הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 469

מישיבת --עדת העבודה והרווחה ביום

ב' ה' בתמוז התשמ"ח - 20 ביוני 1988 בשעה 11,00

חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

י' דוידוביץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' בר-אורן - מנהל הקרן למניעת אבטלה

י' בקל - המוסד לביסוח לאומי

אי גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

י' גרשפלד - לשכת התיאום, נציג המעסיקים

ח' ישראל - לשכת התיאום

י' סעדון - מרכז מטה התעסוקה, ההסתדרות

י' ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מ' הלנברג

הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות

למניעת אבטלה), התשמ"ח--1988



צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות למניעת אבטלה), התשמ"ח-1988

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו חוזרים לדיון

בנושא של צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות למניעת אבטלה).

בעקבות הדברים וההשגות שהיו לנו על נושא אחד, נשמע את דבריו של נציג

המעסיקים.

יי גרשפלד;

בעקבות פניית יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה שקלנו את הנושא, ומתוך התחשבות

ברוח הדברים כפי שבאו לידי ביטוי בישיבה הקודמת של הוועדה אנחנו מציעים שהסעיף

התקציבי עליו מדובר ילך למבצע שמטרתו קירובם של חיילים משוחררים, נוער וחיילים

המצויים לקראת שחרור, לתעשיה, לאור המצוקה בידים עובדות . מגמה זו תשתלב

במדיניות לעידוד צעירים וחיילים משוחררי לפנות לתעשיה. מדיניות זו קיבלה לאחרונה

את ביטויה בתקנות שאושרו על-ידי ועדת העבודה והרווחה (מענק לחיילים משוחררים

הפונים לתעשיה והחקלאות בגובה מחצית מדמי האבטלה המגיעים להם, אם יתמידו בעבודה

חצי שנה.

הפעילות תתבצע באמצעות סדנאות מגוונות וביקורים בתעשיה. הפעילות תלווה

על-ידי צוות היגוי שיכלול את נציג משרד העבודה, נציג התעשיינים ונציג ההסתדרות.

חשבתי שנכון יהיה להעביר לוועדה חומר שממנו אפשר ללמוד על הטיפול במשוחררי

צה"ל וחיילים המצויים לקראת שחרורם. אני רוצה לומר בהקשר לזה שהיום אנחנו מטפלים

גם בגילים יותר מבוגרים - 45-40. אני מקווה שהפעילות שלנו תפתח דרך להתקדמות

נוכח דבריה של יושבת-ראש הוועדה בישיבה הקודמת. אני מעביר את החומר שלנו

לי ושבת- ראש הוועדה.

זאת אומרת שהסעיף בענין עידוד צריכת תוצרת הארץ נופל.

בישיבה הקודמת הערנו - וזו היתה הסיבה שלא אישרנו את הצו - שלא נראה לנו

שמבצע עידוד צריכת תוצרת הארץ צריך להיעשות מכספי הקרן לפעולות למניעת אבטלה.

אנחנו דיברנו על הצורך בפעולות לעידוד צעירים לפנות לתעשיה. אמרנו שאם תובא

לפנינו הצעה בענין זה נוכל לאשר את הצו.

אני רוצה לומר לנציג התעשיינים, בשם הוועדה, שאנחנו מעריכים מה שעשיתם. לא

שאנחנו מזלזלים בנושא של תוצרת הארץ, אבל פעולות לעידוד התעשיה זה הדבר החשוב

היום.

י' גרשפלד;

אני רוצה לומר שביום ששי, בישיבה של הנהלת המרכז הישראלי לניהול, שבה

שתתפתי, גם שם נדונה השאלה מה עושים כדי לקרב נוער לתעשיה.

חי גרוסמן;

הפעילות שלכם, שציינת אותה עכשיו, האם זה יהיה מתקציב הפעולות למניעת

אבטלה?

