהתנועה

הקבוצית.

גי יעקבי;

למרות שהסכנה האקוטית שנשקפה לפר"ח הוסרה לעת-עתה, אני שמח על שהדיון הזה

מתקיים. אני משמש כיו"ר הוועד המנהל של הנהלת פר"ח, ובתור שכזה אני רוצה להציג

בפני הוועדה את מבנה פר"ח. ההסטוריה כבר הוכיחה כי הפרוייקט דרוש וטוב. בראש

המפעל עומדת מועצה המתמנה אחת לשנה על-ידי שר החנוך. היא מונה 18 אנשים ממוסדות

ההשכלה הגבוהה, משרד החנוך ואנשי צבור שונים. המועצה קובעת את העקרונות המנחים

ובוחרת את הוועד המנהל המורכב משבעה חברים. בשטח ישנם שבעה מנהלים אזוריים

בשכ"ר מינימום (עפ"י דרגה י" של הדרוג האחיד). אלה מרכזים כ-220 רכזים

באוניברסיטאות השונות, כאשר כל רכז אחראי ל-40-50 חונכים. גם אלה מקבלים סכום

מינימלי - השתתפות בגובה 60%משכר הלימוד. אנשי האוצר מתקיפים את הנושא באומרם

שאין זו התנדבות. אני רוצה להבהיר כי 60%משכר הלימוד, פירושם במונחים דולריים

300 דולר לשנה, כלומר כןשכורת ממוצעת של חודש אחד. לכן אין לומר כי הסטודנטים

פעילים במסגרת פר"ח רק מתוך שקולים כלכליים.

בתשמ"ד היה תקציב פר"ח 430 מליון שקל, כלומר הוצאה ל 40 אלף שקל על כל

חניך. כל ה"אפרט" הזה, בראשותו של עמוס כרמל, מתנהל על-ידי מזכירות בת שלושה

אנשים. מכון וייצמן תורם את התרומה הגדולה ביותר - משרד, הנהלת חשבונות וכוי.

תמיד נתנו לפר"ח יד חופשית לפיתוח והרחבה. מעולם לא אמרנו כי בגלל קשיים

תקציביים וכדי נקפיא את הפרוייקט. אפיזודה מסוג זה קרתה רק פעם אחד, ואני מקווה

שלא תישנה. המיגבלה היחידה על גידול פר"ח היתה יכולתנו לקלוט חונכים. ההתנדבות

היתה תמיד גדולה מכח הקליטה שלנו.

הבעיה החמורה היתה הפעלת סטודנטים ערבים במיגזר הערבי, לא בגלל מספר

החונכים אלא בגלל מקומות מגוריהם של החניכים. לנושא זה הקדשנו הרבה מזמננו.

הקמנו ועדית מישנה יחד עם ועדת החנוך, ויחד הגענו לפתרונות טובים. בשלוש-ארבע

השנים האחרונות, הגענו לכך שהסטודנטים החונכים מקבלים הדרכה. אוניברסיטאות אחדות

אף הפעילו את חוגי החנוך שלהם, במטרה להכין את החונכים.

יחד עם זאת איננו מעונינים להפוך את פר"ח לאפיק הפעילה העיקרי של משרד

החנוך. אנו מלווים את המפעל בסקרים מתמידים. ישנם פסיכולוגים ואנשי מדוקר

המתנגדים למפעל, באומרם כי דווקא לשכבה הנזקקת ביותר, אנו מפנים כח הדרכה פחות

מיומן. אנו מתחשבים בטעון הזה, אך אנו סבורים כי העזרה שלנו היא כעזרת האח הבוגר

לאח הצעיר. החונך צריך להחזיר את החניך אל תוך החברה, לקחת אותו לסרט, לגן-חיות

או לפעילויות אחרות. התוצאה הכללית מוכיחה את עצמה. החניכים מתקשרים לחו נכים,

נפתחים לקראתם, ובסך-הכל נוצרת אווירה טובה יותר.

אך ישנו דבר לא פחות חשוב, והוא השפעת המפעל על הסטודנטים עצמם. הם נכנסים

למשפחות שמעולם לא ידעו כי הן קיימות. זהו נכס שקשה להעריכו מבחינה כמותית, אלא

מבחינה חנוכית ולאומית. מאחר וההוצאה הכספית הכרוכה בפרוייקט אינה משמעותית, אנו

סבורים שיש לתת לפרוייקט להתפתח באופן טבעי. המועצה להשכלה גבוהה מכסה יחד עם

האוניברסיטאות כ 75%-מכלל ההוצאות, בעוד שמשרד החנוך אחראי להוצאות המינהליות -

רכזים, מנהלים וקורסים להכנת החונכים. עד כה היתה הסוכנות שותפה ב 16%-מהתקציב.

