הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 387

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' ט"ז בכסלו התשמ"ח - 7 ברצמבר 1987. בשעה 11.00

חברי הו וערה: א' נמיר - היו"ר

חי גרוסמו

מי גלזר-תעסה

ר' כהו

אי שוסטק

שרת-הבריאות ש' ארבלי-אלמוזלינו

פרופ' ח' דורון - יושב-ראש מרכז קופת-חולים

ד"ר מ' דור - ההסתררות הרפואית, מרפאות רפואת משפחה, קופת-חולים

ר' אי טייטלמן - ההסתררות הרפואית, בית-החולים רמב"ם

יי רנוו - הממונה על השכר, משרר האוצר

שי כוכבי - סמנכ"ל למינהל, משרר הבריאות

יי שופס - יועץ לשרת הבריאות, משרר הבריאות

שי אלגרבלי - רובר משרר הבריאות

ר' אלמוג - רכזת בריאות, אגף התקציבים, משרר האוצר

אי ארלר

מי הלנברג

השביתה בבתי-חולים ובמרפאות קופת-חולים - הצעות )

לסרר היום של חברי-הכנסת מ' וירשובסקי, אי ורריגר,)

גי שפט, ר' דנינו )

) סיום

המצב בבתי-החולים של קופת-חולים של ההסתררות - ) השביתה

הצעות לסדר היום של חבר-הכנסת גי שפט, ר' בן-מאיר)

אי שוסטק



השביתה בבתי-חולים ובמרפאות קופת-חולים - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת

מ' וירשובסקי, א' ורדיגר, ג' שפט, ד' דנינו

המצב בבתי-החולים של קופת-חולים של ההסתדרות - הצעות לסדר היום של חברי-הכנסת

ג' שפט, ד' בן-מאיר. א' שוסטק

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

הוועדה. אני דוצה להכריז על הישיבה

כישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא שתי הצעות

לסדר-היום בעניו השביתה בבתי-החולים ובמרפאות של קופת חולים. אני מקווה שלאחר

הישיבה היום, שבה נשמע דיווח על סיום השביתה, נוכל להניח מסקנות על שולחן הכנסת.

ההצעה הראשונה היתה של חברי-הכנסת

וירשובסקי, ורדיגר, שפט ודנינו, והשניה - של חברי-הכנסת שפט, בן-מאיר ושוסטק.

הישיבה הקודמת שלנו בנושא זה היתה

ב-25 בנובמבר. שמחתי לשמוע אחר-כך, בלילה של אותו יום או למחרת, שהצדדים הגיעו

להסכם שאפשר חזרתם של רופאי קופת-חולים לעבודה.

בסופה של אותה ישיבה ביקשנו משרת

הבריאות לדווח לנו על התפתחות הדברים. אני רוצה לברך על עצם העובדה שיש הסכם.

אני מקווה שזה לזמן רב. אנחנו מברכים על ההסכם ועל השיבה של הרופאים לבתי-חולים.

אני שמחה שהשרה נענתה להזמנה שלנו וביקשה לשתף את הוועדה במה שמשתמע מההסכם

שהושג. היא ביקשה גם לעדכן את חברי הוועדה ביחס למה שקורה לקראת הדיונים על

תקציב המדינה, בנושא תקציב הבריאות.

נשמע קודם את דבריו של פרופסור דורון

על ההסכם. בבקשה.

ההסכם בנוי על מה שאפשר לעשות מבחינה

ניתוחית לאחר שמגיעים לניצול מלא ויעיל -

אני משתמש במלים של ההסכם - של שולחנות הניתוח הקיימים. מה זה "ניצול מלא ויעיל",

זה ייקבע על-ידי צוות של שלושה - מנהל בית החולים, מנהל מחלקה ומרדים, הם יקבעו

את זה על פי נתונים שונים. נקבעה שיטה ואפשר להוסיף לזה שיטות נוספות. צריך לקבוע בסיס.

אני חייב לומר שעדיין יש משהו שגורם

לפרובלמטיקה מסויימת בענין הזה - העיצומים של המרדימים. כפי שידוע, המרדימים בכל

מוסדות האשפוז נוקטים בעיצומים והעיצומים האלה, להערכתנו, מאריכים את התורים ב-30%.

יש כאן בעיה כי לא ייתכן שבשעות לפני הצהריים יש עיצומים של המרדימים ולכן אין

ניתוחים ומצד שני בשעות אחרי הצהריים יש ניתוחים נוספים מעל לבסיס, בתשלום. בהסתדרות

הרפואית טוענים שהעיצומים אינם עיצומים וזה צריר להיות קצב העבודה של המרדימים.

התאריך שקבענו להתחלת הפעולה הוא 15

בפברואר 1988. נתחיל בביצוע 70% של ההסכם מתוך הנחה שהעיצומים של המרדימים יסתיימו

עד 15 באפריל, זאת אומרת לכל המאוחר חודשיים אחרי התחלת הפעולה. הכוונה היא להתחיל

בביצוע הניתוחים האלה ב-15 בפברואר 1988. נאמר שאם ב-15 בפברואר עדיין יהיו עיצומים

של המרדימים, אז בחודשיים הראשונים, מ-15 בפברואר עד 15 באפריל נפעיל 70% בלבד.

ואם גם אחרי 15 באפריל 1988 יימשכו העיצומים של המרדימים, אנחנו נהיה חופשיים

להשהות ביצוע ההסכם עד שהעיצומים ייפסקו. אם העיצומים של המרדימים לא ייפסקו עד

15 באפריל, נהיה חופשיים להשהות ביצוע ההסכם עד שהעיצומים של המרדימים ייפסקו.

חובה לטפל בעיצומים של המרדימים. העיצומים האלה מאיטים את קצב הפעילות בכל חלקי

מערכת הבריאות.

בוודאי יש תעריפים שונים לניתוחים שונים.

כן. יש שתי קטיגוריות של ניתוחים.

יש ניתוחים בינוניים ויש ניתוחים

קטנים. ההסכם לא חל על ניתוחים גדולים. הכל זה על ניתוחים מתוכננים שהתורים שלהם

ממוחשבים בקופת-חולים. התעריף הוא לפי סוג הניתוח. בצוות המשותף של משרד הבריאות

דיברנו על התעריפים. החומר נמסר לשרת הבריאות.

אני מבקשת שתבהיר ותסביר בעניו

המרדימים. אתה אומר שב-15 בפברואר

יתחיל לפעול ההסכם. למרדימים נתתם שהות עד 15 באפריל. תסביר. ואם העניו לא יוסדר

עד 15 באפריל?

