הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 491

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ח' בתשרי התשמ"ט - 19 בספטמבר 1988 בשעה 10.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהו

אי שוסטק

ש' לוין - יו"ר המזכירות, הנהלת אגר

ש' חליפה - מזכיר פנים אזור ירושלים, הנהלת אגד

מי אביבי - מנהל מחלקה כלכלית, הנהלת אגד

מ' אלבז - יו"ר ועד השכירים באגד

יי סלמי - ועד השכירים, אגד

די נבו - ועד השכירים, אגד

פ' בן-שמואל - המפקח הארצי על התעבורה, משרד התחבורה

עי וייס - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד התחבורה

נ' אורי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה והרווחה

גי חביליו - מנהלת המחלקה לפרוייקטים תעסוקתיים, שירות התעסוקה

מ' אבן-חן - אגף התקציבלם, האוצר

לסעיף 2

עי אבני - משרד הבריאות

לסעיף 3

שי כץ - מנכ"ל עיריית עכו

י' פוקס - מנהל מחוז חיפה, משרד העבודה והרווחה

עי ברכה - מנהל האגף לשירותים חברתיים, משרד העבודה והרווחה

ר' וידל - איגוד העובדים הסוציאליים

פי לוגסי - מנהלת לשכת הרווחה, עיריית עכו

ג' בן-עזרא - סגן מנהל לשכת הרווחה, עיריית עכו

ר' גאון - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הו וערה; אי אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

1) פיטורי 500 עובדים שכירים בחברת אגד - הצעה

לסדר היום של חבר-הכנסת רן כהן

2) ריווח על פעולות משרר הבריאות בעקבות

התגלות מקרי מחלת הפוליו בארץ

3} תקיפת עובדת סוציאלית בעכו

4) שונות



פיטורי 500 עובדים שכירים בחברת אגד - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רן כהן

רבותי, בוקר טוב, גמר חתימה טובה, שנה טובה ובריאה. אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

על סדר-היום שלנו יותר מנושא אחד, ונתחיל בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רן

כהן על פיטורי 500 עובדים שכירים בחברת אגד.

בדקתי את הדברים עם היועץ המשפטי של הוועדה ואני רוצה להבהיר שאנחנו לא דנים

על ההיבט המשפטי אלא אנחנו דנים על ההיבט התעסוקתי והציבורי, וזה במסגרת הצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת רן כהן ומספר פניות שהיו אלי מצד ועד השכירים, שהבטחתי להם שנקיים

דיון דחוף כי העניו הולר ומחריף.

בהתאם לנוהג שלנו, נשמע בקצרה את דבריו של המציע.

בוקר טוב, שנה טובה. בראשית דברי אני רוצה לומר שאיש בוועדה הזאת לא יעמוד

בדרכה של חברת אגד לייעול ולשיפור כלכלי אלא שגם זה מו הראוי שייעשה יחד עם

העובדים ולא בקונפליט איתם ובהתעלמות מהם. לעניות דעתי, הנהלת חברת אגד חייבת

להוכיח שהצעדים הנעשים לייעול ולהבראה כלכלית של הקואופרטיב כוללים גם צעדי

חסכוו מקדימים למעשים שכרוך בהם סבל לעובדים למשפחותיהם.

תודה לחבר-הכנסת רו כהו. נשמע בקצרה את דבריו של נציג ועד השכירים.

את תמצית הדברים שלנו הנחנו על השולחו בכתובים.

בסוף חודש יוני השנה נתקבלה באגד החלטה על פיטוריהם של כ-1000 עובדים שכירים,

ויושב-ראש המזכירות הודיע על כך למחזיק התיק בהסתדרות. פרוטוקול אותה ישיבה מונח

על השולחו.

בכמה זמניים מדובר?

באותו שלב לא ידענו. איש לא דיבר איתנו. היה מדובר על פיטורי 1000 עובדים.

תהליך הפיטורים התחיל להתממש לגבי עובדים זמניים.

כמה סוגי עובדים יש באגד?

חברים ושכירים. בקרב השכירים יש שכירים קבועים ויש שכירים זמניים. יש עובדים

מעבר לקו הירוק ויש עובדים בחוזים אישיים. הפירוט והחלוקה מצויינים בחומר שהנחנו

על השולחו.



פנינו לבית המשפט והשגנו צו מניעה שבו נתבקשו הצדדים למצוא פתרון.

האם מישהו קיבל הודעת פיטורים?

500 עובדים זמניים פוטרו.

אמרת שיש הרולטה לפטר 1000 עובדים. כמה מהם פוטרו?

מי אלבז;

כ-500, כולם שכירים זמניים.

מאוחר יותר, -בחודש יולי, הוועד קיבל רשימה נוספת של כ-420 עובדים קבועים

המועמדים לפיטורים, 27 מהם עובדים יותר מ-25 שנים. בקבוצה הזאת של יותר מ-400

עובדים יש נכים, פצועי צה"ל וכו'. החזרנו את הרשימה הזאת, כי המעשה הזה נוגד

את הסכם העבודה ולא מתואם איתנו.

לא היה משא-ומתן עם העובדים?

מי אלבז;

חיו אמנם שתי פגישות עם ההנהלה אבל לא קיבלנו אינפורמציה על הנעשה, מה חלקנו

בעניו וכיצד מתכוונים להתגבר על המצב. האם הפיטורים זו הדרך היחידה? על כך לא קיבלנו

תשובה. מנעו מאיתנו לברר עובדות ומספרים כדי שנוכל להגיש הצעות נגדיות.

כפי שאמרתי, היו שתי פגישות. היה גם דיון אחד בבית המשפט והשופט ביקש לקיים

ישיבה נוספת. היתה פגישה עם שלמה לוין. הצענו 22 הצעות חלופיות, שההסתדרות היתה

שותפה להן. ההצעות לא זכו לתגובה פרט לאמירה של שלמה לוין, שחלק מההצעות יכולות

להיות נוסף לפיטורים ולא במקום פיטורים.

לדעתנו איו באגד משבר תעסוקתי. יש לי הרושם שגם ההנהלה ירדה מזה.

לאגד יש קרוב ל-4000 אוטובוסים. אגד מפעיל ומקיים שירות מדו עד אילת. השירות

של אגד מתקיים משעה חמש בבוקר עד אחרי חצות, זאת אומרת למעלה מ-19 שעות פעילות.

באגד מועסקים, נכוו לעכשיו, כ-8500 איש, מכל הסוגים, ש-8100 מהם פעילים וכ-400

לא פעילים זאת אומרת נמצאים בחופשות מסוגים שונים.

מהחומר שהונח על השולחו אני לומד שיש 3000 עובדים שכירים, האם הם כלולים

במספר שאתה מציין?

מי אלבז;

כו. כפי שאמרתי, 500 עובדים פוטרו.

המספר של 8500, האם זה אחרי הפיטורים?

כו.

האם תוכל למסור לנו מהי החלוקה של העוברים?

