הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 459

מישיבת ועדה העבודה והרווחה ביום

ב' ז' בסיון התשמ"ח - 23 במאי 1988, בשעה 11.00

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

צ' ביטון

ח' גרוסמן

א' ורדיגר

י' פרץ

אי שוסטק

י' דוידוביץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' בר-אורן - מנהל הקרן למניעת אבטלה, משרד העבודה והרווחה

ר' ברקאי - מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

י' תמיר - סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שי שדאור - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ע' בן-יעקב - מנהל המח' להכשרה, תעסוקה וטכנולוגיה, ההסתדרות

י' גרשפלד - לשכת התאום

ח' ישראל - לשכת התאום

י' ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מי בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

1) פיצויי התייקרות למשפחות מעוטות הכנסה

2) צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות

למניעת אבטלה), התשמ"ח-1988



פיצויי התייקרות למשפחות מעוטות הכנסה

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

הוועדה.

על סדר-היום שלנו שני סעיפים. נתחיל

בסעיף הראשון - פיצויי פיטורים למשפחות מעוטות הכנסה. מר תמיר יציג לפנינו את הנושא.

אני מבקש להציג את הנושא של שיטת

עדכון הקצבאות גם בקונטכסט הכללי

לגבי הסדרי העדכון.

החל מחודש דצמבר 1984 אנחנו מעדכנים

את קצבאות הביטוח הלאומי על-פי הסדר שנקבע לפי הוראה שעה והקובע מהו השכר הממוצע

הן לגבי קצבאות זיקנה והן לגבי קצבאות למשפחות מעוטות הכנסה. בקצבאות אלה נוהג

ההסדר הזה ולא עדכון על פי חוק. ההסדר הזה אומר שלוקחים את השכר הממוצע בפועל בשלושת

חודשי הבסיס ומשקללים אותם כדי שהבסיס לעדכון יהיה יותר ריאלי.

אנחנו מציעים, אחרי שהגענו להסכם

עם האוצר, להמשיך בהסדר זה במשך שנה נוספת, זאת אומרת במשך שנה נוספת יהיה הסדר

שנקבע לפי הוראת שעה.

ואני מבקש להוסיף ולומר משהו לגבי

אוכלוסיות מעוטות הכנסה. כזכור, בחודש אפריל 1987 שולמה תוספת יוקר שממנה עוקרו

2.7%, שאותם אנחנו ממשיכים לשלם לשכבות מעוטות הכנסה עד שיוכרע מה יהיה לגבי 2.7%

אלה. כלומר, אם השכירים יקבלו את האחוזים האלה נפחית את זה מהקצבה. כל עוד זה לא

כך אנחנו ממשיכים לתת את זה לשכבות מעוטות הכנסה. גם בנושא זה הגענו בימים האחרונים

להסכמה.

לדעתנו, השיטות האלה של העדכון הן

טובות. אנחנו רואים שהקצבה לאוכלוסיות מעוטות הכנסה היא 25% מהשכר הממוצע בפועל,

זאת אומרת כוונת המחוקק נשמרת והקצבה שומרת על רמתה.

בחודש ינואר הקצבה היתה 391 ש"ח

שהם 25.4% מהשכר הממוצע. בחודש פברואר השכר הממוצע ירד ולכן הקצבה היתה 25.8%

מהשכר הממוצע. נכון שבחודשים קודמים הקצבה היתה בשעור נמוך יותר אבל אם נסתכל על

הממוצע של 15 החודשים האחרונים נמצא שהקצבה הגיעה לשעור של 25%, וזה בגלל שינוי

השיטה מ-דצמבר 1987, שפועלת טוב יותר.

מהי הקצבה היום?

היא צריכה להיות 25%.

כמה כסף זה?

לאחר כל העדכונים היא תעמוד על

421 ש"ח ליחיד. בחודש מארס היא

היתה 403 ש"ח, באפריל - 412 ש"ח, ובמאי - 421.

ולזוג?

631 ש"ח.

שכר ממוצע על פי חוק ושכר ממוצע

על פי הוראת השעה, לפי איזה מהם

היה פער, פיגור בעדכון, שחיקה.

שכר ממוצע על פי חוק - היה פער ופיגור

בעדכון וזח גרם לשחיקה. היום הפיגור

הוא 3 חורשים לעומת 6 חורשים בעבר.

יש הסכם עם האוצר שקצבאות זיקנה

ושאירים, הקצבאות הבסיסיות לא יהיו פחות מ 15%-מהשכר הממוצע בפועל. אם הקיצבה

תהיה פחות מ 15%-מהשכר הממוצע בפועל, בחישוב שנתי, נשלם הפרשים. בגלל ההסדר הזה,

שמבוסס על שיטה טובה יותר, קצבת זיקנה ושאירים היום היא יותר מ-15% וכנראה שלא

נצטרך לשלם הפרשים בסוף השנה.

אנחנו מבקשים לקיים התייעצות לגבי

ההסכמים האלה, שיימשכו עד סוף שנת התקציב.

המוסד לביטוח לאומי פועל כדי לעגן

את ההסדרים האלה בחוק, שלא יהיו רק הסררים עם האוצר.

לאיזו ועדה אתם עומדים להציע להעביר

את החוק הזה?

לוועדת העבודה והרווחה.

האם החוק המוצע מדבר על אחוז קבוע?

על איזה אחוזים?

6%. l

תשמרו על הרמה הזאת?

כן.

יש הסכם עם הממשלה לגבי עדכון הקצבאות

כל זמן שמעלים מחיריהם של המוצרים המסובסדים. לפי זה עשינו חישוב עם הלשכה המרכזית

לסטאטיסטיקה, בראשית חודש מאי, כדי לפצות את השכבות מעוטות הכנסה.

בענין זה יש סל תצרוכת של העשירון

התחתון, שהשכבות מעוטות הכנסה מתקיימות עליו. ההתייקרות של המצרכים המסובסדים גרמה

להתייקרות של 1.25% בסל הזה, לעומת התייקרות של 0.75% בסל התצרוכת הממוצע הכללי.

לפי זה הפיצוי לבודד הוא כ-5 שקלים, בסכום עגול, ובמדוייק 5.40 שקלים. אנחנו מדברים

על פיצוי של 5 שקלים לבודד.

איזה רוחב לב.

