ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 02/11/1987

מצוקת המשכיל הערבי - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' דראושה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 368

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' י' בחשוון התשמ"ח - 2 בנובמבר 1987, בשעה 11.00

נכחו
חברי הוועדה
אי נמיר - היו"ר

חי גרוסמן

עי דראושה

ר' כהן

אי שוסטק

יי שמאי
מוזמנים
סגן השר במשרד ראש הממשלה, ר' מילוא

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

י' רחלבטקי - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

והרווחה

יי בקל - מנהל אגף אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

יי שמש - עוזר לסגן השר

סי מרידוד - עוזר לסגן השר
מזכירת הוועדה
אי אדלר
רכזת מידע
יי גידלי
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
מצוקת המשכיל הערבי - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת עי דראושה

-=-=-=-=-=-=-



מצוקת המשכיל הערבי - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' דראושה,
היו"ר אי נמיר
רבותי, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

בפתח הישיבה אני רוצה לקדם בברכה את

אסתר, שחזרה אלינו אחרי שבועיים של מחלה בעינה. אנחנו מאחלים לר בריאות מלאה.

תשמרי על הוראות הרופא. קיבלת הוראה לעבוד רק עד שעה אחת בצהריים.אני מכירה אותך

ולכו אגי רוצה לדעת ולראות שאת אכן שומרת על ההוראה הזאת.

היום נדוו בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

דראושה, בנושא מצוקת המשכיל הערבי. לישיבה זו הוזמנו אורחים שבגלל התקלות בדרן טרם

הגיעו.

בהתאם לנוהל, המציע יפתח את הדיון.

בבקשה, חבר-הכנסת דראושה.
ע' דראושה
אני מודה לר, גברתי היושבת-ראש, שזימנת

את הישיבה הזאת בזמן הזה, מכיוון שכעת

מתרבים הדיבורים על ערביי ישראל ויש גם הצעות, סיכומים ודיווחים בעתונות.

הענין של ערביי ישראל עולה לכותרות

בצורה זו או אחרת, ואני לא רוצה לתת תוארים. לכן, לדעתי, זו התקופה הטובה לקיים

דיון בנושא של המשכיל הערבי במדינת ישראל. אני חושב שיש חשיבות רבה לנושא הזה ואני

מברר על כר שסגן השר, רוני מילוא, הממונה על ענייני הסקטור הערבי, נמצא כאן.

אני חושב שהבעיה המרכזית היום של ערביי

ישראל, יותר מכל הבעיות האחרות, היא אכן הבעיה של המשכיל הערכי. הדור שאני קורא לו

"דור המדינה", הדור שגדל והתחנר במדינת ישראל, הדור שרוצה להשתלב בחיי המדינה, לדור

הזה יש רגישות, תסכול ומרירות. לדור הזה יש הרגשה שהמערכת הפוליטית והממסדית לא קלטה

אותו. השאיפה של אותו דור היא להשתלב בחיי המדינה. הדור הזה לא רוצה באוטונומיה. הוא

רוצה להשתלב. אני חי בתור עמי ומכיר את הדור הזה. לדור הזה איך מגמה לבדלנות. השאיפה

הכנה שלו היא להשתלב בחיי המדינה אבל עקב חוסר המדיניות, ויש אומרים שחוסר המדיניות

היא מדיניות, ואני חושב שיש מדיניות של חוסר מריניות, קיים היום דור של משכילים ערביים,

13 אלף אקדמאים ערכיים שכמעט כולם, להוציא כמה עשרות או מאות כודדות, 200 או 300

שלמדו בחוץ-לארץ, התחנכו ולמדו במדינת ישראל; והדור הזה, כפי שאמרתי, יש לו תסכול

י ומרירות.
היו"ר א' נמיר
כמה למדו בחוץ-לארץ?
ע' דראושה
400 או 500 לכל היותר. כל השאר התחנכו

באוניברסיטאות כישראל וראו את עצמם חלק

מציבור הסטודנטים בארץ, ועכשיו - חלק אינטגרלי מהציבור במדינת ישראל.
ח' גרוסמן
האם יש נתונים במה הם עוסקים?
ע' דראושה
אני מדבר על 13 אלף אקדמאים ערביים,

יש עליהם נתונים באוניברסיטת חיפה.

דוקטור מאג'ד אלחאג' מרכז מידע בנושא זה. הוא הוזמן לישיבה הזאת אבל הוא נוסע היום

לחוץ-לארץ.

כ-9,000 מהאקדמאים הערביים מועסקים

בהוראה. מרבית האקדמאים הערביים יכולים למצוא תעסוקה בהוראה. זו אליה וקוץ בה -

מיטב הכוחות האקדמאים הולכים להוראה, מיטב הכוחות עוסקים בהוראה והם מעלים את רמת

הלימודים בבתי-הספר ולכן יש הצלחה כמיוחד במקצועות המדעיים בבתי-הספר הערביים, אבל

יש אקדמאים שעוסקים בהוראה מחוסר ברירה, אין להם ברירה, הם לא מצאו תעסוקה בתחום ההתמחות

שלהם ולכן הם פונים להוראה. יש מהנדסי חשמל, יש מהנדסי אלקטרוניקה שלא מצאו תעסוקה בתחום

שאותו למדו ומחוסר ברירה פנו להוראה.



לכו יש בקרב המורים באלה שהם על תקן

של ממורמרים. הם לא רוצים להיות מורים אבל נשארים במערבת הזאת מחוסר ברירה. הבעיה

החמורה מתייחסת לרבים שלא מצליחים להתקבל לשום סוג של תעסוקה. בשנים האחרונות, שלוש-

ארבע השנים האחרונות הבעיה הזאת גרלת והיום היא מאר משמעותית. היא גרלה ביחוד באזור

נצרת והצפון, שם יש מאות אקרמאים ערביים מובטלים. באזור נצרת בלבר יש עשרות רבות של

רופאים ומהנרסים שמרביתם למרו בארץ, ביחור מהנרסיס בוגרי הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון

ואוניברסיטת תל-אביב, וגם כאלה שלמדו מקצועות הומניים שונים, ולא אחת הם צריכים

לעבור בעבורות בנין או בתחנות רלק. אני מכיר אנשים שמחכים שלוש או ארבע שנים לתעסוקה,

ולא קיבלו, וזה אחרי שמשפחות מרובות ילרים הוציאו הון כדי שהבן ילמר, בתקוה ובציפיה

שהוא ימצא תעסוקה, והנה הוא מצטרף לשוק האבטלה. זה גורם לבן מרירות ותסכול. אני חושב

שיש כאן סכנה שהצטברות המרירות והתסכול יגרמו לתוצאות שליליות.