בשנתיים האחרונות פרשה, ואנו עושים הכל כדי להחזירה.

גורם חשוב נוסף הוא הסגל האקדמי. פרופסור שאקי עומד בראש המועצה של פר"ח,

והוא אחד הפעילים הראשיים בפרוייקט. בנוסף לכך ישנם 70 אנשי מחקר במכון וייצמן,

היוצאים לשטח וחונכים תלמידים. אנו סבורים שיש בכך הישג בלתי רגיל.

אני שמחה מאד לשמוע שהמפעל אינו מוקפא, אלא ממשיך להתקיים. חייתי רוצה לבקש

מעמוס כרמלי לדבוק באורח החיים הבלתי בזבזני המאפיין את הפרוייקט, ולא "להדבק"

ממכון וייצמן. הדברים אמורעים לגבי החוברת המהודרת שהוצאה לרגל מלאות עשר שנים

לפרוייקט.

אני סבורה שיש להפנות יותר תשומת-לב לאופיו ודרכו של המפעל. אם בשנה

הרביעית ללמודים, רק 6% מכלל הסטודנטים עוסקים בחונכות, לעומת 36% בשנה הראשונה,

יש בך כדי להעיד שכל הענין יותר חובבני. ככל שהסטודנט בשל יותר, הוא יכול להועיל

יותר. רק16.6% מכלל הסטודנטים בסמינרים ובבתי-הספר לחנוך, עוסקים בחונכות.

הדבר מוכיח את הטענה המושמעת לעיתים קרובות, כי חסרה נשמה בחנוך.

הוועדה הזו דנה רבות בקשיי הקריאה בכיתות הראשונות. אחת העובדות שהוועדה

שמעה היא, שכל תלמיד חמישי בכיתה בי מתקשה להבין את החומר הנלמד בכיתתו. דווקא

לקבוצה הנזקקת ביותר להדרכה, תלמידי כיתות א'-ג', מופנים רק 7% מהחונכים.

אני רואה ש 48%-מהסטודנטים הפעילים במסגרת פר"ח, עושים זאת פעמיים בשבוע,

32%עושים זאת יותר מפעמיים, יותר11% רק בשבוע ו-8% אף לא פעם בשבוע. את שני

הנתונים האחרונים איני מוכנה לקבל.

גורם נוסף בעל חשיבות הוא מקום המפגש. רק 28% מהחונכים מקיימים את

הפגישות בבית התלמיד. אני חושבת שעצם ההליכה אל בית התלמיד היא חלק מהסיוע.

אני מבקשת לדעת, מהי התפלגות המקומות בהם פועלים הסטודנטים הערבים, ובקרב

אלו גילאים הם פועלים. כבר אמרנו כי רצוי מאד שהסטודנטים הערבים יעסקו לא רק

בעזרה בלמודים אלא גם בשרותים קהילתיים אחרים. בתחום זה יש הרבה מה לעשות.

מעניין אותי לדעת, היכן פועלים הסטודנטים בתל-אביב. אנו יודעים כמה גופים

מסייעים פועלים בתל-אביב, אך אף פעם אין גוף אחד מדבר עם השני. האם פר"ח פועל

בתאום עם הגורמים האחרים, בשכונת-התקווה למשל? את התשובות אקרא בפרוטוקול. אני

מבקשת את סליחתכם, אך אני נאלצת לעזוב לישיבה אחרת.