אנחנו לא מערערים על הטכום. אנחנו לא רוצים שהוא ייועד לעידוד צריכת תוצרת

הארץ אלא אנחנו רוצים שהכסף ילך לעידודם של חיילים משוחררים וצעירים לפנות

לתעשיה..

מר דוידוביץ, מה הם הנושאים והיעדים של הכספים, לפי מה שקבעתם בהנהלת הקרן?

השנה אנחנו רוצים לרנת טיפול נקודתי במובטלים אחרי שהגענו למסקנה שמצד אחד

יש ציבור של מובטלים ומצד שני יש דרישה לידים עובדות ויש קושי לשדך בין השניים,

מאחר שלחלק מן העובדים חסר העדכון המקצועי הדרוש וזה מקשה על קליטתם בעבודה.

למשל, בתחום הפקידות יש מצד אחד הרבה מובטלים ומצד שני יש דרישה לפקידות. מכיוון

שהפקידות המובטלות אינן יודעות עיבוד תמלילים הן לא נקלטות בעבודה. כפי שאמרתי,

החלטנו על טיפול נקודתי במתן הכשרה, אחרי ששרות התעסוקח יגיד שיש מקומות עבודה.

שינינו את המדיניות של הקרן ובעוד שבעבר אמרנו שאין השתלמויות ויש רק הכשרה,

עכשיו ניתן, בהלקף מסויים, גם השתלמויות. זו אחת הנקודות שהקרן תשים עליה דגש

בשנה הקרובה"

אנחנו מקווים לפתח מערכת הכשרה במתכונת קצת שונה. אנחנו עושים מספר

נסיונות. אני מקווה שהשנה זה ייצא לפועל. יש נסיון עם התעשיה. אנחנו רוצים

שההכשרה תתבצע בתוך המפעל בציוד מעודכן. אנחנו מקווים שבמרכז נמיר בחולון נפעיל

את המסגרת הזאת.

היום יש לנו הרגשה שבחלק מההכשרה המקצועית שאנחנו נותנים אנחנו יוצרים נכים

תעסוקתיים, אנשים מקבלים הכשרה אבל כשהם מגיעים למפעל מתברר שהציוד שעליו למדו

עבר זמנו. הצעתי לחברת העובדים להפוך את המרכז בקריית חיים למרכז כזה שאנחנו

מדברים עליו, עדיין אין לנו תשובה. חברת העובדים לא מוכנה להשקיע בזה.

האם לא מדובר על סיוע להברת העובדים?

אני מדבר על סיוע מסיבי. עם זאת, הנטל חייב להתחלק, כי הוא כבד. זו מגמה

שנרצה ליישם אותה.

סיוע לניידות עובדים. השגה נמשיך בזה.

השלמת דמי אבטלה - שס"נ ואבחון חיילים. מדובר בעיקר על חיילים משוחררים

שמשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית והתנדבו לשרות סדיר נוסף - שס"נ.

שיקום תעסוקתי לעובדים במפעלים במשבר. לצערנו, אנחנו צופים שבשנת 1988 יהיו

מפעלים שי יקלעו למשבר" אנחנו רוצים לסייע למפעלים כאלה. קבענו כללים לנושא הזה,

כפי שציינתי בישיבה הקודמת"

אתה מדבר על סיוע למפעל.

אם נקבל הבטחה ליציבות תעסוקתית לפחות לשנתיים.

אחרי מה שעשיתם במפעל סולתם, אתם רגועים?

היינו רגועים, עד לפני יומיים. לפני יומיים קיבלתי ידיעה שההזמנה של

ארצות-הברית היא בספק,. ביקשתי מדוקסור ברק פרטים בענין זה, עדיין לא קיבלתי.

