הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 377

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ג' כ"ה בחשוון התשמ"ה - 17 בנובמבר 1987, בשעה 9.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

לסעיף 1

י' ויס - אחראי לתגמולים לנכים, משרד האוצר

לסעיף 2

יי ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרוחה

ני אורי - הממונה הראשי על יחסי העבודה, משרד העבודה והרווחה

א' פז - סמנכייל לפיתוח כו-אדם, משרד העבודה והרווחה

י' לוי - משרד המשפטים

מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבורה, התאחרות התעשיינים

יי ארן - מנהל לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מי בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

1) עדכון התגמולים לנכי המלחמה בנאצים.

2) תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987

3) מפעל "שרון טקסטיל" והמפעל באופקים



עדכון התגמולים לנכי המלחמה בנאצים

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הנושא הראשון שעל סדר יומנו - עדכון

התגמולים לנכי המלחמה בנאצים.

לפי סעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים

רשאי שר האוצר, באישור הוועדה, להעלות

את שעורי התגמולים ואת סכומי התגמולים.

שר האוצר פונה עכשיו לוועדת העבודה

והרווחה לאשר העלאת התגמולים לנכי המלחמה בנאצים בדומה להעלאה שאושרה לנכי

צה"ל, מ-1 באוקטובר 1987, בשעור של 5.7%.

בצווים המצורפים למכתבו של שר האוצר

מצויינים פרטי התגמולים, למי הם יועלו, ואיזה אחוזים מאיזה דרגות כדי לתת את

התוספת של 5.7%.

בוועדת העבודה והרווחה אנחנו מאשרים,

בנוהל, את העלאת התגמולים לנכי מלחמה

בנאצים בעקבות העלאת התגמולים לנכי צה"ל. רק אחרי העלאת התגמולים לנכי צה"ל

באה העלאת התגמולים לנכי המלחמה בנאצים. מקובל שהתגמולים לנכי המלחמה בנאצים

מושווים לאלה של נכי צה"ל.

אני מעמידה להצבעה את אישור הצווים

לעדכון התגמולים לנכי המלחמה בנאצים.

הצבעה

צו נכי המלחמה בנאצים (העלאת שעור הדרגה הקובעת, השכר הקובע

ושעורי התגמולים) (מסי 3), התשמ"ח-1987, נתקבל

צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לנכה נזקק) (מס' 3), התשמ"ח-1987, נתקבל

צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נזקק שנפטר)

(מס' 3)), התשמ"ח-1987, נתקבל

צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נצטרך שנפטר)

(מס' 3), התשמ"ח-1987, נתקבל

אנחנו מאשרים את הצווים לעדכון

התגמולים לנכי המלחמה בנאצים.

תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) התשמ"ח-1987

אנחנו עוברים לסעיף השני העומד

על סדר היום שלנו - תקנות שכר

מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987. היועץ המשפטי של משרד העבודה

והרווחה יסביר. בבקשה.

התקנות שלפניכם מבוססות על הסכם

שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים

הכלכליים לבין ההסתדרות, ב-31 באוגוסט 1986.



שכר המינימום לנוער עובר מחולק

1) לגבי נערים העובדים במפעל שבו משתלמת פרמיה; 2) לגבי נערים

העוברים במפעלים שבהם אין פרמיה; 3) לגבי חניכים.

אני מבקש להרגיש שיש כאן רבר מיוחד

במינו, ששכר המינימום לא כולל את התוספות הקבועות, כלומר התוספות הקבועות הן

בנוסף לשכר המינימום. שעורי שכר המינימום לנוער עובר הם אמנם נמוכים מאלה של

המבוגרים אבל צריך להביא בחשבון שלשעורים האלה מוסיפים את התוספות הקבועות

ואת הפרמית, זה משפר בהרבה את מצבם של הנערים העוברים ויש כאן תוספת רבה מאד

לעומת המצב שהיה קודם. שכר המינימום לנערים עובדים לפני החוק היה נמוך יותר

ממה שמוצע עכשיו.

בכמה?

באחוזים רבים. הוא היה יותר נמוך.

נעבור על התקנות, סעיף אחרי סעיף.

סעיף 1 -הגררות

"שעורי מקצוע מאושרים" זו הגררה בחוק

החניכות, זה חניך שלומר לפחות יומיים

בשבוע. לפי הנאמר בהגדרה של "נער עובד", זה נער עובד בין שהוא לומד ובין שאיננו לומד.

