הכנסת האחת-עשרה

מושב רבלעי



ניסרו לא מתוקן



פרוטוקול מסי 411

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביים

בי כ"ח בטבת התשמ"ח- 18 בינואר 1988, בשעה 11.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

חי גרוסמן

יי פרץ

אי שוסטק

י' שמאי

שר האנרגיה והתשתית מי שחל

אי ליבלינג - יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, עירית חיפה

צי פורר - מנהל היחידה לאיכות הסביבה, עירית חיפה

בי פינקלשטייו - איגוד ערים לאיכות הסביבה

צי זמיר - יו"ר בתי-הזיקוק

מי בר-אילו - מנכ"ל בתי-הזיקוק

ר' שורצברג - ועד עובדי בתי-הזיקוק

מי אברהמי - ועד עובדי בתי-הזיקוק

מי בן-ישי - ועד עובדי בתי- הזיקוק

יי גת - מנהל המח' לאיכות הסביבה, חברת החשמל

אי שנהר - ראש המעבדה הישראלית לפיסיקה, משרד התמ"ס

אי תמרי - אחראית על נושא האקולוגיה, משרד האנרגיה

ר' ירוו . - עוזר לשר האנרגיה והתשתית י

מי גלזנר - ממונה על מחוז חיפה ויו"ר הוועדה המחוזית

אי מרינוב - הממונה על השרות לשמירת איכות הסביבה

כי פינקלשטייו - איגוד ערים לאיכות הסביבה

ר' כחלון - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה והרווחה

ד"'ר למש - מחלקת הפיקוח, משרד העבודה והרווחה

עי אבני - ראש שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

שי ברנר - מנהל המכון לחקר בריאות הסביבה, משרד הבריאוו

יי בארי - מלר"ז, ארגוו גג איכות וסביבה

אי אדלר

מי הלנברג

איומי מפעלים לעזוב את חיפה בגלל זיהום אוויר



איומי מפעלים לעזוב את חיפה בגלל בעיות זיהום אוויר

היו"ר אי נמיר; רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת

לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה.

הנושא שעל סדר-יומנו, בפי שהגדרנו

אותו, הוא איומי מפעלים לעזוב את חיפה בגלל בעיות זיהום אוויר.

אני רוצה להסביר מה העילה לזימונה

של הישיבה הזאת. הייתי בשני סיורים בחיפה. פעם הייתי אורחת של ועד עובדי חברת

החשמל וביקרתי גם בתחנה החדשה בחדרה. ביום שני הייתי בסיור של מועצת פועלי חיפה

בבתי הזיקוק ובתשלובת הפטרובימית.

מאז פתירות הבנסת האחת-עשרה הנושא

של תעסוקה לא יורד מסדר-יומה של ועדת העבודה והרווחה. אני מוכרחה לציין בצער

שחיפה ואזור חיפה הוא מהקשים בארץ מבחינת התעסוקה. איו כמעט חודש או שבוע שלא

באים אלינו לדיון אנשים ממפעל זה או אחר שנסגר באזור חיפה. אין זה סוד שאחד הנושאים

הנצחיים - מפעל סולתם - עדיין לא בא על פתרונו ויש סכנה גדולה מאד שגם שם יהיו

צמצומים קשים. והיו נושאים נוספים שהועלו על-ידי חברת-הכנסת גרוסמן - וולקן, מספנות

ישראל, רום כרמל, אתא. חלק מהנושאים האלה השאירו בנו פצע מאד קשה ביחס למה שקורה

בתעשיה בכלל במדינת-ישראל וביחוד באזור חיפה, שהיתה מרכז התעשיה בארץ ועכשיו היא

הולכת והופכת להיות מרכז של קניונים והיפרים למיניהם. כשנוסעים מאזור הצ'ק-פוסט

צפונה אפשר לראות רק היפרים. זה סיפור נורא. אנחנו יורעים שמפעל רום כרמל נסגר

לא כל כר בגלל אי-רווחיות וסגירה כמעט מוחלטת של שווקים אלא הוא נסגר כנראה משום

שאת הקרקע שהמפעל עמד עליה עומדים למכור ולהקים עליה קניון, שאומרים עליו שהוא

יהיה הגדול ביותר באזור הצפון. גם האחים קרסו סוגרים את המפעל שלהם בפתח-תקוה כדי

שיוכלו לאחסן במקום מכוניות רנו שהם מייבאים. יותר משתלם להם לייבא מכוניות, שזה

מצרך שיש לו ביקוש גדול בארץ, מאשר לעסוק בתעשיה.

באזור חיפה יש נושא כאוב של זיהום

אוויר. מהסיור שלי בחברת החשמל ובבתי הזיקוק הבנתי שיש נכונות ללכת למציאת פתרונות.

הוועדה הזאת היא הוועדה הממונה מטעם

הכנסת גם על נושא הבריאות - חקיקה ופיקוח. נושא הבריאות שייר לוועדה הזאת. אני

רגישה לנושא הבריאות, ואני יודעת גם שיש דילמה קשה ביחס לנושא התעסוקה. בשיש ריצה

נגד זיהום אוויר אינני יודעת אם באיזה שהוא מקום אנחנו לא מגזימים ואם אנחנו לא

לוקחים חלק בהיסטריה העולמית שיש בנושא זה.

אין ספק שאנחנו חייבים לדאוג לבריאות

הציבור ואנחנו חייבים לדאוג גם לפרנסת אנשים, ואני לא יודעת מה יותר גרוע ממה,

להיות מובטל ולהגיע עד חרפת רעב - ואם זה מגיע למימדיס גדולים זה עלול להיות מסוכן,

ואני רוצה להזכיר כאן מה קרה לחלק מאנשי מפעל אתא, מה הם עשו במו ידיהם לעצמם -

או שמסוכן יותר הענין של זיהום אוויר.

ברור שיש צורר לשמור על דברים מקובלים

כדי למנוע זיהום אוויר; ויש לכר נכונות, כר שמעתי גם מבתי הזיקוק וגם מחברת החשמל.

ישבתי עם שר האנרגיה והתשתית ואמרתי

שהצדדים צריכים למצוא פתרון בדרר של הידברות. הם צריכים להגיד בדיוק על מה הם

מדברים, כי מדובר לא רק על שמירת מה שיש אלא על תיקונים של מה שנעשה בעבר. צריר

לומר מה ניתן לעשות ומה לא ניתן לעשות. אם לא יימצא פתרון, כר שמעתי, אין בטחון

שבתנאים האלה חברת החשמל תחליט על הקמת התחנה החדשה בחיפה, ואני יודעת שגם לעומדים

בראש בתי הזיקוק מוצעות הצעות מפתות מצד עיריית אשדוד, ובתנאים מסויימים ואם המשבר

לא ימצא את פתרונו הם שוקלים להעביר חלק לאשדוד.



בסיור שלי למדתי שאם רוצים להקים

את התשלובת הפטרוכימית, זה מוכרח להיות יחד עם בתי הזיקוק.

האם אנחנו עוסקים במפעלים ובמפגעים

רק בחיפה והמפרץ או גם במה שקורה

קצת יותר צפונה, עד עכו, שיש שם מפעלים חטובים מאד שהם גם מפגעים.

אני מוכנה שלגבי אזור עכו נקיים דיון

נפרד. להיום הזמנו רק את האנשים מחיפה

והמפרץ.

נתחיל בדבריו של שר האנרגיה והתשתית.