4950 חברים, 3000 עוברים שבירים שב-2400 מהם הם עוברים קבועים וכ-600 זמניים.

יש כ-450 עוברים מעבר לקו הירוק שמרביתם עוברים גם בתחומי הקו הירוק. יש כ-150

איש העוברים בחוזים אישיים, של-108 מהם יש חוזים אישיים שמנים מאר, ויש 27 פנסיונרים

שחזרו לעבור באגר.

כשמרברים על 8500 מועסקים פעילים באגר צריד לדעת שיש היעררות ארצית של 16%

בממוצע, מסיבות שונות. מהמספר הזה של עוברים פעילים צריו להפחית גם עוברים שאינם

נהגים, ב-2400-2300 עוברים, שב-1700 מהם מתחזקים את האוטובוסים ועור 700-600 עוברי

מינהלה לסוגיהם, ואז נמצא שכ-5500 נהגים מפעילים 4000 אוטובוסים. לפי כל קנה מירה

בינלאומי אי-אפשר לעשות את זה כשמפעילים תחבורה ציבורית במשך 19 שעות ויותר ביממה.

ובכל זאת, איר עושים זאת? - עושים את זה על-ירי עבורה בשעות נוספות רבות, על-ירי

שעות נוספות במספר אריר. רק בחורש אוגוסט, אחרי משבר ואחרי פיטורים של 500 עוברים

הוצא איסור לעבור יותר מ-90 שעות נוספות. ההוראה המגבילה הזאת באה אחרי שהיו אנשים

שעברו 120, 130 ו-140 שעות נוספות בחורש.

באותו זמן שפוטרו 500 עוברים אגר שילם תמריץ בצורת גילום מס הכנסה על שעות נוספות.

זה מצב מוזר, מצר אחר טוענים שיש עוברים מיותרים ומצר שני אנשים עוברים שעות נוספות;

אתה מגלם מס כרי לעורר עבורה בשעות נוספות.

לטענתכם יש עדיין אנשים שעוברים למעלה מ-90 שעות נוספות בחורש?

כו.

משמעות הרברים שאתה אומר היא שההוצאה על שעת עבורי; כזאת היא יותר מכפול בהשוואה

לשעת עבורה אחרת.

ואשר לפיטורים, אנחנו מרברים על קואופרטיב ציבורי. את האוטובוסים שיש לקואופרטיב

קנתה המרינה, הקואופרטיב קיבל אותם חינם ממרינת ישראל. יש בעיה של קרן הגימלאות של

אגר, ולדעתנו זה אחר מהגורמים למשבר. יש בעיה של 100 מיליון ש"ח בגלל קרן הגימלאות

של אגר, וזה לא באשמתנו. הכל יודעים שיש סובסיריה לנוסע אבל נורה על האמת ונאמר

שכאשר שכר העבורה באגר מהווה 68% מכלל ההוצאות יש עניו שתהיה סובסיריה.



חבר אגד בן 51 יכול לצאת לפנסיה ולקבל פנסיה מאגד. הוא יוצא לפנסיה ועובד

במקום אחר ומצד שני יש פיטורי עובדים שהמדינה צריכה לשלם להם דמי אבטלה, וזה כשאין

משבר תעסוקתי באגד.

אני מבקש להדגיש שחלק מהיושבים מולנו הס גם נציגים של העובדים ואם הם צריכים

לעשות דברים לא פופולריים, הם עושים זאת בקבוצה שלנו.

חלק גדול מהחובות של אגד זה יתרת ימי חופשה. לכל חבר יש בממוצע 168 ימי חופשה,

הצבר של ימי חופשה. יש מי שיש לו 600, 800 או אפילו 1000 ימים.

ביון החודשים יוני- נובמבר עומדים לפרוש בתנאי לוקסוס 300-250 חברי אגד.

מוזר מאד שבין אלה שאושר להם לפרוש בחודש נובמבר יש כאלה שיש להם יתרה אדירה של

ימי חופשה והם אינם יוצאים לחופשה לפני פרישתם אלא הם יקבלו את זה כפדיון חופשה.

על הסעיף הזה בלבד יכולנו להרוויח 150 משרות.

מאיפה בא החסכון? - החסכון בא דווקא מאלה שעלותם נמוכה. היחס בין עלות חבר

לעלות שכיר היא 1 ל-3, זאת אומרת על כל שקל עלות של שכיר יש בממוצע עלות של פי 3

לחבר, וזה בלי שהבאתי כאן בחשבון על הנושא של הגימלאות.

אני חושב שבנושא של פיטורי עובדים אין תום לב. באגד יש מאבקי כוח. כנראה שלאגודה

יש קשיים כספיים גדולים מאד, צריך לנקוט צעדים לא פופולריים והשכירים נושאים בהם. יש

כוונה לעשות חילופין אוכלוסין. אני משוכנע שאגד לא תוכל לתפקד בלי חלק מה-500 שהלכו.

כפי שאמרתי הצענו 22 הצעות שלדעתנו יכולות להביא חסכון כספי גדול.

לדענו יש באגד, בקרב חברי אגד, 100 בעלי תפקידים שהם מיותרים. זה 4 שנים ירד

מספר העובדים הישירים באגד בכ-1,200; מספרם, שהיה 9,600, ירד בכ-1,200. לעומת זאת,

בקרב בעלי תפקיד כמעט שאין שינוי. מצב כזה, שנובע ממאבקי כוח, לא יכול להיות.

'ז

עלות חבר מול עלות שכיר היא 1 ל-3 - שכרו של החבר הוא כ-6,500 ש"ח

בשעה ששכרו של השכיר נע בסביבות השכר הממוצע במשק, זאת אומרת שבאים לעשות חסכון על

גבו של אותו חלק שלא עולה הרבה ושמתפקד ועובד בכל הארץ, לחלק הזה באים ואומרים שהוא

ישלם את המחיר.

הייתי בביקור ב"הארגז". היה לי קשה לשמוע שאתם חייבים להם מיליוני שקלים וזו

הסיבה שמספר חודשים הם מעכבים ולא משלמים שכר לעובדים. אני מבקשת שתתייחסו לזה.

פניתי בענין זה גם לדוד בועז, כי חשבתי שאלה כספים שמגיעים ישירות מהאוצר. נאמר

לי שהאוצר מעביר הכל לאגד והוא לא יודע מה שייר ל"הארגז".

ממועצת פועלי ירושלים היתה אלי פנייה בענין 40 נערים עובדים שפוטרו מאגד.

הנערים האלה מקבלים 250-200 ש"ח לחודש במסגרת של הכשרה מקצועית ועכשיו הם ברחוב.

אני מבקשת שתהיה התייחסות גם לעניו הזה.

ר' כהן;

אני מבקש לדעת מי צריך היה להגיע לכאן מההסתדרות.

היו"ר א' נמיר;

איש לא יודע.

