הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 367

מישיבת ועדת תעבורה והרווחה

ביום ד' ה' בחשוון התשמ"ח - 28 באוקטובר 1987, בשעה 9.00

נכחו

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

א' שוסטק

י' שמאי

שר העבודה והרווחה מ' קצב

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

י' ברק - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה

נ' אורי - ממונה על יחסי עבודה, משרד העבודה והרווחה

א' פיקל - דובר משרד העבודה והרווחה

ע' בן-ארי - עוזרת לשר העבודה והרווחה

י' לוי - משרד המשפטים

ש' כהן - המוסד לביטוח לאומי

די ראם - מנכ"ל "המשקם"

חי הברפלד - יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

אי זיילוני - סגן ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

ח' אביב - מזכיר הסתדרות הפועלים החקלאיים, ההסתדרות

י' ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

יי גטניו - מנהל אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

מי הילב - מנהל מחלקת משפט עבודה, התאחדות התעשיינים

חי ישראל - ראש מדור הדרכה, התאחדות התעשיינים

פרופ' ר' בן-ישראל - יועצת לוועדה

רכזת מידע; יי גידלי

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) הצעות לסדר

2) דיווח על ביצוע חוק שכר מינימום



הצעות לסדר

בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה ומקדמת

בברכה את כל האורחים שלנו.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת רן כהן.

גברתי היושבת-ראש, אני לא יודע אם

חברי הוועדה והאורחים המכובדים יודעים

שלפני מספר ימים הוכתה בידי אחת הבריונים היוזמת והמנהלת של המעון לנשים מוכות, רות רזניק,

בהרצליה. היא נפגעה וקיבלה זעזוע מוח. אנחנו שולחים ברכה להחלמתה. המכה הוא בן של

אחת החוסות במעון, שהיא אשה מוכה במשך הרבה מאד שנים.

אני חושב שמן הדין שהמשטרה תגביר

את הפעילות שלה למניעת נגישות מהסוג הזה לעובדת ציבורית, ותביא את העבריין לדין.

אנחנו מכירים מקרוב את רות רזניק.

נשלח ברכות להחלמתה. רות עברה איומים

מאד מאד קשים.

והפעם היא הוכתה ממש.

דיווח על ביצוע חוק שכר מינימום

הנושא שעל סדר-היום שלנו הוא דיווח על

ביצוע חוק שכר מינימום. ביקשנו מהשר

הממונה על החוק, שר העבודה והרווחה, מטה קצב, לדווח לנו מה נעשה, מה הכלים שהמשרד

מעמיד באופן קבוע ליישומו של החוק ומה הבעיות שנתקלים בהן.

אנחנו חוקקנו חוק שהעקרון שלו הוא

תשלום שכר מינימלי של 45% מהשכר הממוצע. תוך משא-ומתן עם התעשיינים, וביום האחרון

טל החקיקה, הסכמנו שהביצוע של התשלום לפי החוק יהיה בשני שלבים, הראשון ב-1 באפריל

והשני ב-1 באוקטובר, אז צריך היה להגיע לסכום כולל של 581 שקל. במהלך הביצוע, אדוני

השר, היו שני ויכוחים, ואני שמחה שהם באו על פתרונם. היום לא נתייחס לדברים שמצאו

את פתרונם, אבל אלה נקודות שחשוב שתדעו שביחס אליהן צריר לעמוד על המשמר. היה ויכוח

אם תוספת הוותק כלולה בשכר המינימום או לא. לאחר ויכוח עם משפטנים, גם המשנה ליועץ

המשפטי לממשלה, הוכר באופן חד-משמעי שהוותק לא כלול, וזה נאמר במפורש בחוק. הוויכוח

השני היה לאחרונה, כאשר היה צריר לסגור את השעור של 45% ולהגיע לסכום שהיה נכון לאותו

רגע - 581 שקל. ימים ספורים לפני כן הוחלט על תוספת לכלל העובדים במשק, תוספת של 5%,

ואז התחיל ויכוח אם התוספת הזאת כלולה או אינה כלולה. לשמחתנו, גם בנושא זה אנחנו

לא צריכים לדון היום משום שהתברר שזה נוסף ל-581 שקל.

אני מדגישה את הדברים האלה משום שהוויכוחים

הבלתי פוסקים עם נציבות שרות המדינה קצת מטרידים אותנו. כל פעם שיש תוספות שכר במשק

מתחיל ויכוח עם נציבות שרות המדינה. זו אחת הנקודות שאני מעריכה שיהיו עליה ויכוחים

כל פעם שתהיה תוספת לכלל העובדים במשק.

אדוני השר, היינו צריכים לקבל ממך

תקנות בנושא נערים עובדים ו"המשקם". בנושא נערים עובדים הושג הסכם טוב בין ההסתדרות

לבין המעסיקים והממשלה, ובשבוע החולף התקנות הועברו לוועדת העבודה והרווחה. הנושא

הכבד מכל הבחינות שנשאר לפנינו, שהוא בעיה כאובה וקשה שחייבים למצוא לה פתרון מיד זה

הנושא של תקנות לעובדי "המשקם".

לעובדים מוגבלים.

כן, כפי שמוגדר בחוק.



אני זוכרת את הדיון שהיה בוועדה. יצחק

ברק הציג את עמדת המשרד. הוויכוח היה

גם עקרוני. בכל זאת, זה לא אנשים שעובדים ממש. אלה אנשים שבמקום שישארו בבית נמצאה

להם מסגרת של תעסוקה. הסכמנו אז שהם יוצאו מכלל החוק ושלגביהם צריר לאשר תקנות.

לפי נתונים שהעביר לנו יושב ראש האגף

לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שמונחים לפנינו, מתברר שבעוד שבעבר קיבלו עובדי "המשקם"

שכר שהיווה 80% משכר המינימום באותה שעה, על-פי הסכם, הרי היום השכר שהם מקבלים

מהווה 43% בלבד משכר המינימום. לפני מספר חודשים נזדמן לי לשוחח עם עובדים במפעל

של "המשקם" בנהריה, מפעל יפה. שוחחתי עם עובדים, כולם מוגבלים, הם בכו. הם עובדים.

הם מרגישים שהם עוזרים לחברה אבל הם מקבלים שכר זעום. הוויכוח הוא על כסך. אני לא

מעלה על הדעת שמישהו לא רוצה לשלם להם. מוכרחים לטכס עצה ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר

לקבוצה הזאת.