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, רבותי,

אני מאד שמח לפגישה הזאת שזומנה על-

ידי יושבת-ראש הוועדה, גם מפני שהיא ניתנת אפשרות לקיים דיאלוג ושיחה עם כל הנוגעים

בדבר, גם בתחום התעשיה - וכשאני אומר תעשיה אתייחס בעיקר לנושאים הנוגעים למשרד

האנרגיה והתשתית ואולי גם למפעל סולתם - וגם בתחום של רשויות התכנון וכל הגורמים

הנוגעים לבעיות של איכות הסביבה.

הייתי מוסיף ואומר שהחשיבות של הפגישה

הזאת היא לא רק בדיאלוג הזה אלא יש לה סיבה נוספת - לוח הזמנים, כי הנושאים שאנחנו

מדברים עליהם עומדים להכרעה ממש בימים אלה והם יקבעו מה תהיה ההתפתחות במפרץ בנושאים

שלדעתי אין להם תחליף, אין להם אלטרנטיבה. אני תושב העיר חיפה ואני מכיר את הבעיות

שלה. אינני יודע על תכניות השקעה אלטרנטיביות לתכניות שאנחנו מדברים עליהן בתחום

התעשיה - בהיקף, במימון ובמשמעויות שעליהם מדובר.

אני מודע לבעיות התעסוקה והנה קרה

שהמשרד שאני מופקד עליו יש לו תשתית דווקה באזור המפרץ ויש לו תכניות פיתוח שיכולות

לשנות מקצה לקצה את מצב התעסוקה באזור הזה. במה מדובר? -

אנחנו חייבים להקים שתי יחידות כוח

כל אחת של 550 מגווט, ובסך הכל 1100 מגווט,יחידות שהן זהות ליחידות שבאשקלון. הכוונה

היא להתחיל מיד בהכנת התשתית מפני שהיחידה הראשונה חייבת להתחיל לפעול בשנת 1996.

חשבנו שנוכל לדחות את ההפעלה ל-1998 אבל בגלל הביקוש לחשמל אנחנו חייבים לזרז את

הקמת התחנה. ההשקעה נאמדת, רק למבנה של התחנה, ב-900 מיליון דולר. כשמוסיפים לזה

את התשתית הקשורה בזה, הרי במחיר דולרי של היום מדובר על מיליארד וחצי רולר השקעה,

כולל מסוף פחם ותשתית בנמל כדי לשרת את התחנה. מספר העובדים בזמן ההקמה יהיה בממוצע

1,500 ויהיו זמנים שמספר העובדים יגיע ל-3000, ואחר-כך יעבדו בתחנה 350 איש לתפעול

שוטף.

מפעל אחר, שהוא בשלבים סופיים של

הכנתו - הבוקר סיכמתי עם צבי זמיר לגשת לצד המעשי - קשור בהשקעה במתקנים הקשורים

למתקן אתילן, שבשלב המיידי מדובר על 124 מיליון דולר, וזה כולל: הרחבת מתקן האתילן -

25 מיליון דולר; הרחבת הפוליאתילן - 52 מיליון דולר; מתקן פוליפרופילן - 47 מיליון

דולר. את אבן הפינה למתקן הפוליפרופילן נניח בחודש פברואר או מארס, אם הכל יהיה

מקובל. זאת אומרת שמדובר על דברים ממשיים.

בכלל, בתעשיה הפטרוכימית יש לנו

תכניות השקעה בסכום של 367 מיליון דולר, בזמן הקמה של כארבע שנים. כוח האדם שיועסק

בזמן ההקמה מוערך ב-1,600-1,500, ולתפעול שוטף - כ-850 איש.

להשקעה בפטרוכימיה הצלחנו להעניק

מעמד של אזור פיתוח בי. הצלחנו בזה אחרי ויכוח בוועדות שרים. המפעלים האלה חייבים

להיות בזיקה ישירה לבתי הזיקוק, הם צריכים להיות בחצר בתי-הזיקוק, אחרת הם לא יוקמו.

איזה מעמד יש לחיפה?

ג'.

רק אחרי ויכוח הצלחנו לקבל

את המעמד שציינתי, ואחרי עשר שנים של סטגנציה יש לתעשיה אפשרות לבוא לחיפה.

יש אלי פנייה להרחבת מפעל לפטרוכימיה,

בהשקעה של 80 מיליון דולר, שיכולה לספק תעסוקה ל-500 איש. מלבד זה עשיתי נסיון לסייע

להחזיר למפרץ תעשיות שעזבו אותו.

ואשר ל"סולתם". במשק החשמל בארץ

הלכנו בדרך של מדיניות אגרסיבית, לעודד יזמים פרטיים במה שנוגע לאנרגיה חלופית -

טורבינות רוח, פצלי שמן. בארץ יש רוח שאפשר להפוך אותה לאנרגיה. אנחנו רוצים

להקים, עד 1992, טורבינות רוח שיספקו 100-90 מגווט חשמל. הצעתי ל"סולתם" ולתעשיה

האווירית הצעות בכיוון זה. התעשיה האווירית היתה זריזה יותר מ"סולתם". התעשיה

האווירית חתמה הסכם עם מפעל בלגי, שמתחילים לייצר טורבינות רוח. התגובה של "סולתם"

היתה שאלה הם עסקי אוויר ורוח. אנחנו מדברים על טורבינות בשווי של 100 מיליון דולר.

בינתיים היו אצלי אנשי התעשיה האווירית. הם מנהלים משא-ומתן לחתימת הסכם עם חברת

החשמל על 20 מיליון דולר הראשונים להקמת כמה טורבינות רוח בגולן. ביקשתי והצעתי

שאולי העמודים שעליהם מוקמות הטורבינות ייוצרו ב"סולתם". יצרתי ביניהם קשר. זה

יכול לתת תעסוקה לכמה מאות פועלים, עד סוף המאה הזאת.

סיכמתי על הקמת בנין משרדים ראשי

לחברת החשמל, בנין של כמה קומות, עם תכנון די מעניין, בשטח של 30 אלף ממ"ר. קיבוץ

בית אורן הציע שטח להקמת הבנין. אם עיריית חיפה תרצה ותסכים לבנין, היא תצטרך להקצות

שטח. מי שיקדים יוכל לקבל את הבנין אצלו. היום המשרדים בחיפה מפוזרים בכמה אתרים

ויש הכרח לשכור משרדים במגדל הנביאים. ההצעה הכדאית ביותר היא בנין בחיפה. יש צורך

בשטח של 70 דונם והשאלה היא אם העיריה תוכל להקצות את השטח הזה.

ואשר לאיכות הסביבה. הקמת התשלובת

הפטרוכימית ותחנת הכוח תלויה ברשויות התכנון. ההכרעה צריכה להיות בזמן הקרוב ביותר.

פנינו לרשויות. לא רק שאנחנו מודעים לנושא של איכות הסביכה אלא בתקופתי כשר האנרגיה

והתשתית עשינו צעדים רבים כדי להביא לשיפור ממשי באיכות הסביבה, ולא רק מפני שיש

תביעות בתחום הזה אלא מפני שאנחנו משוכנעים שאנחנו חייבים לתרום את חלקנו כדי שהסביבה

לא תיפגע וכדי שאנשים לא ייפגעו.

אני מציין בסיפוק שאחרי ויכוחים

הגענו להצגת תכנית אב מוסכמת על משרר האנרגיה והתשתית והשירות לשמירת איכות הסביבה

בראשותו של דוקטור מרינוב. התכנית הזאת הוצגה בפני איגוד ערים חיפה והרשויות המופקדות

על שמירת איכות הסביבה, היא הוצגה גם בפני כל ראשי הרשויות המקומיות והממונה על

המחוז. התכנית הזאת אומרת שמשק האנרגיה מוכן לבצע את התכנית אם כי מדובר על סכומי

כסף לא קטנים.

