הכנסת האתת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 424

מישיבת ועדת העבודה והרווהה

שהתקיימה ביום גי, כ"א בשבט, התשמ"ה, 9.2.88, שעה 9.00

הברי הוועדה;

א. נמיר - יו"ר

ה. גרוסמן

א. שוסטק

מוזמנים;

פרופי ר' בו-ישראל - יועצת הוועדה

ש. הולנדר - משרד האוצר

ש. שדאור - משרד האוצר

א. סעדוו - משרד העבודה והרווהה

א. מוסזה - משרד העבודה והרווהה

י. לוי - משרד המשפטים

א. שמהה - היועצת למעמד האשה

מזכירת הוועדה;

א. אדלר

רשמה - ש. להוביצקי

רזוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - הצבעות.



חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

היו"ד אי נמיד;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

והיום אנחנו מקיימים רק הצבעות.

רבותי, אנחנו צריכים להצביע על סעיף 2 מחדש. אני רוצה לחזור ולומר מה היתה

הבעיה בסעיף 2. לפי ההצעה שמונדזת בפנינו הנוסח הוא כזה: 2(א. לא יפלה מעביד בין

עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, מחמת היותם נשואים, או מחמת היותם הורים,

1) קבלה לעבודה, 2) תנאי עבודה' 3) קידום בעבודה, 4) הכשרה או

השתלמות מקצועית, 5) פיסורים או פיצויי פיסורים". לאחר מכן ישנו הנוסח של סעיף

(ב) ו(ג). בהקשר לסעיף 2(א) היתה הצעה ואני מבקשת מפרופי רות בן-ישראל להסבירה.

הוועדה הצביעה על הנוסח כפי שהוא והשאירה פתוח את השאלה האם להוסיף לסעיף

2(א} פסקה 6 בה ייאמר שחובת השוויון או איסור ההפלייה יחולו גם על פרישה ופנסיה

ורק על הנקודה הזאת צריך להצביע.

אני רוצה להסביר לחבר-הכנסת שוססק במה הבעיה. הבעיה היא שאם אנחנו מוספים

פרישה ופנסיה - דבר שהוא מאד וזשוב כלשעצמו - במצב הקיים של קרנות הפנסיה דבר זה

יביא לתגבור המפולת הקשה בקרנות.

יתחילו לפרוש.

או שיתחילו לפרוש או שכשיתחילו לפרוש יותר מאוחר תהא סכנה בענין הכסף.

לכן אנחנו לא יכולים לחוקק חוק רק מפני שהחוק הוא צודק. לכן אני מציעה שנשאיר רק

את חמשת הסעיפים הקטנים. אם הדבר מקובל אני מעמידה זאת להצבעה.

מקובל.

אני מעמידה להצבעה את סעיף. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 2 נתקבל

אנחנו עוברים לסעיף 10, שגם עליו אנחנו צריכים רק להצביע. אני מבקשת מפרופ'

בן-ישראל להסביר מה היתה הבעיה בסעיף 10.



ר' בן-ישראל;

צריך להצביע על הנוסח כפי שהוא ועל נוסה שהציעה חברת-הכנסת גרוסמן לגבי

סעיף 10(2) לומר "יכול בית הדיו להביא בחשבון " במקום האמור עתה "יביא בית הדיו

בוזשבון", צריך להצביע על הגרסה הנוכחית או על הגרסה של הברת-הכנסת גרוסמן שלא

מחייבת את בית הדין להתחשב בהשפעת הצו על יהסי העבודה במקום העבודה ובאפשרות

שעובד אחר ייפגע.

היו"ר אי נמיר;

אני ביקשתי להסביר מה הפרובלמטיקה. חבר-הכנסת שוסטק, הבעיה היא כזאת: אם

יהיה כתוב הנוסח כהצעת חברת הכנסת גרוסמו, היינו "יכול בית הדין וכו'", אנחנו

יודעים שהממשלה תגיש הסתייגות וכל הסעיף הזה יכול ליפול, כי כאן יש בעיה קשה מאד

ואמיתית לתעשיינים. מאחר ויש בכלל בעיה עם החוק הזה ואנחנו לא ויתרנו על הדברים

שנראו לנו כעקרוניי, אני מציעה שנשאיר את הנוסה "יביא". גם אני הייתי תומכת

בנוסח "יכול" אבל אני יודעת שבנוסח זה יש את כל הסיכויים שהסעיף לא יעבור במליאה

ויפעילו את מכבש הקואליציה. לכן נצביע על הסעיף כמות שהוא. מי בעד נוסח סעיף 0ו

כפי שהוא?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 10 נתקבל כמות שהוא

היו"ר אי נמיר!