ש' לוין;

בראשית דברי אני מבקש לומר שאני מבין את הרגישות האדירה שעומדת מאחורי פיטורי

עובדים, עם זאת אני חייב לומר, לצערי, שהבעיות העומדות בפני אגד חן בעיות קיומיות.



אשתדל לא להיגרר לדברים שאמר מאיר אלבז בנוגע לעלויות, אומר רק שביו השכירים

יש המשתכרים יותר מחבר אגד.

אני שמח שהדיון פה הוא ציבורי ותעסוקתי. אנחנו הגוף המוסמך לצד הקיומי של

האגודה. איו לנו אידיאולוגיה לפטר עובדים.

היו"ר אי נמיר; יי

אנחנו עוסקים רק בצדדים התעסוקתיים.

הסקטור היחידי שגדל באגד בשנה וחצי האחרונות הוא זה של העובדים השכירים הקבועים.

עודדנו יציאתם של חברים ולא קלטנו חדשים. החל מ-1 בספטמבר הפסקנו לגלם את השעות

הנוספות וקבענו מכסה. בגלל האינתיפאדה ירדה התפוסה באוטובוסים בכ-25% הופך את

הקערה על פיה. בטרם החלטנו ללכת לפיטורים עשינו כל מה שניתו היה לעשות.

כידוע, נקבע סל, תשומות, וכאו יש פער אדיר. לצערי, אנחנו מגיעים לגרעוו אדיר

בתזרים המזומנים, שעולה על 250 מיליון ש"ח. יש לנו משא ומתו עם משרדי הממשלה ואני

רוצה לקוות שנצליח לגמור משהו. הבעיה של אגד היא הרבה מעבר לפיטורי עובדים. אם

לא יהיה הסדר - המערכת הזאת עלולה להיות משותקת תוך תקופה לא ארוכה.

על מה מדובר?

זה 10 שנים שאנחנו מבקשים מממשלת ישראל לא לסבסד את אגד. אגד מסוגל להתקיים

ללא סובסידיה ממשלתית. אגד לא רוצה בסובסידיה.

העברנו לממשלה את כל הנתונים המשקפים את מצבנוו הכלכלי. חלק מהם לא מקובל על

הממשלה. הפדיוו התקני היה תמיד גבוה יותר מהפדיוו בפועל. כל הסוגיה הזאת היא סוגיה

קיומית.

אגד הוא קואופרטיב ומתנהל על פי תנאים דמוקרטיים. לאחר שהתקבלה החלטת הנהלת

אגד על פיטורים הרמתי טלפוו לנציג ההסתדרות והודעתי לו על כך.

ו

חי גרוסמו;

מה התשובה שלך בעניו השעות הנוספות?

האם גם חברים פוטרו?

חברים אי-אפשר לפטר.

בגלל אופי העבודה של אגד אנחנו חייבים לדאוג לכר שבקרב העובדים שלנו יהיו גם כאלה

שלא יהיה לנו קושי לפטר אותם ולקלוט במקומם אחרים.



עם כל אחד מהמפעלים, הארגז ומרכבים, יש לנו הסכם. יש לנו הסכם עם ממשלת ישראל

שכל ההצטיידות הנוכחית וכל האוטובוסים ייבנו בארץ. הממשלה מממנת את זה. הכסף משולם

לנו ואנחנו משלמים ל"הארגז". מכיוון שהממשלה הפסיקה תשלומם של הכספים האלה, אנחנו

לא יכולים להעביר את הכסף. המצב הזה קיים מספר חודשים.

כמה כסף זה?

בסר הכל 8 מיליון ש"ח. בשבוע שעבר העברנו למפעלים 4 מיליון ש"ח, 2 מיליון לכל

אחד. נותר חוב של 4 מיליון ש"ח.

ב-1 באוגוסט לא היה לנו מספיק כסף כדי לשלם לחברי האגודה ונאלצנו לפצל את

התשלום לשני חלקים. זה לא נעשה לגבי השבירים.

אני מבקש להדגיש שאנחנו לא שמחים לפיטורי עובדים. נקלענו למצב שאנחנו יכולים

להתמודד עם הבעיה הכלכלית בשני מיגזרים: במיגזר הפנימי ובמיגזר החיצוני, זאת אומרת

ממשלת ישראל.

כשאתה אומר שאינכם רוצים בסובסידיה, במה אתם רוצים?

שי לוין;

אנחנו צריכים לסגור את החוב של 300-200 מיליון ש"ח. ככל שהפתרון יידחה כר

תהיה התרחבות. אנחנו יודעים מה קורה כשנאלצים לקחת הלוואות.

משרד התחבורה והממשלה ככלל לא מתערבים בניהול השוטף של מפעלי התחבורה הציבורית

ובכללם אגד. אנחנו לא מתערבים מה השכר ומה המבנה. בהסכמים יש סעיפים השומרים על

כר שהעלאת השכר בתקופת החוזה לא תעלה על מה שיש במשק. אני חוזר ומדגיש שבאופן

כולל אנחנו לא מתערבים, לא בהסכמים עם אגד ולא בדרר אחרת, בניהול השוטף. הפועל

היוצא מזה הוא שיש בעיות תעסוקה, וזה נושא שכולו הוא פררוגטיבה של החברות המפעילות

תחבורה ציבורית.

לממשלה יש הסכמים שוטפים עם מפעלי תחבורה ציבורית, הסכמים שמסדירים את קיום

השרות, זאת אומרת יכולת להפעיל את השירותים שהם מחוייבים להפעיל אותם. ההפרש שנוצר

בגלל ההסכמים האלה משולם בצורת סיוע שאחד מהם הוא בהצטיידות. העיקר הוא באמצעות

סובסידיה.

מהו סכום הסובסידיה לאגד?

זה תלוי בשינוי התעריפים. היום הסכום הוא בין 20 ל-30 מיליון ש"ח.

לחודש? לשנה?

לא באתי עם נתונים מוכנים. יש מקדמה שמשולמת כל חודש ויש עדכונים תקופתיים.

יש תשלום שמתעדכן על פי מדדים שנתיים. לגבי השנה הזאת מדובר על כ-200 מיליון שיירו.

זה סובסידיה?

t

כן.

זה לא משהו אחר? זה לא תקציב ישיר של משרד התחבורה. זה לא תקציב תפעולי.

בוודאי שלא.

אולי נציג האוצר יוכל לומר לנו כמה אגד מקבל לשנה.

סר כל הסובסידיה לתחבורה ציבורית היא 279 מיליון ש"ח.

האם זה כולל גם אוטובוסים?

תקציב הסובסידיה הוא לתחבורה הציבורית.

הסכם ההתקשרות של הממשלה עם אגד, תוקפו פג לפני כשנתיים, בספטמבר 1986. מאז

נעשים התשלומים על פי הסכם ביניים שחתמו עליו שרי האוצר והתחבורה עם אגד. גם תוקפו

של ההסכם הזה פג ואנחנו נמצאים בהליך של משא-ומתן.

מתי פג תוקפו של הסכם הביניים?

