הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נ וסח יא מתוקן



פרוטוקוי מס' 446

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ב', ג' בניסן. התשמ"ח. 21.3.88. שעה 10.00

א. נמיר - היו"ר

ח. גרוסמן

י. שמאי

א. שוסטק

מוזמנים;

ש. בן-לולו - ראש מועצת פועלי בית שאן

פ. קבלו - מזכיר מועצת פועלי בית שאן

א. שלו - ראש מינהל התרבות, משרד החינוך והתרבות

ש. ייבין - מ"מ מנהל אגף העתיקות,

י. פרץ - ועד אתר החפירות, מועצת פועלי בית שאן

א. ביטון - " "

י. אזולאי - יי יי

ו,. רואימוס - יי יי

ר. שוב - יי יי

י. ברגר - אגף התקציבים משרד האוצר

ג. שניר - אגף התקציבים משרד האוצר

נ. פרץ - הממונה על התקציב בחברה רוממשלתית

לתיירות

אליעזר יוסף - מנהל הפרוייקט בבית-שאן, החברה

הממשלתית לתיירות

י. עירן - ההסתדרות

א. קולא - ממונה על הבטחת הכנסה ותל"ם,

שירות התעסוקה

ג. חביליו - מנהלת המדור לתאומי כוח אדם,

שירות התעסוקה

נ. לבון - הממונה על הבטחת הכנסה, המוסד

לביטוח לאומי

מזכירת הוועדה;

א. אדלר

רשמה - ש. לחוביצקי

פיטורי 130 עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית שאן.



פיטורי 130 עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית-שאן

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. זוהי ישיבה

שהוספנו שלא מן המנין כדי לדון בנושא שהוא כמעט נושא נצחי בעבודת ועדת

העבודה והרווחה וזהו נושא החפירות בבית שאן. הנושא הוא פיטורי 130 עובדי

החפירות הארכיאולוגיות בבית-שאן.

ביום שלישי ביולי 1985 העבירה מליאת הכנסת לוועדת העבודה והרווחה

שלוש הצעות לסדר היום של חברי הכנסת יאיר צבן, אורה נמיר ורן כהן בנושא

האבטלה בבית שאן. במסקנות שהנחנו על שולחן הכנסת כבר אז בין היתר סיפרנו

על הקמת מרכז להכשרה מקצועית בבית-שאן ואז פנינו - וזו היתה הפניה הראשונה

שהיתה - לשר התיירות לפעול לפיתוח אתרי התיירות הטבעיים של בית שאן. אני

באמת זוכרת שאז ראש המועצה, מר שלמה בן-לול, פרש בפנינו תכנית,שלנו נראתה

כמו איזה חלום אבל הסתבר שגם חלומות אפשר לפעמים להגשים, על תחילת הפיכת

בית שאן לאתר תיירות. אנחנו אז המלצנו לפעול לפיתוח אתרי התיירות הטבעיים

של בית-שאן, בין היתר התיאטרון ופרוייקטים אחרים, כדי לנצל את הפוטנציאל

התיירותי העצום של האיזור. הוועדה פנתה לשר האוצר ולשר הפנים שלא להחיל

את גזרות הפיטורין כי אז עמדו לפטר מהמועצה ר1מקומית עובדים ואותם, אם איני

טועה, כבר מזמן פיטרו. זה היה בשנת 1985.

ב-29 ליולי 1987 העבירה מליאת הכנסת לוועדת העבודה והרווחה שתי הצעות

לסדר היום של חברות הכנסת אורה נמיר ושרה דורון בנושא הפסקת עבודתם של

עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית שאן. אנחנו אמנם עוד לא הנחנו את

המסקנות בנושא על שולחן הכנסת וזאת בשל העומס המוטל על עבודת מזכירות

הוועדה, אבל הן כבר למעשה מוכנות לאישור שלנו. במסקנות אלה נאמר כי

"הוועדה ממליצה בפני שר התיירות לפעול ביחד עם שר האוצר ושר החינוך

והתרבות למציאת התקציב המיוחד הנדרש לפיתוח האתרים הארכיאולוגיים ואתרי

התיירות בבית-שאן. הוועדה רשמה לפניה כי האוצר הביע בעבר הסכמתו להעמיד

כספים למטרה זו בתנאי שמשרד החינוך והתרבות ומשרד התיירות יעמידו סכומים

מקבילים מתקציבי משרדיהם. הוועדה פונה לשר התיירות לפעול למימוש הצעה זו.

הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר לפעול באמצעות מרכז ההשקעות לבדוק אפשרויות

של משיכת משקיעים לפיתוח מפעלים נוספים בבית שאן, אשר יאפשרו מגוון

תעסוקתי וימציאו פתרון בעיקר לצעירים ולמשכילים. הוועדה פונה לשר העבודה

והרווחה לפעול במסגרת האגף להכשרה מקצועית לפתיחת קורסים להכשרה מקצועית

המבוססים על צרכי התעסוקה החזויים בבית-שאן, בשיתוף עם משרד התעשיה

והמסחר".

אני אישית טיפלתי אז בנושא ושוחחתי גם עם שר האוצר, גם עם שר התיירות

וגם עם שר התינוך והתרבות על כך שיימצאו הכספים כדי שאותם 130 עובדים

יוכלו לעבוד. זה היה מותנה בכל משרד ודווקא למשרד האוצר היה, נדמה לי,

איזה סכום של 300 אלף שקל. היה קושי גדול מאד לקבל את מה שנקרא "מצ'ינג"

גם ממשרד החינוך והתרבות וגם ממשרד התיירות. כפי שאמרתי, דיברתי עם השרים

ולאחר מאמצים גדולים אני חושבת שהכסף נמצא והמשיכו בתפירות.

לפני שבוע התקשר אתי מזכיר מועצת פועלי בית-שאן ומסר לי שעכשיו היו

כבר מוכנים מכתבי הפיטורין ל-130 העובדים. אנחנו נשמע עכשיו מדוע הוכנו

מכתבי פיטורין אלה, האם הם רק פיטורין משום שלא רוצים לתת קביעות - וגם זה

קורה, מפטרים ואחר-כך מקבלים חזרה לעבודה - או שהפיטורין נובעים מכך שאזלו

הכספים. אני מבינה שהענין עוכב אבל העיכוב הוא רק עיכוב של כמה ימים

והאיום של פיטורין עדיין קיים.

אני רוצה להזכיר לחברים שמהדיונים הארוכים שהיו לנו בנושא בית שאן

אנחנו יודעים שכל הזמן ישנם בבית שאן זעזועים די קשים בנושא התעסוקה. יש

שם, במו בכל ערי הפיתוח, בעיה המורה של תעסוקה לצעירים ואין ספק שהמשכת



החפירות או היוזמה לחפירות - אף על פי שלא כולנו רצינו שזה ייעשה במסגרת

של עבודות יזומות - תימשך, מאחר וכאן נפגשים שני דברים מאד חיוביים. הדבר

הראשון - מפתחים את נושא התיירות. אני הייתי בביקור במקום לפני כמר.

חדשים, ראיתי את האתר וזהו אתר בלתי-רגיל ביופיו. כשהעבודה בו תסתיים יהיה

האתר, ללא כל ספק, אחד מנקודות המשיכה הכי חיוביים שישנם בארץ. המקום הזה

גם מפתח את בית שאן, גם מפתח את התיירות וגם נותן תעסוקה ל-130 עובדים

שעלולים להיות ללא עבודה אנחנו יודעים גם מה קורה במפעל. כמעט כל שבוע

אנחנו עוסקים במפעלים כמו "רבינטקס", במפעל האיזורי ואני עוסקת במציאת

עבודה פה והזמנות ממשרד הבטחון שם, כמו סוכנות, אבל המטרה היא כל הזמן

מטרה למציאת תעסוקה לאנשי בית-שאן. כך שפיטורי אותם 130 עובדים יכולים

להביא לזעזוע מאד קשה.