סעיף 2 - תחולת החוק

החוק על קרביו יחול על נערים עוברים

ועל חניכים פרט לשינויים שבתקנות.

סעיף 3 - שכר מינימום לנער עובד המשולב בהסדרי פרמיות

"משולב בה", הכוונה משולב בפרמיה.

כן. אם הוא מקבל פרמיה הוא מקבל

את האחוזים המצויינים כאן בנוסף

לפרמיה.

סעיף 4 - שכר מינימום לנער עובד שאינו משולב בהסדרי פרמיות

כאן מדובר על שכר ללא פרמיה ולכן

האחוזים יותר גבוהים מאשר בסעיף 3.

סעיף 5 - שכר מינימום לחניך

למה שכרו של חניך נמוך יותר?

הוא לומד מקצוע ועובד פחות.

מהסיורים שלי אני יודעת שחוק

החניכות למעשה לא מבוצע. אתם

מדברים על לימודים לפחות יומיים בשבוע. הייתי בבית שאן בכיתת חניכות, החניכים

לומדים רק יום אחד.

יש שני סוגים, יש שלומרים יומיים

בשבוע ויש שלומדים יום אחד.

חניך הוא בהגדרה של אלה הלומרים

יומיים. מי הם אלה שלומרים יום

לצורך החוק הזה הם נוער עובד.

אם כן, זו הפרדה. האם יש לכם נתונים

כמה נערים עוברים יש במסגרת החניכות?

המסגרת של יום לימודים אחד בשבוע

הלכה והצטמצמה עם השנים. אם אינני

טועה, אני מוכן לבדוק, מספר התלמידים בה נע מסביב ל-1,500. במסגרות שלנו יש היום

בסך הכל 15 אלף.

אני מציעה שתבדקו, אני לא חושבת

ש-13,500 נערים לומדים יומיים בשבוע.

לאור העובדה שחוק חינוך חובה נכנס

לתור המערכת, מספר הנערים שנמצאים

בטיפול שלנו הלך וירד. הגענו למסקנה שיום לי ומרים אחד בשבוע בדרך-כלל לא עונה

על הצרכים של האוכלוסיה הזאת שהיא יותר קשה. בכל מקום שיכולנו שאפנו להרחבה של

שני ימי לימורים בשבוע.

למשרד העבודה והרווחה יש מערכת של

הכשרה מקצועית ולימור מקצוע. החלק

הגדול הם לא נערים עובדים אלא הם נערים ונערות לומדים. כמה לומדים אצלכם בכל

המערכת המקצועית?

15 אלף.

אתה אומר שבכל המערכת המקצועית של

משרד העבודה יש 15 אלף. חלק גדול

מהם הם לא נערים עובדים אלא לומדים. אנחנו מדברים עכשיו על נוער עובד. יצחק ברק

אומר שהחוק מבדיל ביו אלה שלומדים יומיים בשבוע לביו אלה שלומדים יום בשבוע.

לראשונים קוראים "חניכים" ולאחרים "נוער עובד". אתה אומר עכשיו שיש 1,500

הלומרים יום בשבוע ואחר-כך אתה מדבר על 15 אלף, שהם לא רלוונטים לחוק הזה.

הם רלוונטים. כדי שהנערים הלומדים

יום בשבוע לא יהיו מפסידים ראו

אותם כאילו גם ביום זה הם לא נעדרים מהעבודה והם נוער עובד.

אני שואלת על הקטיגוריה של הנוער

העובד, כמה יש במסגרת שהחוק מגדיר

אותה חניכות וכמה יש במסגרת שהחוק מגדיר אותה נוער עובד.

איו לנו כאו נתונים מדוייקים.

אני רוצה התפלגות של ה-15 אלף.

נוער עובד שאינם חניכים מספרם יותר

מ-15 אלף.

בוודאי.

חשוב שנקבל התפלגות.



סעיף 6 - משרה מלאה

שבוע עבודה לנוער עובד ולחניך

הוא של 40 שעות.

מבוגר עובד יותר.

זה תלוי בהסכם הקיבוצי.

בשרות הציבור זה 45 שעות.

ובתעשיה - 47 שעות. חלק גדול

מעובדי התעשיה עברו לשבוע עבודה

של 45 שעות.

כמה, באחוזים, עובדים חמישה

ימים בשבוע?

בין 40% ל-50% מהעובדים, לא

מהמפעלים.

מחצית המערכת עובדת חמישה ימים.

