הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 421

מישיבה פתוחה של ועדת העבודה והרווחה

יום גי, י"ד בשבס התשמ"ח - 2.2.88, שעה 11.00

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

נ. ארד

ש. בן-שלמה

ח. גרוסמן

י. פרץ

א. שוסטק

מוזמנים; פרופ' י. לס - מנכ"ל משרד הבריאות

י. דנון - הממונה על השכר באוצר

י. שופס - יועץ שרת הבריאות

ד. פרלשסיין - סגן נציב שירות המדינה,

- יו"ר ועדת פדה

פרופ' ש. פנחס - מנהל המרכז הרפואי "הדסה", י-ס

מ. אבגוש - יו"ר ארגון עובדי מינהל ומשק

מ. בן-שושן - ארגון עובדי מינהל ומשק

ב. לוי - ארגון עובדי מינהל ומשק

צ. בנדס - ארגון עובדי מינהל ומשק

ז. מאורי - ארגון עובדי מינהל ומשק

י. אובדוסנו - ארגון עובדי מינהל ומשק

מ. כהן - ארגון עובדי מינהל ומשק

מ. שיפמן - ארגון עובדי מינהל ומשק

י. ארן - מרכזת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנ ית; צ. ספרן י

סדר היום; א. תיקון סעות בתקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ"ח-1988.

ב. שביתת עובדי המינהל והמשק.



הלו"ר א. נמיר;

אני פותרות את ישיבת הוועדה ומכריזה על ישיבה זו ישיבה פתוחה.

א. תיקון טעות בתקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ"ח-1988

אני רוצה לתקן טעות שטעינו בישיבה הקודמת בנושא תקנות הרופאים (טטאז'רים).

את תחילת התקנות קבענו ל-ו בינואר, בעוד שהכוונה היא ל-ו בפברואר. אנחנו מתקנים

וקובעים שבמקום 1 בינואר יבוא 1 בפברואר.

הצבעה

תחילת התקנות תהיה ב-1 בפברואר

ב. שביתת עובדי המינהל והמשק

היו"ר א. נמיר;

בשנה שעברה קיימנו מספר דיונים והנחנו מטקנות על שולחן הכנסת, ב-31 במארס

1987, בנושא "שביתה בבתי החולים הממשלתיים" - שהועלה כהצעות לסדר היום של תשעה

חברי הכנסת. אקרא שלוש פיסקאות מתוך אותן מסקנות; "ועדת העבודה והרווחה ערה

לתנאי העבודה והשכר הקשים של עובדי המינהל והמשק של בתי החולים הממשלתיים ולסחבת

המתמשכת בדיוני ועדת פדה, שלא באשמתם של העובדים, אשר גרמה להתמרמרות ולהרגשת

תיסכול בקרבם. עם זה הוועדה מתנגדת לתופעות של אי כיבוד החוק ולאי היענות

לצווים של בית הדין. הוועדה רושמת לפניה את הסיכום שהושג בוועדת המעקב ביום 26

במארס 1987 בדבר תוספת מינהל ומשק. הוועדה פונה לשרת הבריאות ולשר האוצר לפעול

לסיומם המהיר של הדיונים במסרה להחזיר את העובדים בבתי החולים לעבודה תקינה

וסדירה. הוועדה מבקשת משרת הבריאות לדווח לה על המצב כעבור שלושה החודשים.

לפני הסיכום של ועדת המעקב - זה שהסתמכנו עליו במסקנות הוועדה - ואני קוראה

אותו: "ביום חמישי, 26 במארס, סוכם בוועדת המעקב כדלקמן: שתי התוספות הקיימות -

תוספת תמריץ ותוספת עומס - יבוטלו ובמקומן תבוא תוספת מינהל ומשק בסכום של 175

שקל חדש לחודש מארס, ו-165 שקל חדש לכל אחד מן החודשים ינואר ופברואר. ההפרש בין

אני רוצה לבקש מיושב-ראש הוועד שימסור לנו מה קרה מאז אותו סיכום.

זו הישיבה הראשונה שלנו שאנחנו דנים בנושאים של עובדי המינהל והמשק כשרוני

שלם איננו איתנו. את הדבקות שלו, המסירות שלו והלב שהוא נתן למאבקים של עובדי

המינהל והמשק אנחנו זוכרים מקרוב, ואנחנו מוקירים מאד את זכרו.

מ. אבגוש;

לפני שנה בדיוק יצאנו למאבק. המאבק הוא לא מאבק חדש, הוא מאבק שנמשך שנים

על גבי שנים, כשלנו ברור דבר אחד: יש החלטת ממשלה מ-1971, שיש להשוות את התנאים

והשכר לעמיתינו בקופת-חולים. אנחנו מבקשים שנה ועוד שנה וחוזרים ומבקשים השוואה

בתנאים ובשכר הנהוגים בקופת-חולים. מדי פעם בפעם אנחנו מקבלים איזו שהיא "מריחה"

- תוספת סכום קסן,אבל לדאבוננו אנחנו ממשיכים להיאבק שוב על אותו נושא של

השוואה, כי כעבור וזקופה קצרה מתברר לנו שבקופת חולים התוספו כל מיני תוספות, אם

בשכר ואם בתנאי עבודה.



הכנסת והממשלה, כולל ההסתדרות, החליטו אז שהשכר והתנאים וזייבים להיות

שווים, בלי כל קשר לשאלה מאיפה הם נובעים, ולכו אנחנו צריכים לחפש בצורה מחתרתית

את החומר ולהשיג את החוזרים בהם קופת חולים הוסיפה עוד תנאים.

אני חושב שוועדת העבודה והרווחה עשתה פעולה לפני שנה בדיוק וחזרנו לוועדה

עם כל אותן התוספות שקראת אותן. אבל ומגמה שלנו לא היתה זאת, ומגמה שלנו היתה,

שאנחנו ממשיכים לשבת בוועדת פדה ומיישרים את הקו, הן בתנאי שירות והן בשכר.

חזרנו עם איזה שהוא מסמר, שנמצא פה - קיבלנו אותו אז מחיים הברפלד, מהמחלקה

לאיגוד מקצועי - ובו שוב פעם חוזרים ואומרים שאת העבודה בנושא ההשוואה יסיימו לא

יאוחר מ-5ו באפריל 1987. אנחנו מתקרבים ל"בר-מצווה" ועד היום, בוועדת פדה,

נשמעים כל מיני סיפורים, שזה הסכם של כל עובדי ההסתדרות ולכן הם לא מסוגלים לתת

לנו את זה, זה ימשוך את כל המשק. הוועדה מתכנסת, לא מדברים לענין, לא מחפשים דרר

להשוות את השכר ואת התנאים אלא פשוט מאד מקבלים תשובות, תשובות שלא עונות לנו,

ומושכים את העסק.

אנחנו מתריעים ומודיעים שלא תהיה ברירה, שאנחנו לא מעונינים להגיע למצב כזה

ולא מעונינים שהחולים יסבלו, כי אנחנו עובדים בבתי החולים והחולים קרובים אלינו

אולי יותר מאשר לכולם, אבל כמה זמן? מ-971ו אנחנו כל הזמן עם אותו פזמון -

השוואה עם קופת חולים. אנחנו לא מספיקים לגמור משהו ושם נותנים. עיננו לא צרה

שבקופת חולים נותנים, אבל אנחנו גם כן חברי ההסתדרות ואנחנו צריכים לקבל אותו

השכר. לא יכולים להיות שני סוגי עובדים - סוג אי וסוג בי. לכן לא נותרה לנו

ברירה אלא החלטנו הפעם לא לחזור לעבודה. ואני מודיע: לא נחזור לעבודה עד שלא

נקבל את ההשוואה, השוואה מלאה בתנאים ושכר.

היו"ר א. נמיר;

הסיכום שקראתי כאן בוצע?

מ. אבגוש;

לא.

היו"ר א. נמיר;

מה כן בוצע?

/ מ. אבגוש;

בסך הכל קיבלנו את השקלים שעליהם סוכם.

היו"ר א. נמיר;

האם מאז קיבלתם את התלושים של קופת-חולים?

מ. אבגוש;

לא.

יש לנו כאן את הסיכום עם חיים הברפלד שהתקבל אז תוך כדי השביתה - הסיכום

שהחזיר אותנו לעבודה - ופה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיבלנו הבטחה מישראל

קיסר, שאין שום בעיה להמציא תלושים ללא שמות ולהעביר אותם לוועדת פדה. לקחנו

מספרים סידוריים ותקניים של עובדי קופת חולים, העברנו את זה על מנת לקבל בחזרה

נתונים - בלי שם העובד - לגבי השכר של אנשים באותם מקצועות בקופת חולים, השווינו

את הנתונים שלנו לנתונים שלהם, מקצוע מול מקצוע, והתברר לנו שהפרש השכר נע בין

30% ל-70% לטובת עובדי קופת-חולים.

מתי עשיתם את ההשוואה הזאת?

קיבלנו רשימה ראשונה מישראל קיסר, שהעביר אותה כקופת הולים, ומתור 40

תפקידים שהעברנו קיבלנו בחזרה 25 תפקידים. שלוזתי מכתב נוסף לישראל קיסר וביקשתי

ממנו להשלים לפי הרשימה שהעברנו אליו וצירפנו עוד 40 תפקידים שרצינו לקבל עליהם

מידע. שוב הגיעה הצי רשימה וללא השלמה.



היו"ר א. נמיר;

מתי זה היה?

את הרשימה האהרונה שלהו כשידעו שאנהנו כבר יוצאים למאבק - לפני

כשבוע-שבועיים.

ומתי שלחו את הרשימה הראשונה.

את הרשימה הראשונה קיבלנו בערך לפני ארבעה חודשים.

