הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 419

מישיבת ועדת העבורה והרווחה ביום

בי י"ג בשבט התשמ"ח - 1 בפברואר 1988. בשעה 11.00

חברי הו וערה: אי נמיר - היוייר

צי ביטון

שי בן-שלמה

חי גרוסמן

ר' כהן

יי פרץ

אי שוסטק

שרת הבריאות ש' ארבלי-אלמוזלינו

יי לס - מנכ"ל משרר הבריאות

שי פנחס - מנהל בית-החולים הדסה ויו"ר ארגון מנהלי בתי-החולים

די מיכאלי - סגן יו"ר ארגון מנהלי בתי-החולים

מ' רווח - מנהל בית-החולים רמב"ם

אי פורת - מנהל אגף רפואי, קופת-חולים

י' וייסבורט - יו"ר ארגון רופאי המדינה, ר1הסתדרות הרפואית

שי קייזמן - ההסתדרות הרפואית

יי דנון - הממונה על השכר, משרד האוצר

י' פלור - לשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

אי מראני - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי אלגרבלי - דובר משרד הבריאות

אי אדלר

מי הלנברג

המשבר במערכת הבריאות (המשך דיון)



המשבר במערכת הבריאות (המשך דיון)

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אני רוצה להודיע על הישיבה כישיבה

פתוחה.

בישיבתנו הקודמת בנושא המשבר במערכת

הבריאות, שהתקיימה ביום שני החולף, ביקשתי מהממונה על השכר להביא לנו לישיבתנו היום

הצעה של האוצר בנושא קיצור התורים לניתוחים, הצעה של האוצר לפתרון המלכוד הזה, כשלנגד

עינינו עומדת העמדה של שרת הבריאות והחלטה של הוועדה, שאיו להעלות על הדעת שיהיה

הסדר רק לרופאי קופת-חולים ולא לגבי מערכת בתי-החולים הציבוריים בכלל.

ביקשתי משרת הבריאות לדווח לנו על מה

שקורה נכון לעכשיו. לפי בקשתה של שרת הבריאות נשמע קודם מה יש לממונה על השכר להודיע

לנו. אחר-כך נשמע את שרת הבריאות. יעקב דנון, בבקשה.

לפני שאכנס לפרטים שבמסמך שהנחתי על

השולחן אני רוצה לציין כמה עקרונות כלליים.

אנחנו מציעים הצעה למבצע לקיצור תורים לניתוחים מתוכננים, ובזה אנחנו רוצים להתמקד.

אנחנו יודעים שיש בעיות נוספות במערכת אבל קודם כל צריך, לדעתנו, להתמודד עם בעיית

הניתוחים המתוכננים ולשים את הדגש עכשיו על הנושא הזה.

אני חוזר ואומר שלדעתנו ההסכם צריך להיות

הסכם ארצי, הסכם אחיד שמקיף את רופאי קופת-חולים ואת רופאי משרד הבריאות, זאת אומרת

הסכם שמכסה את רוב המערכת הציבורית.

לאור שני העקרונות האלה הוכנה ההצעה

המונחת על השולחן, שיש בה פרטים שהם נושאים למשא-ומתן. אני מבקש שיהיה ברור שאחד

העקרונות החשובים כדי שאפשר יהיה לפתור את הבעיה פתרון אמיתי הוא שצריך להתייחס לענין

מתוך ידיעה שהסכם קופת-חולים לא יופעל.

מה כן יופעל?

אגיד מה לדעתנו צריך להיות מופעל.

אחת הבעיות שהתרענו עליה במסגרת ההסדר

שהתגבש בקופת-חולים היא שבאים לתקוף נושא שאיש לא יודע מה היקפו - מספר הממתינים

לניתוחים. שמענו מספרים שונים ממקורות שונים. המספרים שונים מאד עד שלפעמים יש הפרש

של 100% בין המספרים השונים. קודם כל צריך לדעת מהו היקף הבעיה, מה גודל התורים לניתוחים

מתוכננים. כפי שאמרתי, יש על כך מספרים שונים והם נעים בין 20 אלף ל-40 אלף.

כשהתחלנו לחקור את הענין התברר לנו

שגם במשרד הבריאות וגם בקופת-חולים אין שום רשימות מסודרות המתייחסות למספר הממתינים

לניתוחים. העלינו שאלות אלמנטריות, לא היו להן תשובות. אמרנו שהתורים נראים יותר

ארוכים מאשר הם, כי אנשים הממתינים לניתוח רשומים במספר מקומות, במשך הזמן חלק מהאנשים

עברו את הניתוח במכון פרטי, בבית-חולים פרטי. גם הנושא של עומק הפיגור לא היה ברור,

זאת אומרת כמה זמן האיש מחכה לניתוח. אם כן, צריך לאתר את היקף הבעיה לפני שנכנסים

להסדר.

לדעתנו, מדינת ישראל יכולה להתגבר על

הבעיה הזאת בעזרת 40-30 בתי-חולים, ש-20 מהם הם בתי-חולים גדולים, תוך תקופה קצרה

יחסית, אם יקדישו לזה אמצעים רבים, לא סטנדרטיים.

בדיונים בינינו לבין משרד הבריאות וקופת-

חולים יש הסכמה שההיקף האמיתי של הבעיה הזאת לא ידוע לאיש. אנחנו סבורים, לא כמו

קופת-חולים ומשרד הבריאות, שלפני שמתמודדים עם הבעיה צריך להגדיר אותה.



בסעיף 2.2 אנחנו מציעים שהמידע

שייאסף בבתי-החולים השונים עם כל הפרטים המצויינים בסעיף 2.1 שבהצעה שעל השולחן,

יימסר למרכז ארצי ממוחשב של התורים, אשר בתוך זמן קצר יפיק רשימה עדכנית של הממתינים

א) הצלבת נתונים ואיתור מנותחים הרשומים במספר בתי-חולים לניתוח;

ב) השוואת הרשימה עם קובץ מרשם האוכלוסין במשרד הפנים; ג) איתור רשומים שעברו

כבר את הניתוח.

ובסעיף 2.4 אנחנו אומרים שהמרכז הארצי

הממוחשב יסייע בהכוונת ממתינים בין בתי-החולים הציבוריים השונים בארץ בהתאם ללחץ

בכל בית-חולים, ובכך יביא לקיצור משר ההמתנה. זאת אומרת, אנחנו לא רואים קודש בזה

י שהמבצע של קופת-חולים יהיה במסגרת בתי-חולים של קופת-חולים וזה של רופאי המדינה

יהיה במסגרת בתי-החולים הממשלתיים. אנחנו לא רואים קודש באזוריות. יכול להיות שחולה

שממתין בתל-אביב, הניתוח שלו יהיה בבית-חולים בבאר-שבע, כי המטרה היא קיצור התורים.

זאת אומרת, זה מבצע ארצי ולכן המרכז צריו להיות משותף.

המרכז שיוקם.