אולי תהיה לנו בעיה בסולתם,

במפעל סולתם היתה תכנית של הכשרה פנים מפעלית. אחרי שהיתה ידיעה שסולתם

עולה כנראה על דרך המלך, לשנה הקרובה, זה הופסק. אני סענתי שהההלטה להפסיק את

ההכשרה הפנים-מפעלית היא מוקדמת. יישוב שלם נתון במצוקה,

אנחנו מדברים על תקציב של 6.6 מיליון ש"ח. מתקציב כזה אי-אפשר לתת סכום כל

כך גדול לסולתם.

יש בקשה של התעשיה האווירית. אני דרשתי ממנכ"ל התעשיה האווירית ששנתיים לא

יהיו פיטורים יזומים בתעשיה האווירית, אני מדבר על פיטורים יזומים ולא על פליטה

טבעית שהיא 380-340 עובדים בשנה. בתעשיה האווירית מדברים היום על פיטורי 850

עובדים ובאמתחתם עוד 600. אם נתבר את המספרים האלה וננכה את הפליטה הטבעית,

אנתנו מדברים על פיטוריהם של כ-1,000 עובדים. לכן אין הסדר עם התעשיה האווירית.

אתה מדבר על כ-1,000 עובדים נוסף לפליטה הטבעית-

כן.

כשמדובר על פליטה טבעית, אם מישהו צריך לצאת לפנסיה בעוד שנה, פרישתו

מהעבודה מוקדמת" יש ציבור שנפגע" קיימנו בנושא זה דיון ממצה. אני מוכרת לומר

שנציגי ועד העובדים תומכים בדרישתנו, שחייבים להבטיח תעסוקה יציבה. הם חולקים על

הנתונים שהוגשו על-ידי התעשיה האווירית-

החלטנו להקדיש לנושא זה מיליון ש"ח.

לכל הנושא של הכשרה פנים מפעלית.

מיליון ש"ח לנושא הזה, והשארנו סכום של 600 אלף ש"ח לעובדים במפעלים במשבר.

אם חס וחלילה יתממשו התחזיות שלנו, הסכום הזה לא יכול להיות פתרון לבעיות.

אתמול התפרסמו נתונים של הלשכה המרכזית לסטאטיטטיקה בנושא מיתון, שאנחנו

עדים לזה כמה שבועות,



היו"ר א' נמיר;

יש גם דו"ח של בנק ישראל.

נתונים על תהליכי מיתון במשק. האם יש לכם יד על הדופק בענין הזה?

התחלנו באיסוף נתונים במה שנוגע להיבט התעסוקתי כרגע יש לנו הודעות על

פיטורים בהיקף די רחב. למזלנו, חלק מן ההודעות לא מתממש. אני יכול להזכיר בהקשר

זה את מפעל כבלים בבית-שאן.

היו"ר אי נמיר;

הבוקר דיברתי עם בית-שאן. מפעל כיתבן מודיע על צמצומים. מפעל רבינטקס מודיע

על צמצום. ארבעה מפעלים מודיעים על צמצומים.

הבוקר נמסרו לי נתונים על מפעל כבלים. הם עמדו לפטר 40 עובדים ויפטרו רק

26. נעשו נסיונות ומאמצים למצוא תעסוקה ל-26 העובדים האלה. מוצעת להם תעסוקה

בתדיראן בעפולה.

היו"ר א' נמיר;

זה נשמע כמו בדיחה.

ר' כהן;

ממש גרוטסקי.

יי דוידוביץ;

אני יודע שזה מצב משונה, שחודש אחד יש פיטורים בתדיראן, נגמרים הפיטורים

ושבועיים אתר-כך הם מבקשים עובדים.

26 עובדים ממפעל כבלים עתידים למצוא מקומם במפעל תדיראן. מי מהם שירצה בכך

יוכל להיקלט שם. מי שיסרב לקבל את העבודה שתוצע לו, נראה אותו כסרבן.

אנחנו מתחילים להרגיש שיש עליה במספר ההודעות על הכוונה לפיטורים ואם זה

יתמשש תחול בחודשים הקרובים עליה במספר המובטלים.

