הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



-נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 458

ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ט באייר התשמ"ח- 16.5.88 - שעה 00.11

אי נמיר - היו"ר

י' ארצי

אי שוסטק

אי אדלר

יי חובב

מסקנות ועדה בנושאים הבאים -

1. הפסקת עבודתם של עובדי החפירות הארכיאולוגיות

בבית-שאן (הצעת חה"כ אי נמיר ושי דורון)

2. עצמאות המוסד לביטוח לאומי (הצעת חה"כ אי נמיר)

3. מצבם של ילדים בפנימיות (הצעת חה"כ אי סרטני,

מי רייסר, איית שאקי, שי בן-שלמה, אי נמיר, די צוקר,

גי שפט, שי וייס)

4. הסכנה הצפויה לקרנות הפנסיה (הצעת חה"כ יי ארצי)

5. המצב במפעל רום-כרמל (הצעת חה"כ חי גרוסמן)

6. מפעל שרון טכסטיל בפתח-תקווה(הצעת חה"כ ר' כהן).



היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום אישור נוסח מסקנות ועדת

ו. הפסקת עבודתם של עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית-שאן

2. עצמאות המוסד לביטוח לאומי

3. מצבם של ילדים בפנימיות

4. הסכנה הצפויה לקרנות הפנסיה

5. המצב במפעל רום-כרמל

6. מפעל שרון סכסטיל בפתח-תקווה.

אי אדלר;

(קוראת את המסקנות, ראה נספח לפרוטוקול).

היו"ר אי נמיר;

הוועדה מאשרת את נוסח המסקנות בתוספת התיקונים שהוסכם עליהם בין חברי

הוועדה. ושוב, תודה למזכירת הוועדה אסתר אדלר על הניסוח המעולה.

סיימנו את פרק המסקנות, זה פרק חשוב ביותר, והן תונחנה על שולחן הכנסת.

אני מודה לחברי הוועדה. הישיבה נעולה.

***

(הישיבה ננעלה בשעה 12:15)



הכנעת

מסקנות ועדות



ועדת העבודה והרווחה

16.5.88



נספח לפרוטוקול



מסקנות

ועדה העבודה והרווחה

בנושא

. "הפסקת עבודתם של עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית-שאן"

הכנסת העבידה לוועדת העבודה והרווחה ביום 29.7.87 את ההצעה לסדר היום של ת"כ

אודה נמיר ושרה דורון בנושא "הפסקת עבודתם של עובדי החפירות הארכיאולוגיות

- בבית-שאן".

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, לאחרונה ביוס 21.3.88, וכן במסגרת דיוניה על

מצב התעסוקה בבית-שאן ובמסגרת דיוניה על נושא מעמדו של ערי-הפיתוח.

הוועדה שמעה על מצבה הקשה של בית-שאן בתחום התעסוקה. מספר מפעלים נקלעו

לקשיים והעבודה בהם צומצמה בהדשים האחרונים - ביניהם מפעל הזיתים, מפעל

רבינטקס, מפעל ראדא (עם ביטול פרוייקט ה"לביא"), המפעלים האזוריים ועוד.

הוועדה שמעה כל עתידה הכלכלי והתעסוקתי של בית-שאן - בפיתותה כאתר תיירות

ייחודי הבנוי על עתיקותיה הנדירים כמו התיאטרון הרומי, האמפיתיאטרון, תל

בית-שאו, הקרדו, הפורום הרומי ועוד. פיתוחם של אחרי התיירות אמור לתת תעסוקה

למספר רב של עובדים הן בשלב של עבודות הפיתוח והן לאחר שייפתחו האתרים

לתיירים.