אושר הנוסח כפי שהוא. בבקשה להודיע לחברת-הכנסת גרוסמן שהיא יכולה להגיש

הסתייגות. אנחנו עוברים לסעיף 11. מר בוטון, בבקשה.

מי בוסון;

סעיף 11 כמתייחס לשכר מולן ונאמר בו כדלקמן-. "קבע בית הדין לעבודה בתובענה

של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה יהיה, לענין חוק הגנת

השכר, התשי"ח-1958 המועד לתשלומם - היום השמיני שלאחר מן פסק הדין ו-"היום

הקובע" - היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור".

בסעיף הזה ערכנו תיאומים עם חוק הגנת השכר לגבי שכר מולן, היינו שמיום

שניתן פסק הדין - זה המועד של התשלומים ולא לא ישלמו תור 9 ימים לאחר מתן פסק

הדין יחול חוק הלנת השכר לגבי השכר שבית הדין קבע כמגיע לעובד או לעובדת בגלל

האפליה.

היו"ר אי נמיר!

האם יש התנגדות לסעיף 11? - אני מבינה שאין. נצביע.

הצבעה

בעד - 2

נ גד אין

סעיף 11 אושר

מי בוטון;

אני רוצה לציין שנביא למשפטנים ניסוח טכני משופר יותר.

היו"ר אי נמיר;

בסדר. אנחנו עוברים לסעיף 12.



מ' בוטון;

סעיף 12 דן בזכות תביעה ונאמר בו כדלקמן: "תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה

יכול שיוגשו בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין

ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד הבר בו".

סעיף דומה היה בהוק שכר מינימום בו נקבעה הזכות להגיש תביעה לא רק לעובד

אלא גם לארגון העובדים.

היו"ר א' נמיר;

מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 12 נתקבל

מי בוטון;

סעיף 13 מתייחס לזכות התערבות בתובענות ונאמר בו כדלקמן: "בתובענות בשל

הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים להשמיע

את דברו, בדרר שיורה". היה דיון בנושא זה בוועדה וזו היתה הפשרה שהגיעו

אליה. נדמה שהנוסח הוא לפי ההצעה של חבר-הכנסת שוסטק, אשר נתקבלה.

נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 13 נתקבל

סעיף 14 דן בהתיישנות ויש לגביו שלוש גרסאות. גרסה אי אומרת; "לא יזדקק בית

הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שלושה

חדשים מיום שנוצרה העילה". גרסה בי אומרת: "לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה

אזרחית בשל הפרת הורות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו ששה חדשים מיום שנוצרה העילה".

"לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה

שהוגשה לחר שחלפו שנים-עשר חדשים מיום שנוצרה העילה". היו פה חברי כנסת שרהבטאו

כל אחד לטובת גרסה מסויימת ואנחנו הבאנו לוועדה שלוש גרסאות להכרעה.

וזקופה של 12 חודשים נראית לי ארוכה מדי. למעשה אני חושבת שאנחנו בעד ששה

חוז-שים. מי בעד גרסה אי?

הצבעה

בעד - אין

נגד - 2

גרסה אי לסעיף 14 לא נתקבלה



היו"ר אי נמיר;

מי בעד גרסה בי לסעיף 14?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

גרסה בי לסעיף 14 נתקבלה

היו"ר אי נמיר;

גרסה בי לסעיף 14 נתקבלה. אס כר, אין צורר להצביע על גרסה ג'. אנהנו עוברים

לסעיף 15.

iמי בוטון;

סעיף 15 דן בעונשין ונאמר בו כדלקמן; "העובר על הוראות סעיפים 7,6,2 או 8,

דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977". באתת מהישיבות

הקודמות הסברתי שאנחנו נצמדנו פה לסעיף בחוק העונשין שמדבר על קנס שהוא כרגע בסד

3 אלפים שקל, כאשר מדובר באותו סעיף או על חצי שנה מאסר או על קנס בסך 3 אלפים

שקל. אנחנו קבענו את כפל הקנס הקבוע, זאת אומרת זה יהיה 6 אלפים שקל ונצמדנו

לחוק העונשין בגלל ששם כל פעם שהמדד מתעדכן מעדכנים את הקנס.