נהיה חופשיים להשהות ביצוע ההסכם,

כי לא יכול להיות שמצד אחד יש

ניתוחים נוספים ומצד שני יש האטה בביצוע ניתוחים רגילים. העניו הזה צריך להיות

מוסדר. העיצומים של המרדימים הם באישורה של ההסתררות הרפואית.

מה האופציות שעמדו לרשותנו? אחת

האופציות - לחתום על הסכם ולהתעלם מזה שיש עיצומים של המרדימים. זה אסור היה

לעשות. רופציה אחרת - לא לחתום על ההסכם. אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו לנושא הזה

שנס של חודשיים מהתחלת ההפעלה של ההסכם, עד 15 באפריל. ואנחנו מקווים שעד אז

העניו של המרדימים יירד מו הפרק. אם זה לא יקרה, שני הצדדים יהיו חופשיים להשהות

את ביצוע ההסכם, ללא טענה משום צד.

מי מנהל משא-ומתו עם המרדימים?

לא היתה הכרזה על עיצומים של

מרדימים במערכת קופת-חולים ספציפית.

קופת-חולים יכולה לשבת עם חטיבת בתי-החולים ועם המרדימים ואולי להגיע להסדר.

העיצומים הוכרזו כדבר כללי בכל חלקי המערכת, זה במישור הביו מוסדי ולכו אפשר

לצפות שהמכניזם הבין-מוסדי יופעל בעניו זה. אני יודע שעכשיו יש משא-ומתו על הסכם

עבודה חדש.

עם מי?

עם המסגרת הבין-מוסדית - משרד

הבריאות, קופת-חולים, הדסה, האוצר,

הממונה על השכר. יש משא-ומתו שהתחיל.

אנחנו מצדנו מובנים. אני רוצה לומר

שאנחנו מקבלים לעבודה מרדימים גם ללא תקו.

הבעיה לגבי מרדימים איננה עניו

של תקנים. הבעיה המרכזית היא

שרופאים לא רוצים להיות מרדימים.

אנחנו לא מכריחים לעבוד בהרדמה.

אנחנו יודעים מה ההשלכה של הדבר

הזה.

בעניו המרדימים יש מעגל קסמים.

אחת הטענות הנשמעות ביחס לבריחה מהמקצוע קשורה בזה שאדם עובד בדיספרופורציה

ליכולת הפיסיולוגית שלו. ויש גם הנושא של התקנים ומצד שני האיוש של התקנים האלה.

אני מביו שב-15 בפברואר תתחילו

להפעיל את הניתוחים לפי עבודת

המרדימים היום עם העיצומים.

בהיקף של 70%,

אם עד 15 באפריל לא ייפסקו העיצומים

אתם רשאים להשהות, מה תשהו?

ביצוע ההסכם כולו.

למה לא תמשיכו להפעיל אותו חלקית?

ב-70% ?

מכיוון שאנחנו חושבים שביצוע ההסכם

ועיצומים זה תרתי דסתרי.

אם במשך חודשיים המרדימים יראו

שיש הגדלה בהשתכרות שלהם, אנחנו רוצים לקוות שהם יפסיקו את הסנקציות.

אני רוצה להגיד, קופת-חולים לא גורסמת

שכל נושא בספרה של שכר ותנאי עבודה הוא בין-מוסדי. בשום פנים ואופן לא, זה לא נכלל

הסכם. אבל קופת-חולים בהחלט מכבדת שנושאים שהם מטופלים עד היום במישור הבין-מוסדי

יטופלו במישור הזה. כשההסתדרות הרפואית מכריזה על סנקציות של המרדימים בארץ, אז

המכניזם הבין-מוסדי צריך לטפל בזה.

ההסכם צריך להיות מופעל, אם זה לא יהיה -

אנחנו חוזרים אחורה.

מה שאנחנו שומעים פה נראה כמו מלכודת.

תורים היו גם לפני העיצומים של המרדימים.

אני מבקשת שנאפשר לפרופסור דורון לסיים.

העבודה הזאת תיעשה מחוץ לשעות העבודה.

היא יכולה להיות במקרים מסויים גם ביום

שישי, בתנאי שהרופאים מאריכים את שעות העבודה כל יום בשעה אחת. בדרך-כלל תהיה פריסה

על פני כל ימות השבוע. לא יכול להיות שרופא בתורנות יתחיל בניתוחים האלה. זאת אומרת,

זה יהיה נפרד מתורנות.

בהרדמה ובכירורגיה, בדיסציפלינות הכירורגיות השונות; מתמחים בכירורגיה בתנאי שעברו

שנה אי ומתמחים בהרדמה בתנאי שיהיה מפקח מרדים מומחה. בתנאים אלה אישרנו את ההשתתפות.

זאת אומרת, מדובר על מומחים בכירורגיה ומרדימים מומחים, מרדימים אחרי שלב אי וכירורג

החל מהשנה השניה להתמחות, בתנאי שעל שניהם יהיה מנתח מרדים מומחה. ההסכם הוא בין בית החולים לבין הרופאים

שלו. החתימה על ההסכם היא של מנהל בית-החולים שהוסמך על-ידנו, עם ועד הרופאים שלו.

הניתוחים מתחלקים לשתי קטיגוריות ויש

תעריף לכל קטיגוריה, יש תעריף מה מקבל הרופא ויהיה תעריף גם לגבי אחיות.

אחת הטענות של נציגי ארגון הרופאים

היתה שטרם גמרו עם עובדים אחרים. זה נכון. יש פרטנר נוסף - ארגון עובדי קופת-חולים

ונותר לנו לגמור לגבי אלה שיהיה להם חלק בביצוע הניתוחים - אחות חדר ניתוח, סניטר וכו'

קיימנו דיון פרלימינרי עם ארגון העובדים

המייצג גם את הנושא של האחיות, ויש יסוד סביר להניח שנגמור את זה. קיימנו ישיבה באגף

לאיגוד מקצועי, ישיבה באופן כללי, ועכשיו מקווים לגמור את זה.

בעד מה יהיה התשלום?

יש מנתח ראשי, יש מרדים ראשי, יש

עוזר מומחה ויש מרדים-מומחה מפקח.

כמה מקבל המנתח הראשי?

יש הבדל בין ניתוח סוג "א" לניתוח

סוג "ב".

התשלום לא יהיה לפי שעות.