רמת הקצבה לבודד היא כ-400 ש"ח. אנחנו

מפצים על מה שאנחנו נותנים ולא על מה

שאנחנו לא נותנים. סל הצריכה של העשירון התחתון הוא 1269 ש"ח. אנחנו נותנים קצבה

של כ-400 ש"ח ועל זה אנחנו נותנים פיצוי ולא על 1269. הפיצוי הוא על ההתייקרות שחלה

בסל התצרוכת של העשירון התחתון. התשלום הזה הוא מקדמה כדי לשמור על רמת החיים של

אותם גמלאים ולהצמיד אותם לשכר הממוצע. העלות החודשית של הפיצוי הזה היא 1.4 מיליון

ש"ח. זאת אומרת שעד לעדכון הקצבאות בעוד כשלושה חודשים העלות תהיה 4.2 מיליון ש"ח.

עם עדכון הקצבאות הפיצוי הזה יקוזז.

מי משלם את הסכום הזה של 4.2 מיליון?

האוצר.

אני מבקש לחזור לנושא של 2.7%

תוספת יוקר שתשלומם נדחה. בחודש אפריל 1987 היו השכירים צריכים לקבל תוספת יוקר

בשעור של 5.4%. הם קיבלו 2.7% והתשלום של 2.7% נדחה למועד מאוחר יותר.

תודה. האם לחברי הכנסת יש הערות?

אני לא מסוגלת להצביע בעד הפיצוי

המוצע.

אני חושבת שהענין בכללו חשוב ואנחנו

צריכים לדון בו.

מחיר הדלק אולי לא עלה בחודשים האחרונים

אבל המזון הבסיסי התייקר הרבה יותר מהמדד וזה פוגע בשכבות האלה שמקבלות פיצוי לפי

עליית המדד. ההוצאה על מזון בסיסי מהווה את עיקר ההוצאה של השכבות החלשות בשעה

שאצל העשירונים העליונים היא מינימלית. ההוצאות של העשירונים החזקים, כמו נסיעה

לחוץ-לארץ, דווקה הוזלו ולא התייקרו.

הפיצוי של 5 ש"ח מחושב לפי חישוב

פורמלי מאד, לפי מה שהביטוח הלאומי נותן ולא לפי מה שצריך לתת כדי שמשפחה בעשירונים

התחתונים תוכל להתקיים. החיושב הזה לגבי העשירונים התחתונים הוא חישוב מטעה, כי

הוא נעשה לפי ממוצע כשההתייקרות של המצרכים שצורכות השכבות הנמוכות היא יותר

מהממוצע.

לכן אינני יכולה להצביע בעד. זה

לעג לרש.

העניו חזה מובא אלינו להתייעצות.

את הנושא של חובת התייעצות אנחנו

מכירים מהתחלת הקדנציה. כשאנחנו ממליצים משהו אחר ממה שמובא אלינו - איש לא מתייחס

לזה.

יש לנו אחת משתי אפשרויות - או להודיע

שהיתה התייעצות או להודיע שלא היתה התייעצות ואז החלשים לא יקבלו את הפיצוי הזה

של 5 שקלים. זו הפרוצדורה. אני יודעת שהיה ויכוח קשה עם האוצר. האוצר לא רצה לשלם

אפילו את הסכום הזה. רק ביום רביעי שעבר בבוקר הצליח הביטוח הלאומי לחתום עם האוצר

כדי שאפשר יהיה להניח את זה על השולחן. הביטוח הלאומי קרא אס.או.אס. אבל מאחר שאני

לא בעד "חאפ" אמרתי שזה יועמד לדיון היום.

אני מציעה שנקיים את חובת ההתייעצות

ובקרוב נצטרך לחזור לכל הנושא הזה.

לפי דעתי, מוטב שהשכבות האלה לא

יקבלו את הסכום של 5 שקלים. נעשה

סקנדל. אם אנחנו מקיימים את חובת ההתייעצות, אנחנו נותנים כסות לכל הדבר הנורא

הזה.

עשינו בוועדה סקנדל על מה שעשו

מהביטוח הלאומי. הפכו אותו לסניף

של האוצר. אין ביטוח לאומי עצמאי. זה נכון בעיקר מאז הסיפור של עלות העבודה,

כשהמוסד לביטוח לאומי ממומן ב-60% על-ידי האוצר. זה גורם לכך שהאוצר עושה מה שהוא

רוצה. תהיה זעקה אבל בתגובה לא יהיה אפילו קול דממה דקה.

לכן אני מציעה בכאב לב לקיים את

חובת ההתייעצות בדבר תשלום של 5 שקלים עלובים שאותו יקבלו השכבות החלשות. אינני

רוצה ל"פרגן" לאוצר שהסכום הזה ישאר אצלו.

אני מצטרף להצעה של חברת-הכנסת

גרוסמן.

גם אני.

אילו היו לנו כלים שמול ההצעה

לפיצוי בסכום של 6-5 שקלים היינו

יכולים להציע הצעה אלטרנטיבית, היה טעם לדבר. אין לנו אפשרות כזו.

כדאי שנשמע הסבר איך הגיעו לסכום

של 5 שקלים.

שני עניינים מובאים להתייעצות:

האחד - פיצוי בגין ההתייקרות של

המוצרים המסובסדים, והשני - שיטת עדכון השכר הממוצע לצורר חישוב הקצבאות, שמוצע

להנהיגה עד סוף שנת התקציב.

הקצבה לאוכלוסיה החלשה תעודכן ותגדל

החודש ב-9 שקלים - 4 שקלים בגין ההתייקרות השוטפת ועוד 5 שקלים בגין התייקרות

המוצרים המסובסדים. זה פיצוי של כ. 25%-

בחודש ינואר עודכן סל המזון שבו

יש גם המרכיב של המוצרים המסובסדים, המהווה 35%-38% בסל. כשמחשבים מה היתה ההתייקרות

של סל התצרוכת של האוכלוסיה החלשה מוצאים שהיא היתה 1.25%, וזה נותן 5 שקלים.

אני רוצה להתייעץ עם חברי הוועדה.

אני רוצה שנדע שאם אנחנו דוחים את

ההחלטה האוכלוסיה החלשה לא תקבל את הכסף. אני לא רוצה לקחת על עצמי אחריות שאפילו

הסכום הפעוט והעלוב הזה לא ישולם להם. צריך להזין את המחשב כדי שהם יוכלו לקבל את

הכסף.