היו"ר אי נמיר;

אני מעמידה להצבעה את סעיף 15. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 15 נתקבל

היו"ר אי נמיר;

הסעיף נתקבל פה אחד. אנחנו עוברים לסעיף 16.

מי בוטון;

סעיף 16 דן באחריות אישית בעבירות של חבר בני אדם ונאמר בו כדלקמן; "נעברה

עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף - למעס שותף

מוגבל - או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה,

אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעו או שנקט כל האמצעים הנאותים למניעתה".

הסעיף הזה הוא בעצם סעיף סטנדרטי בכל החוקים והוא נועד להחיל אחריות אישית גם על

המנהלים והם לא יוכלו להסתתר מאחורי החברה.

היו"ר אי נמיר;

ברור. מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד - 2

נ גד - אין

סעיף 16 נתקבל



היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים עתה לסעיפים 17- 20ועד בכלל. סעיפים אלה הם למעשה הצעת חוק של

חברת-הכנסת שרה דורון שצרפנו אותה. זה בעצם הוזוק הישו שנתקבל בכנסת העשירית. יש

מאחר וסעיפים אלה הועברו אוסומטית משם אנחנו יכולים או

לאשר אוסומסית את כל הסעיפים או לבחון אותם. הגב' בן-ישראל, יכול מאד להיות שיש

כמה דברים בסעיפים האלה שלאור המציאות של היום מחייבים תיקון.

ר' בן-ישראל;

קראנו ובדקנו את הסעיפים גם בוועדה של המשפטנים ולדעתנו לא מחוייבת עשיית

הסעיפים כפי שהם.

היו"ר אי נמיר;

היתה הערה בקשר להרכב של המועצה. אנחנו, למשל, רצינו לדעת מה הרכבה של

המועצה והיה גם ערעור על הסמכות. היו כמה חברים ונדמה לי שהיה זה חבר-הכנסת

רן כהן שחשב שצריר לתת למועצה יותר סמכויות. אני לא בטוחה בכר, מנסיוני במועצות

אחרות. אני רואה את הסמכות שנתנו למועצה לחוק ביטוח בריאות ועד היום אני נחחרטת

על כר שנתנו בידיה כל-כר הרבה סמכויות.

קיבלנו את הרכב המועצה והיא מורכבת מ-6 נציגי משרדי הממשלה ומנציגים

נוספים. הפירוט מופיע במכתב של הגב' איבט סעדון לאור בקשה שלי. אם כן המועצה

מורכבת מ-6 נציגי משרדי הממשלה,6 נציגי מעבידים, 6 נציגי עובדים ו-3 נציגי

ציבור. אני חושבת שזה הרכב די סביר.

כשאומרים נציגי ציבור למה הכוונה? לארגוני נשים?

היו"ר אי נמיר;

אומר לר מי היום יושב במועצה. למשל, הגב' ארלט אדלר יושבת-ראש המועצה 9

הציבורית, והיא מאוניברסיטת חיפה; פרופ' צפורה אלחנן ממכון וייצמן מהמחלקה

לביוכימיה והגב' איבט סעדון אומרת שהיא תורמת תרומה מאד חשובה; ובתיה זרוק ממטה

בנימין. מי היא הגב' זרוק?

אי סעדון;

בזמנו היא הוצעה והיא כמעט לא מופיעה.

היו"ר א' נמיר;

בין נציגי העובדים אני רואה רק נשים. אני מכירה כמעט את כולן והן; גלילה

סומר מהסתדרות עובדי המדינה, גלילה אורנשטיין שהיא יועצת משפטית, גיזה בורנשטיין

שהיא מהמפלגה הליברלית, אני מכירה אותה והיא מאד פעילה בנעמת וזילפה אשר ממועצת

פועלי תל-אביב.

חי גרוסמן;

השמות האלה יכולים להשתנות.



היו"ר א' נמיר;

נכון. השאלה היא על ההרכב מבחינה מספרית. אם אני לא טועה זו היתה השאלה

היחידה. לי זה נראה סביר מבחינת ההרכב של המועצה. אינני מרברת על הנציגות האישית

מפני שאת המינויים עושה השר.