מה הבעיה לגבי היתר? האם נוכל

לקבל התפלגות?

איו לנו.

חיות וכולם נרשמים אצלנו, אני

אשתדל להשיג את זה.

המפעלים צריכים לקבל אישור של משרד

העבודה. יש מפעלים שאיו להם אישור

ובכל-זאת הם עובדים חמישה ימים בשבוע.

לפי אלה שרשומים אצלנו, נוכל לתת

התפלגות.

הגדולים בוודאי רשומים אצלכם.

בדרך כלל המעבר לחמישה ימי עבודה

הוא ביוזמה של ההנהלה. בדרך כלל

העובדים לא huppg הזה.

חלק מהנשים לא happg.

סעיף 7 - רכיבי שכר מינימום

אני מבקש לתקן ולומר שמדובר כאו על

סעיף 3(ב)(3 ו-(ג).

סעיף 3(ב)(3) אומר שלעניו שכר

המינימום תובא בחשבוו תוספת קבועה

המשתלמת לעובד. לפי סעיף 7 לתקנות שלפנינו, כל תוספת קבועה תשתלם נוסף לשכר הקובע.



סעיף 3(ג) מדבר על הבאה בחשבון של

פרמיה בתור שכר המינימום. גם זה מוצא, אם הנער משולב בהסדרי פרמיה. השעור

המשולם לנער שאיננו משולב בהסדרי פרמיה שונה מזה המשולם לנער המשולב בהסדרי פרמיה.

י' ברק; כל המערכת של העדכונים, כל סעיפי

החוק נכללים כאן פרס לפרמיה ולתוספות.

השכר מתעדכן אוטומטית.

כמו למבוגרים.

תודה ליצחק ברק.

האם לתעשיינים יש הסתייגויות?

לא. זה נעשה מתוך הסכם איתנו. אנחנו

מעוניינים שהנוער יבוא לתעשיה. לכן

העליה היא משמעותית. יש כוונה למשוך נוער לתעשיה, ושימצא את עתידו בתעשיה, כי

יש חוסר של ידיים עובדות.

סעיף 8 - תחילה

אני שואלת את ברק, מה אתה מציע

לגבי תחילת התקנות? אני מציעה את

1 בדצמבר.

יש בעיה של פרסום. אני לא בטוח שאפשר

להספיק לפרסם.

נקבע 1 בדצמבר, אם לא יספיקו לעשות

את כל החישובים, אז ב-1 בינואר

ישלמו רטרואקטיבית לחודש אחד.

יש לנו הסכם שנכנס לתוקף לפני מספר

חודשים. המעסיקים משלמים.

אם כך, זה ענין טכני. אפשר לבקש

ממשרד המשפטים לזרז את הפרסום?

נשתדל.

מה יותר טוב כאן לגבי נוער עובד

מאשר שכר מינימום? - כל הרכיבים

הכלולים בשכר מינימום לא כלולים בשכר לנערים עובדים. כשעושים את החיבור בין

אחוזי השכר לבין כל התוספות האחרות, בלי הפרמיה, ברק אומר שלפי החישובים זה

למעשה הרבה יותר.

אנחנו יודעים שנערים בגיל 17 עובדים

יותר טוב ויותר חזק מאשר אנשים

מבוגרים. אני לא יודעת מה כל כך טוב כאן.

לטוב אין גבול.

זה הכל בלי הרכיבים הנוספים, נכון?

התוספות הקבועות באות בנוסף.

ההסתדרות הסכימה לזה?

כן. ההסתדרות מברכת. היא חושבת

שהיא הגיעה להסכם טוב. זה נעשה על דעתה.

אנחנו חיים בתקופה שכל הזמן מרעים.

היינו רוצים להגדיל יותר לנערים עובדים אבל זה מה שיש.

אני מציעה לקבוע שתחילת התקנות

תהיה ב-1 בדצמבר 1987.

היות ויש לי ספק אם יצליחו לפרסם

את זה עד 1 בדצמבר, אני רוצה להגיד

אנחנו עומדים להוציא צו הרחבה להסכם שיכסה את התקופה עד

יום תחילת התקנות. לכן אני לא רואה בעיה שתקבעו את התחילה ל-1 בינואר 1988.

תקנות לא יכולות להיות רטרואקטיבית.

אני מעמידה להצבעה.

הצבעה

תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים)

התשמ"ח-1987, נתקבלו

התקנות אושרו ללא התנגדות.

ביקשנו נתונים בעניו הנוער העובד.