ברשותכם, אפרט את התכניות השונות

שהותוו גם לטווח הקצר וגם לטווך הארוך.

מירב תשומת הלב שניתנה במשרד האנרגיה

במהלך השנה החולפת היה בכיוון הקטנת הזיהומים מבית הזיקוק. הפעילות בבית הזיקוק

מגוונת ומורכבת בהרבה מהפעילות הנדרשת להפעלת תחנת כוח. לכן נערכה תכנית אב כללית

לבית הזיקוק בחיפה, המטפלת בזיהומים שונים ובנושא של שפכים תעשייתיים.



עד היום טופל כבר במירב השפכים

הנוצרים מתהליך הזיקולן. הודות לכך ממחזרים בבית הזיקוק כמיליון מטר מעוקב

מים בשנה. יש מיחזור של כ-90% מהשמנים שמקודם הוזרמו לקישון. כל זה כבר נעשה

בהשקעה של ב-2 מיליון דולר.

מומחים מהטכניון עובדים על פיתוח

מיתקן שיאפשר טיפול ביולוגי בשפכים הנותרים. ההשקעות מוערכות בכ-5 מיליון דולר.

הסודה הקאוסטית המשומשת הנוצרת אגב

הזיקוק אינה מוזרמת יותר לקישון. בית הזיקוק ניגש להקמת מיתקן לנטרול הפודה

הקאוסטית המשומשת, בהשקעה של כ-700 אלף דולר.

הפעולות האלה הקטינו מאד את מטרדי

הריח.

העטרן החומצי מסולק משטח בית הזיקוק

ומועבר לרמת חובב בנגב. גם פסולת זו היוותה מקור לריח חריף. מקור זה אינו קיים

יותר ואנחנו יודעים שיש בזה הקלה רבה על תושבי הסביבה.

בעיה מרכזית אחרת היא הגופרית הדו-

חמצנית - ה- 2SO . כיום אנחנו מפנים את עיקר המאמץ לטיפול בגז הגופרית הדו-חמצנית

הנוצר בעקב שריפת דלק. הגז נפלט לאוויר, ואם הוא מצטבר בו בכמות גדולה מדי הוא

יכול לגרום לנזק לסביבה ולבריאות האדם.

בו זמנית אנחנו פועלים בדרכים שונות

לצמצום הדרגתי של כמות הגופרית הדו-חמצנית הנפלטת לאוויר. יש החלטה ועכשיו אנחנו

מטפלים בביצועה, על הורדת אחוז הגופרית במזוט. עד עכשיו השתמשו בחברת החשמל ובבית

הזיקוק במזוט המכיל 3.2% בממוצע שנתי. אחוז זה הורד ל-2.7% בממוצע שנתי, בעלות

של כ-10 מיליון דולר לשנה. אני מבקש לומר שכשאני נכנסתי לתפקידי הנוכחי האחוז

היה 3.9, ירדנו ל-3.2% ועכשיו יש ירידה ל-2.7%. אני מדבר על הורדת אחוז הגופרית במזוט.

בכלל, מה שנוגע לאנרגיה, זה ענף עתיר

הון, כלומר כל פעולה שאתה עושה יש לה משמעות על משק המדינה, מדובר בעשרות מיליוני

דולרים, ולכן ההחלטות בכיוון הזה מחייבות את הדרג המחליט לשיקול דעת מירבי, שלא

יהיה בזבוז עקב ההחלטה.

היעד שאנחנו מדברים עליו הוא להגיע

ל- 1% של גופרית במזוט, שזהו דלק דל גופרית. בינתיים, כפי שציינתי קודם, הפחתנו

והורדנו את אחוז הגופרית באופן משמעותי. מ-1 בינואר אנחנו מייצרים בנזין בתכולה

של 0.3 מיליגרם עופרת לליטר במקום שזה היה 0.4. היעד הסופי שלנו להגיע למחצית מזה,

למחצית מ-0.3 מיליגרם לליטר.

בבית הזיקוק בחיפה פועלים כיום מיתקנים

המפרידים את הגופרית מהדלק הגולמי ובכך מקטינים את כמות הגופרית הנפלטת מהארובות.

יש שני מיתקנים להדחת גופרית, בעלות של 9 מיליון דולר. עכשיו מתקינים מיתקן שיטפל

בגזי הגופרית השארתיים ובזאת מועלית הרחקת הגופרית מהדלק הגולמי לכ-99%. עלות המיתקן

הנוסף - 4 מיליון דולר. הודות למיתקנים אלה והודות להורדת הגופרית בנפט הגולמי

הנעשית בשנים האחרונות ירדה כמות הפליטה של הגופרית בבית הזיקוק, בין השנים 1984

ו-1987, בכ-50%.

דדך נוספת להורדת כמות הגופרית הדו-

חמצנית היא בשריפת דלק דל גופרית. תוספת העלות לטון מזוט דל גופרית, כלומר עם %l

גופרית ממשקלו, נעה במחירים של חיום בין 15 ל-25 דולר לטונה. זאת אומרת שכמות של 750

אלף טון מזוט הנדרשים לשנה בבית הזיקוק ותחנת הכוח בחיפה משמעותם תוספת הוצאה שנעה

בין 11 מיליון דולר ל-19 מיליון דולר בשנה. כשמדובר בסכום כה נכבד דרוש שתהיה לענין

התייחסות רצינית ולא שתהיה החלטה חפוזה.



אנחנו מדברים על סכומי עתק ואנחנו

חייבים לשמור ולהקפיד שלא יהיו בזבוזים ושלא יהיו החלטות שאיו להן הצדקה כלכלית.

בכל זאת אני שואל, האם לא כדאי לקנות

עוד כמה מיתקנים שדיברת עליהם קודם?

בכסף הזה שציינת אותו כרגע, האם לא כדאי לקנות עוד כמה מיתקנים? ואולי כדאי לממשלה

להשתתף בזה.

כשאנחנו אומרים שצריך להימנע מבזבוז,

זאת אומרת שאתה זקוק למטריה רק כשיורד

גשם. אם כך, כדאי לבדוק את התנאים המטאורולוגיים, האם תחזויות מזג האוויר מחייבות

שימוש בדלק דל גופרית כל הזמן או שאתה יכול להשתמש במטריה הזאת רק כעת הצורך ואתה

חוסך במשך כל השנה. על זה הוויכוח.

ההחלטה על מעבר לשימוש בדלק דל גופרית

נעשית על סמך מודל של תחזית מזג אוויר, שפותח על-ידי השרות המטאורולוגי ובשיתוף

פעולה של איגוד ערים חיפה, שהוא הגוף המפקח. עד לחורף השנה הזאת פעל המודל ביעילות

של כ-50% מהזמן, זאת לפי עדות איגוד ערים חיפה, כפי שנמסרה לוועדת ממן מהטכניון,

שמונתה על-ידי ועדת המשנה לאיכות הסביכה של הכנסת, שהיתה בראשותו של חבר-הכנסת

יצחק פרץ, לבדיקת פליטת מזהמים מבית הזיקוק והאמצעים למניעתם.

כתוצאה מהחריגות באיכות האוויר בחיפה

בחורף שעבר יזם משרד האנרגיה מתן עדיפות ראשונה במעלה בשרות המטאורולוגי לשיפור

המב"ס. השיפור כלל מודל חדש המשתרע על יותר שעות ביממה, תוספת כוח אדם של כוננים

למשך 24 שעות במשך 365 ימים בשנה והכנסת מערכת תקשורתית מיוחדת בין השרות המטאורולוגי

לבית הזיקוק, להעברה אמינה ומהירה של הנתונים. ההוצאה הוטלה על משק האנרגיה -בלוני-

אנחנו נשאנו ושילמנו את כל ההוצאות של התגבור הזה - והיא נמוכה לאין ערוך מאומדן

ההוצאה הכרוכה בשימוש בדלק דל גופרית כל הזמן, שפירושו לבטל את כל ההסכמים ולשנות

את כל סל הנפט, שזה לא רק מורכב אלא זה לא ניתן להשמה.