אני מקווה שבמהלך הדיון יגיע גם ראש המועצה, שהזמנו אותו והוא אמר

שהוא יגיע. בינתיים נתחיל את הדיון ואני מבקשת ממזכיר מועצת הפועלים, מר

פיני קבלו להציג את הנושא. לאחר מכן נשמע את העובדים.

פ. קבלו; בוקר טוב לכולם. אני רוצה להודות לוועדת העבודה

והרווחה ולעומדת בראשה שבאמת נעתרה לבקשתנו. אכן,מהתאריכים שהיושבת-ראש

ציינה בתחילת דבריה ניתן ללמוד על מספר הפעמים הרב שאנחנו מופיעים בפני

הוועדה הדאת בכדי לבקש תעסוקה. אנחנו פה לא מדברים על דברים גדולים. אנחנו

בסך הכל באים לבקש דבר אלמנטרי. אולי נגזר עלינו שכל שנה או כל חצי שנה

נבוא לשולחן הזה ונבקש את התעסוקה שמגיעה לכל אזרח ותושב בבית-שאן כפי

שקיימת במקומות האחרים. לי לפעמים חורה כאשר אני מסתכל סביבי ורואה ישובים

ישובים מרוחקים כמו קצרין , אלון מורה, רמת מגשימים ועוד ישובים -

מה אתה רואה?

היו"ר א. נמיר; חבר-הכנסת שמאי, מר קבלו עוד לא אמר מה הוא

רואה. מכד מקום, אני מציעה לא להביא את קצרין לדוגמא. אני מטפלת בהרבה מאד

בעיות תעסוקה בקצרין . אני מברכת את מר בן-לולו.

פ. קבלו; חבל שלא נתנו לי לסיים את המשפט, כי מה שרציתי

לומר הוא שאנחנו מספקים היום עובדים לישובים הללו. אלה עובדים שנוסעים 30-

40 קילומטרים בכדי לעבוד ולמצוא תעסוקה. לפני כארבעה חודשים אחת מתושבות

בית שאן קיפחה חייה בחזרה מהעבודה באחד מהמקומות הללו בגלל הנסיעות

המרוחקות למקום העבודה.

היו"ר א. נמיר; אני רוצה להבין. האם ימו תושבים מבית שאן שעובדים

בקצרין?

פ. קבלו; כן. יש תושבים מבית שאן שעובדים בקצרין, בדמת

מגשימים, בטבריה, במגדל העמק וכדומה.

מה אנחנו מבקשים בסך הכל? - אנחנו מבקשים שהעבודה בפרוייקט הדה של

אתר החפירות תימשך. הפרוייקט הזה נותן שני דברים. הוא נותן גם את הפיתוח

של הישוב וגם מהווה מקור תעסוקה לאנשים מהמקום. הגב' נמיר ציינה שזהו אתר

תיירות בארץ הזאת. האתר הזה מספר תעסוקה לאותם צעירים וחיילים משוחררים.

אני לא מתבייש לומר שבקרב העובדים בחפירות יש סטודנטים ותלמידי תיכון

שסיימו לימודיהם עם תעודות בגרות והם מוכנים לעשות את העבודה הזאת. אותה

עבודה הרגיעה את הישוב בשנה או השנתיים האחרונות מבחינת תעסוקה. הפרוייקט

הזה הביא גם מבחינה חברתית לרגיעה משמעותית בישוב בזה שבמקום שאותם

מובטלים ישוטטו ברחובות הם מצאו להם את האתר שבו הם מבלים 8 שעות עבודה

ומביאים פרנסה. ורבותי, הפרנסה היא לא גבוהה, היא דלה. יושב לידי מר פרץ

שבאותם 600 שקלים שהוא מקבל עליו לפרס משפחה של 11 נפשות. יושבים כאן גם

מר בימין ואשתו שמשתכרים אותה משכורת. עובדים אלה נאלצים לקראת כל תג פסח



להתמודד עם מקום העבודה הזה. גם לפני שנה קרה אותו דבר כאשר לקראת חג הפסח

יצאו מכתבי הפיטורין לאותם עובדים והיתה צריכה להיות התערבות של גורמים

כמו ועדת העבודה והרווחה ומשרדי ממשלה כדי שיחדשו את אותן חפירות.

אנחנו במועצת הפועלים היינו מוכנים להגיע לאתם לכל פשרה שהיא בכדי

להבטיח את המשך תעסוקתם של העובדים באתר, גם במחיר של ויתור על קביעות

וויתור על הטבות כלשהן שמגיעות לעובדים מכוח עבודתם בחקלאות. היינו מוכנים

להגיע לכל הסדר. שלחנו למינהלת החברה מכתב בו אמרנו שאנחנו מוכנים להגיע

אתם להסכם נפרד שלא יחייב אותם לתת קביעות לאותם עובדים.

אני חושב שאנחנו לא באים בדרישות גדולות. בסך הכל אנחנו רוצים תעסוקה

לאותם עובדים. אם תימצא תעסוקה אחרת לאותם עובדים הם יילכו לעבוד בה. אבל

ישנו מפעל אחד ויחיד שמצוי בתהליך הקמה ורק בעוד טווח של שנתיים ימים הוא

יוכל לקלוט עובדים. עד אד חייבים שהפרוייקט הדה יימשך. לדעתי, הפרוייקט

הדה צריך להימשך לא רק שנתיים אלא ארבע, חמש ועשר שנים. יש בפרוייקט הדה

הרבה שנות עבודה. הוא נותן גם תעסוקה וגם מפתח את הישוב. לכן אנחנו חייבים

לסיים את הנושא אחת ולתמיד בין כל המשרדים ובין כל הגורמים ולהביא לכך שדו

תהא תכנית חומש כדי שלא נצטרך כל חצי שנה או כל 8 חודשים לבוא לשולחן הדה

ולהביע בפני היושבים סביבו את דאגתנו.

בדברים אלה אני מסתפק. אני מבקש מהוועדה שתעשה הכל על-מנת שהפרוייקט

הזה יימשך מיד לאחר חג הפסח ולא ייסגר.

היו"ר א. נמיר; מר בן-לולו, פרטתי את מספר הפעמים שדנו כאן

בנושא החפירות. אני גם סיפרתי על הפרישה שלך בשנת 1985 של כל התכנית כשאז

חלק מהחברים חשבו שדהו אידה חלום. סיפרתי שהייתי במקום ומאד התרשמתי

מהאתר. זהו ללא ספק יכול לההפך לאחד האתרים המוצלחים. קראתי עוד מסקנות של

ועדת העבודה והרווחה שהוכנו בעקבות דיון בנושא החפירות כאן. סיפרתי גם על

המעורבות האישית שלי בנושא שבאה לידי ביטוי בהליכה גם לשר האוצר, גם לשר

התיירות וגם לשר החינוך והתרבות כדי שאפשר יהיה להמשיך את הפרוייקט. נשמע

עתה את אחד מהעובדים ואחר כך את ראש המועצה.

י. שמאי; אני מבין שאנחנו דנים פה בנושא התעסוקה בחפירות

והפיטורין. לא הבנתי את הענין הזה של קצרין ואלון מורה. אני רוצה להבין

במה הדברים קשורים לדיון שלנו.