מערכות המרינה לא נערכו לטפל בנושא

הזה והטיפול היה אפילו שלילי. כאשר יש מאות משכילים ערביים שרבים מהם עוסקים במה

שאיננו מקצועם או שהם עוסקים בעבודה מזרמנת פה ושם, התסכול והמרירות הולכים ומחריפים.

לדעתי, המצב הזה מחייב מדיניות אחרת.



לא ראיתי את הדו"ח שמר גלבוע מתכוון

להגיש לכבוד סגן השר. אני לא יודע אם יש בו הצעות לפתרון. מכל מה שאני יודע אני

יכול להגיד שממשלות ישראל לא טיפלו בבעיה המחריפה, כשמאות בוגרים חרשים מצטרפים

למערכת כל שנה ולכן גם הבעיה מחריפה משנה לשנה. כיום יש באוניברסיטאות בישראל

כ-3,800 סטודנטים, שהם כ-5% מכלל הסטודנטים במדינה, סטודנטים במגוון המקצועות

והפקולטות - מהנדסים, רופאים ובמקצועות הומניים. 1,400-1,300 בוגרים מצטרפים ומתווספים

כל שנה לשוק העבודה. זה מחייב תכנון כדי לקלוט אותם בעבודה אלא שהם לא נקלטו, ולא

רק במוסדות הממשלתיים, וזו בעיה חמורה. להוציא פקיד ערבי בכיר אחד בכל המערכת. שהתמנה



לאחרונה כמנהל האגף הערבי במשרד החינוך והתרבות, אין פקידים בכירים נוספים, וזה בשעה

שאנחנו מדברים על ציבור המהווה 17% מאוכלוסיית המדינה. נוסף לפקיד הזה אני רוצה לציין

את המינוי של קונסול ערבי באטלנטה. זו הפעם הראשונה שהתמנה אזרח ערבי מוסלמי לתפקיד

כזה, ויש לברר על כר. אם כן, אלה שניים בלבד ואני לא יכול למנות עוד, לצערי הרב,

ששותפים לקבלת החלטות. וזו התמונה גם במוסדות הציבוריים וההסתדרותיים. אני חוזר ומדגיש,



בשום מוסד ממשלתי, להוציא שני אלה שמניתי, לא נקלטו ערבים בתפקידים בכירים. יותר מזה,

אפילו בתפקידים שהם ערביים טהורים במושג של עיסוק בנושא ערבי טהור מועסקים לא ערבים

אלא מה שקרוי ערביסטים, וזה נכון גם לגבי ההסתדרות וגם לגבי מוסדות ציבוריים. האבסורד

הגיע עד כדי כר שהממונה על העניינים האסלמיים במשרד הרתות הוא לא מוסלמי, וזה כאשר

השאיפה המדוברת היא להשתלב בחיי המדינה. לתפקיד הזה של הממונה על ענייני המוסלמים

במשרד הדתות, למה לא לקחת מוסלמי?



בינתיים המדיניות היא לא מדיניות משלבת

אלא היא מדיניות חוסמת, וזה כשאומרים לערביי ישראל שהכל פתוח, שערבי יכול להגיש

מועמדות שלו לכל תפקיד שהוא רוצה, אבל כשהוא בא לקבל את התפקיד הוא רואה שלמעשה הכל

חסום כי קבלת התפקיד מחייבת שרות צבאי או שהמשרד ביטל אותו או קלטו מישהו ארור. בדרר-

כלל קשה לאקרמאי ערבי לפרוץ את המחסום ולהיכנס למערכת. המצב הזה לא בריא לא לאזרח

הערבי, לא למדינת ישראל ולא לחיים ביחד.



היו"ר א' נמיר; אני מבקשת את סליחתו של חבר-הכנסת דראושה.

סגן השר צריר ללכת והוא נאלץ לעזוב את

הישיבה, ואני מבקשת שהוא יגיב על הרברים ששמענו עד כה. לפני כן אני רוצה להבהיר שהנושא

הועבר אלינו משום ההיבט של התעסוקה. זו הסיבה שהנושא הועבר לוועדת העבודה והרווחה,

וזה ההיבט המרכזי.
חי גרוסמן
אינני בטוחה שאפשר לנתק את ההיבט התעסוקתי

מהיבטים אחרים. אני חושבת שכל הנושא הוא

מקשה אחת. סגן השר עוסק לא רק בבעיית התעסוקה.
ע' דראושה
לפני שסגן השר מגיב, אני רוצה להזכיר לו

שבהסכם הקואליציוני כתוב על קליטת משכילים

ערביים.
י' שמאי
מאחר שהעיקר הוא נושא התעסוקה, צריך

להזמין לישיבה את מזכיר ההסתדרות, כי

שם יש אפליה אמיתית. מנעו לקיים מועצות פועלים ערביות וחיברו אותם למועצות יהוריות.
ח' גרוסמן
לשכות התעסוקה, גם הן ביישובים יהוריים.
י' שמש
בשביל אקרמאים יש לשכות אזוריות.
חי גרוסמן
גם הם צריכים לנסוע. גם אם זה יישוב של

15 אלף תושבים, הם צריכים לנסוע לעיר הקרובה.
היו"ר א' נמיר
אם יש צורך, נזמין את נציגי ההסתררות.
סגן השר ר' מילוא
אני רוצה להורות ליושבת-ראש הוועדה שאיפשרה

לי להתערב באמצע דבריו של חבר-הכנסת דראושה.

אני שמח שהנושא הזה מועלה כאן, כי הבעיה קיימת והיא רצינית.

מה שפורסם בעתונות כדו"ח גלבוע לא קיים.

יש טיוטות בנושאים שונים שדנים בהם וידונו בהם. אין כוונה להגיש דו"ח כזה לממשלה

ולא מונח דו"ח כזה.
היו"ר א' נמיר
איר קרה שפורסם מה שפורסם?
סגן השר ר' מילוא
היתה הדלפה. אם יש הגיגים ברבר אוטונומיה,

זה לא בדו"ח. מישהו זרק מה שרצה. נושא

התעסוקה, שהוא מרכזי, לא היתה עליו הדלפה.

יש בעיה, הייתי אומר של דרכי רכישת השכלה.

היינו מעדיפים שהמשכילים הערביים שהולכים ללימודים גבוהים, יקבלו את זה בישראל ולא

במדינות חוץ.

יש בעיה של תעסוקת אקדמאים שעוסקים

בעבודה שלא רלוונטית למה שרכשו. אני מסכים שאנחנו צריכים לתת את הדעת על הבעיה הזאת

ולקיים עליה דיון רציני. בסופו של דבר, אם וכאשר יהיה דו"ח, נושא התעסוקה יתפוס בו

מקום מרכזי כי הוא בעל חשיבות.