כן. זה מרכז ממוחשב שאפשר להקים אותו

תור כמה ימים.

נושא אחר שאנחנו בטוחים שחייבים לקבוע

אותו כמדד ארצי ולא ברמה של כל בית-חולים בנפרד הוא הנורמה ביום העבודה הרגיל והתקן

הדרוש לניתוח. אני מתכוון לנאמר בסעיף 3 להצעה. בישיבות קודמות של הוועדה טענתי שאי-

אפשר להחיל הסכם פרמיות במקום מסויים בלי לקבוע נורמה ליום עבודה רגיל. זה מוסכם

גם על הנהלת קופת-חולים וגם על משרד הבריאות. ידוע לנו שגם משרד הבריאות וגם הנהלת

קופת-חולים מתארגנים בנושא זה, וברור לכל הגורמים שלא ניתן להתחיל במבצע לפני שנושא

הנורמה, בחתר ארצי, עם מדדים אובייקטיביים, נקבע על ידי מומחים לנושא הזה,

ואכן, במסגרת השיחות שלנו עם קופת-

חולים ומשרד הבריאות הוסכם, כמו שכתוב בסעיף 3.2, כי צוות מומחים המשותף לקופת-

חולים ומשרד הבריאות, ובהשתתפות משרד האוצר, יקבע תור זמן קצר את הנורמה למספר

ניתוחים בשעות העבודה הרגילות לפי מחלקות וסוגי ניתוח. לשם קביעת הנורמה יסתייע

הצוות בנתוני מספר הניתוחים השונים שבוצעו בשנים האחרונות בבתי-החולים של קופת-

חולים והממשלה, תור הוספת מקדם הנובע מניצול חלקי של חדרי הניתוח בשעות העבודה

הרגילות בשל "צווארי בקבוק" ושביתות. הנתונים האלה עומדים להיות קיימים בימים

הקרובים, זו הפעם הראשונה, גם במשרד הבריאות וגם בקופת-חולים.

ונושא אחר שצריר להיות ברור לפני

החלת המבצע - תקן הצוות הרפואי הדרוש לניתוחים השונים, זאת אומרת אחרי שמגדירים

ניתוח מסויים, מי צריר להשתתף בו. אי-אפשר להשאיר את זה פתוח לכל מנהל בית- חולים או

לכל בית-חולים. גם זה מוסכם על קופת-חולים ומשרד הבריאות. לדעתנו אין בנושא זה

חילוקי דעות ואין קושי לקבוע אותו.

זה ביחס לעבודה מעבר לנורמה?

כן, מעבר לנורמה.

בסעיף 3.4 נאמר שקביעת הנורמה והתקן

הינה לצורר המבצע הנוכחי בלבד, וזה כדי שאם תהיה טעות מסויימת בזמן המבצע, שהיא

לא תימשר מעבר לתקופת המבצע. אם תהיה טעות מסויימת בזמן המבצע, זה אולי לא כל כר

נורא, אנחנו רוצים שהטעות שתהיה לא תהיה לאורר שנים. לכן אנחנו אומרים שקביעת הנורמה

והתקן הינה לצורר המבצע הנוכחי בלבד. זה מבצע שצריר להתחיל בו בהקדם האפשרי.



להערכתנו, יש שתי דרכים מקבילות לפתור

את בעיית התורים. המערכת הנוכחית, יש בה מה שאנהנו קוראים "צווארי בקבוק" שנוצרו

מסיבות שונות. יש חילוקי דעות אם צווארי בקבוק אלה גרמו להורדת תפוקה של 15% או

של 20% ומה הם האמצעים שצריך להשתמש בהם כדי לחסל את צוואי הבקבוק.

בעבר כבר היו מבצעים בבתי-חולים מסויימים

והסתבר שעל-ידי הוספת הוצאה קטנה לדוגמה, תשלומים לאחיות או בעזרת ציוד מסויים ניתן

היה לחסל חלק מהתורים, ללא צורך במבצע מיוחד.

לפי הערכה גסה, המרחק ביו הנורמה הרגילה

לביו מה שנעשה בבית-חולים זה סדר גודל של 15%-20% ואם אפשר לשחרר את צווארי הבקבוק,

ניתן יהיה לחסל חלק ניכר מהתורים שיש היום במערכת.

מה גורם לצווארי בקבוק?

זה צירוף של כמה גורמים.

ההערכות של רופאים הו שהמשמרת הראשונה

לא מנוצלת במלואה, זאת אומרת היא מנוצלת

רק 6 שעות ולא 8 שעות.

אני שואל, מאיפה נלקח הנתון של 15%-20%

והאם יש הסכמה ביניכם לבין משרד הבריאות.

כתוב פה שחוסר בחומרי רפואה מתכלים גורם

לצוואר בקבוק.

היו"ר אי נמיר; אני רוצה להזכיר שבאחת הישיבות שלנו,

סף ממוצע של 30% וסיפרת שיש בתי-חולים ששם זה הרבה יותר גבוה.

אי שוסטק; התפוקה היא 15%-20% פחות ממה שצריך להיות.

אני חייב להדגיש שמגבלת הזמן עלולה לגרום

לאי-דיוק במספרים.

אנחנו מציעים, בסעיף 5, להכריז על מבצע

לקיצור תורים לניתוחים מתוכננים, אלקטיביים, וזה צריך להיות בשלב ראשון ולא קיצור

תורים לכל מיני בעיות אחרות שאני לא ממעיט בהן אלא שאנחנו חייבים לקבוע ולהתייחס

לדברים לפי סדרי עדיפויות.

לדעתנו, וזו גם רעת הרופאים, הבעיה המרכזית

היא קיצור התורים לניתוחים מתוכננים, אלקטיביים. אנחנו מתייחסים לזה בארבע הנקודות

המצויינות בסעיף 5. המבצע יהיה לתקופת מוגבלת ולו ארבעה מרכיבים עיקריים: בסעיף 5.1

כתוב שהניתוחים יבוצעו לאחר השלמת מכסת הניתוחים הרגילה. זאת אומרת, שלכל בית-חולים,

לגבי כל סוג ניתוח, יהיה ברור מה התפוקה של המערכת ביום עבודה רגיל, לפני שנכנסים

למבצעים ותשלומים תמורת עבודה אחרי הצהריים. בסעיף 5.2 נאמר: עבור ביצוע ניתוחים מעבר

לנורמה יזכה צוות חדר הניתוח המבצע את הניתוח, בתשלום מיוחד. בסעיף 5.3 כתוב: התמורה

עבור ניתוחים שמעבר לנורמה תהיה גבוהה בהרבה מהתמורה המקובלת כיום עבור עבודה נוספת.

ואני רוצה לומר שהתמורה הניתנת היום עבור עבודה נוספת של רופאים וצוות רפואי גבוהה

גבוהה מזו הניתנת למקצועות אחרים בשירות הציבורי, אף על פי כן, מכיוון שהמבצע צריך

להיות תקופה מוגבלת אנחנו מתכוונים לתמורה הרבה יותר גבוהה מזו הניתנת היום, שכפי

שאמרתי היא כבר גבוהה.