הוועדה שמעה כי במטרה להקל על מצוקת האבטלה בבית-שאן הועסקו בחדשים האחרונים

כ-100 מובטלים בפיתוח אתרי החפירות הארכיאולוגיות, בהקצבה מיוחדת של

כתצי-מליוך ש"ח שהעמידו למטרה זו משרד החינוך והתברות, משרד האוצר ומשרד

התיירות משאזל הכסף פוטרו רוב המועסקים ועבדו למעגל מקבלי הבטחת הכנסה. בתודש

ינואר 1968 הועסקו בחפירוה כ-70 מקבלי הבטחת הכנסה מבין תושבי בית-שאן, ועוד

כ-80 עובדים מהסביבה. באותו חודש נרשמו בבית-שאו כ-300 דורשי עבודה, מהם

כ-150 קיבלו דמי אבטלה ו-21 קיבלו הבטחת הכנסה. הוועדה שמעה כי עד כה לא

מומשו התחזיות של השקעות בפיתוח מפעלי כלכלה אחרים בעיר, שיתנו תעסוקה לדורשי

העבודה, בעיקר לצעירים משוחררי צה"ל ובעלי השכלה. כ-400 חושבים עזבו את בית

שאן בחדשים האחרונים. ...2/







בראשית חודש מרץ 1988 קיבלו כל 130 עובדי החפירות הארכיאולוגיות הודעות

פיטורים, וחזרו למעגל מקבלי דמי אבטלה. בהמלצת הוועדה נדחו הפיטורים עד לאחר

חג הפסח.

ו) הוועדה ממליצה בפני שר התיירות לפעול ביחד עם שר האוצר ושר החינוך והתרבוח

למציאת התקציב המיוחד הנדרש להמשך פיתוח האתרים הארכיאולוגיים ואתרי

התיירות בבית-שאן. הוועדה רשמה לפניה כי האוצר הביע בעבר הסכמתו להעמיד

כספים למטרה זו בתנאי שנזשרד החינוך והתרבות ומשרד הח"רוח יעמידו סכומים

מקבילים מתקציבי משרדיהם. הוועדה פונה לשר התיירות לפעול למימוש הצעה זו."

עד אז קוראת הוועדה לשר התיירות לפעול ביחד עם השרים הנוגעים בדבר למניעת

פיטוריהם של עובדי החפירות ©פיטוריהם נדחו עד לאחר הפסח.

2) הוועדה פונה לשר התעש"ה-והמסחר לפעול באמצעות מרכז ההשקעות לבדוק

אפשרויות של משיכת משקיעים ופיתוח מפעלים נוספים בבית-שאן, שיאפשרו מגווך

תעסוקתי ויתנו פתרון בעיקר לצעירים ולמשכילים.

3} הוועדה פונה לשר העבודה והרווהה לפעול במסגרת האגף להכשרה מקצועית לפתיחת

קורסים להכשרה מקצועית, מבוססים על צרכי התעסוקה החזויים לבית-שאן, בשיתוף

עם משרד התעשייה והמסחר.

4) הווערה מבקשת משר העבודה והרווהה, שר התעשייה והמסחר ושר התיירות לדווח לה

על ההתקדמות בנושא כעבור 3 חדשים.

ירושלים, כ"ט ואייר התשמ"ח

18.5.1988



הכנסת

מסקנות ועדות



2. מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"עצמאות המוסד לביטוח לאומי"

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרוותה ביום הי בחשוון התשמ"ח (28,10.87) את

ההצעה לסדר-היום של ת"כ אורה נמיר בנושא "עצמאות המוסד לביטות לאומי".

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, ושילבה את הרירו בהצעת ת"כ ת. גרוסמו בנושא

"הורדת שעורי הביטוח הלאומי שמשתלמים ע"י המעסיקים ופגיעה נוספת בקצבאות".

במהלד הדיון שמעה הוועדה בין היתר את שר העבודה והרוותה, את מזכ"ל ההסתדרות,

את מנכ"ל המוסד לביטות לאומי, ואת נציגי האוצר והתאתדות התעשיינים.