לפני שנתיים התחיל המאבק שלנו, וכשהתחיל המאבק מיד לקהו אותנו לבית הדין

לעבודה. למעשה שנה תמימה היינו תרה המגף של צווי המניעה והסוף היה ידוע: נאלצנו,

במאבק שלפני שנה, להיות נאסרים, להיות כלואים בתוך הרכב המשטרתי ולהיות מובלים

לבית הדין לעבודה. נדמה לי שבאחד המשפטים של השופט גוטמן נאמר, שמדובר באזרהים

טובים, בעובדים מסורים וטובים, שיש להם בעיות אמיתיות וקשות, עובדים שצריך לשבת

איתם ולגמור. אלא שהמעסיקים שלנו סברו שאין מה לגמור איתנו. לאחר כל המהומה

שהיתה לפני שנה הלכו לקראתנו בדבר אחד בלבד - עדכון התוספות - בעצם לא כל

התוספותב 50%-מהשחיקה שהתהוותה בהן.

בכמה עדכנו לכם את התוספות מבחינת ההשוואה - במלוא מה שנותנים לעובדי

קופת-חולים? בחצי? ברבע?

שתי תוספות בלבד עודכנו ב 50%-ולא ב , 100%-כפי שהיינו צריכים לקבל. זה הדבר

היחידי שבוצע.

החלק השני, שהובטח לנו על ידי כל הצדדים, כולל ישראל קיסר, להשוואה עם קופת

חולים מבחינת תיפקוד, תנאי שכר ושירות - מאז ועד היום, במשך שנה תמימה, נשאר על

הנייר בלבד ולא היתה שום ההקדמות בנושא הזה. לאחר שבחוזה ינואר שנה שעברה היו

חמישה ימי שביתה, בחודש פברואר - חמישה ימי שביתה, בחודש מארס - שלושה ימי



שביתה, אנחנו נאלצים שוב לשבות - הפעם בינואר כבר שלושה ימי שביתה - ולבטה זה

יימשר. בזמנו נענינו שלוש פעמים ואמרו לנו: עוד שבוע-שבועיים - כפי שאמרו לנו

היום - תשב ועדת מעקב.

ועדת פדה צריכה לפעול על פי החלטת הממשלה. יש הוזלטה, ואנחנו מבקשים שיכבדו

אותה ויפעלו לפיה. מה אומרת אותה החלטה? להשוות את תנאי השירות והשכר בבתי

החולים הממשלתיים לאלה הנהוגים בקופת חולים זה לא נעשה עד היום ולא רוצים לעשות

מה שניתן יתן לאנשי קופת חולים - ואנחנו רואים חריגות על

ימיו ועל שמאל גם בדירוג וגם בתנאי השירות - ניתן על פי חוקת ההסתדרות. אנחנו

כולנו הולכים להטכמי שכר, הטכמי מסגרת, ולכל מגזרי הציבור צריר

להיות אותו הדבר. והנה סיפור וזרש: חוקת ההסתדרות. זו חריגה לכל הדעות, שאיננו

משלימים איתה, כשיש החלטת ממשלה שקובעת מפורשות להשוות את התנאיים ומתעלמים

ממנה. אם לפני שנה הפסקנו שלוש פעמים את השביתה, הפעם לא נוכל להפסיק אותה. גם

אם נחליט להפסיק אותה, העובדים ימשיכו אותה, כי מה שהובטח לנו אז לא ניתן.

אנחנו דורשים חד-משמעית שהפעם יבוצע מה שהוחלט, ותור ארכת זמן קטנה מאד.

אם פעם,ישבנו בהשוואה עם קופת חולים בשנת 1958, בשנות השבעים, היתה דרושה שנח

תמימה כדי להשוות, היום אין בעיה לראיות. יש התקדמות טכנולוגית, יש מחשב, אפשר

1 לדעת את עלות שכר עובדי המינהל והמשק, מגזר מול מגזר, אלא שלא רוצים לעשות את

זה. אנחנו דורשים השוואה מלאה בתנאי שכר ותנאי שירות לפי החלטת הממשלה.

אנחנו רוצים - דבר שהבאנו גם בעבר - שלחולה במוסדות בתי החולים

הממשלתיים יהיו שירותי בריאות דומים וזהים בכל לאלה של קופת חולים, כאשר מדובר

בלמעלה מ 50%-מטופלים שהם מבוטחי קופת חולים. למה לאלה צריכים להיות תנאים

ירודים, תנאי סוג די, ולאלה שבבתי חולים של קופת-חולים תנאי סוג אי? אין תקציב

להמשיך לשרת אותם חולים ולתת להם אותו הטיפול.

שנתיים המתנו, יותר לא נמתין.

לשאלת היושבת-ראש מתי היתה הפניה הראשונה לישראל קיסר: הפניה הראשונה היתה

ב-9ו במאי 1987. הרשימה הראשונה שנתקבלה, רשימה חלקית, היתה ב-10 ביוני 1987.

בקשה חוזרת להשלמת הרשימה היתה ב-21 ביוני 1987 ולא היתה תשובה. באוקטובר 1987

שלחנו תזכורת, והרשימה האחרונה התקבלה לפני כשבועיים, גם כן לא בשלמותה.

אני רוצה להתייחס לנושא המאבק שלנו, והפעם המאבק הוא בפירוש מהותי על עצם

קיומה של ועדת פדה. אמרתי בוועדת המעקב, שהתחושה של החברים והעובדים בשטח היא

שיש רצון עז, הן מצד המעסיק והן מצד ההסתדרות,לבטל את ועדת פדה. ועדת פדה קמה

במאבקים קשים, מתקיימת במאבקים קשים וכרגע לא יעלה על הדעת שהוועדה הזאת תבוטל.

הנסיון לגמד אותה בא דווקה מפי אנשי הנציבות שמנסים לפרש הסכם משנת 1971. כל

הכבוד, הם עורכי דין ויש להם ההבנה המשפטית, אבל גם לנו, שאיננו אנשי מקצוע

מעולים, יש כל ההבנה, שכאשר ההסכם הזה נחתם היה ברור לכל שהמגמה היא להשוות

אותנו בשכר ובתנאים לעמיתינו בקובית חולים. לא יעלה על הדעת שכרגע ינגחו אותנו

בזה שיאמרו לנו שזה ניתן לכלל מוסדות ההסתדרות ולכן קופת חולים נהנית גם כן. יש

לנו דוגמאות בשפע שכלל עובדי ההסתדרות קיבלו, אנחנו קיבלנו וכלל עובדי המדינה לא

אם זה ביטול הפלוסים, אם זה קיצור שעות העבודה. יש לנו קיצור שעות עבודה

ל-42 שעות, כאשר כל המשק של עובדי המדינה עובד על פי 45 שעות. אנחנו המשרד היחיד

שביטלו אצלנו פלוסים, כאשר לגבי כל שאר עובדי המדינה הם עדיין קיימים.

מה זה פלוסים?

פלוס הוא 70% מהדרגה. כשעובד מגיע לשיא דרגתו הוא זכאי לקבל דרגה אישית

בגובה 70% מערך הדרגה הבאה. זו לא דרגה שלמה ומכנים אותה בשם "פלוס".

עובדי המינהל והמשק זכו לדרגה שלמה בגין אותו הסכם של קופת-חולים,ואזכיר לכם

את הסכם הגננים, את הסכם הספרנים, ויש לנו דוגמאות למכביר.

אדון דנון, הופעת בסלוויזיה והודעת שאתה פורזד שמא יהיו השלכות על כל המשק

ולכן אתה מנוע מלתת. לציבור שלנו נמאס לשמוע את זה, משום שכאשר מדובר בהטבות

לבכירים אין סכנה שכל הנזשק יינזק, כאשר מדובר על שמירת ביתו של תבר-הכנסת שרון

גם כן אין סכנה שכל המשק יינזק והכסף זורם למכביר. גם היום אנחנו עדים שאין בעיה

של כסף במדינת ישראל. אתם יודעים כמה עולה מנה אם אנשי המינהל והמשק מבשלים

אותה? - 3 שקלים. וכמה עולה קייסרינג? - ביו 13 ל-15 שקלים. אתם יודעים כמה עולה

לספק כביסה הדשה לבית הוחלים? אבל כסף יש.



לנו יש רושם שהיום המאבק, באוצר לפהות, מתפרש כאילו אנוזנו אנשי סלוויזיה.

הם יתנו לנו להתבשל במיץ ואנהנו נחזור על ארבע. אנחנו לא אנשי הסלוויזיה, לנו

חשוב מאד ואכפת מאד מהחולים, אבל קודם כל זה צריר להיות אכפת לכם. אתם קברניטי

המדינה ואל תגלגל? את האחריות שלכם אלינו, כי אנחנו אחראים, ובגלל זה שאנחנו

אחראים אנחנו נמצאים במצב שכרגע אנחנו מצויים בו. אם מישהו מהאוצר חושב שאצלנו

עושים כאילו שביתה, אני מזמינה אותו שיבוא לבתי החולים ויראה. אנחנו לא הרופאים,

אנחנו לא מודיעים שהיום בבית החולים פרדסיה אין ביקור חולים של מרפאת חוץ, ומי

שעובד בבית החולים יודע בדיוק מה אומרת ההודעה הזאת. כאשר החלטנו לצאת לשביתה

עשינו זאת לא בהתלהבות רבה. אנחנו יודעים מה הנזקים, אנחנו יודעים שזה גול עצמי

ושאנחנו עובדים אחר כר פי שניים יותר בשביל להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אם

יצאנו, זה צריר להיות ברור שיצאנו כי אין דרך אחרת ולא היתה דרר אחרת, משום

ששיחקו בנו במשחק של לך ושוב, שאין מכנסים את ועדת פדה, כי אין מה לתת בוועדת

פדה. השיחות נערכות בארבע עיניים, אין אומץ להגיע לוועדה ולומר שאין מה לתת,

הידיים כבולות. זה היה הרבה יותר מכובד, אבל לא כר נעשה המשחק.



