ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 24/06/1987

קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ד' מגן

פרוטוקול

 
הכנסת-האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



ו

פרוטקול מס' 341

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' כ"ז בסיור התשמ"ז - 24 ביוני 1987, בשעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה: יי פרץ - מ"מ היו"ר

י' שמאי
מוזמנים
הבר-הכנסת די מגן

וי סטרומינסקי - היחידה לקשרים בינלאומיים, משרד האוצר

מר ליפשיץ - מנהל ענף זיקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - עורכת דיו בלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

די ידיד - איגוד מקבלי הפנסיה הגרמנית
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדד-היום
קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית -

הצעה לסדד-היום של חבר-הכנסת דוד מגן



קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת די מגן
היו"ר יי פרץ
בוקר סוב. אני פותח את הישיבה. הנושא

שעל סדר יומנו - הצעה של חבר-הכנסת דוד

מגו בנושא קריאה לישראלים להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית.

אני מבקש שחבר-הכנסת מגו יציג את הצעתו.
די מגו
ברשות היושב-ראש, אני מבקש להדגיש שאת נושא

ההצעה לסדר-היום צריך לראות גם מנקודת מבט

מוסרית ולא רק מנוקדת מבט כלכלית.

התכנית הנקראת תכנית הפנסיה הגרמנית מבוססת

על אמנה לבטהוו סוציאלי ביו ישראל לביו מערב גרמניה.

כמי שמכהו בכנסת מאז 1981 חשוב היה לי,

יחד עם חברי כנסת אחרים, לדעת כיצד נחתמה אמנה זו. ככל שידוע לי, אמנות כאלה צריכות

לעבור את מליאת הכנסת, ולכו אני שואל אם אכו נחתמה אמנה כזו.

באמנה הזאת יש סעיפים שונים, ואני בחרתי

לצייו שלושה תנאים שנראים לי מוזרים ביותר. אחר התנאים אומר שהאמנה מיועדת למי שרוכש

השכלה מעבר לגיל שש-עשרה. ומה עם אנשים שאחרי שמלאו להם שש-עשרה שנים הם עוברים קורסים

מקצועיים שונים, טרום צבאיים או יותר מאוחר קורסים צבאיים?

הגבלה אחרת שיש בתכנית הזאת, הגבלה שהיא

למעשה אפליה - מי שגר בגולו, בשומרוו, ביהודה או בחבל עזה לא יכול להצטרף לתכנית.
ועוד תנאי מפלה
גברים יכולים להצטרף לתכנית

הזאת עד גיל 61 ונשים עד גיל 56. אני חושב שזה מעניינה של הוועדה הזאת שעשתה רבות

בעניו שוויוו זכויות ביו נשים לגברים.

שיהיה.

אינני רוצה להיכנס עכשיו לוויכוח אם היתה

הצדקה לביקורו של נשיא גרמניה בישראל בשעתו ואחר כך ביקור הגומליו של נשיא ישראל

בגרמניה. אבל אנחנו צריכים לזכור בעיה שצריכה להטריד את מנוחתנו. יש היום קשרים ביננו

לביו גרמניה. מי שיבדוק ימצא שרוב הערים בישראל קשורות עם ערים בגרמניה. היער המבוקש

ביותר, זה שבו מבקרות משלחות נוער מישראל, הוא גרמניה. גם קשרי הספורט ביו הארצות

מפותחים למדי ויש משדרי ספורט מגרמניה לישראל.

והשיא הוא כשוועדה משותפת לביקורת ספרי

לימוד ישראלים דנה בתביעה גרמנית המוגדרת כשיפוץ תדמית גרמניה בעיני התלמיד הישראלי.

ובמצב הזה אנחנו באים ומשלימים עם תכנית

הפנסיה. אנחנו משלימים עם הפרסומים ועם הנהירה להצטרף לתכנית הזאת. זה אקט שנראה

לי בלתי מוסרי. זה אקט שמעודד ירידה. זה אקט שמעודד עוד קשרים עם גרמניה עתירת

השומים והבצלים, וזה אקט הגורם לכך שאנחנו מפנים עוד יהודים לגרמניה, כאילו לא די

ב-28 אלף יורדים שהגיעו לגרמניה, וכאילו לא די בכך שרבים עומדים מול שעדי שגרירות

גרמניה כדי לקבל אזרחות גרמנית.

לכו חשבתי שטוב שהנושא הזה יועלה במליאה

וידוו בה או באחת מוועדות הכנסת. הכנסת צריכה לדוו בעניו החמור הזה.



לפנל שהעליתי את הנושא החמור הזה במליאת

הכנסת כתבתי ליושב-ראש הכנסת כי "הכנסת, לדעתי, לא יכולה לעבור לסרר-היום בלי להידרש

לתופעה משונה זו המעוררת ירירה, המחבלת במבצע ההתיישבות ביוש"ע, הפוגעת במוסר

ובציונות, המעשירה ספסרים, ולרעתי גורמת אף לעבירות פליליות", זה רבר שאני גוזר

אותו מתוך מאמרים שקראתי.

בתעמולה הארירה שנוהלה בעתונות הישראלית

בשלהי שנת 1986, זה התאריך שהבאתי את הצעתי, אנחנו יכולים למצוא פנינים משונות.