המב"ס המשופר החל לעבוד באמצע אוקטובר

ועד עתה הנתונים מצדיקים את המאמץ שהושקע בכך. להמחשה אביא את הנתונים הבאים: בחודש

ספטמבר, לפני הפעלת המב"ס המשופר, היווה הדלק דל הגופרית כ-7% מכלל הדלק. בחודש

אוקטובר, אחרי ההפעלה, 3%; בחודש נובמבר, שהיה חודש חם והיו בו הרבה ימים חמים -

25%; ובחודש דצמבר - 10% .

25% זה טוב או לא טוב?

זה גבוה. זה חודש שבו צריך, לפי הדוגמה

שלי, להשתמש במטריה.

מטעם איגוד ערים חיפה דווח שבחודש נובמבר

נרשמה עליה בריכוז הגופרית הדו-חמצנית, פעם במדידה של ארבעה חצאי שעות רצופות ופעם

במדידה של חצי שעה. יחד אלה הן חמש פעמים. במקרים הללו נמדדו ריכוז של גופרית דו-

חמצנית בסביבות 0.45 חלקים למיליון. ריכוז זה באוויר נמצא בתחום שבין 0.3 ל-0.6

המותר על פי החוק במשך % lמהזמן, כלומר 175 פעמים.

באופן אפקטיבי, בשלושת החודשים האחרונים

קיימת ירידה בפליטת גופרית דו-חמצנית על-ידי בית הזיקוק, ב-15%.

אבל גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת,

בזה לא היה די. ראיתי את ראש העיר מר גוראל פונה לשרים ומבקש תחנות ניטור. הגעתי

למסקנה שלא כראי להתנצח.



יש היום 8 תחנות ניטור המשמשות לבדיקת

מצב איכות האוויר באזור. לפי הנתונים הנאספים בתחנות ובסיוע המודל המטאורולוגי

יש אפשרות בידי המתכנן, בהתייחס אל הפליטות של המזהמים באזור, לתכנן את הצעדים

הבאים בשמירה על איכות האוויר. מערך כזה לא היה קיים עד עתה בחיפה.

משרד האנרגיה בשיתוף עם השרות לשמירה

על איכות הסביבה במשרד הפנים, מביאים את הפרוייקט של הקמת רשת תחנות ניטור בחיפה

רבתי לידי ביצוע. עלות הפרוייקט מגיעה לכמיליון ו-750 אלף דולר. המימון יבוא כולו

ממשק האנרגיה. כלומר, אנחנו מקימים תחנות ניטור ונותנים לשומרים לשמור עלינו שלא

תהיינה חריגות. בימים אלה מסתיימים ההליכים הנדרשים כדי להוציא מכרז בין-לאומי

על הציוד לרשת תחנות הניטור. זמן ההתקנה וההרצה דורשים עוד כשנה מיום סגירת המכרז.

לפיכך, בשנה הבאה תותקן ותחל בפעולה

רשת תחנות הניטור, שתוכל לתת אינפורמציה חשובה על מצב זיהום האוויר בחיפה רבתי.

אינפורמציה זו תאפשר לתכנן את איכות האוויר בעלות הנמוכה האפשרית.

תחנות זה רק לאינפורמציה, לא לפתרון.

נכון. אם יש אינפורמציה ואם זהירים,

כי אז אפשר למנוע את הבעיה.

בתכנית שהיגשתי הצגתי את נושא התקנת

הקולטנים לסילוק גזי הגופרית הדו-חמצנית בבית הזיקוק בחיפה. ההשקעה בקולטנים

נאמדת בכ-40 מיליון דולר ועוד 6 עד 8 מיליון דולר הוצאות תיפעול שנתיות.

זה יפתור את הענין?

אינני בטוח.

בגלל היקף ההשקעות והשלכתן על בית

הזיקוק מחד ועל שאר המפעלים, ביניהם תחנת הכוח של חברת החשמל מאידך, הוריתי על

הקמת צוות מעקב שיבחן את ההתקדמות בנושא זה, שקצבנו לו שנה. הצוות ייפגש אחת

לשלושה חודשים במשך השנה הזאת. הצוות מורכב מנציגי משרד האנרגיה, נציגי השרות

לשמירה על איכות הסביבה, נציגי בית הזיקוק ונציגי חברת החשמל. השבוע מתקיימת

פגישתם הראשונה. הדגשתי שאנחנו מדברים על בדיקה במשך השנה הקרובה. בתום הבדיקה

הזאת תיפול החלטה האם יהיה שימוש בדלק דל גופרית במשך כל השנה, שיעשה את התקנת

הקולטנים למיותרת, או שיהיה שימוש בקולטנים.

אני מוכרח לומר ששתי היחידות שדיברתי

עליהן בראשית דברי, שעלות הקמתן בחיפה היא כמיליארד דולר, זו עלות שהיא גבוהה-

בכ-80 מיליון דולר מעלות הקמת תחנת כוח בחדרה. אם יוחלט על קולטנים, שעלותם 200

מיליון דולר לפחות - ההחלטה תהיה על חדרה.

ראש העיר יודע על כך?

אני לא מתכוון לרגע לקבל על עצמי אחריות

להשקעה נוספת של 200 מיליון דולר. לכל

דבר יש עלות כלכלית וזה יקבע מה תהיה התוצאה.

לדעתנו, הקמת תחנת הכוח לא רק לא תחמיר

את המצב אלא זה ישפר אותו.

איך זה ישפר?

הפליטה מפחם יותר קטנה מאשר ממזוט.



הבעיה שעומדת על הפרק היא האם רוצים

את חיפה כעיר קיט ונופש - בבקשה, אז אפשר לעשות את חיפה עיר של קניונים ושל היפרים,

זה נתון להחלטה של ראשי העיר.

כשיש מחלוקת אני חייב לשקול על פי מה

שאומרים לי המומחים וכשאומרים לי שטכנולוגיה מסויימת לא מוכחת, לא יעלה על הדעת

שנלר להשקעת מאות מיליוני דולרים. זה לא מתקבל על הדעת.

כמה עולה התחנה?

כמיליארד דולר, וזח אומר העלאת מחיר

החשמל לצרכנים.

אחרי הכל, גם חדרה היא חלק ממדינת

ישראל.

אמרתי למרינוב שביחידת השרות לשמירת איכות

הסביבה אני רואה גוף אינטרסנטי העוסק בשמירה על איכות הסביבה. אם יש פתרון טכנולוגי,

אינני מוכן לקבל שמה שקובע השרות אני צריך אוטומטית לקבל. אם יש מחלוקת על סוג הפתרון,

ויש מחלוקת על הצד הטכנולוגי, מי שיכריע יהיה גורם שלישי מקצועי.

ועדת ממן זה גורם מקצועי שהתקבל על

דעת כולם. אמרנו שנקבל את החלטותיה.

במסגרת הוועדה דיברו על קולטנים. אם על כל ועדה אפשר לומר שהיא לא מקצועית ברור

שאי-אפשר להגיע לפתרון.

הוועדה לא דיברה רק על קולטנים. היא

העלות של הפתרון הזה הוא כזה וכזה והעלות של הפתרון הזה הוא כזה וכזה.

