הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 492

מישיבת ועדת העבודה והרווחת

ביום ג' כ"ג בתשרי התשמ"ט - 4 באוקטובר 1988, בשעה 10.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ר' כהן

אי שוסטק

נ' פרלמן - יועצת משפטית, אגף השיקום

נ' שני - לשכת ראש המוסד, משרד הבטחון

סא"ל עי פסנזון - הפרקליטות הצבאית

יי שנקר - שירות בטחון כללי

אי רוט - מנהל מחלקת הגימלאות, משרד האוצר

חי אשכנזי - יועץ משפטי, מחלקת הגימלאות, משרד האוצר

מ' בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

1) הצעה לסדר - התגברות האבטלה _ חה"כ רן כהן

2) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

(תיקון מסי 17), התשמ"ח-1988

3) חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

(תיקון מסי 3), התשמ"ח-1988

4) חוק טירות המדינה (גימלאות) (תיקון מסי 26), התשמ"ח-1988



הצעה לסדר - התגברות האבטלה - חבר-הכנסת רן כהן

אני פותחת את הישיבה. הצעה לסדר, לחבר-הכנסת רן כהו.

אני מבקש להעלות הצעה לסדר שאני מרגיש חובה להעלותה אם כי אני קצת במבוכה בגלל

הבחירות הקרבות ואי-עבודתה הסדירה של הכנסת. אני מתכוון לנתונים המדאיגים מאד על

התגברות האבטלה במשק - עליה של 50%. בכל חודש האבטלה חמורה יותר מבחודש הקודם. יש

גם הקבלה בנתונים לגבי הגידול במספר מבקשי דמי אבטלה. מנבאים גם שאחרי הבחירות

האבטלה תחמיר עוד יותר. מדובר כבר לא על מגמה של התגברות האבטלה אלא על מגיפה של

אבטלה. צריר להיעשות משהו בנדון, אינני יודע מה.

(

אני חושבת שבכל הנושא של הנתונים על הגידול במספר המובטלים קרה דבר מוזר.

עובדה היא שהמיגזר היחידי שקלט עובדים במשק היו ענפי השירותים ולעומת זאת נפלטו

כ-20 אלף עובדים ממפעלי הייצור.

פרקטית אינני רואה אפשרות לקיים ישיבות של הוועדה בחודש הזה. אני מנסה לנסח

פנייה לשר העבודה והרווחה ולשר האוצר, וזה יהיה הסיכום שלנו להעלאת הנושא.

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 17), התשמ"ח-1988

מונחים לפנינו מספר חוקים חשובים שאנחנו רוצים שהם יחוקקו. לפני שאנחנו עוברים

לדון בהצעות החוק שלפנינו אני חייבת להעיר לאנשי משרד הבטחון הערה שאני רוצה להשמיע

באזניר, נחמה פרלמן. קרה לי דבר שלא קרה לי במשר כל השנים. בערב שבת או בערב חג

התקשר אלי קצין בצבא, שהציג עצמו כסגן-אלוף, שעומד לפרוש לגימלאות. אותו קצין אמר

לי: במשרד הבטחון אמרו לי שאת הגורם שאני לא מקבל תוספת כזו או אחרת. נדהמתי. הוא

את מעכבת חקיקת החוק בכנסת. שאלתי אותו מי אמר לו את הדברים האלה. תשובתו

היתה שהדבר נאמר לו במשרד הבטחון. אמרתי לו שאינני מעלה על הרעת שמישהו במשרד הבטחון

אמר לו דבר שהוא אומר לי, ובזה נסתיימה השיחה. אחר-כך פנו אלי ממשרד הבטחון. התברר

לי שמישהו מאנשי משרד הבטחון הטעה את שר הבטחון והוא הציע להעביר את ההצעות לוועדה

אחרת. זה היה שבוע לפני סיום עבודתה של הכנסת. אני הצעתי להעביר את הנושא לוועדת

הכנסת והיא תחליט מה שתחליט.

נחמה, אני מבקשת שהענין הזה ייבדק. לא הוגן שמישהו במשרד הבטחון יגיד שהאשמה

היא ועדת העבודה והרווחה. אני אומרת את הדברים האלה, נחמה, לאזניר, וגם כדי לקבל

תשובה. כשמכינים דברי תשובה בשביל שר הבטחון, אתם צריכים לדעת מי מחליט על מה.

אבדוק את הדברים.

לטלפן אלי ולהטיל עלי אשמה, זה דבר חמור. הטלפון שלי לא חסוי. אינני רוצה לקבל

על הראש על מה שלא מגיע לי.

אנחנו עוברים לדון על הצעת החוק.

על פי החוק הקיים, אלמנתו של נספה, שנישאה בשנית, זכותה לתגמולים פוקעת והיא

זכאית לקבל מענק נישואין. לפי המצב הקיים, אם הופקעו הנישואין השניים תוך 5 שנים,

ואם לאלמנה יש ילדים - תוך 7 שנים, חוזרת האשה להיות זכאית לתגמולים.

אנחנו מציעים להעלות את התקופה מ-5 שנים ל-10 שנים ומ-7 שנים ל-14 שנים. זו

הצעה שנתקבלה על-ידי ועדת שרים - שר הבטחון, שר האוצר, שר הקליטה. אנחנו מבקשים

תמיכתה של ועדת העבודה והרווחה בהצעת ועדת השרים.

זה כל מה שיש בחוק המוצע?

כן.

היתה אלי פנייה של אלמנות ההגנה הטוענות שהן לא מוכרות כמו אלמנות צה"ל.

שירות צבאי פירושו שירות בצה"ל. יש התייחסות לגבי התקופה של טרום המדינה

ושם מדובר על שירות פעיל בהגנה וכל שירות פעיל ששר הבטחון הכריז עליו כשירות פעיל.