כרגע אנחנו עומדים בפני מפולת. הכביסה נרקבת ולאף אחד לא אכפת. החולים לא

מקבלים את המזון שהם ראויים לו ולאף אחד לא אכפת. למנהלי בתי החולים הרפואיים יש

היום אינטרס למלא את בתי החולים. בתי החולים מפוצצים מחולים, הם לא משחררים

חולים הביתה, הם ממלאים את כל המיטות, גם את המסדרונות. אנחנו לא נתערב בזה, זה

לא עסקנו, אבל אני רוצה שתדעו מה קורה בשטח. מן הראוי אפילו לבקר באיזה שהוא

מוסד, שתחושו את מה שאנחנו חשים.

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה להתנצל כאן בשמו של חיים הברפלד: נפתחה מועצת ההסתדרות הבוקר והוא

לא יכול היה להגיע. הבוקר הוא ישב עם יעקב דנון כוועדת המעקב, ואני מבקשת מיעקב

דנון שיאמר לנו מה היה בוועדת המעקב ומה הוא יכול למסור לנו לגבי עובדי המינהל

והמשק.



י. דנון;

אני חושב שיש פה מצב שאני רואה אותו כקצת מוזר. אני נדרשתי לנושא הזה

לראשונה במסגרת ועדת המעקב לפני פחות משבוע. היה דיון של כמה שעות אצל חיים

הברפלד, כאשר אני יכול להגיד שרק שאל שאלתי שאלות ולא קבעתי שום קביעה, מסיבה

מאד פשוטה; א. באופן אישי אני לא מכיר מספיק את הנושא; ב. היו וקרים נתונים

מסויימים במערכת בשביל להשלים את התמונה.



לא אכנס לוויכוח אישי עם בתיה ואינני יודע באיזה טלוויזיה ראתה אותי. לא

אמרתי בשום מקום קביעות או מסקנות של ועדת המעקב או איר אני רואה את העניו.

ועדת המעקב זה פורום מכוה הסכם המסגרת, שבא לפתור חילוקי דעות.

הנושא הזה של עובדי המינהל והמשק הובא לוועדת המעקב בעקבות זה שעלו חילוקי דעות

בוועדת פדה ולא הצליחו להגיע להסכמה. במצורף להסכם המסגרת היה גם מכתב מיוחד

לגבי עובדי המינהל והמשק כיווו שידענו שיש דברים פתוחים. סוכם שהנושא שלהם יובא

גם לוועדת המעקב.

כאמור, נדרשתי לעניו הזה בפעם הראשונה ביום רביעי האחרוו ואני לא חושב

שמישהו מצפה שבאותו יום יחליסו. זו לא דרכה של ועדת המעקב. עברו שם הרבה מאד

נושאים ולא היה נושא שבא לוועדת המעקב וניתנה לו תשובה באותו יום, מה עוד בנושא

כזה מורכב.

בכלל לא ברור לי התהליך שהעובדים הופנו לוועדת המעקב. העובדים חתומים על

הסכם מסגרת, והעובדים עושים דין לעצמם.

י יש לי אישור מהסתדרות עובדי המדינה, היא אישרה את השביתה.

הסתדרות עובדי המדינה יכלה לאשר את השביתה. הסתדרות עובדי המדינה, יחד עם

יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי ומזכיר ההסתדרות, חתומה על הסכם המסגרת, והסכם

המסגרת קבע הליר לבירור חילוקי דעות בנושא הזה. משום מה החלטתם לא לתת שאנס

להליר הזה. הנושא הזה, אתם אומרים, נמשר שנה, שנתיים. האם ציפיתם שתהיה ישיבת

ועדת המעקב ביום רביעי והסקתם מסקנות מהשאלות שלי, לא מהתשובות שלי? ועדת המעקב

ישבה פעם ראשונה ביום רביעי שעבר ואני שמעתי שיצאתם מוועדת המעקב מאד מאוכזבים,

ומהשאלות שלי או מהשאלות של חיים הברפלד הגעתם למסגנה שהוועדה החליטה. זה כמו

לבוא לבית המשפט, להגיד את הטענות, ולפי שאלות השופט להחליט אם הוא החליט או לא

החליט.

ב. לוי;

בדברי התכוונתי לשידור של תמר מורג ביום רביעי לפני שבוע, לאחר שהיינו

בוועדת המעקב, על דברים שאמר מר דנוו כשיצא מוועדת המעקב.

י. דנוו;

אמרתי איזה בעיות הועלו שם.

גם לחיים הברפלד וגם לי הוברר שחסרים הרבה נתונים כדי לקבל החלטה.

ממי אתם צריכים לקבל את הנתונים?

חסרים נתונים מנציבות שירות המדינה, חסרים נתונים מקופת-חולים. ביקשנו את

הנתונים, וזלק קיבלנו, חלק לא קיבלנו. הבוקר ישבנו עוד פעם ועדייו אנחנו חלוקים,

עדייו איו לנו קביעה סופית בעניו הזה, ולא סתם ביקשנו את השבועיים האלה לפני

אין לי עדיין עמדה בנושא הזה. כל מה ששמעתם

במסגרת ועזזז המעקב היו שאלות ששאלתי. כמו שאתם הצגתם את העמדה, הציג את העמדה

דודו פרלשטיין כיושב-ראש ועדת פדה.



אני יכול להגיד דבר נוסף: ישבנו הבוקר, סיכמנו לשבת עוד פעם ביום חמישי

וששי במגמה לנסות לגמור את העניו. אני מבטיה לכם, שאם נגמור ביום חמישי או ששי

לא נשים את הסיכום במגירה עד יום רביעי הבא, אבל אנהנו לא מוכנים לקבל החלטה ולא

יכולים לקבל החלטה עם הנתונים שהיו לנו ביום רביעי שעבר.

אמרתם לעובדים שאתם מבקשים ארכה?

י. דנון;

כו. ביום רביעי אחר הצהריים, כשזה הובא לוועדת המעקב לראשונה, הודענו בסוף

הישיבה שאנחנו מבקשים שבועיים לפסוק בעניו, כי זו ועדה "שיפוטית": מה שהיא

מכריעה זו החלטה סופית. העובדה שביקשנו שבועיים לא אומרת שנתכנס אחרי שבועיים.

קבענו ישיבה להיום, קבענו ישיבה לסוף השבוע, כי לא תמיד שנינו מסכימים. מנסים

לגשר, לפעמים מסתייעים באנשים יותר בכירים. אי אפשר לעמוד מולנו ולהגיד לנו:

היום יום רביעי, אנחנו רוצים תשובה ביום ששי. ועדת המעקב יושבת בהרבה נושאים לא

רק בנושא שלכם. יש נושאים אחרים של מערכת הבריאות, הדברים האלה לוקחים זמן.

ההליך הזה, שיוצאים לשביתה יומיים לאחר שיושבת ועדת המעקב, אני לא רואה

אותו כתהליר בריא ומסודר. אם הייתם אומרים: אנחנו לא רוצים את ועדת המעקב -

ניחא. אבל ברגע שהגעתם לוועדת המעקב? אל תראו את זה כנסיון לעכב או למשור, כי

עוד שבוע, פחות שבוע, לא זה מה שעושה את ההבדל. יש פה בעיה שגם חברי הוועדה

ממשלת ישראל חתמה חוזה עם ההסתדרות הכללית והחוזה הזה

אמור היה לתת שקט במערכת. ממשלת ישראל ידעה, יוזד עם ההסתדרות, שיש כמה נושאים

שהם נושאים בעייתיים שלא נפתרו והשאירו אותם לטיפול מאוחר יותר. חלק מו הנושאים

טופל, בחלק מהנושאים הטיפול עדיין לא הסתיים. לא יכול להיות המצב הזה, שמצד אחד

ראובן בן-עמי חותם על הסכם מסגרת, ומצד שני הוא חותם על אישור לשביתה.

כל הזמן מדברים על ועדת פדה. האם הוועדה הזאת עובדת או היא מתכנסת רק כשיש

בעירה? אולי כדאי לפזר אותה?

ועדת פדה עובדת והיו לה בשנה האחרונה מספר ישיבות. יש חילוקי דעות בוועדת

פדה, ניתנו גם תשובות, בחלק מהנושאים הן היו תשובות שליליות, ואת החשובות

השליליות מפרשים כחוסר תשובה. בפועל היו גם ישיבות רשמיות, היו גם ישיבות של

ועדות משנה של ועדת פדה, שעובדרת כל הזמן, עד הימים האחרונים. ועדת התיפקוד, שזו

אחת מוועדות המשנה החשובות ביותר של ועדת פדה, עוסקת בנושא הדירוג, הן בקופת

חולים והן במשרד הבריאות. היא קיימה הרבה מאד ישיבות בזמן האחרון וגם פחות או

יותר מגיעה להסכמה על דעת כל הצדדים, אם כי עדיין יש חילוקי דעות קטנים בנושא

הדירוג.

הגענו בוועדת פדה לאיזה שהוא מצב שיש חילוקי דעות לגבי הסמכויות של הוועדה.