השרות לאיכות הסביבה

רוצה לבדוק את כל אזור החוף. ובכלל, אם תהיה העברה לרלק דל גופרית, למה צריך להוציא

כסף על קולטנים? כשר אני חייב באחריות לממשלה, למבקר המדינה ולמצפון שלי. אני לא

אבזבז כסף רק כדי למצוא חן בעיני מישהו. אמרנו שבמשך שנה זו יבדקו שתי אלטרנטיבות

ומה שיתקבל זה יהיה. אם יתברר שקולטנים זה פתרון - זה יהיה ואז תהיה שאלה של כסף.

אם יגידו שהפתרון הוא דלק דל גופרית - לממשלה הבאה פתרונים.

באיזה סדר גודל כספי עומדות האלטרנטיבות?

אם מדברים על דלק דל גופרית, כל שנה זו

מהפכה וכנראה שמישהו אחר יצטרך לשבור את

הראש.

אני חוזר ומרגיש שהחלטנו על בדיקה שתיעשה

תוך שנה. השימוש בקולטנים מבטיח את ההפחתה המירבית של פליטת גופרית דו-חמצנית מהארובות.

אם זו תהיה הדרך היחידה לשמירה על איכות האוויר ברמה שתאפשר הוספת ארובות ממקורות

אחרים - יוקמו הקולטנים בבית הזיקוק בחיפה.

זוהי התכנית לטווח ארוך ובתום השנה אפשר

יהיה להגיע לידי החלטה מהי הדרך היעילה ביותר בעלות הנמוכה ביותר להשגת ההורדה הרצויה

בכמות הגופרית הדו-חמצנית הנפלטת לאוויר.

אני רוצה להוסיף ולומר שמשרד האנרגיה

אישר מימון של הקמת מפריד חלקיקים בפצחן הקטליטי בעלות של 3 מיליון דולר. התקנתו

תוכל להתבצע בעת הדממת הפצחן,



ואני רוצה לסיים בדברים המכוונים אל

נציגי הרשויות הנמצאים כאן. לרשויות התכנון יש ויכוח אם בית הזיקוק הוא שטח

אכסטריטוריאלי או לא. זו שאלה משפטית שאני משאיר אותה לבית הזיקוק. לנו אין עניו

להיכנס לוויכוח הזה. לנו יש עניו בתשובה מהירה בקשר להקמת התשלובת הפטרוכימית.

שוחחתי עם הממונה על המחוז, מר גלזנר, והתרשמתי שיש לו כוונה חיונית. המיתקו הזה

לא מזהם ואנחנו נעמור בדרישות ביחס להקמה.

בנושא תחנת הכוח - הרשות המאשרת

היא המועצה הארצית לתכנוו. הם צריכים לתת לנו תשובה תוך חודש.

תכנית אב שהיגשתי ושהצגתי אותה,

שהזכרתי אותה קודם, באה לחסל אחת ולתמיד ויכוח שהיה, כי איו ניגוד בינינו לביו

השרות לשמירת איכות הסביבה. כשר האנרגיה אני יודע מה היה המצב ומה המצב כיום.

נעשו דברים רבים בסכומי כסף גדולים. הורדנו את כמות הגופרית גם על-ירי רכישות שלנו

ממקסימו או נפט מצרי.

חובה על גוף מחליט שימצא את האיזון;,

וזאת באחריות כוללת, ואני אומר זאת לאנשים העוסקים בנושא זה. להעביר ולמתוח ביקורת -

זה לא פותר שום דבר. אני מעדיף שיאמרו לי: לא רוצים תחת כוח בחיפה. זה מכובד יותר

מאשר לשגע את כל העולם.

אנחנו התייצבנו נגד הקמת התחנה.

אני מציע שבתום הישיבה תשאירו כתובות

פרטיות שלכם, אני רוצה לבוא עם פועלי

חיפה ולהפגיו איתם מול ביתכם, שתתנו תשובה גם למובטלים.

והחולים יפגינו לפני ביתך.

זה הדבר האחרון שמטריד את החולים.

כחבר הכנסת הייתי ביו הראשונים שהגיש

הצעות לסדר-היום בעד שמירת על איכות

הסביבה.

אתה נלחמת בער הקמת התחנה בחדרה.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל: נכוו, ולא שיניתי דעתי מאז. מתון אותה

תפיסה עקרונית הלכתי לתכנית שעולה הרבה

כסף. יש לי ויכוח גם עם המערכות. יש דירקטוריוו של החברה וצריך לעשות שיקול כלכלי.

הכסף בא דרך המחיר של המוצרים - חשמל, בנזיו וכוי. חשבתי שזו צריכה להיות הדרך:

אני רוצה להבהיר דבר אחד, שאיו ולא

תהיה דיקטטורה של השרות לשמירת איכות הסביבה. אני מאמיו בצורך להגיע לשיתוף פעולה,

לא תכתיבים. אם המצב הוא שמסכמים, יש תכנית וגומרים עם מרינוב ואחר-כך בא בארי,

במקרה כזה איו לי אלא לומר: אתם פוגעים ביעדים שהצבתם לשמירת איכות הסביבה. אם אחרי

שאני מסכם עם מרינוב בא פורר ואומר דברים אחרים - איו ערך להגיע לסיכום, איו ערך

להשקיע מאמצים והתגובה תהיה חד-משמעית: תעזבו את זה. אם תהיה בעיה של חוסר תעסוקה,

את גברתי היושבת-ראש תצטרכי להתמודד עם זה.

אני כשד חייב להעמיד סדרי עדיפויות.

מבחינתי חיפה דורשת התייחסות. יש תבנית אב שעובדה ביחד, היא הוצגה בפני איגוד ערים

וזה מחייב את כל הצדדים. לא יעלה על הדעת שיהיה סיכום בדרג ממלכתי ואחר-כך יבוא מישהו

אני שר לפי התווים שלי ולא מענייו אותי מה שהושג במקום אחר.

מי הרשויות שצריכות לתת את האישור

להקמת תחנת הכוח ולהרחבת התשלובת

הפטרוכימית? האם זו הוועדה המחוזית בחיפה?



מדברי השר הבנתי שהתקבל סיכום על

דעתם של מר מרינוב ומשרד האנרגיה והתשתית אלא שיש מי שמערער על כך והעניו מתעכב.

מר גלזנר, אני מבקשת שתסביר מה הן הסיבות שבגללה הוועדה לא מאשרת.

ברשותכם, אקדים במשפטים קצרים ואומר

משהו באשר למצב הסטאטוטורי של השטה

של בתי הזיקוק. לדעתי, זו נקודת המוצא שבלעדיה לא ניתן להסביר את מהלך העניינים

כיום.

במשך הרבה שנים היה שטח בתי הזיקוק

מחוץ לתחום רשויות התכנון, עד שבשנת 1984 ביטל שר הפנים את הצו של הנציב העליון

שהוציא את השטח הזה מתחום אזור התכנון. עד כה כל המפעלים שהוקמו היו ללא היתרי

בנייה כמקובל במדינת ישראל, הם הוקמו ללא היתרי בנייה כחוק. עם ביטול הצו הודעתי

לכל המפעלים שבתחום בתי הזיקוק שיכינו תכניות בנין עיר, כי תכנית בנין עיר היא

הבסיס להוצאת היתרי בנייה. אני חוזר ואומר: הורעתי לכל המפעלים שעליהם להכין תכנית

בנין עיר. עד היום לא נקטו עמדה בענין זה.

