הכנסת האחת-עשרה

מושב רניעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 442

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום ד' כ' באדר התשמ"ח - 9 במארס 1988, בשעה 00. 9

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

יי פרץ

אי שוסטק

אי אדלר

מי הלנברג

מסקנות הועדה בנושאים:

1) קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית

2) המצב בוולקן יציקות

3) אבטלה מחמירה באופקים; בעיות תעסוקה באופקים

4) נשים מוכות; אלימות במשפחה

5) פיטורי עובדים אחרי שירותם במילואים



מסקנות הוועדה

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

נדון היום על מסקנות הוועדה בנושאים

שונים, כדי להניחן על שולחן הכנסת. מזכירת הוועדה תקרא את הצעת המסקנות שהכינה.

מסקנות הוועדה בנושא "קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית"

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ב בכסלו התשמ"ז - 24 בדצמבר

1986, את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן בנושא "קריאה לישראלים להצטרף לתכנית

הפנסיה הגרמנית".

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום כ"ז

בסיוון התשמ"ז - 24 ביוני 1987, שבה שמעה את נציגי משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי,

ונציג של איגוד מקבלי הפנסיה מגרמניה והגוף המסחרי המטפל בבקשות.

הנושא הועלה בעקבות התכנית של הצטרפות

ישראלי לתכנית הפנסיה הגרמנית, ותביעת המציע להוקיע את התופעה שיש בה לדבריו אספקטים

המנוגדים הן למוסר והן לחוק.

הוועדה שמעה מפי נציגי הביטוח הלאומי

על האמנה הקיימת בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית הגרמנית בדבר בטחון סוציאלי.

הוועדה שמעה על הטענות בדבר שיטת הביצוע של הסכם הפנסיה הגרמנית הן מבחינת תחולתו

על אזרחים ישראלים לפי מקום מגוריהם והן מבחינת זכויותיהם של מקבלי הפנסיה הגרמנית

כלפי הביטוח הלאומי בישראל.

בתום דיוניה הגיע הוועדה למסקנות

1) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לבדוק את עקרונות האמנה שנחתמה עם ממשלת גרמניה הפדרלית בענין בטחון סוציאלי. הוועדה

סבורה כי באמנות מסוג זה רצויה מעורבות רבה יותר של הכנסת באשרורן. הוועדה פונה לשר

העבודה והרווחה לבדוק את פדטי האמנה האמורה הן לגבי עצם האמנה עם ממשלת גרמניה והן

לגבי הצדדים החוקיים בכל הנוגע למטבע חוץ וזכויות הנהנים מבחינת הביטוח הלאומי.

הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לבדוק

את הכללים המפלים שבאמנה עם ממשלת גרמניה מבחינת גיל, השכלה ומקום מגורים של הזכאים

על פיה.

3) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על המצב כעבור 3 חודשים."

בסעיף 1 של המסקנות יש שלוש פניות

לשר העבודה והרווחה. אני מציעה

שכל פנייה תהיה סעיף, וסעיף ראשון יהיה "הוועדה סבורה כי באמנות מסוג זה רצויה

רצויה מעורבות רבה יותר של הכנסת באשרורן".

מסקנות הוועדה בנושא "המצב בוולקן יציקות"

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום די באדר התשמ"ז - 5 במארס 1987,

את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת חייקה גרוסמן בנושא "המצב בוולקן יציקות".

ההצעה הועלתה בעקבות סכסוך שפרץ במפעל

על רקע דרישת ההנהלה לבצע פעולות ייעול במפעל, תוך פיטורי מספר עובדים. גובה הפיצויים

למפוטרים הותנה בהסכמתם של העוברים הנשארים להפרת הסכמי העבורה ולוויתור על חלק

מתנאי העבודה שהשיגו במשך השנים.



הוועדה דנה בנושא בשתי ישיבות.

במהלכן שמעה את מנהל המפעל ואת מנכ''ל חברת אורדן ומנכ"ל כלל-תעשיות שהמפעל

בבעלותו, וכן את נציגי העובדים ומועצת פועלי חיפה.

בתום דיוני הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מביעה התנגדותה החריפה

לדרך שבה נהגה הנהלת וולקן והנהלת אורדן כלפי העובדים, בהתנותה את תנאי הפרישה

של העובדים המפוטרים בוויתור מצד העובדים הנשארים על חלק מתביעותיהם. הוועדה

רואה בהתנהגות זו ראשיתה של נורמה שלא היתה ידועה עד כה ביחסי העבודה שבין עובדים

ומעסיקים, ומקווה שתופעה זו לא תישנה.