ב-1 ביולי השנה אבל אנחנו משלמים עדיין על פי אותו הסכם. יש מחלוקת קשה

בענין זה של ההסכם. אם ימומשו כל הסעיפים שהממשלה מבקשת להכניסם להסכם החדש,

סר כל התשלום יהיה פחות ממה שמשולם היום. הגרעון הנצבר הוא 100 מיליון.

האם יש משא-ומתן?

יש משא-ומתן על אש קטנה מאד. בינתיים הממשלה ממשיכה לשלם על פי ההסכמים שהיו

קודם. יי

יושב-דאש מזכירות אגד מציע לבטל על הסבסוד. הוא מציע להעלות את תעריפי הנסיעה.

מדיניותה של הממשלה היום היא לשמור על מחיר נסיעה נמוך כדי לשמוע על הפער ביו מחיר

הדלק לביו מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית. למעשה מחיר הדלק הוזל והנסיעה בתחבורה

הציבורית התייקרה. איבוד שיווי המשקל ביו שני הגורמים האלה מפחית את השימוש בתחבורה

הציבורית. כל עוד מחיר הדלק איננו עולה אנחנו מתנגדים להעלאת תעריפי הנסיעה בתחבורה

הציבורית.

היו"ר אי נמיר;

נעבור עכשיו לשאלות והצעות של חברי הוועדה.

האוצר דורש שתחיה התייעלות באגד. האוצר הודיע שכל עוד אגד לא יתייעל לא

יהיה כסף מהממשלה. מה עשה אגד? - הוא פיטר שכירים. זה חלק מהסיפור של ההתייעלות.

אני מוכרחה לומר שהתמונה היא די מעורפלת; יש חוב וזה מכביד ויש עניו של תפוסה

שירדה ב-25%, האם זה מממוצע?

כו.

חי גרוסמו;

אני זוכרת את אגד שנים רבות, גם כשלא היה חוב וגם כשלא היתה ירידה בתפוסה,

תמיד היתה בעיה לגבי העובדים השכירים ותמיד היה מתח. אני מכירה את המצב הזה לפחות

25 שנים. יכול להיות שמצבו של אגד דומה למצבם של מפעלים רבים, שבגלל החוב הגדול

. והריבית הגבוהה משתבשת כל המערכת. הסיפור על התייעלות קיים במפעלים רבים. איר מתייעלים? -

מפטרים עובדים, כאילו איו פטנט אחר, כאילו זה הפטנט היחידי. בכלל, היחסים ביו הקואופרטיב

לביו השכירים באגד משובשים. בכלל, אם מדובר בקואופרטיב, למה יש בו כל כן הרבה שכירים?

אני חושבת שלאגר נוח יותר לפטר עובדים קבועים ולהחזיק עובדים זמניים. אגד

מעדיף שיהיו אצלו עובדים זמניים ולא עובדים קבועים, כי למה שיהיה לו כאב ראש עם

עובדים קבועים?

מה את מציעה?

כל המבנה חולה. אני לא יכולה להציע הצעות מעשיות. במצב שנוצר יש כמה דברים

שאסור היה שיקרו. איר יכולים להיות פיטורי עובדים בלי משא-ומתן? כשיש משא ומתו

הרבה יותר קל לפתור בעיות, גם של פיטורים.



אגד לא רוצה להיות מסובסד? הנוסעים שמשתמשים בתחבורה הציבורית צריכים להיות

מסובסדים. אף על פי כן קשה לי להניח שהממשלה דואגת רק לאלה שיש להם הכנסות נמוכות,

שיוכלו לנסוע במחיר נמוך.

אני מציעה שנקבל החלטה בעניו הסובסידיה, הייעול והמשא-ומתו עם העובדים.

אי שוסטק;

אני חושב שעניו הסובסידיה לא שייך לנו.

אני מוכרח להביו שאינני מביו את נושא הפיטורים. אינני רואה שבדרך הזאת תהיה

התייעלות או שזה ישפיע על החוב. אני מניח שיתקבלו עובדים אחרים במקום המפוטרים,

במקום המפוטרים יתקבלו עובדים זמניים. ונקודה נוספת: הפיטורים האלה יעלו לאגד לא

מעט כסף, תשלום פיצויים וכוי. אני טועו שמחפשים את הפתרוו במקום הלא-נכוו. אינני

יכול להצדיק את הפיטורים. אינני רואה שזה הצעד שיכול להקל. אני מציע לאגד שתהיה שם

מחשבה נוספת וחישוב נוסף.

כשהאוצר מדבר על ייעול הוא מדבר על ייעול בשמנת ולא בקרב השכירים, קבועים או

זמניים. אגד צריך את העובדים האלה כי חברי אגד לא יוכלו למלא את מקומם.

אני חוזר ומדגיש שאני מתנגד לפיטורים. אני מציע לאגד לחזור ולחשוב על הדברים

עוד פעם ועוד פעם ולחזור ולשאול אם הפיטורים שווים את הנזק שייגרם לאגד. הפיטורים

לא יפתרו דבר.

בפתח דברי אני רוצה לומר כמה מלים טובות על אגד, דווקה בקשר למצב הבטחוני הקשה

היום. אני חושבת שאגד ממלא תפקיד בטחוני מסוכו ממדרגה ראשונה. כשמדברים על 25% ירידה

בתפוסה, יש קווים שלא נוסעים בהם ואגד ממשיך להחזיק בהם, הוא מחזיק בקווים שבהם

נמצאים הנהגים בסכנת נפשות. על כך מגיעה לאגד מלוא ההערכה.

אני רוצה לומר כמה דברים כחברת הסתדרות מאד נאמנה. קואופרטיב שיש בו מעמדות,

זה דבר שיתפוצץ היום או מחר. הקואופרציה קמה לא כדי שיהיו בה מעמדות, וכאו הטרגדיה.

זה המצב גם במקומות אחרים. באגד יש מעמדות, וזה מנקר עיניים וגורם לתחושה לא טובה.

אני מכירה מקרוב מהי רמת החיים של חברי אגד. מעולם לא הבנתי מניו אתם לוקחים

כסף כדי לממו רמת חיים כזו. יש לי מכר פנסיונר מאגד. אם היה ממה לשלם - היינו יכולים

להיות גאים במה שאנחנו נותנים לעובדים. אבל במצב הנוכחי אני חוששת שיקרה לכם מה

שקרה לארגוו הקניות. איו בארץ חנות שבה יכול אדם לקנות במחיר כל כך זול כמו שחבר

אגד יכול לקנות בחנות של אגד, ואינני מדברת על נסיעות לחוץ-לארץ, מסעדות וכו'.

יש אולי דברים שעולים מעט כסף אבל כפי שהדברים נראים -זה פוגע.

פתרוו רק על-ידי זריקת עובדים הביתה - מוסר כזה אינני קונה.