הנושא הועלה על רקע ההחלטה להוריד את עלות העבודה למעסיקים ע"י הפחתה של 1,2

מיליארד ש"ח בתשלומי המעסיקים לביטות הלאומי, ושיפוי המוסד על-ידי האוצר

בסכום המופתת. הווערה שמעה כי חלקן של האוצר בתקבולי הביטוח הלאומי גדל והולד

בהתמדה לעומת חלקם של המבוטתים - ועומד כבר כיום על 63%. תלקם של המעסיקיס

בגביית דמי הביטות הלאומי ירד ב-8%, ועומד כיום על 3.2% בלבד, לעומת דמי

הביטות של השכירים שלא הופתתו כלל ונשארו בשעור של 5.3% משכרם. הוועדה שמעה

כי הפחתה אתידה של עלות דמי העבודה לכלל המעסיקים, ללא אבחנה בין המגזר

היצרני והמגזר העצמאי-מסחרי, מבטל למעשה את הכוונה שמאחורי ההפחתה הזו:

להפחית אח עלויות הייצור של המגזר היצרני כדי לאפשר לו לעמוד בתחרות. מ-70%

מן ההפחתה נהנים מגזרים שלא היתה כל כוונה להוסיף על רווחיהם בדרך זו.

ביום 21.12.87 הוגשה בשם כל חברי ועדת העבודה דהרוותה הצעת תוק פרטית המבטלת

את הפחתת שעורי הביטוח הלאומי שמשלמיס העצמאים והמעסיקים.

...2/

ו) הוועדה רואה במוסד לביטוח לאומי מכשיר ראשון-במעלה לביצוע מדיניות חברתית

עצמאית ובלתי תלויה, והשיבות עליונה בשמירה על איזון נאות בין מרכיביו.

הוועדה סבורה כי עיקר חשיבותו של המוסד לביטוח לאומי - בעצמאותו

ובאי-תלותו באוצר המדינה ובתכתיביו. הוועדה מתנגדת לכל שינוי חד-צדדי

בעקרונות הביטוח הלאומי כפי שהנחו אח מייסדיו וכפי שנקבעו בחוק הביטוח

הלאומי משנת 1973.

2} הוועדה תומכת בנסיון להפחית את עלות העבודה של המגזר היצרני, כדי לאפשר לו

להתבסס ולעמוד בתחרות בשוקי העולם, וכדי להלחם באבטלה ולהבטיח מקומות

תעסוקה ורמת שכר נאותה לעובדים רבים ככל האפשר.

הוועדה סבורה שהדרך של הקלות גורפות ברמי הביטוח הלאומי לכל העצמאים

והמעסיקים, ללא אבחנה, מחטיאה מטרה זו, וגורמת לגידול רווחים בלתי

מוצרק למגזרים הלא-יצרניים. העברת חלקם של המעסיקים בדמי הגביה של הביטוח

הלאומי לאוצר פוגעת בעצמאות המוסד והופכת אותו למעשה לסניף של האוצר.

3) הוועדה דוחה כל הצעה לפתור בעיות בתקציב המדינה באמצעות הביטות הלאומי -

אם "בדרך של שינוי ברמת התקבולים של המוסד וביחס שביו תקבולי העובדים

והמעסיקים, ואם בדרך של מיסוי הקצבאות בענפי הביטוח השונים. הוועדה

מתנגדת לכל נסיון להפוך את הביטוח הלאומי למס-הכנסה-בי. הוועדה קוראת לשר

העבודה והרווחה לעמוד על המשמר ולפעול בהתמדה נגד הצעות מסוג זה.

4) הוועדה דוחה כל הצעה שתפגע בדרך כלשהי בקצבה זו או אחרת מקצבאות הביטוח

הלאומי. הוועדה מברכת על המלצות ועדת ששינסקי שפורסמו לאחרונה בדבר החזרת

קצבת הילד הראשון וביטול מיסוי קצבת הילד השני והשלישי. הווערה קוראת לשר

האוצר לאמץ המלצות אלו ולפעול להעברת החקיקה הנדרשת בנדון.