2) הוועדה רשמה לפניה כי הסכסוך

ששימש עילה להעלאת ההצעה לסדר-היום בא על פתרונו וכי בעיות של יחסי עבודה בעתיד

יידונו ויבואו על פתרונן במסגרת ההידברות המקובלת שבין נציגי העובדים והמעסיקים.

3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לעקוב באמצעות הממונה על יחסי העבודה אחר השתלשלות הנושא בוולקן מאז פרץ הסכסוך,

ולדווח לה על המצב."

מסקנות הוועדה בנושא 1) "אבטלה מחמירה באופקים" 2) "בעיות תעסוקה באופקים"

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום ט' בתמוז התשמ"ו - 16 ביולי

1986, את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת אורה נמיר בנושא "אבטלה מחמירה באופקים".

ביום י"ר בכסלו התשמ"ח - 2 בדצמבר

1987 העבירה הכנסה לוועדת העבודה והרווחה את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת חייקה

גרוסמן בנושא "בעיות תעסוקה באופקים".

הוועדה שמעה על האבטלה המחמירה

מתוך כוח-עבודה של 4000 - רשומים כ-700 דורשי עבודה. היעדר מגוון

תעסוקתי נאות והשכר הנמוך המשולם לעובדים שנמצאה להם עבודה, גורם לעזיבת רבים

את העיר ולירידת בעלי מקצועות מן הארץ. כ-300 עובדים נזקקים מדי חודש להשלמת

הכנסה. כ-750 תושבים עוזבים את אופקים מדי שנה; אף אחד מן הצעירים שהשתחררו

מצה"ל או יצאו ללימודים גבוהים בשנים האחרונות לא חזר לאופקים.

ב-7 השנים האחרונות נסגרו באופקים

14 מפעלים, שבהם הועסקו כ-650 עובדים. ממפעל אופ-אר פוטרו ב-4 השנים האחרונות

מאות עובדים, ומפעל גל-סרף נסגר.

הוועדה שמעה על תכניות משרד התעשיח

והמסחר לפיתוח מפעלים באופקים ועל הסיכויים למשיכת משקיעים לעיר.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) ועדת העובדה והרווחה מוחה על

השיטה החוזרת ונשנית של סגירת מפעלים שקיבלו תמיכה ממשלתית ואשר התמוטטו בגלל

ניהול כושל, כשאת מחיר הכשלון משלמים העובדים בלבד. הוועדה מביעה צערה על הדרך

שבה נסגר מפעל גל-סרף.

2) הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר

לפעול באמצעות הקרן לפיתוח מפעלי תעשיה במשבר לעזרה למפעלים שנקלעו למצוקה זמנית,

ולהקפיד בעת מתן העזרה על פיקוח צמוד ועל התניית העזרה בהבטחת מקומות העבודה

והזכויות של העובדים.



3) הוועדה מביעה דאגתה נוכח נתוני

ההגירה השלילית באופקים וביישובי הנגב בכלל. בעיית ההגירה השלילית ביישובים אלה

חייבת לעמוד כיום בראש סדר העדיפויות הלאומי של המדינה. הוועדה פונה ליושב-ראש

ועדת השרים לפיתוח הנגב לפעול לעידוד הפניית מפעלים לנגב, הן מפעלים אזוריים והן

מפעלים מקומיים, שיספקו לתושבי האזור תעסוקה שתמנע עזיבה ביחוד של צעירים ומשכילים.

4) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לדאוג למציאת פתרונות זמניים לעובדים הנפלטים ממפעלים באופקים, באמצעות הקרן למניעת

אבטלה, בין היתר על-ידי הפנייתם לקורסים של הכשרה מקצועית במקצועות נדרשים. הוועדה

פונה לשר העבודה והרווחה לבדוק ביחד עם שר התעשיה והמסחר רשימה של מקצועות נדרשים

לתעשיה לצורך קביעת קורסים כאמור.

5) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

ומשר התעשיה והמסחר לדווח לה על המצב באופקים כעבור 3 חודשים.

במקום "הגידה שלילית" הייתי אומר

"עזיבה".

הגירה שלילית, זה המינוח של שירות

התעסוקה.

אנחנו עוברים למסקנות הבאות.

מסקנות הוועדה בנושא 1) נשים מוכות 2) אלימות במשפחה

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום א' בכסלו התשמ"ז - 3 בדצמבר

1986, את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אורה נמיר בנושא "נשים מוכות".