אני יודעת שהשנה לא נתתם שי לעובדים. אני יודעת שאתם מדברים על נושא המסעדות

אבל עד כה לא עשיתם דבר במה שנוגע לחברי הקואופרטיב. מניו אתם משלמים את הכל? מהסובסידי

לא יכול להיות שהיחידים שנזרקים החוצה הם העובדים, בוודאי לא כשמדובר במוסד

הסתדרותי ובלי משא-ומתו ובלי להידבר. איזו צורה זו? איזה מוסר זה? איפה התחנכנו?

איפה גדלנו?

איו לנו סמכויות בעניו זח. אנחנו יכולים רק לפנות, ואנחנו פונים אליכם. אנחנו

מבקשים שתכנסו מיד למשא-ומתו עם העובדים. אינני יכולה להעלות על הדעת שבמוסד של ההסתדרות

יתנהגו כך אל העובדים. אלט צריכים לשקול אם פיטורי עובדים שכירים זו אמנם הדרך שתביא

להתייעלות. הלא חלק מהעבודות שעושים העובדים האלה יצטרכו לעשות אחרים, מה תעשו? חוזים

אישיים?



זה הסיכום ואלה הבקשות. אודה לך, שלמה, אם תודיע לנו בכתב מה עשיתם.

צריך לעמוד בקשר עם הוועד בכל נושא הייעול ולא דק מת שנוגע לפיטורים.

אני חושבת שלכל הנהלה יש גם איזו שהיא סמכות לבצע דברים. אבל לא ייתכן ולא יעלה

על הדעת שאנשים שעובדים עשרות שנים - שאותם לא ישמעו. אולי מתוך 22 ההצעות שלהם יש

הצעות שיכולות להתקבל. אנחנו מדברים על מערכת של יחסים ועל נורמות של יחסי אנוש ביו

אנשים שעובדים יחד במשך כל כך הרבה שנים.

שי לוין;

יש כורח אובייקטיבי לפעול כדי שאגד תקטין את ההוצאות שלה או שתגדיל את ההכנסות

שלה. עלי הוטל להיות אחראי להמשך הפעלת המערכת.

התייסרנו מאד עד שקיבלנו את ההחלטה על פיטורים.

היו"ר אי נמיר;

וזה יציל את אגד?

ש' לוין;

זה לא הדבר היחידי שעשינו. זה הדבר האחרון שעשינו. יש מצבור של דברים שעשינו.

האם אתה חותם שבמקום המפוטרים לא תקבלו אחרים?

שי לוין;

כן, אני חותם על זה.

אנחנו מדברים על תכנית ייעול בסכום של 36 מיליון ש"ח, והפיטורים זה סכום של

15 מיליון.

ומנין יבואו עוד 21 מיליון?

אנחנו מנהלים משא-ומתן עם ממשלת ישראל.

הבקשה שלנו היא שתיכנסו למשא-ומתן ותדברו עם האנשים כבני אדם, זה מה שאנחנו

מבקשים. האם אפשר לפטר מהיום למחר בלי כל הודעה?

אני מבקשת גם בשם הוועדה שתבררו את הנושא של הנערים העובדים בירושלים, כי

אנחנו לא רוצים לראות אותם אחר-כר בבתי הסוהר.

שום חניך בירושלים לא פוטר.

ער לפני 6 חורטים עברו באגר 27 חניכים, חלק מהם התגייסו לצה"ל. היום עוברים

באגר 15 חניכים. אף אחר מהם לא פוטר אבל אנחנו לא קולטים חרשים.

אני קיבלתי אינפורמציה ממועצת פועלי ירושלים.

מי עושה את העבורה במקום הנערים?

היו"ר אי נמיר;

אני אבקש ממחזיק תיק הנוער העובר במועצת פועלי ירושלים לבוא איתר ברברים.

אני מבקשת שתהיה פנייה שלנו למשרר האוצר בעניו המשא-ומתן.

הפנייה שלנו לזרוז המשא-ומתן צריכה להיות אל שני הצררים, גם לאגר וגם למשרר

האוצר.

אני אעביר את הפנייה שלכם למזכירות אגר.

דיווח על פעולות משרד הבריאות בעקבות התגלות מקרי מחלת הפוליו בארץ

המשרר בעקבות מקרי מחלת הפוליו שהתגלו בארץ.

מחלת הפוליו, שיתוק ילרים, היא מחלת מעיים הנגרמת על-ירי נגיפים. בארצות

המתקרמות, כמו בארצנו, שהכיסוי החיסוני בהו הוא מהגבוהים בעולם -95% מהאוכלוסיה

מחוסנים - מתגלים בל שנה מקרים בוררים ביותר, מפוזרים ברחבי הארץ. המיוחר באירוע

הנוכחי הוא שהתגלה ריכוז של מספר מקרים באותו מקום. אנחנו מגרירים את המצב הזה

התפרצות. זה מחייב פעולה מיוחרת, וכר פעלנו. זו התפרצות המחייבת פעולה מיוחרת. זו

לא מגיפה. אנחנו לא מוראגים ולא חוששים שמא תהיה מגיפת פוליו, כי יש כיסוי חיסוני

של האוכלוסיה נגר מחלת הפוליו. כפי שאמרתי, ל-95% מהאוכלוסיה יש כיסוי חיסוני.

עם זאת, תנאים לא טובים עלולים לגרום להופעת המחלה או התפרצות כזו או אחרת של המחלה.

ואשר לחיסונים. יש שני סוגי חיסונים, שניהם טובים. הם קצת שונים זה מזה,

ביתרונות ובחסרונות שלהם.



החיסון הבנוי על וירוס מומת, זה הנקרא אל שם ממציאו, סאלק, ניתן על-ידי זריקה.

זה חיסון, יעיל ובטוח. אין הוא גורם לתופעות לווי. החיסון הזה ניתן על-ירי זריקה

ואנחנו בטוחים שמי שקיבל את הזריקה קיבל את החיסון.

לעומת החיסון הזה יש חיסון על-ידי נגיף מוחלש. זה חיסון טוב אלא שבמקרים נדירים

ביותר -1 ל-500,000 - הוא גורם לתופעות לווי בצורה של שיתוק ילדים, מחלה הנובעת מהחיסון

עצמו. זה החסרון של החיסון הזה. לעומת זאת יש לחיסון הזה יתרון: מכיוון שהמתחסנים

מקבלים את החיסון דרך הפה, הם מפרישים אותו לסביבה ולפיבר האנשים הבאים איתם במגע

מתחסנים גם הם.

יש עדיין ויכוח רציני איזה חיסון עדיף.

בארץ יש צורת חיסון אחת?

שתי הצורות.

מאז 1961 ניתן בכל הארץ, בצורה מסודרת ושיגרתית, חינם, חיסון נגד מחלת הפוליו,

חיסון סייבין על-ידי וירוס מוחלש, דרך הפה. לפני 6 שנים הוחל לתת חיסון סאלק, על-ידי

זריקה, בחדרה וכרמלה.