5) הוועדה חוזרת על מסקנותיה כפי שהונחו על שולחן הכנסת ביום 16.12.87 בנושא

"הורדת שעורי הביטוח הלאומי המשתלמים ע"י המעסיקים ופגיעה נוספת בקצבאות".

6} הוועדה מבקשת משר האוצר ומשר העבודה והרוותה לדווח על ביצוע המסקנות כעבור

3 חדשים,

ירושלים, כ"ט באייר התשמ"ח

16 במאי 1988



הכנסת

מסקנות ועדות



3. מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"מצבם של ילדים בפנימיות"

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרוותה ביום י"ב בחשוון התשמ"ח - 4.11.87 את

ההצעה לסדר-היום של ת"כ א. סרטני. מ. רייסר, א.ת. שאקי, ש. בו-שלמה, א. נמיר,

ר. צוקר, ג. שפט וש. וייס בנושא "מצבם של ילדים בפנימיות".

הנושא הועלה על רקע פרסום מחודש של הדו"ת של פרופ' יונה רוזנפלד משנת 1981

בדבר ילדים במוסדות פנימייתיים בישראל, ועל רקע פרסום מטעם דר' יצחק קדמו,

יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד, של חוברת ערויות בדבר מקרי התעללות רבים

בילדים בפנימיות.

הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות, במהלכו שמעה את מנכ"ל משרד העבודה והרוותה,

את פרופ' יונה רוזנפלד ואת דרי יצתק קרמו, וכך נציגים של גופים וארגונים

המקיימים פנימיות, ומנהלים של מספר פנימיות לילדים.

הוועדה שמעה על תנאי העבודה בפנימיות השונות - על סוגי התניכים המתתנכים בהן,

ועל הקשיים להתמודד עם המצוקות ועם הרקע הסביבתי, החברתי והמשפחתי של רבים מן

החניכים.

לוועדה נמסר כי הממצאים הקשים שפורסמו בדו"תות מתייחסים ל-20 מבין 60

הפנימיות המטפלות בילדים עד גיל 12. הוברר שאיו מדובר באירוע חריג בפנימיה זו

או אתרת - אלא בתשתית של המערכת כולה. הוועדה שמעה כי הממצאים של הרו"ח משנת

1981 תקפים גם היום, והעדויות שנוספו וצורפו לו מעידים על התערערות נוספת של

המצב.



הוועדה שמעה הערכות כי כ-%5 מהילדים בארץ עד גיל 14 (כ-7600 במספר), וכ-20%

מהנערים מעל גיל 14 (כ-20 אלף), מתחנכים בפנימיות - מספר שיא-לעומת מדינות

מתקדמות אחרות. הוועדה שמעה על מצבך הקשה של הפנימיות ביו היתר בגלל תוסר

תקציב ובגלל השמת-יתר של ילדים בפנימיות. התקציב הכולל של משרד העבודה

והרווחה להתזקת ילדים בפנימיות ב-1987 הגיע לכ-48 מיליון ש"ח, לפי תחשיב של

600 ש"ח לילד לחודש - מחצית מך העלות הריאלית המינימלית.

הוועדה שמעה על מצב חמור במיוחד בחתום הפיקוח והביקורת על הפנימיות: 11

מפקחים בלבד מטעם המשרד ממונים על כ-200 פנימיות בארץ - ממוצע של מפקח אחד על

18 פנימיות.

הוועדה שמעה כי איש אינו יודע למעשה כמה פנימיות יש כיום בארץ, וכמה ילדים

מתחנכים בפנימיות. המצב חמור במיוחד בפנימיות החרדיות, המתעלמות מכל דרישה של

דיווח וקבלת פיקות וביקורת. לוועדה נמסר כי ידוע כיום על 24 פנימיות חרדיות

בארץ הפועלות ללא רשיוו.

1) הועדה מביעה דאגה חמודה נוכת העדויות שפורסמו ע"י דרי קרמן בדבר מצבם של

ילדים בפנימיות - המאששות גס היום את דו"ח רוזנפלד משנת 1981 על

הפנימיות. הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה להעניק לטיפול בנושא הפנימיות

את העדיפות המתאימה בתקציב המשרד ובתשומת לבו.

2) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לקביעת קריטריונים אחידים לקבלת

ילדים לפנימיות, כדי להימנע ממוצב שיישלחו לפנימיות ילדים שאינם צדיכים

להמצא בפנימיה. הוועדה פדנה לשר העבודה והרווחה לפעול בדחיפות לחיסול

התופעה של "ציד ילדים" לפנימיות, המבוצע ע"י נציגים של פנימיות חרדיות

שונות הסובבים בישובים ו"צדים" תמורת תשלום ילדים לפנימיות מסויימות.

. 3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווהה לבדוק את התחשיבים של החזקח ילד בפנימיה,

במטרה לעדכן את התעריפים בהתאם.

4) הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה לערוך סקר של הפנימיות בארץ ושל

הילדים המתחנכים בהן - כדי להגיע לידע מרוכז ומעודכן בדבר מספר הילדים

בכל עת בכל פנימיה ומספרן הכללי של הפנימיות בארץ - מכל הסוגים.

5) הוועדה פונה לשר העבורה והרווחה להגביר את אכיפת תוק הפיקוח על המעונות

בכל הנוגע לרישוי פנימיות, וכן להגביר את הביקורת בפנימיות, כולל

הפנימיות החרדיות, גם באמצעות ביקורת בשעות בלתי-שגרתיות, וסגירת

פנימיות שאינן עומדות בדרישות. זאת כרי למנוע הישנות מצבים כפי

שמתוארים בדו"חות ובעדויות על הפנימיות.

6) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול להידברות בין-משרדית לשם קביעוו

מדיניות אחידה בנושא הפנימיות, וכן לממש החלטות הממשלה בדבר הקמת רשות

ארצית משותפת ומתואמת לפנימיות.

7) הממשלה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול להעמקת הפיתות וההכשרה של כוח-אדם

מתאים ומיומן לפנימיות ולהעלאת רמתם של המדריכים.

8) הוועדה מביעה הערכתה למועצה הלאומית למען הילד, המגלה עירנות ראויה לנעשה

בפנימיות. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול להגברת הפעילות

ההתנדבותית בנושא הפנימיות; בין היתר לשקול הפעלת קבוצות של נאמני -

ציבור ליד כל פנימיה, שיוכלו להכנס לפנימיה בכל עת לצורך בדיקה וייעוץ.

9) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה לדווח לה על ההתקדמות בנושא בתוך 6

חדשים.

ירושלים, כ"ט באייר התשמ"ח

16 במאי 1968



הכנסת

מסקנות ועדות



4. מסקנות

ועדה העבודה והרווחה

בנושא

"הסכנה הצפויה לקרנות הפנסיה"

הכנסח העבירה לוועדת העבודה והרוותה ביום גי בכסלו התשמ"ח - 24.11.87 את

ההצעה לסרר-היום של ת"כ יצתק ארצי בנושא "הסכנה הצפויה לקרנות הפנסיה".

הוועדה דנה בנושא בארבע ישיבות, במהלכן שמעה בין היתר את נציגי שוק ההון

באוצר, את יו"ר האגף לבטתוו סוציאלי בהסתדרות ואת מנהל "מבטוזיס", את נציגי

המוסד לביטוח לאומי ונציגי המעסיקיס, וכן כלכלן מומתה לביטות פנסיוני.

.הנושא הועלה בעקבות דו"ת של ועדה בין-משרדית בראשות סגן הממונה על שוק ההון,

וההחלטה שנתקבלה בדבר איתור קרנות הפנסיה של ההסתדרות. ממצאי הדו"ת עוררו

חילוקי דעות בין מומתים לגבי מצבן האמיתי של קרנות הפנסיה ויכולתן להחזיק

מעמד לאורך ימים ולעמוד בעתיד בהתחייבויותיהן למבוטחים.