בסעיף 5.4 כתוב: תיקבע מכסת ניתוחים

במסגרת המבצע, אשר תשמור על רמת מקצועיות ובטיחות גבוהה של הניתוחים. אל נשכח שאנחנו

מדברים על צוות רפואי שעושה עבודה נוספת וצריך לשמור על פרופורציה ביו מבצע לעבודה

נוספת לביו יום עבודה רגיל.

כלומר, תיקבע מכסה גם לעבודה הנוספת.

כשאתם מדברים על צוות, האם הכוונה היא

גם לסניטרים? לנקיוו?

כל מי שמסייע ישירות לניתוח.

יש גם שירות נלווה, למשל מי שמכיו את

האוכל במטבח.

אם הבנתי נכוו, יש כוונה להקצות חדרי

ניתוח מיוחדים לנושא של המבצע הזה, כי

בית-החולים ממשיך בעבודתו הרגילה. המבצע לא בא לשתק את בית-החולים אלא להוסיף. אני

מביו שלגבי אותם חדרי ניתוח מיוחדים, כל מי שמשרת אותם יהיה שייך למי שמקבל את התוספת.

עקרונית כן.

אדם מנותח, הוא עבר את הניתוח, לאו

הוא הולך אחר-כך?

למחלקה.

יש מקום במחלקות? לא צריך צוותים נוספים?

תהיה מחלקה מיוחדת לניתוחים שיהיו אחרי

הצהריים.

צריך צוותים נוספים. יותר ניתונים - יותר

מאושפזים.

אל נשכח שלבית-חולים יש תפוסה מסויימת.

אם בית-חולים אומר שהוא יכול לעשות ניתוחים

נוספים אחרי-הצהריים, הוא צריך להביא את זה בחשבוו. אנחנו לא מתכוונים למבצע שיכלול את

כל הצוות הרפואי מאלף עד תו, כמו בהסכם של קופת-חולים.

לא אתעכב על מה שכתוב בסעיף 6 - הערות

להסכם קופת-חולים.

אנחנו בטוחים שלפני שניגשים למבצע חייבים

להיות כמה תנאים. הבהרנו את זה אתמול לקופת-חולים והעברנו את זה גם למשרד הבריאות.

הסכם קופת-חולים לא יוכל להתקיים. לקופת-חולים איו כסף. אין מימוו. קופת-חולים הגישה

נייר על 32 מיליוו שקל עבור המבצע הזה, והם מבקשים את הכסף הזה.

מישהו אמר שיש כסף לשנה הזאת, כך נדמה

לי.

אתה זוכר טוב. דובר על 40 מיליוו לשנה

זו.

מי אמר?

דב פלג. אנחנו ידענו שזה לא בדיוק כך.

אני חייב להזכיר שעדייו לא נסגר

הסכם עם העובדים הארורים בקופת-חולים

ולכו לא ידוע לי איר מגיעים לסכום של 32 מיליון, איר מגיעים לזה כשלא יודעים מה

מספר הניתוחים ומה עם האחיות. קופת-חולים מסתמכת על מה שתקבלנה האחיות אבל איו

לזה בסיס.

אנחנו נתקלים כל הזמו בטיעוו הולר

וחוזר לגבי העובדים השונים במערכת הבריאות - רופאים, עובדי לשכות, מינהל ומשק -

כמו בקופת-חולים. קופת-חולים, זה מעגל קסמים ואת זה צריר לשבור. לא יכול להיות

שבקופת-חולים נעשים הסכמים נפרדים במקביל לאלה שנעשים במסגרת הישיבות ביו המעסיקים

הציבוריים, שקופת-חולים שותפה להם, לביו העובדים. אני לא אכנס עכשיו לפרטים, יש

כאו בעיה ואני רוצה לומר שאם המעגל הזה לא יישבר - ועדת פדה תמשיר לעבוד עוד 50 שנה.

ללא תוצאות.

תוצאות תהיינה לאותה שעה בלבד.

לעשות השוואה עם מה שמשולם לעובדי

מינהל ומשק בקופת-חולים - זו תוספת

משמעותית. מישהו צריך להחליט אם יש לו אפשרות לשלם את זה.

אם הענין לא יסתיים, אנחנו נמשיר להיות

כל הזמו באותו מחול שדים. צריר לומר

שיש גבול ועד תאריר מסויים צריר לגמור את הנושא הזה.

אני נכנסתי לתפקידי הנוכחי במהלר חודש

יולי. אחד הנושאים הראשונים שניסיתי

להתמודד איתו זה הנושא הזה. מנסיוו קודם שלי בתפקיד אחר ידעתי שזו בעיה. התרענו בפני

קופת-חולים פעמיים ושלוש. קופת-חולים היא לא גוף מתוקצב ולכו הם לא חייבים להביא



לנו הסכם. יש מישור אחר בעניו חזה. לדעתנו, הנושא הזה הגיע לגבול. לא יכול להיות

שקופת-חולים תעשה הסכם, תגיש לנו חשבוו ואחר-כר נקבל חשבוו גם ממשרד הבריאות.

לגבי קופות-החולים האחרות - לאומית,

מכבי וכו' - איו לכם בעיות מבחינה זו?

אין להם בתי-חולים.

יש להם אחיות.

מדובר במעסיקים של עובדים שעובדים

בבתי-חוליס, וזה רק הממשלה וקופת-החולים

הכללית.

כשבקופת-חולים מחליטים לתת משהו לרופאים,

רופאי מרפאות, הרופאים בקופות-החולים

האחרות באים ודורשים, כמעט אוטומטית, והם מקבלים. לכו איו בעיות.

מה שהוזכר עכשיו זה הנושא של בתי-החולים.

מי שקורא את המסמר המוצע יכול לקבל

רושם שזה דבר שיימשך הרבה זמן. זה

לא כר. אם מתייחסים לזה כאל מבצע אפשר, לדעתנו, תור תקופה קצרה מאד, של שבועות,

להפעיל אותו.

כל זמו שלא יחיו כל הנתונים, לא יתחילו

בפרוייקט. קודם יהיה מבצע של איתור.

דנוו אמר שלפי הערכתו זה לא צריר לקחת

הרבה זמן.

כמה שבועות.

היו"ר א' נמיר; ביום שני שעבר הנושא הרחוף ביותר היה

ההסכם והשביתה בבתי-החולים הממשלתיים.

חשבנו שזה הדחוף ביותר. בינתיים, מאתמול יש שביתה של עובדי מינהל ומשק, וזה חמור

ביותר. ביקשתי משרת הבריאות שתדווח לנו. היא רצתה לשמוע את דבריו של יעקב דנון.

אני שואלת את השרה, היכן עומד העניו של עובדי מינהל ומשק, מה ההצעות לפתרון.