התפרצות המחלה וריכוז המקרים היו באור-עקיבא, זאת אומרת בנפת חדרה. היה מקרה

גם בעכו וגם באשקלון, שבחם ניתן חיסון דרך הפה. זאת-אומרת, אין כאן דברים חד-משמעים.

מכל מקום, העובדה שבמקום אחד היתה התפרצות חייבה את משרד הבריאות להיערך ולפעול

כדי למנוע מקרים נוספים. יי

נעשות בדיקות ביוב ממקומות שונים, גם מאור-עקיבא. תוצאת הבדיקה מאור-עקיבא

מצביעה על זיהום בנגיף, כנראה נגיף פרא של פוליו. העובדה שהיו 3 מקרים באור-עקיבא -

2 מהם מוכחים ו-1 לא מוכח - גרמה לכך שנקטנו בפעולה ונתנו חיסון לכל הגילים המתאימים

באור-עקיבא. המבצע הזה נערך בצורה הראויה למלוא השבחים. במשך 3 ימים חוסנו בשתי

צורות החיסון למעלה מ-7000 איש. הקדמנו את החיסון לתינוקות מתחת לגיל חודשיים. לילודים

ניתן חיסון סאלק, זאת אומרת על-ידי זריקה, לפני צאתם מבית-החולים. תינוקות מגיל

חודשיים ומעלה קיבלו את החיסון על-ידי הוירוס המוחלש, זאת אומרת דרך הפה. פעלנו כאן

לפי מחשבה שהתגבשה בעת האחרונה בדיונים עם ועדת מומחים כדי להפיק את מירב התועלת

משני החיסונים גם יחד, זאת אומרת את החיסון הבסיסי, הראשון, לתת כזריקה, חיסון סאלק,

שהוא בטוח ולא גורם לתופעות לווי. אנחנו עוקבים עכשיו אחרי ההתפתחויות.

מה שעשיתם באור-עקיבא, האם תעשו זאת גם במקומות אחרים?

זה נמצא בבדיקה.

המגמה היום, וקיבלתי על כר אישור של ועדת המומחים, להפיק את מירב התועלת מהחיסונים

זאת אומרת, לשלב את שתי צורות החיסון. איר ואיפה זה יופעל - זה יישקל בהתאם לתנאים.

את אומרת שלרוב האוכלוסיה יש חיסון. האם אפשר לתת חיסון על חיסון?

חיסון על חיסון, זו שיטה מקובלת.

פעמיים על אותו חיסון?

אפילו שלוש או ארבע פעמים.

חסיבוכים כתוצאה מהחיסון של הוירוס המוחלט הם מהחיסון הראשון. אחרי שניתן

החיסון הראשון הסיבוכים שואפים לאפס.

פנינו אל הרשויות המקומיות שינקטו בפעולות כדי להצדיק את שמה של המדינה כמדינה

מתקדמת ומפותחת, כי במה שנוגע לביוב מדינת ישראל איננה יכולה להשתבח בשם הזה.

במיגזר הערבי הבעיה הזאת חמורה. בעכו, בעיר העתיקה יש ביוב פתוח.

באור-עקיבא הוכח שהביוב הפתוח היה גורם להתפרצות המחלה.

זה נושא שחייב לבוא על פתרונו. זה דבר שניתן לטפל בו. קיימנו דיון ספציפי

על המצב במיגזר הערבי. יש דרישה מהרשויות האלה.

r'

אחרי המקרה באשקלון, מה אתם מתכוונים לעשות? האם תתנו חיסון נוסף לכל התושבים

באזור?

לכל התושבים? לא נראה לי.

רק אתמול נודע לנו על מקרה נוסף. נערכת חקירה אפידמיאולוגית וננקטים צעדי

מנע מתוגברים בהתאם למצב.

העברנו ללשכת השרה ולמנכ"ל משרד הפנים מברק ביחס לרשויות המקומיות הערביות.

גם ביפו ובלוד, בערים מעורבות יש ביוב פתוח, שלא לדבר על כפרים ערביים. כדאי

שתהיו פעילים ויוזמים בנושא זה.

אנחנו שוקלים להקים גוף מיוחד שיהיה מתאם. אנחנו מדברים על מנוף שיזרז את

הקשר בין הרשויות המקומיות שלא מגיעות לטפל בנושא זה לבין פרויקט הביוב המרכזי.

אני מודה לדוקטור עלמה אבני. אנחנו משבחים את הפעולה המהירה של משרד הבריאות

באור-עקיבא.

האם איו מקרים נוספים באור-עקיבא?

לא.

אנחנו מבקשים שתהיו ערים ותזמן פעולה ובדיקה ביחס למקומות שיש בהם ביוב פתוח.

אני מודה על הדיווח שקיבלנו מדוקטור אבני.

תקיפת עובדת סוציאלית בעכו

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא הבא - תקיפת העובדת ה6וציאלית בעכו. נזעקתי לנושא הזה

כי אני זוכרת את הישיבה שהיתה לנו בעניו שירותי רווחה. הנושא של האוכלוסיה בעכו,

זו הזקוקה לשירותי רווחה, הוא קשה מאד. מספרה של האוכלוסיה הזאת הולך וגדל והכלים

לטפל בה מאד מצומצמים. העובדה שעכו היא עיר מעורבת לא מקלה בנושא זה. אוכלוסיה

יהודית בסדר גודל גדול עזבה את עכו ועברה לנהריה, בגלל הסיווג של נהריה כעיר פיתוח,

וזה מעמיד את שירותי הרווחה בעיר כמו עכו במצב מאד מאד קשה.

נשמע דברים מפי האורחים שלנו.

כל הפרטים על השירותים החברתיים בעכו נמצאים בתיק שהנחנו על השולחו.

מדובר במשפחת מטופלת שנים רבות בגלל בו, שהיום הוא

מבוגר, שבהיותו ילד טיפלנו בו כבילד חולה ומפגד. בהיות הבו ילד הוא יכול היה

להיקלט בשירותים הקיימים בעיר. כשהילד גדל הוא הופנה למפעל מוגו. עשינו זאת

אם כי הוא לא היה שייר כל כך למסגרת הזאת. עשינו זאת בגלל לחצים כבדים ובלתי

פוסקים של ההורים שהתנגדו ולא רצו להשלים עם העובדה שהבו שלהם הוא מפגר וסובל

בעיקר וקודם כל מסכיזופרניה ולכו לא יכול להיות מטופל רק בשירות למפגר.

בשנת 1977 היה האיש הזה מאושפז. הוא הועסק במע"ש והפסיק. הוא גרם לפגיעות

קשות בחניכים שם. מפעם לפעם הוא חוה מאושפז לתקופות קצרות. ההורים לא דאגו להחזרתו

למוסד אחרי חופשה, קרה גם שהוא עזב את המוסד בעצמו. הרופא אמר שהבעיה היא אצל

ההורים שאינם מוכנים שהבו שלהם יהיה מאושפז בבית-חולים לחולי נפש והם נתלים בתקוה

שהוא יקבל טיפול דרך השירות למפגר.