לא. התשלום הוא לניתוח. מנתח/מרדים

מנהל מחלקה יקבל 535 שקל לניתוח סוג

"א" ו-355 שקל לניתוח סוג "ב". מנתח/מרדים מומחה יקבל 500 שקל לניתוח סוג "א"

ו-335 שקל לניתוח סוג "ב". עוזר מומחה יקבל 335 שקל ו-225 שקל; מרדים מומחה מפקח

יקבל 300 שקל ו-200 שקל; עוזר מרדים מתמחה, שלב בי יקבל 165 שקל ו-110 שקל, ועוזר

מרדים מתמחה שלב אי - 100 שקלים ו-65 שקלים, הכל תלוי בסוג הניתוח.

אני חושב שעל-ידי כושר הארגון שלנו,

שעומד פה במבחן גדול, ותודות לנכונות לעשות את הדברים על באמת, נפתח כאן סיכוי

אדיר למערכת הבריאות. אני חושב שההסכם הזה יחזיר 10,000-9,000 ניתוחים מהמערכת

הפרטית למערכת הציבורית. אני חושב שלאיש לא יהיה כדאי ללכת למערכת הפרטית, שם

זה עולה הון תועפות.

בכמה זה יקצר את התורים?

אני מקווה שעד סוף השנה נקצר את התור

בחצי ואחר כך, תוך שנה נסיים את הפרשה

הזאת, אם לא יהיו פרשיות אחרות.

תודה. שרת הבריאות, בבקשה.

בראשית דברי אני רוצה לברך על המוגמר.

אני רוצה שיהיה ברור שמשרד הבריאות

לא היה שותף במשא-ומתן. לא היינו צריכים להיות שותפים בו. יש מעסיק והמשא-ומתן

הוא בין המעסיק לעובדים. מאחר שהמשא-ומתן בין קופת-חולים לבין הרופאים נמשך הרבה

מאד זמן היתה אלינו פנייה שנקים צוות משותף שיקבע כללים, כי עדיף שזה יהיה ביחד.

אם אינני טועה, בישיבה הקודמת מסרתי על השתלשלות הדברים ואיר נכנסנו לתמונה.

התמנה צוות משותף כרי לקבוע כללים לגבי התשלום וכוי. הצוות הזה עשה עבורה יוצאת

מן הכלל. הוא הגיש גם לנו, גם לקופת-חולים וגם למשרד האוצר, את החומר שלו. הכל

נעשה בידיעת משרד האוצר שבהתחלה הביע הסתייגות. אני רוצה לומר שיש מכתב של שר

האוצר שבו הוא אומר שהמגמה היא חיובית, אבל תקציב אין לו וזה לא יהיה על-חשבון

תקציב האוצר. כל צד נשאר בשלו. שר האוצר הודיע שלא יהיה תקציב של האוצר, במקרה

הטוב הוא יהיה מוכן להקדים תשלומים לקופת-חולים. אמרתי לשר האוצר שאת ענין המימון

אנחנו משאירים אחרי שיסתיים המשא-ומתן. אני חושבת שתודות לעובדה שהיה צוות משותף

הגענו להבנה בכמה דברים עקרוניים שהיו חשובים מאד.

אני חוזרת ומוריעה, ואמרתי את זה

גם בישיבת הממשלה, שאני לא רואה את ההסדר הזה רק כהסרר בין קופת-חולים לרופאיה.

אני רואה את זה הסרר לכל הרפואה הציבורית, כולל בתי-החולים הממשלתיים. דוקטור

וייסבורט, שהוא יושב-ראש ועד רופאי המדינה, היה אצלי ביום שישי והודיע לי בצורה

אחרי שנחתם ההסכם בין רופאי קופת-חולים לקופת-חולים, תתחילו איתנו במשא-

ומתן כדי ליישם אותו על רופאי בתי-החולים הממשלתיים. עניתי לו ואמרתי זאת גם

ליעקב דנון. את עמדתי אמרתי מראשית התהליך וחזרתי ואמרתי זאת גם אתמול בישיבת

הממשלה. לא יעלה על הדעת שיהיה דין שונה לרופאי קופת-חולים ולרופאי המדינה.

צריר להיות דין אחד, בשינויים המחוייבים. צריך לתרגם את ההסכם הזה לגבי רופאי

המדינה. לא יכול להיות שיהיו שני סוגי רופאים. זה לא יכול להיות, בשום פנים ואופן.



אם לא יהיה דיו אחד, אנחנו יודעים

מה תהיינה ההשלכות. אינני רוצה שרק אחרי שביתות ועיצומים ואש במערכת הממשלתית,

רק אז ידברו. את זה צריו למנוע. צריכה להיות הידברות כדי שלא יהיה דיו שונה

ביו הרופאים. את ההסכם הזה צריך ליישם גם על רופאי המדינה, בשינויים ובהתאמה

המחוייבים. צריך להתאים את ההסכם לתנאים של מערכת בתי-החולים הממשלתיים. אני

חוזרת ואומרת ומדגישה את הדבר הזה. לא צריך להמתין. צריך לשבת עם הנציגות של

רופאי המדינה ולהתחיל לנהל איתם משא-ומתן. זה דבר עקרוני וחשוב לעני בכללו.

הגענו לדברים מוסכמים שיכולים לחול גם על רופאי המדינה.

זה הסדר מקומי הוא חל על כל בית-חולים

בנפרד. הדבר הזה היה ברור וכך גם נחתם ההסכם. הביצוע הוא מקומי ולא ארצי. נאמר

שזו עבודה נוספת שתיעשה לאחר ביצוע העבודה בשעות הרגילות של משמרת הבוקר. מתי

נגמרת משמרת הבוקר ומתי מתחילה העבודה הנוספת - זה צריך להיקבע על-ידי ועדה.

התפוקה של המשמרת הראשונה ירדה עד

ל-60%. הניתוחים המבוצעים כיום הם בתפוקה של 60%, גם בבתי-החולים הממשלתיים

וגם בקופת-חולים. הסיבות לכר רבות - עיצומים של אלה ושל אחרים. שביתת המרדימים

גרמה גם כו לירידה בתפוקה כשמדובר על ניתוחים אלקטיביים. לא נכוו שלא נעשה דבר.

בנושא המרדימים מטפלים הרבה זמו. לא היתה התקדמות כי כל צד מתבצר בעמדתו. יש כאו

גם נושא של תוספת תקנים. מאז 1978/79, כשבהסכם הרופאים נקבע עניו המרדימים, נאמר

כי עיקר התקו מבוסס על מיטות כירורגיות בבית-החולים. מאז נוספו פעולות שונות המחייבות

נוכחות של מרדימים ועל הדבדים האלה איו תשובה בתקינה הקיימת. הוקמה ועדה, ב-1984,

היא הגיעה למסקנות אבל הו לא התקבלו על דעת האוצר ונציבות שרות המדינה. כשהתחילו

בעיצומים אני התערבתי. כינסנו את הגורמים, עם נציבות שרות המדינה שהממונה על השכר

היה נציגו. אנחנו חוזרים ולוחצים על נציגי האוצר לסיים את נושא המרדימים בדבר תוספת

תקנים. על עניו השכר יהיה דיון במסגרת הכללית. עכשיו דנים עם המרדימים על התקנים

ואת זה צריר לגמור. אנחנו אומרים שיש צורך בתוספת תקנים; כמה תוספת - זאת אנחנו

לא רוצים להגיד.