התכוונתי לומר שבית שאן מספקת כוחות תעסוקה

לישובים שהוקמו לפני 5 ו-10 שנים, בעוד שאצלנו במקום אין תעסוקה מספקת. לא

היתה לי שום כוונה פוליטית בענין הזה.

האם בית-שאן מספקת עובדים גם לקיבוצים?

אי-אפשר לומר שהקיבוצים הוקמו לפני 5 שנים.

י. שמאי; הם הקימו את התעשיה אחרי שבית שאן קמה.

היו"ר א. נמיר; רבותי, אני הייתי הרבה פעמים בבית-שאן ואני לא

מכירה הרבה אנשים שניהלו מאבקים כל-כך קשים גם בנושא הקיבוצים. אני אומרת

את הדברים האלה, חבר-הכנסת שמאי, כדי שמצפונך יהיה נקי. אבל מה נאמר כאן?

אני מציעה שנחזור עתה לענין החפירות. נשמע עתה את הגב' רחל שוב, העובדת

באתר. בבקשה.



ר. שוב; אנו נציגי עובדי החפירות הארכיאולוגיות בבית

שאן, באנו היום לבקש מכם שתעזרו לנו בהמשך אחד הפרוייקטים החשובים מכולם

לבית שאן. החשוב הוא לפתור אחת ולתמיד את בעיית התעסוקה של המובטלים בעיר

שמרביתם בעלי משפחות מרובות ילדים ולקם מיטב הצעירים והצעירות אחרי צבא

שעלולים מחמת חוסר תעסוקה לעזוב את העיר או להתדרדר לפשע.

סוף סוף אחרי 40 שנה 7וכה בית שאן בהכרה בינלאומית בזכות המימצאים

הארכיאולוגיים. אסור לכם בשלב זה לעצור את החפירות. אנחנו מבקשים את

עזרתכם לעשות מבית שאן עיר תיירות ממדרגה ראשונה ששמה יילך לפניה. כשבא

תייר לארץ מה יעדיף הוא לראות פארק, גן פורח, או שאת ההסיטוריה במו עיניו?

מה האדישות הזאת כלפינו? למה לא מנסים לעזור לנו לשפר את בית שאן כדי שלא

תהיה תמיד דחוקה ומוזנחת בצל? בידיכם הדבר, אנא עיזרו לנו. זה דומה בדיוק

למפעל קטן בחיתולים שאם לא תתמכו בו הכל יילר לטמיון. ישנו היופי המדהים

שאי-אפשר לתארו במלים, כל האוצרות הנדירים שבמשך השנים היו מוסתרים. אתם

חבל ההצלה שלנו. אנא עיזרו לנו בכך להתקדם ולהיות גאים במקום מגורנו.

במידה והעיר תתעורר אנו מאמים שבעקבות הפרוייקט הזה יבואו משקיעים

ויזמים למיניהם ועולים ואזרחים נוספים ינסו להקים בית בעיר ולהפריח את

השממה שיש כאן כך שבית שאן תפרח, תגדל ותהיה לתפארת ישראל, אף אחד לא

יתבייש בה ואנו תושבי העיר נוכל לחיות בה בנחת, בלי בעיות פרנסה ובמקום

עבודה הולם.

ש. בן-לולו; גברתי היושבת-ראש, אני באמת רוצה לברך אותך מעל

הבמה הזאת. אני רוצה לומר שאני זוכר את הימים הראשונים ואת הישיבה הראשונה

פה, שאת זימנת. הזמנת אותי לאותה ישיבה ובעצם שאלת אותי אם אני מעוניין

להופיע בפני הוועדה על-מנת לקדם את נושא התעסוקה. שמחתי לאפשרות הזאת

ובאתי בפני הוועדה. אז הצגתי גם את התיזה שלי בקשר לאפשרות של פיתוח בית-

שאן דרך האוצר הטבעי הזה שהוא היתרון היחסי של בית שאן שאתו כמעט לא יוכל

איש להתחרות כי הוא מן הטבע, הוא מן האדמה של העיר הזאת. האתר הזה הוא לא

תעשיה חולפת או תעסוקה חולפת אלא הוא משהו מן השורשים שאתו ניתן לבנות דבר

שיהיה אסתטי ממדרגה ראשונה, שיהיה יפה, שיהיה דבר שישרת את העיר הזאת

ויוציא אותה מן המצוקה בה היא היתה מצוייה בעבר ואף ייתן משהו שיש לו ערך

מבחינה לאומית מהמדרגה הראשונה.

אכן, גברתי היושבת-ראש, נפגשת אתי וסייעת לי לאורך כל הדרך בענין

הזה. בינתיים הלכה והתפתחה מינהלת שמקדמת את הנושא. אני רוצה לומר

שהחברים במינהלת, ובראשם החמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות), פועלים כגוף

מקצועי שמשרת את הענין ועושים עבודה בלתי-רגילה.

מי שמכיר אותי יודע כמה נאבקתי לאורך הדרך, כמה פעמים יצאתי ועשיתי

הפגנות גדולות וכמה פעמים הופעתי בכלי התקשורת ו'השתוללתי' בעניינים האלה

ובענין הזה. אבל כאן אני חייב לומר שפה נעשית עבודה נאמנה בצורה לא רגילה.

המינהלת הזאת בבית שאן יכולה לשמש דוגמא לאינטגרציה לא רגילה של 5-6 גופים

שפועלים יחד ותוך תיאום מלא, כאשר משרד האוצר מסייע יום יום בענין הדה.

ברור שלי יש שאיפות לראות את הפרוייקט הזה גמור בעוד 5-6 או 10 שנים,

וכאן מדברים על 100 שנות חפירה. ביצעו עד עכשיו, במשך כשנתיים, רק ./'2 מכל

החפירה. אלה היו שתי שנות עבודה אינטנסיביות כאשר זו היתה החפירה הגדולה

ביותר בארץ ישראל ויושבים כאן אנשים שיוכלו לאשר זאת. לכן בכלל אפשר היה

לבנות מפעל גדול סביב הענין הזה ולגשת ולפתח אותו אולי דרך נושא דמי

האבטלה, היינו להפסיק לתת את דמי האבטלה ולומר לאנשים בואו לעבוד באתר

הזה. כך אפשר להביא לכך ש-2000 איש יעבדו במקום ואולי אותם 100 שנות חפירה

שמדברים עליהם יקוצרו ב-50 שנה.

רבותי, כל הגופים פועלים בצורה לא רגילה ועושים הכל.

אבל אם תימשך החפירה בבית-שאן, דאת אומרת שאלה

שגרים היום מעל איזור החפירה צריכים לרדת למטה.

היו"ר א. נמיר; לא, זה לא כך, רואים שלא היית במקום. אני מציעה

לך לבקר במקום. לפני שבאת, מר בן-לולו, סיפרתי שביקרתי באתר הדה וזהו אתר

בלתי-רגיל.

ש. בן-לולו; ביקרת בו פעמיים או יותר. האתר הופך להיות

אטרקציה לא רגילה. בית מלון ראשון כבר מצוי בבניה. יוקם מרכז מבקרים. יש

משקיע. מבחוץ שמבקש זכיון ואנשים אחרים שלא כדאי להזכירם עד שנראה מה יקרה

אתם באמת. אבל הסכם עומד ממש להחתם. לכן ברוך ה' הסיפור הוא סיפור לא

רגיל.