אשר יגורנו בא. לפני כחודשיים התרענו

מפני מה שצפוי להיות. איש לא שמע לנו.

היתה אדישות מוחלטת. על פי התנאים המקובלים הודיעו קבוצות שונות במערכת הבריאות

על סכסוך עבודה. היה זמן של שבועיים שהיו צריכים להיות מנוצלים כדי למנוע שביתה.

אני אומדת במלוא האחריות שהשבועיים האלה, ואני מתייחסת לעובדי מינהל ומשק, לא נוצלו

כדי להגיע להידברות, כדי למנוע שביתה.

הזמנתי את הממונה על השכר, הסגנית שלו,

נציב שירות המדינה, יושב-ראש ועדת פדה ואחרים וישבנו 5-4 שעות כדי לברר מה עומד

על הפרק מבחינת סכסוכי עבודה.

רצינו למנוע את השביתה של יום שלישי

וביקשנו שוועדת המעקב תתכנס ביום רביעי. ואכן, לא היתה שביתה ביום שלישי. הישיבה של

ועדת המעקב היתה קשה מאד. לא הגיעו להבנה. ההחלטה היחידה שהתקבלה - שתינתן להם שהות

של שבועיים לבירורים. עשינו נסיון לשכנע את העובדים שיתנו שהות של שבועיים. ניסינו

למנוע את השביתה שהתחילה אתמול. כל המאמצים שלנו בנושא זה העלו חרס, לא הצלחנו. גם

אתמול היו לנו מגעים עם האוצר ועם ההסתדרות, עם חיים הברפלד שהוא חבר בוועדת המעקב.

ביקשנו שהם יתכנסו אתמול וידונו בתביעות - 5-4 תביעות שיסודם בהחלטת הממשלה מ-1971,

שתקום ועדה שתקבע מדיניות אחידה לגבי העובדים. 17 שנים יש החלטת ממשלה שהכל מכבדים

אותה ורוצים לקיים אותה. הוקמה ועדת פדה הפועלת 15 שנה, שעד היום לא הגיעה לכלל

הסכמה.

למה לא מגיעים להסכמה?

יש שאלות של דרוג, רכב, הבראה-וביגוד.

עובדי המדינה רוצים השוואה לקופת-חולים.

בשנה שעברה, זה בוודאי זכור לוועדה, היתה שביתה קשה ואכזרית. העובדים קיבלו אז תוספת

של 7 שקלים. הובטח שאחרי שתסתיים השביתה תהיה השוואה. במשך שנה שלמה עובדים כדי ליישות

השוואה. אני מוכרחה לומר שהחברים התחילו להתריע מחודש ספטמבר. במשך החודשים האלה וע

פרה לא פעלה כמו שהיא צריכה לפעול, נציב הלר ונציב בה, היושב-ראש קיבל התקף לב ועדת

שחזד לעבוד עבר זמן. היושב-ראש טוען שחלק מהטיעונים אינם בסמכותה של ועדת פדה אלא

הם ענין לוועדת המעקב. הם מסתמכים על מסמך משנת 1983 שבו כתוב שהדברים שקופת-חולים

נותנת לחבריה, שהם בהתאם לחוקת ההסתדרות, הדברים האלה לא יחולו על עובדי המדינה. רציתי

לראות הת המסמר הזה. עד היום לא ראיתי אותו. אומרים לי שעל המסמך הזה חתומים נציב

שרות המדינה ורוני שלם ז"ל. ועדת פדה מסתמכת על המסמך הזה ולא עושה השוואות בדברים

שקשורים לחוקת ההסתדרות. העובדים מצלצלים ושואלים עד שכלו כל הקיצים והם הכריזו על

שביתה. אתמול היתה שביתה בכמה בתי-חולים. כואב הלב לראות את הזקנים ואת חולי הנפש

ואחרים. הפעם הוועדים נחושים בהחלטתם.

דיברתי עם העובדים. ישבתי בתל-השומר כמה

שעות, פניתי אל לבם ואמרתי להם: יש לכם לב אנוש, אל תשכחו את החולים שאתם מטפלים

בהם.

בתי-התולים מוכרחים להזמין מזון לחולים,

הם מזמינים קייטרינג, וכאן אני מבקשת לתת כמה נתונים. יום כלכלה מחושב לבית-חולים

לפי 3 שקלים ואילו מנת קייטרינג עולה 18 שקלים. מניין ניקח את הכסף? האם נעמוד בפני

האוצר ונתחנן לפניו עם יד מושטת?

3 שקלים ליום כלכלה? מה אפשר לתת בסכום

כזה?

וזה אחרי העלאה.

עכשיו, בגלל השביתה אנחנו משלמים פי

כמה יותר.

אתמול היינו עדים לתופעה חיובית מאד.

קראכו למשפחות ולקרובי משפחה, כי לא נשלח חולים הביתה, ואתמול באו לבית-החולים שמואל

הרופא קרוב ל-70 משפחות כדי לנקות ולהאכיל. זה היום הראשון. אנחנו לא יודעים מה יגידו

הימים הבאים. השובתים הודיעו שלא יתנו למתנדבים להיכנס לבתי-החולים ושהם לא יתירו

להוציא כביסה מלוכלכת. והיום הגיעה קריאת אס.או.אס מבית-החולים הגריאטרי שבפרדס חנה,

כי לא נתנו לתלמידות בית-ספר לאחיות להיכנס ובמקום 30 תלמידות נתנו אפשרות רק ל-10

מהן להיכנס. התערבתי וביקשתי. אנחנו רוצים להגיע עם ועדי העובדים להסכמה שיתנו דברים

הכרחיים לחולים, חובה לתת להם שירותים חיוניים ויהי מה.



אני חוששת ממה שיהיה בעוד יומיים-שלושה.

גם עובדי משרד הבריאות הכריזו על סכסוך, ומדובר גם על עובדי לשכות הבריאות. עובדי

המשרד הכריזו על סכסוך. גם הם רוצים השוואה, לא בכל אמנם אבל בחלק.

השוואה לקופת-חולים?

או למשרדים אחרים.



עובדי המעבדות גם הם עומדים לשבות

ביום חמישי השבוע. ביקשנו שוועדת המעקב תדון בתביעותיהם. ועדת המעקב דנה והאוצר

קבע שאין מה להוסיף להם. יש תלושים שמהם מתברר שעם שעות נוספות אפשר להגיע להכנסה

של 1,500 שקל. השאלה היא מה העובד מקבל תמורת עבודה רגילה של 8 שעות, כי לא מדובר

על תשלום גלובלי לשעות נוספות. קופת-חולים משלמת תשלום גלובלי ל-25 שעות ואילו אנחנו

לא יכולים לתת אפילו 25 שעות נוספות בפועל. העובדים דורשים לקבל תמורת כונניות, כמו

בקופת-חולים, שאיו לנו. המערכת קורסת בגלל שביתות בכל יום שני וחמישי.