חי גרוסמן;

אני חושבת שאנחנו חייבים לדון בנושא לעומקו, כי בדרך-כלל אנחנו משמשים

כמכבי שריפות פה ושם.

נכון שהיתה אולי איזו שהיא צמיחה במשק. צריך לבדוק איפה היא היתה. היא לא

היתה בייצור אלא היא היתה בעסקים, בעוד סופרמרקט, בעוד קניון.

היו"ר אי נמיר;

קניון זה עכשיו להיט.



חי גרוסמן;

במשברון הקיים הכל מתמוטט. הצריכה עלתה רק ברמת ההכנסות הגבוהות. מסתבר

ששכר המינימום, שיושבו שהוא ימוטט את הייצור, לא הוא ממוטט את הייצור. מה שממוטט

את הייצור בענפים מסויימים זו מדיניות שמצד אחד היא ליברלית ודוגלת באי-התערבות

ומצד שני קובעת ריבית שמשקיעים אינם יכולים לעמוד בה. שער הדולר למייצא לאזור

הדולר גורם למצב גרוע מאד לגביו. אני אומרת את זה מהנסיון שיש בקיבוץ שלי. אנחנו

קונים חומרי גלם באירופה ומוכרים מוצרים בארצות-הברית, וככל שמגבירים את הייצוא

לארצות- חברית כך יש יותר הפסדים. התופעה הזאת היא תופעה קלסית למייצאים

לארצות-הברית. כך מתמוטטת החקלאות וכך מתמוטטת התעשיה. רבונו של עולם, במקום

שנדבר ונדון איך לכבות שריפות צריך לתת את הדעת למדיניות כדי למנוע שריפות כאלה,

ויש שריפות שאפשר למנוע אותן.

אני מעוררת את הבעיה חזאת בנוכחותם של התעשיינים היושבים כאן, והם יוכלו

לומר שאני אמנם צודקת.

גי גרשפלד;

זה קורה גם אצלנו, ככל שמייצרים יותר יש הפסדים גדולים יותר.

חי גרוסמן;

לאחרונה היתה עדנה לשני ענפים - טקסטיל ומזון, כי משנת 1984 הצריכה עלתה

ב- 20% זו צריכה מקומית. זה לא עושה חסכון. זה לא גורם להשקעות. איך גדלה חצריכה

הזאת, האם היא גדלח מהוצאת "פת"ם בלטה" או בגלל משהו אחר, אינני יודעת. בכל

אופן, אנחנו רואים שיש שום פריחה של הבנקים. אני חוששת שאנחנו עומדים בפני

קטסטרופה שעלולה להתחולל אחרי הבחירות. שוב נעמוד בפני אבטלה ומפעלים ייסגרו

ו יקרסו.

אני חושבת שאנחנו צריכים לזמן לכאן גם את שר העבודה והרווחה וגם את שר

האוצר.

היו"ר אי נמיר;

הבעיה היא שר האוצר.

חי גרוסמן;

צריך להיות כאן גם הצד של מי שמטפל בשריפות - המוסד לביטוח לאומי ומשרד

העבודה. שר האוצר מטפל במדיניות.

יי דוידוביץ;

לצערי, אינני יכול להשיב לטיעונים של תברת-הכנסת גרוסמן מאתר שבהתאם לחלוקת

הסמכויות בממשלה משרד העבודה חייב להתמודד עם בעיות שנוצרות במשק בתחום התעסוקה

אבל לא הוא הממונה על המשאבים שיכולים להביא לפתרון. המשרד שלי לא אחראי על

פיתוח תעשייתי, הוא אינו קובע את שער הדולר, הוא איננו קובע את המדיניות

לתמריצים לייצוא. יש למשרד שלי עמדה, כפי שבאה לביטוי בנאום התקציב של השר.