אני לא חייבת לקיים עכשיו את חובת

ההתייעצות. אני יכולה לקבוע שלא קיימתי את חובת ההתייעצות. כשאנחנו לא מקבלים את

העמדה המוצעת לנו אנחנו כותבים בפרוטוקול שלא סיכמנו. עדיין לא סיכמתי את הישיבה.

אני לא מוכנה לקבל סיכום שאנחנו כן מקיימים את חובת ההתייעצות כשרוב חברי הוועדה

מתנגדים, אם כי היועץ המשפטי אומר לי שזה אפשרי.

אני יודעת שאם נדחה את ההחלטה שלנו

יבואו וינסו לשכנע אותנו שזה מה שמגיע על פי הספר. השאלה היא אם יש טעם לדחות את

הענין. אני שואלת אם אני יכולה לקיים היום חובת התייעצות.

אני לא יכול להסכים להצעה. לדעתי,

זה מגוחך.

אם כך, אנחנו לא מקיימים היום חובת

התייעצות.

זאת אומרת שהקצבה צריכה לרדת ב-50 ש"ח.

90.

מאיפה צמח הפרש של 50 שקלים?

אמרתי שיש הסדרים שוטפים לעדכון

הקצבאות, לפי הוראת שעה. אם אין

אישור של הוועדה נצטרך לחזור לחוק ואז נצטרך להקטין את הקצבאות.

אני לא מבינה מה שאתה מסביר.

אני מבינה שאתם אומרים: אם נלך

לפי השיטה של הוראת השעה, שהיא

לטובת מקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי ולא לפי הספר, לא לפי החוק - אז לא יפחיתו

מהקצבה. אם נחזור לשיטה הקודמת - יהיה צורך להפחית. אני מציעה שנפריד ביו ההסכם לחוק.

לא יצטרכו לחזור לשיטה הקודמת.

אני מבינה שיש כאן שני דברים

נפרדים. יש בקשה להאריך בשנה את

תוקפה של הוראת השעה ואז אין חשש שיפחיתו ויקטינו את הקצבאות.

נכון.

ויש הנושא של הפיצוי בסכום של 5

שקלים.

אני מציעה שנקבע קודם כל שקיימנו

חובת התייעצות לגבי הארכת ההוראה בשנה.

אם יהיה חוק יותר טוב - הוראת השעה

לא מחייבת.

חוק מבטל הוראת שעה, זה ברור לגמרי.

מכיוון שאני ריאליסטית אני בעד

אישור שלנו לתשלום השקלים המעטים. אם אנחנו לא מאשרים אנחנו רק מושכים את העניו

ולא יקרה שום דבר יותר טוב.

אני חושב שהחישוב שנעשה מוטעה.

אם היו מוכנים לעשות חישוב מחדש,

מיד, בימים אלה, הייתי מסכים לאשר. צריכה להיות הסכמה לחישוב מחודש.

אנחנו יכולים לסכם שאנחנו מקיימים

חובת התייעצות על התוספת המוצעת

ונעמיד את הנושא חזה על סדר יומנו כדי שנדוו בו באחת הישיבות הקרובות אחרי שהאוצר

יעשה ניתוח של הדברים.

האם זה מקובל?

כו.

אם כו, קיימנו חובת התייעצות לתשלום

הסכום המביש הזה.

אני מעמידה להצבעה את נושא הפיצוי.

הצבעה

בעד ההצעה לפצות את האוכלוסיות מעוטות הכנסה

בסכום של 5 ש"ח בגיו התייקרות המוצרים המסובסדים - 3

נגד - 2

ההצעה לפצות את האוכלוסיות מעוטות הכנסה

בסכום של 5 ש"ח בגיו התייקרות המוצרים המסובסדים נתקבלה

קיימנו את חובת ההתייעצות. אני

מבקשת ממזכירת הוועדה שבעוד

שבועיים הנושא של האוכלוסיות מעוטות ההכנסה יעמוד על סדר-היום שלנו.

צו הביטוח הלאומי (הגדלת השעור לפעולות למניעת אבטלה), התשמ"ח - 1988

קודם כל אני רוצה לשאול את אנשי

המשרד אם לא עבר הזמן שהייתם צריכים

להביא לנו את הנושא של השעור לפעולות למניעת אבטלה, כי הייתי צריכה להזכיר מספר פעמים

שהנושא הזה טרם הובא לאישור ועדת העבודה והרווחה.

אבקש ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה

להציג לפנינו את הנושא. מנכ"ל המשרד העביר אלינו חומר והוא מונח על השולחן.

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו

באים היום, כמנהגנו, לבקש לאשר הגדלת

שעור ההפרשות לקרן למניעת אבטלה מ-5% ל-10%, לשנת 1988.

בראשית דבדי אני דוצה לומר שלא

צפוי שינוי משמעותי בהיקף האבטלה בשנת 1988. לצערי, אנחנו צופים החמרה מסויימת,

קטנה, בשנת 1988 לעומת הרבעון האחרון, כשהיא היתה 5.6%. לפי אומדנים שלנו האבטלה

בשנת 1988 תהיה 6%. נוכח המצב הזה אנחנו רואים הצדקה לבקש מחבדי הוועדה לאשר הגדלת

ההפרשה לקרן מ 5%-ל-10%

את התקציב לשנת 1987 ניצלנו כמעט

במלואו, ניצלנו 96% ממנו. השעור של 4% לא נוצל בגלל תכניות שלא בוצעו: בשנת 1987

נתקלנו בבעיה של הפסקת ייצור מטוס הלביא ואילו אנחנו חשבנו שנצטרך לתת סיוע יותר

מאסיבי לפרוייקט הזה. עם מפעל יהלומי אלישיוב היה הסכם שלא מומש. אלה הסיבות שבגללן

נותרה יתרה של כ-200 אלף ש"ח.

כבר בחודשים הראשונים של השנה יש

בעיה בשורה ארוכה של מפעלים שעומדים לפני צמצומים. יש בעיות של יציבות המפעלים.

את הקרן לפעולות למניעת אבטלה אנחנו רואים כגוף מסייע שלעתים משמש גם גשר מעבר

בתקופת משמבר.