בביקורים שלי במקומות עבודה, ואמרתי זאת גם

ליושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, אני רואה את החוזרים של התאחדות התעשיינים ביחס לשכר

מינימום. נדמה לי שברשויות המקומיות יש בעיות בנוגע לשכר מינימום. כפי שאמרתי, התאחדות

התעשיינים משתפת פעולה בנוגע לחוק שכר מינימום ונעשית מצידם פעולת הסברה גדולה מאד.

עם זאת, ברשויות המקומיות יש בעיות אם כי אני שומעת שהמצב עכשיו יותר טוב. לנו אין

כלים לפקח על ביצוע החוק ולכן חשוב איר ערוך המשרד כרי שהחוק הזה יבוצע יותר טוב

מחוק ביטוח סיעוד.

ח' הברפלד; אנחנו דנים כרגע על האוכלוסיה הכי חלשה בחברה

הישראלית. לדעתי, נכון עשתה החברה הישראלית

שמאפשרת להם בכלל תעסוקה כלשהי, שיחושו שהם בני אדם. כולם הגיעו למסקנה שצריר לתת להם

אפשרות לתעסוקה, ובאמצעות חברת "המשקם" הם מועסקים ולמרות המוגבלות שלהם חלק מהם

עושים עבודה יוצרת הנותנת גם תוצאות בשטח.

טיפלנו באוכלוסיה הזאת באופן חריג. זו

אוכלוסיה שצריך לתת לה תשובות כדי שהאנשים יוכלו להתקיים בכבוד. עד שחוקק חוק שכר

מינימום, כשהיו הסכמים, תמיד הכנסנו את האוכלוסיה הזאת למסגרת של שכר מינימום,

בהפחתה, כלומר 80% משכר המינימום.

אי שוסטק; זה היה מפורש?

זה היה בהסכמים?

חי הברפלד; זה היה מעוגן בהסכמים,

כאשר התקבל חוק שכר מינימום, הוועדה

הוציאה מהמסגרת, במודע, את "המשקם" ואת הנוער העובד וסיכמה שאנחנו נבקש ממשרד העבודה

והרווחה שימצא את הדרן ואת השיטה ויציע הצעות שלו. לגבי הנוער העובד הוא קיבל את

ההסכם שנחתם בינינו לבין המעסיקים. אבל עובדי "המשקם", הם עדיין ממשיכים לקבל אותו

שכר כמו שקיבלו בעבר, אם כי החוק הוא מ-1 באפריל 1987. השכר היומי של החברים האלה

הוא 9.10 שקלים, נכון להיום.

אנחנו תובעים ומבקשים שישאר המצב שהיה,

שהעובדים האלה, שלמרות המוגבלות שלהם עושים עבודה, יקבלו 80% משכר המינימום, זאת

אומרת מ-581 שקל, שזה שכר המינימום היום.

אני חושב שהאנשים האלה ראויים שנטפל בהם,

כי הט לא יכולים לטפל בזה. רק אנחנו יכולים לעזור להם. מה עוד, שיש מי שמנסה להסביר

שאם הם ינסו לעוור לעצמם - הם ימצאו את עצמם מחוץ למקומות שהם נמצאים בהם היום. אני

חושב שאסור לעשות את זה.



אני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות

לעצמה למצוא את המקורות כדי לשלם למועסקים האלה, כ-4,000 עובדים, את המעט שכמעט,

שיוכלו להתקיים בכבוד וירגישו שהם אזרחים שעדיין שווים משהו, שהם יכולים להביא

תועלת לחברה, שירגישו שהם יוצאים בבוקר לעבודה, מפרנסים את עצמם ולא תלויים בסעד

או בקרנות שמיועדות למי שאינו יכול לעבוד.

אני מכיד את הרגישות של השר לחברה החלשה.

אני מבקש שנגיע לסיכום ושהחברים האלה יקבלו סוף סוף מה שאנחנו חושבים שהם זכאים וראויים

לו.

בבקשה, יוסף גטניו מהתאחדות התעשיינים,

האם יש לך מה לומר בנושא של ביצוע החוק?

קודם כל כמה מלים כלליות על השלכות

והשפעות, ולא רק מבחינת ביצוע.

אודה על האמת ואומר שעדיין אין לנו נתונים

בדוקים מה ההשלכות של החקיקה וההצמדה לשכר הממוצע על המשק, על התעסוקה, על האינפלציה,

על זחילת שכר. בינתיים אני יכול לומר כמה תחושות ולציין שקיבלנו על עצמנו לערוך מחקר

ברמה אקדמית. במסגרת הדיונים הפנימיים שהתקיימו אצלנו על השלכות החקיקה על כל הגורמים

הכלכליים במשק, קיבלנו על עצמנו לערוך מחקר בענין זה ולא להסתפק בנתועים ארעיים.

אנחנו חושבים שיש השפעות. ייתכן שההשפעות

באו על קרקע נוחה יחסיה מחודש אפריל עד היום, זאת אומרת רמת תעסוקה גבוהה יחסית

ותכנית כלכלית שמצליחה, גורמים שהחלישו את ההשפעות הכלכליות שהתרענו עליהן. אנחנו

עדיין חושבים שלאורך זמן יהיו השפעות שליליות. אין לזה קשר לכך שאנחנו משתפים פעולה

בקשר לביצעו החוק. לאחר שנחקק חוק, נעמוד ונשמור על ביצועו.

נדמה לי שמערכת השכר במדינת ישראל קיבלה

הקשחת יתר. עכשיו יש הצמדה למעלה ולמטה. נשארו רק העומדים באמצע, שלא צמודים לשכר

הממוצע במשק. לגבי היתר יש הצמרה - הבכירים שצמודים לשכר הממוצע, ויש הצמדה של השכר

התחתון. נשארים עשרות אלפי עוברים ששכרם לא צמוד, והם ברמות המקצועיות. אני חושב שזה

תהליך שלילי.

אתה אומר שבניגוד לתחזיות שלכם בעת

הדיונים על חוק שכר מינימום, מה שקרה

בפועל, וזה מה שאני רואה, שחלק ניכר של העובדים מוצמדים כלפי מטה ולכן השכבה של מקבלי

שכר מינימום גדולה יותר מאשר בעבר.

זה לא אמרתי.

זה מה שהבנתי וזה מה שיש בשטח. זה לא

נכון?

יכול להיות שזה נכון. זה מראה שהשיטה

של הצמדה לשכר ממוצע מכסה תחום יותר

גדול של עובדים במשק.

איזה קבוצות? אלה שהיו מתחת לסכום?

איפה הקבוצה הגדולה?

התוספות שהיו, ונדמה לי שבחודש אפריל

תהיה עליה מאד משמעותית של הסכום, זה

גורף טבלאות ורמות שכר כלפי מעלה. זה שהמשק העסקי עלה השנה ב-7% למרות שהיינו מאד

מאופקים, זה חלק מהתופעה של כלפי מעלה. אנחנו נחזה בחלק השני של האמצעים וזה ישפיע על

מערכת השכר.