ו) ועדת העבודה והרווחה מביעה דאגתה העמוקה נוכח הנתונים שנמסרו ברבר מצבן

החמור של קרנות הפנסיה. הוועדה סבורה כי לא ניתן עור להתעלם מן הנישא,

וכי ללא פתרון יסודי למצבן של הקרנות צפויה תוך שנים ספורות התמוטטות של

כל מערד הביטוח הפנסיוני במרינה. הווערה פונה לשר האוצר ולאחראים על

הביטוח הפנסיוני לפעול בדחיפות ומתוך תיאום למציאת פתרונות הן לטוות מיידי

והן לטווח ארוך לבעיות הביטוח הפנסיוני הכולל - הן פנסיות תקציביות והן

קרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים וכל ביטוח פנסיוני אחר, בין לגבי זכויות

שנצברו בעבר ובין לגבי זכויות חדשות שייצברו בעתיד. זאת במטרה להבטיח את

זכויותיהם של עובדים הפורשים לגמלאות, למנוע את שתיקת הפנסיות ולאפשר

לגמלאים ליהנות בכבוד מפירות שצברו בזכות ולא בחסד בשנות עבודתם.

2) הוועדה מברכת על החלטת ההסתררות לאתר את כל קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.

הוועדה סבורה כי איתור הקרנות יתרום לתסכון בניהול כספי הקרנות ולשימוש

יעיל יותר בכספיהן, לטובת המבוטחים.

3) הוועדה מביעה דאגתה נוכח התהליך המתמשך של שתיקת הפנסיות, הנובע בעיקרו

משיטת העדכון והצמדת הפנסיות. הוועדה ממליצה בפני שר האוצר לפעול ביחד

עם הגופים העוסקים בביטות פנסיוני לפתרון בעיית רכיבי הפנסיה ודרכי

ההצמדה והעדכון השוטף של התשלומים הפנסיוניים.

...2/



4) הוועדה ממליצה בפני שר האוצר להקים ועדה משותפת לממשלה ולגופים העוסקים

כביטוה פנסיוני לבדיקה ולהצעות פתרון בנושאים השנויים במחלוקת, ביו היתר:

(א) בנושא של אחוזי הריבית שמשלם האוצר לקרנות הפנסיה על הפקדותיהן -

בהתחשב בתנאי הריבית הנהוגים בשוק.

(ב) בנושא הבללת רביבי שבר נוספים המשמשים בסיס לחישוב הפנסיה.

(ג) בנושא האפשרות של שינוי גיל הפרישה והשפעתו על זבויות הפנסיה של

המבוטחים ועל מצבן של הקרנות.

6) הוועדה ממליצה בפני שר האוצר לפעול לסיום מהיר של המו"מ עם נציגי

ההסתדרות והמעסיקים בדבר הפרשת האחוז העשירי של תוספת השבר שהוסבם עליה,

לביטוח הפנסיוני.

7) הוועדה תומבת בחקיקת חוק פנסיה ממלכתית בדרד לפתרון בעיות הביטוח

הפנסיוני ומניעת התמוטטותן של קרנות הפנסיה. הוועדה קוראת לשר העבודה

והרווחה לפעול לזירוז הליכי החקיקה של חוק פנסיה ממלכתית - בתיאום עם

נציגי העוברים והמעסיקים.

8) הווערה מבקשת משר האוצר ומשר העבורה והרווחה לדווח לה על הנושא כעבור 6

חדשים.

ירושלים, כ"ט באייר החשמ"ח

16 במאי 1988



הכנסת

מסקנות ועדות



5. מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"המצב במפעל רום-כרמל"

ועדת העבודה והרווחה החלה ביום 3.8.87 לדון במצב במפעל "רום-כרמל", וקיימה

שלוש ישיבות בנושא. ביום כי באלול התשמ"ז (4.9.87) העבירה הכנסת לוועדה את

ההצעה של ח"כ תייקה גרוסמן בנושא "המצב במפעל דום-כרמל". בישיבותיה שמעה

הוועדה ביו היתר את שר התעשייה והמסחר, אח מנכ"ל בלל-תעשיות, את מנכ"ל אורדן,

את נציגי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ואת נציגי ההסחדרוח, מועצוח פועלי

חיפה, טירה ונשר, ונציגי העובדים במפעל.