אני מעמידה עכשיו את שתי האפשרויות להצבעה, היינו או שנצביע על כל מה

שהעברנו מההצעה של חברת הכנסת דורון, מסעיף 17 עד 20 כולל 20, או שנדון, אם חברי

הוועדה רוצים בכר, בכל סעיף וסעיף, אם כי אני רואה זאת כמיותר.

חי גרוסמן;

סעיף 18 מתייחס למפקחים. מי ממנה אותם?

א' סעדון;

אלה מפקחים מקרב הסגל והם עובדים ברמה מחוזית. כל אחד שייר למחוז. הממונה

על המחוז הוא גם אחראי על אכיפת החוק והפיקוח. למפקחים יש הסמכות להתריע בפני

מעבידים.

ח' גרוסמן;

כלומר, הם מקרב העובדים? האם פירוש הדבר עוד תקנים?

י י ברק;

אני מבקש להתייחס לכך. הסעיף הזה נותן סמכות למפקחים לפקח על החוק. זה ברור

שצריך פיקוח על קיומו של חוק זה.

האם אלה יהיו עכשיו המפקחים על כל החוק?

) י י ברק;

כן. אנחנו מפקחים על הרבה חוקי עבודה ויש לנו נסיון רב מאד בפיקוח על חוקי

עבודה.

חי גרוסמן;

האם בכל תוק מחוקי העבודה כתוב בגוף החוק מי המפקחים?

י י ברק;

לא תמיד. אבל יש לנו סמכות למנות מפקחים.

חי גרוסמן;

אבל לא צריד לכתוב זאת בחוק. כשמחוקקים חוק בחוק כתוב מי אחראי על ביצוע

החוק, היינו השר. כתוב מי אחראי על החוק.

נכון. למה אנחנו מכניסים סעיף כזה של פיקוח? - כדי לתת למפקחים סמכויות. יש

למפקח סמכויות לבצע חקירה, היינו ללכת למקום העבודה לחקור את המעסיק ולבדוק למה

הוא היפלה ואיך. מה כל הענין? - הרי אנחנו צריכים להגיש תביעה משפטית פלילית

והתביעה הפלילית היא גם כן בידינו. כדי להגיש תביעה פלילית צריר לברר האם המעביד

הפלה או לא. הסעיף נותן לנו סמכות להיכנס למקום עבודה ולחקור. מי מבצע זאת?

מבצעים זאת עובדים שלנו, עובדי משרד העבודה והרווחה. זה לא אומר שאנחנו צריכים

להגדיל את התקנים בצורה משמעותית. ייתכן שיצסרכו להוסיף עוד מפקח בשנה הבאה, אבל

רבותי, אי-אפשר לחוקק חוק מבלי שיהיה עליו פיקוח?

פה כתוב: השר ימנה מפקחים.

כמה מפקחים יש היום?

יש היום 5 מפקחים.

ועכשיו מוסיפים עוד אחד.

האם אפשר לכתוב בחוק שלא יהיו תקנים נוספים ובכר להבסיח זאת? מה את

מציעה, חברת-הכנסת גרוסמן?

אני לא יודעת. לא פעם ראשונה אני עוסקת בחוק ועל כל חוק צריר לפקח. אין חוק

שלא צריר לבצע אותו אלא אם לא חושבים עליו ברצינות. יש אחריות כוללת של המשרד על

ביצוע החוק. מה זה פה הדבר המיוחד הזה? לחוק הסיעוד יש מפקחים מיוחדים וכוי.

באיזה שהוא מקום כל המשרד שלכם יהיה מלא מפקחים. מה יעשו הפקידים?

ראשית, זה מספר קטן של מפקחים. אין דרך אחרת. יש לנו פיקוח על חוק שעות

העבודה. יש לנו פיקוח על שירות התעסוקה. אם לא נפקח על החוק - נעשה ממנו צחוק.

נכון, גם שם זה כתוב בחוק. אני מעמידה להצבעה את סעיפים 17, 18, 19 ו-20.

מי בעד הסעיפים הללו?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

הסעיפים נתקבלו

אני לא נגד הסעיפים אבל אני מבקשת לרשום לי זכות הסתייגות גם בעניו המועצה וגם

בענין המפקחים.