אצלנו במשרד, כאשר מדובר במיגזר הבדואי

שהוא בשינוי אורבני, יששני יועצים בדואים, אחר מהצפון ואחד מהדרום.
ע' רראושה
אין בידיהם שום סמכויות. הם לא יכולים

לקלוט משכיל ערבי.
סגן השר ר' מילוא
הם משכילים ערביים שנקלטו, וזה משהו.

אני רוצה לעשות צעד מרחיק לכת, ואני

מקווה שהוא יצלח בידי - למנות אצלי במשרד אשה מוסלמית כיועצת למעמד האשה. אני חושב

שזה כיוון נכון שלתפיסה כללית.

אני בהחלט חושב שהעלאת הנושא יש בה חשיבות

רבה. הנושא עצמו צריך טיפול רציני. אם לא נטפל בו - הבעיות תחזורנה אלינו בקנה מידה

יותר גדול ובמישורים יותר גדולים. אנחנו ניתן כל סיוע שאנחנו מסוגלים לתת, אם כי

בנושא זה אנחנו גורם נוסף שמשדל את משרדי הממשלה והמוסדות. אנחנו כעין עורכי-דין של

הציבור שיש לו בעיות שצריך לטפל בהן. כדי שהבעיות תטופלנה, נעמוד לרשות הענין וניכנס

לנושא.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה להתייחס למה שקרוי דו"ח גלבוע,

דווקה משום שדלפו חלקים ממנו.
סגן השר ר' מילוא
אין דו"ח. יש טיוטות.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה לבקש שבאחת הישיבות הבאות יבוא

לכאן עמוס גלבוע ויתייחס לדברים, ביחוד

בהקשר לנושאים שעליהם דיבר חבר-הכנסת דראושה. אולי נביו שיש התחלה של התמודדות עם

הבעיה הזאת- כדאי שתזדרזו בזה, כי הנזק הוא גדול.
סגן השר ר' מילוא
יש היום שתי הצעות אי-אמון בנושא הזה,

ואני אתייחס אליהן מעל במת הכנסת.
ע' דראישה
אני לא מתכוון לקליטת עובד זה או אחר,

כי בשתי המפלגות הגדולות יש היום מגמה למנות

כמה יועצים, וחושבים שבזה פותרים בעיה. זה לא פותר בעיה. אני מתכוון לפתרון בעיה

כללית של אלפי אקדמאים, וזה מחייב הכרזה על מעמד של אזורי פיתוח במיגזר הערבי ששם

אין היום שום יישוב המוכר כאזור פיתוח א'. יישובים ערביים מסביב למגדל-העמק לא

מקבלים הכרה של אזור פיתוח. כאשר רוצים לעודד ערבים, אני מדבר על פתיחה של משרדים

ממשלתיים. אני מדבר על התמודדות נכונה ולא על חסימה.

כל עוד אין שינוי נכון של המדיניות הממשלתית

לקלוט את המשכיל הערבי, לעודד את המשכיל הערבי, וגם ההסתדרות אשמה בזה - כור לא מקבלת

מהנדסים ערביים, ואני לא מדבר על תעשיה בטחונית. אני יכול להבין ולקבל את המצב כשמדברים

על תעשיה בטחונית, אבל מפעלים שכל התוצרת שלהם היא אזרחית, למה הם חוסמים את הדרך

בפנל מהנדס ערבי -כל עוד אין שינוי במדיניות הזאת יהיו בעיות שילכו ויחריפו.
י' שמאי
ב"סולל בונה" יותר טוב?
ע' דראושה
מהנדס חשמל שסיים לפני שלוש שנים את

לימודיו בטכניון, בהצטיינות, הוא מובטל.

הבאתי את הנייר שלו עד השר שחל, שום דבר לא זז. זו דוגמה נפוצה לגבי מהנדסים, טכנאים,

אקדמאים מהשורה הראשונה. אני חושב שזה מחייב את המוסדות הממשלתיים וההסתדרותיים

להגיע לפתרון הנושא הזה.

עד כאן נגעתי במרבית הנקודות המרכזיות.

ברשותכם, אתך קצת נתונים כלליים על מה שקורה בסקטור הערבי. בשנה האחרונה, למשל, מתוך

6,378 ערבים שסיימו לימודיהם בבתי-ספר תיכוניים ברחבי המדינה, רק 18% מהם סיימו לימודיהם

במגמה טכנולוגית. השאר למדו מקצועות הומניים. 2,300 עמדו בהצלחה בבחינות הבגרות. ואם

מדברים על השנתון, זה כ-40% מהשנתון. זאת אומרת ש-60% נשרו ולא סיימו בית-ספר תיכון-

זה לא נושרים. אלה שלא מצליחים לעבור בחינות

בגרות הם לא נושרים. על איזה 40% אתה מדבר?
ע' דראושה
6,378 מהווים כ40% מתוך 17 אלף תלמידים

ערביים. כ-40% סיימו לימודים בבית-ספר תיכון

וכ-60% נשרו. הממוצע הארצי של נשירה הוא 50%. אצל היהודים, 86% מהתלמידים גומרים תיכון.

הבעיה המרכזית שלנו היא החינוך הטכנולוגי.

18% מהתלמידים הערביים לומדים בחינוך הטכנולוגי, ובקרב היהודים - מעל 50%.
ח' גרוסמן
במיגזר הערבי יש עוד אלמנט, שחלק מהבנות

לא מגיעות לבית--הספר התיכוני.
היו"ר א' נמיר
זה מרכיב גדול ביותר, זה מגדיל את אחוז

הנשירה.
עי דראושה
הגורם הזה היה משמעותי לפני עשר שנים.

היום, במרבית בתי-הספר התיכוניים, ער כיתה

י"ב, הבנות מהוות 40%-50%. בסקטור הררוזי התלמירות מהוות רק 22%
חי גרוסמן
אתה מרבר על הסקטור הערבי בלי הדרוזים?
ע' דראושה
כן, בלי הדרוזים. מערכת החינוך הדרוזית

היא נפרדת. בשביל הדרוזים יש אגף נפרד.

בנתונים שלי אני לא כולל את הבעיה של הדרוזים.
ח' גרוסמן
בית-הספר התיכון האזורי על-יד הכפר

ירקה, האם זה רק דרוזי?
ע' דראושה
מרביתו דרוזי. יש גם נוצרים, חלק קטן.