אני מברך על המפעל ומלווה אותו מראשיתו. אני תושב שנעשית כאן עבודה יוצאת

מן הכלל, והישגה העיקרי הוא המעורבות החברתית וצמצום הפערים. אני מקווה כי המושג

"ישראל השניה" יילך וייעלם, ככל שמשכילים רבים יותר יהיו מוכנים לבוא לעזרת

שכבות המצוקה. אני יודע שפר"ח אינו מקור הכנסה גדול לסטודנטים. 300 דולר לשנה

עבור 4 שעות עבודה בשבוע, זוהי יוד התנדבות מאשר עבודה בשכר. גם בעיני צורמת

העוברה כי מספרם של הסטודנטים לחנוך מועט. הייתי מפנה את תשומת-לבם של ראשי

החוגים לחנוך לפעילות זו. לצערנו, רבים מאלה העוסקים בהוראה, פונים אליה כאל

מקצוע ולא כאל יעוד, והדבר משתקף גם במאבקים שמנהלים המורים על שכר. הייתי מוכן

להענות כמעט לכל דרישות המורים, בתנאי שהסתדרות המורים תאבק גם למען שיפור רמת

ההוראה. הדבר העיקרי בדו"וז ועדת עצי וני הוא הקריאה למעורבות יתר של המורים

בנושאי חנוך וחברה. העובדה שמספר הסטודנטים לחנוך הפעילים בפרוייקט כה מועט,

בהחלט מצביעה על מעורבות חברתית ירודה. כדאי שוועדת החנוך תזכיר זאת במסקנותיה,

ותפנה אל הנהלת פר"ח בהמלצה להסב את תשומת-לבם של ראשי המחלקות לחנוך לפרוייקט.

אם תלמידי בתי-הספר לחנוך מהווים רק כ 9%-מתלמידי האוניברסיטאות , אך 16%

מפעילי פר"ח, זוהי תרומה של פי שניים בהשוואה ליתר הסטודנטים.



א' שאקי;

אני מציע לבדוק את הענין לגופו. 430 מליון שקל במושגים של היום הם פחות

ממליו ן דולר...

ג' יעקבי;

התקציב היה כ-2 מליון דולד בתשמ"ד.

א' שאקי;

כאשר מדובר בצמצום פערים, הנושא ראוי למליונים רבים יותר. מן הראוי שנצא

בקריאה לחזק את הפרוייקט. שמעתי את ידידי, שר החנוך, אומר כי לא יתן לקצץ אף

אגורה בתאטרון. שמחתי על-כך, אך אני סבור שהדבר נכון שבעתיים לגבי תכנית כפר"ח.

אולי אפשר לשלב את הטוב והמועיל גם יחד, ולהפנות יותר סטודנטים לכיתות א-ג.

בכיתות אלה תדומת העזרה משמעותית ביותר. אני יודע שתקציב של 2 מליון דולר רהוק

מלהטביע את הארי. הפערים החברתי י ם בישראל עדיין גדולים, ושורשיהם בגנ י-הילדים

ובכיתות הראשונות של בית-הספר. פער זה לא רק שלא הצטמצם בשנים האחרונות, הוא אף

התרחב. עם כל ההערכה והכבוד לגופים התורמים לפר"ח, אנו יודעים איזו תהודה יש

ללב"י, וייתכן שצריך היה להשקיע מאמצים דומים גם כאן.

כאשר שר החנו ך ז' ארן ז"ל, טבע את הבטוי אינטגרציה בחנוך, הוא בוודאי ראה

מפעל המונים שימחק תוך עשר שנים את הפער בחנוך. לצערי הרב, שנים רבות לאחר שחלם

את חלומו, אנו עדיין רחוקים מן המטרה.

אני מבקש שתצא מכאן קריאה נמרצת, כי אנו לא רק מחזקים את פר"ח ורואים בו

מפעל חשוב, אלא דווקא בימים אלה, עקב המצב הכלכלי הקשה, יש להרחיבו, כי ערכו

הוא מעבר לעזרה בהכנת שעורים. המטרה העיקרית היא המטרה החברתית - קרוב

הסטודנטים מצפון תל-אביב לילדי שכונת-התקווה. אנו יודעים אלו בעיות מתעוררות,

כאשר מנסים להפעיל את האינטגרציה ולהסיע את ילדי שכונת-התקווה לצפון תל-אביב.

בעיות אלה קיימות, משום שהעזרה הניתנת לילדים אלה היא קטנה, וכתוצאה מכך נשמרים

הפערים. שני מליון דולר המוקצבים לפר"ח, אינם יכולים לפתור את מצפונה של החברה

הישראלית. אני יודע שהחונכים עושים עבודה טובה, אני יודע כמה משקיע גדליה יעקבי

בפרוייקט, אך כל זה עדיין אינו מספיק. אם נצליח להשיג תהודה טובה לפר"ח, נעשה

בכך את שלנו.