אני מבקשת שאחרי הישיבה תנסחי את הדברים האלה. אולי האלמנות לא יודעות על כך.

יש היום אנשים שיצאו לגימלאות, אנשים ששרתו בהגנה בהיותם נערים, לפני שמלאו

להם 18. התקופה הזאת לא נחשבת להם לצורך חישוב הגימלאות למרות שגוייסו על פי כל

דין. האמנם זה המצב?

גימלאות - זה לא בתחום שלי.

החוק שלפנינו מתייחס רק לאלמנה. הילדים ממשיכים לקבל תגמולים גם אחרי נישואיה

של האלמנה.

אני מעמידה להצבעה את הצעת החוק.

הצבעה

סעיפים 1 ו-2 נתקבלו

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

(תיקון מסי 17), התשמ"ח-1988, נתקבלה

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 17),

נתקבלה פה אחד. אפשר להבינה לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת.



חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 3), התשמ"ח-1988

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה - חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

(תיקון מס' 3).

החוק המוצע, בעיקרו, רודף אחרי הנעשה בשירות המדינה זה 8 שנים.

על פי חוק שירות המדינה (גימלאות), עובד מדינה ששירת מעבר לפרק הזמן המירבי

שעבורו הוא זכאי לגימלה יהיה זבאי לפיצויי פיטורים עבור פרק הזמן העודף.

זה מספר שנים שאנחנו מתריעים ומבקשים להכניס תיקון דומה בחוק שירות הקבע

בצבא הגנה לישראל (גימלאות), לגבי חיילים הממשיכים לשרת מעבר לתקופה שבגינה

הם זכאים לגימלה. עד היום הדבר הזה לא נסתייע.

מדובר עכשיו במספר קטן של אנשים שלזכותם פרק זמן ארוך של שירות, כולל

שירות קודם שלהם לפני קום המדינה, בהגנה ובגופים אחרים. אין שום הצדקה שלגבי

אנשים אלה לא יחול אותו תיקון שעובדי המדינה נהנים ממנו זה כמה שנים.

אנחנו מבקשים שהתיקון המוצע יחול רטרואקטיבית משנת 1985.

בגלל הייחודיות של שירות הקבע אנחנו מדברים על תקופת שירות של 35 שנים

ולא על גיל, ומצד שני אנחנו מדברים על גיל ותקופת שירות מירבית, כמו בשירות

המדינה.

אני שואלת את אברהם רוט, מה שמבקש הצבא בשביל אנשי צבא הקבע, האם זה קיים

גם לגבי עובדי המדינה?

כן. בשירות המדינה פועל ההסדר כשעובד פורש בגיל 60. בצה"ל לעומת זאת אם אדם

מתגייס בגיל 18 ומשרת 35 שנה ואחר-כך הוא רוצה לפרוש, זאת אומרת שהוא בן 53,

הצבא מבקש שההסדר לגביו יופעל מאז. יתר הדברים תואמים את החוק לגבי עובדי המדינה.

האם ההצעה שלפנינו מקובלת עליכם?

כן.

לגבי שוטרים מדובר על גיל 55.

נכון.

התיקון המוצע כמו שהוא מקובל על האוצר.

אם לאוצר אין התבגרות, אינני חוטבת שאנחנו צריכים להקשות.

אני מעמידה את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל

(גימלאות) (תיקון מס' 3,), התשמ"ח-1988 נתקבלה

גם את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 3),

קיבלנו פה אחד.

חוק שירות המרינה (גימלאות) (תיקון מס' 26), התשמ"ח-1988

אבחנו עוברים לחוק הבא - חוק שירות המרינה (גימלאות) (תיקון מסי 26).

בסעיף 8 לחוק נאמר מהי משכורת קובעת. המשכורות והתוספות של עובדי השב"כ

והמוסד צמודות למקובל בצה"ל. ברגע שעובד של המוסד או של השב"כ פורש מעבודתו חל

ניתוק. התיקון המוצע בא לקבוע שדרגת הפורש מעבורתו תהיה מקבילה לדרגה הצבאית.

למה בכלל באה ההקבלה הזאת?

בגלל אופי העבודה.

מה המצב עד היום?

ברגע שעובד פורש לגימלאות דינו כדין עובד מדינה רגיל והגימלה שלו נקבעת

לפי דרגה מינהלית ולא לפי מה שאנחנו מכנים דרוג כתף.

התיקון המוצע ימנע שחיקה.

מה המצב במשטרה?

כמו בצבא.

בהצעה שלפנינו מדובר על רטרואקטיביות.

לגבי אוכלוסיה.

ניקח לדוגמה סגן-אלוף שפרש בשנת 1970, ממתי הוא יקבל לפי התיקון?

מהיום.

?י

באיזה סכום התיקון המוצע ישפר את הגימלאות?

באחוזים מעטים. מי שהתיקון המוצע רלוונטי לגביו יקבל תוספת של אחוזים אחדים.

אני שואלת את נפתלי שני, מהי ההערכה שלך?

אני מניח שבמקרים מסויימים יהיה הבדל בסדר גודל של דרגה, זאת אומרת 6%-10% .

ההפרש איננו גדול בגלל תיקון שנעשה לגבי עובדי המדינה, שאם לא כן ההפרש יכול היה

להיות 20% ויותר. לאחרונה נעשה תיקון לגבי עובדי המדינה וזה שיפר יחסית את מצבם.

נצביע על הצעת החוק.

הצבעה

סעיפים 1, 2, 3 נתקבלו

חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון מס' 26), התשמ"ח-1988 נתקבל

חוק שירות המרינה (גימלאות) (תיקון מסי 26)נתקבל פה אחד והוא יוכן לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.45.