כשמדובר על יותר מ 50%-של נושרים, מרביתם

נפלטים לשוק העבודה הזולה או לאבטלה. יותר מזה, גם מתוך הבוגרים רק 1,300-1,200

נקלטים באוניברסיטה. מתוך 6,378 נקלטו 1,230 באוניברסיטאות, זאת אומרת שהשאר הולכים

לשוק העבודה. ובשוק העבודה אנחנו מודעים לתופעות שליליות ביותר - אבטלה סמויה,

אבטלה גלויה, נוער בוגר י"ב כיתות שרואה את עצמו חצי משכיל מסתובב ברחובות בלי

תעסוקה ואין מסגרת שתקלוט אותו, הוא לא הולך לצבא ומרבית הזמן הוא מסתובב ומיועד

לתופעות שליליות ביותר, זה מתחיל בסמים ונגמר בתופעות שלהקצנה ואפילו זנות ברחוב

הערבי. תופעת הסמים היא מסוכנת, היא חדרה אפילו ליישובים שמרניים. אני יכול לדבר

על הכפר שלי. בשנתיים-שלוש השנים האחרונות התופעה הזאת משתוללת. סוחרי סמים נכנסים

ליישוב, מוכרים ועושים עסקות. זה עיסוק יהודי-ערבי. כאן יש ד-קיום למהדרין. כאן

יש שותפות אמת. ואולי תתפלאו לשמוע שמדובר גם בחיילים.

בכפר שלי המועצה מנסה לטפל בנושא, ללא

הצלחה. פנו למשטרה. המשטרה עושה סיבוב בכפר, היא מודיעה בצפירות שהיא באה והאנשים

מתחבאים ומסתתרים. התופעה הזאת, שקיימת גם ביישובים הערביים, הרבה יותר מסוכנת

ביישובים המעורבים.

יש בעיות חברתיות קשות הגורמות גם לבעיות

פוליטיות ואני חושש, גם לענין הבטחוני.אני מדבר על נוער משכיל, מתוסכל וממורמר שלא

קולטים אותו כי איך מדיניות של שילוב אלא יש אולי טיפול אקראי מזדמן של כיבוי שריפות.

לא פותרים את הבעיה לעומק.

במשך שלוש שנים שאני חבר הכנסת רציתי לקרם

את הנושא של הכרזה על אזור פיתוח, לקחת מרכז ולהכריז עליו כאזור פיתוח א' כדי

לעודד משקיעים ערביים להקים שם תעשיה. היו הבטחות. יש לי רשימה של שמות, אבל לצערי

לא נעשה לקדם את זה. על שפרעם הוכרז, על-ידי השר פת, ב-1982, כעל אזור פיתוח בי.

בשנת 1984 זה נמחק. בתזכיר של השר שרון ב-1984, לא הופיע היישוב שפרעם כאזור פיתוח

ב'. זה מצב שלרעתי היום הוא עלול להיות מסוכן ביותר הן לחברה הערבית, הן למרינה

והן ליחסים של יהודים וערבים בתור המדינה. מי שער לנושא הזה, מי שחפץ בשילוב ערבים

בתור המדינה ובמערכת יחסים יהודית-ערבית צריר להבין שמי שלא מצליח לעשות שלום בתור

המדינה קשה לו לעשות שילוב בחוץ.

אני חושב שחובתה של המדינה, מוסדות

ממשלתיים וציבוריים, לסייע למשכיל הערבי ולמצוא לו מסגרות מתאימות.
י' שמש
בעקבות הדברים של סגן השר, אין לי מה

להוסיף.
חי גרוסמן
זה נושא נדחה, מ-1977 תמיד מדברים על זה.
י' שמש
גם מר טולדאנו עסק בזה הרבה מאד.

השרות הציבורי לברו לא יכול לתת פתרון

לנושא הזה. השרות הציבורי יכול לקלוט עור 200 או 300. הבעיה היא המשק בכלל, ובמשק

לא פעם הבעיות הו שכל מיני אנשים ששמים עצמם כקציני בטחון של מרינת ישראל חושבים

שאם הם מכניסים למפעל מהנדס ערבי הם מסכנים. אני זוכר עור מתקופתו של טולדאנו

ואילו, שלא נקלטו כוסות טכנולוגיים, ללא סיבה הגיונית אלא מסיבות פסיכולוגיות.

כשמקרים כאלה מגיעים ללשכה שלנו, גם את זה אני זוכר מתקופתו של טולדאנו, היועץ

מנסה להסביר שיש מי שממונה על בעיות הבטחון ואם אנשים רוצים לדעת אם יש סיכון

במהנדס זה או אחר, אפשר להגיד להם. אבל מפעל פרטי לא כפוף לממשלה וגם שם לא נוהגים

בהיגיון.
ח' גרוסמן
בחברות ממשלתיות זה יותר טוב?
י' שמש
היועץ תמיר לחץ, לא תמיר בהצלחה. אני

יודע שבטיוטות יש גם הנושא של החברות

הציבוריות וגם הנושא של השרות הציבורי הכללי.

כללית, הדברים ידועים ומודעים להם,

עם ההשלכות שנגע בהן חבר-הכנסת דראושה.

היו"ר אי נמיר; מודעים לזה מאז הקמת המרינה. מה עושים?

י' שמש; לשכת היועץ מנסה עוד מתקופת טולדאנו.

אני זוכר התנגשות של טולדאנו עם ההסתדרות,

שהיתה בנוגע ל"סולל בונה", ששם יש כר וכר עובדי בנין ערביים ואין אף מהנדס אחד.

זה אמור גם לגבי מוסרות אחרים.

ר' כהן; אתה אומר שעוד 100, 200 או 300 איש

בדרג הבכיר לא יפתרו את הבעיה. אבל

מבחינת אקלים זה יכול לפתוח לבבות. האם אתם סורקים למשל משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות?

היו"ר אי נמיר; נשמע את הדברים של המשנה למנכ"ל שרות

התעסוקה.

ע' כץ; הלשכה לאקרמאים ממוקמת בארבעה סניפים

מרחביים. הלשכה נותנת שרות אחיד לכל

הסוגים. לשכות התעסוקה מצויות בכל יישוב שיש לו מעמד של רשות מקומית ומעלה. יש

לשכה באום אל פחם, בטירה וכוי. זה אשר למבנה הארגוני.

בחלק מהמקרים, כרי להקל על אותם

אקרמאים רק בענייני רישום ולא טיפול, אנחנו אומרים להם; אתם יכולים להרשם בלשכות

האלה אבל לצורר טיפול כראי לכם לבוא למקומות שם מתרכזים הרברים.

ח' גרוסמן; יש לשכה בכרמיאל אבל הערבים מהכפרים

הסמוכים לכרמיאל צריכים להגיע לעכו.
עי כץ; ולענין האקרמאים
אין לנו ידיעה מיהו

יהודי ומיהו מוסלמי או ערבי. את הידיעות-

שלנו אנחנו שואבים מהמחוז שיש בו לשכה. יש לנו הערכות. בעיקרו של רבר, הבעיה של

דורשי עבודה לא-יהודים מתרכזת באזור שאנחנו קוראים לו צפון הארץ - מחדרה צפונה.