רבותי, אני רוצה להציג, את בעיות הישוב שלי, שהרי אני מייצג אותו, אבל

יחד עם זאת אני רוצה גם לציין בסיפוק את מה שהתרחש. בינואר 1986 היו בבית-

שאן 460 איש מקבלי דמי אבטלה. בינואר 1988 היו 130 מקבלי אבטלה בעיר.

פירוש הדבר שישנה ירידה דרסטית באבטלה, בצורה לא רגילה. שלושה מפעלים גדלו

מאד בישוב. אפשר לומר שלא התפתח שום מפעל אבל בעצם שלושה מפעלים קטנים

שהיו בעבר הפכו להיות גדולים ומאסיביים. מדובר בעוד 60 אלף מטרים מרובעים

של מבנים לעומת 40 אלף בעבר. בסך הכל יהיו 100 מטרים מרובעים בטווח של עוד

שנתיים מהיום, כשחכמי יגמור לבנות. זאת אומרת שגם תהיה התפתחות עצומה

בתחום התעשיה.

מהי בעייתנו, אם כן? - אני יכול לומר שמזה חודשיים אני מטפל בנושא

התקציב להמשך פעילות המינהלת. התחלנו עם תקציב זעום לפני שנתיים ואת השנה

שעברה סיימנו עם תקציב של 3.2 מיליון. רבותי, זהו תקציב גדול של פיתוח

אתר. אני חושב שזהו בעצם הפיתוח הכי גדול שנערך פר שנה באיזשהו אתר בישראל

ועל זה אני חייב לומר כל הכבוד.

ניגשנו לשנה הזאת והלכתי בדרך שונה כי אחרי הכל השתכללנו. הפעם

ביקשתי מכל הגופים במינהלת שכל אחד מהם יאמר לי מה הוא הולך להקציב

לפרוייקט בשנה הבאה, כדי שהדברים יהיו ברורים. שר האוצר הולך אתנו גם היום

ומהרזרבות התקציביות יוקצב שקל תמורת שקלן אמנם אין בטחון בכך כי הדבר לא

נקבע בשום מקום. הייתי שמח אם תתקבל החלטת ממשלה שקובעת באופן ברור שישנו

פרוייקט חשוב, שאולי לא הייתי קורא לו פרוייקט לאומי כי זה לא הלביא וזה

לא איזשהו פרוייקט גדול אחר, אבל ודאי זהו פרוייקט חשוב שצריכה להתקבל

לגביו החלטת ממשלה שהוא מתוקצב לכמה שנות עבודה ולא שכל הזמן נחזר על

הפתחים כי שאני עושה. בינתיים אני נאלץ לחזר על הפתחים ואני עושה זאת.

פניתי אל כל המשרדים וכולם הודיעו לי מה הם יתנו השנה. בעקבות כך

הגשתי את החומר לשר האוצר ושר האוצר הזמין אותי אליו ושוחחתי אתו. עקב כך

הוא ביקש ממני להביא לו תכנית. אנחנו נמצאים ממש בדיונים וזאת אומרת שאיש

לא פסל את האפשרות של המשך הפרוייקט ואיש לא פסל את האפשרות לתקצב אותו

הפעם בצורה מסודרת. אמת, אין איזושהי הזדרזות גדולה, ואנחנו מצויים ממש

בפתח של שנת התקציב, אבל בהחלט הענין הולך ומתקדם. אני חייב לרמר זאת כאן

ולברך את כל המשרדים הנוגעים בדבר, כולל את שר האוצר וכולל את משרד האוצר,

על המאמץ הגדול שנעשה ביחד אתנו. אני הייתי אצל שר האוצר, כפי שאמרתי,

והוא לא פסל את האפשרות לתקצב את הפרוייקט אלא הוא אמר לי: תגיש תכנית.

אני לא אומר שבעוד שבועיים-שלושה או ארבעה שבועות אני לא אעמוד בפני

רבותי, שוב יש לי בעיה, שוב לא הגיעו לי תקציבים. אבל זו

לא הנקודה שבה אנחנו מצויים היום. העניינים כן מתקדמים לכיוון של תיקצוב

ושל איזשהו סדר טוב.



לכן לא הייתי רוצה, חלילה וחס, שישיבה זו תתפרש בנזיפה באיזשהו משרד.

אני אומר ההיפך, נמשיך לברך את המשרדים עד שנראה לאן הדברים יגיעו. אלא

מה? - בינתיים באמת נוצרה בעיה. בגלל בעיית הקביעות החברה המעסיקה את

העובדים הגיעה למצב בו ניצבת בפניה השאלה מה לעשות, האם להמשיך וליצור מצב

של קביעות או לא, או לחפש איזה שהוא פתרון אחר. בינתיים מר פיני קבלו הציע

איזשהו פתרון ואנחנו מלבנים אותו וחושבים עליו. אולי תהא איזושהי קביעות

עונתית או סדר מסויים שיאפשר המשך העבודה של האנשים ויחד עם זאת לא יצור

קביעות, כי עדיין לא מדובר בחברה מבוססת שיכולה להחזיק את כל הנושא הזה על

כתפיה.

ישנה גם בעיית הארכיאולוגים שאמרו שהם רוצים להפסיק את עבודת החפירות

מכיוון שהם נאלצים ללמוד את כל החומר שנאגר. אבל אני לא מקבל את דעתם.

אפשר להמשיך את החשיפה הגדולה ולא מחוייבים לומר שעכשיו יש לקחת כמה חודשי

הפסקה כדי ללמוד את החומר. אפשר לר1משיך את החפירה. מה עושים בסך הכל? -

אפשר להמשיך ולסלק אדמות. אז אולי עוד לא ניגשים לשחזור ולכל הלמידה

הכוללת, אבל ניתן להמשיך את החפירה והחפירה היא עצומה.

היו"ר א. נמיר; מה מצב אותם העובדים?

ש. בן-לולו; לדעתי, הבעיה היא למצוא את הפתרון להמשך העבודה

של העובדים, גם באופן שלא נסגור עצמנו סביב איזושהי אפשרות שאחר-כך יתברר

שהיא תגביל אותנו לאורך זמן, מכיוון שאין לנו חברה שתעסיק את העובדים. זו

הבעיה שלנו. ביחד עם זאת, נמצא להם פתרון.

בד בבד אני מציע לוועדה לקרוא לממשלה - ואני ביקשתי זאת מכל שרי

הממשלה - להפוך את הפרוייקט הזה לפרוייקט קבוע ומסודר שממשיך לפעול באופן

שוטף בלי להזדקק כל כמה חודשים לכך שצריך להתחנן לעשיית סדר, על אף שאני

יודע שכולם עושים אתנו את המאמץ. לא הייתי רוצה שהפרוייקט יתוקצב מהרזרבות

התקציביות אלא שהוא יתוקצב מאיזשהו סדר תקציבי מעוגן.

ח. גרוסמן; בכמה כסף מדובר לשנה?

ש. בן-לולו; אנחנו עכשיו מבקשים 4,5 מליון.

אתה אומר בעצם שאין לך בעיה להמשיך ולהעסיק אותם

אלא אתה רוצה שיהיה תקציב. אם הבנתי נכון, מזכיר מועצת הפועלים מוכן

למצוא איזה שהוא פתרון ביניים. לכן אני שואל את השאלה הכי תמימה שיכולה

להישאל; כמה מרוויח שם עובד? 660 שקל שכר המינימום ויש 130 עובדים. אם נצא

מההנחה שאותם 130 עובדים ימשיכו לעבוד ויצטרכו לשלם להם משכורת נניח בעצם

עוד שנה, אבל יום אחד הפרוייקט ייפסק והארכיאולוגים יגידו אנחנו לא

צריכים יותר להמשיך ולא יהיו תקציבי מדינה לחפירות אזי ברור שכל הפרוייקט

ייפסק. לכן אני אומר בנקודה הזאת שבמצב הכולל הקיים בבית שאן ורמת השכר של

העובדים האלה מה שיהיה הוא שהם יקבלו פיצוי עבור עוד שנת עבודה.