עם מי הווויכוח?

עם המונה על השכר. זה צריך להיות

מתורגם לכסף.

כאשר מדברים על תוספת תקנים, צריך

להגדיל את מספר המתמחים וצריכים להיות תמריצים כדי שיבואו למקצוע הזה. אם בין

כך איו אפשרות לאייש את התקנים האלה, ממה חוששים?

המרדימים אולי רוצים שתהיה העלאת שכר

על התקנים של היום.

בסעיף 8 של ההסכם הקיבוצי נאמר, שאם

יש פחות עובדים במחלקה, העובדים שישנם

יכולים לקבל את התמורה הזאת. זה תואם את מה שנאמר בסעיף 8. קודם כל צריך לקבוע

מהו התקו הדרוש. אם נקבע תקו ואיו מספיק מרדימים, צריכה להיות למרדימים שנמצאים

תוספת שהיתה משולמת למרדימים שאינם. זה לא מייקר. זה נשאר באותו תחום.

נושא התקינה לגבי המרדימים, האם הוא

חלא מהסכסור?

זה הסכסוך של המרדימים.

יש להם תביעות שכר.

בעניו השכר היתה הסכמה עם אר"י.

יש נושא של תוספת שכר ויש נושא של

תקינה, על תוספת שכר עלצריר להיות משא-ומתן נפרד של המרדימים. יש אר"י. המרדימים

דורשים תוספת תקנים.

איו מרדימים.

איש לא רוצה לעשות את העבודה של שני

מרדימים תמורת אותו שכר. אם איו אפשרות

תשלם לי את מה שאני עושה במקום מישהו אחר.

זה תואם מה שיש בסעיף 8.

הרבה מאד זמו אמרתי לדנוו, ככל שאתם

סוחבים את העניו הזה זה לרעת המערכת, כי זו תהיה הנורמה ויהיה קשה מאד להחזיר

לנורמה שהיתה. חברי מהאוצר לא מבינים את זה. עקב העיצומים ירדה התפוקה ב-20%-30%.

לפי נתונים שאסף דוקטור משיח - הוא עשה עבודה ידנית כי איו לנו מחשבים - מספר

הממתינים בתורים לניתוחים אלקטיביים, עם קופת-חולים, מגיע ל-37,136. נניח אפילו

שאולי יש רישומים לא כל כך מדוייקים, אולי יש רישומים כפולים, אז נדבר על 30 אלף

ממתינים, זה מכביד, מקשה ומייקר את המערכת. אם 30% מהניתוחים לא עושים במשמרת

בוקר, הרי כדי לחסל את התור צריך לשלם על העניו הזה בעבודה אחרי הצהריים ואם זה

כר, מה הועילו חכמים?

זאת אומרת, יש גידול של כמה מאות

ממתינים כל חודש.

בוודאי. ויש נימוקים נוספים מדוע

אין תפוקה מלאה. זה לא רק בגלל המרדימים.

לכו באה ההצעה, בצוות המשותף, לקחת בסיס של שנת 1986, על זה להוסיף 30% וזו תהיה

התפוקה של המשמרת הראשונה. אם התפוקה היא עדייו 60%-70%, לשלם בעד עבודה נוספת?

זה לא מוצדק. לכו, לדעתי, מה שנכתב בהסכם שהתקבל גם על-ידי הרופאים, הוא מוצדק.

צריך לזרז את הנושא של המרדימים. בטבלת הניתוחים המרדים לא יוצא מקופח.

מדברים על מבצעים כדי לחסל את כל

התורים. אני לא מדברת על חיסול. איו בעולם מדינה שבה לא מחכים לניתוח. השאלה

כמה צריך לחכות, מהי הסבירות, שלושה חודשים? ארבעה חודשים? חמישה חודשים? חיסול

התורים, אני לא הייתי אומרת כר. זה מבצע לקיצור התורים.

מי קובע את התור? זו אחת הנקודות

הבסיסיות. היום יש טענות רבות על השיטה לקביעת התור. אשמח אם זה יהיה ממומחשב.

אם ישאר המצב שהתור נקבע על-ידי מנהל המחלקה הכירורגית, לא עשינו שום דבר. אני

חושבת שהתור צריר להירשם על-ידי מישהו אובייקטיבי, על-ידי ההנהלה, מזכירות ההנהלה,

והרופאים יצטרכו להסכים לזה. רשימת הממתינים צריכה להיות על-ידי גורם אובייקטיבי

ולא על-ידי מנהל המחלקה.

מיהו גורם אובייקטיבי?

מישהו מטעם ההנהלה שירשום את התורים.

כשאדם בא למרפאה והכירורג קובע שהוא

צריר לעבור ניתוח הוא אומר לו: תירשם ועל-פי הירושם ייקבע התור. אני מדברת על

הכלל ולא על החריג.

התשלומים לניתוחים נקבעו. ההוצאה

לניתוח תהיה גדולה מאד. מנהל מחלקה, מנתח מרדים יקבל לניתוח בינוני 535 שקל

ולניתוח קטו - 355 שקל. מנתח מרדים מומחה יקבל 500 שקל לניתוח בינוני ו-335 שקל

לניתוח קטו. עוזר מומחה יקבל 335 שקל לניתוח בינוני ו-225 שקל לניתוח קטו. מרדים

מומחה מפקח יקבל 300 שקל לניתוח בינוני ו-200 שקל לניתוח קטו. עוזר מרדים מתמחה

שלב ב' יקבל 165 שקל לניתוח בינוני ו-110 שקל לניתוח קטן. ועוזר מרדים מתמחה שלב

א' יקבל 100 שקל לניתוח בינוני ו-65 שקל לניתוח קטו.



ורבותי, הסכומים האלה לא כוללים

את כל האלמנטים האחרים, זאת אומרת את העובדים האחרים. האחיות כבר מתייצבות

בשער וזה טרם הסתיים סכסוך קודם - עניו התשלום עבור 4 שעות נוספות. יש ויכוח

על השעות האלה, על 4 השעות האלה. אני מתחננת שיעקב דנון יגמור את הנושא הזה.