לפני כשנה ביקשתי שתקום ועדה שתבדוק

את נושא השכר והתנאים ותקבע למערכת שבה עובדים 60 אלף איש תנאים אחידים, וייפסק

מחול השרים שאחד רודף כל הזמן אחרי הזנב של השני, וייפסק בילוש כדי לדעת אם קיבלו

או לא קיבלו. זה בלתי אפשרי. המערכת לא יכולה להמשיך כך.



רופאי המדינה נוקטים בעיצומים ושובתים,

מחר הם יעבדו במתכונת שבת, בבתי-החולים איו עובדי מינהל ומשק, איו מעבדות, איו עובדי

רנטגן. האם כך אפשר לנהל בית-חולים? לאן נשלח את החולים? ובמקום לשבת ולחפש פתרוו,

איו שיתוף פעולה. אנחנו אחראים על החולים וחייבים לתת את השירותים אבל הקלפים, הפתרונות

נמצאים בידי מישהו אחר.



אני חושבת שעל המסמך עם עובדי המדינה

היה צריך לעבוד לפני 6-5 חודשים, לפני שנחתם ההסכם עם רופאי קופת-חולים. הצענו

שיהיה צוות של משרד הבריאות, האוצר וקופת-חולים.

כשהיה משבר בקופת"חולים פנינו לאוצר

וביקשנו שיהיה משא-ומתו.

לצערי, אילולא היו עיצומים לא היה מסמך.

האוצר היה צריך לפעול ולא פעל.

אנחנו פנינו אליהם בשבוע שעבר ואת המסמך

קיבלנו היום.

יפה. אני דיווחתי כמה בפעמים בוועדה

הזאת. ההסכם הזה יכול היה להיות בסיס

להסכם כולל לקריטריונים אחידים על כל מערכת הבריאות.



בשנה שעברה, כשהתחלנו במבצע לקיצור

תורים חיו תנאים אחרים. עשינו את זה בשקט ובפרוטות, היום זה נחלת העבר.

אנחנו משתפים פעולה ונשתף פעולה.

תשבו עם רופאי המדינה. תגידו להם מה אתם חושבים. אולי תגיעו להסדר;

אם תקבלו הסכמתם, אני אברך על כל מה שתסכמו. זה שבועות אני מתחננת שהאוצר יישב

עם רופאי המדינה. צריר להפיג מתחים. מדוע לא יושבים ולא מדברים עם ציבור רופאים

נפלא כזה?

יש מגעים עם קופת-חולים שצריכה לתת

תשובות על שאלות של האוצר. באופן חד צדדי אי-אפשר לבטל הסכם. צריך לשבת ולדבר ולהגיע

להבנה. עם זאת, לא יכול להיות שיהיו רק דיבורים, דיבורים ודיבורים, אנחנו רוצים מעשים

ואנחנו מבקשים את עזרתכם.

מדברים על מספר ממתינים ועל משמרת

רגילה, ראשונה. אמרתי שקודם כל צריך לקבוע נורמה של משמרת ראשונה. יתנו לנו מחשב,

זה ייעשה בצורה מסודרת.

הרשימה היא על פי מה שאומרים בבית-

החולים. יש שאלה ממתי מתחילים לספור המתנה. יכול להיות שהספירה היא של אלה שממתינים

מהיום הראשון. מי אומר שניתוח אלקטיבי אפשר לעשות מיד? יכול להיות שמספר הממתינים

הוא 15 אלף.

כשאומרים שהתפוקה של המשמרת הראשונה

ירדה, זה לא רק באשמת הרופאים המרדימים. מתחילים לנתח בשעה 8.30 כי חדר הניתוח לא

מוכן לפני כן. הרופאים היו מוכנים להתחיל יותר מוקדם, והאחיות לא מוכנות שיעלו חולה

על שולחן הניתוחים מאוחר, כי האחות צריכה ללכת הביתה. אם כן, יש שאלות לגבי המשמרת

הראשונה. בינתיים רק מדברים. צריר להתחיל לעשות.

ברשותכם, אציג את עצמי בכמה מלים.

אני זוכה לעבוד במערכת הממשלתית

)משנת 1983. אני מומחה לרפואה פנימית משנת 1968, ומומחה למינהל רפואי. כיהנתי כסמנכ''ל

רפואי. אם כן, אני לא בא מן החלל החיצון.

אני שמח שהאוצר מגיש תכנית כלשהי.

אולי היא תאפשר דיבור כלשהו.

כל שנה במשך 20 השנים האחרונות מסתיימת

כמערכת בתי-החולים הממשלתיים בגרעון תלת-חודשי ואז עומדים בתי-החולים של מדינת ישראל

עם יד מושטת לתוספת תקציב. האם לא היה ריאלי להכניס את הסכומים האלה לבסיס התקציב?

האם האוצר יודע מה היקף הנתונים שבמהם מדובר? בשנת 1986 היה מספר הקבלות בכירורגיה

כללית 90,693 וסר כל ימי האשפוז - חצי מיליון. התפוסה במחלקות כירורגיות 80%, שהות

ממוצעת 5.2, ותוכלו לקכל נתונים גם על מחלקות אחרות.

בעיית התורים, חברי הוועדה הנכבדים,

לא התחילה אתמול אלא לפני הרבה שנים והיא נגררת ונמשכת הרבה שנים, כי עד היום המערכת

לא מצאה פתרון רציונלי לא במסגרת שעות העבודה של הבוקר ובוודאי לא במסגרת משמרת שניה,

שעליה נלחמים הרופאים למעלה מ-15 שנים ובהסכם של 1976 ביקשנו שתהיה ועדה פריטטית

להפעלת מתקנים אחרי-הצחריים.

אם כן, כשאני מקבל תכנית אני שואל,

על סמר מה קבע האוצר שצווארי הבקבוק גורמים להפרש של 20%? האם כל הניתוחים בוצעו

בבוקר? אולי היו ניתוחים שבוצעו בשעות אחרי הצהריים או בלילה?

עיקר ההתנגדות של האוצר להסכם עם קופת-

חולים מפורט בסעיף 6.

האם אתה בא להגן על ההסכם עם קופת-

חולים?



י' וייסבורט לא. אני לא מגן על שום דבר. אני מנסה

להבהיר למה האוצר התכוון, לדעתי.

תבהיר מה אתם רוצים.

אני מבקשת שתתייחס לנושא של השביתה של

עוברי מינהל ומשק.

אני מייצג את הרופאים.

יש הסכם של קופת-חולים ויש הצעה של האוצר

לשיטה אהרת, שיטה של תשלום בעד עבודה

נוספת, תשלום יותר גדול. הצעה זו אומרת שבכל הארץ תהיה שיטה אחת גם לעבודה הרגילה

וגם לשעות נוספות. אני שואל, האם אתם מוכנים לדון על השיטה הזאת?

אנחנו מסכימים לרון בכל נושא לקביעת תפוקות

אחידות בכל הארץ, בידיעה שניתוח לא ניתך

לחזות אותו מראש.