מי קמינר;

אני משמש כיו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון וסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים

הארצית, ומטפל בנושא פר"ח בהתאחדות. הייתי בין מקימי פר"ח בטכניון, וחנכתי בעצמי

ארבעה ילדים. בתקופה בה רכזתי את הנושא בטכניון, גל מספר החונכים ממאה ל-00ו2.

אני סבור כי המילגה הניתנת לחונך, מאפשרת לו לממן את למודיו. היא מאפשרת גם

לחניך לשפר את הישגיו בלמודים, ולכן אני רואה בכל מילגה כזו מילגה הניתנת פעמיים

- גם לחונך וגם לחניך. פרוייקט פרייח גדל מאד בשנים האחרונות, הוא מקיף עתה 12

אלף איש, והדבד מביא לשמירת איכותו. כאשר הותחל בפרוייקט , הגיעו אליו סטודנטים

מתוך אידאליזם, שכן המילגה לא היתה אפילו צמודה. דווקא משום שלא כל הסטודנטים

מגיעים אלינו היום מטעמים אידאולוגיים, יש לנו בעיית הדרכה. מערכת ההדרכה הקיימת

עתה אינה מספקת, והסכומים העומדים לדשותה קטנים.

ו

אנו צריכים לחשוב מהן מטרות פר"ח בעתיד. לפר"ח יש היום מנדט לעסוק בילדים,

ואנו מתרכזים בתלמידי כיתות ג' עד ט'. דו"ח ועדת קצב קבע כי הסטודנט ישלם שכר

לימוד מסוים, אך לרשותו תעמוד מעדכת של סיוע, כאשר פר"ח הוא רק אחד הכלים. צריכה

היתה לקום קרן מלגות, אך זו הקיימת אינה מתפקדת וקרן ההלוואות כלל לא הוקמה.

בדו "ח ועדת קצב נאמר כי כל סטודנט יהיה רשאי לפנות לפר"ח, וכל סטודנט שפנייתו

תאושד, יוכל להיות מופעל. נשאר לנו פתח צר של אי קבלת סטודנטים, כאלה שאינם



יכולים לעבוד עם ילדים. בטכניון הקמנו יחד עם לשכת דקאן הסטודנטים, מסגדת

לסטודנטים המבקשים להיות פעילים ואינם יכולים לחנוך ילדים. אנו מפעילים אותם

במסגרת החברה להגנת הטבע, ובעזרה לקשישים ולאוכלוסיות אחרות. מדוע לא נפנה

סטודנטים כאלה לפעילויות חברתיות אחרות, על-ידי הרוזבת מטרות הפרוייקט? ייתכן

שיש מקום לחשוב על הקמת ארגו ן-על, אשר יעסוק בהפעלת סטודנטים. הטכניון מפעיל

כ-350 סטודנטים במסגרות שונות, על תקציבו-הוא ובמסגרת מלגות הניתנות על-ידי נשיא

הטכניון. זו נראית לי דרך טובה להפעיל סטודנטים שאינם יכולים לפעול במסגרת

פר"ח, ואינם יכולים לעמוד בתשלום שכר לימוד.

אני סבור שאפשר לצאת מכאן בקריאה אל קרנות הסיוע, להקים ארגון-גג - אולי

תחת מסגרת פר"ח - אשר יתן מענה לכל סטודנט. באמצעות ארגון זה נרכז את נושא

המלגות וההלוואות.

אחת הבעיות שפר"ח נתקל בה, היא הבעיה הלוגיסטי.ת: אם בתל-אביב ובחיפה הצלחנו

להקיף את כל האוכלוסיות טעונות הטיפוח שבאזור האוניברסיטה, איננו מצליחים להגיע

לאזורים מרוחקים. בחיפה העמידה "כור" לרשותנו אוטובוס המסיע סטודנטים ליוקנעם,

אך עדיין קיימת בעיה של הגעה לאזורים מרוחקים אחרים.