האחיות טוענות, לרופאים נותנים, איפה אנחנו? נצטרך לנהל משא-ומתן עם הקבוצה

הזאת ואינני יודעת אם איו קבוצה נוספת. אני רוצה להזהיר מפני סכסוך נוסף עם

האחיות כאשר הסכסוך בעניו השעות הנוספת, כפי שאמרתי, עדייו לא נגמר. יעקב,

תגמור את העניו הזה. כמה אפשר לסחוב אותו? יש הצעה. מתפשרים וגומרים. מחכים לנו

דברים יותר גדולים. על הדברים הקטנים לא צריך לבזבז זמו בוויכוחים ימים ולילות.

ההסכם הזה יכול להגיע ל-40 מיליון

שקל בסך הכל. כמובו שזה לא בבת אחת ולא מהיום למחר. המבצע הזה הוא לשנתיים, כך

אומרים. אני רוצה לשים נפשי בכפי ולומר, כפי שרופאים אמרו לי, שרופאים ידאגו

שיהיו תורים. זה לא סוף פסוק. זה לא מבצע חד-פעמי שנגמר ומתחילים בעבודה רגילה.

תורים יהיו תמיד. לכו מה שנקבע ככלל זה לא לשנה ולא לשנתיים. הכלללים האלה צריכים

להיבדק מחדש על ידי כל צד. על-פי הנסיון שהצטבר צריך לומר מה נלמד ממנו כדי להכניס

תיקונים נדרשים.

הבעיה שתעמוד היא בעיית המימוו. אני

לא יודעת אם לקופת-חולים יש מקורות. אני מברכת אם לקופת-חולים יש מקורות. למשרד

הבריאות איו מקורות למימוו המבצעים האלה. הרבה זמו אנחנו מנהלים משא-ומתו עם האוצר

כדי לקבל את המגיע לנו על מספר דברים. אנחנו לא מקבלים. יש חוב של קופות-החולים

הקטנות. האוצר שילם לנו 8 מיליוו במקום 22 מיליוו. הסכום של 8 מיליוו הוא טוב

בינתיים כדי לכבות שריפות קיימות בבתי-החולים ובראשם בית-החולים רמב"ם, שיש להם

כסף רק עד סוף החודש. בית-החולים רמב"ם צריך לתפעולו סכום של 2 מיליוו כל חודש.

לבית-החולים רמב"ם יש גבנוו של חובות בסכום של 4 מיליוו. הסברנו את הדברים לשר

האוצר. בעקבות העלאת תעריפי האשפוז, בחודש אפריל, שר העבודה והרווחה צריך היה

להביא לכם תקנות לאישור, האם הוא הביא? היתה ועדה שקבעה שבסיס התעריף של האשפוז

צריך לעלות ב-11%. חשבנו שאת הכסף הזה נזרים לבתי-חולים כדי שיוכלו לגמור חודש.

בית-החולים רמב"ם חייב 4 מיליון לבנקים?

לספקים.

בתי-החולים התחילו עם גבנוו. אם לא

נביא לכך שהשנה הם יגמרו עם החובות האלה, יתיישרו ויתחילו את השנה החדשה בלי

גרעוו - הם לא יכולים לתפקד כמו שצריך.

התקנות שהזכרת היו צריכות להיות

אצלנו כאו מחר אבל בגלל תקנות הרופאים

זה יהיה בשבוע הבא.

אלה תקנות באישור הוועדה, זה לא לפי

סעיף 200.

נשמע מיעקב דנוו על עניו המרדימים,

כי כל ההסכם יקום או יפול על נושא

המרדימים. הכל זה כסף. תסביר בבקשה היכו הנושא הזה עומד, מה התחזית שלך מתי זה

יסתיים.

מדברים על הסכם. יש לי בעיה עם ההסכם

הזה. עד היום עדייו לא ראיתי את ההסכם

הזה. עד לרגע זה לא ראיתי את ההסכם. ראיתי טיוטה.

לא השתנה שום דבר.

חסרים נספחים שהנהלת קופת-חולים

מסרבת להעביר, מהטיוטה ומעוד דברים

שהגיעו בצורה לא פורמלית האוצר לא קובע עמדה לגבי ההסכם הזה. זה הסכם עבודה

לכל דבר ועניו. שמורידים את זה לרמה של בית-הולים - זה לא מוריד מערך ההסכם.

היתה התכתכות בין אגף התקציבים

לקופת-חולים. נאמר במפורש שדיונים כאלה לא יכולים להיות בין קופת-חולים לרופאים

ללא ידיעתנו וללא שיתופנו ואחר-כך להגיש לנו חשבון. לטעמי, הסכמים כאלה צריכים

להיות ארציים ולהתנהל ברמה הארצית. לא יכול להיות שבבית-חולים אחד יהיה סידור

כזה ובבית-חולים אחר לא יהיה אותו סידור. אלה לא בתי-חולים פרטיים של מישהו מאלתנו.

ללא שיתופנו זה לא יכול להיות. וברור שלא ייתכו שאחר-כר יגישו לנו השבוו לפרעוו.

אני חושב שיש פה פעם שניה בתולדות

המדינה הסכם להבטחת הכנסה. אנחנו יודעים למי מיועד ההסכם הראשוו. עכשיו יש הסכם

שני להבטחת הכנסה, אומרים שרופא שלא יכול לעשות ניתוחים יקבל 1,500 שקל תוספת

לשכר הנוכחי, ולא משנה מה השם שיתנו לזה. זה הסכם להבטחה הכנסה - 1,500 שקל

לרופא בכיר.

ואני חושב שיש פה עוד כמה נושאים

שלדעתי הם חריפים. אני רוצה לומר שזו לא התייחסות רשמית, כי אנחנו רוצים לקבל

את ההסכם. אני מבקש שנקבל את ההסכם על כל נספחיו. אולי למנהל בית-חולים יש נספח

סודי שהוא לא רוצה לגלות את תכנו, אינני יודע. אני רואה בחומרה שאחרי שבוע או

שבועיים אנחנו לאמצליחים לקבל את ההסכם.

כפי שנאמר, עדייו איו תשובה לשאלה

מה זה "ניצול מלא ויעיל". אם מדברים על ירידה בתפוקה כשעור של 30%-40% בגלל

עיצומי המרדימים, הרי חשבוו פשוט אומר שכדי לחזור ל-100% בשנה אתה צריך להוסיף

בין 50% ל-60% ולא עוד 30%. היום ברור לכל שהתפוקה, גם של הטובים בבתי-החולים,

לא היתה מלאה. החלוצים שגרמו לכך היו המרדימים.