מבחינת הפעילות השוטפת, הצעתי שנקים

ועדת מעקב של ההסתדרות ומשדד העבודה

והרווחה, ואני מרשה לעצמי לדווח שהתכנסנו פעם אחת, כי אלי פז חולה. דיברנו על

דרכים איר לאכוף את החוק ואיר לקבל מקורות אינפורמציה לגבי מה שלא "קרוב לפנסים",

ובחשיכה הזאת יש רבים, ואיר לדחוף את הנושא במיגזר הערבי. דיברנו על דרכים של

שיתוף פעולה כדי לדחוף את העניו ולטפל בו, להגברת האכיפה.

נחתם הסכם על נוער עובד. אני רוצה

לקוות שהוא יופעל על-ידי תקנות לגבי כלל המשק.

לנו היתה בזמנו הערה לגבי נכים שאינם

שייכים למפעלים מוגנים. ההנחה שלנו היתה שנכים שעובדים בתעשיה הפרטית או בסקטור

העסקי הפרטי, ופנסיונרים, יש לגביהם בעיה, ופה עולה המשקל של הערר הכספי של השכר,

והשכר הריאלי עולה, ולפעמים יש קשיים בהעסקה מבחינה זו שהמעסיק עושה חישוב אם כדאי

לו להעסיק נכה או פנסיונר. אני רוצה להתריע על התופעה הזאת. בזמנו הסכמנו להוציא

פנסיונרים ונכים ממסגרת חוק שכר מינימום.אני חושב שנעשה נכוו אם נוציא או לפחות

נקבע קריטריון שהוא סמור לשכר מינימום - שלחתי מכתבים לשר וליושבת-ראש הוועדה -

כמו שיש ב"המשקם", לגבי נכים שמועסקים בתעשיה, בהנחה שמדובר על נכות שמצדיקה זאת,

ואני לא מדבר על נכים שדרגת נכותם 2%, כדי לא לפגוע בנכים האלה.

היו"ר א' נמיר; קבענו בחוק, למגינת לבנו, שפרמיה עד

30% תיכלל בשכר המינימום. יש תעשיינים

שאפריורי מכניסים 30% בלי שלעובדים יש פרמיות, כדי להגיע לשכר המינימום. זאת אומרת,

גם אם לעובדים איו פרמיה, הם מוסיפים 30% לתור השכר שלהם, וראיתי את זה במפעלים

גדולים ומכובדים. זאת אומרת שאותם עובדים לא מקבלים למעשה שכר מינימום. העברתי

אליכם את שמות המפעלים האלה ואתם הבטחתם שתעשו בדיקה.

יי גטניו; אני לא זוכר שמות של מפעלים שנמסרו.

אם נמסרו, נבדוק. היה מפעל אחד בבית-

שאו, והוא אמר שהוא משלם הרבה מעל לשכר מינימום.

היו"ר אי נמיר; אמר, זה לא מספיק. צריר להביא תלושים.

אנילא קיבלתיתשובה. דיברתי אתכם על

מפעל נוסף.

נשמע את דברי השר, בבקשה.

לא ידעתי על מכתבו של חיים הברפלד.

נתבקשתי להתייחס לחוק שכר מינימום.

אני רוצה להקדים ולומר שביקשתי שלדיונים שיש להם משמעויות כספיות יוזמו נציג

האוצר. אני לא רוצה לדבר כמי שמייצג את הממשלה.

היו"ר אי נמיר; אתמול אחרי הצהריים קיבלתי מכתב

ממר יעקב דנוו, הממונה על השכר והסכמי

עבודה, ואקרא אותו לחברי הוועדה. "הנדוו; דיווח חוק שכר מינימום - ישיבת הוועדה.

לצערי הרב לא נוכל להשתתף בישיבת הוועדה הקבועה ליום 28.10.87. לפיכר מצאנו לנכוו

לדווח בכתב כי חוק שכר המינימום מיושם בשרות המדינה לכלל העובדים הזכאים לו. שעור

שכר המינימום כיום הינו 581.30 ש"ח, כתוצאה מתוספת היוקר שניתנה על 551 ש"ח על

פי החוק, מיום 1 באוקטובר. עוד נצייו כי כתוצאה מהוצאת רכיב הוותק, הוכפל כנראה

מספר מקבלי ההשלמה על-פי החוק. חילוקי דעות אם ישנם מתבררים עם משרד העבודה וההסתדרות

ואנו מבצעים במשותף ככל שנדרש, בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה." עד כאו מכתבו של

המונה על השכר.



כשקיבלתי את המכתב טלפנתי לסגן שר האוצר,

עדי אמוראי, שהוא אחראי על הקשר ביו האוצר לווערות הכנסת, ואמרתי לו שאני חושבת

שהמכתב הזה קצת מחוצף, וביקשתי התערבותו. תשובה עדייו לא קיבלתי ואיו כאו אף נציג

שלהם.

תוך כדי הישיבה נבדוק אם נכוו שהוכפל

מספר מקבלי ההשלמה.

שר העבודה והרווחה מי קצב; המשרד, מאז שהתקבל החוק, נקט בצעדים

כדי להבטיח את ביצועו התקיו והמלא של

החוק. במוסד לביטוח לאומי נעשו הסדרים מיוחדים, כולל טיפול בתלונות על אי-ביצוע

החוק. גם בשרות התעסוקה נעשו הסדרים. היו אלי פניות על כר ששרות התעסוקה רושם

סרוב למובטל שמסרב לעבוד מתחת לשכר. החלטנו לא לבטל את הזכאות אם אנחנו יודעים

מראש שמקום העבודה משלם פחות. במשרד נקבעו מפקחים מיוחדים האחראים על ביצוע החוק.

אלי פז ממונה על ביצוע החוק. נעשו תאומים עם ההסתדרות הכללית, עם התאחדות התעשיינים

ועם האוצר. אנחנו ערים לכך שהחוק מחייב השלמות אחדות. ועדת העבודה והרווחה והכנסת

השאירו, במודע, כמה וכמה פתחים; או בגלל לחץ זמו או מפני שהיה קשה לקבל סיכומים,

קיבלו את החוק כמו שהוא והשאירו לי התקנת תקנות, אם כי הייתי מעדיף שהנושאים יהיו

מסוכמים ולא יהיה צורך בתקנות.

א' שוסטק; המפקחים מבצעים ביקורים?

שר העבודה והרווחה מ' קצב; כו.