היו"ר אי נמיר;

חברת הכנסת גרוסמו שומרת את הזכות להסתייגות. אישרנו את סעיפים

20,19,18,17. אנחנו עוברים לסעיף 21.

סעיף 21 דן בביצוע ותקנות ונאמר בו כדלקמן: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה

והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. (ב) השר רשאי באישור ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף

4 מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור".

חי גרוסמן;

אני מבקשת להוסיף בסעיף 21(א) את המלים: "באישור ועדת העבודה והרווחה".

י י ברק;

רבותי, אני רוצה להזכיר לכם שאלה הן תקנות סכניות בלבד שהחוק לא מותנה בהן

ובשום חוק כזה במדינת ישראל לא נהוג לכתוב באישור הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

גם מר בוטון אומר שמדובר פה בענין טכני.

חי גרוסמן;

מנ ין לי שזה ענ ין טכנ י?

)

י י ברק;

זה הנוהג בישראל וזו שיטת החקיקה שלנו.

ר' בן-ישראל;

סעיף ו2(ב) הוא לא טכני ולכן אמרנו שם באישור ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת.

אני רוצה להבין את סעיף 21(ב).

בסעיף 4 קבענו גם את האפשרות של הבעל להיעדר מהעבודה מפאת מחלה של ילד. כדי

שגם הבעל וגם האשה לא ייעדרו באותו זמן מהעבודה קבענו שצריך להודיע למעביד מי

ייעדר. איר זה ייעשה זה יוסדר בתקנות. זה היה בסעיף קודם שלמעשה אושר והעברנו

זאת לכאן מבחינה טכנית.



חי גרוסמן;

יש מקרים שאי-אפשר להודיע מראש.

היו"ר אי נמיר;

התקנות האלה תבואנה אלינו לאישור. את יודעת שלפעמים בתקנות אנחנו מקיימים

דיונים יותר נוקבים ויותר קשים מאשר בהצעות חוק. אם לאחר שנראה את התקנות נחשוב

שלא צריך אותן, או שהן מיותרות אנחנו יכולי שלא לאשר בכלל תקנות, או לאשר רק חלק

מהן. אנחנו בעניו הזה מאד גמישים. ברגע שהענין באישורנו - הוא מצוי במגרש שלנו.

אני מעמידה את סעיף 21 להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2 ^

נגד - אין

סעיף 21 נתקבל

מי בוטון;

סעיף 22 דן באי תחולה. "(א) לעניו סעיף 2 איו רואים בהפליה העדפה של עובד

שהוא בו משפחתו של המעבד, ובתאגיד - בו משפחתו של בעל השליטה בו. לענין זה - (1)

"בן משפחהיי - בו זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות, בני זוג של אלה וילדיהם". (2)

ייבעל שליטה בתאגיד" - מי שבידו או ביתד עם קרוביו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו

וניהולו של התאגיד. (ב) הוראו חוק זה למעט סעיף 7 לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא

לצורר עסקו או משלח ידו של מעבידו. (ג) הוראות חוק זה, למעט סעיף 7, לא יחולו

לגבי מעביד המעסיק פחות מששה עובדי".

ראשית, סעיף 7 הדו בהטרדה מינית יחול גם במקרים עליה מדבר הסעיף הזה. כל

מטרת הסעיף היא לא להחיל את החוק כשמדובר במקרים של עסק משפחתי.

חי גרוסמו;

פה מדובר גם על הילדים של הנכד. זה יותר מדי.

מ' בוטון;

סעיף 2 לחוק קובע שלא יפלה מעביד בין עובדיו. סעיף 2 אוסר את האפליה בכל

מקרה והוא לא מסייג. כל מעביד שמעסיק עובד לא יפלה אותו. נשמעו הערות של חברי

הוועדה בנושא זה והסעיף הזה הוסף, הוא לא היה במקור. הוספנו את הסעיף הזה לאחר

דיונים שהתקיימו פה בוועדה. וזברי הוועדה העירו שיש מקומות עבודה שהם מפעלים

משפחתיים שבהם לא ייתכו להשאיר את איסור האפליה הכוללת. למשל, אם אב רוצה להעסיק

ולקדם את בנו ולא את בתו - מותר לו. אם יש מישהי אחרת שרוצה להתמודד על אותו

תפקיד, ונניח שהיא זרה, אזי אם מדובר בבן של אותו בעל מפעל או קרוב משפחה שלו

מביו אלה המנויים כאו הוא רשאי להעדיפו על פני אחרים בקבלה לעבודה.

