ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 19/07/1988

תקנות עבודת נשים (לחובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988; תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988; תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד, התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, הי באב התשמ"ח - 19.7.88 , שעה 11.15
נכחו
חברי הוועדה: א.נמיר - היו"ר

מוזמנים; פרופי ר. בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

א. שמחה - יועצת ראש הממשלה למעמד האשה

י. ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה

והרווחה

י. הל - מרכז השלטון המקומי

וז. ישראל - התאחדות התעשיינים

ע. פרידמן - נעמ"ת, ההסתדרות

יועץ משפטי של הוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ. ספרן
סדר היום
תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד), התשמ"ח-

1988; תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988;

תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988.
היו"ר א. נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

1. תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד, התשמ"ח-1988

2. תקנות עבודת נשים (לחובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988

3. תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988

י. ברק;
מונחות לפניכם שלוש תקנות
תקנות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תקנות

לפי חוק עבודת נשים, תקנות לפי חוק פיצויי פיטורים, כאשר כל שלוש התקנות האלה

נובעות מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

באשר לתקנות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שדנות בשאלת היעדרות מחמת

מחלה של הילד, הבהרנו את הענין על ידי כך שצרפנו טופס של הצהרה, שהעובד מגיש,

ובו כל הפרטים שביקשתם בישיבות הקודמות.

לגבי התקנות האלה לא היו הערות מהותיות בוועדה, לכן התיקונים שהוכנסו הם רק

סגנוניים. החידוש שהכנסנו הוא בטופס שצרפנו, כדי למנוע כל שאלות, ולפיו ברגע

שיש מקרה חירום והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, העובד לא צריך למלא את הפרטים בקשר

לבת הזוג ומעביד בת הזוג אלא הוא פשוט מודיע שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית. אחרי

סעיף (2) לטופס כתוב: "הערה: אם הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית עבור לסעיף (8)".

בסעיף (8) לטופס נאמר: "אני מצהיר כי הילד שפרטיו רשומים בסעיף (2) לטופס נמצא

בהחזקתי הבלעדית". בזה אנחנו מקילים על העובד את הענין.
מ. בוטון
בתחילת תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה, בשורה הראשונה, צריך לבוא "26"

במקום "62". זו טעות.
היו"ר א. נמיר
אולי תרעננו את זכרוננו מה היה בנוסח חקודם.
פרופ' ר. בן-ישראל
בנוסח הקודם העובד מסר הודעה והיתה תחושה שאם זו רק הודעה העובד לא יטה

להגיד רק אמת. חברי הוועדה ביקשו שזו תהיה הצהרה כדי לתת תחושה של חובה לומר רק

את האמת, לכן, במקום המלה "הודעה" באה המלה "הצהרה".
דבר שני
בנוסח הקודם לא היה ברור הפירוט שמתחייב מהחוק - כמה ימי מחלה

מגיעים לאשה, כמה מהם כבר ניצלה באותה שנה וכמה יכול עדיין העובד לנצל, כי יש

קופה משותפת. כדי להבהיר את הדברים יש כעת הפירוט בטופס.
היו"ר א. נמיר
מי מחלק את טופס ההצהרה הזאת - המעביד?
י. ברק
זוז יתפרסם ברשומות, זה יהיה חלק מהתקנה וכך יידעו על זה. כמו כן ההסתדרות

וארגון המעבידים יצטרכו לדאוג שאצל כל מעביד יהיה טופס כזה. אנחנו נדאג.



היו"ר א. נמיר-.

יהיו אנשים שכלל לא יידעו על קיומו של הטופס הזה.

י. ברק;

אנחנו נדאג לזה.
היו"ר א. נמיר
אולי כדאי שגם נעמ"ת וועדי העובדים יעשו זאת.

מאחר שמדובר פה על תקנות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, איך ייתכן

שכותבים פה "חתימת בת הזוג"? הרי לפי חוק זה אנחנו מעניקים לראשונה זכות גם

לגברים וגם לנשים.

י. ברק;

יש חתימה של בן הזוג ושל בת הזוג.

היו"ר א. נמיר;

כתוב; "חתימת העובד", "חתימת בת-הזוג". זה לא ייתכן.

א. שמחה;

אפשר לכתוב; "חתימת בן/בת הזוג".

פרופ' ר. בן-ישראל;

התקנות האלה באמת אינן שוויוניות, ואני מציעה לכן לכתוב "חתימת האב",

"חתימת האם" ובכך תיפתר הבעיה.

י. ברק;

יש כמה אפשרויות; אפשר לכתוב "חתימת האב", "חתימת האם", או - "חתימת בן

הזוג", "חתימת בת הזוג".

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה

(חובת מסירת הודעה למעביד), התשמ"ח-1988, בכפוף לתיקון הבא;

בטופס, במקום "חתימת העובד" יבוא "חתימת בן הזוג"

ח. ישראל;

אנחנו מבקשים, אם ניתן, להוסיף לטופס הצהרה או אישור של המעביד כלפי העובד

הזה. מה שקורה היום הוא, שעובד או עובדת יצטרכו לתת את הפרטים ואנחנו מבקשים

שהמעביד יחתום על כך או יתן אישור שנוצלו כך וכך ימי חופשה.



פרופ' ר. בן-ישראל;

השאלה הזאת הועלתה בשתי ישיבות קודמות של הוועדה ונדונו בהרחבה על ידי וזברי

הוועדה שהיו נוכחים והביעו את דעתם. הוועדה היתה נגד אישור כזה וברוח זו נתבקשנו

לנסח את הדברים, כשהוועדה ביקשה רק לשנות מהודעה להצהרה.