אחרי מה שאמרת עכשיו, אני רוצה להציע

לכם שתפסיקו עכשיו את הסנקציות ותיכנסו

מיד למשא-ומתן עם האוצר, כאשר לפניכם הצעה שאתה אומר שאתם מוכנים לדון עליה. ברור

לנו שלא תקבלו אותה כמקשה אחת. קצה נפשנו בכל הדיונים.

חבר-הכנסת שוסטק שאל אותך שאלה, האם כעקרון

אתם מוכנים לקבל את ההצעה כבסיס. אתה השבת בחיוב. האוצר אומר שכל עוד יש עיצומים הוא

לא יכנס למשא-ומתן. אולי נקבע פסק זמן ואחר-כר תסכימו להיכנס למשא-ומתן עם האוצר,

כשההצעה הזאת משמשת בסיס.

אני פונה גם ללב וגם לראש של הרופאים

ואומר, אלה לא ימים כתיקונם. היום אנשים

גוועים במיטות. הם סובלים במיטות. הכל מוקפא. אם לכנסת יש עור ערך, זה יכול להיות

רק בדבר אחד - שהיא יכולה להגיד: אנחנו השגנו הישג גדול ביותר, שהאוצר בא סוף סוף

עם הצעה שאפשר לדבר עליה. אני פונה אל דייר וייסבורט ואומר: אתם הרופאים רציתם שיהיה

בסיס למשא-ומתן משמעותי, הבסיס הזה הושג, אפשר לדבר.

היושבת-ראש שאלה אתכם אם אתם מוכנים

להפסיק את העיצומים ולהתחיל במשא-ומתן

על ההצעה שעל השולחן.

אני מדברת על בו זמנית.

אני אומר: הבסיס ניתן. חבל שזה לקח כל

כך הרבה זמן.

למען הפרוטוקול אני מבקש לומר, שלא גווע

אף חולה במדינת ישראל בגלל הרופאים. יכול להיות שיש האטה בהגשת השירות הרפואי אבל

לא הפסקה של השירות הרפואי.

זה מקובל.

הנסיון שלנו במשא-ומתן הוא כזה, שלעולם

לא מגיעים לסיום אם אין שוט. אנחנו מוכנים

לעצור בעד החרפת העיצומים. לא נחריף אותם.

זאת אומרת שהעיצומים יימשכו.

באותה רמה.

מה עם השביתה מחר?

אני מוכן שלא נקיים את השביתה מהר,

בתנאי שיתהילו משא-ומתן מיד.

יש פה בעיה חברתית ממדרגה ראשונה אבל

לא אכנס לזה. יש פה בעיה שעלולה י- .

להתפוצץ, בעיה שתגבר ותחריף יותר.

) עד לרגע זה לא שמענו מהאוצר שהוא מוכו

להיכנס למשא-ומתן. יש תכנית של האוצר, האם מותר לנו להביא תכנית משלנו? יש לנו

כוונה להביא תכנית משלנו ולשכנע את האוצר שיקבל את התכנית שלנו. אני לא רוצה שהמסמך

שעל השולחן ייראה במסמך שהוא כזה וראה וקדש.

זה בסיס למשא-ומתן.

רבותי, אין זה תפקידה של ועדת כנסת

להיות יארינג של המדינה. בנושא הזה

אנחנו למודי נסיון. גם לגבי האחיות, גם לגבי עובדי מינהל ומשק בעבר, עד שלא

ישבו כאן כל הגורמים לא הגענו להידברות. טוב שיש מקום אחד שבו אפשר להגיע

להידברות.

אני רוצה לומר לשמחה קי יזמן, איש

לא אמר על המסמך שעל השולחן שצריך להתייחס אליו ככזה ראה וקדש. זה מסמך פתיחה

שעליו מתחילים להתווכח. לא דיברנו על דבר אחר. זה מסמך שמקבלים אותו כמטמך פתיחה

לדיון. אני רוצה לשבח אתכם שאתם מוכנים לבטל את השביתה מחר. אנחנו רוצים את טובתם

של החולים זה יעד מסי 1.

אני רוצה לומר לשמחה קייזמן, אתה יודע

שהוועדה הזאת, לגבי ציבור העובדים, איננה עומדת מהצד השני של המתרס. לכן אני רוצה

ולפנות אליכם בשם הוועדה, בשם חברי הוועדה. אנחנו נותנים זמן של שבועיים להתדיינות

על המסמך הזה, שבועיים מהיום. מותר לכם, הרופאים, להביא הצעה. לא מגבילים אתכם,

אבל ההצעה שלפנינו היא בסיס. עד אז לא יכולים להימשך העיצומים. כל עוד יימשכו

עיצומיט - גם לאוצר יש מה לומר.

אני אקבע מועד לישיבה. אם תגיעו להסכם,

נבטל את הישיבה; אם לא תגיעו להסכם - אנחנו חוזרים לכאן להתדיינות. זו ההצעה

שלנו אליכם. אני מבקשת שתיענו להצעה בחיוב כדי שנצא בהרגשה שאנחנו מאוחדים

בדאגה שלנו לציבור החולים.

כיושב ראש של ארגון דמוקרטי אני חייב

להביא את זה לפני חברי.

מתי?

אשתדל שזה יהיה עד סוף השבוע.

הודעתי על ביטול השביתה מחר. הודעתי גם

שאנחבו מוכנים לא להחריף את העיצומים.

אני מציע שנטב עם האוצר, נתחיל לשבת

יום ולילה. כשהדברים יגיעו לביצוע אשמח להודיע שאנחנו מפסיקים את העיצומים.

אני מוכרח לומר שאני לא מבין מה קורה

כאן. באיחור של חצי שנה הגענו סוף סוף

לבסיס. צריך להודות על האמת ולומר שהעובדה שהאוצר מוכן לדבר על הפעלת משמרת שניה

לקיצור תורים, זה הישג ניכר. סוף סוף יש לפנינו הצעה. מצד שני, בתי-החולים בוערים

והמצב הוא קטסטרופה. אני לא חותם שבמצב הנוכחי איש לא גווע. לא יכול להיות מצב

שבו בבתי-החולים אין סדינים, אין תרופות, אין ניתוחים ובכל-זאת הכל תקין. אני שותק

כי אני רוצה שיהיה פתרון.

1



מאחר והענין אקוטי מאד היום, בעיקר

נוכח השביתה שצפויה מחר, ואני מדבר גם על עובדי מינהל ומשק, ששביתה שלהם זו

קטסטרופה קשה ונוראה משביתת הרופאים ואם הם יעשו מה שהם מאיימים שיעשו המצב

יתדרדר יותר ויותר משעה לשעה ולא מיום ליום, אני מציע שיהיה מפגש של רופאים,

אחיות, עוברי מינהל ומשק, האוצר, שיכנסו למשא-ומתן ובו זמנית מפסיקים עיצומים

ושביתות . יינתן שבוע, יינתנו שבועיים, יש בטיט ונוכל לקיים את המערכת באיזו

שהיא צורה.