אם מותר לי לומר דבר באופן אישי - אני שותף לדאגה מהמצב המסתמן במשק. עם

זאת צריך לומר שיש הרבה דברים חיוביים. במחצית שנת 1986 האבטלה בערי הפיתוח היתח

10%. היום, במחצית שנת 1988 היא עומדת על הגבולות של 7% .



א' שוסטק;

מפני שהוקמו מפעלים?

מפני שהלק גדול מהתושבים עזבו את ערי הפיתווז.

יי דוידוביץ;

הדברים משולבים. פרט לכרמיאל יש הגירה שלילית בערי הפיתווז, לצערי.

עם זאת אני מוכרח לומר שבשנתיים הארורונות פותחה תעשיה בערי הפיתוח. יש

מפעלים חדשים. יש מפעלים שפותחו בגליל, למשל, ויש מפעלים שהוקמו, ויש גם הגירה

שלילית. אינני יכול לומר שאין הגירה שלילית אבל זה בלבד לא משקף את כל המציאות.

במצב הקיים נעשה מאמץ משולב.

נכון שההגירה השלילית בערי הפיתוח מקטינה את שעור האבטלה בהן.

אנחנו רוצים לתת השנה דגש בנושא של החלפת עובדים זרים. אנחנו מתכננים פעולת

הכשרה מיוחדת להחלפת עובדים זרים.

חי גרוסמן;

לפי מה אתם נותנים היתרים?

היו"ר אי נמיר;

לפי הלחץ. יש טרור בענין זה. אני רוצה לשבח את שר העבודה שהוא מאד עקבי

במלחמתו נגד עובדים זרים. שר התעשיה דורש שיינתנו היתרים.

ת' גרוסמן;

אחת הסיבות להקטנת האבטלה זה חוסר עובדים מהשטחים.

יי דוידוביץ;

בדקנו את המצב בענפים שונים. בענף הבנייה, אנחנו רוצים להחליף עובדי יש"ע,

אנחנו לא כל כך מצליחים בזה. אנחנו רוצים להכשיר חיילים משוחררים לענף הבנייה.

יכול להיות שפה ושם יש השפעה לחוסר עובדים מהשטחים. מה שהשפיע על המצב בערי

הפיתוח בשנתיים האחרונות היא העובדה שהתפתחו בהם מפעלים המעסיקים אנשים לאו

דווקא בתחום הפקידותי אלא בתחום הייצור.

אשר לעובדים זרים, לפני שנתיים שר העבודה קבע מדיניות חמורה מאד לגבי מתן

היתרים להבאת עובדים זרים. נכון שעקב האירועים ביש"ע הרחבנו את מתן ההיתרים אבל

אנחנו סבורים שחובה לצמצם את התופעה הזאת.

עד היום נתנו 300 היתרים לעובדים בענף הבנייה, חלקם מפורטוגל. חלק מהעובדים

האלה עובדים. סרבנו להבאתם של עובדים מתורכיה וממזרח אירופה.

חי גרוסמן;

הם מובאים דרך קבלנים פרטיים.



יש או.אר.אס.



היו"ר א' נמיר ;

יש חברות שקמו רק לשם הבאת עובדים.

כפי שאמרתי, אנחנו רוצים לצמצם את התופעה הזאת של הבאת עובדים.



שד העבודה איפשר כניסתם של עובדים מדרום לבנון לישראל. אנתנו מקפידים לא

לאשר מתן היתרים להבאתם של עובדים זרים ואנתנו מעוניינים לתת תעסוקה, במידת

האפשר לעובדים מדרום לבנון ומצפון הארץ.

בצפון הארץ יש אבסורד, מצד אחד יש חוסר בידים עובדות ומצד שני יש שם אבטלה,

כמו למשל בתיפה. היהודים לא ממהרים לעבוד בכל עבודה המוצעת להם. מישהו יכול

לטעון שהסיבה לזה היא דמי אבטלה ולכן אני מבקש לומר שדמי האבטלה אינם מנוצלים

במלואם.