ביום 25 במאי 1987 העבירה הכנסת

לוועדה את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אורה נמיר בנושא "אלימות במשפחה".

ביום 24 בנובמבר 1986 ביקרה הוועדה

במעון לנשים מוכות בירושלים. לאחר מכן דנה הוועדה בנושא בשלוש ישיבות, ואיחדה את

הדיון בשתי ההצעות.

במסגרת דיוניה שמעה הוועדה נציגים

של משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משטרת ישראל, איגוד העובדים הסוציאליים,

מרכז השלטון המקומי, את מנהל בית-הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב, ארגוני נשים,

מנהלות של מעונות לנשים מוכות וכן מספר נשים מוכות.

הוועדה שמעה כי קיים קשר של שתיקה

לגבי הנושא של אלימות במשפחה בכלל - נשים מוכות וילדים מוכים - ולגבי תופעות של

גילוי עריות בפרט. מספר הנשים המוכות מוערך בכ-100 אלף; את מספר הנשים הסובלות

מאלימות נפשית לא ניתן להעריך. ממצאי בדיקות בנושא זה מעלים כי ילד מוכה, במרבית

מהמקרים גדל להיות בעל מכה.

למרות שמדובר בתופעה רחבה שהשלכותיה

חמורות, הוברר לוועדה שלחברה הישראלית אין כיום תשובות הולמות לבעיות. גם הפתרונות

החלקיים המצויים כיום מופעלים ללא תכנון וללא תיאום מספיק בין הגופים הרבים המעורבים

בנושא, בעיקר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - עבודה ורווחה, משפטים, משטרה, שיכון

המחלקות לשרותים חברתיים ברשויות המקומיות, המקלטים

לנשים מוכות, ארגוני הנשים וגופים אחרים.

צוות חשיבה מקצועי מיוחד בראשות

פרופסור דן שניט מאוניברסיטת תל-אביב, התכנס לפי בקשת הוועדה וגיבש שורה של המלצות



בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מביעה הערכתה לצוות המומחים

בראשותו של פרופסור דן שניט, מנהל בית-הספר לעבודה סוציאלית בתל-אביב, על עבודתו

והדו"ח שהגיש לוועדה, שהיו לה לעזר רב בהבנת הנושא ובגיבוש המלצותיה.

הוועדה ממליצה בפני שר העבודה והרווחה

לפעול ליישום המלצות הוועדה בראשות הפרופסור דן שניט, בעיקר בבל הנוגע לתאום ארגוני.

2) הווערה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול להכשרת כוח אדם מתאים במחלקות לשרותים חברתיים לאיתור, אבחון וטיפול במשפחות

בהן קיימת אלימות מסוג כלשהו בתור המשפחה.

3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול ביחד עם שר הבינוי והשיכון להבטחת ריור הולם ותנאי זכאות מתאימים לנשים מוכות

וילדיהן, כשאין תנאים מתאימים להחזרתן לביתן.

4) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול להגדלת מספרם ולשיפור מצבם של המקלטים לנשים מוכות, כדי לאפשר פתרונות לטווח

קצר לנשים מוכות.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול להגברת ההסברה והמודעות בציבור למאפייני התופעה של אלימות במשפחה ותוצאותיה.

6) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

להבטחת תאום ורצף של שרותים טיפוליים בקרבנות של אלימות במשפחה, כדי להבטיח ככל

האפשר הצלחת הטיפול.

7) הוועדה פונה לשר המשטרה לפעול

לגיבוש הנחיות שיקלו על נשים מוכות להגיש תלונה במשטרה, ולמתן טיפול מיידי ונמרץ

בתלונות שהוגשו. עיכוב הטיפול על-ידי המשטרה מרתיע מפני הגשת תלונות ומחליש את

יעילותם של אמצעי אכיפת החוק נגד בעלים אלימים.

8) הוועדה פונה לשר המשטרה לפעול

ביחד עם שר העבודה והרווחה להגברת אמצעי ההגנה על עובדים סוציאליים העומדים מול

בעלים מכים.

9) הוועדה פונה לשר המשפטים להחיש

את הטיפול בהמלצות ועדת קרפ, שמונתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, לבדיקת מדיניות

החקירה והתביעה.

10) הוועדה מביעה הערכתה לארגוני

הנשים הפועלים בנושא. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול להגברת מעורבותם של

ארגוני הנשים וארגונים ציבוריים אחרים בנושא, ולהגברת שיתוף הפעולה ביניהם ובין

המשרד.