אני מקווה שחברי הוועדה יודעים על

הפעולה שעשינו במפעל סולתם. החזקנו אותו במסגרת של הכשרה מקצועית במשך 4 חודשים.

אבל ביקנעם הודדתם.

אני מדבר על הפעולות שהקרן עשתה.

כשהמפעל הגיע למשבר הכרזנו על סולתם

כמרכז הכשרה, דבר שנתן למפעל אפשרות להתארגן. העובדים קיבלו דמי אבטלה. נעשו פעולות

כדי להקל על העובדים, סדנאות והכשרה מקצועית. זה הוכיח את עצמו. אנחנו חושבים שבמפעלים

מסויימים ובהיקף מסויים נצטרך ללכת לפי אותה מתכונת בשנת 1988.

בתעשיה האווירית יש משא-ומתן עם

ההנהלה. אנחנו רוצים להבטיח שאחרי הסיוע של הקרן יהיה מצב של מקום עבודה יציב.

אנחנו דורשים התחייבות לתקופה של לפחות שנתיים, וזה מקשה להגיע לסיכום. התעשיה

האווירית הסכימה להתחייב רק לגבי 850, היא נתנה לנו התחייבות שמית לגבי 850 מתוך

17 אלף איש.

אם התעשיה האווירית תקבל על עצמה

התחייבות כוללת שבפרק זמן מסויים לא יהיו פיטורים נוספים בתעשיה האווירית, יש תכנית

ויש טיוטת הסכם. אני מחכה לתשובה. צריכה להיות התחייבות שבטווח מסויים לא יהיו

פיטורים במפעל. כפי שאמרתי, אנחנו עדיין מחכים לתשובה.

על כמה זמן אתם מדברים?

שנתיים.

אנחנו רוצים לתת השנה דגש מיוחד

לנושא של החלפת עובדים זרים בעובדים מקומיים.

שר העבודה והרווחה הורה לשרות

התעסוקה שמעתה לא יינתן אישור עבודה לעובדים זרים אלא אם בעל ההיתר מתחייב שאם

יימצאו אנשים מתאימים הם יוכשרו כדי להחליף את הזרים.

אנחנו רוצים לתת השנה דגש לטיפול

נקודתי במובטלים. נוכחנו לדעת שמצד אחד יש דורשי עבודה ומצד שני יש דרישה לעובדים

ולא מצליחים לעשות השמה, בגלל חוסר הכשרה מתאימה. ניקח לדוגמה את לשכת שרות התעסוקה

בירושלים, מצד אחד יש מאות בנות מובטלות שרוצות לעבוד בעבודות פקידות ומצד שני יש

ביקוש לכתבניות אבל אין השמה, כי הבנות אינן יודעות לעבוד על מעבד תמלילים. החלטנו

מה ההכשרה שהם יקבלו?

ילמדו אותם לעבוד במיכון מודרני.

אנחנו חושבים שאחרי הכשרה קצרת

מועד יהיה מנהל חשבונות ממוחשב במקום מנהל חשבונות.

נמשיך לטפל במוקדי אבטלה כדי לסייע

ולטפל באוכלוסיות מסויימות.

בדעתנו לפעול השנה לעידוד הצריכה

של תוצרת הארץ. אנחנו מאמינים שעל-ידי עידוד הצריכה של תוצרת הארץ יהיו יותר מקומות

עבודה.

זו התכנית שלנו בגדול. את הפרטים

תמצאו בחומר שהנחנו על השולחן. אנחנו סבורים שיש הצדקה להעלאת שעור ההפרשות.

אני חושב שהקרן טובה אם כי לא תמיד

לאנשים במשבר. קודמי ציין את מה שנעשה במפעל סולתם. זה היה נסיון חשוב. ובהקשר לזה

אני רוצה לציין את מה שנעשה בזמנו במפעל רבינטקס.

זה היה בשנת 1986.

זה היה תקדים.

יש אבטלה סמויה בארץ, זה יותר מ-4%,

5% או 6%. בשבוע שעבר קיימתי סדנא תעסוקתית בבית-שמש. יש שם כ-200 איש שאני אומר

שהם במעצר בית, הם אינם עובדים ואיש לא מפטר אותם ולא מדבר איתם. אם נוכל לעזור

לאנשים במוקדים כאלה, זה טוב. אני יכול להוסיף ולציין מקומות שונים שבהם יש אבטלה

סמויה ואיש לא מוכן לקבל על עצמו לומר שאין מה לעשות שם. קורסים של משרד העבודה

יכולים להיות פתרון במקרים כאלה, במקום אבטלה. יש סדנאות, חלקן מוצלחות יותר וחלקן

מוצלחות פחות.

אני חושש שמצב האבטלה יחריף. אני

חושש שאחרי הבחירות ייפלטו אנשים ממקומות עבודתם. הקרן יכולה לעזור. אנחנו תומכים

בהגדלת שעור ההפרשה.

מי משתתף בקרן?

ההסתדרות, התעשיינים, משרד העבודה.

עיקר הכסף בא מהעובדים וחלקו

מהתעשיינים.

חשבתי שגם משרד העבודה משלם. אני

לא מבין למה להסתדרות אין קרן כזו.

אנחנו שותפים בהנהלת הקרן.

במה זה מתבטא?

בהחלטות. אנחנו עוקבים אחרי הביצוע.

יש לנו מפת כלכלה לאומית ועל פיה

אנחנו שוקלים ודנים. הכסף, מקורו לא במקום אחד. בדרך-כלל יש הבנה בהנהלת הקרן.

אנחנו יכולים להתווכח, לשכנע ולהשתכנע, וכך אנחנו עובדים. קיבלנו על עצמנו לעשות

הרבה יותר בדיקות לצרכי מעקב אחרי העשייה.

בתעשיה אנחנו בודקים אפשרות למנוע

אבטלה וליצור מקומות עבודה נוספים. אנחנו מאמינים שנוכל לשפר את המצב על-ידי הגברת

השימוש בתוצרת הארץ. בנושא הזה אנחנו רוצים להשקיע השנה מחשבה ועשייה.

והרבה כסף, 350 אלף ש"ח.

אני חושב שאילו היינו מצליחים

לגרום לכך שמוצרים של מפעל סולתם,

סירים למשל, יירכשו יותר מסירים מיובאים, מצבו של מפעל סולתם היה טוב יותר.