א' שוסטק; ויש דיווח מה מצאו בשטח?

שר העבודה והרווחה מי קצב; בדרך כלל החוק מתבצע.

יי שמאי; האם היו מקרים שפנו לבית המשפט?

י' ברק; בחוק נקבע שלא רק העובד יכול להגיש

תביעה אלא גם ההסתדרות וגופים יציגים

יכולים לפנות בשם העובד.

פרופ' ר' בו-ישראל; יש שתי דרכים לאכוף. מי שלא משלם עובר

עבירה פלילית, וזה עניינו של המשרד.

משרד העבודה צריך להגיש תביעות פליליות ועל-ידי זה לשמש גורם מרתיע לגבי מעבידים.

כשמדברים על תביעה אזרחית, יכול הארגון היציג לתבוע את מקום העבודה. היו פניות

אבל המדינה קיבלה את הפירוש שניתו ולא היה צורן בתביעה.

שר העבודה והרווחה מי קצב; שכר המינימום מאז חודש אפריל, כאחוז

מהשכר הממוצע על פי חוק הוא 42.9%.

כאחוז מהשכר הממוצע בפועל הוא היה; ב-1 באפריל 1987 - 39.4%; ב-1 ביוני - 34.8%;

ב-1 ביולי - 36.7%; ב-1 באוגוסט - 38.9%; ב-1 בספטמבר - 38.6%; ב-1 באוקטובר -

39.5%

היו"ר אי נמיר; האם את שכר המינימום צייר לשלם על פי

השכר הממוצע בפועל?

שר העבודה והרווחה מי קצב; לא, אלא על פי החוק. מאז חודש אפריל זה

היה 42.9% .

היו"ר אי נמיר; כמה זה ב-1 באוקטובר על פי החוק?

שי כהו; השכר הממוצע על פי החוק משתנה במועדי

תשלום תוספת היוקר. מועד השינוי הוא

מקרי, הוא כפוף לתשלום המועד של תוספת היוקר.



אני חוזר ואומר שהשכר הממוצע על פי

חוק תלוי במשתנים חיצויים, כגון תוספת היוקר, ולכן יש מקריות. בחודשים מארס-ספטמבר 1987

לא חל שינוי בשכר הממוצע, כי לא שולמה תוספת יוקר. לעומת זאת, בחודש אוקטובר היתה

הגדלה בגלל הצטברות של השכר בפועל בתקופה הזאת. זאת אומרת, ככל שמועדי העדכון יותר

רחוקים כר השינוי גדולה יותר. לכן צריך להסתכל על שכר המינימום בהשוואה למה שקורה

לשכר הממוצע על פי חוק לאורך זמן ולא להתבסס על חודש מקרי אחד.

היו"ר אי נמיר; אתם עושים ממוצע אחת לשלושה חודשים?

מתי אתם עושים ממוצע?

ש' כהן; כל פעם שמשלמים תוספת יוקר.

כפי שאמרתי, הכנסת אישרה בחקיקתה אפשרות

להשלמה על-ידי תקנות. בעניו הנוער, כפי

שאמר חיים הברפלד, הצדדים הגיעו להסכם, אני חתמתי על ההצעה והיא הועברה לוועדה. זה

מותנה באישור הוועדה.

היו"ר אי נמיר; אני מקווה שנדון על כך בשבוע הבא.

שר העבודה והרווחה מ' קצב; המדיניות היא להשאיר לצדדים את הנושאים

השנויים במחלוקת, וזה הכלל בענין עובדים

נכים, מוגבלים ונוער. בענין עובדים מוגבלים אין עדיין סיכום. אולי יהיה שלב שלא נוכל

להמתין לצדדים ונצטרך להתערב בצורה יותר פעילה. אני מבקש להבהיר שמדובר על כל העובדים

המוגבלים במשק ולא רק על "המשקם".

בישיבתה ביום ראשון השבוע אישרה הממשלה

הצעת חוק שהיגשתי בדבר העסקת נכים. זו הצעת חוק המחייבת כל מעסיק המעסיק למעלה מ-100

עובדים, להעסיק 1% של נכים שדרגת נכותם 40% ומעלה. הוצאנו מהכלל, על פי בקשת שר

המשטרה, את שרות בתי הסוהר וצה"ל, לא את המשטרה.

אני חושב שהנכים לא מנוצלים במשק הישראלי.

העסקת נכים, מעבר לנושא הזה מבחינת הנכה, יש בה תועלת. הנכים מסוגלים להביא תועלת

מבחינה משקית-כלכלית, שלא לדבר על החשיבות הסוציאלית שיש בזה. אנחנו צריכים לעשות

מירב המאמצים כדי שמספר גדול של נכים ייקלטו במערכת. אני שמח שגם התאחדות התעשיינים

והמעסיקים הביעו הסכמה להצעת החוק שהתקבלה.

יי ברק; ארגוני המעסיקים הביעו הסתייגות.

יי גטניו; הסתייגות לגבי החובה.

שר העבודה והרווחה מי קצב; אנחנו מדברים על אחוז אחד על כל

עובדים, זאת אומרת חובה להעסיק נכה

אחד על מאה עובדים, מה האסון? מה גם שמוסר העבודה של הנכים יותר גבוה. נכה אחד

מתוך מאה עובדים זה מעט מאד, מה גם שהם מכסים את עלויות האחזקה שלהם.

יי גטניו; יש גם חוק ביחס לנכי צה"ל.

היו"ר אי נמיר; אילו הייתם עושים את זה מרצונכם לא היה

צורך בחוק.

שר העבודה והרווחה מי קצב; כפי שאמרתי, הממשלה אישרה השבוע את הצעת

החוק.

אין לי ספק שככל שנקדים ונקלוט מוגבלים

במערכות השונות, כך הם יהיו פחות תלויים במערכת הסוציאלית. יש חולי נפש, נכים עם

דרגות נכות שונות וצריך לעשות מאמץ כדי שייקלטו.



ביחס לעוורים - ההסתדרות לא מעורבת שם.

אנחנו משלמים שעור של 30% השכר המשולם ב"המשקם". אין ספק שזה שכר נמור. אני בטוח

שהאיש זכאי ליותר.

פה עולה שיקול נוסף. אני מקבל הרבה מאד

אנחנו נשלם לנכה את השכר. אנחנו מבקשים שאתם תעסיקו אותו,

כדי שהוא לא יהיה בבית. ההתייחסות לתעסוקתו של הנכה היא שיקומית יותר מאשר כלכלית

וזו צריכה להיות נקודת המוצא.