אי שוסטק;

איפה הוא היה מאושפז?

פי לוגסי;

במזרע.

לפני 6 חודשים היתה לי פגישה עם אחיו הגדול של המפגר, שהיה שותף לאירוע.

ישבתי איתו ועם ראש העיר. הסברתי להם. גם כתבתי שאי-אפשר לטפל בנער על-ידי השירות

למפגר. ציינתי שהוא צריר לקבל טיפול פסיכיאטרי במסגרת בית-חולים. האח לא קיבל את זה.

האם זה היה מוסכם על-ידי הרופא המחוזי?

הבחור לא הוגדר כמסוכן.

אבל אי-אפטר לאשפז בלי הרופא המחוזי.

ההחלטה של הרופא המחוזי באה רק אם החולה לא רוצה להיות מאושפז.

במשך 5 או 6 חורשים לא ראיתי את הבחור הזה ער יום התקיפה ביום רביעי. התכנסנו

במשררו של מנכ"ל העיריה. קיבלנו שם לראיון מועמרים לתפקיר של אם בית במועדון למפגרים.

בערך בשעה 9.30 נכנסה פקידה ואמרה שיש בחוץ אנשים מחוממים. היא לא הספיקה לדבר ושלושה

אנשים התפרצו לחדר - החולה, אחותו ואחיו, שאיתו היה לי קשר ביחס לחולה. בידי אחיו

של החולה היה מיכל נפט וגפרורים. תוך כדי איומים הוא שפך את הנפט עלי, הדליק גפרור

ושלח אותו לעברי. הספקתי לסגת. מנכ"ל העיריה דחף אותי הצידה. הגפרור התחיל להבעיר

את השטיח ואני ברגלי ררכתי על האש והיא כבתה. תור כרי מאבק הצלחתי להיכנס לחררו של

ראש העיר. מיר הוזעקה המשטרה. היא הגיעה ועצרה את השלושה. האח והאחות נעצרו ל-48

שעות והאח החולה נמצא בהסתכלות בבית-החולים מזרע. העצורים אמורים היו להיות מובאים

ביום שישי לפני שופט. עכשיו הם נמצאים בבתי-החולים בנהריה בגלל מיחושים שיש להם.

אח והאחות?

כן.

לפני שהאנשים האלה נכנסו הם אמרו לפקירה: באנו לשרוף את פלורי. הם נכנסו

. במטרה לפגוע.

אני שואלת את מנכ"ל העיריה, האם נקטתם באמצעים אחרי המקרה הזה?

מחר, בשעה 8.00, תתקיים ישיבה בנושא הבטחון. נחקור מה קרה ואיך קרה שהאיש

הגיע למקום.

האם אין שומר?

יש שומר. יש שני פתחים ובכל אחר מהם יש שומר. כנראה שהאנשים הצליחו להערים

על השומר. מחר נחקור.

מי הם השומרים? אני רואה מי שומר על הכניסות לבתי-החולים.

זה אותו סוג. זה איש בריא בגופו ובנפשו, כבו 50. איר הצליחו להערים עליו,

אנחנו לא יורעים. מחר נוציא מסקנות ופרוטוקול גם לגבי העתיר. הורענו באמצעי התקשורת

שעובדי העיריה והעיריה בכלל הודיעו לא לתת שירות לאדם שישתמש באלימות, ונפנה מיד

למשטרה.

זו הורעה של הנהלת העיריה?

של ראש העיר ושלי.

שמעתי על נכה ששופט הטיל עליו מאסר בפועל בגלל תקיפה.

לא אצלנו.

אני רוצה לעמור על בעיה יותר חריפה. פתחנו את שנת הלימודים בסימן של חוק

ומשפט, זאת אומרת השנה ילמדו בבתי-הספר את הנושא של חוק ומשפט. לא יהיה לזה כל

טעם אם לא נקיים את הדברים בגיל מבוגר, כי התפתחה אצלנו שיטה שאנשים מצליחים

באמצעים אלימים להשיג דברים שונים. אם לא נדאג לכך שמי שמשתמש באלימות ייצא נפסד,

לא נשיג דבר. בעכו יש מפקד תחנה מעולה. הוא אישית טיפל בעניו זח. אני חושש שהמצב

הזה איננו מאפייו את הארץ כולה ומתקבל הרושם שהשיטה האלימה משתלמת.

עכו מתקשה להשיג עובדים סוציאליים. יש 5 תקנים פנויים וגם התקנים המאויישים

יש בהם תחלופה עצומה, כל חצי שנה מתחלפים העובדים. אם עכוי לא תקבל בנושא הרווחה

סיווג א', אני חושש שלא נצליח לגייס עובדים.

בעכו היה אירוע חמור. אני יכולה להצביע על עוד 5-4 אירועים חמורים במקומות

אחרים, כגוו רחובות ולוד.

היום לא מדובר על כסף אלא על המהות, על הטיפול.

יש לנו בעיה קשה עם חולי נפש ובעיקר עם אלה הנופלים ביו הכסאות, שלא הוגדר

אם הם מפגרים או חולי נפש. לאנשים כאלה איו מסגרת.

רוב המקומות מצויירים פחות או יותר באמצעי מיגוו אבל זה לא מוכיח את עצמו.

גם מהפרקליטות וגם מהמשטרה אנחנו מקבלים הודעות על סגירת תיק. אנחנו מערערים על

כר אבל ללא הצלחה.

משפטים רבים נפתחים שנה וחצי אחרי האירוע וכמובו שזה לא רלבנטי.





פנינו אל היועץ המשפטי. יהודית קרפ הבטיחה להיפגש איתנו אחרי החגים.

העומס על העובדים הוא עצום והאמצעים העומדים לרשותם דלים. יש שינוי במדיניות

המשרד בהשוואה למה שהיה בעבר ויש קשיים במה שנוגע לכיסוי מימוני. המצב בכללו

גורם להגברת האלימות על העובדים הסוציאליים. אם מתקבלת, למשל, תשובה שלילית מהמוסר

לביטוח לאומי - העובדת הסוציאלית היא הכתובת; אם מערכת החינוך לא עושה - העובדת

הסוציאלית היא הכתובת. מספר העובדים הסוציאליים הולר ופוחת.

1

מונחות לפני המסקנות שלנו אחרי הדיון שהיה לנו על מה שקרה במגדל העמק. יש לי

תחושה שלא היה מעקב אחרי מה שקורה. אחת המסקנות היתה שתוקם ועדה משותפת למשרד העבודה

והרווחה ולמשטרת ישראל. האם היא הוקמה? יש במסקנות גם דברים הקשורים למשטרה. האם

זה פועל בשטח? אנחנו נצלם את החומר הזה. בדיונים שלנו השתתפה גם יהודית קרפ ולפני

מונחות תשובות שלה וחומר שהיא העכירה לדוקטור בריק. היא מפרטת מה חייבת המשטרה

לעשות. כולנו יודעים שעל המשטרה מוטל עומס אדיר. אני רוצה לדעת אם מישהו עוקב

אחרי הדברים.