יש אמנם דורשי עבודה גם באזור המרכז והנגב אבל יחסית זה מעט מאד, אלח לא מספרים

נצברים. בצפון יש לנו בממוצע כ-100 דורשי עבודה אקדמאים ערביים מתור 1,300 דורשי

עבודה לחודש, ש-70, 80, 100, 110, תלוי בחודשים, באים לקבל טיפול. עם סיום תקופת

הלימודים באים יותר ואחר-כר באים פחות. אני מדבר על דורשי עבודה אקדמאים.



יש בעיה אמיתית בנוגע לטיפול וסידורי

עבודה טל דורשי עבודה לא-יהודים. יש בעיה שכל אחד חושב על הבטחון וחושש מה יקרה

אם הוא יקלוט כזה או אחר. יש קשיים בסידור בעבודה.

ביו דורשי העבודה שבאים לטיפול שלנו יש שתי

קבוצות בולטות. קבוצה אחת - רופאים שעליהם התקיים דיון במשרד הבריאות. חלק מהם רופאים

שלמדו בארצות מזרח אירופה ואחר-כר הקליטה שלהם במיגזר הרפואי היא קשה. קבוצה אחרת

בולטת אלה אנשים שלומדים מדעי הרוח ולא עושים תעודת הוראה. הטיפול בכאלה, גם ביהורים,

הוא קשה מאד.

אלה הנתונים שיש לי.
ע' דראושה
מה עם האקדמאים שלמדו מדעים מדוייקים,

הנדסה?
ע' כץ
יש כאלה. יש מהנדסי מכונות, בוגרי מדעי

מחשב.
היו"ר אי נמיר
יש לכם נתונים?
ע' כץ
לא. מדובר ביחידים שהענין שלהם בולט.

יש בוגר אווירונאוטיקה. קשה לסדר אדם

אדם כזה בעבודה.
היו"ר אי נמיר
תביא דוגמה שלא קשה לסדר.
ע' כץ
אם תרצו שאני אביא שמות של אנשים שסודרו

בעבודה, אביא ברצון. סודרו מורים, סודרו

עובדים סוציאליים וסודר מורה לענייני מחשב, בכפר דבוריה.
ע' דראושה
אתה מביא דוגמאות של קליטה במערכת החינוך.
עי כץ
אלה שהשקיעו עוד שנה ועשו תעודת הוראה,

יותר קל לסדר אותם בעבודה. קשה לסדר מי

שלמד והשיג תואר בלימודי השפה העברית, שלא בהוראה, ואם איו לו תעודת הוראה הקושי

גדול יותר. הוא הדיו השפה הערבית.

הבעיה השוטפת בהיקף המספרי שלה, כפי שמשתקף

בלשכת התעסוקה לאקדמאים, היא לא נוראה. מדובר במספרים לא גדולים. הבעיה האמיתית

היא בעיית הטווח הארוך, ובזה צריך לטפל.
ר' כהן
איך לטפל? איר פורצים את המעגל?
עי כץ
המעגל צריר להיות מטופל על-ידי גישה

מערכתית. צריכה להיות מדיניות של טיפול,

שנותנת סדרי עדיפויות לדברים ואפילו גורמת לזה שבמיגזר הערבי יוצאו אמצעים מרוכזים.
יי בקל
בחוק איו הבחנה ביו דתות וכתות. איו

הבחנה אם מדובר ביהודי או בלא יהודי.
היו"ר אי נמיר
ניקח את נצרת. אפשר לקחת את נצרת כמדגם

גם לגבי האוכלוסיה, רמת ההשכלה של האוכלוסיה,

רמה מקבלים השלמת הכנסה וכוי.





י' בקל; בקינת 1986 היו 5,100 מובטלים. אנשים שונים.

גח' גרוסמן; מובטלים או דורשי עבודה.

י' בקל; מובטלים שזכאים לרמי אבטלה.

ו י

ע' דראושה; לא כולם נרשמים.

י' נקל; אם מדובר במשכילים שעריין לא נכנסו לשוק

העבודה, הם לא אוכלוסיה לדמי אבטלה. אם

איש יורע שאין לו סיכוי לדמי אבטלה, הוא לא יטרח לבוא אלינו. לכן הנתונים שלנו אולי

לא מסבירים את התופעה כולה עד הסוף. הם משקפים את הנתונים לגבי אלה שיודעים סתם

זכאים לדמי אבטלה, לא כולל עצמאים. מבהינת הנתונים זה לא מקהו דרמטי. בחיפה יש גם

כן 5,100.
היו"ר א' נמיר
מתוד כמה? חיפה יותר גדולה.

י' בקל; אפשרויות העבורה כאזור עירוני גם הן

יותר גדולות.

היו"ר א' נמיר; טוב אם תוכל להגיד לגו כמה מובטלים יש

פר אלף תושבים. הייתי מבקשת, אם אפשר לקחת

יישוב ערבי אחד או שניים, ששם יש סניף של הביטוח הלאומי. בנצרת יש סניף של הביטוח

הלאומי. לכם יש דברים מוכנים ויש בוודאי גם הערכות והשערות. לנו זה חשוב.

האם יש לשכה לאקדמאים? איפה?

יי בקל; בחיפה.

היו"ר א' נמיר; אני בטוחה שמשם אפשר לקבל נתונים על ערבים.

ע' כץ; הנתונים שאני הבאתי הם נתונים של הלשכה.

האנשים שלנו אומרים, אנחנו לא יודעים אלא

לפי מה שאנחנו מבחינים, לפי הפנים. הנתונים הם כפי שאמרתי.

ע' דראושה; דוקטור אלחאג' ריכז נתונים.

היו"ר א' נמיר; אבל הוא איננו כאן.

שאלה ליובל רחלבסקי, סגן מנהל האגף להכשרה

מקצועית במשרר העבורה והרווחה. אנחנו יודעים שהבעיה של החינור המקצועי במיגזר הערבי

חמורה מאר. האם יש היערכות של המשרד? האם יש הכוונה בעניו זה?

י' רחלבסקי; הייתי אומר שיש רצון טוב אבל היכולת לממש

היא מועטה.

לגבי אזור נצרת, לפני מספר שנים נתנו את

הדעת והשנה נפתחה מכללה טכנולוגית. הבעיה העיקרית בשטח החינור היא לגבי שתי רמות.

אחוז גבוה מאד לא מגיעים לבתי ספר תיכוניים או שהם נושרים ואז השאלה היא איר מגיעים

אל האוכלוסיה הזאת. אם היום צריך לטפל בזה טיפול שורש, פירוש הרבר משאבים עצומים,

שאני לא רואה שמדינת ישראל, בתקציב הקיים, מעמידה לרשות זה.