ר' כהן;

אני מצטרף לכל מילה טובה שנאמרה כאן על פר"ח. אני חושב שיש חשיבות חברתית

עצומה לפרוייקט, אך המטרה העיקרית היתה ונשארה לסייע לתלמידים החלשים. בכך איני

מפחית בחשיבות התרומה החברתית למשפחה, לילד ו לחו נ ך עצמו. נראה לי כי פרוייקט

פר"ח יכול להו1ברך בכך שהוצאותיו הבירוקרטיות נמוכות ביותר. העיקר הוא העבודה

בשטח ולא חמנגנון. יש שורה של נושאים שהייתי רוצה להעמיס על הפרוייקט הזה,

בתנאי שלא יפגעו בו. אני רוצה לדעת, מהו אחוז הסטודנטים הפעילים בפר"ח, למרות

שאינם זקוקים לתמיכה הכספית? האם זהו פרוייקט רק לסטודנטים נזקקים? כיצד אתם

מתייחסים לבעיית ההגעה לאזורים מרוחקים, שדווקא בהם קיימים רכוזים גדולים יותר

של אוכלוסייה נזקקת. האם יש הבדל בין האוכלוסיות הנזקקות ברכוזים עירוניים,

לבין האוכלוסיות הנזקקות באזורים מרוחקים? האם אורבת לפר"ח סכנה של קיצוץ בשנה

הבאה? אם כן, אני מעדיף שנתחיל את המלחמה כנגד סכנה זו כבר מעתה.

בסמינרים ובבתי-האולפנא למורים, קיים אוצר של תלמידים אשר יכולים לעסוק

בחונכות, ואיני רואה כל סיבה שלא יטלו בו חלק. האם יש לכם אפשרות לדלות

אינפורמציה על האוכלוסיה הנזקקת, באמצעות ביקורי הבית של החונכים? כוונתי

לאינפורמציה סטטיסטית, שיש לה חשיבות לצורך הכרת מבנה החברה הישראלית. האם אין

אפשרות לעורר את הזעקה החברתית למען אוכלוסיה זו, באמצעות פר"ח? אני סבור שקיימת

חשיבות עצומה להקניית מושגי יסוד לסטודנטים החונכים, בכל הנוגע ליחס לאוכלוסיה

זו, על מנת שיוכלו לאבחן את בעייתיותה.

דבר נוסף שמן הראוי היה שייעשה : אני מניח שלאוכלוסיה זו יש קושי גדול

בהתמודדות כנגד וירוס האנטי-דמוקרטיה . האם אי אפשר היה להפעיל את החונכים גם

במטרה להלחם בווירוס הזה. יש משקל רב לכך שאותם חונכים יפנו אל המוסדות המוסדות

את זאת חווינו מנסיוננו, ואנו רוצים לזעוק את הזעקה הזו.

אני מוכן שנתייחס לנושא שהוזכר כאן, אי תפקודן של קרנות המלגות לסטודנטים.

היו"ר נ י רז;

אני מציע שאת החומר על קרנות המלגות יכינו וימסרו לנו.

גי י עקבי;

אני מבקש להפריד בין שני הדברים, ולא לראות בפר"ח חלק מתכנית הסיוע

לסטודנטים.



ר ' כהן;

אני תומך בדבריו של מ' קמינר, כי יש להפעיל את הסטודנטים גם במסגרות

התנדבויותיות אחרות, ביתור את אלה שאינם יכולים לתנוך ילדים.

א' סרטנ י;

האם אינך תושש שמסגרות אחרות עלולות לגרום לסטודנטים לעזוב את פר"ח?

די כהן;

ישנם בארץ 48 אלף סטודנטים שאינם פעילים בפר"ח. וודאי יש ביניהם כאלה

שיכולים לתרום תרומה חברתית במסגרות אחרות. נוכחתי לדעת כי פר"ח אינו ארגון

בירוקרטי, אלא מטרתו העיקרית היא סיוע לחניכים. לכן אתמוך בהגדלת תקציבו של

הארגון.

בי שליטא;

יבורכו כל אלה העוסקים במלאכה. נוכח מצוקות העיתים, אני חושש שלא תהיה לנו

ברירה, אלא להפעיל יותר מסגרות התנדבותיות. כזכור, היתה לנו פגישה עם נציגי

הסטודנטים, ואלה הביעו משאלה כי תמורת אי העלאת שכר הלמוד, יקחו על עצמם לארגן

את הסטודנטים במסגרת פר"ח.

יש לי הצעה לסדר; אני מודאג מאד ממה שעלול לקדוח מחר בתל-אביב, אם המורים

אכן יממשו את איומם וישבתו. אני סבור כי למודים הם דבר קדוש, וחייבים ללמד גם

בתנאי מצוקה. המורים צריכים למצוא את האמצעים להעסיק את התלמידים, ולא לבוא

כנסיכים ולומר כי בגלל שאין נותנים להם את התנאים המתאימים, הם משביתים את

הלמודים.