האם הבעיה של מפעל סולתם נוצרה

בסירים ובמחבתות או במרגמות?

עד שבאתי לוועדת העבודה והרווחה לא ידעתי שבסולתם מייצרים משהו אחר חוץ מסירים.

גם מלח מייבאים מחוץ-לארץ.

ואזכיר את הנושא של נעלי התעמלות

של מפעלי מגה והמגפר.

אילו היינו מגיעים בנושא זה לרמה

של הצרפתים, שהם קנאים לתוצרת שלהם, היינו פותרים הרבה בעיות.

יש אבטלה סמויה. אני עצמי נסעתי

לאופקים למפעל גלסר בנסיון להעסיק אותו מספר עובדים אחרי שהמפעל נסגר. לא השגתי.

לאיזה מפעל?

מפעל מאותו סוג בבאר-שבע.

באיזה משכורת?

פחות מזו של חבר כנסת, אבל טובה.

אני מבקשת שלא תטפל במשכורת של

חברי הכנסת, שמא אני אאלץ לטפל

במשכורת של התעשיינים. לא שמעתי שמישהו הוקיע את שכרו של מי שמקבל 36 אלף ש"ח.

אני מקבל את דבריו של עזרא בן-יעקב

ואת דבריו של מנכ"ל הקרן ביחס למה

שאנחנו מתכוונים לעשות. אני מקווה שבשיתוף פעולה נגיע להישגים יותר טובים.

באים לבקש מאיתנו להגדיל את אחוזי

ההפרשה לקרן. אם זה היה תקציב של משרד

העבודה והרווחה אולי אפשר היה להבין את זה ואולי הייתם יכולים לעשות זאת בלי

הסכמה ובלי התייעצות. עכשיו מתברר לי שזה כסף של העובדים.

איר החלוקה?

אנחנו גובים היום לביסוח אבטלה 0.25%

מהשכר. מתוך זה המעסיק משלם 0.1% והעובד

0.15%, בסר-הכל 0.25%. זה יתן 6.6 מיליון ש"ח. הסכום הזה מושקע בקרן.

כפי שאמרתי קודם, באים לבקש מאיתנו

להגדיל את ההפרשות לקרן. חלק גדול

מהכסף הזה רוצים להקציב למודעות פרסומת. קוראים לזה מבצע עידוד צריכת תוצרת הארץ.

לדעתי, כדאי יותר להוריד את מחירי המוצרים מתוצרת הארץ.

גם אני הייתי מעדיף שהציבור ירכוש

מוצרים מתוצרת הארץ. אבל מה לעשות שנעלי ספורט מיובאות מטאיוון הן טובות יותר

וזולות יותר? מרבית הייבוא לארץ מתחרה בתוצרת הישראלית. יש הבדלים משמעותיים במחירים.

לפעמים המוצרים המיובאים זולים ב 50%-40%-מתוצרת הארץ.

האם אפשר להכריח צרכן לקנות תוצרת

הארץ? האם לא נכון יותר להוזיל את מחיריהם של המוצרים מתוצרת הארץ?

לדעתי, אסור לאשר את התוספת המבוקשת.

בסך-הכל אני מסכימה עם דברי קודמי.

אני שואלת: אינכם חושבים שיש

דיספרופורציה בחלוקת ההוצאות של תקציב הפעולות? אני מסכימה שצריך לעודד צריכת

תוצרת הארץ אבל משום מה יש לי חשד שההוצאה הזאת היא למעשה לפרסומת של מוצרים.

פיתוח מקורות

תעסוקה למובטלים במוקדי אבטלה -300 אלף שקל; מבצע עידוד צריכת תוצרת הארץ - 350

אלף ש"ח. זה לא מתקבל על הדעת. ולעומת הכל יש רזרבה גדולה - 660 אלף ש"ח.

אתם מבקשים להגדיל את התקציב מ5%-

ל-10%, זאת אומרת להכפיל אותו. אני לא יודעת איך זה מתיישב עם המדיניות של שר

האוצר, שמה שכתוב בתקציב כתוב ואי-אפשר להוסיף אפילו לא אגורה אחת, לשום דבר.

אם כך, איך אפשר לבוא ולהכפיל פה? אתם רוצים להכפיל על-ידי גבייה או בדרך אחרת?

מתוך מה שיש יפרישו יותר לקרן הזאת.

אני זוכרת שלפני הפגרה היה דיון על

נושא האבטלה בעיירות הפיתוח. סגן שר

האוצר אמר אז שאין יותר אבטלה, אנחנו מחסלים את האבטלה. מה קורה עכשיו? שמענו

שבהתאם לתחזיות לא צפוי חיסול האבטלה בשנת 1988. אני שואלת, מי מבלבל אותנו פה?

אנשים פסקו לחפש עבודה. הם עזבו את

עיירות הפיתוח.

מישהו מכזב כאן.

זה לא חידוש.

אני לא מבינה את כל הסיפור הזה.

אני לא רואה סעיף בעניו שיקום

תעסוקתי לעובדים במפעלים במשבר.

אני רוצה להביו מה עושים שם.

ולסעיף 5: פיתוח מקורות תעסוקה

למפוטרים במקודי אבטלה. אני מבקש לדעת איזה מקור תעסוקתי פותח בירוחם, למשל.

האם יש מקור תעסוקתי שבו הושקעו כספים?

והנושא של צעירים בערי פיתוח.

בשנה שעברה היה מדובר על 2000 צעירים, למצוא להם תעסוקה.

אתה מדבר על תעסוקת נוער בקיץ.

בשנה שעברה דובר על 2000 צעירים.

הייתי רוצה לדעת אם זה נעשה ומה

התכניות לשנה זו.

לפי חוק הביטוח הלאומי גבו בשנה

שעברה 0.3%. מזה שילם המעביד 0.2%

והעובד - 0.1%.

היום, דרך אגב מסתבר שהשעור ירד

מ-0.3% ל-0.25% והפרופורציה שונתה משמעותית - המעביד משלם 0.1% והעובד - 0.15%

אני מבקשת לדעת אם זה קשור לנושא של עלות העבודה.