ההסכם הזה קובע מעבר ל-5 ימי עבודה

בשבוע לרופאים. המעבר הזה לא יכול להיות רק לאוכלוסיה מסויימת בתור המוסד. המעבר

צריו להיות קבוע לכל המוסד.

איש לא התייחס לנושא של כוננות ותורנות

לגבי השעה שהרופא יוסיף. אני חושב שצריך להפחית כוננות ותורנות, כי זו פונקציה של

שעות העבודה. כפי שאמרתי, איש לא התייחס לזה.

אני חושב שבהסכם הזה יש תקדים. מדובר

כאו על סנקציות, ויש בהסכם סעיף האומר שתמורת ההסכם מפסיקים את הסנקציות. עוד לא

ראיתי דבר כזה. הכוונה היא לומר שאם המרדימים יפסיקו את הסנקציות אז יהיה כך וכך.

אנחנו דנים על נושא המרדימים כמה חודשים,

חודשיים-שלושה. הם אומרים שאיו סנקציות. עכשיו אומרים שהסנקציות האלה שוות כר וכר

ותמורת ויתור על הסנקציות יופעל ההסכם. כלומר, אם לא יהיה הסכם יימשכו הסנקציות

וזה כשהרופאים אומרים שאיו סנקציות.

ברור לי שההסכם הזה לא גמור. יש עוד

מקצועות רפואיים. התעריפים שצויינו נראים די נמוכים ביחס למה שנותנים לרופאים.

להערכתי, העלות היא יותר מ-40 מיליון שקל. אני מעריר אותר" עכשיו ביו 60 ל-80

מיליוו שקל והסכומים יעלו אחרי שהנושא יקבל ביטוי והסכמה של יתר המקצועות הרפואיים.

אני לא בטוח שזה ייגמר לגבי הצוות שיהיה בחדר הניתוח. ההערכה שלי היא, ואני לא

מדבר על הסכמה של משרד האוצר, שזה ייגמר בשומר בשער בית-החולים.



בענין התורים יש כל מיני תזות.

אני חושב שבחלקם הגדול התורים הם מלאכותיים, ואינני רוצה לחשוב על כך שיש האומרים

שהכל היה חלק טל רבר מתוכנן. אני מסכים עם שרת הבריאות שהתורים לא יחוסלו. רופא

שמשתכר עור 1,500 שקל מרגיל את עצמו לרמה מסויימת ולכן התורים יימשכו. עם כל הכבור,

להערכתי חסר גורם אובייקטיבי שיקבע מהו ניצול מלא ויעיל.

הוויכוח עם המרדימים התחיל מנושא

התקנים והיה ברור שקשור לזה עניו של שכר. למשרד הבריאות יש אלפי תקנים במדינה.

האוצר מוכו להשתתף בכמה עשרות תקנים, בייעול. כלומר, אם מחר לוקחים פקידה מהמערכת

הממשלתית ומכניסים מרדים - משרד האוצר לא יתנגד. משרד האוצר הודיע בשלב די מוקדם

שנהיה מוכנים לנושא הזה, מדברים על שליש תקנים מהתוספת הנדרשת.

אני רוצה להזכיר שהשנה יש תוספת של

60 תקנים לרופאים, כתוצאה מהתקינה. ונכנס פנימה גם הרופא המרדים. אני חושב שבמסגרת

מערכת של 20 אלף תקנים, אם מדובר על 150 מרדימים כדי לשחרר את צוואר הבקבוק, זה

לא בלתי אפשרי למצוא את התקנים האלה.

יש בעיה של שכר. אני מקווה שנוכל למצוא

לה פתרהו, כי מדברים על תוספת לעבודה נוספת. אני חושב שהתור לניתוחים לא יתקצר. יהיו

אם מטיסים חולה לאנגליה או לארצות הברית, הרי במדינה קטפה כשלנו

אפשר להעביר חולה מתל-אביב לחיפה ואז אפשר יהיה לעשות בדיקה אמיתית מה התורים, ושרותי

המחשב של קופת-חולים יוכלו לעזור בעניו זה למשרר הבריאות, כך אני מקווה. להערכתי, יש

כ-40 אלף ניתוחים בפיגור. אם מחלקים את המספר הזה ל-20 בתי-החולים הגדולים, המובילים,

הרי אז מדובר על 2,000 ניתוחים בפיגור בממוצע בכל בית-חולים. זה מספר יותר מרי גבוה.

יש בתי-חולים גדולים שלכל אחד מהם יש

4000 ניתוחים בפיגור.

השאלה היא מהו המינימום לתור, כמה

זמו, שבועיים? חודש? חודשיים?

לגבי הרופאים, המשרד שלנו יקבע עמדה

עוד בשבוע הזה. אני אומר זאת מתור הנחה שאקבל היום את ההסכם על כל הנספחים.

ואשר למרדימים, לדעתי איו פה בעיה

של תקנים אלא של סדרי עדיפויות. הבעיה היא כנראה חוסר במרדימים.

ההסכם של הרופאים צריך להיות מתואם

עם ההסכם הכללי.

יש מחסור באחיות וזה מחייב עבודה

נוספת של האחיות שיש. לפני כשנה נחתם הסכם. לפני שלושה שבועות ישבנו עם ועדת

המעקב. חיים הברפלד ואנכי הגענו לשיטה של תגמול מעבר ל-36 שעות. הברפלד נסע ואני

עשיתי נסיוו לגלגל את הרעיוו עם גת. הוצע שיהיה תמריץ לאחיות צעירות מהשורה.

הגישה הזאת לא התקבלה על-ידי האחיות בטענה שאיו בזה תשובה לגבי אחיות בכירות.

אנחנו חושבים שיש בזה תשובה לכ-75% מהאחיות מו השורה. הכוונה היא להמריץ אחיות

צעירות מו השורה. האחיות הציעו לעבור לפתרוו משולב, זאת אומרת תמורה בסיסית לפי

ההשכלה של האחות והבונוס המיוחד יינתו בשקלים קבועים לכל האחיות. הסכמנו לזה אם

כי לא ברצוו. התעורר ויכוח לגבי התוספת. באיזה שהוא זמו, בשלב מסויים היינו די

קרובים. פתאום היתה התרחקות אדירה ובאה דרישה לתמורה באחוזים. הסכמנו להצמיד את

התוספת כדי שלא תישחק. בסופו של דבר הסכמנו כדי לסיים את העניו.



ביום ששי האחרון, לבקשתו של מאיר גת

שהחליף את הברפלד, העברנו טיוטה של ההסכם שלנו בפקסימיליה, והיום אני אמור לשבת

עם חיים הברפלד.