אני רוצה לשמוע מה המצב לגבי עובדי

מינהל ומשק, האם ההחלטה בדבר השוואה,

שזו העילה לשביתה שלהם, מתקיימת או לר מתקיימת.

עם כל הביקורת שיש לנו על האוצר,

ויש לנו ביקורת עליו, צריך להודות שעכשיו יש מסמך. זו הפעם הראשונה שמבקשים

משהו מהאוצר ואחרי כמה ימים זה נמצא. צריר לשבח את זה. אם זה המצב, אני מבקש

אל תחריפו. דייר וייטבורט הודיע על הטכמה לביטול השביתה מחר. אני

מבקש שתפטיקו את השביתה ואת העיצומים ואולי תוך שבועיים נוכל להביא לשינוי.

אני חושב שכוועדה אנחנו לא צריכים לוותר

לשום צד. אין עיצומים לא ממחר אלא מהיום. אי-אפשר לבקש מאיתנו שנעזור ומצד

שני לא להיענות לבקשות של הוועדה.

דייר וייטבורט, הרופאים פתחו בעיצומים

מפני שלא נכנטו איתם למשא-ומתן

בעניו חיטול התורים כמו בקופת-חולים.

אנחנו מדברים על החלת ההסכם.

אני שואל: נניח שיפתחו אתכם במשא-

ומתן, האם העיצומים שלכם ייפטקו מיד עם התחלת המשא-ומתן? ואני שואל גם את

האם האוצר יטכים לדרר הזאת של משא-ומתן והפסקת העיצומים או שהאוצר

ידרוש שקודם כל ייפטקו העיצומים ואז יהיה משא-ומתן.

זה אותו דבר.

לא. נניח שקובעים שמחר יש משא-ומתן

לאור ההצעה של האוצר. ברגע שיש משא-

ומתן - נפטקים העיצומים.

חיובי.

אני אומרת לרופאים, שמעתם את חברי

הוועדה. מותר לנו לצפות, לפחות מבחינת

האחריות מצד הרופאים, שציבור הרופאים יהיו החלוץ ההולך לפני המחנה. אנחנו נמצאים

במצב שיש נערה ותבערה במערכת כולה. הכל בוער והחולים הם היחידים המשלמים את המחיב



אני אומרת לרופאים, אנחנו רוצים

לסייע לכם, לעזור לכם. אני מדברת בשמי ואומרת לכם, אני לא מעלה על הדעת שההסכם

שנחתם עם קופת-חולים יכול להתבצע. מה שניתן להם יינתן לכם. לא יכול להיות שיהיה

הסכם אחד לקופת-חולים ואחר כר תקום ועדת פדה עד סוף כל הדורות. לא יכול להיות

שיהיה הסכם אחד לרופאי קופת-חולים והסכם אחרי לרופאי המדינה. מבחינת ועדת העבודה

והרווחה, איו הבדל ביו ציבור הרופאים. אני חוזרת ואומרת שמה שנחתם שם לא יכול

להתבצע בנפרד.

אני פונה אל הרופאים ואומרת, בו

זמנית מפסיקים את העיצומים ונכנסים למשא-ומתן. אנחנו נותנים לעניו הזה שבועיים

עד לישיבה הבאה שאני אקבע את המועד לכינוסה.

שמחתי לשמוע כל מלה שלך, כל הצהרה

שלך. אני משוכנע שהכנסת מסוגלת לאכוף

על הממשלה. אני מוכו להיכנס למשא-ומתו אפילו על סמך המסמך שלפנינו, שלא מספק. אני

אעביר לארגון את הבקשות שלן כדי להתחיל במשא-ומתו. אני מבקש שיהיה זמו קצוב ומוגדר.

אני מבקש שהמשא-ומתו יסתיים לפני 14 בפברואר. אני אודיע על תשובתנו להפסקת -

העיצומים.

מתי?

תור 24 שעות.

24 שעות, מקובל עלינו, אבל לא יותר.

אנחנו מדברים בכל גילוי הלב. הסיכום

הזה יכול לעזור להגיע להבראה של כל המערכת.

אני מבקשת שמחר תתנו תשובה.

השביתה מחר בטלה.

כו.

בד בבר נכנסים למשא-ומתו.

הישיבה הבאה שלנו תהיה ב-15 בפברואר.

ביום שני. מועד מוקדם יותר זה 10

בפברואר; קשה לי להניח שתור 10 ימים אפשר להגיע להסכם.

לדעתנו, אפשר תוך שבוע.

אם תהיו מוכנים קודם, נתכנס ב-10

בפברואר.

מחר אנחנו מחכים לתשובתכם. תשתדלו

למסור אותה לפני שעה 10.00.

אני מציע שהוועדה תפנה גם לרופאי

קופת-חולים. בישיבה הקודמת הצבעתי

על כך שלמערכת האשפוז צפויה שואה אחרי 15 בפברואר. צריר להיות פסק זמו.

פרופ' מיכאלי, אתה מכיר אח הנושא

משני הצדדים. אנחנו יכולים לקבל

הרולטות מצויינות. השאלה מה יהיה כתוצאה מן ההחלטות. אם העמדה שלנו מתקבלת על-ידי

הרופאים - צערנו צער קרימה. אחר-כר נראה הלאה.

היכן עומרים הרברים לגבי עוברי מינהל

ומשק? האם יש משא-ומתן? אין משא-ומתן? יש נתונים מקופת-חולים?

בראשית רברי אני מבקש שאל נשכח

שאנחנו נמצאים בתקופה של הסכם מסגרת.

למרות זה הנושא של עוברי מינהל ומשק מקבל טיפול מקביל להסכם שיש, וזה נכלל במכתב

שצורף להסכם המסגרת.

היו 4 תביעות. לגבי 2 תביעות הצררים

בווערת פרה היו רי קרובים להבנה ולהסכם. קרה רבר עצוב, ובגלל מותו של רוני שלם ז"ל,

שניהל את המשא-ומתן "התחלפו הסוסים" ותביעות שהוגשו על-ירי רוני שלם ז"ל ונעננו,

אחרי מותו התכחשו להן. ברגע שהווערה תגיעה לחילוקי רעות והוברר שאיו סיכוי לגשר

עליהו בווערה החלטנו, חיים הברפלר ואני, להעביר את הנושא לווערת המעקב, כגוף שמכריע

במקרים כאלה גם מתוקף הסכם המסגרת והמכתב. זה היה לפני 10 ימים. ואכו, ביום רביעי

הנושא הועבר לווערת המעקב והגיע אליה ביום רביעי. וערת המעקב שמעה את נציגי העוברים

ואת נציגי המעסיקים. וערת המעקב מעולם לא נתנה פסיקה שלה באותו יום. מהנסיון שלי

אני יורע שהתהליך נמשך ביו מספר ימים למספר שבועות.