וי

הנושא הועלה על רקע החלטת הנהלת חברת "כלל" ו"אורדך" לסגור את מפעל רום-כרמל

בטירת-הכרמל ולפטר את 120 עובדיו.

הוועדה שמעה על מצבו של המפעל והשתלשלות העניינים בו בעיקר מאז 1976, כשנרכש,

בתמיכה ממשלתית ניכרת, ע"י חברת "אורדן" שבבעלות קונצרן "כלל". הוועדה שמעה

על פעולות ההתייעלות והסבת הייצור שעבר המפעל, תוך הבנה ושיתוף מלא מצד

העובדים. הוועדה שמעה כי מדובר במפעל פעיל ובריא, הנהנה מהזמנות רבות בעיקר

מחו"ל, וצוות עובדים מקצועי ומיומן המסוגל ומעוניין לספק כל הזמנה, ולעבוד

בשיתוף פעולה מלא עם ההנהלה.

הוועדה שמעה כי הבעיה העיקרית במפעל הינה רנטביליות נמוכה בעקבות הקפאת שער

הדולר והעובדה שעיקר תוצרתו של המפעל מיועדת ליצוא לארצות-הדולר. הנהלות

"אורדן" וייכלל" סירבו להיעתר לפניות הוועדה להימנע מסגירת המפעל עד שחיערד

בדיקה אובייקטיבית של נושא הרנטביליות ע"י משרד התעשיה והמסתר, והם איתנים

בדעתם לסגור את המפעל. ביום 17.8.87 נסגר המפעל סופית.

1) ועדת העבודה והרווהה מביטה מחאתה על דרך הטיפול של הנהלות "כלל" ו"אורדן",

שהביאה לסגירת מפעל רום-כרמל ולפיטורי עובדיו, ועל סרובו להצעת העזרה

שהציע שר התמ"ס במטרה להבריא את המפעל. הוועדה סבורה שמאחורי התלטת הסגירה

עמדו שיקולים זרים של הנהלח "בלל" ו"אורדן" שאינם מתאימים לקונצרן שעיקר

הונו כסף ציבורי, אשר נעזר בעת רכישתו ע"י הממשלה וקיבל הקלות והטבות

ניכרות כמפעל באזור פיתוח.

2) הוועדה מוצאת לנכון לציין במיוחד אח יחסן הבלחי-נסבל של הנהלות "אורדן"

וייכלל" כלפי העובדים - שמקומו לא יכירנו ביחסי העבודה במדינת ישראל.

3) הוועדה פונה לשר התעשיה-והמסחר לפעול במסגרת סמכויותיו כדי למנוע בעתיד

אפשרות לשנות ללא אישור של מרכז ההשקעות יעדם של מפעלים שנהנו מכספי

ציבור. במסגרת זו מחליצה הוועדה בפני שר התעשיה-והמסתר לבדזק בין היתר

אפשרות של תיקוני חקיקה בנדון.

4) הוועדה ממליצה על יזמת תקיקה שתבטיח בתוק מימוש זכות-קדימה של עובדים

במפעל שנסגר, פורק או פשט-רגל, לרכוש את המפעל או להמשין להפעילו עד

למציאת פתרון הולם.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה ליזום בדחיפות בדיקה מחודשת של החוקים

והתקנות הנוגעים לזכויותיהם של עובדים במקרה של סגירת מפעל, במטרה לוודא

שזכויותיהם בכל מקרה לא ייפגעו ושיקבלו את מלוא התמורה והזכויות המגיעות

להם בשכר, תנאי פרישה, פיצויים וכדומה, כראוי לחברה מתוקנת.

6) הוועדה מבקשת משד התעשייה והמסחר ומשר העבודה והרוותה לרוות לה בנושא תון

3 חודשים.