אני רוצה לומר שהתרשמתי מאד מהכתבות שהיו בנושא ומהדברים שנאמרו ואני

באמת רואה את העתיד של בית-שאן כעתיד מוצלח. אני חושב שכל הישיבה הזאת

היתה יכולה להיות מיותרת ואפשר לנעול אותה בכך שנסכם שיישבו ביחד מר עולמה

בן-לולו, ראש המועצה, ומזכיר מועצת הפועלים -

היו"ר א. נמיר; רבותי, לו אפשר היה לסיים את הישיבה אפשר לחשוב

שלוועדת העבודה והרווחה אין מה לעשות. אבל זה לא כך, יש לנו בעיה. הסיפור

של עובדי החפירות חוזר כל פעם. אמרתי גם בפתח דברי שיש גישה לא לתת

קביעות. אבל מה קורה? - גם בפעם שעברה, אם איני טועה, הענין עלה בערב חג

הפסח. לכן ליד השולחן שלנו הדברים נראים כאילו בסדר, אבל גם ראש המועצה לא

אמר כך. הוא אמר שיש הבטחות , יש רצון אבל הענין לא סגור ולא גמור. הבעיה



היא הבעיה של העובדים שכל הזמן 'מתנדנדים'. חבר-הכנסת שמאי, מהי הנקודה

שהוועדה שלנו כל-כך רגישה לה? - אנחנו רגישים לבעית העובדים. יש כאן בעיה

שחוזרת אלינו כבר בפעם השלישית. אני רוצה לומר לך, מר בן-לולו, כי הנושא

בו אני עוסקת כמעט כל שבוע הוא למצוא עבודה לעובדים של רדא, לעובדים של

רבינטקס. במשרד הבטחון אני עוד מעט על 'חצי תקן' של מבינה באוהלים, בקסדות

וכיוצא בדה, וכל זאת על מנת שלא יפטרו עובדים ולא יצמצמו. לכן לנו לוועדה

יש רגישות גדולה מאד לענין של בית-שאן ולא הרגשתי מדבדיך, מר בן-לולו,

שאני יכולה להגיד שהענין הזה מסודר.

לכן אני רוצה לשאול עתה את המשרדים הנוגעים בדבר שאלה. ויש כאן סיפור

מצ'ינג. ציינתי ששר האוצר הוא דווקא יותר פתוח בנושא הזה, אבל הוא אמר

במפורש שאם משרד החינוך לא ייתן מצ'ינג ומשרד התיירות לא ייתן מצ'ינג לא

יהיה כסף להמשך החפירות. כאן אנחנו חוזרים לאותו סיפור. לכן, מר שלו, אני

מבקשת לדעת היכן עומד הענין הזה במשרד החינוך והתרבות.

המשרד שלנו נענה לצורך ולדרישה למרות הקיצוצים בתקציב וגם

בשנה שעברה כשאת פנית למשרד החינוך והתרבות עור החינוך הגיע להסכמה עם שר

התיירות ושר האוצר לפיה יעמידו תקציב מיוחד לנקודה זו. אכן הועמד תקציב

מיוחד של 250 אלף שקל כדי לאפשר לחפירות להימשך עד עכשיו. גם לשנת העבודה

הבאה התחייב שר החינוך והתרבות להעמיד סכום של 250 אלף שקלים לצורך

השתתפות באותה הקבלה, מצ'ינג כפי שאמרת.

היו"ר א. נמיר; אתה מדבר על השנה או השנה שעברה?

אני מדבר גם על השנה וגם על שנת העבודה הבאה,

היינו שנת 1988-9. זאת כדי להעמיד את המשאב הדרוש להמשך החפירות.

י. שמאי; 250 אלף שקל זה לא כסף.

ש. בו-לולו8 זה 5% מהתקציב.

מר בן-לולו, מהו סדר הגודל הכולל עליו מדובר?

אנחנו מדברים על 4,5 מליון שקל בשביל שנה, כדי

שהעובדים האלה יוכלו לעבוד.

א. שלו; המשרד שלנו העמיד לצורך הפרוייקט 250 אלף שקל.

אני לא יודע מנין נלקח המספר 4,5 מליון. הכסף שהמשרד מעמיד הוא בבחינת

הליכה אדירה לקראת הנושא הזה וזאת בהתחשב בכך שכל תקציב העתיקות במדינת

ישראל הוא בסך 1,5 מליון שקל. מערכת העתיקות נמצאת בפני הרס מוחלט ויש לנו

על בך, לצערי, קבלות בכתב שבאות לביטוי בשני דו"חות מסמרי שיער של מבקר

המדינה. רבותי, האתרים נהרסים, נשדדים ולא מטופלים ומשרד החינוך לא מסוגל

לתת להם תקציבים ומשרד האוצר לא נותן להם תקציבים. בתנאים המיוחדים האלה

כאשר כל ממשלת ישראל נותנת לעתיקות - ואני לא מגזים, האמינו לי - סכום של

1,5 מליון שקל הרי סכום של 250 אלף שקל מתוך זה המועמד לרשות הפרוייקט

בבית-שאן איננו סכום מבוטל. אני חושב שזוהי הליכה מעל ומעבר לקראת הנושא

וזאת בשעה שכל העתיקות של המדינה נהרסים במקביל.

אני רוצה להעיר עוד הערה קטנה אחת, ברשותכם. אנחנו כמובן חושבים



שצריך לפתח את הענין הזה במהירות רבה וכל הכוח המקצועי והארכיאולוגים

עובדים בהתלהבות. אבל, כמובן, גם אם יהיה כסף ככל שיהיה צריך לבצע את

החפירה בהתאם לצרכים המקצועיים שלה, כפי שנאמר, כולל עיבוד החומר. אי-אפשר

רק לחפור מבלי לעבר את החומר, זה רבר בלתי-אפשרי כי המשמעות של הרבר היא

הרס של האתר ולא כל דבר אחר. מכאן, יש אילוצים מקצועיים שצריך להתחשב בהם,

אבל לא זו הנקודה העומדת כאן לדיון.

אנחנו תיקצבנו מהתקציב הישיר של משרד התיירות

סכום של 700 אלף שקל לנושא זה. לפני מונח התקציב הכללי של המינהלת שכולל,

כמובן, את תקציב משרד החינוך, תקציב הרשות הגנים הלאומיים, תקציב הקרן

הקיימת לישראל ותרומה אפשרית של קהילת לוס-אנג'לס לנושא. סדר הגודל הכולל

של התקציב החזוי מההכנסות האלה לשנת 1988-9 הוא מליון ו-750 אלף שקל או

מליון ו-950 אלף שקל כשזה תלוי בתקרת ההשתתפות של הקרן הקיימת לישראל. אלא

מה? - בתוך רותקציב הזה יש לנו גרעון שאנחנו חייבים לכ0ות אותו מתוך תקציב

השנה הדאת. הגרעון הוא בסדר גודל של 350 אלף שקל שחלקו נבע מקידום מימון

וחלקו הוא גרעון אמיתי.