במהלך הישיבה הוברר לחיים הברפלר

ולי שחסרים לנו מספר נתונים, גם מנציבות שירות המרינה וגם מקופת-חולים. בסוף הישיבה

סיכמנו לבקש את הנתונים. הנתונים האלה הובטחו לנו. חלק מהם רי מורכבים. עור סיכמנו

שתוך שבועיים נקבל החלטה בנושא. חיים הברפלר ואני מתכנסים כל שבוע, כי הנושאים עולים

בווערת המעקב כל הזמן. השבוע אנחנו מתכנסים פעם נוספת, בלי קשר לשביתה, כרי להתקרב

להחלטה. אני מקווה שברור לעוברים שאי-אפשר להכניס את ההליך הזה לסיר לחץ. איו הליך

של משא-ומתו בינינו לביו העוברים. זה הליך של וערת המעקב. ברגע שהעוברים פתחו בשביתה

הם הכניסו את וערת המעקב לבעיה, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים.

אני רוצה לצייו שבמסמך משנת 1983

נאמר שרברים גלובליים אינם נכנסים למסגרת ההשוואה ולפיכך הרברים הכלליים הם מחוץ

למשחק.

בהחלטת הממשלה משנת 1971 נאמר -

אני מזכיר זאת כי אנחנו מרברים על השוואה ביו שני גופים שאחר מהם זז כל הזמו -

שאל לה לקופת-חולים לעשות שינוי בתנאי שכר כלשהו, בתנאי שכר של עוברי מינהל ומשק

בלי תאום מראש.

העוברים לא מצליחים לקבל אינפורמציה

מקופת-חולים, ועל אחת כמה וכמה האוצר איננו מצליח בכך. רק בתיווך שלכם קיבלנו את

ההסכם עם הרופאים.

אתה הודעת שהמשכורת איננה סבירה.

אי-אפשר לאורך זמו לבוא בנימוקים

שווערת המעקב או וערת פרה יושבת. נפשם של העוברים קצה. כל הזמו אתם מגיעים לרברים

מאוחר מרי ומעט מרי. זו הטענה שלי. אם הוועדה היתה יושבת יום יום, היא היתה מגיעה,

להערכתי, למסקנות על מה אפשר להסכים. אם הלחץ שלנו יכול להיות אפקטיבי, אנחנו מבקשים

לא להחריף את הענין.

יש יריעה שיש הברל רי משמעותי בין

שכרם של עוברי מינהל ומשק בבתי-החולים

הממשלתיים לביו זה של העוברים בבתי-החולים של קופת-חולים. אנחנו יורעים שרכיבים

שונים מהווים חלק מההכנסה. אני שואלת: האם יש לכם הערכה על איזה סרר גורל מדובר?

אני שואלת את השאלה הזאת בעיקר מפני שנאמר לי שאיו מאיפה לשלם; אם זה המצב, מה

תהיה התוצאה אפילו אם יישבו מעכשיו עד מחרתיים, האם יהיה מי שיפרע את השטר?

תור כדי שאלתה של היושבת-ראש ניסיתי

לחשב. במערכת הבריאות בשירות המדינה יש

כ-20 אלף עובדים. ההערכה שלי היא ששכרם השנתי הוא 400 מיליון שקל, זאת אומרת שתוספת

של % 10 לאוכלוסיה הזאת פירושה 40 מיליון.

יש לך טעות במספרים.

אומרים, וזה השתקף בוועדת המעקב בשבוע

שעבר, שמדובר בעשרות אחוזים של פער. אם

נדבר על 20%-30%, זאת אומרת שמדובר על כ-100 מיליון שקל. והסיפור לא נגמר פה. יש הנושא

של המקצועות הפרה-רפואיים. הנושא של מקצועות פרה-רפואיים מסויימים הסתיים בצורה חיובית.

למרות שזה הסתיים בהחלטה של ועדת המעקב זה לא נגמר ובקופת-חולים יש שביתה של פיסיותרפיסטים

אני מבקש להזכיר גם שיש שתי מלים שימשיכו

לעבוד, הצמדה והפרשיות. אם תהיה השוואה - בקופת-חולים יבקשו הפרשיות. במצב הזה מישהו

צריר לחתוך ולשבור את המעגל הזה. הדבר הזה לא פשוט.

100 מיליון שהזכרת קודם, זה לעובדי מינהל

ומשק?

זה גם אחיות וגם רופאים.

אנחנו שאלנו על עובדי מינהל ומשק.

זה הרבה פחות.

בכמה מדובר?

25-20 מיליון.

יכול להיות.

בין הבקשות של העובדים יש סעיף של הבראה.

זה נושא ששייר לחוקת ההסתדרות. ההסתדרות החליטה להוסיף יום הבראה. האם אפשר להעלות

על הדעת שזה יינתן לעובדי מינהל ומשק ולא יינתן ליתר עובדי המדינה?

היכן הדברים עומדים נכון לעכשיו?

העובדים מבקשים שיהיה מילוי של כל התביעות.

80% נענו. על יתר הנושאים חיים ואני נדון

מחר. העובדים יודעים על זה.

אני רוצה להציע שנקרא גם לעובדי מינהל

ומשק וגם לוועדת המעקב בו זמנית, וגם

לאוצר. נציין במיוחד שהפנייה היא גם לממונה על השכר וגם ליושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי

להיכנס מיד להילור גבוה ביותר של דיונים כדי למצוא פתרון.

אנחנו צריכים לקרוא לוועדת המעקב שתתכנס

כבר היום, כי מחר עלולה להיות החרפה נוספת

של הצעדים. נקרא לוועדת המעקב שתתכנס היום. עשינו את זה לפני שנה וזה הצליח.

אני מציע שנזמין למחר את ועד עובדי מינהל

ומשק.

אני מנסה לסכם. אנחנו פונים לוועדת

המעקב להתכנס עוד היום ולהיכנס להילוך

גבוה בנושא של מינהל ומשק.

אנחנו פונים לעובדי מינהל ומשק להפסיק

את העיצומים שלהם.

ועדת העבודה והרווחה תתכנס מחד והיא

מזמנת אליה למחד את ועד עובדי מינהל ומשק, הממונה על השכד, יושב-דאש האגף לאיגוד

מקצועי בהסתדדות, האוצד והבדיאות, לדיון.

אני דוצה לומד שלדעתי לא מעשי לשבת היום.

בשעות אלה יושבים בנציבות שדות המדינה

לשם השגת נתונים. לא נוכל לעמוד בלחץ. ועדת המעקב לא יכולה לשבת היום.

יש משבד של חוסד אמון. צדיר להדגיע

את הדוחות. לכן באה הבקשה שלנו. אנחנו

פונים.

אנחנו נתכנס מחד בשעה 11.00. כמובן שאנחנו

צדיכים לשנות את סדד היום שלנו כדי שנדון מחד על הנושא הזה.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.20.