הנכים והמוגבלים זכאים בהחלט להכנסות

הרבה יותר גבוהות. השאלה היא איר זה יכול להשפיע ומה תהיינה ההשלכות על סר כל העסקת

הנכים. עם זאת, אני אומר במלוא האחריות שאם אני צריר לתת הוראה למנכ"ל "המשקם" שיעלה

ב-1% את שכר הנכים וזה יגרום להקטנת המועסקים - לא אתן לו הוראה כזו. להיפר, אילו

יכולתי הייתי נותן הוראה שיפחית את השכר ב-1% ויגדיל את מספר המועסקים ב-1% כי

עניו ההעסקה יותר חשוב מאשר העניו הכלכלי, שזה עניו של שרותי הרווחה.

המועסקים ב"המשקם" מקבלים תשלום מהביטוח

הלאומי. הםיפסיקו לעבוד - יקבלו יותר.

55% מעובדי "המשקם" מקבלים קיצבת נכות,

22% מקבלים קיצבת זיקנה, 16% מקבלים הבטחה

נוספת, 5% פנסיות אחרות ורק ל-2% מעובדי "המשקם" איו הכנסות אחרות.

אני חוזר ואומר: לי יותר חשוב שפחות

נכים ומוגבלים ישארו בבית. אם אני יכול גם לשפר את הכנסתם וגם לקלוט יותר מהם בעבודה,

זה דבר אידיאלי. לכו חשוב היה שנציג האוצר יהיה פה. שיפור השכר היום - זה דבר שאני

גם כו מעוני יו פה אבל פירוש הדבר לצמצם את מספר המועסקים ב"המשקם", ובענין זה יש

לחץ של האוצר. אם אנחנו מצמצמים את מספר המועסקים המוגבלים, אנחנו מחטיאים את המטרה

העיקרית

ולמה הוועדה לא מתייחסת לחולי נפש?

האם כאו איו להסתדרות מה לומר? ומה עם המפגרים שמועסקים, האם להם לא מגיע שכר

יותר גבוה, במפעלים מוגנים? גם להם מגיע שכר יותר גבוה. והעוורים, בוודאי.

לפי החוק מגיע להם, לעובדים מוגבלים

המועסקים במפעלים שהאוצר שותף בהם.

אני חושב שההתייחסות של הוועדה לא

צריכה להצטמצם לגבי העובדים ב"המשקם".

צריר להתייחס גם לבעיית המפגרים, חולי נפש ובעלי נכויות אחרות.

נוצר פה הרושם כאילו חברת "המשקם" לא

עומדת בהסכם. אני רוצה לומר שחברת "המשקם" אינה סוטה מההסכם ומהחוק, עד לרגע זה.

כפי שאמרתי, אני מכיר שמבחינה ציבורית וכ' יש הצדקה להעלאת השכר. לפי ההסכם, החברה

צריכה לשלם 80% מהכנסת המינימום ולא משכר המינימום, וכר היא נוהגת.

אני ביקשתי, והיועצים המשפטיים, גם של

הביטוח הלאומי וגם של משרד העבודה, בוחנים את האפשרות לעשות שילוב של כל המערכות

כר שנוכל גם לשפר את ההכנסה של המוגבל שמועסק בחברת "המשקם" וגם להגדיל את מספר

הנכים המועסקים ב"המשקם". צריכה להיות מערכת מתואמת, ואפשר ליצור את זה. צריר להיות

שיתוף פעולה ותאום שיאפשרו להגדיל את ההכנסה של המוגבל ויתנו לחברת "המשקם" ולעוד

מפעלים מפעלים מוגנים אפשרות להגדיל את מספר המועסקים. מנהל "המשקם" קיבל הנחיה

להגריל את מספר העוברים עם רמת מוגבלות קשה. יש פיצוי כלכלי אדיר לקלוט עובדים

עם מוגבלות קלה שהם יוכלו להגדיל את ההכנסת של "המשקם", אבל לא זו צריכה להיות הגישה.

החברה נוערה לתת שיקום ולא יכול להיות שהיא תקלוט רק את בעלי המוגבלות הקלה. רווקה

חברת "המשקם% לא יכולה לפעול אר ורק מתור שיקולים כלכליים. היא לא יכולה להתחרות

בשיקולי רווח בלבד.



הקמנו במשרד ועדה שתקבע את גובה השכר שצריך

להיות למוגבלים השונים -מפגרים, נכים חולי נפש. בראש הוועדה עומד היועץ המשפטי של

המשרד. אנחנו בוחנים רעיונות ואפשרויות. אני מקווה שנוכל לגמור את זה בראשית חודש

דצמבר. יכול להיות שנבוא בהצעה לוועדה, הצעה שתדבר על דרגות נכות שונות.

לגבי התקנות?

כן.

נציע דיפרנציאציה בשכר. בוחנים את ההצעה.

צריך לבוא בדברים עם גורמים שונים.

זאת אומרת, שוב ועדות רפואיות.

בעניו ועדות רפואיות, אין לכם ענין עם הביטוח

הלאומי. 60% מהקביעות של משרר הבריאות,

מתברר שהו היו לא נכונות. על מה התלונה?

העברתי הצעה שהעניו יהיה במשרד אחד. לא

קיבלתי תשובה להצעה שלי. אני מוכן להעביר למשרד הבריאות את כל ענין הטיפול בנכים

וקביעת שעורי הנכות. אני מוכן לעשות את זה מהיום למחר. אם הוא לא מוכן - אני מוכן

לקבל את זה.

זה צריך להיות במשרד אחד. תיתן לנו הצעה

בכתב.

זה רשום בפרוטוקולים של הוועדה. לפני

שנה הודעתי שאני מוכן להעביר הכל למשרד

הבריאות או לקבל הכל. הודעתי את זה פה, לפני שנה. אני מחכה שמשרד הבריאות יחליט;

או שהוא משפר את עבודת הוועדות הרפואיות או שהוא לוקח את כל האחריות לטיפול בנכים,

או שהוא מעביר אלי. אני אכבד בל הצעה שתתקבל על-ידי משרד הבריאות. זה נאמר לוועדה

ואני מקווה שזה רשום בפרוטוקול. ביום שני יש לי פגישה עם שרת הבריאות.

הוועדה שאני מדבר עליה, שהיועץ המשפטי

עומד בראשה, מנסה לנסח את התקנות. במקביל מתנהל משא-ומתן על גובה שכר המינימום גם

בחברת "המשקם", כשמנכ"ל "המשקם" והחברה נקרעים ביו הרצון להעלות את השכר לבין הלחץ

הכלכלי שהעלאת השכר עלולה להשליך על מספר המועסקים, ואני לא אסכים לכך.