י. ברק;

אני עובר לתקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ה-1988. פה

עשינו כמה שינויים לפי בקשת הוועדה, כשהלכנו לקראת המעסיקים והכנסנו חובת הודעה

מוקדמת של 15 יום.

היו"ר א. נמיר;

איפה זה כתוב?

י. ברק;

בתקנה 3. אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד הוא לא צריך להודיע את

ההודעה המוקדמת הזאת.

גם פה יש טופס, שבנוי באותה מתכונת כמו הטופס הקודם, אם כי הפרטים קצת

שונים, כי זה חוק אחר.
פרופ' ר. בן-ישראל
היו בעניו זה כמה הערות שהתייחסו לתקנות האלה. ראשית, חברי הוועדה חשבו

שהמעסיקים, בצדק, צריכים לקבל התרעה מראש כדי שהם יוכלו להיערך לגבי ההיעדרות

ולכן הם ביקשו להכניס הודעה מוקדמת של 15 יום.

יחד עם זאת חברי הוועדה היו בדעה שאם הילד הוא בחזקתו הבלעדית של האב, עקב

מחלת בת הזוג או נכות של בת הזוג, אין לחייב אותו במתן ההודעה, ולכן ביקשו לפטור

במקרים הללו מן הצורך לתת הודעה מראש.
דבר שני
מאחר ואפשר להתחלק בחופשה ללא תשלום - חלק יכולה לקחת האם, חלק

יכול לקחת האב -ביקשו להבהיר את זה, כי זה לא היה ברור מהנוסח הקודם. עכשיו זה

מופיע בטופס בפירוט, באיזו תקופה האב בחופשה, באיזו תקופה האם בחופשה.
דבר שלישי
עלתה השאלה של החלפת ההודעה בהצהרה וגם את זה עשינו.
ע. פרידמן
חוק עבודת נשים, כשהוא מדבר על הענין של וזופשה ללא תשלום לאשה, אינו מחייב

מתן הודעה מוקדמת, בעוד שבתקנות מתייחס סעיף 4 לענין של הודעה מוקדמת שחלה על

האשה. מקובל עלי הענין שאב שלוקח את החופשה צריך להודיע מכיוון שהוא לא לקח

חופשת לידה על פי החוק וצריכה להיות איזו שהיא הודעה מצדו, אבל אם יוצאים מהנחה

שיכולה להיות אפשרות שהעובדת תצטרך לתת הודעה מוקדמת, אנחנו גורעים מהוראות

החוק.



י. הל;

הערה אחת לגבי מה ששמעתי כרגע: ההבדל בין גבר ואשה במקרה זה הוא, שאצל האשה

המעסיק רואה שהיא בהריון - יש גם כל מיני הוראות בחוק שאסור לפטר אשה בהריון

וכוי - ויש לו מספיק זמן לצפות ולהכין את עצמו לקראת יציאתה לחופשת לידה, מה

שאין כך לגבי הגבר, ולכן 15 יום לגבי גבר הם חשובים.

הערה שניה; לאור החלסתה הקודמת של הוועדה הייתי מציע שבטופס ההצהרה יצויין

מה דינו של מוסר הצהרת כזב. אם יתברר למעסיקים שההצהרה איננה נכונה, מה קורה?

פרופ' ר. בן-ישראל;

להערה האחרונה; זו עבירה פלילית, המעביד יכול להגיש תלונה במשטרה ויתבעו את

העובד לדין פלילי.

תשובה לעפרה; לפי מיטב הבנתי אין פה מתן חובת הודעה מוקדמת על האשה. חובת

ההודעה היא רק על הגבר.

ע. פרידמן;

זה נכון, אבל משתמע כאילו יכולה להיות אפשרות כזאת.

היו"ר א. נמיר;

לא, כבר דנו בזה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד),

התשמ"ח-988ו, בכפוף לתיקון הבא;

בטופס, במקום "חתימת העובד" יבוא "חתימת בן-הזוג".

י. ברק;

י אני עובר לתקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ח-1988.

גם פה הלכנו לקראת המעסיקים ואמרנו שפיצויי הפיטורים ישולמו 15 יום לאחר שהעובד

מסר את ההודעה, כי צריך לתת למעבידים אפשרות להתכונן, לחשב את הפיצויים. גם פה

יש טופס.

הצבעה

הוחלס; לאשר את תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעה למעביד),

התשמ"ח-1988, בכפוף לתיקון הבא;

בטופס, במקום "חתימת העובד" יבוא "חתימת בן הזוג"



היו"ר א. נמיר;

תמה ונשלמה חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה עם התקנות. אני רוצה להודות

לפרופ' רות בן-ישראל מקרב לב, שהשקיעה המון עבודה; כמובן גם למשה ולאסתר מזכירת

הוועדה. ליצחק ברק אני חייבת באמת תודה מיוחדת בשם הוועדה, וכן לכל הגורמים

האחרים - לאתיה, לעפרה, לחזקי ולנציג מרכז השלטון המקומי.

א. שמחה;

יורשה לי לומר תודה לאורה, שאלמלא הנמרצות שלה, עומק העבודה והמודעות

לחשיבות הענין לא היה מתקבל החוק הזה כפי שהוא התקבל. תודה לך. אני מודה לך בשם

נשות ישראל.
היו"ר א. נמיר
תודח רבה, רבותי.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)

קוד המקור של הנתונים