כל פיתוח שנעשה בסקטור היהודי מבוסס
על השתתפות של שלושה גורמים
התעשיה - בנושא הערבי אין כמעט תעשיה שמוכנה להשקיע

כסף; רשתות חינוך כגון אורט, עמל ורשתות דתיות - במיגזר הערבי יש, בגליל התחתון,

גופים שהתחלנו לעבוד איתם ושמסוגלים לרכז קצת תרומות. זו רק התחלה. והגורם השלישי -

המועצות המקומיות. כשפיתחנו מכללה בנצרת, נצרת עלית נכנסה לנושא והיא שותפה. זה

לא נעשה בנצרת תחתית, למרות הנסיונות.

בטייבה וטירה פיתחנו בתי-ספר לחניכים.

אני זוכר את ההסתבכויות עם המועצות המקומיות. לבוא עם מאה אחוזים תקציב ממשלתי,

זה קשה. הדרישות שלנו לאוצר נדחו. אני חושב שאם נחכה שהמדינה תבוא ותציע את הפתרונות,

נפספס.

אם ניקח נושאים שונים, למשל, אזור הנגב,

שמשם יש בריחת מוחות של יהודים למרכז ויש שם עולים מובטלים שחלקם יורדים בחזרה,

אפשר לקיים דיון גם על הנושא הזה. הוא הדין אוכלוסיית הנשים. יש בעיות.
ע' דראושה
זה לא מנחם אותי.
היו"ר א' נמיר
היום אנחנו דנים על האוכלוסיה הערבית.
יי רחלבסקי
היוזמה צריכה להיות פנימית, גם יוזמה

פרטית. יש פה בעיה. אני יכול להביא את

הנושא להחלטת השר והמנכ"ל. בסופו של דבר היוזמה חייבת לבוא מבפנים.

מבחינה תקציבית ממשלתית, אם הנושא

עולה על סדר היום, יש הרבה נושאים שייחודית אפשר לטפל בהם. כמו שמעסיקים עולים

בשנה הראשונה, אפשר אולי לטפל בצורה כזו באוכלוסיה נוספת, בתנאי שתהיה נכונות של

המפעלים לקבל אותם, ואני מתכוון ל"כור" ולאחרים.

כפי שאמרתי, אני לא חושב שהממשלה יכולה

לטפל ולפתור את הכל.
היו"ר אי נמיר
אולי משרד העבודה והרווחה יראה דוגמה,

אפשר שזה ישפיע על מיגזרים אחרים.

אנחנו עוברים לדיון.
חי גרוסמן
קליטת משכילים בעלי מקצוע במדעים המדוייקים,

בתכנון להקמת מפעלים; הייתי רוצה לדעת

נתונים, מה קורה בחברות ממשלתיות. אומרים שאי-אפשר לחייב בעל מפעל פרטי, נכון.

הוא יכול גם למכור ולזרוק את הפועלים. מה עם החברות הממשלתיות? יש חברות ממשלתיות

כולל בשטח הייצור, בשטח החשמל, בשטח הכימיקלים. יש חברות בלי סוף. האם שם נקלטו

מהנדסים? לא. אנחנו צריכים להניח שזה לא רק מפני שכל אחד רוצה להפלות את הערבים, אם

כי לש גם כאלה.

אני חושבת שאחד המחסומים הוא הנושא

הבטחוני, שהוא פוסק אחרון או פוסק עליון. אני יודעת שיש מקרים רבים שזה לא רק

בנוגע לקבלת מהנדסים אלא גם בנוגע לקבלת מועמד לסמינר למורים. כשמתחילים לברר

ואם יש לאיש פרוטקציה והוא לוחץ, מתברר שמישהו במשפחה לא היה בסדר מבחינה בטחונית.

אולי צריו לשנות קריטריונים.

צריך לבדוק ולראות אם צריר ללכת לפי אותה

תפיסה וגישה בטחונית שהיתה במשך שנים. אולי לא צריך להכליל בגלל משפחה. אני יודעת

על דברים במשולש. אני יודעת על דברים באזור שלנו. יש לנו מוסד סמינרי במשולש. יש

דברים חמורים. לפעמים אחד מהמשפחה עומד למשפט בגלל מעשה חבלה, כולל רצח, מישהו אחר

מבני המשפחה עובד. אנחנו לא נפטר אותו אם לא נמצא קשר כלשהו.



המטפחות הערביות הן גדולות, וטרחה

אפשר למצוא במשפחות לא בודדות. נוכחתי לדעת שכאשר מישהו פונה ולא עונים לו- ויש

סחבת, ברור שנתגלתה ויש איזו שהיא סרחה בטחונית. זה קורה גם אצל יהודים. מישהו,

בילדותו, זרק אבן. פותחים תיק. זה ירדוף אותו.

אני חושבת שיש פה בעיה חמורה. לא שאין

בעיה בטחונית, יש בעיה בטחונית וזה קשה. שריתי הבטחוו פועלים לפי גללים. את הכללים

האלה צריך גם כן לבדוק. זו אחת הבעיות. במה אשם קצין הבטחון במפעל? קצין הבטחוו

פועל לפי כללים שמקובלים גם במפעל פרטי. חשוב מאר לאוורר את הגישה בנושא הזה.

ואשר לתיעוש של הכפר הערבי. אני רואה איזה

מפעלים מוקמים בכפר - שוב מתפרות, שוב טקסטיל, ובזה לא צריו מהנדסים אלא צריר בעל

בית שיודע להפעיל. אני שוקלת ושואלת אם אנחנו יכולים לבוא בטענות למועצות או לתושבים

או שבכל זאת האחריות מתחלקת והיא נופלת גם עלינו, כמדינה.

נוסף לתעסוקה לאקדמאים יש בעיה של

תעסוקה לצעירים שאינם אקדמאים, צעירים שנאלצים לשטוח כלים ברחוב דיזנגוף. אני רואה

את הכפרים, אני רואה מה יש שם, יש כמה יזמים אבל זה לא מה שצריר להיות. אותו בית-

חרושת שהוקם על-יד הכפר ירקה שינה את פני הכפר, שינה את פני היישוב הדרוזי.

ואם מדברים על טקסטיל - הייתי במתפרות.

רוב העוברות הן ערביות מהכפרים שמוסעות כל בוקר, והמהנדס? - הוא יהודי. אי-אפשר

להגיד שזה קשור לבטחון, זו שטות.

הייתי רוצה לדעת איזה אחוז מהווים

הסטודנים הערביים. האוכלוסיה הערבית מהווה 17% מכלל האוכלוסיה בישראל. כמה אחוזים

מהווים הסטודנטים הערביים מכלל הסטורנטים במרינה?
עי דראושה
כ-5%.