כדי שתהיה פרופורציה אמיתית אני רוצה להזכיר שהנושא שנקרא תקציב

החפירות לא מסתכם רק בנושא של העסקת הפועלים. הפועלים מהווים בערך סדר

גודל של 50% מתוך סך הכל עלות החפירה, כי מול העובדים האלה בחפירות יש

צוות של ארכיאולוגים שכולל גם את החופרים, גם את העדרים לחפירות, יש צלם,

יש מודד -

י. שמאי; הכל מכוסה מהתקציב הזה?

כן. בשנה שעברה התקציב היה 3 מליון שקל. כדי

שתקבלו פרופורציה אני רוצה לציין שסדר גודל של חפירה כפי שהתבצעה בחודשים

האחרונים היה בסך 200 אלף שקל ישירות מתקציב המינהלת ועוד תרומה של כ-100

אלף שקל מתוך התקציב של הבטחת הכנסה שסייע לנו. זאת אומרת שאנחנו מדברים

על סדר גודל של לפחות 300 אלף שקל לחודש חפירה. התקציב שלנו כפי שהוא מונח

כרגע לפנינו לא יוכל, לצערי, לאפשר העסקה של יותר מ-30 פועלים. אם סדר

הגודל של התקציב יהיה כפי שהוא כרגע, ללא התוספת שאותה אנחנו מקווים שנוכל

לקבל ממקורות נוספים, לא נוכל להעסיק במהלך השנה יותר מ-30 פועלים באופן

קבוע. זאת כאשר אני עוד פעם מוכרחה לציין שלחפירות יש שני פנים: ישנו הפן

של החפירה והחשיפה וישנו הפן השני של השיחזור והשיקום. ברור שאם אנחנו

לא נשקם ונשחזר את מה שחופרים - זה יהיה הרס מוחלט וכל מה שעשינו יירד

לטמיון.

ז. ייבין; אני רוצה לחדד קצת את הדברים. דיברו כאן על

התקציב ואני רוצה לדבר על הצד המקצועי. החפירה הזאת היתה אחת מהחפירות

הגדולות בארץ שנעשו מאז ומעולם. יש לכל חפירה איזושהי דינמיות ואיזושהי

חוקיות שממש אי-אפשר לעבור עליה. אם אנחנו עושים חפירה, כשעונת החפירה

האחרונה היתה 5 חודשים, אנחנו לא יכולים להמשיך ולעשות חפירה "נון-סטופ":

זה ממש בלתי-אפשרי, מכיוון שאז אנחנו לא שולטים והדבר הופך לקאוס עצום

שיהיה לו כל ערך, לא כאתר תיירות ולא כאתר מדעי. לכן אנחנו חייבים את אותו

פסק הזמן. מסיבה זו אני לא מקבל את ההערות שנאמרו בקשר להפסקת העבודה.

אנחנו, אגף העתיקות, יושבים בפרוייקט הזה כדי לעזור לבית שאן וכדי לעזור

להעסקת אותם האנשים, אבל יש לפרוייקט דינמיות מיוחדת.

היו"ר א. נמיר! איזה אמירות אתה לא מקבל כשאומרים שיכולים לעבוד

רק 30 אנשים בסך הכל?

אין ברירה וגם לא מדובר בחיסול העבודה אלא בסך

הכל זהו פסק זמן עד לאפשרות הבאה.

מהי האפשרות הבאה לדעתך?

ו

בערך באוקטובר אפשר לחדש את החפירות. דרושים כמה

חורשים לעיבור, שיחדור ושמירת הדברים.

היו"ר א. נמיר; אני רק לומדת שהמצב הוא יותר חמור מזה שחשבתי

בהתחלה.

אני רק רציתי להסביר שמבחינה מקצועית אנחנו לא

יכולים מעשית לעשות חפירה ללא סטביליזציה מסויימת וללא אידה שהוא פסק זמן

כדי לפתח את מה שכבר נעשה. דה ממש בלתי-אפשרי.

חבר-הכנסת שמאי, האם עכשיו אתה מבין מרוע היה

צורך בכינוס הדה? השאלה היא עכשיו היא לא לנתח את המצב. יש לי עתה רק עור

שאלה אחת מה תהא ההשתפות של אגף הבטחת ההכנסה בפרוייקט? הגב' נירה פרץ

אמרה שתקציב המינהלת יהיה או מליון 750 אלף שקל או מליון 950 אלף שקל. אני

שואלת אם אתם משתתפים ואם החלק שלכם כבר כלול בסכום הדה?

א. קולא; אנחנו לא משתתפים בתקציב. אנחנו משתתפים בהעסקה.

מספטמבר התחלנו לשלוח עובדים מהבטחת הכנסה וכיום אנחנו מעסיקים כ-150

עובדים בהוצאה שלנו של כ-80 אלף ש"ח לחודש.

היו"ר א. נמיר; כמה עובדים היום?

א. קולא; מהבטחת הכנסה אנחנו מעסיקים היום 144 איש

בפרוייקט הדה. דה עולה לנו כ-80 אלף ש"ח לחודש. דאת אומרת שאם נצטרך מיר

להמשיך ולתקציב את הענין בשנה הבאה מתקציב תלם דרוש כמליון ש"ח. מאחר והיו

לנו קיצוצים ואנחנו חייבים לרדת במספר רועובדים כמעט במחצית לא נוכל להעסיק

יותר מ-50 עובדים באותה מסגרת.

י. שמאי; ואד תשלם להם מדמי הבטחת הכנסה?

א. קולא; שלא תהיינה כאן ספקות, אנשים שיחדרו ללשכה יקבלו

גמלה להבטחת הכנסה. אבל התקציב של תל"ם צריך להיות מקוצץ ונוכל להעסיק שם

50 עובדים כשבערך מדובר על סך של 30 אלף ש"ח לחודש. כך שבשנה הבאה מדובר

על כ-400 אלף ש"ח.

היו"ר א. נמיר; אני בכל דאת רוצח לדעת כמה עובדים יישארו. 30

העובדים שרובר עליהם הם בתוך ה-50 האלה שאתה מדבר עליהם או שהם בנוסף ל-50

האלה?

נ. פרץ; אני חושבת שאפשר לאבחן את הפרוייקט של בית-שאן

בשלוש קטגוריות. ישנם הפועלים שמגיעים לפרוייקט הדה באמצעות לשכת התעסוקה

ואלה הם אותם פועלים שאני מרברת עליהם במסגרת אותם 30 פועלים. מעבר לדה

ישנן עוד שתי קטגוריות שנופלות לתוך ההגדרה של הבטחת הכנסה, חלקם פועלי

בית-שאן שדכאים להבטרות הכנסה וחלקם פועלים מחוץ לבית שאן שגם הם באו

במסגרת הבטחת הכנסה.

א. קולא; יש 80 עובדים מנצרת ו-64 עובדים מבית שאן.

י. שמאי; מהו סך כל העובדים?

נ. 3רץ; בסך הכל יש כ-210 פועלים עובדים.

כמה פועלים באים מבחוץ וכמה מבית שאן?

סך כל העובדים בפרוייקט הם 210 פועלים. כ-70



פועלים הם של לשכת התעסוקה, כ-40 או 50 פועלים באים מהבטחת הכנסה והיתרה

מחוץ לבית שאן.

היו"ר א. נמיר; כלומר כ-130 פועלים באים מבית שאן.