אני רוצה להסביר את זה, כי הנושא מהותי והוא איננו בעיה של סחבת או בעיה של

תשובה כזאת או אחרת. לפי דעת המעסיק, דהיינו קופת חולים, משרד הבריאות ומשרד

האוצר, ועדת פדה איננה עוסקת בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל. יש הסכמים חתומים

המעוגנים בהחלטות ממשלה מ-971ו, שמדברים באופן עקרוני על קביעת מדיניות שכר

אחידה בין קופת חולים לבין משהד הבריאות, אבל בד בבד, מיד עם ההמלצות הראשונות

של ועדת פדה, החלטות הממשלה והסכמי העבודה שנקבעו בעקבות זה, מלכתחילה היו שתי

גישות שהתקבלו והגישות האלה מופיעות בהסכמים חתומים, שיש נושאים שהם ברי השוואה

ויש נושאים שאינם ברי השוואה.

למשל?

בנושאים שאינם ברי השוואה יש שני הסכמים והומים - גם החלטת הממשלה מ-1971

ומ-1983 וגם בהסכם חתום על ידי נציגי העובדים והמעסיקים, שכלל ב-1983 גם את רוני

שלם ז"ל, את אהרן מזרוזי נציג הנהדרות עובדי המדינה ואת נתן אברהם, נציב שירות

המדינה, שחתמו בראשי פרקים על כל הדפים בפרוטוקול, ומשתתפים נוספים שחתמו גם כן

על אותו פרוטוקול. שם נאמר במפורש שנושאים שנובעים מהחלטה כוללת של הארגון היותר

גדול והיותר כולל אליו שייכים שני המוסדות שבהם אנחנו מנסים להשוות את תנאי השכר

אינם ברי השוואה. דהיינו, קופת חולים לגבי כלל ההחלטות של ההסתדרות במוסדות

הארגוניים של ההסתדרות ונושאים שנובעים או מחוקת העבודה של ההסתדרות או נובעים

מהסדרים כלליים של ההסתדרות כלפי כל המוסדות הארגוניים. קופת חולים איננה חופשיה

כאן, היא לא עושה מה שהיא רוצה אלא היא מקבלת את החלטה של המוסדות העליונים של

ההסתדרות. במקביל, כאשר יש נושאים במשרד הבריאות שהם נושאים שנובעים מהתייחסות

כללית של שירות המדינה. הדוגמה הקלאסית לנושא הזה הוא השוני בנושא הפנסיה: יש

פנסיה תקציבית לעומת פנסיה מקיפה, ומ-1971 אף אחד לא העלה על דעתו לדרוש השוואה

בין שני הדברים. למרות שתנאי הפנסיה יותר טובים בשירות המדינה, כפנסיה תקציבית,

נציגי העובדים של קופת חולים - למרות שתמיד מדברים על זה - לא העזו לבקש השוואה,

כי היה ברור ומוסכם שיש דברים שאינם ברי השוואה.

לאחרונה - על כך התגלו עיקר המחלוקות של השנה האחרונה - הועלו תביעות

שנובעות מהחלטות עקרוניות של ההסתדרות לגבי כלל מוסדותיה, והתביעות האלה שונות

מהנהוג בשירות המדינה באותם תחומים. לדוגמה: בהתאם לחוקת ההסתדרות עובדים זכאים

עד ל- 15ימי הבראה ותמורה עבורם . זו לא החלטה של קופת חולים. במדינה, על פי

הסכמי העבודה, יש 11 ימי הבראה, וזה נכון לכל שירות המדינה ולכל השירות הציבורי,

להוציא מוסדות ההסתדרות. היתה תביעה להשוות בנושא הזה, ואנחנו הודענו שזה מתייחס

לאותו סעיף שאליו התכוונו.

אלה שני הדברים היחידים לגישתך שלא ניתנים להשוואה או יש עוד?

גם נושא הביגוד לא ניתן להשוואה. הסיבות הן אותן סיבות והשוני הוא בכר שיש

במוסדות ההסתדרות ביגוד ברמה אחת, רמה גבוהה, ובמוסדות שלנו יש ארבע רמות,

שנובעות מהסכמי העבודה הארציים.

יש הסכם עבודה שחתום עם העובדים מ-1979 ובפרוטוקול הזה כתוב

שנושא הרכב איננו נושא שבו תבוצע השוואה, אלא כל מוסד יישב בנפרד, מעסיקים עם

עובדיהם, ויקבע מהו הרכב שצריך להינתן לכל אחד מהתפקידים בהתאם לצרכי העבודה.

זה פרוטוקול חתום על ידי העובדים ועל ידינו, כר נהגנו מ-1979, כך אנחנו נוהגים

עד היום. במסגרת הישיבות של החודשים האחרונים הועלתה התביעה להשוות את הרכב.

אנחנו לא סותרים ולא מכחישים שיש שוני ברכב.

חזור על שלושת הסעיפים שאינם ניתנים להשוואה.

הבראה, ביגוד ורכב.

יש שתי תביעות נוספות שנענינו להן. תביעה אחת היא בנושא התיפקוד. אנחנו

יושבים בוועדה משותפת ומחדשים את התיפקוד ברמה יותר גבוהה ממה שהוא היום. בתקו

זה התבטא, במרבית התפקידים, בשתי דרגות מעבר לתקן הנוכחי. לגבי העובדים המשמעות

היא, שכמעט כל עובד יהיה זכאי במרוצת השנה הנוכחית, עד ינואר 1989 - חלק קטן

אולי יגלוש - לדרגה נוספת. המשמעות של דרגה נוספת היא בין %8 ל- 10% שכר. את

הנושא הזה אנחנו מבטיחים גם לעובדים של משרד הבריאות וגם לעובדים של קופת-חולים,

כיוון שוועדת התיפקוד היא משותפת והאינטרס הוא לשמור על זהות בין התפקידים.



היו"ר א. נמיר;

מתי יקבלו את הדרגה?

ד. פרלשטיין;

במרוצת השנה, כל אחד באופן ספציפי, בהתאם לזמן שהוא בדרגה הקודמת שלו.

בהתאם לניתוח שעשינו, לאור הדרגות הקודמות שהעובדים קיבלו, בין ינואר 1988

לסוף השנה, מרבית העובדים - בגבולות של 80% לפחות - יקבלו, כתוצאה משינוי

התיפקוד, דרגה שהיא בין %8 ל-10% שכר.

גם בנושא הרכב , שאמרנו שעל פי ההסכמים החתומים אנחנו מנועים מלעשות

השוואה, לא אמרנו שאנחנו דוחים את התביעה. דחינו את התביעה להשוואה. יש לנו מסמר

של רוני שלם ז"ל והמסמך איננו נוגע רק לתל-השומר. המסמר נוגע לכלל העובדים בבתי

החולים ובו נתבענו להעלות את רמת הרכב לכל מקבלי תוספת הרכב ברמה אחת מעל הקיים.



ב. לוי;

זה רק לגבי תל-השומר.

ד. פרלשטיין;

המסמר אתי כאן; מדובר על כל בתי החולים ועל כל מקבלי הרכב בבתי החולים.

התשובה שלנו היא חיובית, הודענו שאנחנו מוכנים לקבל את התביעה הזאת. לא את

התביעה שהתעוררה לאחרונה והיא תביעת ההשוואה לקופת חולים, אלא תביעה לשינויים

מאסיביים בנושא הרכב. נתנו תשובה חיובית, מעבר למה שנתבקשנו, שהיא הרחבה

מסויימת גם על עובדים בעלי תפקידים שלא מקבלים היום רכב. אם ישכנעו אותנו שצריר

רכב, ניתן לשנות ולהרחיב את הרשימה.



יש תביעות נוספות משותפות גס לעובדי משרד הבריאות וגם לעובדי קופת חולים

ודחינו אותן, כי הן עומדות בניגוד להסכם המסגרת. תביעה נוספת של שני נציגי

הארגונים היא לקצר את שעות העבודה מ-42 ל-40 שעות. מדיניות הממשלה בנושא הזח היא

וזד-משמעית; אנחנו עוברים ל-5 ימי עבודה בשבוע בלי שינויים במתכונת שעות העבודה.

התביעה הזאת קיבלה תשובה שלילית.

יש תביעה נוספת; לתת לעובדי המינהל והמשק תמריץ של משכורת וחצי, כמו שניתן

לאחיות, בגלל זה שהוא ניתן לאחיות. גם זה לדעתנו סותר את המדיניות של ההסתדרות

והממשלה בהסכם המסגרת שניהם וגם על הנושא הזה נתנו תשובה שלילית.

זה לא קיים במוסדות ההסתדרות?

ד. פרלשטיין;

לא. התביעה הזאת משותפת גם לעובדים שמייצגים את ההסתדרות וזה לא לצרכי

השוואה.

העובדים ביקשו ממזכיר ההסתדרות, על פי רשימה, את

התלושים. קיבלנו רשימות של שכר, כולל דירוג של השכר הזה לפי סוגי עיסוקים,

והעברנו אותם לעובדים. לפי מיסב ידיעתנו - איו לנו שום נתונים בדוקים אחרים, גם

הנתונים שהעובדים מסתמכים עליהם לא הראו לנו את הרובדלים - השוואה ביו התיפקוד

בקופת חולים ובמשרד הבריאות מראה שזה שווה. התוספת העיקרית, תוספת מינהל ומשק,

שהיא התוספת המרכזית שמעלה את שכר העובדים, היא שווה. שני הדברים האלה הם

המרכיב העיקרי של המשכורת ולפי מיטב ידיעתנו הם שווים ביו שני המוסדות.