ירושלים, כ"ט באייר התשמ"ח

16 במאי 1988



הכנעת

מסקנות ועדות



6 . מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"מפעל שרון-טכסטיל בפתח-תקווה"

ועדת העבודה והרווחה החלה ביום גי בחשוון החשמ"ח 26.10.87 לדון בסגירת מפעל

שרון-טכסטיל בפתח-תקווה, הוועדה קיימה שלוש ישיבות בנושא. ביום די בכסלו

התשמ"ה 25.11.87 העבידה הכנסת לוועדה הצעה לסדר-היום של ח"כ רן כהן בנושא

"מפעל שרון-טכסטיל בפתת-תקווה".

הנושא הועלה בעקבות התלטת בעלי המפעל - בני משה קדאסו - לסגור את מפעל

הטכסטיל, לפטר את 180 העובדים, ולהסב את השטת למוסך של מכוניות שהבעלים הם

סוכני היבוא שלהן.

במהלך דיוניה שמעה הוועדה את נציגי משרד התעשיה-והמסתר, התאחדות התעשיינים,

ההסתדרות, מועצת פועלי פתח-תקווה, ותברי ועד העובדים של המפעל. נציגי הבעלים

והנהלת המפעל סירבו להופיע בפני הוועדה.

הוועדה שמעה על התלטתס החד-צדדיח של בעלי המפעל לסגוד אותו לאחר 35 שנות

קיומו, ולפטר אח העובדים מבלי שהוכרז על סכסוך עבודה, מבלי לבוא עם העובדים

בדברים ותוך תנאי פרישה שאינס מתקבלים על הדעת בתברה מתוקנת.

הוועדה שמעה כל מדובד במפעל שנהנה שניס רבות מצודות שונות של עזרה כספיח

מהמדינה, ועתה נזרקים לרתוב 180 עובדיו, שרביס עבדו בו עשדות שניס וששכרת

היה נמוך מאד - ועם הפיטורים יקכלו פנסיה או פיצויים כמעט אפסיים.

הוועדה שמעה על סרובם של הבעלים להידבר עם העובדים או לבוא לקראתם הו בנוגע

לעצם ההחלטה לסגור את המפעל והן בנוגע לתנאי הפרישה של העובדים.

...2/



1) הוועדה מביעה גינוי חריף לנעלי המפעל "שרון-טכסטיל" בפתח - תקווה משה

קראסו - על הדרך בה הנחיתו על העובדים החלטה חד-צדדית לסגור מפעל

יצרני פעיל ובריא כרי להפוך אח השטח למגרש-מכוניות. במיוחד מוקיעה הוועדה

את הבעלים על דרך הטיפול הבלתי אנושית ב-180 העוברים - רבים מהם

ותיקים שנתנו עשרות שנות עבודה מסורה למפעל ואשר היו ראויים להתחשבות

רבה יותר ולתנאי פרישה נאותים יותר.

2) הוועדה חפנה את תשומת לבו של שר התעשייה והמסחר לסעיף ו לעיל, ופונה אליו

לפעול ומסגרח סמכויותיו כדי למנוע בעחיד אפשרות לשנוח ללא אישור של מרכז

ההשקעות יעדם של מפעלים שנהנו מכספי ציבור. במסגרת זו ממליצה הוועדה בפני

שר התעשייה והמסחר לבדוק ביו היתר אפשרות של תיקוני חקיקה בנדון.

3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה ליזום בדחיפות בדיקה מחודשת של התוקים

והתקנות הנוגעים לזכויותיהם של עובדים במקרה של סגירת מפעל, במטרה להבטיח

כי הפסקת עבודתם - אם היא בלתי נמנעת - תלווה בתנאי פרישה הוגנים וראויים

לחברה מתוקנת.

4) הוועידה מבקשת משר התעשייה והמסחר ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על הנושא

כעבור 6 חרשים.

ירושלים, כ"ט באייר התשמ"ת

16 במאי 1988