העלות שלנו כמינהלת לגבי כל אחד מהפועלים האלה

היא שונה. הפועלים של לשכת התעסוקה עולים לנו סדר גודל של כ-1000 שקל

לחודש והעלות של פועלי הבטחת הכנסה משתקפת בתקציב של הבטחת הכנסה בסכום

המותר להם על-פי החוק. היתרה חלה עלינו.

מתוך 210 העובדים האלה שעובדים כיום בפרוייקט,

שמהם 130 עובדים באים מבית שאן, במערכת הזאת של קיצוץ בתקציב גם של

המינהלת וגם של הבטחת הכנסה כמה פועלים יעבדו בסך הכל מתוך 210 העובדים

היום? אני מבקשת שתהיי כנה אתנו. מאד חשוב לומר לנו את האמת כדי שנדע היכן

אנחנו עומדים.

כשלקחתי בחשבון את 30 הפועלים האלה לקחתי גם את

כל ההעמסה עליהם, כלומר כמה ארכיאולוגים צריכים לעמוד מולם, כמה עזרים -

היו"ר א. נמיר; ה-30 הם מתוך ה-210? ולדה יצטרפו אנשי הבטחת

הכנסה? הלא את אמרת שדה הסך הכל.

אם יתווספו אנשי הבטחת הכנסה יצטרכו להוריד את

ה-30 האלה.

היו"ר א. נמיר; לכן שאלתי אם ה-30 הם בתוך ה-50 או לא. עכשיו

אני מבינה שהמכסימום יהיה 50.

נכון .

היו"ר א. נמיר; רבותי, לפי זה אני רואה שיש לנו בעיה אמיתית.

אני מודה שהיא יותר קשה ממה שחשבנו אבל החושים שלי פעלו נכון כי אנחנו

רואים כל פעם איך משחקים עם העובדים האלה ואנחנו הרי בוחנים את הענין רק

מההיבט של העובדים. זה באמת דבר נורא. השאלה עכשיו היא מה עושים. אנחנו לא

יכולים להרשות לעצמנו שבבית-שאן - כשאתם אומרים שמתוך ה-210 עובדים כ-130

הם עובדים מבית שאן - יהיה מספר כה רב של עובדים שי יפלטו החוצה. אין

להעלות על הדעת שהם יהיו בלי עבודה. יש כאן גם ענין של ערב חי; הפסח אבל יש

כאן גם ענין של מה יקרה אחרי חג הפסח.

עכשיו השאלה היא מי הם האנשים שיתנו את התשובות. אני יודעת מה אמר לי

שר האוצר אז והוא היה מאד פתוח בענין הזה. הוא אמר אז; אני מוכן לתת סכום

של כסף אבל אם המשרדים האחרים לא יתנו - אני לא נותן כי אין לי. שמענו את

עמדת משרד החינוך והתרבות. מה קורה עם הפרוייקט של "לוס אנג'לס", מר בן-

לולו? האם זה שיקום שכונות? מה זה? האם הם מוכנים לענין הזה?

ש. בן-לולו; ביקשתי מאנשי לוס-אנג'לס להיכנס לפרוייקט הזה

וביקשתי מהם שזה יהיה מחוץ לתקציבים כי זה לא כמו תקציב שיקום, שנתנו לו

סכום מסויים והוא כבר נגמר. אני ביקשתי מחוץ לזה סכום נוסף ואמנם הם נתנו

סכום של 250 אלף דולר רק לתיאטרון הרומי על-מנת שלאחר השיחזור שלו נשווק

אותו בלוס-אנג'לס ונתקדם עם זה. אני ממשרד האוצר ביקשתי 2 מליון שקל. ללא

הסכום הזה של 2 מליון שקל משר האוצר - אין סיכוי לפרוייקט ועל זה אנחנו

מדברים.

י. שמאי; אני יצאתי לגמרי מבולבל מהנושא הזה. אנחנו



יושבים כאן עם מועצת הפועלים של בית שאן , עם המועצה של בית שאן ועם אנשי

הפרוייקט של בית שאן. מצד שני, יושבים כאן המשרדים הממשלתיים ואומרים: יש

210 עובדים, הם מחולקים לשלוש קטגוריות. הקטגוריה העיקרית מבחינתנו פה

במסגרת הישיבה בוועדה היא הקטגוריה של אותם 130 עובדים מבית שאן. אותנו

כרגע לא צריכים לעניין העובדים האחרים שמשרד העבודה צריך לדאוג להם.

הארכיאולוגיה אמרו את שלהם, הם אמרו.- אנחנו צריכים כך, אנחנו צריכים אחרת,

אנחנו צריכים את ההפסקה, אנחנו צריכים שחזורים וכדומה. עתה נשאלת השאלה אם

אנחנו מדברים על 130 עובדים או שאנחנו מדברים על 210 עובדים. לדעתי, צריך

לצמצם את הענין ולדבר על ה-130 עובדים.

היו"ר א. נמיר; קודם כל אנחנו מדברים על 130 עובדים.

י. שמאי! לגבי ה-130 עובדים, אם למדתי את הדברים נכון, יש

תקציב של כמליון ו-800 אלף שקל. בתקציב הדה אי-א3שר לספק את הצרכים שלהם

כי צריך להכפיל אותו. בכסף הזה צריך להיעזר באמצעות רותקציב של משרד העבודה

והרווחה כי לא ייתכן מצב שיפטרו את העובדים האלה והעובדים האלה יישבו

בשירות התעסוקה כדי לקבל דמי הבטחת הכנסה או דמי אבטלה, לפי המגיע להם. מה

קורה? - לוקחים מכיס אחד, מעבירים לכיס השני, מעבירים את העובדים מנצרת

לבית שאן וסותמים את בית שאן, את מועצת הפועלים, את המועצה וממררים את

חייהם של העובדים מבית שאן. לדעתי, זו הנקודה שצריך להתמקד עליה. משרד

העבודה ידאג לעובדים האחרים . אנחנו צריכים לדאוג לכך שנצא מהישיבה הזאת

כאשר כל 130 עובדי בית שאן ימשיכו להיות מועסקים במסגרת התקציבים האלה

וללא ערבוב עם מה שקורה לעובדים מאיזורים אחרים. להם נראג בהזדמנות אחרת.

היו"ר א. נמיר; חבר-הכנסת שמאי, הדבר החמור בעיני הוא זה;

הבינותי שמדובר על בסך הכל 50 עובדים שיוכלו להמשיך לעבוד בפרוייקט.

אני לא מקבל את זה. מתחילת הפרוייקט כך תמיד חלק

מהגופים ראו אותו. אנשי אגף העתיקות אמרו: אנחנו נחפור רק חודשיים ואחר-כך

אנחנו רוצים שנת מנוחה כדי ללמוד את הדברים . משרד האוצר כל פעם אמר: ניתן

לכם 200 אלף שקל ונראה מה יהיה, אנחנו לא גוף שמנהל פרוייקטים, תביאו את

הגופים שעושים את הדבר. כך כל אחד פועל בכל מיני דרכים ובסופו של דבר

במאמץ הכולל שאותו השקענו צריך למצוא את התקציב הכולל שאתו מתקדמים. והרי

אגף העתיקות כבר עובד שנתיים רצוף. לדעתי, אגף העתיקות יכול להשיך ולמצוא

את הדרכים לתגבר את המחקר שלו תוך כדי עבודה. יחד עם זאת, משרד האוצר חייב (

אני נותן מעכשיו 2 מליון שקל בשנה, צמוד, מאורגן

לענין הזה ל-10 שנים. כך נתקדם ובזה נגמור את הוויכוחים האלה שמתקיימים כל

הזמן סביב הגרושים.