יש שוני בהשוואת משכורות ביו עובד אחד לעובד שני, והשוני נובע מהסיבות

סיבה אחת - אפילו באותו עיסוק בהחלט יכול להיות מצב, בגלל מתח הדרגות בכל

עיסוק, שאחד נמצא בדרגה ארזת מעל לשני. אם הוא ותיק יותר, הוא יושב בדרגה יותר

גבוהה באותו עיסוק. אם הוא פחות ותיק, הוא יושב בדרגה נמוכה ממנו. דבר נוסף:

יש הבדל בנושא הרכב. אנחנו יודעים שבנושא הרכב יש תשלומים אחרים והסכים יותר

גבוה בקופת חולים. יש הבדל בנושא השעות הנוספות. אלה נושאים שהם לא ברי השוואה

והם לא מופיעים כברי השוואה. היו תביעות של העובדים להשוות את השעות הנוספות.

קופת חולים מכחישה שהיא משלמת שעות נוספות גלובאלית,גם אם היא היתה משלמת, יש

לנו בעיה שבממשלה משלמים רק לפי דיווח. כלומר, אם נמצאו הבדלים בשכר הם נובעים

ממצבים ספציפיים של סעיפים ספציפיים שהם לא ברי השוואה.

הבעיה היום של ועדת פדה זה לא עוד ישיבה או פחות ישיבה. יש בעיה טול חילוקי

דעות לגבי הסמכויות של הוועדה. יש מסמכים מ-ו197 שתומכים בטענתנו. זכותם של

לדעתנו אנחנו מפרשים אחרת את המסמכים. בשביל זה יש ועדת מעקב

והגענו אליה עם חילוקי הדעות, בשביל זה היה בעבר מוסד לבוררות,ואם צריך לפרש

הסכמים או נושאים אחרים שקשורים ביחסי עבודה, צריך להגיע למוסדות ההכרעה בעניו

זה.

אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. בנושא הפנסיה: בזמו הקמת וע-דת פדה,

שאני עצמי ישבתי בה, היתה בעיה שעובדי קופת חולים דרשו אותו הדבר שיש לנו -

פנסיה תקציבית. הוקמה ועדת מומחים, שאמרה מפורשות, לאחר בדיקה, שזה שווה. לקחו

את עשר השנים הראשונות בפנסיה התקציבית לעומת הפנסיה בקופת חולים והודיעו

מפורשות שזה שווה.

הדרישה היחידה שהיתה לעובדי קופת חולים היתה בנושא של התקנת טלפון. גם

הנושא הזה ירד מעל הפרק, כי עובדי המדינה משלמים היום בעד טלפוו.

כשבדקנו את נושא הרכב באותה שנה התברר לנו שלמנהלים

אדמיניסטרטיביים בקופת חולים יש רכב צמוד פלוס תלושים ופלוס נהג. את זה לא

רצינו להנהיג אצלנו באותה שנה ואמרנו: אנחנו מוותרים, שהפעם הם יעשו את זה לחוד,

בהסכם אוזר לשנתיים, ואנחנו נעשה את זה לחוד. זו היתה הסיבה היחידה שפעם אחת

ויתרנו, וכתוב מפורשות שהוועדה תדווח על גמר. כלומר, הם יעשו את הרכב, אנחנו

נעשה את זה לחוד ושני הצדדים ידווחו לוועדה כשיגמרו. כאמור, מדובר על הסכם אחד,

חד-פעמי.

רוב העובדים שלנו עובדים ותיקים. יש עובדים שיושבים

היום על שתי דרגות אישיות, או על שלוש דרגות אישיות והתוצאה היא שבנציבות לא

מסוגלים היום לחיות עם זה מבהינת האדמיניסטרציה. לכן רוצים לשבת איתנו ולהפוך את

שתי הדרגות האישיות לתקניות. אחר הכל, כעבור שנתיים שלוש שנים פז"ם העובד יקבל

דרגה ארזת נוספת. אנחנו ביקשנו שהוועדה תשב, תיקח את השכר של קופת חולים לאותו

תפקיד עם אותו ותק, בלי כל הפירושים - אחד מול השני, שניהם שווים, ואז לראות מה

השכר.

מפליא אותי מאד-. אנחנו יושבים שנתיים, אנשים מתחלפים בתפקיד ואף אחד לא

מבין מה היה קודם. אנחנו יושבים שנה שלמה בוועדת פדה, לא מקבלים חומר, לא יושבים

איתנו על ההשוואה, לא מדברים איתנו על ההשוואה. במפורש נאמר לנו, בארבע עיניים-.

לא תקבלו את ההשוואה הזאת של השכר.

היו"ר א. נמיר!

על ידי מי זה נאמר?

מ. אבגוש;

על ידי יושב-ראש ועדת פדה.

בנושא השכר?

כן, בנושא השכר.

לא ייתכן שימשכו אותנו ויגידו לנו שעכשיו ועדת המעקב מטפלת בנושא. זה לא

נושא שנובע מהסכם המסגרת, ועדת פדה לא נובעת מהסכם המסגרת, ולכן גם קיבלנו את

האישור של ראובן בן-עמי לשביתה. באותה שביתה אומללה לפני שנה ישבנו אצל שר

אני אישית, יחד עם ישראל קיסר, נפתור את הבעיות שהתעוררו. אף

אחד לא דיבר על ועדת המעקב. אחר כך הפכו את זה לוועדת מעקב. השאלה שלנו היא לא

לאיזה ועדה זה הולך. השאלה שלנו היא אם רוצים לגמור את הנושא אחת ולתמיד.

גם אם יפתחו את הנושא של וזקן כוח אדם יתברר שבקופת חולים יושבים על תקן

הרבה יותר גבוה מאתנו, אבל אפילו לא נכנסנו לזה. הרי כל הזמן דיברו על נורמות

נעשה את הדירוג לפי נורמות ופרמיות, כי אותם ענפים שאצלנו

נבדקו, מגיעים ל 150%-145%-יעילות. אי אפשר לבוא, למשוך את החבל שנתיים - ועדה

זו וועדה אחרת. השאלה אם רוצים להשוות. אם התשובות בוועדת פדה תהיינה שליליות

והמגמה היא לחסל אותה או לרוקן אותה מתוכן - ושמענו את זה מפורשות - לא נסכים

בשום פנים ואופן.

לסדר: אנחנו לא המחלקה לאיגוד המקצועי של ההסתדרות, לא נבוא במקומה ולא

ניכנס לפרסים. גם לא נבוא במקום ועדת המעקב. לנגד עינינו החולים בבתי החולים

ואנחנו רוצים לעשות את המירב כדי לגשר על הפערים, אם רק ניתן.

לפי מה שאני מבינה, לו היה משא ומתן של ממש אפשר היה להתמקח או לריב על כל

הנקודות שהועלו בישיבות משותפות. לפי הדברים ששמעתי אינני רואה הצדקה לזה שלא

יושבים ולא מנהלים משא ומתן ופורצת אותה שביתה נוראה. ועוד אומרים: תנו לנו



ארכה. הרי מדובר בשנתיים. המסמכים שאני ראיתי פה הם בדיוק מלפני שנה - מרץ

1987, לכו אי אפשר לבקש עוד שבועיים. גם עם הרופאים לא הייתם מביאים את ההצעות

שהבאתם אתמול לולא היה הלחץ עם העיצומים הנוראים, שאני חושבת שאי אפשר היה לחיות

איתם. אבל אין דרך אחרת. למה צריך היה לחכות כל כר הרבה זמן כדי להביא את

התכנית שהבאתם אתמול? הרי אם הייתם עושים זאת הייתם מונעים את שביתת הרופאים.

למה שאחשוב שאי אפשר היה למנוע את השביתה של עובדי המינהל והמשק, כאשר אני חושבת

שגם את שביתת הרופאים אפשר היה למנוע לולא היתה אטימות כזאת באוצר? הרי הרבה זמן

לא רצו בכלל לדבר איתם. אחרי הסבל, אחרי הצעקות, רק אז אולי יתחילו לדבר. אלא

שבדרך יפלו כמה קרבנות, אם בבריאות ואם בחיים.

כל מה שפה הובא זועק לשמיים, שאי אפשר היה לשבת במשר שנה ולנהל על זה משא

ומתן. על ביגוד אי אפשר לנהל משא ומתן? זה ענין של הסכם מסגרת?

יעקב דנון מבקש ארכה, אבל זה לא כך שהדברים לא היו ידועים והוא צריך ללמוד

אותם. אין לי טענות אישיות, אבל אני למדה פה יום יום בוועדה הזאת: כשיש סכסוך

והוא לוחץ מאד וכואב מאד, מתחילים לדבר. בבקשה, תשבו, תנהלו משא ומתן ואולי אפשר

יהיה להפסיק את השביתה. אני לא משערת שהעובדים יאמרו: או שאתם נותנים לנו את כל

התביעות בבת אחת, או שאנחנו לא זזים. אני משערת שלא כך המצב. גם להם יש נסיון,

ואני לא יכולה להתעלם מזה - נסיון של המתנה, של דחיות, של עוד ועדה וסחבת.

חושבים שבזה נשיג משהו, שהמדינה תחסוך משהו. אני אומרת לכם: השכר יוצא בהפסד

כתוצאה מהשיסה המקובלת הזאת.

אני הייתי מעדיפה שהוועדה הזאת לא תספל כלל בסכסוכי עבודה. לא היושבת-ראש

ולא חברי הוועדה רוצים בזה. אבל אני שואלת: מה אנחנו יכולים להציע? אנחנו צריכים

להציע שיהיה מיד משא ומתן מואץ, נמרץ, אולי אפילו נקבע מסגרת זמן, והעובדים

יחליטו שתוך כדי המשא ומתן הם חוזרים לעבודה.

אני מנסה להבין את הדברים שכתובים במסמך הזה, שבא לפרש את הסמכויות של ועדת

פדה. הוא לא ברור, והייתי רוצה שלא נשתמש בו.