לפי הנתונים של חיים הברפלד, חברת "המשקם"

משלמת לעובדים סכום של 9.10 שקלים ליום. הוא מציע 10.50 שקלים ליום החל מ-1 באפריל.

מדווחים לי שהחברה משלמת 9.56 שקלים פלוד תנאים סוציאליים בגובה של 5%.

ובענין משפחות המקבלות הבטחת הכנסה.

בחודש אפריל 1986 32 אלף משפחות קיבלו הבטחת הכנסה; באפריל 1987 - 30,400. בחודש

אוקטובר 1987 - 23 אלף משפחות קיבלו הבטחת הכנסה.

אני מציע בשלב הזה לוועדה לאפשר ליועץ

המשפטי שלנו לגמור את ניסוח התקנות. הוועדה היתה ערה לכד שהנושא לא פשוט. אם נצליח

להגיע להסדר על גובה שכר המינימום, נערכו את הוועדה ונדווח לה.

ועדת העבודה והרווחה תבעה שיהיה צוות

משותף למשרד העבודה והרווחה, המעסיקים

וההסתדרות, לטיפול ביישום החוק. לפי מיטב ידיעתי, לא הוגשו תביעות פליליות. שום

ארגון לא הגיש תביעה בקשר ליישום החוק.



בוועדה המשותפת, כר אני מקווה, ננסה למצוא

פתרון לבעיות שביישום החוק. יש תביעות מהמעסיקים בענין יישום החוק, זה נובע ממה קנאמר

בסעיף 3(ב)(3) לחוק "תוספת קבועה לעובד המשתלמת עקב עבודתו". יש הענין של מענק אי-

העדרות ועושים בזה שימוש לרעה מכיוון שזו לא תוספת קבועה המשתלמת עקב העבודה. יש

מעסיקים שמכניסים את זה לשכר, כמו הענין של הוותק.

היו"ר א' נמיר; כמו הפרמיה.

ר' כהן; המעסיקים רצון להבדיל בין עובדים שמתמידים

לבוא לעבודה לבין עובדים שלא באים לעבודה.

אם הם לא משלמים הם מבטלים את העיקרון הזה.

א' ז'ילוני; אני מדבר כרגע על דברים שהם לא תוספת קבועה.

הסתדרות הפקידים ראתה משהו משונה במעונות

יום.

כדאי להגיש את זה.

אם המעסיקים מוצאים פירצה במקום שבו צריך

להגן על העובדים, אז גם להם מותר.

האם ממועצות הפועלים אין לכם אינפורמציה

על אי-קיום החוק הזה בדבר תשלום שכר מינימום?

האם יש יישום מלא של החוק?

יש משחקים של המעסיקים בענין אי-העדרות

ופרמיות. על היתר, לידיעתי, אין בעיות.

נאמר שהצדדים יעשו מאמץ לטפל בנושא הפרמיות.

זה נושא שעומד על סדר היום. אני יודע שלמעסיקים יש עמדה די נוקשה בענין הזה.

אני מקווה ששתי הסוגיות תמצאנה את פתרונן

במסגרת הוועדה המשולשת ולא נצטרך להפעיל את אפשרות התביעה על-ידי הארגון היציג.

וחברת "המשקם". בדרן כלל, גם השר אמר את

זה, ב"המשקם" הלכו בעקבות שכר המינימום. בהסכם שנחתם בינינו לבין המעסיקים קבעו כלל

שהשכר הוא בשעור של 80%. קראו לזה "הסכם קיבוצי בדבר הכנסת מינימום". אחר-כר דיברו

על שכר. הנוהג היה תשלום של 80%.

מעולם לא דובר על שכר מינימום. דובר על

הכנסה.

פעם זה היה תסכם בדבר הכנסת מינימום. ההסכם

האחרון הוא בדבר שכר מינימום, שהמשמעות שלו

היא הכנסה.

מ-31 במארס 1987, לאחר שהגענו לנקודת משבר

ואחרי שחוקק חוק שכר מינימום, אי-אפשר לעשות שימוש בהסכם שהיה בעבר. לכן אנחנו אומרים,

מה שהחליף את ההסדר בדבר הכנסת מינימום, שנעשה חוק שכר מינימום, אנחנו רוצים שהוא יחיה

בסיס גם ב"המשקם".



יש נושא של עוורים, מוגבלים ארורים,

לא שפויים. אני לא מתעלם מהצד שרצוי שהם יהיו מועסקים. לגבי "המשקם" ידוע מקרמת

דנא איר משלמים. אנחנו מושכים את הנושא הזה מחורש אפריל. העניו של "המשקם" נמשך

מחורש אפריל. אולי אפשר, בלי שמתעלמים מיתר הבעיות, לפתור את העניו של "המשקם",

כמו שנעשה לגבי נוער עובר, שהיה משא-ומתו ויש סיכום, ונמשיר לראות איך מטפלים

בנושאים אחרים. אי-אפשר להשאיר ציבור של כ-4,000 וכמה איש, שיש להם הסכם קיבוצי,

ולהכניס אותם לקטיגוריה גרולה של מוגבלים אחרים - עוורים, חולי נפש וכו'. נטיל

על הצדרים שמה שהיה מקובל, 80% מההכנסה, יהיה 80% מהשכר ובר בבר נתחיל לטפל בעוורים

ואחרים.

יש שימוש לרעה. שולחים ל"המשקם" נשים

שאינו מוגבלות, שרוצות לעבור ארבע או חמש שעות, כדי שיקבלו זכות משרות התעסוקה ואומרים,

את היתר תקבלו מהביטוח הלאומי.

"המשקם" מעסיק גם לא מוגבלים?

כן.

א' ז'ילוני; השר העלה נקורה נכונה. יש עור שורה

של אנשים שצריך לטפל בהם. אבל ציבור

של אלפי אנשים שיש עליהם הסכם, לקשור אותו לאוכלוסיה אחרת, זה עוול.

מי שהיה הממונה על השכר הוריע ששכר

המינימום לא משמש לצורכי ההפרשות הסוציאליות.

מה המצב נכון לעכשיו?

מענק אי-העררות, פרמיות והפרשות סוציאליות,

בזה יש חילוקי רעות.

עוברים שמקבלים השלמה לשכר תחילי, לא

רואים את זה כחלק להפרשות סוציאליות.

אני מוכנה להסביר. נניח שהשכר של עובר

היה 400 שקל ובעקבות החוק הוא 581 שקל.

ההפרשות לפנסיה הו מ-400 שקל ולא מ-581 שקל. מר ז'ילוני אומר שצריך לתבוע שההפרשות

תהיינה מכל שכר המינימום. בחוק איו התייחסות.

הפנסיה היא מהשכר?