אי סרטני;

אני מתגוממת על הניסוח הזה.

בי שליטא;

מורים עומדים לשבות שוב, ואני סבור שזוהי חוצפה ממדרגה ראשונה. גם אם הכיתה

אינה נקיה, אסור להשבית את הלמודים.

היו"ר נ י רז;

בנושא זה נשאלה שאילתה בתחילת הישיבה.

ב' שליטא;

אני מבקש שוועדת החנוך תיקרא למורים שלא לשבות מחר.

י י לוין;

אני מנהל אגף הטפוח במשרד החנוך וחבר הנהלת פר"ח. אני מלווה את פעילות פר"ח

מאז יסודו. מטרת פרח אף פעם לא היתה ולא התיימרה להיות מחליפת כח הוראה מקצועי.

הוראת קרוא וכתוב היא מיומנות מקצועית. המטרה היתה ותהיה הצמדת מעין אח חונך

דווקא לאותם ילדים המתבלטים מעל לממוצע . אנו סבורים כי השקעה באלה, תיתן להם

סכוי טוב יותר לעתיד. מועצת פר"ח מאפשרת ל-10% מהפעילים, לפעול בתחומים אתרים,

למשל בתחום הסיוע המשפטי לקשישים. אני חושש שאם נרחיב את המטרות מעבת לאלה

שקבענו לנו, נגרום להוצאות ניהול רבות יותר. בנקודה זו ברצוני להעיר כי תמיכה

בגובה של 300 דולר ל-12,000 סטודנטים, מסתכמת בלמעלה מ-2 מליון דולר. היא מגיעה

ל-3.5-4 מליון דולר. לא נכון יהיה לומר שהפרוייקט לא נפגע. הוא נפגע כבר השנה.



המועצה להשכלה גבוהה לא ראתה זאת מתפקידה, לטפל בסמינרים למורים. כתוצאה

מכך שסטורנטים חששו כי שכר הלמוד השנה יהיה גבוה יותר, היתה התנדבות גדולה

לפר"ח. המועצה להשכלה גבוהה ראתה שתקציבה לא יספיק, ולכן נפגעו קודם כל תלמידי

הסמינרים למורים, שהם אולי הסטודנטים היותר מיומנים, ואלה שהיו מוכנים ללכת

למקומות היותר מרוחקים.

מצאנו לעת עתה פתרונות תקציביים חלקיים, אך הבעיה תלך ותחמיר. מאחר ושכר

הלמוד בטמינר אינו שווה לזה שבאוניברטיטה, קיים וזשש שגם גובה המלגה שיקבל יהיה

שונה. במצב כזה, לא רק שאי אפשר עוד להתייחס לפעילות כאלה התנדבות, אלא היא

הופכת לבדיחה.

מי פלד;

האם גם הטמינרים נכללים במטגרת המוטדות שבפקוח המועצה להשכלה גבוהה?

היו"ר נ' רז;

לא, הם שייכים למשרד החנוך.

י י לוין;

מחקרים כבר הוכיחו כי חונכות המלווה בהדרכה, יעילה יותר מחונכות ללא הדרכה.

אחת ממטרות,פר"ח היא שסטודנטים משכבות מבוססות לא יהיו מנוכרים לחלקים אחרים של

העם. בתחום זה קשה למדוד את התרומה, אך העדויות שבידינו די מרובות.

אנו פועלים באותם מקומות בהם פועלת תכנית הרוווזה. משרד החנוך מקיים את

הקשר עם הפרוייקט, כדי שיוכל להפנות את הסטודנטים לתכניות חונכות במסגרת פרוייקט

הרווחה.

אשר להערתו של חה"כ רן כהן, שמא ניתן לדלות אנפורמציה על הבית, באמצעות

החונכים, אני רוצה לומר כי האנפורמציה שמביאים החונכים רק מחזקת את מה שאנו

יודעים, שהמצודה היום היא יותר תרבותית מאשר כלכלית. הבתים ברובם נקיים,מרוהטים

ואפילו תמונות יש בהם, אך המצוקה העיקרית היא חברתית-תרבותית.