צריך למהר ולחתום שמא שוב יהיה שינוי

ברעה.

צריך שיהיה משהו סביר ולא תמיד רק

יותר. בנושא הזה, להערכתי, התשובה

שלנו מספקת. אנחנו צריכים לרעת מהו ההיקף התקציבי. אגף התקציבים לא אמר שיש לו פתרון.

זה הסכם המשך.

לא. זה הסכם חדש, חריג, זה בסביבות

8 מיליון שקל למערכת הבריאות מעבר

לתשלומים הרגילים בהסכמים הקודמים. זה לא מתוקצב בתקציב הרגיל. אילו האחיות היו מוכנות

לעבוד לפי מה שיש בהסכם העבודה, אין בעיה. זה מעבר למה שמתוקצב. אני לא רוצה להיות

במצב שאני חותם על משהו שאי-אפשר לבצע אותו מפני שאין כסף. אני מבקש ממשרד הבריאות

לסגור את הענין עם משרד האוצר, בכתובים, כדי שלא תהיה מניעה לחתום על הסכם.

ההסכם עם הרופאים - אני מניחה שתקבלו

את ההסכם. גם אנחנו מבקשים מקופת-חולים

שתמציא לכם את ההסכם.

ההסכם הזה צריך לעלות כסף. בישיבה

הקודמת הודיע, לפליאתי, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות, שבינתיים יש לקופת-חולים

כסף לשלם. הוא דיבר על השנה הזאת. אני כבר יכולה לראות מה יקרה עם ההסכם. אני רוצה

לשאול שאלת תם. אם המערכת של קופת-חולים יכולה לממן את ההסכם הזה, האם זה מחייב

אישור שלכם? אני יודעת שלהסכם הזה יש השלכה על מערכת שאתם אחראים עליה אבל

מבחינת חוק המדינה, מה המעמד של קופת-חולים בנושא הזה?

קופת-חולים היא גוף נתמך.

בלי אישור שלכם לא יכולים לחתום.

זה לא נאמר שם. מצד שני ברור לכל,

ואיש לא יסתור את זה, שזה הסכם עבודה

ארצי שמחייב את כל מערכת הבריאות במדינת ישראל, אם הוא יאושר. לכן ההסכם הזה צריך

לקבל אישור של משרר האוצר.

מדובר על כר שההסכם יופעל החל מ-15

בפברואר 1988. זאת אומרת שהתשלום הראשון יהיה בשנת התקציב הבאה. לכן אין בעיה

באשר לביצוע ההסכם הזה, כי התשלום הראשון יהיה כשנת התקציב הבאה. עם זאת אני חייב

לעשות בדיקה פנימית אצלנו. ההסכם הזה חייב לקבל אישור של האוצר כי יש לו השלכות

ארציות לגבי כל הרופאים בבתי-החולים ולגבי מקצועות רפואיים אחרים.

אני לא מבינה. באיזה שהוא מקום יש

הטעיה של הו וערה. אם הביצוע יתחיל

בחודש פברואר והתשלום הראשון יהיה בשנת התקציב הבאה, באיזו זכות מוסרית אומרים

לנו שהשנה יש כסף כשהשנה לא צריך כסף?

בהסכם מדובר על התחלת העבודה ב-15

בפברואר 1988. לפי ההסכם הזה התשלום

הראשון יהיה בשנה התקציבית הבאה. זאת אומרת, אין בעיה תקציבית בשנה זו.

אני מכבד מאד את הצורה היסודית שבה

הממונה החדש הביא את הדברים. אני

מאחל לר הצלחה במילוי תפקידו.

יחד עם זאת היה לי קצת מוזר שהממונה

על השכר התפלמס עם הסכם שלא ראה אותו.

למה אין לו ההסכם?

אני חושב ששרת הבריאות קודמת. היא

קיבלה הבוקר את הגליונות הסופיים.

זה סדר לוגי.

אני רוצה להדגיש שרופא שלא יעבוד

אין שמץ של העברה ל-5 ימי עבודה בשבוע. רוב הניתוחים

ייעשו בערבים בימי השבוע. יחד עם זאת אני מבקש לציין את העובדה שביום שישי כמעט

כל חדרי הניתוח מושבתים וזה לא מפריע לאיש. אני לומד שאם יש נסיון לתקן את זה

זה כנראה מפריע למישהו. מכל מקום, אין נסיון לעבור ל-5 ימי עבודה אבל בהחלט יכול

להיות שיהיו בתי-חולים שיוסיפו שעת עבודה ביום. אם יש שאלה לגבי תורנויות, אם

זה כרוך בתורניות - אפשר לשנות. בכל אופן, במה שנוגע ל-5 ימי עבודה, הכלל הוא שלא יהיה

מעבר ל-5 ימי עבודה. ואם יש יוצא מן הכלל, זה יוצא מן הכלל שמאשר את הכלל.

לפי השכל הפשוט שלי יש בהסכם הזה

דרבון לסיים את פרשת המרדימים.

איפה זה עומד?

זה שוכב. זה לא עומד. זה לא מתפקידנו.

אם בניתוחים יש צורך ברנטגנולוג או

בפתולוג, הוא יהיה.

אינני סבור שהתורים יימשכו, אלא

אם נעשה מזה חוכא ואטלולא - אז התורים לא יתקצרו. אינני חושב שהגורמים שיקבעו

בענין זה אינם אובייקטיבים. יש לנו אמון במנהל, אם אין לי אמון בו - אני צריך

להחליף אותו. אולי בכלל אנחנו מגיעים למצב שקשה למצוא אלמנטים אובייקטיבים.

לא נכון להגיד שאם נשלם עבור

הניתוחים האלה אחרי 1 באפריל 1988 זה תקציב של השנה הבאה. זה לא כך. זה ממקורות

הכנסה של מיסים שנקבל בחודש פברואר או מארס.

אני רוצה להגיד שאם לקופת-חולים

יש כסף, אני לא מכיר שום התחייבות פורמלית או לגאלית שמונעת ממנה לתמרן ביחסי

עבורה ולהגיע להסכם כשמדובר על עבורה נוספת.

בהסכם יש סעיף בענין ארוע חריג.

מה היו האופציות? להמשיך בעיצומים?

לחמשיר בתורים? כשאדם מסתובב עם קטטר ויש לו תור והוא לא מגיע לניתוח, הוא הולך

בסופו של דבר לניתוח פרטי. אנחנו רוצים בשרות פרטי? אם כן, נקבל החלטה בענין זה.