נשמעה כאן טענה שהשופטים, כשהדברים מגיעים אליהם, מקלים בנושא של סוג התלונות.

יהודית קרפ שלחה מכתב לשופט לוין כנושא של השתלמות שופטים בנושא זה.

אני יודעה שבגלל חילופים היה חלל ריק במשך הרבה זמן בנושא הרווחה. יש לי תחושה

שאיו אבא ואמא בנושא הרווחה, אולי בגלל שינויים פרסונליים. אני מבקשת שהדברים

ייבדקו מיד ובדחיפות, כי לעובדים הסוציאליים חייבת להיות כתובת במשרד העבודה

והרווחה.

2000 יהודים עזבו את עכו ועברו לנהריה, וזה משנה את כל הפרופורציות.וגם

העניו הפוליטי של מה שקורה בשטחים מאד משפיע. רוב הישובים מסביב לעכו יש להם סיוג יות

גבוה.

עמוס ברכה, אני מעבירה אליך את המכתבים שהזכרתי קידם, כי המשרד חייב לתת

תשובות. אני מציע שתקבע לעצמך, בסדר דחיפות גבוה, לצאת לעכו ולהתלוות ללשכת

הרווחה. יש בעכו ריכוזים גדולים של אוכלוסיה חלשה, וזו אוכלוסיה אגרסיבית.

האם שבועיים יספיקו לך כדי להעביר אלינו דיווח בכתב על הדברים הכלליים,

מה נעשה לגביהם, ומה נעשה לגבי עכו ביחס לעובדים הסוציאליים. מוכרחים לעזור לעכו

בנושא של העובדים הסוציאליים.

אני מבקש יותר משבועיים, כי בסוכות הכל סגור.

לגבי חולי נפש יש הסדרים עם משרד הבריאות מי מטפל במי. יש הסדרים עם המשטרה.

מתקיימות פגישות עם הנפות במשטרה ועם התחנות המקומיות. אני חש שיש עירנות רבה

בתחנות המשטרה ויש היענות גבוהה של מפקדי התחנות. ההסדרים עם משרד הבריאות טובים

אבל חם אינם מכסים את הכל. אם לא יהיה איש שידפוק על דלת משרד הבריאות בנוגע למישהו

שבאחריותו - משרד הבריאות לא יגיע אליו.

זה צריך להיות בטיפול בדרג הבכיר של המשרדים. זה לא נושא לוועדת העבודה

והרווחה.



י' פוקס;

יש לנו תשובות לנושא המיגון, לא תמיד הן היעילות ביותר. במרבית הלשכות שיש

צורר בכר יש שומר. בעיית השומרים במדינה מוכרת. ברוב המקרים אלה אנשים מבוגרים,,

ולא תמיד בגלל התגמול שהם מקבלים.

יש בעיה של מחסור בעובדים סוציאליים. מה שקרה לא מוסיף למצב הרוח של העובדים.

יש שחיקה ותחלופה גבוהה של העובדים. לא דומה עובד חדש לעובד ותיק.

t

אני רוצה לציין שאנחנו קולטים משפחות נחלשות מאד מכל הארץ.

אני פונה גם אל האוצר בנושא הסיווג. אני לא יודעת מה ההבדל בין עכו למגדל-

העמק או בין עכו לנהריה. אני לא מבינה את ההגיון של משרד האוצר. עיני לא צרה

שנהריה או מעלות קיבלה סיווג יותר גבוה. יש לי שאלות לגבי רמת-ישי שקיבלה סיווג

גבוה. אנחנו רואים שהסיווג של עכו גורם לעזיבת יהודים. אני מבקשת להביא את הענין

חזה לתשומת לב של משרד האוצר. אנחנו עלולים לרוקן את עכו.

אם יש בעיות עם משרד הבריאות, אני מציעה שעמוס ברכה יבוא כדברים עם צמרת

משרד הבריאות.

ולמנכ"ל עיריית עכו; במקום כל כך רגיש אולי צריך לשנות את סוג השמירה.

עמוס ברכה, אני מציעה שתיסע לעכו ותראה במו עיניך איר הדברים עובדים. מה

שרואים בעיניים לא מקבלים בשום,דו"ח של לשכה ותהא זו הטובה ביותר. חשוב לראות.

שונות

ח' גרוסמן;

כזכור חוקקנו חוק שירות המדינה, גימלאות, בענין העולים החדשים. קבענו תחולה.

יש מקרים שלאדם חסר חודש, הוא הגיע ארצח בגיל אחר, בהפרש של כמה חודשים ולכן החוק

לא חל עליו. אני חושבת שזה לא "פייר", כי בדרך כלל משלמים לאיש פיצויים בכל מקום

עבודה ולא מדקדקים. גם כשיש חוק המשרד מוסיף כמה נקודות.

לדעתי, יש כאן פירוש לא נכון של החוק. נניח שיש עולים שיוצאים עם 20%, אם יש

להם תוספות בגלל נכות - יש קיזוז. אם העולה צריך להגיע למינימום של 35% ואם יש לו

תוספות המגדילות את האחוזים עם ל-40% - יש קיזוז. אני חושבת שזה פירוש לא נכון ואני

מבקשת שהוועדה תתערב בזה.

נושא אחר - המגורים של נכים כדי לקבל ניידות. מר ציפורי, מנהל המוסד לביטוח

לאומי, הבטיח לנו שהוא יברר את הענין הזה כדי לא להגיע לאבסורד. בררתי והתברר לי

ששום דבר לא זז. בעבר היה מקובל שאם מדובר על בנין סמוך זה בסדר. הפירוש של בית הדין

לעבודה היה שגם אם זה קצת יותר רחוק זה בסדר. האוצר ביקש לדבר על מגורים משותפים.

כשהביטוח הלאומי נתבקש על ידנו לברר את הענין, הוקמה ועדה. כולנו יודעים מה פירוש

הדבר.

היו"ר אי נמיר;

אני יודעת על מקרה של אשה החולה בטרשת נפוצה, שיש לה נכות של 80%. לביטוח

הלאומי יש צלמים. הם צילמו אותה ביום שהיא הרגישה טוב יחסית. דרגת הנכות שלה הורדה

לאפס. כשהיא התלוננה נאמר לה שהמחלה הזאת לא קיימת. היא פנתה למוסד לביטוח לאומי

והוא האשים את ועדת העבודה והרווחה.



כשמאשימים את משרד העבודה והרווחה שלא בצדק, על זה אני לא יכולה לעבור.

היועץ המשפטי לוועדה נמצא בחופשה. אני מבקשת להעביר אליו את הדברים

שמדובר בהם. אני מבקשת שהיועץ המשפטי יבדוק אותם מבחינה משפטית.

אני יכולה להעביר את העתקי המכתבים.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50.