עי כרמל;

לפני שאענה על השאלות, אני רוצה להודות לכל המברכים. רוברכות מחממות את הלב

ונותנות כח להמשיך הלאה. אני רוצה להתייחס לדבריו של חה"כ רן כהן, על הפעלת

הפרוייקט להתמודדות עם הלכי-הרוח האנטי-דמוקרטיים שאנו עדים להם בתקופה האחרונה.

היינו ערים לכך, והוצאנו דף לחונכי פר"ח בנושא הדמוקרטיה. ברור לנו כי כל חונך

יתן לנושא את האינטרפרטציה שלו, אך יש חשיבות לעצם ההתייחסות אליו, ואת הקווים

המנחים טיפקנו לחונכים.

אשר להקניית יטודות אלמנטריים של עבודה, דאגנו לכך שכל חונך יעבור יום

עיון, בו אנו מציעים בפניו על קצה המזלג את הבעיות בפניהן הוא עלול לעמוד, וכיצד

יש לפתור אותן. אנו מעמידים לרשות החונכים חומר גם במשך השנה, והם יכולים בכל עת

להעזר במערכת היעוץ וההדרכה, הן בבתי-הספר והן באוניברסיטה.

אשר לפעילות פר"ח בישובים המרוחקים, היינו ערים לבעיה. עד לפני,ששה חודשים

פעל פר"ח רק במקומות הקרובים לאוניברסיטאות. שתוף הפעולה עם המכללות והסמינרים,

טייעה לנו להרחיב את התחום. הצלחנו להקיף מקומות מרוחקים, כמו מצפה דמון,

קרית-גת, בית-שאן ומבשרת. סטודנטים מהטכניון מגיעים כבר שנים לשלומי. 40

סטודנטים מגיעים בכל שבוע ליישוב.



את אחוז אלה הפעילים בפר"ח גם מבלי להזדקק לסיוע, קשה להעריך. אנו משתדלים

להעדיף את אלה שנזקקים לסיוע, על אלה שאינם נזקקים, אפילו אם אנו יודעים כי

הבלתי נזקקים יכולים לתרום יותר כחו נכים. אחוז יוצאי עדות המזרח בקרב פעילי פר"ח

גבוה מהאחוז שהם מהווים באוניברסיטאות.

אנו מקיימים פקוח צמוד על החונכים. המלגה הניתנת היא דפרנציאלית, והיא

ניתנת תמורת עבודה. אנו מעודדים ביקורים בבית החניך, כדי שהחונך יכיר את רקעו,

אך לאחר מספר פגישות אנו מאפשרים להם לקיים פגישות גם בחדרו של החונך. צריך

לזכור כי במקומות רבים אין לילד פינה משלו. לכן פתחנו משחקיות ופינות הדרכה

במתנ"סים או בבתי-הספר.

פעילותם של סטודנטים מבתי-הספר לחנוך קטנה משהיינו רוצים. אני משתדל לדרבן

את ראשי בתי-הספר לחנוך. אני מתריע בפניהם על האפשרות שסטודנט יקבל תואר בוגר,

מבלי שחנך תלמיד בחי יו.

ר' כהן;

אולי יש מקום שאנו ניפנה אל מנהלי בתי-הספר לחנוך?

י י לוין;

רוב הסטודנטים בבתי-הספר לחנוך הם מורים, והם רואים הרבה ילדים.

עי כרמל;

אני מדבר על המסה הגדולה של הסטודנטים אשר לומדים במסלול החנוך הבסיסי. אלה

שהולכים לתחום היעוץ והתנוך המיוחד, עושים עבודה טובה, אך בזרם החנוך המרכזי, יש

רבבות סטודנטים שגומרים סמינר או בית-ספר לחנוך, ולא רואים ילדים.

אשד להערתה של חה"כ נמיר, ברור כי ככל שהסטודנט מתבגר, הוא זקוק למקור

הכנסה גדול יותר, ולכן אין פלא שמספר הסטודנטים הפעילים בפר"ח יורד בהמשך תקופת

הלמו די ם.

אנו יודעים כי ככל שנקדים להושיט סיוע לתלמידים, כן ליטב. ברור שתלמיד כיתה

ב' לעולם לא יסע אל החונך, וזה מטיל מעמסה נוספת על הסטודנט. אנו סבורים שדווקא

בנות הסמינרים הן אלה שמסוגלות להעניק את הסיוע הטוב ביותר לגיל הרך ולתלמידי

כיתות א'-ג '.