ח' גרוסמו; לבוגר תיכון, ערבי, יש בעיה להתקבל

לאוניברסיטה. מדוע? למה לא בודקים את

הנקודה הזאת?

בנהריה יש קורס להכנה לבחינות כניסה

לאוניברסיטה. תאמינו לי, זה משהו יוצא מן הכלל. זו שלוחה של גבעת חביבה. את זה

אפשר היה לעשות גם בכפר הערבי, וזה היה מקל.

כמה מהאקדמאים הערביים נקלטים באוניברסיטאות?

ע' דראושה; יש שבעה מרצים ערביים בכל הארץ. אני

יכול לתת אפילו את שמותיהם.

איו אף מנהל מחלקה ערבי, באף בית-

חולים בכל הארץ. יש סגו מנהל. איו מנהל מחלקה.

ר' כהו; אני רוצה לומר דברים בתמצית. קודם כל,

שלא תהיה שום טעות, אני חושב שצריך

להגיע למצב שבו ערבים ישראליים ישקיעו להקמת מפעלים, לבניית מערכות וכוי, וזה

צריר לחיות פתוח.

אני מאד מאד ביקורתי על חברת העובדים

וההסתדרות. המחדל בנושא הזה גובל בשערוריה, מכל הבחינות, אבל זו לא הזירה שלנו היום.



ולעצם הענין. עומדת כאן, לדעתי,

מערכת כרורה ופשוטה. יש כאן פוטנציאל עצום לחברה הישראלית במדינת ישראל וזה

יכול ללכת או להשתלבות ולשיתוף פעולה בחברה הישראלית או להגיע לקונפליקט טוטאלי.

זה נתון בידי המדינה. עד עכשיו אין תכנית מפורום ממשלתי מוסמך, אפילו לא תכנית
חלקית, תכנית שייאמר בה
אני הממשלה מתכוונת ללכת בדרכים אלה ואלה, ביוזמה כזו

וכזו כדי שהדבר יתוקן.

אני לא מקבל את העמדה שכאשר רוצים

לפתור את הבעיה אין שום טורק שבודקת את האוניברסיטאות ואת המכון להשתלמות.

הקיפוח קיים לא רק במקום שיש שם

בעיות בטחוניות אלא גם במקומות שאין שם שום קשר לבטחון.

אני מבקש שנפנה למשרד.
היו"ר א' נמיר
היה כאן סגן השר, רוני מילוא. עמוס

גלבוע לא היה. סגן השר הבטיח ללוות

את הוועדה. גם עמוס גלבוע יופיע לגבי טיוטת הדו"ח, שהיא רלוונטית לענין הזה.
ר' כהן
האם זה כולל באיזו שהיא דרו איזו

שהיא תכנית?

אם מה שמסר סגן השר כולל איזו שהיא

תכנית בסיסית שאנחנו כוועדה של הכנסת נוכל להעיר עליה, אני רוצה להיות מעשי. השאלה

היא מתי הדברים מתחילים להגיע למעשה. אני סבור שצריך לשבת על תכנית מעשית ואת זה

חייבים לדרוש מהממשלה.
יי שמאי
אני חושב שחבר-הכנסת דראושה צודק.

יש אפליה. הצבועים מרגיזים אותי.

מדינת ישראל קמה לפני ארבעים שנה. האם חל שיפור בשבע, עשר, עשרים השנים האחרונות?
היו"ר א' נמיר
אני ישבתי שתים-עשרה שנים בוועדת

החינוך והתרבות. אנחנו עסקנו בנושאים

האלה. אני מומחית בתחום הזה. כל הממשלות, בלי יוצא מהכלל, גרמו עוול נורא בנושא

הזה, כל הממשלות. עמדתי בראש ועדה מיוחדת.
ע' דראושה
הבעיות חוזרות על עצמן.
י' שמאי
לא ייתכן שמי שמדברים בעד הערבים יגרמו

לקיפוח.

היום יש רשת כבישים בכפרים ערביים

ויש רשת חשמל. צריך להגיד מתי זה נעשה. להסית את היישוכ הערבי ואת הכפר הערבי, זה

הכי קל.

אם מוסכם שכל קצין בטחון קובע אם

אם יתקבל משכיל ערבי, צריך להגיד מי מחזיק את הייצור הגדול ביותר. מקימים היפרשוק

בנצרת, בהשקעה עצומה. משהו אחר לא יכולים להקים?
ע' דראושה
ההסתדרות הקימה היפרשוק, לפני שנה,

זה המפעל היחידי וזה במקום להקים מפעל

תעשייתי לייצור, מפעל שיעסיק פועלים. מה התוצאה שגרמה הקמת ההיפרשוק? שחנוונים וסוחרים

בנצרת מתלוננים, ובצדק, שגונבים מהם פרנסה.
י' שמאי
בנצרת הקימו היפרקשוק שההשקעה בו

גדולה יותר מההכנסה. אני שואל,

כמה מובטלים יהיו כתוצאה מכן בקרב החנוונים בנצרת?

כשמדברים על מדיניות צריך לשאול

מה רוצים. רוצים להקים ענקים? אל ידברו על אפליה ואל י0יתו את הערבים, יש כאן מדיניות

של בת יענה, מדיניות מרושעת. יש מי שרוצה להשפיל את הערבים. בנושא ההסתדרותי אני לא

יכול לעבור לסדר היום.

בכפר הערבי יש רשויות מקומיות,

מותר שיהיו שם גם מועצות פועלים. הערבים בוועד הפועל הצביעו נגד ההצעה שיוקמו מועצות

פועלים ביישובים שהם רשולות מקומיות, ומה אמרו עלי? אמרו שאני רוצה לפתח שם תאים של

אש"ף.

פחם. יש כפרים יותר קטנים שבהם יש מועצות פועלים.
ע' רראושה
באום אל פחם יש וער.

ר' כהו; בטייבה יש מועצת פועלים. בשפרעם

יש מועצת פועלים.

י' שמאי; אני מביו שהיושבת-ראש מתכוונת

להזמין את נציגי משרד החינוך. אני

עומד בתוקף על כר שיוזמן גם מזכיר ההסתדרות. אני לא רוצה שתהיה צביעות. בנושאים שצריך

לטפל בהם ברצינות, צריך לטפל בהם נכון.

ע' דראושה; בנושא זה, אני לא כל כך מבדיל

בין ההסתדרות לבין אחרים. אני

בעד שילוב שיבטיח שוויון. ותיקון עיוותים ולא יהיה פירוק של תקנים ששייכים לערבים,

וזה, לצערי, נעשה גם בהסתדרות. הבעיה היא יותר רחבה, לצערי הרב. גם בתקופת שלטון הליכוד

לא תיקנו והפערים התרחבו וגם ממשלת האתדות הלאומית לא תיקנה. שני הגושים לא תיקנו

עיוותים והפערים הלכו והתרחבו בכל תחומי החיים.