מהו שכר המינימום?

י' דוידוביץ;

כ-700 ש"ח.

ח' גרוסמן;

יש כאלה שאינם מקבלים את זה.



י' דוידוביץ;

מי שלא מקבל את זה יקבל השלמה. אחד הסמנכ"לים של המשרד עוקב אחרי הנושא

הזה. מי שמוכיח ששכרו הוא פחות משכר המינימום, אנחנו נוקטים בצעדים נגד מי

שמעסיק אותו ודואגים שהעובד יקבל שכר מינימום.

יעו מפעלים שמשלמים יותר משכר המינימום. יושב פה תעשיין שהראה לי שהוא משלם

1000 ש"ח שכר ו-40% תוספות ואף על פי כן הוא סובל מחוסר ידים עובדות.

זה מפעל "בלרד ישראל" בבאר-שבע, שלמעלה מ-20 שנים מייצר ציוד לתעשיית

הכימיה. העובד עצמו יכול להשפיע על תוספת של 40% להכנסתו. אם הוא בא יום יום

לעבודה הוא מקבל 10%, עבור שעות נוספות הוא מקבל 10%, תמורת חוות דעת של מנהל

העבודה הוא מקבל תוספת. הוא יכול להגיע בסך-הכל לתוספת של 40%, ללא מאמץ נוסף.

הוא צריך רק לעבוד.

ח' גרוסמן;

זו עבודה פיסית קשה.



י' גרשפלד;

זו עבודה פיסית אבל לא קשה. עברו הזמנית שעבדו עבודה פיסית קשה. אני עבדתי

הרבה יותר קשה. בכל זאת אין אנשים.

י' דוידוביץ;

דוגמאות כאלה מגיעות יום יום לשולתני. כשתעשיין מראה לי שהוא מוכן לשלם

ומתברר שהוא בכל זאת-סובל מתוסר עובדים הוא מבקש עובדים זרים.

מצד אחד יש לנו מובטלים רבים ומצד שני אנחנו לא מצליחים ליישם אותם בעבודה.

בשנה שעברה נתנו שרות ל-2,130 מובטלים, על-ידי הכשרה מקצועית ושרותים

אחרים. השנה מתוכננת אצלנו תכנית לגבי 3,650 וזה למרות שהתקציב לא גדל ריאלית.

אנחנו מתכננים את נושא ההשתלמות שהוא יותר זול מהכשרה מקצועית ואנחנו מקווים

להגיע להיקף גדול יותר מאשר בשנה שעברה - ל-3,650 עובדים.

היו"ר אי נמיר;

בעמוד 6 בחומר מ-25 במאי, בסעיף 5(ב) מדובר על המשך תכנית המשקם ועל מימוש

תכנית נתיבות ומימוש תכנית ירוחם. נאמר שם "תכניות נתיבות וירוחם שאושרו ל-1987

ימומשו רק ב-988ו ומתקציב נפרד בפעולות המשך" אני שואלת: מה זה מימוש תכנית

נתיבות ומה זה מימוש תכנית ירוחם.

אני רוצה לומר שהדברים שמגיעים אלי, כולל הבוקר, על הנעשה בהמשקם, זה דבר

שקשה לתאר אותו.

היום ביקשתי מהיועץ המשפטי לוועדה להתערב. אני שומעת שיש שם עבירות על

החוק. משלמים פחות ומצד שני יש בזבוז. יש שם יחסים גרועים. אני שואלת אם בתוקף

סמכותך כמנכ"ל אתה אחראי גם על חמשקם. האם מנהל המשקם כפוף לך?

במה ששייך לחלקים ששייכים למשרד - הוא כפוף אלי. יש השתתפות שלנו בתקציב

שלהם.