השעורים בלוח יי הקיים הם ללא שיפוי

מהאוצר. כשמוסיפים את השיפוי החלוקה

תהיה 0.15% ו-0.15%, בסר הכל 0.3%. הניכוי מהעובד נשאר ללא שינוי. האוצר משלים

לחישוב המעביד 0.05% ובסך הכל הפרשת המעביד היא 0.15%. ההפרשה לענף אבטלה נשארת

כשעור של 0.3%.

יש כאן בעיה מאד משמעותית של חלוקת

התשלומים ביו העובד לבין המעסיק. אני

שואלת למה ומתי שונתה הפרופורציה. לפי חוק הביטוח הלאומי, נכוו ל-1 באפריל 1987,

החלוקה היתה 0.2% המעביד ו-0.1% העובד. מדוע לא נשארה החלוקה הזאת?

הפרופורציה לפי לוח י' נשארת.

כשבאו להפחית את עלות העבודה בוטלו

היטלים שונים - הג"א וחינוך - והעבירו

את זה לנושא העבודה.

בסך-הכל חלקו של העובד בביטוח נשאר

ללא שינוי.

עקרונית אני בעד הגדלת ההפרשה לקרו

מ-3% ל-10% בתנאי שזה הולך לנושאים

שהם בתשתית - הכשרה מקצועית מכל הסוגים, הסבה מקצועית ועזרה, ביחוד לצעירים, להיכנס

למעגל העבודה. אני אומרת חד-משמעית שאני לא מוכנה שבהזדמנות חגיגית זו תינתן אחיזה

לתפקידים שוליים.



תוצרת הארץ זה לא רק מסע פרסום.

יש שוק משותף, יש מחויבויות של הממשלה לקנות ממדינות שאנחנו זקוקים להם. יש בעיה

של שער הדולר ויש בעיה של יצואנים שלנו לצאת החוצה, ויש הטבות לייבואנים. זו הבעיה

המרכזית להשתוללות הסחורה הזולה והזרה בארץ. זה עניו של מדיניות הממשלה, שבחלקה

אפשר אולי להצדיק אותה.

זה לא יכול להיות רק על-ידי פרסום.

הסכום של 350 אלף שקל לפרסום לא מתקבל את הדעת.

כל חברי הוועדה בעד חיזוק ועידוד

תוצרת הארץ אבל כספי הקרן לא צריכים להיות מנוצלים לעניו זה. לא בשביל זה יש קרו

למניעת אבטלה.

מהחומר שקיבלנו אני רואה שאיו שם

סעיפים שהיו בשנה שעברה, למשל חיילים משוחררים. השנה מדברים על שתי קבוצות - קצינים

וצעירות דחויות גיוס, כ-200 צעירות דחויות גיוס. היכו כל החיילים האחרים?

גם בדיקת תוצאות הפעולות למניעת

אבטלה - 100 אלף ש"ח - אנחנו מכירים ויודעים מה זה, זה סקרים וכו', זה רק עבודת

פקידים ועוד כסף. זה לא עוזר להחזיר עובדים. אני לא אומרת שלא צריך לבדוק אבל לא

סכום כל כך גדול.

הוצאות ארגוניות, בשנה שעברה זה

היה 20 אלף שקל והשנה - 50 אלף, פי שניים וחצי. על מה ולמה?

אני רוצה לחזור לעניו סולתם,

רבינטקס והתעשיה האווירית. הוועדה זאת טיפלה בנושא סולתם יותר מאשר בנושא אחר.

לוועדה הזאת היה חלק גדול מאד בהשפעה על משרד העבודה לפתוח כל מה שפתחו ביקנעם

בנושא הסבה. מאנשי המקום קיבלתי ידיעות על קיצוץ גדול ביקנעם. מסתבר שלא עשו שם

אלא מחצית העבודה.

כל הנושא של הקרן למניעת אבטלה,

שנכנסה גם להסבה מקצועית וגם להכשרה מקצועית, זה היה בשביל יקנעם קרו אור כמעט

יחידה. אנחנו עדייו לא חוגגים את עניו קבלת העבודות החדשות לסולתם. זה עדייו לא

סגור.

הוחלט על מכינה טכנולוגית. היא

היתה שנה. איו לה ערך בלי שנה שניה. והנה מודיעים שהיא לא תהיה. ביקנעם היתה מכינה

טכנולוגית והיא קוצצה. אני מבקשת פרטים על הנושא הזה.

אני לא רואה שאנחנו בשלים לאשר

את הבקשה להעלאת אחוזי ההפרשה. אני מבקשת שתביאו לנו פירוט על מה מתכוונים לעשות.

לא נוכל לאשר סכומים או-בלוק.

היו לנו שתי ישיבות מאד קשות בעניו

התעשיה האווירית. קשה לי לחייך. התעשיה האווירית, מעבר לפרוייקט של מטוס הלביא,

נמצאת היום במצוקה מאד מאד קשה. לפי הדיווחים שנמסרו לנו על מסגרת הצמצומים, 700

עובדים עומדים להיות מפוטרים בתקופה הקרובה. עובדי התעשיה האווירית אמרו שיש

לפחות 2000 עובדים נוספים, בלי קשד ל"לביא", ללא תעסוקה. להעמיד תנאי לגבי השנתיים

הקרובות, אני חושבת שזה משחק מחבואים, איו לזה סיכוי. לפי המצב היום הנהלת התעשיה

האווירית לא תוכל להתחייב שלא יהיו פיטורים בשנתיים הקרובות.

התעשיה האווירית. אנחנו מדברים

על מפעל שמעסיק היום 17 אלף איש,

מפעל שעבר טראומה של ביטול פרוייקט מטוס הלביא. זה נגמר. 3000 עובדים עזבו עת

המפעל. עבודות צה"ל שניתנו לתעשיה האווירית, ועל זה איו עורריו, מסתכמות ב-1900

עובדים. זאת אומרת, היה מדובר על 5000 עובדים עם ביטול פרוייקט הלביא. זה סגור.

עכשיו

אני צריכה לפטר עוד עובדים. ליושבת-ראש הוועדה אמרו 700 ולי אמרו 600.

אמרו לי 700-600. אני תמיד לוקחת את

המקסימום. נדבר על 600.

600. מבקשים סיוע. אמרנו, בבקשה, אבל

אנחנו רוצים להיות בטוחים שיש יציבות.