11) הוועדה פונה לשרת הבריאות לפעול

באמצעות שרותי הבריאות והאשפוז להגברת המעקב אחר קרבנות של אלימות במשפחה, ולהפעיל

חובת דיווח למשטרה בכל מקרה של חשד שפגיעה שהם מטפלים בה הינה תוצאה מאלימות במשפחה.

12) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על ביצוע המסקנות בעבור 6 חודשים."

בסעיף 10, למה יש פנייה לשר ולא לגורמים

אחרים?



אני מציעה שבסעיף 10 נאמר: הוועדה

מביעה הערכתה לארגוני הנשים הפועלים בנושא ופונה אליהם להגביר מעורבותם בנושא,

ולהגביר את שיתו הפעולה ביניהם ובין המשרר. ואחר-כך הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לסייע לארגוני הנשים ולארגונים ציבוריים ארורים להגביר את פעילותם בנושאים האלה.

כדאי לשלוח לארגוני הנשים העתקי

המסקנות שלנו.

בסעיף 12, למה אנחנו מבקשים חובת

דיווח רק משר העבודה והרווחה ומשחררים

אחרים? אני חושב שצריר לבקש דיווח גם משרת הבריאות, משר המשטרה, ומשר המשפטים.

נבקש ריווח משר העבודה והרווחה,

משרת הבריאות, משר המשטרה ומשר

המשפטים.

מאחר שאנחנו מדברים על אלימות במשפחה,

אולי צריר לדבר גם על נשים אלימות.

נכון. נדבר על בעלים מכים או נשים

מכות.

מסקנות הוועדה בנושא "פיטורי עובדים אחרי שירותם במילואים"

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום 12 בפברואר 1985, את ההצעה לסדר-

היום של חברי-הכנסת פנחס גולדשטיין ורפאל איתן בנושא "פיטורי עובדים אחרי שירותם

במילואים".

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 13

במארס 1985, במשולב עם הדיון על הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 6). הצעת החוק

דנה באיסור לסרב לקבל לעבודה אדם בגלל היותו צפוי לשירות מילואים, תוך הטלת חובת

ההוכחה על המעסיק שפיטורי עובד לא היו בגלל שירות המילואים שלו. זאת על רקע התגברות

האבטלה בארץ וריבוי מקרים של עובדים שקיבלו מכתבי פיטורים בעת שירותם במילואים,

או הוזהרו ששירות מילואים תכוף שלהם מעמיד בסכנה את המשך עבודתם.

במהלר הדיון שמעה הוועדה בין היתר

את נציגי משרד הבטחון, התאחדות התעשיינים ושירות התעסוקה. לוועדה נמסר כי עובדים

רבים המשרתים במילואים אינם מודעים לחוק האוסר פיטורי עובד עקב שירותו במילואים.

עוד נמסר לוועדה על הצעת חוק שהממשלה עמדה אז להגיש לכנסת ואשר תאסור פיטורי

עובדים מסיבה כלשהי במשך כל תקופת שירותם במילואים. הוועדה החליטה להשהות את

מסקנותיה עד לסיום הדיונים על הצעת החוק האמורה. חוק חיילים משוחררים (החזרה

לעבודה) (תיקון מס' 8) אושר בכנסת ביום 17 בנובמבר 1987.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מברכת על קבלתו של חוק

חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מסי 8) 1987, שאושר בכנסת ביום 17 בנובמבר

1987 ואשר מבטיח כי לא יפוטר אדם מעבודתו מסיבה כלשהי בתקופה שהוא משרת במילואים.

2) הוועדה סבורה כי התיקון האמור,

ביחס עם החוק הקיים האוסר לפטר אדם בגלל שירותו במילואים, לא רק בזמן השירות, ממצה

את הנושא ומבטיח עובדים היוצאים למילואים מפני הסכנה שכאשר יחזרו מהשירות ימצאו

עצמם מחוץ לעבודה.



3) הוועדה פונה לשר הבטחון,

לצה"ל ולארגוני המעסיקים לדאוג לפרסום נאות כדי להביא למודעות ציבור משרתי

המילואים את זכויותיו בהתאם לחוק בדבר איסור פיטורים מעבודה, בגלל או בזמן

השירות במילואים.

4) הוועדה מבקשת משר הבטחון

ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על המצב כעבור שלושה שבועות."

במבוא מדובר על דיון משולב בהצעה

לסדר היום ובחוק. ואחר-כר איו עוד

אזכור של החוק.

החוק אושר בינתיים.

לא נאזכר את החוק בכלל.

תודה לאסתר, עשית עבודה מצויינת.

המסקנות תונחנה על שולחן הכנסת.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9.30.

i