הפנסיה נקבעת לא בחוק אלא בהסכם,

ובהסכמים יש סעיפים שונים.

החוק עסק רק בשאלה אחת, מה יהיה שכרו

של העובר. החוק לא רו בשאלה מאיזה רכיבים יפרישו לפנסיה. איו חוק אחר שמסריר את

השאלה הזאת.

אני מבין שיש היום מצב מוזר, שבו

ההסכמים ביו הצררים, בענייני שכר,

לא יישמו את חוק שכר המינימום.

לא.



א' ז'ילוני; איו בעיה לגבי רכיבים. מדובר על אותם

רכיבים שמקבל אדם בסקטור אחר. פה המעסיקים

אומרים שאם יש השלמה לפי החוק, ההשלמה הזאת שמוסיפים זה לא רכיב להפרשה סוציאלית.
:
ר אומרים המעסיקים.

זה רק לגבי המעסיקים הפרטיים, לא

הציבוריים.

אני מוכרה לומר בכל העדינות האפשרית שכל

אשר יגורנו שינסו לעשות עם החוק הזה אמנם

נא, דרר כל החריצים האפשריים, להקטין אותו ככל האפשר וליישם אותו פחות ככל האפשר. זה

מה שקורה.

כוונת המחוקק היתה לקבוע מהו שכר המינימום

במשק, ושזה יהיה אוניברסאלי לכל המשק. כל מי שמנסה לתלוש מזה אברים עושה מעשה בניגוד

לרוח המחוקק ומנצל את האות היבשה לא ליישם את החוק. זה חייב להיות ברור.

אני שואל את כל הפורום שכאן, האם

מישהו העלה בדעתו שכוונת המחוקק היתה שהשכר הזה לא יהיה לחישוב פנסיה? באנו לקבוע

מינימום קיום לעובד ולמי שתלוי בשכר. ברור שיש כאן ניצול לרעה של העניו. איו לי ספק

שנתחיל להיות אלה שהולכים וסותמים חורים מפני גנבים, וצריר לתקו אונ החוק שאם יש חור

שדרכו יכול גנב לגנוב - נצטרך להכניס אצבע לחור כדי שהגנב לא יוכל לגנוב. אנחנו יודעים

שמנצלים לרעה את העניו של 30% פרמיה. היתה כוונה להבדיל ביו תוספת קבועה לתוספת לא

קבועה. היה ברור שההתנגדות של הממשלה להצמדת שכר המינימום למדד הריאלי השוטף באה כדי

להוריד את שכר המינימום מתחת ל-45%. פעם כופפו אותנו מ-50% ל-45% לפעם נוספת כאשר

ההצמדה איננה שוטפת ואיננה מלאה. אחוז שכר המינימום מהשכר בפועל לאורך זמן הוא פחות

מ.40%-לפעמים הוא פחות מ-35%. זה מחייב תיקוו.

ח' הברפלד; החוק מדבר על עדכון אחת לשנה.

אני זוכר. לא תהיה דרך אלא לכווץ את התקופות

שבהו מודדים מחדש ומעדכנים ל-45%.

אני מבקש להזכיר את האימים שהלכו עלינו:

האינפלציה תעלה, לא דובים ולא יער. האינפלציה לא עלתה. דיברו על גרירה בלתי נשלטת,

לא דובים ולא יער. אני מבקש שאיש לא יהלך עלינו אימים. אני מעריך, על סמך אינטואיציה, שקרה דבר

הפוך, קרה דבר מענייו, שבהרבה מאד מקומות עבודה הצמידו לשכר המינימום את אלה שהיו

קצת מעל לשכר המינימום ולא להיפך. לא רק שלא היתה גרירה כלפי מעלה אלא בהרבה מקומות

עבודה הקפיאו את העלאת רוב העובדים.

אני אומר בכל הידידות להתאחדות בעלי

רבותי, די. עברנו את הנסיוו. איש לא קיבל הלם.

איש לא הושפז בבית-חולים. מצב המשק הישראלי הוא לא יותר גרוע בגלל החוק. צריך ליישם

את ה-45%. מה שנעשה בנושא הפרמיות - שייפסק. שהתאחדות התעשיינים תהיה יוזמת לזה.

אם לא ישולם מענק אי-העדרות, המשמעות היא שיש עידוד להעדרות, כי מענק אי-העדרות בא

לעודד אי-העדרות. אם לא יהיה הבדל ביו נעדר ללא נעדר - זה עידוד להעדרות.

אשר לאוכלוסיות המוגבלות. זה לא רק

"המשקם" אלא שחלקו של "המשקם" הוא בקביעת הנורמה, כי זה מקום מאורגו. את זה אי-אפשר

לבטל. אם "המשקם" משלם מה שהוא משלם, גם אחרים משלמים כמוהו. לא ייתכו לשלם 9.50

שקלים ליום, ויהיו העובדים מוגבלים ככל שיהיו. זה ביזוי לאיש. מי שעוזב את ביתו

והולך לעבוד - לא יכול להיות שהוא יקבל 9.50 שקלים ליום. אם זה לא ילך בטוב - זה

ילך בחוק.

אני חשבתי שעם קבלת החוק פתרנו את

הבעיה. אתם, שהוזמנתם לכמה ישיבות,

הייתם צריכים לשכנע אותנו ער כמה הרווק לא טוב. בנקודה אהת הלכנו לקראתכם, וזה

בעוכרי החוק. אתם מנצלים את הפירצה בנושא 30% פרמיה. אם לא נגיע אתכם להבנה, נצטרך

לשנות את החוק.

איזה ניצול לרעה יש?

אמרו כאן רברים ברורים. יש מעסיקים שמנצלים

את זה לרעה.

וזה לא רק פרמיה אלא גם תמריצים לאי-

העררות וכוי. האם היתה כוונה שלא ינכו

משכר המינימום המלא - ואני מדבר על שכר ולא על הכנסה - את מלוא הפרמיה?

אני תקפתי בחריפות את שר האוצר בנושא עלות

העבודה. הוא עשה דבר חמור בזה שהחיל את זה על הכל.

אני שומע ביו השורות שלא כל המעסיקים

משלמים את שכר המינימום. פטרנו את העובד מהגשת תביעות ואיפשרנו לארגונים להגיש תביעות.

אני לא מבין למה הארגונים לא מגישים. משהו כאן לא בסדר. אם היו מוגשות עשרים תביעות,

מאתיים אחרות לא היו צריכות להיות מוגשות ולא היו מדברים על ניצול העובדים.

אשר ל"המשקם". מספר המועסקים ב"המשקם"

הוא מעל 4,000. חלק מהאנשים עובדים במקומות עבודה אחרים, כמו השק"ם.