סעיף קטו (2) מתייחס לחברות פרטיות, לדוגמא מנהל עלזק שהוא בעל שליטה

בתאגיד. אלה יכולות להיות חברות משפחתיות. למשל, בעל ואשה שמקימים חברה. לא תמיד

המעביד הוא אדם פרטי הרי לפעמים מקימים חברה. אם יש חברה כזאת קטנה שבעל ואשה

מנהלים אותה - מותר להם להעדיף אחד מבני המשפחה שלהם ולא תחול עליהם החובה של

אי-העדפה, זאת אומרת שהם לא יהיו חייבים לקבל דווקא את מי שהכי טוב אלא יוכלו

לקבל אחד מקרובי המשפחה שלהם לעבודה.



אשר לסעיף קטן (ב) - יש לפעמים מעביד שמעסיק אנשים לא לצורר העסק או משלח

היד שלו. למשל, עקרת בית שמעסיקה עוזרת. היא לא מעסיקה את העוזרת לצורר העסק או

משלוז היד, אבל בכל זאת יש יחסי עובד ומעביד בין עקרת הבית ועוזרת הבית ובמקרה

הזה איסור האפליה לא יוזול. עקרת בית יכולה לומר: אני רוצה עוזרת בית ולא עוזר

בית. במקרים האלה זה לא יחול.

סעיף קטן (ג) קובע שאיסור האפליה לא יחול על מעביד שמעסיק פחות מ-6 עובדים.

זה כן היה במקור בהצעת הממשלה.

חי גרוסמן;

פרט להטרדה מינית.

נכן, מהענין הזה אין פטור בכל מקרה. אסור להפלות מינית גם במקום עבודה קטן.

חי גרוסמן;

אני חושבת שזהו פתח להוצאת חלק גדול מאד מהעסקים או המפעלים מתחולת החוק.

בן משפחה, על פי הגדרה זו, הוא הורה, הוא ילד, הוא נכד, הוא אח, אחות ובני זוגם

של אלה וילדיהם. זו הרחבה וזה קצת לא מתקבל על הדעת. יש משפחות מורחבות עם כמה

ילדים ומדובר לא רק על הילדים אלא גם על הנכדים ועל הילדים של הנכדים.

היו"ר אי נמיר;

אני למשל, הרבה יותר מוטרדת מסעיף קטן (2).

חי גרוסמן;

זאת אומרת שיהיה שכר אחר ותנאי שכר אחרים לאלה שהם בני משפחה. הלוואי

וגורבציוב היה מחיל את העקרון הזה של בני משפחה ביחס להיתרי יציאה מברית

המועצות. אנחנו נסתפק אפילו בקצת פחות מזה.

אני מוכנה שיהיה כתוב בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אתות, אבל בני זוגם של

אלה וילדיהם?

היו"ר אי נמיר;

בני משפחה - בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח ואחות.

חי גרוסמן;

אתה יכול להעדיפם בקבלה לעבודה, אבל אתה לא יכול להפלות לטובה בירק לתנאים

שמגיעים לכולם.

י י ברק;

האם בעל מפעל לא יכול לתת לבן שלו קצת יותר?

כמי שהתנסתה בעסק משפחתי אני רוצה לומר שהדבר הכי טבעי הוא שהכלה תהיה חלק

מאותו עסק משפחתי. ראו לנגד עיניכם איזה מפעל טכסטיל קטן.



אי סעדון;

בפולגת בקרית גת מועסקת כל המשפחה.

ר' בן-ישראל;

מדובר בעסק משפוץתי שהמעביד או הבעלים משקיע בו את כספו והוא רוצה שילדיו

ימשיכו את העסק אחריו. נראה לי שאם רוצים לצמצם אפשר למחוק את הסיפא "וילדיהם".

אבל לפחות צריך להשאיר גם את בני זוגם כי זה הבן והכלה או הבת והיותן שבאים לעבוד

בעסק.

היו"ר אי נמיר;

חברת-הכנסת גרוסמן, האם את מוכנה לזה שנכלול גם את בני זוגם?