היו"ר א' נמיר; גם בקרב היהודים, אבל בעוד שבסקטור

היהודי יש גופים שיכולים לטפל,

בסקטור הערבי יש רשויות מקומיות שהן גוף עני ומרושש, בלי תקציבים. כל ראשי המדינה

אומרים שכל המועצות המקומיות מקבלות 30% ממה שהן צריכות לקבל. הרשויות הדרוזיות מקבלות

15% מהתקציב המגיע להן. יש האומרים שיש כאן ענין של שרות צבאי. אני לא רואה את הקשר.

הדרוזים משרתים ובכל זאת הם מופלים לרעה בצורה הגרועה ביותר.

יש בעיה רצינית, ואני מסכימה ע0

חברת-הכנסת גרוסמן, בקשר לגישת שרותי הבטחון, שהיא שלילית. מספיק שמישהו בתקופת לימודיו

בבית-ספר תיכון השתתף בהפגנה של ילדים או חתם על עצומה. נרשם לו שלילי בתיק. כדי לשנות

את השלילי הזה, כשהוא מסיים תיכון, כשהוא מסיים אוניברסיטה ומוכיח שהוא נאמן והמשפחה

שלו הוכיחה נאמנות במשך רורות, זה תהליך שיכול למרר את חייו ואת חיי משפחתו. אני אומרת

את זה מתוך נסיון, אחרי שהתערבתי בנושאים כאלה. לתקן עיוות כזה, לתקן שלילי כזה, זה

שיא הגיהנום.

עם זאת, אני לא חושבת שהבעיה היא

רק של שרותי הבטחון. יש צורן בשינוי המדיניות של הממשלה. אם לא יהיה כך - קשה לשנות

את המערך של ההסתדרות ושל גופים אחרים.



אשל ליוזמות מקומיות, איר אפשר לדרוש

יוזמות מקומיות כאשר אין אזורי פיתוח? אם מישהו יקים מפעל, המפעל שלו יפטיר. אם

היו בעבר נסיונות שערבים הקימו מפעלים, הם הפסירו כי לא היה אזור פיתוח והם לא זכו

להטבות שיש באזור היהורי, וזה יהיה המצב כל עוד לא יוכרז על המיגזר הערבי כאזור פיתוח

א'.

אני ניסיתי להפעיל אנשים שיקימו מפעלים.

הם נפגשו עם השר יעקבי. הם רצו להקים שותפות של יהודים וערבים. יש לי ידיד עם 2.5

מיליון דולר, שמוכן להשקיע בתעשיה. הוא רצה מפעל שיתופי יהודי-ערבי, בנצרת, ויש עוד,

אבל המוסדות ההסתדרותי ים לא עודדו, והממשלתיים חסמו את הדרך. איר אפשר לדרוש מאנשים

להניח כסף על קדן הצבי?

אם לא יהיו אזורי פיתוח במיגזר הערבי,

זה לא ילר.

הקמנו קרן לקידום החינור הטכנולוגי

בסקטור הערבי. בשנה שעברה חיה סכום של 350 אלף דולר לבתי ספר ערביים בעוד שמשרד

החינור נתן 100 אלף דולר בלבד.

בכלל, אני מכירה את הנושא הזה מהיבט

החינור. שנים עסקתי בזה בוועדת החינור והתרבות. אני חושבת שכל הממשלות חטאו בנושא

זה של הטיפול במיגזר הערבי. אני לא רואה התקדמות.

אני לא מתעלמת מההיבט הבטחוני. מי שיגיד

שלא קיימת בעיה בטחונית, הוא לא מתייחס ברצינות לדברים. היחס שלנו לערביי ישראל

נובע מהקונפליקט היהודי-עדבי. אי-אפשר להפריד בין מה שקורה באזור לבין מה שקורה

בישראל. הענין הבטחוני קיים. שיש הגזמה? יש. אני לא מכירה שום מפלגה ציונית שיש

לה משק ושאצלה אין בעיה של עובדים ערבים

כל השנים הייתי נגד הנושא של הביזור.

כשחבר-הכנסת דראושה היה מנהל בית-ספר באיכסל התנגדתי לביזור, כי ידעתי שכאשר הם

חלק מהכל, הם לא מקבלים את המגיע, כי הם לא התחילו מאותה דרגה. אם הערבים, מבחינתם

בצדק, עמדו על כר שהם רוצים מערכת חינור שלהם, גם מבחינות אחרות יש הפרדה למשל, לא

גרים ביחד פרט לערים מעטות.

אני לא תולה תקוות בלשכת היועץ לענייני

ערבים. היא לא יכולה להשפיע, אבל נזמין.

אנחנו צריכים גם את משרד החינור לנושא

הזה, גם את משרד התעשיה והמסחר.

אני מציעה את הסדר הבא: נזמין את מזכיר

חברת העובדים ולקראת הדיון המסכם שלנו נזמין את מזכיר ההסתדרות. יכול להיות שנזמין

גם את התעשיינים באיזה שהוא שלב.
י' שמאי
למזכיר חברת העובדים איו השפעה בהסתדרות.

את לא מכירה את ההיררכיה בהסתדרות.
היו"ר אי נמיר
אני מכירה את ההיררכיה שם.
יי שמאי
אין לו השפעה. הוא בדרר הביתה.
היו"ר אי נמיר
לא נתחיל את הדיון עם מזכ"ל ההסתדרות,

כדאי שהוא יבוא לקראת הדיון המסכם שלנו.
יי שמאי
האם מזכיר חברת העובדים יכול לתת תשובות?
היו"ר אי נמיר
אל נתחיל עכשיו בוויכוח על זה. האם לכל

מי שבא אלינו יש סמכות לתת תשובות?



אני יודעת לשרות התעסוקה ולביטוח לאומי

אין רישום מיהו יהודי ומיהו ערני. אני אומרת לשרות התעסוקה, אני יודעת שאצלכם לא

כתוב מיהו יהודי ומיהו ערבי אבל אני יודעת שאתם יודעים מיהו מי. לכן אני מבקשת שנקבל

ממכם מדגם על אקדמאים בחיפה. אנחנו לא רוצים מספרים למריחה. אנחנו רוצים לדעת מה

אפשר לעשות.

ולביטוח הלאומי אני אומרת, יש לשכה

שלכם בנצרת, ניקח את נצרת כמדגם.בלי נתונים סטאטיסטיים לא נוכל להתמודד עם הבעיה.

הישיבה הבאה תהיה בעוד כשבועיים. אני

מקווה שבישיבה הבאה ישתתפו גם הערבים שהוזמנו לישיבה זו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50.

קוד המקור של הנתונים