אלה הם עובדי חוץ ועליהם חל החוק.

מדברים על 4,000 מועסקים במפעלים מוגנים.

חבל שהשר הלו והוא לא שומע את דעתי. אני

סבור שאם במסגרת ההסכמים היה 80%, החוק לא צריך היה להרע את מצבם של העובדים. שכרם

של אותם עובדים הורע.

אני אומרת מה שאני חושבת. גם אם היינו

מדברים על הכנסת מינימום, ההסכם או הנייר

היה על שכר מינימום. אני מניחה שאילו היינו בודקים היום את הכנסת המינימום - זה יותר

גבוה באשר בעת חתימת ההסכם. על פי ההסכם צריך היה להעלות את התשלום לעובדים ב"המשקם".

לא חוקקנו את חוק שכר מינימום כדי להרע את מצבם של עובדי "המשקם". לא ניכנס עכשיו

לדיון הזה. אולי לא תהיה ברירה אלא לקיים דיון נפרד על עובדי "המשקם" אבל לא עכשיו.

אין ויכוח שהשכר לעובדים הורע. אם הנתונים

בנייר שלפנינו הם נכונים ובמקום 9 שקלים

צריו לשלם 10 שקלים מ-1 באפריל, אני מדבר על סכומים עגולים, אני שואל: האם זה משולם?

לא. לא הגיעו להסכם.

על מה מדברים? האם זה יכביד על מדינת

ישראל?

יכולים להיות בינינו ויכוחים לגבי פרשנויות

מסויימות של החוק אבל להגיד כאילו ברור

לכולם שהחוק שקבע שכר מינימום קבע סביבו באופן אוטומטי ומלא את כל מכלול התנאים הסוציאליים

שקיימים בהסכמים קיבוציים ששונים בכל סקטור?



איו חוק פנסיה. מערכות הפנסיה הן

שונות. מערכות התנאים הסוציאליים, גם הן שונות. החוק לא התכוון לחדור לכל מערכות

ההסכמים.

יש שכר שממנו משולמת הפנסיה.

במדינת ישראל אין חובת תשלום פנסיה.

ההסכמים הקיבוציים הם לא אחידים, הם

שונים.

אני מבקשת לסכם. בסעיף 17 לחוק, לגבי

"הוראות חוק זה

יחולו לגבי עוברים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים

שאוצר המרינה משתתף בתקציבם". השר הבטיח שבראשית חורש דצמבר יובאו לוועדה הצעות

מוסכמות. איו להעלות על הדעת שאפשר לסכם בלי הסכמה של ההסתדרות. גם אני הייתי רוצה

לראות יותר מוגבלים מועסקים ב"המשקם" אבל לא על חשבוו השכר. גם במקומות עבודה אחרים,

שעובדים בהם מוגבלים, לא שמעתי שלא מעלים שכר בגלל תשלומי הביטוח הלאומי.

אם עד ראשית דצמבר לא תביאו לנו הצעות

מוסכמות, נקיים דיון בנושא. אנחנו לא יכולים להסכים לסחוב את העניו. לא רצינו לקבוע

את זה בתקנות, והלכנו לקראת המשרד.

ואשר להפרשות הסוציאליות. אני רוצה

לומר שוב לתעשיינים, אל תביאו אותנו לפתוח את החוק ולקבוע בו דברים ברורים. אנחנו

לא רוצים לחזור עם חקיקה. שלשום אמרנו והודענו שאם לא תעשו את הבירור ואת המעקב

בביתכם, אנחנו נצטרך לחוקק חוקים מגינים על העובדים. אני אומר כאן מה שאני אומרת

לעצמי, אם אנחנו לא נדאג לנושא הפנסיה, כשאנחנו עדיין צעירים, אוי ואבוי יחיה לנו

אחר-כך. עניו חפנסיה הופר להיות דבר מאד מאד אקוטי. תתכנסו ותנסו למצוא לזה פתרון.

אם לא, אנחנו נפתח את החוק ונאמר בו דברים ברורים. אני רוצה לקבל ממכם תשובות וגם

דיווח. איו לנו טענות אל התאחדות התעשיינים אבל יש יותר מדי מפעלים שמשחקים בנושא

של 30% פרמיה. אמרתי לדבר לאוטמן, רמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל. לא יכול להיות

שלדרוזיות במתפרות לא תהיינה פרמיות. יש לי רשימה של מפעלים. אתו לכם את הרשימה הזאת.

זה גם ביחס לנושא הפרמיה וגם ביחס למענק אי-העדרות, את זה ראיתי במפעל ענק בדרום, יש

שם הרבה עובדות אשר זכאיות לקבל מענק ולא מקבלות בטענה שהמחשב היה מקולקל.

אתם תקבלו שהות עד ראשית חודש דצמבר.

אתם מוכרחים לעשות מעקב בביתכם.

אני מאחלת בריאות לאלי פז, שהוא יושב

הוועדה ששמענו עליה. אני מבקשת מעוזרת השר למסור לשר שצריך לעשות הכל כדי שהוועדה

תתכנס ותתחיל לפעול. אם אתם רואים שיש בחוק דברים לא ברורים שמקשים על. ביצועם של

דברים שאנחנו חתכוונו אליהם, לא נהסס לפתוח את החוק ולומר בו דברים ברורים.

ולחברי הכנסת אני רוצה לומר, בנושא

חוק שכר מינימום אני יותר שקטה מאשר בנושא חוק ביטוח סיעוד. בנושא חוק שכר מינימום

יש שני גופים שתורמים לעניו, גם התעשיינים וגם ההסתדרות.

ולענין הרשויות המקומיות. ברשויות

מקומיות קטנות נתקלתי בבעיה, שהרבה מאד עובדים מקבלים פחות משכר המינימום. אני

אתו את הרשימה לנחמן אורי ממשרד העבודה והרווחה. אני יודעת שבאיזה שהוא שלב זה

קצת תוקן, אם זח לא תוקו - אני מבקשת שזה יתוקו. אני מדברת על עובדים ברשויות מקומיות,

שהו רשויות ציבוריות, ועובדים העובדים משרה מלאה.



ח' גרוסמן; מה עם העובדים ברשויות מקומיות, שמועסקים

על-ידי קבלנים? האם אי-אפשר שיהיה תנאי

שרשות מקומית לא תעסיק קבלו שלא משלם לפי החוק?

שר העבודה הבטיח לבדוק את נושא הקבלנים.

היו לנו הרבה ישיבות בנושא הזה. זה ענין

מסובך. לא נתחיל לדון בו עכשיו, בסוף הישיבה. זה מורכב מאד.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00