היו"ר אי נמיר;

לא יהיה לנו מנוס אלא לקיים דיון מיוחד בנושא המשקם. מה שמגיע אלי ואל

חברים אחרים על מה שנעשה שם - זה דבר שלא נשמע. העובדים בכרמיאל הכריזו על סכסוך

עבודה כי משלמים להם 4 ש"ח פחות לשעה, ואיש לא מתעניין.

אנחנו רוצים שתגיד לנו למה נותנים כסף מהקרן למניעת אבטלה.

אני מבקש להזכיר שהבאנו לפני הוועדה שינוי בתעריף של המשקם. אני מדבר באופן

כללי. גברתי היושבת-ראש, הדברים שאת אומרת לא היו ידועים לי. החל מ-ו באפריל

1988 עשינו עדכון. תהיה קביעה בדבר 73% שכר המינימום. יש קבוצה שתקבל 40% משכר

המינימום.

היו"ר אי נמיר;

את זה אישרנו.

אם אמנם משלמים 4 שקלים פרוות לשעה, כנראה שמדובר במישהו שהחברה סיווגה אותו

במסגרת אלה שמקבלים 40% ולא 73%.

צריך לבדוק את זה.

היושבת-ראש דיברה לא רק על השכר. היא דיברה גם על תופעות בהנהלה, על הוצאות

מיותרות וכוי. שמועות כאלה הגיעו גם אלי.

אני מביו שתהיה ישיבה מיוחדת בעניו המשקם. אני מבטיח שכל מה שיועבר אלי

ייבדק יסודית ואני אתו תשובה בעניו זה.

האם אתה אחראי על המשקם?

אני רואה את עצמי אחראי למשקם.

בנתונים שאני קיבלתי יש עובדות שונות.

הכל יועלה לדיון.

לשאלותיה של היושבת-דאש ביחס לפרוייקט תכנית ירוחם, תכנית נתיבות ותכנית המשקם.

לפני כשנה הקרו החליטה לאפשר להמשקם לקלוט כ-100 מוגבלים ולהכשיר אותם לעבודה במפעלי

המשקם. יש תקציב. מכיווו שזה תוקצב מאוחר לא הספיקו לסיים את הפרוייקט וצריך שגם בשנה

זו תימשך העבודה. יש לנו חישוב מסויים בעניו זה, של ועדה מקצועית. הקרו עובדת בוועדות

שבהו יש נציגים של התעשיינים, ההסתדרות והמדינה. מכיווו שהפרוייקט, כפי שאמרתי, טרם

הסתיים ואנשים אינם יכולים להיקלט בפעילות, יש צורך בהמשך ויש מימוו להמשך. לגבי השנה

הזאת לא אישרנו עדייו דבר.

פרוייקט נתיבות - אנחנו מדברים על הכשרה מקצועית במפעל יהלומי אלישיוב. זה רומו

שנמשך כבר שנה שלישית. אישרנו כספים. האיש לא משך.

אולי תחפשו איש אחר?

אנחנו מחפשים. לא עומדים בתור אנשים שמוכנים לעסוק בהכשרה פנים מפעלית.



אנחנו משלמים עבור עובד, פר-עובד סכום של 3,000 ש"ח ל-6 חודשים.

יש לנו הסכם שעדייו לא מומש. הצענו את זח כפעולת המשך.

יש לאיש מלטשות?

כן. יש לו גם ברמת-גן.

פעם הוא דיבר על תכנית להקים מפעל גם בירוחם.

אמרת שיש הודעות לפיטורים. האם גם מהתעשיה הפרטית יש הודעות כאלה?

אפשר לבדוק את זה. גם בתעשיה הפרטית יש פיטורים. מכל מקום, צריך להבדיל ביו

הודעות על כוונה לפיטורים לביו הוצאה לפועל.

אני מבקש לדעת מאיפה בא הגל הרחב של פיטורים.