חי גרוסמן;

אני הייתי מוכנה למחוק את הכל. הרי בסופו של דבר אף אחד לא יבוא בטענות אם

בעל עסק יעסיק את בנו.

אני רוצה לתת לר דוגמא למה שיכול לקרות. יש הרבה משפחות שיש בהן ריב נורא

בין בני המשפחות בשאלות כמו את מי מעסיקים ואת מי מעדיפים. אם אנחנו לא נקבע

את הסייג הזה - אפשר יהיה לחזק כל מיני תביעות מהסוג הזה. אנחנו יודעים מה קורה

במשפחות שמנהלות עסק ולא לזה מכוון החוק שלנו. החוק שלנו לא מכוון להתערב אם

במשפחת מושביץ, למשל, רבים הילדים, למי מהם יש זכות לעבוד. יכולה לבוא בת ולומר

אני אשה, מדוע הוא מפלה אותי לרעה ומפלה את הבן לטובה? לא זו הכוונה.

אם כן נאמר; בני משפחה - בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות ובני זוגם של

אלה.

חי גרוסמן;

מדוע להוציא מהתחולה של החוק מעביד המעסיק פחות מששה עובדים?

ר' בן-ישראל;

כשיש מפעל קטן ויש יחסים אישיים יום-יומיים אזי הנוהג בכל שיטות המשפט הוא

שנותנים למקומות עבודה קטנים לבחור את העובדים באופן אישי. כמו שמדברים על כר

ששר יכול למנות מנכ"ל שלא על פי מכרז, בגלל שמדובר על קשר אישי, כר גם כאן. גם

מזכירה אישית אפשר לבחור שלא על פי מכרז מאותם טעמים. במקום עבודה קטן, כמו

מכולת לדוגמא, רוצים לתת למקרה שבו המעביד מתחכר יום יום עם העובדים את האפשרות

לבחור בעצמו את עובדיו ולא להחיל עליו את החובה של השוויון, פרט לענין ההטרדה

המינ ית.

חי גרוסמן;

אבל למה דווקא 6?

די בן-ישראל;

המספר 6, 10 או 20 הוא מקרי. יש חוקים שונים. יש חוקי שבהם מדינות מדברות

על 20 כמינ ימום.

איפה המינימום הכי קטן?

ר' בן-ישראל;

אצלנו. 6 זה הכי קטן.

חי גרוסמו;

ביו 5 עובדים מותר להפלות בין 30 אסור.

היו"ר אי נמיר;

זאת מפני שאנחנו לא רוצים להפור את החוק לאבסורד אלא אנחנו רוצים שזה יהיה

גם חוק שאפשר לחיות אתו. גם אני הייתי רוצה שהחוק יהיה מוחלט.

י י ברק;

נסיון החיים מכתיב בכל העולם. לקחנו את המספר הנמור ביותר.

ר' בן-ישראל;

כל מספר הוא שרירותי.בסופו של דבראפשר היה לקבוע 20, 10 או מספר אחר. המספר

5 נראה לנו כמינימום. קחו ברזשבון שכשמדובר אפילו על חנות מכולת אזי מדובר גם על

הנער השליח וגם על המנקה.

חי גרוטמן;

לא אלחם על כר.

) אם כר, אני מעמידה את הסעיף להצבעה, בתיקון בסעיף 22(א)(1) למחוק את המלה

"ו ילדיהם". מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 22 אושר

מ' בוטון;

(קורא סעיף 23 הדן בתיקון חוק פיצויי פיטורים).

חוק פיצויי פיטורים מאפשר לאשה להתפטר תור 9 חודשים מיום שהיא ילדה את הילד

והיא זכאית אז לפיצויי פיטורים. כלומר היא זכאית להתפטר מרצונה ולקבל פיצויי

פיטורים. בסעיף הזה אנחנו רוצים להרחיב את זכות ההתפטרות ולהחילה גם על הבעל.

הבעל יהיה זכאי להתפטר בתנאי שבת הזוג שלו הועסקה במשך 6 חודשים לפני כן, זאת

אומרת שהיא גם היתה בעבודה והיא זכאית לקבל את הפיצויים. למשל, בעל שאשתו לא

עבדה אף פעם לא יכול עכשיו לבוא ולנצל זכות זו.

חי גרוסמן;

אלא אם היא חולה.