גוף נתמך - זה חסרון. אנחנו מפסידים

כל יום. אני לא יודע על שום ספציפיקציה שגוף נתמך קשור בידיו וברגליו כדי לפתור

בעיה כזו על דרך של עבודה נוספת.

אם תהיה הכרזה שזה הסכם לכל דבר,

הכרזה של הממונה על השכר - אנחנו לא קולעים למטרה.

בשנה שעברה נחתם הסכם עם האחיות.

בהסכם מדובר על 36 שעות עבורה

שבועיות למשרה מלאה. מרובר שם על 4 משמרות. נעשו מאמצים. אי-אפשר היה להגיע

ל-4 משמרות, כי יש צורך בתוספת של תקנים, 500 תקנים לשנה במשך 3 שנים כרי

להגיע ל-1,500. אי-אפשר לבצע את ההסכם. באותו הסכם נאמר שאם לא יכולים להגיע

לביצוע, צריך לחזור לווערת המעקב. וערת המעקב קבעה שצריך לשלם עבור 4 שעות

נוספות. השאלה היא כמה משלמים. אם התמורה לא נראית לאחיות והן עוברות רק 36

שעות ללא שעות נוספות, צריך להוסיף תקנים. זה חלק מההסכם. להטיל את זה על

משרר הבריאות? על תקציב שאין לו? כשהאוצר מממן תוספות שכר לכלל משררי הממשלה,

תוספות שהיו בשנה האחרונה, אני חושבת שזה צריך להיות גם לגבי משרר הבריאות.

אבל מה אומר לנו האוצר? - הוא אומר לנו: את זה - לא. תעלו את תעריף האשפוז ובזה

אפשר לממן את תוספות השכר.

אני רוצה שתרעו שגביית הכספים על-ירי

משרר הבריאות, כרי לממן את הפעולות, מגיעה' ל-75%. השתתפות המרינה מגיעה ל-25%.

מאיפה ניקח כסף? לנו אין כסף. כל ענייני השכר הם של האוצר. אלה כספי המרינה

ולא מתקציבו השוטף של משרר הבריאות. הכסף הזה לא כלול בתקציב השוטף שלנו. אל

תפנו אלינו כאילו אנחנו לא רוצים לגמור.

הביטוח הלאומי לא משלם לנו את חובותיו.

האוצר לא משלם. ועכשיו מבקשים שנשלם את תוספות השכר. איך אנחנו יכולים לעמור בזה?

יש הסכם. יש רברים שכתובים בו ויש

רברים שאינם כתובים בו. יש גם רוח

ההסכם. אנחנו נתקלים בהרבה בעיות, כולל בעיות של ארוע חריג.

היתה סיררה של התכתבות עם קופת-חולים

ויושב-ראש האגף לאיגור מקצועי, שכל הנושא של הסכמי העכורה בקופת-חולים, האחריות

בעניינים אלה היא של האגף לאיגור מקצועי, האחריות של האגף לאיגור מקצועי היא

מוחלטת ולא ניתן לערער עליה.

בהסכם יש סעיף כבר, שאם מרובר על

עבורה נוספת הקופה חייבת למצוא דרך כדי לאזן את התקציב שלה. רב פלג אמר שלגבי

השנה איו לו בעיה, והוא הוסיף ואמר שלשנה הבאה כך תהיה תביעה. משמעות הרבר היא

להטיל את מלוא הנטל על האוצר.

ההסכם שמרובר עליו הוא לשיפור השרותים

לחולים. מוסכם שעבור שיפורים לחולים משלמים הגופים המבטחים ואם אנשים לא מבוטחים -

הם המשלמים. האם המרינה צריכה לשלם בער משהו שלא במסגרת העבורה הרגילה?

לא נהפוך את השולחן הזה לשולחן של

משא-ומתן.

ועדת העבורה והרווחה לא יכולה לעמור

מנגר כאשר מערכת הבריאות מתמוטטת. אנחנו רואגים קורם כל לחולים אבל אנחנו לא

אויבים של הרופאים. במערכת הבריאות יש בעיה אמיתית. במתכונת הקיימת זה לא פועל.

המערכת מתמוטטת לנגר עינינו.

מידת ההשתתפות של הממשלה בתקציב

קופת-חולים לא מגיעה לכך שהאוצר יכול להיות בעל בית על קופת-חולים.

ועדת העבודה והרווחה לא תסכים שההסכם

הזה יחול רק על בתי-חולים של קופת-חולים. התורים בבתי-חולים אחרים אינם יותר

קטנים.



טיעונים וטענות כאלה וארורים של צד

זה או של צד זה - אנחנו לא ועדת נדיקה.

מדבריו של יעקב דנון אני מבינה

שאתה מביו שאין מוצא. הנושא הזה מוכרח לבוא על פתרונו ביניכם, ומיד, מפני שאם

לא יהיה הטכם מאושר בצורה זו או אחרת, ומיד, כל ההסכם יתפוצץ עוד לפני שהוא יתחיל

להתבצע. אם לרופאים יתברר שמה שנחתם איתם לא יכול להתבצע - העניו נגמר ואנחנו

חוזרים לעיצומים בבתי-החולים. לכו אני רוצה לתת לכם 10 ימים לשבת.

יעקב דנוו, בשבילי אתה גם האוצר.

אינני יכולה לקבל שאתה הממונה על השכר ויש גם חשב כללי. הכל בשבילי אותו דבר.

המצב במערכת הבריאות לא יכול להימשך כך, זה ברור, הוא לא יכול לעשות דבר בלי

כסף. ברור שזה ענין של כסף. אני מסכימה שזה לא יגמר בשנתיים אבל איו מנוס. אחרת זה

ירידת השרות והרס של המערכת הציבורית.

אנחנו חייבים לדעת איפה אנחנו עומדים.

אני מבקשת שתוך 10 ימים תבוא ותדווח לנו היכו זה עומד, היכו עומדים הדברים, וזה

כולל אחיות וכל מי שעומד בפתח. חייבים לחתוך, לגמור ולדעת שאנחנו עוברים למערכת

של רגיעה.

זה הסיכום. בעוד 10 ימים הנושא יועמד

שוב על סדר היום ואתם תתבקשו לבוא ולדווח.

אני חוזרת ואומרת שאנחנו לא נאשר

שזה יהיה רק לקופת-חולים. התור הוא לא רק בקופת-חולים.

בעוד כ-10 ימים ניפגש כאו. נתאם

את המועד המדוייק.

אני פונה ליושב-ראש מרכז קופת-חולים

להעביר את ההסכם.

אני מוסר אותו.

לפרוטוקול, ברגע זה נמסר ההסכם

לממונה על השכר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00.