יש לי פרטים על חודש אפריל, דו"ח על כוונות לפיטורים. בוורד הגליל - 15 עובדים;

פרי הגליל - 23; במפעל פרי העמק שבמגדל העמק היוו מדובר על פיטורי כולם - 240 - חלקם

נקלטו. מפעל סיגוו בעפולה - 15 עובדים; מהקיבוצים בסביבה - 6; מפעל מרצפו בעפולה - 6

עובדים; בסולתם - 15; מפעל תעשו בחיפה - 36; מפעל פוכבה - 27 עובדים; מפעל תעשו עכו -

25 עובדים; מפעל אלקטרוניקה - 15 עובדים.

אני מבקש לומר שלאחרונה יש מצב קשה גם בטקסטיל.

אני רוצה לסכם ולומר שיש לי הערכה לתעשיינים שהשתכנעו שבמצבה הנוכחי של התעשיה

חשוב בי1תר לפתח ולעודד דור צעיר שיבוא לעבוד בתעשיה.

אני רוצה להודות למנכ"ל על ההסברים שקיבלנו ועל החומר שהוכו.

אני חוזרת ומבקשת לבדוק את עניו המשקם. זה נושא שמגיע אלינו זמו רב. איו כמעט

שבוע שאינני מקבלת קריאה ממקום זה או אחר על דברים נוראים ביחס למה שקורה בהמשקם.

אני מבינה שבמשרד העבודה מונה אחד הסמנכ"לים לטפל בענין חוק שכר מינימום. אני פונה

בעניו זה לתעשיינים. בשיחה עם אנשי בית-שאו נאמר שמפעל כיתו הודיע שהוא לא יכול לעמוד

במטלה של חוק שכר מינימום. יש לו אמנם הזמנות אבל הוא לא יכול להחזיק אותו מספר עובדים

שעבדו. אני חוששת שהם ימסרו חלק מהעבודות למתפרות של ערבים ודרוזים תמורת תשלום נמוך.

אם מדובר בערביי ישראל - יש חוק מדינה. אם מדובר על תושבי הגדה - צריו לבדוק מה אומר

החוק. מכל מקום, הם חייבים לשלם שכר מינימום לכל עובד, יהודי או ערבי. יש הרבה ידיעות

שהעובדים בכפרים הערבים והדרוזים, ביחוד נשים, מקבלים שכר רעב.



ראיתי מפעל של דב לאוטמן ברמת הגולן, מפעל טקסטיל. מקבלים שם שכר מינימום.

אני מבקשת שתבדקו את הדברים ותתנו לנו תשובה. אני יודעת שאתם משקיעים כדי

שחוק שכר מינימום יבוצע הלכה למעשה.

הי גרוסמן;

אין לנו נתונים כמה עובדים עבודה מלאה נזקקים להשלמת הכנסה, כמה פניות יש

בענין זה, כי יש שאינם פונים. בכל אופן, יש אנשים שעובדים עבודה מלאה ואינם

מקבלים אפילו לא שכר מינימום.

אני מוכרה לומר שזה נכון לגבי וזלק גדול של עובדי המדינה. פקיד בשרות

המדינה, בדרגה י"ה מקבל בקושי שכר מינימום.

היו"ר א' נמיר;

בסימפוזיון שהיה נפגשתי עם דוקטור רמי פרידמן ועם יעקב דנון. הצעתי להם

שניפגש איתם ונשמע אותם כאן בדברי ניתוה על השכר והיכן יש עיוותים בנוגע לשכר

מינימום, בעיקר בקרב עובדי המדינה. לנו תשוב גם לשמוע ולא להיות רק מכבי שריפות.

אני מעמידה להצבעה את צו הביטוה הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת

אבטלה), התשמייה-1988.

הצבעה

בעד צו הביטות הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה),

התשמייה-1988 - 2

נגד - אין

נמנעים - ו

צו הביטות הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה)

התשמ"ח-1988 נתקבל

היו"ר אי נמיר;

אנהנו מאשרים את צו הביטוח הלאומי (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה),

התשמ"ח-1988.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.15.