צריר לזכור שמשרד העבודה והרווחה הוא לא משרד שהממשלה הטילה עליו לטפל בנושא הזה.

במשר שנה יש בתעשיה האווירית, כמו

בסולתם, פרישה מהעבודה, באופו טבעי, בסביבות 4% - תאונות, גמלאות, חופשה ללא תשלום

וכוי. 4% זאת אומרת 700-680 עובדים בשנה. אמרנו, זו פליטה טבעית וגם אם יש התחייבות

שלא יהיו פיטורים - אי-אפשר למנוע פליטה טבעית. אמרנו לתעשיה האווירית: פליטה טבעית,

בבקשה. לכן יש להם מרווח של כ-700 עובדים בשנה.

הדרישה שלנו מקובלת על ועד העובדים

למרות שעד לפני שבועיים הם התנגדו לזה.

מי שלא יכול להתחייב לזה זו ההנהלה.

ההנהלה צריכה לתת תשובה.

אני לא יודע מה אמרו לך אנשי מפעל

סולתם. אני יודע מה קרה בסולתם ומה היתה כוונת הקרן. עם סולתם הלכנו יד ביד. היה

מדובר על מצב משברי בסולתם עד למצב של סגירה טוטאלית. אמרנו, אנחנו הופכים את סולתם

למרכז הכשרה. אנחנו באים לפתור בעיה, מתור סיכון.

מה היה קורה אם 4 חודשים היו עוברים

ללא קרן אור לסולתם?

הוועדה הזאת מחייסת חשיבות לסכומים.

צריו לראות מה היקף הקרן. 6.6 מיליון ש"ח זה כל ההיקף. צריך להבין על מה מדברים.

אם הולכים לתכנית בתעשיה האווירית, זה כמעט שליש הקרן. הם הגישו תכנית על 1.8.

זה לא מקובל עלי. זה חמור מאד. זו

שערוריה.

כל סדנא עולה 10,000 ש"ח.

מה קורה ביקנעם?

סיימנו שלב מסויים ביקנעם. יש פעולה

רגילה של משרד העבודה והרווחה. מה

שצריך להיות ביקנעם יהיה. עשינו צעד כדי למנוע משבר.

מכללות - לצערנו, בכל הארץ יש לנו

בעיה תקציבית.

השנה הקרן מקדישה להכשרה מקצועית פחות

מאשר לפני שנה.

למה?

סך כל הקרן הוא נתון. אם רוצים

להתמודד עם בעיות חדשות בכיוונים

חדשים ולא להפטיר כאשתקד אנחנו חושבים, בקרן ולא כמשרד, שאם היינו הולכים לנושא

של עידוד תוצרת הארץ, אנחנו ממלאים את תפקידי הקרן.

איר תעודדו את תוצרת הארץ?

איו כוונה לתת פרסום לקניית מגבת.

יש רעיון שצריך להיבדק, על משחק

לגילאי בית-ספר, שהיעד הוא תוצרת הארץ. יש רעיונות שונים איר להתמודד עם הבעיה.

אני חושב שאם זה יאושר אני אתייעץ עם אנטי מקצוע כדי ללכת בכיוון הזה.

לפי מה החלטתם על 350 אלף ש"ח?

לפי היכולת שלנו. מי שהעלה את הרעיון

הציע שזה יהיה 600 אלף.

אנחנו רוצים לתגבר את הנושא של הכשרה

מקצועית והלוואי ויכולנו להגביר את זה.

שריינו סכום של 100 אלף שקל לבדיקת

תוצאות הפעולה למניעת אבטלה. אולי זה יעלה רק 50 אלף. צריר לבחון את הדברים

ואם זה עולה 50 אלף, 70 אלף או 100 אלף לבדיקה חד-פעמית, אני חושב שזה שווה.

אני שמח שעקרונית יושבת-ראש הוועדה

תומכת בהגדלת השעור ל-10%.

עקרונית אין איתי ויכוח.

כל היעדים שהיושבת-ראש ציינה אותם,

אלה הם עקרונות הקרן.

אנחנו מצביעים על חיילים משוחררים

שמקבלים הכשרה מקצועית ועל צעירים שאנחנו מכינים אותם למקצוע לקראת הגיוס.

יש שילוב של פעולות הקשורות להכנה לקראת גיוס - מקצוע, מחנות צה"ל וכוי.

מר תמיר הסביר את הנושא של החלוקה

ביו הפרשת העוברים והפרשת המעבידים.

חבל שחבר-הכנסת פרץ עזב את הישיבה.

הסברנו למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על שיקום תעסוקתי לעובדים במפעלים

במשבר. אני חושב שהנושא ברור. נדמה לי טלא אהיה על תקן של נביא אם אומר שיהיו

השנה מפעלים במשבר ונצטרר להתכנס. הלוואי ואתבדה.

ולסעיף 5, פיתוח מקורות תעסוקה

למפוטרים במוקדי אבטלה. אנחנו מנסים לסייע בקליטת עובדים, ואזכיר את המרכז

בירוחם. השנה נסייע שם גם בהכשרה וגם בקליטה.

אנחנו מסייעים למובטלים ולסרבנים

על-ידי זה שמכניסים אותם לסדנא ומנסים להקנות להם הרגלי עבודה.

בחברה יש מוגבלים ונכים שעם הכשרה

מסויימת אפשר להחזיר אותם לעבודה פרודוקטיבית. אנחנו מדברים על יצירת 60 מקומות

עבודה במפעלי "המשקם" ו-20 מקומות עבודה במפעל יהלומי אלישיוב.



אני מצטער שהקרן החליטה לא להפנות

השנה נוער לתעסוקה בקיץ, בטענה שזה לא תפקיד הקרן. היתה טענה שזה יוצר אבטלה,

כי הנערים תופסים מקומות עבודה של עובדים. אחד השותפים בקרן התנגד להפניית

צעירים לתעסוקה בקיץ ולכן הסעיף הזה לא מופיע השנה בהצעה שלנו, אלא אם הוועדה

תחליט אחרת.

לדעתי, הרזרבה איננה גדולה, היא

קטנה. היא 10% מהתקציב. אילו היתה עומדת לרשותנו קרן יותר גרולה הייתי מפריש

סכום יותר גדול.

גם בשנה שעברה הרזרבה היתה 10%?

זה רשום בנייר שמסרנו לוועדה לפני

שנה.