במארס 1987, כשישבנו כאן לאחר השביתה ההיא, ונסינו, חברי ועדת העבודה,

להתחנן בפני העובדים שלא ישבתו, הם נענו לפניות שלנו מתוך תקווה ברורה שוועדת

פדה תבצע את המוטל עליה. מה שמוטל על ועדת פדה זו החלטת ממשלה האומרת בצורה

השוואת תנאים. ואם כך, לא על העובדים לדאוג

להביא את כל ההוכחות. לא מקובלת עלי האמירה, שאם יש הסכם מסגרת שנחתם בין

fההסתדרות לבין הממשלה, אין לאף אחד מה לומר. לו כל הדברים היו מתמלאים לפני שנה

והיום הם היו שובתים, הייתי אומר שיעקב דנון צודק ולא הם, אבל זה לא כך. החלטת

הממשלה היא מעל לכל הסכם מסגרת, היא לא במקום, כי החלטת ממשלה מחייבת. היום לאהר

אנחנו לא יודעים מה הסמכויות של ועדת פדה. למה להסביר

עכשיו דברים שהם כל כך ברורים? האם הממשלה לא יודעת? האם אותם השרים שהחליטו שיש

השוואה הם מטומטמים, שצריכים לבוא הפקידים אחריהם ולהסביר ולהגיד שזה לא נכון?

ואם אתם רוצים לבדוק את הסמכויות, למה צריך לחכות עד השביתה? למה לא בדקתם את זה

עד היום? למה לא בודקים ונותנים תשובות? למה צריכים לאלץ אתכם רק על ידי שביתות?

כפי שאני מבינה התשובות היו שליליות.

השביתה היא בגלל התשובות השליליות.



י. פרץ;

השביתה היא לא בגלל התשובות השליליות. השביתה היא בגלל ההתעקשות שלכם

להסביר את הרברים אחרת ממה שהותלט, כי אתם לא רוצים להבין את ה-רברים כפשוטם אלא

אתם רוצים להתחכם לגבי כל סעיף וטעיף. על זה היה הויכוח שלנו לפני שנה.

נכון, יעקב רנון, שאתה חדש בתפקיד, אבל יש רציפות איזו שהיא. אי אפשר לבוא

אני חדש, עכשיו נכנסתי. זה לא מקובל. אני מאד מבקש ממר לא

להשתמש בנ ימוק הזה.



י. דנון;

לא אמרתי את זה.

י. פרץ;

אני לוקח את ההסכם הזה, את החלטת הממשלה ואני משוכנע שכל בורר היה פוסק לפי

שכתוב שם. שר הבריאות לשעבר, תבר-הכנסת שוסטק, הסביר לפני שנה את כל התהליר של

קבלת ההחלטה הזאת. גם הוא לא יודע? מי יודע? כנראה יש גאונים בנסגרת של הנציבות.

אני מאד תובע מכם, תובע בכל דרך שיכולה להיות; העסק הזה חייב להיגמר, אי

אפשר לטרטר אותם פעם אחרי פעם. הם לא חייבים להביא שום מסמך מקופת חולים, זה לא

תפקידם.



היו"ר א. נמיר;

הם גם לא התבקשו.

י. פרץ;

ביקשו מהם שיוכיחו. מה זאת אומרת? הרי אלה תביעות שלהם במסגרת הוועדה

שנקבעה להשוואת השכר. על הנציבות מוטלת האחריות לחפש ולמצוא את כל הדרכים כדי

לבוא ולהגיד, בהסתמך על מסמכים, שהיא דוחה, ולא סתם לדחות. לא תפקיד העובדים

למצוא את המסמכים.



קשה לי לעשות את מה שעשיתי אתמול לרופאים ולהגיד לשובתים לא לשבות, גם אם

אני נגד שביתות, ובוודאי במערכת כזאת. אבל במקרה הזה, שוב פעם, נהיה חזקים על

חלשים ושוב נגיד לחלשים אותם הדברים שאמרנו להם לפני שנה, שזה לא יפה, זה לא

בסדר. אני לא רוצה להטיף להם מוסר, זה לא תפקידי. אם ההחלטות היו מתבצעות, יש

לי כוח מוסרי לפנות אליהם. היום אין לי הכוח הזה. לכן אני מבקש תשובה ברורה

מהממונה על השכר. אתמול קבענו לרופאים שבועיים, אבל לגבי העובדים האלה צריר

לקבוע שבוע, לא יותר, כדי לתת להם תשובה ברורה, עם כל הפירושים.



היו"ר א. נמיר;

אני הבינותי אחרת את מה שאמר כאן נציג נציבות שירות המדינה. אני הבינותי

ששלושה נושאים שמקבלים עובדי קופת חולים לא יכולים להיכלל במרכיבים שמשווים בין

עובדי המינהל והמשק ועובדי קופת-חולים; הבראה, ביגוד ורכב. ברגע ששלושת

המרכיבים האלה אינם, אני חוששת שאין הרבה במה להשוות, הוציאו כמעט את כל רוח

ההשוואה מן המפרשים. אם מה שאני אומרת נכון, צריך להיאבק על ערעור הקביעה הזאת

לגבי שלושת המרכיבים.

מי קבע את זה?



היו"ר א. נמיר;

זה נקבע בוועדת פדה. אתמול שוחחתי עם ישראל קיסר והוא אמד לי בדיוק את

זה לא שייך לתחום השוואת השכר. אם רוצים להשוות - בבקשה, שישלם

האוצר,

אני שואלת: על מה צריך לעשות את המאבק? כאשר מדברים על רכיבי הפנסיה אנחנו

יודעים למה הפנסיה כל כך נמוכה אפילו כשאנשים יוצאים עם מלוא הפנסיה ולמה ריאלית

היא הופכת מ 70%-ל-42%: כי כל הרכיבים האלה אינם, ואותם שלושה רכיבים הם הכי

משמעותיים. אם זה הוחלט בוועדת פדה, כי אז המאבק צריך להיות על כך שרכיבים אלה

יהיו חלק מההשוואה. אם זה לא חלק מההשוואה, אין כאן על מה להיאבק. אם זה מקובל

גם על ועדת פדה וגם על ההסתדרות אנחנו בבעיה אדירה בנושא של עובדי המינהל והמשק.

לפי עניות דעתנו הציר המרכזי בשכר הוא לא שלושת הדברים האלה אלא התיפקוד,

שקובע את דרגות העובדים, והתוספת של מינהל ומשק, שהיא התוספת המשמעותית שיש היום

בבתי החולים. לכן בנושאים המרכזיים האלה יש השוואה.

)

אז על מה המאבק? אם ה שלושת המרכיבים האלה משמעותם מעט כסף, אני לא מעלה על

הדעת שהממשלה עד כדי כך אטומה שהיתה נותנת להפקיר את כל מערכת הבריאות על סכומים

לא משמעותיים. נאמר לי על ידי משרד הבריאות: אין לנו כסף לשלם את התוספת הזאת.

פירושו של דבר שהתוספת הזאת היא משמעותית. גם לנו לא אומרים על מה מדברים - על

10%, על 20% או על 30% .

אני חוזר ואומר: תוספת ההבראה ותוספת הביגוד היא תוספת לא משמעותית - זה 10

שקלים לחודש, זה 400 שקל לשנה.

אם הדברים האחרים מושווים, על מה מתווכחים?

הנושא של 4 או 5 ימי הבראה, שזה השוני, גם הוא לא משמעותי. ההתעקשות של

הממשלה היא לא רק בגלל הצד הכספי אלא בגלל שזה חל על כל משרדי הממשלה, על כל

המשק הציבורי.

אבל ההתעקשות של העובדים היא בגלל העובדה שעבורם זה הרבה כסף.

מאידך, התוספת של הרכב היא תוספת משמעותית ואנחנו מבינים, למרות שאנחנו

מתנגדים, מדוע העובדים רוצים להשוות את עצמם בנושא.

העובדה שהרכיבים האלה אינם נכללים בפנסיה בשלב זה נכונה גם

להסתדרות וגם למדינה.



מ. אבגוש;

הבעיה שלנו זה לא הסכם המסגרת, הבעיה שלנו זו ועדת פדה. כשהציעו לתת ברכב

יותר ממה שנותנים בקופת הולים, אמרנו: לא רוצים לקבל יותר, רוצים לקבל אך ורק את

מה שיש בקופת-חולים.

היו"ר א. נמיר;

אבל שמענו כאן שברכב מוכנים ללכת לקראתכם.



מ. אבגוש;

הם לא מוכנים ללכת להשוואה, וזו אחת המגמות לרוקן את ועדת פדה מתוכן.

מוכנים לתת לנו, אבל לא כהשוואה עם קופת תולים.

היו"ר א. נמיר;

על איזה סדר גודל הבדל, מבוזינת האחוזים, מדובר, נכון להיום, ביניכם לבין

עובדי קופת חולים?

ב. לוי;

בנתונים שנתנו לנו יש פער ושוני שנע מ 40%-עד 70% בין המשכורות שלנו

למשכורות שלהם. התשובה היא בדוקה. אם הנציבות תתאמץ והאוצר יתאמץ אפשר לקבל

נתונים הרבה יותר מדו י יק ים, שאסף אותם גוף הרבה יותר נייטראלי מאתנו. אתם רק

צריכים לבקש.



א. שוסטק;

האם הוויכוח קיים רק על שלושת הדברים האלה?

מ. אבגוש;

לא.

א. שוסטק;

אז תסבירו לנו איל פרץ הסכסוך ועל מה.



מ. אבגוש;

לקחנו 40 תפקידים והשווינו זה מול זה. ההפרש הוא בין 40% ל-70% באותם

התפקידים.

א. שוססק;

זה ללא רכב.