מר בן-לולו, אותנו שיכנעת. בשבילך ובשביל אנשי

בית שאן לא היינו צריכים ישיבה. אנחנו בעד בית שאן ובעד תעסוקה בבית שאן.

עתה אני רוצה לשאול את נציג האוצר מה קורה? אני רוצה לדעת על ה-2 מליון,

היכן הענין הזה עומד?

מר בן-לולו נקב בסכום והוא יכל גם לנקוב בסכום

של 8 או 10 מליון. בשנה שעברה, בעקבות מאמציך, שר האוצר אכן נתן תכנית

מצ'ינג.

הפכתי עולמות, בתחנונים.

אני רק רוצה לציין לזכותו של שר האוצר שמעבר

לחצי מליון מציינג נתנו עוד מליון ו-100 אלף שקל. זאת אומרת שסך הסיוע

לבית שאן מסתכם במעל למליון ו-600 אלף שקל שבאו ישירות ממשרד האוצר. אכן

מקובל עלי שמשרד האוצר לא עושה פרוייקטים ולצורך הזה יש משרדים אחרים.

טוענים שאנחנו מנהלים לכם יותר מדי את החיים ומצד שני אתם באים לדרוש

שאנחנ ו ננהל את הפרוייקט?



אני מוכרח לומר שיש צורך בשימור ושיחזור כי ללא

פעולות אלה האתר יתפרק ואני לא ארכיאולוג אך הייתי בנמקום 8 פעמים ואני

אומר לכם שאם לא נתחיל לפתוח אותו לקהל נפספס את המגמה הנכונה. לכן בענין

הזה צריך להשקיע כסף. הענין הוא לא רק של הפירה בלבד אלא יש שיחזור ושימור

ואומרים הארכיאולוגים מספיק, אנחנו לא יכולים יותר. יש אם כן צורך בהפסקות

ולצערי אני לא יודע. מה עושים עם הפועלים כשצריך להפסיק את החפירות .

לגבי השנה הבאה מבחינה תקציבית - משרד האוצר נמצא בדיונים עם משרד

התיירות וכבר צפויים השנה כמה מליונים שקלים טובים כתוספת, היינו יותר

משני מליון, במסגרת החוק.

כן?

היו"ר א. נמיר; ואף אחד לא יודע על זה?

ג. שניר; אולי משרד התיירות מקצה את הכסף לנושאים אחרים.

היו"ר א. נמיר; אני זוכרת מה אמר שר התיירות כשהלכתי אליו בשנה

שעברה. הוא אמר מה שאומר כאן אבנר שלו, שכל העוגה שלו היא כזאת וכזאת והוא

התחיל למנות לי את הפרוייקטים ותארתי לי את התור של המובטלים שיעמוד כאן.

ג. שניר; מרובים צרכי עמנו, אבל משרד התיירות קיבל

לאחרונה למעלה מ-4 מליון שקל תוספת ואנחנו ציפינו שהנושא החשוב הזה -

ואנחנו מכירים בחשיבותו - יקבל את הנתח המגיע לו.

היו"ר א. נמיר; רבותי, אני רוצה לשאול שאלה. מיהו הגורם המוסמך

לשלות או לא לשלוח מכתבי פיטורין?

נ. פרץ; המינהלת.

היו"ר א. נמיר; אני מבינה שאליעזר יוסף, מנהל הפרוייקט הוא

האחראי למשלוח המכתבים. אני רוצה לומר שני דברים: ראשית, אנחנו פונים

אליכם ומבקשים לא לשלוח שום מכתב פיטורין עד לאחר חג הפסח. זה דבר אחד.

דבר שני - אני רוצה לבקש משלושה אנשים משלושה גופים לשבת ולהביא לנו את

הצעותיהם לגבי 130 העובדים מבית שאן, אשר עובדים בחפירות. בקבוצה הזאת

יהיו מר גדעון שניר מאגף התקציבים, הגב' נירה פרץ, הממונה על התקציב בחברה

הממשלתית לתיירות, הגב' גאולה חביליו משירות התעסוקה ומי שמר אבנר שלו

ימצא מטעם משרד החינוך. אני מבקשת ממך, הגב' גאולה חביליו, לרכז את הוועדה

הזאת.

ש. בן-לולו; מי שעכשיו ציינת מייצג בעצם גופים שנמצאים בתוך

המינהלת, כאשר אני היושב-ראש ואני הרי עושה את הדברים האלה יום יום. זה

נשמע עכשיו כאילו אני לא ממלא את תפקידי נכון. אני מנהל את הפרוייקט יום-

יום ואני נמצא בתהליך שה-4 מליון שקל האלה יאושרו. הם יאושרו ועוד איך. אם

לא - 130 האיש האלה יישבו במשרדו של שר האוצר ואני רוצה להאמין ששר האוצר

שעזר לנו כל הזמן יעזור גם עכשיו והענין ייגמר לפני שהם יגיעו למצב שהם

יצטרכו לשבת שם. זה היה הכיוון וכך הענין גם ייגמר.

היו"ר א. נמיר; זה לא עומד בשום סתירה. אתה חושב שאנחנו באנו

לנהל את ענייני בית שאן? - לו רק היית יודע מה מחכה לנו לדיון לאחר שאתה

תצא עכשיו מכאן ומה מחכה לנו מחר. כל מה שאנחנו רוצים זה לעזור. אתה תושב

שאתה לא צריך שום עזרה?

- לא, אני צריך.



הי ו"ר א. נמיר; זה בא במקומך? כי הכבוד לך ואם תרצה ואם דה עוזר

לך אני מוכנה להרים כמה טלפונים לכמה שרים בממשלה. אבל אני אומרת שזה צריך

לפעול במקביל. אנחנו רוצים לדעת מה המשרדים האלה עושים. יש להם מחוייבות

לגבי התעסוקה בבית שאן. זה לא במקום וזה לא אי-אמון באף אחד. זה פשוט רצון

שלנו לסייע לבית שאן. זה הכל. אין לזה שום קשר למאבק שלך. אנחנו רוצים

שקודם כל לא יפטרו 130 עובדים מבית שאן .

הגב' חביליו אני מבקשת שתודיעי לי את התשובה הביתה. אמנם אנחנו

יוצאים לפגרה אבל אם הענין לא יסתדר מיד לאחר הפסח נקיים דיון על הנושא

הזה. יש לנו עוד כמה נושאים, כמו מספנות ישראל ואחרים. מסדרים את כל

העניינים והיחידים שמשלמים הם העובדים, אבל אנחנו פרופסורים בנושא הזה.

אנ י מאד מבקשת שעוד לפני חי. הפסח תדווחי לי על מה שקורה. ההיבט שלנו הוא

ההיבט של התעסוקה בבית שאן. אני מבקשת מראש המינהלת לא לשלוח עד לאחר חי;

הפסח את מכתבי הפיטורין. האם זה מקובל עליכם?

אליעזר יוסף; זו למעשה היתה הכוונה.

היו"ר א. נמיר; - גם לא אחרי פסח. קודם כל, אין על מה לדבר שעד

אחרי חג הפסח אין מה לשלוח מכתבי פיטורין. אני מבקשת ממך, הגב' גאולה

חביליו, לדווח לי על מה שקורה ואתן לך את כל הטלפונים שלי, גם בבית. אם

תהיינה בעיות אסייע לך בהן. לך, מר בן-לולו - אם אנ י יכולה לעזור לך בשיחה

עם שר האוצר - זה רק אם תבקש. תודה רבה לכולם וחג שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15

ו