אנחנו לא מבקשים הגדלת התקציב אלא

להוסיף 5% הפרשה, לפי החוק.

אנחנו לא מתכוונים לעשות פרסומת.

אנחנו מדברים על פעולות עידוד לצריכת תוצרת הארץ במקום תוצרת מיובאת.

פעולת הקרן, כולה, ולא חשוב מה

המקורות הכספיים, היא בעובד. אנחנו כמעט לא מסייעים למעבידים. לכן חישובים של

הפרופורציות אינם משנים.

אני מבקש שהוועדה תחליט במהרה,

כי אנחנו צריכים להתארגן.

אני מבקש להוסיף לדברים שאמרתי.

לאחרונה ראיתי מסמר של חוקר יפני

שקובע שהצלחת הכלכלה היפנית היא תודות למוטיבציה והתאמה של המדיניות הכלכלית של

הממשלה כלפי המשק. צריכה להיות התאמה מלאה של המדיניות, וכאן אנחנו מבקשים את

עזרת הוועדה.

אני מוכרח לומר שמדיניות רבות עושות

מאמצים גדולים לייצא אלינו את האבטלה שלהם.

יש הסכמים המחייבים הפחתת מכסים.

אבל מי שמכיר את הדברים יודע שיש מקומות שבהם במכס יש רק פקיד אחד ועובר זמן רב

עד לשחרור החפץ.

אינני מסכים לקביעה שתוצרת הארץ יותר

יקרה. יש מצרכים של תוצרת הארץ שמחיריהם זולים יותר אבל אנשים מעדיפים תוצרת חוץ.

זו בעיה של מנטליות שאנחנו צריכים להשפיע עליה. אנחנו מתכוונים להכין תכנית מסודרת.

התעשיינים עושים פרסומת, אני מתכוון

למבצע "כחול לבן", ולזה לא שותף איש חוץ מהתעשיינים.

העבודה על מנטליות וגישה צריכה להיות

בהיקף יותר רחב. אני מקווה שנצליח לפתח תכנית שתעזור לממש את הכוונות שלנו ליצירת

מקורות עבודה נוספים.

הכשרה מקצועית. הייתי בין אלה שהתנגדו

להגדלה אוטומטית או אפילו להשאיר את הדברים במתכונת הקודמת.



אביא דוגמה שנתקלנו בה. בקרית-

מלאכי היה מי שפנה אל העובדים במפעלים, תוך כדי העבודה, והציע להם ללכת להכשרה

מקצועית, להסבה מקצועית עם כל מה שקשור מסביב לזה. לדעתי, זה מחטיא את המטרה

שאליה מתכוונים. אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה עם בקרה יותר מלאה.

אם נעשה עבודה נכונה יהיה מאיפה

להעביר - אני מדבר על הרזרבה - ונוכל לעשות עבודה טובה.

בצנרת של הכשרה מקצועית יש כמה

דברים בצנרת, שעדייו לא מתבצעים.

אני הרגשתי שהגיע הזמן והנושא של

הקרן לא הובא לאישורה של הוועדה.

עובדה היא שהנושא לא הוגש לוועדה בזמן.

עקרונית אני מניחה שנאשר את ההגדלה.

אני חושבת שזה דבר חיובי. עם זאת יש לי השגות רי קשות לגבי החלוקה. ברגע שתביאו

הצעות מתוקנות ומפורטות, זה יועמד על סדר-היום.

יש לנו חשש, כל שנה, שהקרן באה

במקום תקציבי הממשלה. זה מטריד אנחנו. לסעיף 1 - הכשרה, הסבה ועדכונים מקצועיים

למובטלים - שהוא הסעיף הגדול ביותר, לסעיף הזה נתתם לנו את הפירוט הקטן ביותר.

כפי שאמרתי, לא נאשר רשימה אן-בלוק.

בעניו זה יש ועדה מקצועית.

אני רוצה שנקבל פרטים. אינני מוכנה

לאשר תקציב כשמה שנוגע לסעיף הגדול

ביותר אינני יודעת למה הכסף מיועד.

אני לא מקבלת את הפרופורציה ביו פיתוח

מקורות תעסוקה למפוטרים במוקדי אבטלה - 300 אלף שקל - לביו מבצע עידוד צריכת תוצרת

הארץ - 350 אלף.

אני מבקשת יותר פירוט לנושא של חיילים

משוחררים.

אני שואלת את נציג ההסתדרות: מה שהוחלט

לגבי יקנעם, על הצמצום, האם זה היה מקובל על ההסתדרות?

עניו הצמצום לא נדון.

כל מה שהיה בשנה שעבר לא מתקיים.

כך נאמר ממחוז הצפון ומצד מנהל האגף. אין תקציבים לקורסים ולכן לא נפתחו קורסים.

יש כסף. הכסף לקורסים הוא לא רק מהקרו

אלא גם מהתקציב של משרד העבודה. אם היה קיצוץ, יש בעיה של מדיניות המשרד. אני לא

מכיר את זה.

בקרו יש שלושה שותפים. שמענו על

שינוי מגמות. בישיבה הקרובה תפרטו

מה בא במקום מה כשמדברים על שינוי מגמות. אנחנו מבקשים פירוט לגבי מה שהיה ועומדים

לסגור, לגבי מקומות שבהם עומדים לצמצם או להמשיך.

אני פונה ומבקשת לשקול שוב את העניו

של תוצרת הארץ. בעיני זה סכום גדול ומוגזם. אני לא חושבת שזה תפקיד של משרד העבודה

והרווחה. לכל היותר צריכה להיות שותפות של משרד התעשיה והמסחר עם משרדים נוספים,

אולי משרד החינוך והתרבות.

ביפו יש הצלחה מפני שיש מדיניות

ממשלה. במדינת ישראל איו שום מדיניות ממשלה שנוגעת לקידום ופיתוח. אצלנו הורסים

את הייצוא וכולנו נלך לקניונים. יש יישוב שלא בונים בו עכשיו קניוו?



ברגע שאתם מוכנים, תודיעו לנו

וזה יועמד מיד על סדר היום.

אנחנו מוכנים להתחייב שזה יהיח

לקראת סוף השבוע.

אני מבקשת לקבל פרטים על מה שהיה

ביקנעם ומה עומדים לעשות.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15.