ח. גרוסמן;

זה כולל רכב.

ב. לוי;

כאשר עשינו את ההשוואה התבססנו על נתונים זהים, ולא כפי שאמר דוד פרלשטיין.

לקחנו אותו ותק, אותה דרגה ואותה מישרה זה מול זה. אחרת אי אפשר לעשות השוואה.



א. שוסטק;

התקשיתי כל הזמן להבין על מה צריכה ועדת המעקב להחליט. בעיני זה היה נראה

שכאילו כדי לסתום את הפה בוועדת פדה, אומרים: ועדת המעקב תדחוף את העניו.

ב. לוי;

כר זה נראה גם בעינ יכו.

א. שוסטק;

עכשיו אני חושב שהמצב הוא הרבה יותר רציני. אם, למשל, ההסתדרות תחליט מחר

על תוספת שכר לכל עובדי ההסתדרות בשיעור 25%, מה יהיה הדין, כשיבואו עובדי

המינהל והמשק ויאמרו שהם רוצים להשוות את שכרם לשכר עובדי ההסתדרות? האמנם, מר

פרלשטיין, אתה תוציא את הפרוטווקול ותגיד שדברים שכלל עובדי ההסתדרות מקבלים

בכלל לא נוגעים לוועדת פדה? הם לא יוכלו בכלל לטעון להשוואה? אני חושב שזה פירוש

מאד רחב.

בשעתו כשעובדי ההסתדרות או עובדי קופת חולים, עם הפסק של אופק, קיבלו תוספת

ועובדי המינהל והמשק לא קיבלו היו בירורים חמורים והדבר עמד להתפוצץ בשביתה.

הממשלה החליטה שיש הגיון, שיש שכל ישר,וההסכם שהגיעו אליו נוצר בלחץ: עובדי

המינהל והמשק קיבלו את התוספת, אבל אמרו להם: בגלל זה שקיבלתם את התוספת, תחתמו

עכשיו על הפרוטוקול. לדעתי זה היה מעשה לגמרי לא הוגן, אבל אינני רוצה להיכנס

לפרק הזה.

זו החלטת ממשלה מ-1983, ממשלה שאתה ישבת בה. אנחנו מבצעים את מדיניות

הממשלה.

דעו לכם שהנקודה שאני עומד עליה עכשיו היא מקור כל הסכסוכים, ואם הענין הזה

לא ייגמר, לעולם לא ייגמרו הסכסוכים. אני קורא מתוך פרוטוקול מ-1983 שנעשה

"הוועדות לא תהיינה מוסמכות לדון בנושאים הקשורים לתנאי

עבודה, שכר או שירות של כלל עובדי ההסתדרות או עובדי המדינה, לרבות אלה שמופיעים

. בחוקת העבודה של ההסתדרות או בתקנון שירות המדינה, אשר אינם ספציפיים במיוחד

י לעובדי המינהל והמשק". מיד בא סעיף 2: "כדי ליצור מדיניות אחידה בין המוסדות" -

וזאת החלטת הממשלה מ-1971, שתהיה מדיניות אחידה - "תהיינה הוועדות מוסמכות לדון

בכל ענין ספציפי של עובדי המינהל והמשק הנזכרים לעיל..."

לדעתי, אלה שחתמו על הפרוטוקול, חתמו עליו בלי שכל רב. את המלה "ספציפי"

צריר היה להוציא, כי עכשיו יטענו שזה לא ספציפי. לכן שאלתי בצורה כל כך ברורה:

מה יהיה אם ההסתדרות תחליט על תוספת שכר של 25% לכולם - האם הם לא יוכלו לדרוש

להשוות את התנאים שלהם לעובדי המינהל והמשק בקופת חולים?

אחרי זה כבר קיבלנו.

לא חשוב, זה בפרקטיקה.



לפי דעתי אנחנו צריכים לפרש עכשיו איר אנחנו מבינים את העניו הזה, אנחנו

צריכים להביו, כשמרברים על השוואת התנאים של עובדי המינהל והמשק לאלה של קופת

חולים, שעל כר היתה החלטה מיוחדת. זו צריכה להיות השוואה ללא כל פירושים. אני

יכול להבין שתצטרר להיות בדיקה נוספת אם ידובר על קרנות הפנסיה, אבל זה משהו

אחר.

אני מציע ליעקב דנון: אל תיכנס למלכודת של הפרשנות הזאת, שיגידו שזה לא

ספציפי, כי לעולם לא תצא מהסכסוכים האלה. העניו צריר להיות פשוט כאור היום-.

הממשלה, לאחר לבטים גדולים מאד, החליטה. אם יש ספציפיות, זו ספציפיות של עובדי

המינהל והמשק בכלל ובגלל זה החליטו מה שהחליטו.



נ. ארד;

למעשה מה שאמרו העובדים הוא, שקיימת ועדת פדה, אבל בעצם היא לא קיימת. לפי

מה ששמענו,המנדט של הוועדה הוא כזה שפעם היה צריר לתת משהו, אבל היום הוא לא

נותן שום דבר.

שואלים עכשיו מה תפקידנו כוועדה להמליץ, כי אנחנו לא בדאים במקום איגוד

מקצועי . קודם כל,כחברי ועז-ת העבודה והרווחה, אנחנו צריכים לקבל ולשובה מיידית

האם בכוונתם להישאר במסגרת שהוגדרה במסמר 1983? האם הם

רואים את תפקידם כוועדה שקמה על מנת להשוות תנאים ושכר, בלי פרשנויות נוספות? זה

לא דבר חדש, שאין תנאים דומים בין עובדי מגזרים שונים. זה לא דבר חדש שעובדי

מדינה, בתחומים מסויימים, לא דומים לעובדי סוכנות או לא דומים לעובדי ההסתדרות.

עובדה שלגבי המגזר הזה - משום ההכרה במצוקה, משום ההכרה ברמות הנמוכות, משום

ההכרה בוזשיבות הקטע הזה להפעלת שירות הבריאות - הקימו את ועדת פדה. אחרת לא היו

מקימים אותה. ברגע ההקמה באו ואמרו: אנחנו רואים ציבור זה, לצורר ההשוואה,

כשונה מציבורים אחרים.



דוד פרלשטיין אומר שהוא כבול על ידי ההסכם מ-1983. אבל הקריאה שלנו כוועדה

צריכה להיות על בסיס רוח הדברים של 1971. אם זה לא קיים, שיגידו לעובדים את

ועדת פדה לא יכולה לעשות מה שאתם מבקשים, כי יש לה מנדט שונה

לחלוטין. כוועדה אנחנו צריכים קודם כל לדעת: האם ועדת פדה לא יכולה לדון בכל

אותם נושאים של השוואה - כן או לא? האם בעקרון יש להם סמכות לעשות השוואה של

התנאים או השכר - כן או לא? על זח צריר לקבל תשובה מיידית. אם יש סמכות, אנחנו

צריכים לתבוע לשבת מיד על הנושאים. יכול להיות שיהיה מצב שיבואו ויגידו

דבר מסויים הוא באמת לא לצורר עניו ההשוואה, אבל השאלה היא אם ועדת פדה

מוכנה היום לעבוד לפי רוח 1971 או לא, והתשובה צריכה להיות מיידית, אי אפשר

בסוף השבוע תשב ועדת המעקב. אבל אני לא מדברת כרגע על ועדת

המעקב, אני מדברת על המנדט של ועדת פדה, כי ועדת המעקב עומדת כאן במצב בלתי

אפשרי. אם ועדת פדה אין לה מנדט, שתגיד שאין לה מנדט ואז יכול להיות שתבוא ועדת

אנחנו תובעים שוועדת פדה תקבל מחדש את אותה הסמכות ואותה

היכולת לעסוק בנושא לפי החלטת הממשלה מ-ו197, תור ביטול ההחלטה מ-1983, אחרת אין

מזה מוצא.

לא ראינו את מה שנחתם ב-1983, אבל אם נחתם הסכם ויש פרוטוקול, מדוע לפני

שנה היה הסכם בהסתדרות לגבי גננים והשוו? היה הסכם לגבי ספרנים והשוו? דהיינו,

כל הפרוטוקול הזה לא שווה כלום, אם אתרי זה השוו מה שחל על כל עובדי ההסתדרות.



פרופ' י. לס;

משרד הבריאות אחראי על שלומם ורווחתם של החולים בבתי החולים ולכן בנושא הזה

צריכה להיות לנו תחושת דחיפות עליונה של גורם הזמן. כשלחולה קר, אי אפשר לכסות

אותו עם פרוטוקולים. אנחנו עושים פה דיון של סמינר משפטי ופירושי רש"י של

ניירות, אבל תחושת הדחיפות כאן צריכה להיות עליונה וצריר גם להיות ברור שהטענות

וההצעות לסדר תיום מגיעות בכנסת כאשר שרת הבריאות היא שצריכה לענות עליהן ולא

משרד האוצר.

הראו כאן דוגמאות שעובדי המינהל והמשק

עובדים פחות שעות. לא צריך לפרוד גם מהנימוק הזה. אפשר ללכת לקראת העובדים

בנקודות האלה, שגם לפי הנציבות הן שוליות. אני לא יודע כמה עובדי מינהל ומשק

, אבל זה נראה מצב מחריד, שבגלל נקודות שנאמרות כנקודות שוליות

הגענו לנקודת הזמן הזו ולמצב החירום הזה.

כינוס ועדת המעקב ביום ששי - זה נראה הרבה מאד זמן. אם ועדת המעקב לא יכולה

לגמור, שיתייעצו עם הממונים עליהם - עם מזכיר ההסתדרות ועם שר האוצר - ויביאו את

הענין להכרעה הערב. הרי אי אפשר להמשיך בענין הזה עוד יום יומיים. זה הרבה יותר

חמור מכל שביתה אחרת שניתן להעלות על הדעת.