הוועדה המחוזית, בהכירה את המצב העגום,

יזמה והכינה תכנית בנין עיר אשר נמצאת כרגע בהפקדה. התכנית הזאת כוללת גם הוראות

לגבי איכות הסביבה, שהוכנו ותואמו עם השרות לאיכות הסביבה של איגוד ערים חיפה ואני

מניח שגם עם היחידה של משרד הפנים.

אתה מדבר על שטח בתי הזיקוק.

שטח גדול שכולל גם את התשלובת.

מנכ"לים של המפעלים פנו בזמנו אלינו

כדי להופיע בפני הוועדה המחוזית ולהביע הסתייגות מהוראות התכנית. קיימנו שמיעה

מיוחדת יחד עם המנכ"לים של המפעלים. כל המנכ"לים הסתייגו מהתכנית הזאת בטענה שלא

ניתן לחיות איתה, אם היא תתקבל.

אני רוצה להדגיש שללא איזושהי תכנית

שום תשלובת לא תוכל לקום בשטח הזה. לכן סוכם שצריך להריץ את התכנית במלוא הקיטור.

יש טענה לגבי המגבלות שהתכנית הזאת

מטילה על המפעלים הקיימים בשטח. ברשותכם, לא אפרט אותם. אם היושבת-ראש מעוניינת

בעותק מהתכנית, אני מוכן להשאיר כאן עותק ממנה.

אני רוצה לומר שכל רשויות התכנון שואפים

לשמור על איכות הסביבה וזו גם מטרת התכנית הזאת. נכון שאם יקבלו את התכנית הזאת

כמו שהיא מהיום למחר אכן עלולה להיות בעיה. לכן בחוק התכנון והבעיה יש מנגנון הקובע

שלאחר אישורה של תכנית ניתן לקבוע לכל מבנה ולכל מפעל את התקופה שבה הוא רשאי יהיה

להמשיך לחרוג מן התכנית עד שתחיה התאמה אליה.

התהליך שצריך להיות עכשיו הוא להריץ

את התכנית כדי לתת היתרי בנייה ולקבוע את התהליך של קביעת זמן מקסימלי למפעלים

השונים בשטח עד שיגיעו לאופטימום שהתכנית שואפת אליו.

לדעתי, בלי להיכנס לשאלות מקצועיות,

יש בתכנית הזאת משום קידום האפשרות להוציא היתרי בנייה לאזור בתי הזיקוק. אין

כוונה לחנוק את השטח הזה ואת המפעלים בו עד כדי כך שהם לא יוכלו לפעול מהיום למחר.

כל הכוונה של התכנית היא להגיע בסופו של דבר לאופטימום שאין מחלוקת שצריך להגיע

אליו. השאלה היא משך הזמן וההשקעות הדרושות כדי להגיע לאופטימום הזה, ועל כך יש

ויכוח.

נציגי איזה משרדים משתתפים בוועדה הזאת?

בוועדה לתכנון ובנייה משתתפים נציגים

בדיאות, משפטים,

בטחון, חקלאות, שיכון, שורה של משרדי ממשלה.

אנחנו מברכים על כל התכניות לפיתוח

בחיפה ועל הצעדים שעשה משרד האנרגיה

לשיפור איכות האוויר. עם זאת אני מבקש להדגיש שמדברים על מפעלים ושוכחים שבחיפה

גרים מאות אלפי אנשים. שר האנרגיה והתשתית סיפר על מה שעשו ומה יעשו למען הבריאות.

גומרים הסכמים ומקבלים החלטות בלי שמשרד הבריאות שותף לענין.

ממה זה נובע? באשמת מי זה?

לא באשמתנו.

היינו באותו מעמד שבו שר האנרגיה

והתשתית הציג את הנושא והערנו שיש שתי דרכים כדי לבדוק את איכות האוויר והשפעתו

על הציבור. יש תקנים בינלאומיים ויש דרך לבדוק. ואמנם, עשינו עבודה בחיפה ומצאנו

שיש בה אזורים שבהם יש השפעות מזיקות על הבריאות היום, זאת אומרת יש אנשים שבריאותם

היום נפגעת כתוצאה מהפעילות שם. והנה אנחנו באים היום ומוסיפים על זה, בגלל הסכמה

של גורמים שלא לקחו בחשבון את העמדות של משרד הבריאות בנושא זה.

לא אמרנו שלעולם ועד נשלול את הקמת

התחנה בחיפה. אמרנו שצריך לעשות לשיפור המצב. היום אין להשוות את חיפה עם חדרה.

עם מספרים ועלות אפשר לשחק אבל אחר כך, כשהתחנה עובדת, אחר-כר קשה לשנות.

בשנה שעברה דובר על יחידת טורבינת

גאז שהיתה צריכה לעבוד בתל-אביב במשך כמה שעות בחודש. זה נפל.

זה לא נפל. צייץ רצה מומחה בינלאומי.

אנחנו משתתפים במימון.

היתה תכנית שעוכבה בגלל 50 מגווט והנה

פה באים ומדברים על תכניות ל-1100

מגווט.

הנציגים שלנו שותפים לתכנית שמדבר

עליה מר גלזנר ואנחנו מקווים שיהיה שיתוף פעולה. בפורום הזה הובעו דעות ואני מקווה

שתהיה עמדה משותפת.

עם זאת אני אומר שיש דברים הקשורים

בבריאות האדם, שהם נחתכים ללא שיתוף של משרד הבריאות, כמו למשל עכשיו כשמדברים על

הסכמה של משרד האנרגיה והתשתית בשעה שאנחנו לא שותפים לזה. יש ועדה שעומדת להתכנס

כדי לדון בשאלה האם צריך או לא צריך קולטנים, ומשרד הבריאות שיזם את השימוש בדלק

דל גופרית בחיפה לא קיים לענין הזה. זאת אומרת, שאנשים שאין להם אחריות על הבריאות

הם שיקבעו.

כבר למדנו מהנסיון שלנו כאן שאנחנו

מהווים גוף מתאם בין משרדי הממשלה.

זה לא תפקידנו. אני חושבת שזה שאתם תשבו בוועדות, זה הדבר הקל ביותר.

יושבת כאן היועצת האקולוגית של משרד

האנרגיה. היא קיבלה מאיתנו סט להמשך

סקרים. מדובר פה על הוצאות גדולות, איך רוצים שנתמוך בתכניות האלה?

אתם רוצים כסף? אני לא שר האוצר.

אני העליתי את הבקשה של משרד הבריאות.

הבעיה היא לא אצלנו. שרות איכות הסביבה בא אצלנו לבדוק. אם יש מחלות, למה זה רק

אנחנו? תלכו לשר התעשיה, יש שם כימיקלים,

בראשית דברי אני רוצה לומר בצורר. ברורר.

שלא קיים קונפליקט בין תמשך הפיתוח

לביו שמירה על איכות הסביבה. לא ניתן לפתח את המשק אם לא שומרים על השימוש במשאבים

הטבעיים. אם לא ישמרו על המשאבים האלה - הפיתוח ייעצר. במשך 15 שנות קיומנו נוכחתי שניתן

לפתח משאבים בעלויות שהמשק יכול וחייב לעמור בהם. כל המשקים בעולם עומדים במגבלות

סביבתיות חמורות. המגבלות ביפו חמורות פי כמה מההגבלות הבינלאומיות, ויפו לא סובלת

מבעיות כלכליות. בעבר עשו את הדבר הקל ביותר - אם מצד אחד עמדה בעיה סביבתית ומצד שני

היה מקרה של פיתוח המשק, פיתוח המשק עמד קודם. העמדת הדברים בצורה כזו פוגעת בשני

הצדדים. שמירה byהמשאבים היא קודם כל כדי לאפשר גם למשק וגם לעובדים במשק לחיות

בצורה נאותה. הסקרים שלנו מראים שהעובדים בתעשיה הם הראשונים הסובלים מזיהום סביבתי.