פר"ח פעיל גם באמצעות כל לשכות הרו ווזה. אנו משלבים פעילות חנוכית עם צדדים

הסוציאליים והרווחתיים הקשורים למשפחה. החונך מקבל הנחייה שלא לטפל בבעיות

השונות של המשפחה, אך עליו להכיר את הסביבה בה גדל הילד, כדי שיוכל לעזור לו טןב

יותר.

ישנם עוד מאות סטודנטים שפנו לפר"ח אך לא נתקבלו. לאחר שהוקפא שכר הלמוד,

היתה רגיעה מסוימת, וחלק מאותם סטודנטים שפנו בתחילת השנה נעלמו. אני סבור

שנוכל לקלוט עוד כמה מאות סטודנטים.

היו"ר נ י רז;

העילה להעלאת הנושא היתה הצעתם לסדר-היום של חברי-הכנסת נמיר ופלד, נוכח

החשש שעומדים לבטל את פרוייקט פר"ח. בינתיים הוסר האיום. לעומת כל מה שקורה היום

במערכת החנוך, קיימנ1 דיון באחד הנושאים היותר "חגיגיים", מה גם שמלאו עשר שנים

למפעל.



לדיון זה השתרבבה גם שאלת שכר הלמוד לסטודנטים, בעקבות דו "רו ועדת קצב.

נזקקנו לנושא זה גם בישיבה שקיימנו בהשתתפות כל הגורמים הנוגעים בדבר, ועמדתנו

היתה וזד-משמעית, שאת דו "ח ועדת קצב וההסדרים שנקבעו בעקבותיו, אי אפשר לשנות ללא

הסכמה של כל הגורמים הנוגעים בדבר. ביטאנו עמדה זו גם בישיבה וגם מעל במת הכנסת.

אמרנו כי כל העלאה בשכר הלמוד, צריכה להעשרת תוך הסכמה הדדית בין האוצר לנציגי

הסטודנטים. היתה דעה כי אם תהיה העלאה, היא צרכיה להעשות באמצעות הטלת אגרה

זמנית, או כאגרה לשעת חירום. הסכום בו דובר היה 900 דולר. הענין לא נגמר, אך

הדברים ובאו לידיעת שר האוצר והסתדרות הסטודנטים.

נשאלה כאן שאלה אם מן הראוי להרחיב את הנושאים בהם יעסקו הסטודנטים, מעבר

לתחום החנוכי. ברזוברת שלפנינו מדובר על הרחבת מערכת הפעילויות של הפרוייקט. נאמר

כי בכוונת המפעל להקיף 20,000 חונכים. אני מעריך מאד את הדרכת החונכים. מה

שמטריד אותי הוא באיזו מידה הם מודרכים היטב.

אני רוצה להעלות רעיון: האם לא הגיע הזמן להפוך את הפעילות במסגרת פר"ח

לפעילות מחייבת, כלומר לא על בסיס התנדבווזי, כחלק מתכנית הלמודים של הסטודנט

באוניברסיטה. אני יודע שלחברי הקבוצים יש בעיה עם הבנים, אשר לומדים

באוניברסיטאות בתנאי נסיכים , למרות שהם תורמים את חלקם בתורנויות בקבוץ.

ניסיתי לדחוף את הנושא במשך תקופה ארוכה, עד אמרו לי כי זהו שדה קוצים,

ומוטב שלא אכנס לכל מה שנוגע לחופש האקדמי. טענתי כי אם יש שעור חובה בהתעמלות

וספורט, מדוע לא יתייחסו גם אל הפעילות במסגרת פר"ח כאל נושא חובה. ניסיתי לדבר

על-כך עם כמה רקטורים, אך כולם יעצו לי "לרדת מן הענין".

כאשר חברי-כנסת ועובדי ממשלה יתרמו את תרומתם בתחום הפעילות החברתית, נוכל

לדרוש זאת גם מהסטודנטים.

נשתדל לתת פרסום לדברים שנאמרו כאן. נדגיש כי אנו מתנגדים לכל פגיעה

במפעל. נזכיר את הצורך לפנות אל ראשי בתי-הספר לחנוך, על מנת שיעודדו את

הסטודנטים שלהם להתנדב.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים. למדנו בישיבה זו עובדות על הפנים היפות של

ארץ ישראל.

(הישיבה ננעלה בשעה 0.45י1)