היה הרבה יותר טוב אם משרד האוצר והנציבות היו

משקיעים את כל האנרגיה העצומה, שמבזבזים עכשיו, לא בפרוטוקולים ולא במה שקרה

לפני חמש ועשר שנים, אלא במה שיקרה בעוד שנה-שנתיים, לכיוון של בניית רשות

עצמאית, רשות בתי חולים, שהיא הפתרון המבני האמיתי לבעיות אלה. זוכרים את ימי

פרץ בנמל אשדוד? כמה זמן כבר לא שומעים על שביתות בנמל אשדוד? לנמל אשדוד יש

מליארד שקל עודפים שהמדינה לוקחת. היה הרבה יותר טוב להשקיע מאמץ בכיוון הזה,

ולא לנבור בפרוטוקולים של מערכת שלא הוכיחה את עצמה עד היום. למה ללכת לבנות

אותה שוב פעם על כל מיני ניירות שהם טלאי על גב טלאי? אנחנו צריכים בענין הזה את

עזרת העובדים, את עזרת משרד האוצר. אנחנו רוצים שזו תהיה מדיניות של משרד

האוצר, שניכנס למהלך של דיונים רציניים בנושאים האלה ולא על כל מינ י נ יירות שלא

הוכיחו את עצמם אלא הצליחו להוכיח את ההיפך. זו, על כל פנים, המדיניות של משרד

הבריאות לרגע זה.

חברת-הכנסת גרוסמן, כל מה שאת אמרת למעשה נעשה. לפני שפרצה השביתה, כדי

למנוע את השביתה, כדי לתת לענין הזה מהלך יותר מהיר ומסכם, הוחלט והוסכם שתבוא

י ועדת המעקב. אתם חייבים להבין דבר אחד: אי אפשר לעבוד במערכת שלא מכבדים הסכמים.

יש מוסד לבוררות מוסכמת, יש ועדת המעקב, יש הליכים רגילים ואני לא מבין מדוע

באים לתקוף אתרי שכינסנו את ועדת המעקב ואמרנו שנכריע תוך שבועיים. גם לחיים

הברפלד, שהוא יותר ותיק ממני, היו המון שאלות, יותר מאשר לי, כך שבנושא הזה אני

לא יכול לתת תשובה מיידית. התשובה תינתן, כמו שהבטחנו, עד יום רביעי הבא לכל

המאוחר.

מי שלא נמצא פה זה קופת-חולים. אני מודיע לכם: כל עוד העניין עם

קופת חולים לא יוסדר - ואנחנו דואגים לזה שהוא כן יוסדר - ועדת פדה תמשיך לעבוד

עוד מאתיים שנה. כל עוד קופת חולים תעשה שבת לעצמה כל שני וחמישי - היא עושה את

זה פה, היא עושה את זה עם הרופאים וכו' וכו' - לדבר הזה לא יהיה סוף, ובזה אנחנו

מספלים טיפול שורש. גם בנושא של רשות אישפוז לא תעשה דבר אם העסק הזה לא יהיה

סגור עד הסוף.



אני באופן אישי חייב להודיע פה: אנחנו משקיעים בנושא הרבה שעות כדי להחליט

החלטה בנושא הזה. אני לא יכול לקבל שום החלטה ולא לפרסם שום החלטה אם השביתה

תהיה בתוקף. יש לעובדים מספיק צינורות להעביר את האינפורמציה ואת הטענות שלהם.

אם הם חושבים שדרך השביתה זו הדרר, אני מאד מצטער, מה עוד שיש פה בעיה פרשנות של

מסמכים. אם חושבים שדרר השביתה היא הדרך לאלץ את הממשלה הם טועים.



היו"ר א. נמיר;

הדיון שלנו לקוי בחסר גדול מאד, כי לא נוכחת כאן נציבות ההסתדרות. בלי

ההסתדרות אנחנו לא יכולים לקבוע דבר וחצי דבר. המחלקה לאיגוד מקצועי היא האחראית

על האיגוד המקצועי של כלל עובדי המדינה, לא רק של אלה שעובדים במערכת ההסתדרות.

מונח לפני מכתב שחתם עליו ראובן בן-עמי, מזכיר הסתדרות עובדי המדינה. מכתב

זה ממוען אל חיים הברפלד, יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי. המכתב הוא מ-2ו בינואר

1988 ובו כתוב: " הוועד הארצי לעובדי המינהל והמשק של בתי החולים הממשלתיים פנה

להסתדרות עובדי המדינה על מנת שזו תאשר להם סכסוך עבודה בגין אי כינוסה של ועדת

פדה וסירובם של הגורמים הממשלתיים להשוות את תנאי העבודה והשכר של עובדים אלה עם

אלה של קופת חולים הכללית, וזאת כמתחייב מהחלטת הממשלה מ-ו97ו בדבר הקמתה של

הוועדה המתקראת ועדת פדה, שתפקידה להשוות תנאי העבודה כאמור. מזכירות הסתדרות

עובדי המדינה שמעה את טיעוני הוועד הארצי והחליטה בישיבתה בירושלים אתמול, יום

שני, 11 בינואר 1988, לאשר סכסוך העבודה המבוקש. עתה הננו פונים אליך על מנת

שהוועדה המתאמת תדון ותאשר גם כן את סכסוך העבודה. נעמוד לרשות הוועדה המתאמת

יחד עם ועד העובדים כדי להבהיר את המצב".

מאז לא היה זמן?

תאמין לי שזה לא ענין של זמן. כבר אין לוועדת העבודה והרווחה כוח לבוא

במקום הגופים האחרים, שהיו צריכים לעשות את העבודה הזאת. זה גם לא בסמכותנו, אבל

אנחנו עושים זאת כי אנחנו רואים לנגד עינינו את החולים בבתי החולים, שעל גבם

כולנו מנהלים את הוויכוחים האלה.

אם לא ייקבע קריטריון ברור, שוועדת פדה משווה הכל בין עובדי מינהל ומשק של

בתי החולים הממשלתיים לעובדי קופת-חולים, חבל על הזמן של כולנו. ברגע שמוציאים

מכלל זה רכיב מסויים ועוד רכיב ועוד רכיב, נגמר הסיפור. לכן, בלי ההסתדרות איננו

יכולים להחליט. היום קרתה תקלה, כי נפתחה מועצת ההסתדרות.

אז מה אם נפתחה מועצת ההסתדרות? לא כולם נמצאים שם. אני לא מקבל את זה.

האחריות של ההסתדרות אינה פחותה משלר ושלי. אם חיים הברפלד לא יכול לבוא, שישלח

מישהו אחר במקומו.

מועצת ההסתדרות עוסקת היום, ולא במקרה, בנושאי בריאות.

בלי ההסתדרות אנחנו לא יכולים לפרוץ שום פירצה בנושא הזה. לנגד עינינו

החולים, ואני בטוחה שלכם, העובדים, זה כואב ואכפת לא פחות אלא אולי יותר מאשר

לנו. אני רוצה להציע לכם פסק זמן עד יום שני הבא. ביום שני אנחנו מתכנסים כאן

יחד עם ההסתדרות - או ישראל קיסר או חיים הברפלד - ואחת ולתמיד ייקבע מה ועדת

פדה מוסמכת לעשות. מעבר לכך - אני כאן מודיעה - תהיה רשותכם וסמכותכם להחליט



ולהכריע מה שתמצאו לנכון. זו הבקשה שאני מבקשת מכם בשם ועזת העבודה והרווחה,

ואנחנו פונים אליכם לא בשמנו אלא בשם החולים ששוכבים בבתי החולים, כי השביתה

שלכם היא הדבר הכי קשה שקורה במערכת. רק כשאתם שובתים יודעים להעריך מה חשיבותכם

תנו לנו, עד יום שני, לנסות להגיע עם ההסתדרות לאיזו

שהיא הידברות. אם אתם מקבלים את הפניה שלנו, אנחנו יכולים לפנות גם לוועדת

המעקב, גם לשר האוצר לגמור אחת ולתמיד את הנושא.

מ. אבגוש;

אנחנו נתייעץ. יש לנו מנדט מהמועצה שלא להפסיק את השביתה עד שלא נגיע

להסכם.

היו"ר א. נמיר;

זו לא תשובה. זו תשובה שאתם לא מקבלים את הפניה שלנו.

מ. אבגוש;

יש לנו מוסדות. אני אביא את הפניה בפני המועצה, אבל אני אישית לא אמליץ. גם

לי יש הזמנה למועצת ההסתדרות, אני חבר, אבל לא הלכתי לפתיחה כי יש לי בעיה עם

החולים שלי.

ב. לוי;

85% מן המאושפזים אצלנו הם חברי קופת-חולים.

א. שוסטק;

הייתי מבקש מכם לשקול גם הצעה נוספת; לא להפסיק את השביתה אלא ליצור מצב של

עבודה במתכונת שבת, עד יום שני, שלא תהיה שביתה סוסאלית כמו היום.

צ. בנדט;

זו לא שביתה טוטאלית. כל עוד יש קיטור ורוחצים את החולים, זו לא שביתה

טוטאלית.

א. שוסטק;

)

אולי אפילו לא עבודה במתכונת שבת, אולי אפילו פחות מזה, אבל שלא תהיה שביתה

טוטאלית. תקלו קצת.

מ. אבגוש;

נכנס את המועצה וניתן את תשובתנו.

היו"ר א. נמיר;

מתי תכנסו אותה?

מ. אבגוש;

מחר בבוקר.

היו"ר א. נמיר;

ותודיעו לנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.05)