איפה עומד העניו היום? על מה המחלוקת?

אני לא חושב שיש או שצריכה להיות מחלוקת.

1) המשך פיתוח התעשיה הפטרוכימית במפרץ; 2) תחנת הכוח. צריך להבריל ביו שתי

הבעיות האלה.

הגוף שצריך לקבל החלטה ביחס לתחנת הכוח

הוא המועצה הארצית לתכנוו ובנייה והממשלה. המועצה קיבלה החלטה שבגלל המצב באזור החוף

לא יוקמו מפעלים ברצועת החוף.

חדרה זה לא רצועת החוף?

המועצה הטילה על חברת החשמל לבדוק

אתרים נוספים. חברת החשמל בדקה והציעה

אתרים בפנים הארץ אבל הם יקרים גם בהקמה וגם בהפעלה. כרגע נבחנים חדרה, חיפה ועין-

תות בפנים הארץ .

איפה זה?

על-יד בת-שלמה, ואדי מילק. שלושת

האתרים האלה נבדקים. חברת החשמל ביקשה

את אזור הצפון. בגלל עומסים היא זקוקה לאזור הצפוו. אנחנו בוחנים, על פי בקשת

משרד האוצר, כמה יחידות אפשר להוסיף לאזור הזה. מדובר על השקעה של שני מיליארד

דולר ואילו אנחנו צריכים לרדוף במשך כמה חודשים אחרי אגף התקציבים לסכום של כ-400

אלף שקל לעבודת שלנו ובינתיים העבודה שלנו מתעכבת. אני הפעלתי את כל הלחצים האפשריים

ובסופו של דבר לקחתי הלוואה בסכום של 50 אלף שקל. במקום אחד מדברים על השקעות של

מאות מיליונים ואילו אנחנו לא יכולים לקבל 50 אלף כדי לעשות הרצות במחשב.

מתי תהיינה תוצאות?

דיברתם על חודש.

לא נהיה מוכנים בעוד חודש. לאזור

הדרומי לא אושרו לנו כספים. העבודה

שלנו תגיד באיזה תנאים אפשר להקים את התחנה. עד אז כל הדיבורים על טכנולוגיה כזו

או אחרת הם מוקדמים.

ואשר לתעשיה הפטרוכימית. עובדה היא

שבמשך שנים היו חריגות מתקו איכות האוויר באזור מפרץ חיפה, חריגה מתקו שהוא לא

מהמחמירים אלא הוא מהמקלים. החריגות האלה נמשכו למרות כל המאמצים. יש סקרים המראים

שככל שאנשים גרים קרוב יותר למפרץ - הם יותר חולים.

לדבר על הוספה של מפעלים, אז צריך

להיות ברור שצריך להישאר בתחום הסטנדרטים המקובלים, רק אז אפשר להוסיף מפעלים ואחרת

לא ניתו. האוויר הוא משאב מוגבל.



היו ימים רצופים, בתקופות רצופות,

ומיתה תקופה של 24 שעות רצופות שבהר היתה חריגה מהתקן שאסור לחרוג ממנו. אם

רוצים להרחיב תעשיה, צריך להפחית בפליטות, והעלויות אינן גרולות. את העלויות

צריר לחשב מהביוון של ההשקעות ושל הנזקים, זאת אומרת עלות-תועלת.

לחברי הווערה שהצטרפו לישיבה אני

רוצה לחזור ולומר רברים שאמרתי

בפתיחת הישיבה. הריון שלנו היום הוא מההיבט התעסוקתי. הוועדה שלנו עוסקת גם בנושא

הבריאות. חברת החשמל מרברת גם על אפשרות להקמת התחנה בחררה. יש שאלה גם לגבי התשלובת

הפטרוכימית. הרברים קשורים ותלויים באיכות הסביבה. השאלה אם אפשר לשלב ולגשר על פני

הדברים.

הבעיה היא איר נקים מפעלים בסטנדרטים

מקובלים, כי הסכנה היא שלא יקימו שם

בכלל מפעלים.

נשמע מה אפשר לעשות.

אני מוכרח לומר כמה דברים שיישמעו

קצת חריפים מעבר למידה שאני נוהג בה.

לנו בתעשיה יש הרגשה שלנו אין סיכוי

במלחמה הזאת וצריר להתקפל, מפני שאנחנו מדברים על מצב שבו לא יניחו לנו; אם זה

חשוב או לא חשוב - לא יניחו לנו ולא חשוב מה נעשה או לא נעשה.

אם מגבילים את התעשיה ומניחים עליה

מעכשיו לא תפתחו אלא אם תשקיעו הרבה עשרות מילוני דולרים, אני חושב

שהמשקיעים הפרטיים לא ישקיעו גרוש.

אנחנו נאבקים כנגד סיסמאות. בריאות

הציבור שווה כל כסף, זה נכון. אומרים לנו: צריר להשקיע לענין הזה, אבל כשצריר להקים

תחנות ניטור - במשר שנים לא מצאו מקורות. זאת אומרת שכל הענין זה צביעות. בסופו של

דבר התעשיה היתה צריכה לבוא לעזרה. בצורה כזו זה לא ילר. אם מישהו מחליט שאזור חיפה

הוא אזור ללא תעשיה, צריר להסיק מסקנות.

אולי תוכל לתת כמה נתונים.

אני מוכן לבוא עם המספרים. הושקעה

עבודה רבה ויש נתונים, גם ממשרד

הבריאות וגם ממשרד הפנים. היו הרבה מאד החלטות. נכין נייר על הבעיה ונבוא עם זה

אל הוועדה.

אנחנו בהחלט בעד הקמת שתי התשתיות

בחיפה. אנחנו עוסקים קודם כל בבעיית

התעסוקה. בהקשר לזה אני מבקש לומר שאנחנו מדברים היום על 6000 לא מועסקים ש-3000

מהם מקבלים דמי אבטלה. מתור ה-6000 יש 1250 אקדמאים, כ-350 מהם מהנדסים והנדסאים.

במצב כזה אין הרבה ברירות. במצב הזה ובוויכוח הקיים עמדת מועצת פועלי חיפה היא כעמדת

השר, להקים את שני מפעלי התשתית.

אני שמח שיש לי הזדמנות לפגוש פה

אנשים ולראות פה אנשים שאת שמותיהם

אני שומע.

אנחנו מאד מאד מודאגים ממה שקורה היום

באזור חיפה ובאזור בתי הזיקוק.



כשלוש שנים אנחנו מלווים את נושא

התשלובת. זה תינוק שמגדלים אותו שלוש שנים ובכל פעם נתקלים בבעיות אלה ואחרות.

כוועד עובדים יש לנו בעיות שהן מעבד לנושא הנדון, יש גם בעיות כלכליות. סוף

סוף אנחנו יכולים לבדר על המוגמד. אנחנו מבינים שהבעיות באו על פתדונן ואלה

שהשקיעו כסף בתשלובת הגיעו להסכמה. אבל עכשיו יש פה אנשים מכובדים ואנחנו שומעים

דבדים שהבינה שלנו כעובדים לא מסוגלת לקלוט אותם.

גם אנחנו נגד זיהום האוויד. אנחנו,

העובדים בתוך המפעלים חשופים יותד לנזק של זיהום האוויד. המשפחות שלנו גדות

בסביבה הזאת ולא על הידח, אנחנו חיים מהמפעלים האלה, אנחנו חייבים ללמוד משגיאות

של תעשיות אחדות, צדיר להביא למצב שהתעשיה והעבודה תוכל לחיות עם המגבלות האקולוביות.