מ' בוטון;

נכוו. ישנה הוראה מסייגת האומרת שאם בן זוג אחד התפטר וניצל את הזכות שלו

אזי בן הזוג השני לא יכול גס להתפטר. זאת אומרת לא יכוליס גס הבעל וגם האשה

להתפטר ממקוס העבורה אלא רק אהד מהס. אחר-כך ישנו סעיף של תקנות, באישור ועדת

העבודה והרווחה.

מי בעד סעיף 23?

הצבעה

בעד - 2

נ גד - אי ו

סעיף 23 אושר

מ י בוטון;

(קורא סעיף 24). הסעיף דן בתיקון חוק עבודת נשיס.

הסעיף ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 24 אושר

סעיף 25 דן בתיקון חוק בית הדין לעבודה ונאמר בו: "בחוק בית הדין לעבודה,

התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,

התשמ"ל-1988".

מי בעד סעיף 25?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 25 אושר

סעיף 26 דן בביטול חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, היינו החוק של שרה דורון.

מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נ גד - אין

סעיף 26 אושר



מ' בוטון;

סעיף 27 דן בתחולה והשארנו את התאריך פתוח.

ר' בן-לשראל;

אני מציעה את ה-1 באפריל.

היו"ר א' נמיר;

רבותו, אנחנו קובעים שתחולתו של חוק זה ב-1 באפריל 1988. מי בעד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

סעיף 27 נתקבל.

היו "ר אי נמיר;

אני רוצה לשאול שאלה. לאור הנסיון המר שלנו עם חוק ביסוח סיעוד, כאשר בכל

הדיונים ישבו ואמרו שלא צריר להוסיף תקנים, אני רוצה לומר שנתנו לנו הבטחה

ועכשיו מסתבר שעוד מעט חצי החוק יעלה תוספת של כוח אדם במקום שיקדישו את הכסף

לזקנים. אני מאד כועסת על שר האוצר שהוא אישר תקנים.

אני רוצה לשאול איר אנחנו יכולים כאן לדאוג שלא תהא תוספת תקנים. אני רוצה

לקבל מכם מכתב - וזו הצעה שלי - שאתם מתחייבים שהענין של הפקחים אינו מחייב

תוספת תקנים למשרד.

י י ברק;

ראשית, אין כל השוואה בין חוק ביטוח סיעוד לחוק הזה. ביטוח סיעוד זה חוק

טיפולי.

) היו"ר אי נמיר;

אתה לא צריר לדבר אתי על השוואות. אני מדברת על אינפורמציות שמוסרים לנו

כאן עובדי משרד העבודה והרווחה.

י י ברק;

לא אמרתי שלא יוסיפו בכלל תקנים. אמרתי שהשנה יוסיפו תקן אחד. ייתכן שנצטרר

עוד תקן אוזד או שניים. אני רוצה לומר דבר ברור; מי ששומר עלינו זהר משרד האוצר.

היו"ר אי נמיר;

אני לא מרוצה מהשמירה של משרד האוצר עליכ. הוויכוח שלי או שלנו הוא לא אתר.

הוויכוח הוא במישור הפוליטי ומי שמפעיל לחצים פוליטיים או שכנועים פוליטיים מקבל

תקנים. לכן הוויכוח אינו ביני לבינר.אני רוצה לקבל כאן התחייבות ואני יודעת על

מה אני מדברת. אני רוצה מכתב מהשר.

י י ברק;

מדוע לא לפקח על החוק הזה?

עד כמה שאני יודעת יש אבטלה סמויה כמעט בכל משרדי הממשלה. עד כמה שאני

יודעת היום קיצוצים בכוה אדם יש רק בייצור ולא בשירותים. במשרדי הממשלה גדל כות

האדם, אם לא על-פי התקנים אזי בדרד של הוזים אישיים.

זה לא ויכוה אישי ביני לביו מר ברק. אני מבקשת לנסה מכתב שלי לשר העבודה

והרווחה בו ייאמר שאנהנו מבקשים שבנושא הזה לא יתווספו תקנים מצד המשרד אלא

ייעשה מאמץ למצוא מקרב עובדי המשרד את האנשים המתאימים, אם על-ידי הסבה ואם בדרך

אחר, אשר יבצעו את הפיקוח על החוק. אני רוצה ממנו בנושא הזה תשובה.

רבותי, תודה רבה. בשעה טובה סיימנו את החוק. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.20)