בזמן הישיבה השגתי כמה נתונים.

נערים הלומדים יום בשבוע ועובדים

ביתר הימים - 3,000. אלה שעל-פי הסכם - 5,000.

אלה שלומדים יומיים ויותר, אתה

מדבר על 5,000, האם הם במסגרת החוק?

לצורך חוק שכר מינימום מעניין אותנו לדעת מיהי האוכלוסיה שאנחנו מקיפים. ה-3,000

שציינת הם במסגרת של נוער עובד. 5,000 זה ברוטו ולא נטו. בחוק החניכות כלולים

גם כאלה שלומדים שלושה או ארבעה ימים.

אני שואלת אם ה-5,000 נערים הם

בקטיגוריה של נערים עובדים ואם יש או אין ביניהם כאלה שלומדים.

מתוך ה-15,000 זה בסך הכל 8,000,

זאת אומרת 5,000 ו-3,000, וכאן נופלת

הקבוצה הגדולה של אלה שמקבלים חלקית שכר מינימום.

מפעל "שרון טקסטיל" והמפעל באופקים

הנושא של "שרוו טקסטיל" התפוצץ

אתמול. ביום שישי היתה תחושה שעומדים

לסיים. האינפורמציה שקיבלתי אתמול בבוקר היתה שזה התפוצץ.

זה בגלל מועצת פועלי פתח-תקוה

והעובדים. עם הוועד הפועל יש הבנה

גדולה מאד. מועצת הפועלים מנסה כנראה להוציא יותר.

ראיתי את התלושים של העוברים,

אחרי 37 שנים - 10,000 שקל פיצויים.

נוסף לפנסיה מקיפה.

כמה פיצויים מקבלים בתעשיה האווירית?

כמה פיצויים קיבלו במפעל "רום כרמל",

שם הגיעו לרמה יותר גבוהה.

הגיעו להסכם שמנכ"ל ההסתררות היה מעורב

בו בצורה זו או אחרת.

מה אתם י ורעים על מה שקורה באופקים?

ביקשתי מהממונה האזורי שלי ליצור קשר.

יש שם פירוק. יש רצון של בעלי מפעלים

אחרים לרכוש. יש התנגרות מאר קשה מצר העוברים. הממונה האזורי שלי מנסה לנסות לתווך.

זה מקרה קשה מאר. אני מקווה שהוא יצליח. הוא יצר קשר עם כל הגורמים. גורמי ההסתררות

הבכירים מעורבים. הוא ניסה לתאם פגישה. אנחנו עם היר על הרופק. יותר מזה אינני יכול

להגיר.

המפעל באופקים לא חבר בהתאחדות

התעשיינים. הוא בפירוק.

יש קונים פוטנציאליים. גורם שמעכב

זה תנאי הרכישה.

למשרר התעשיה והמסחר איו מושג שיש

קונה. תברוק את זה. האנשים הונו גם

את משרר התעשיה והמסחר.

ביום שני זה יעמור לריוו בווערה.

אלה רברים שאנחנו לא יכולים להשלים איתם, שמהיום למחר מוריעים ל-57 עוברים שהם

בחוץ. אנחנו מגיעים לעיוותים קשים. מה יכול להגיר לנו המשרר חוץ מאשר למסור לנו

אינפורמציה? הלחץ של ההסתררות לא עוזר כאן. הם אמרו: זה כמו "רום כרמל". אני

ירעתי שזה מה שיקרה. זה לא ייתכן. אנחנו לא יכולים להפקיר עוברים. מה זאת אומרת

לזרוק 57 עוברים? אני י ורעת, משיחות שלי עם מנכ"ל משרר התעשיה והמסחר, כולם חסרי

אונים ויש קבוצה שהיא מופקרת. אתה שמעת את המנהלת של "שרון טקסטיל"? שמעת את הסגנון

שלה? אתה חושב שאני אהיה מוכנה לשמוע את זה עור כמה פעמים? כולנו מבינים, בלי

להיות מנהלי מפעל, שלהחזיק מוסך של רנו יותר כראי מלהחזיק מפעל ייצור. אתם צריכים

לזעוק את זעקת התעשיה. את מפעל רום כרמל מוכרים לקניון ואת מפעל שרון טקסטיל -

להרחבת מוסך. זה עתירה של התעשיה? והתאחרות התעשיינים מחרישה? איר זה אפשר?

תורה רבה. ניפגש שוב בשעה 11.00.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9.45