לנו, כעובדים וכנציגי עובדים יש הדגשה שהחול אוזל מהשעון וצדיר להגיע להחלטות,

ומהד. בינתיים אנחנו יושבים בשקט ומחכים להחלטה. אם החול שבשעון ייגמד אני חושש

שנאלץ לנקוט פעולות שאנחנו לא דוצים לנקוט בהן. אם לא יהיה פיתוח, אם לא יהיו

השקעות פיתוח - המפעלים ימותו. מקום שלא משקיעים בו ולא מפתחים אותו - מקום כזה

ימות.

דצוי לבדוק מה הסיבה שגדמה לסגידתם של

מפעלים בחיפה, זה לא היה בגלל זיהום אוויד.

לדעתי, הוצגו כאן דבדים סלקטיביים.

במסגדות אחדות שמעתי דבדים נוספים, למשל בוועדת הכלכלה. אני משוכנע בצודה שלא

משתמעת לשמי פנים, שאין בדידה והמפעלים יקומו בחיפה.

מי אומד את זה?

אני אומד את זה.

שמעתי מאודי מדינוב, שמצייג את השרות

לאיכות הסביבה, שיש פתדון. צריו לדון על הפתדון ולדבד על מה עושים מהיום למחד

כדי להקים את המפעלים. אני משוכנע שאפשד למצוא פתדון.

אני רוצה להביע את עמדתה של חבדת החשמל.

לדעתנו, ניתן להקים תחנת כוח בחיפה

ולעמוד בדדישות של הסטנדרטיים הסביבתיים על-ידי שימוש בפחם דל גופדית והקמת אדובה

גבוהה, ללא שימוש בקולטנים. הקביעה שלנו מבוססת על הנסיון החיובי מאד שיש לנו בהפעלת

התחנה בחדדה וגם על חקד הקמת התחנה בחיפה.

כמה כסף עולה מה שאתה מציע?

מדובד על כך שנשקיע בנושא זה סכום

בסדד גודל של 60 מיליון דולד.

חבדת החשמל מוכנה לזה?

כן.

מי מפדיע לה?

זו התכנית שלנו. הנושא הזה נמצא

בבדיקה. המועצה לא נתנה את החלטתה.

כל עוד השדות לא יתן חוות דעת, המועצה לא תחליט.

מה צדיר להיות סדד הקדימויות? אנחנו

חושבים שנושא הבדיאות, אחדי הבטחון,

צדיר לעמוד בדאש סולם הקדימויות, לפני כל דבד אחד.



אנחנו חושבים שצריך לשים דגש על רפואה

מונעת, באוכלוסיה בריאה ולא בצריכת שרות לריפוי ולאשפוז.

אם בעבר חשבו שאיכות חיים זה לוקסוס,

היום יודעים שיש קורלציה ביו אוויר מזוהם לביו שעור התחלואה של האוכלוסיה. בדיקות

הראו שהאוכלוסיה בחיפה חולה יותר.-

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה

בעבר שלא תוקם תחנת כוח על חוף הים אלא באתר פנים ארצי. אנחנו מבקשים שזה יהיה.

ואשר לתשלובת הפטרוכימית, אנחנו מבקשים לראות את התפנית, לא ראינו אותה.

לצערי, יש התחפרויות בעמדות ולא חיפוש

פשרות. חוסר שיתוף פעולה ביו המשרדים

גורם להתחפרויות. אני חושב שעל-ירי רצוו טוב ניתו לפתור חלק מהדברים, לא על-ידי

החלטות קיצוניות.

ביחס לבתי הזיקוק - הוקמה ועדת ממן.

אורי וחבריו לא רצו לקבל את המסקנות. משרד האנרגיה קיבל אותו והרים הכל כדי לקדם

את הנושא. גם משרד הבריאות היה שותף וקיבל אותו. אני חושב שצריך להיות פורום שיחליט.

גם אני בעד שמירה על איכות הסביבה, ואני מוכו להיאבק אבל כל דבר חייבים לשקול אותו

נכוו. אני חושב שהוועדה שעשתה עבודה יכולה לשמש דוג.מה בכמה מקומות ועל בסיס זה אפשר

ללכת גם לגבי מפעלים אחרים, ולא צריך לסגור את חיפה או את אשדוד. אני חושב שלגבי

תעשיה ותיקה צריך לקבוע אמות מידה מקובלות ביחס לנרשא הסביבתי, אמות מידה לכל המשרדים.

אני מציע שיהיו אמות מידה מקובלות על המשרד, דברים ברורים, ועם זה הולכים אל התעשיה.

אם כל אחד יבוא עם דברים נפרדים - לא נקדם את התעשיה. במצב הקיים היום אנחנו לא

יכולים לסגור תעשיה.

צריך למצוא פשרה ולא להקשות. צריך

להימנע מלהקשות כדי שתהיה תעסוקה

מלאה בסביבה. היום איו תעסוקה מלאה באזור.

גם אני חושבת שהיום כל צד מתחפר

בעמדותיו ולא מוכו ללכת לפשרה. אני

לא מעלה על הדעת שאפשר לא להקים את התחנה ואת התשלובת... אני רואה את המובטלים.

אני לא חשודה בכך שאני לא דואגת או לא מודעת לבריאות. אני התחנכתי על כך שהאדם

העובד עומד במרכזה של החברה ואני חוששת שעוד מעט נהיה חברה שמשרתת את השרותים.

לא יכול להיות מצב אבסורדי כזה. ולא יכול להיות מצב אבסורדי שיש אגודות וחברות

ולכל אחד יש מה לומר.

לצורך העניו שלפנינו, בשלב זה מעניינים

אותנו משרדי הממשלה. אני חושבת שמשרד הבריאות צריך להיות יותר מודע ולהיאבק על כך

שלא יהיה מצב שלא יזמינו אתכם לדיוו. בכלל, אנחנו לומדים בוועדה שיש הרבה נושאים

שמשרד הבריאות לא שותף בהם, לא שותף בהתקנת תקנות לגביהם. אני חושבת ששלושת המשרדים,

אנרגיה, בריאות ופנים צריכים לשבת ביניהם, והייתי מוסיפה לזה גם את משרד התמ"ס,

שהוא גורם משמעותי בנושא זה. אחרי שתשבו תוכלו להביא לנו רשימה על מה אתם מסכימים

ומה נשאר ללא הסכמה. כמה זמו אתם צריכים לזה? השר שחל אמר בדבריו שבזמו הקרוב

ביותר צריכה ליפול הכרעה. אני נותנת לכם זמו של ארבעה שבועות, תגידו לנו על מה

משרדי הממשלה מסכימים ועל מה הם לא מסכימים.

אני לא מעלה על הדעת שיש משרד ממשלתי

שלא רוצה שיקימו מפעלים. גם משרד הבריאות רוצה אנשים בריאים עובדים ולא מובטלים.

אני מציעה שאיש משרד האנרגיה ירכז את

הוועדה. אני מבקשת שתוגש לנו גם רשימה של אלטרנטיבות וליד כל אלטרנטיבה ציוו העלות

שלה.

אני מבקשת שגם מבתי הזיקוק נקבל נייר

עמדה, לא יותר מדף. אני מבקשת שנדע מה העמדה שלכם רמה האלטרנטיבות המוצעות על ידכם.

ואותו דבר חברת החשמל - עמדות, אלטרנטיבות והעלות ליד כל אחת מהאלטרנטיבות.



נודיע לכם על מועד הזימון, זה יהיה

בעוד כארבעה שבועות. תודה דכה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.05.