באחר המקרים נאמר על-ידי אחת החברות: "חלק מהנ"ל ישתמשו בסירורי הלוואה מבנקים בחוץ-

לארץ, שאורגנו על ירנו". אני שואל: האם השקעות פיננסיות של ישראלים בבנק בחוץ-לארץ

עולות בקנה אחד עם החוק הישראלי ועם המדיניות של משרד האוצר ובנק ישראל? מדוע צריך

רווקה ארגון וולונטרי, בדמות לשכת עורכי הדיו, לפרסם אזהרה לציבור מפני אותן חברות

ואותה תכנית, ואילו גורמי הממשלה והכנסת וועדת העבודה והרווחה, שבפניה יש לי הכבוד

להופיע היום, יושבים ומחרישים? מי אחראי על אכיפת החוק? מי צריך ליישב גם את הסתירות

ביו דברי התעמולה השונים של החברות השונות בתחום הזה?

ובמקום אחר אנחנו מוצאים הבהרה - "הדבר

כרוך בעבודה בגרמניה במשך חודש אחד לפחות עד גיל הפרישה". כאו נשאלת שאלה מוסרית:

איר במדינה ישראל, במציאות העגומה שבה אנחנו נתונים כיום, פונה גוף אל ישראלים ואומר

להם: ישראלים נכבדים, סעו לגרמניה ותעבדו שם.

בחודש דצמבר 1986 מודיעה אחת החברות

לישראלים מה דינו של מי שאיננו עונה על אחד הקריטריונים. אבל מי שבודק ומברר את

התנאים מוצא שאיו אזרח שלא יכול להתחכם עם המגבלות והתנאים. ואמנם אומרת החברה

או הגוף המטפל בנושא הפנסיה הזאת: במידה ואיו אפשרות להשיג הוכחה רשמית, והכוונה

להוכחה בדבר תעודה אקדמאית, ניתו לעיתים להוכיח חלק מהדרישות על-ידי תצהיר העדים

שלמדו עם המבקש, וכו מתבקשת הצהרה עצמית להשלמת הפרטים החסרים בתעודות. במלים אחרות,

כל מי שרוצה להצטרף לתכנית הפנסיה הגרמנית ויש לו כסף או יכול לקבל הלוואה, כל איש

כזה יכול להיות פנסיונר גרמני.

אני מבקש לשכנע את חברי הוועדה, כי תכנית

הפנסיה הגרמנית מעודדת ירידה מו הארץ, מחבלת במצב ההתיישבות בגולו, בשומרוו, ביהודה

ובחבל עזה. היא פוגעת במוסר ומעשירה ספסרים. כל מי שנותו ירו לפריחתה של תכנית זו

עושה, לדעתי, מעשה בלתי ציוני. תופעות אלה בליווי שתיקתה של ממשלת ישראל צריך שילובנו

ויובאו לדיוו. אפילו הסתיימה התכנית הזאת, אנחנו מצווים ללמוד לקחים. אנחנו, כחברי

הכנסת, צריכים לקרוא לממשלה לאכוף שלא תהיינה עבירות על המוסר ובוודאי לא על החוק.
היו"ר יי פרץ
אני מודה לחבר-הכנסת דוד מגו.

מר ידיד, מה יש לך לומר?
ד' ידיד
אני יזם של אחד הארגונים המטפלים בנושא.

אנחנו נציגים של עורכי ריו גרמניים. אנחנו

עסקנו גם בהרשמה בשנת 1983 וגם ובעיקר בנושא שהוזכר על-ידי חבר-הכנסת מגו בשנת 1986.

אנחנו נמצאים במגעים פרמננטיים, לפני התכנית

ובזמו התכנית, עם כל המוסרות הרשמיים כולל בנק ישראל, האוצר, והביטוח הלאומי הישראלי

והגרמני.
היו"ר יי פרץ
אתם נציגים של עורכי דיו בגרמניה?
די ידיד
אנחנו חברה פרטית.
היו"ר יי פרץ
חברה אשר מייצגת לצורך זה משרד של עורכי

דיו בגרמניה. אתם לא נציגים של חברה ציבורית.
די ידיד
נכוו.
היו"ר יי פרץ
נשמע עכשיו דברים מנציג האוצר.
וי סטרומינסקי
הלוואות לישראלים - זה אינו בלתי חוקי.

מי שלוקח את ההלוואה המוצעת פועל בהתאם

להיתר מיוחד של המפקח על מטבע חוץ בבנק ישראל. ההיתר ניתך בזמנו בתאום עם משרד האוצר

והוא אומר שמי שנרדף בזמנו על-ידי הנאצים רשאי להמיר שקלים למטבע חוץ ולהעביר את הכסף

הדרוש לרכישת הזכויות לפנסיה הגרמנית. הוא רשאי להעביר את הכסף מהארץ למוסד הפדרלי

לביטוח פקידים, כפישזה נקרא, ולרכוש זכויות. מי שלא נרדף על-ידי הנאצים לא היה יכול

להעביר כסף ואז המציא מי שהמציא - ולא היה זה האוצר או בנק ישראל - את השיטה של מתך

הלוואות על-ידי בנק בגרמניה. מקור הכסף חוא בגרמניה. הכסף מופנה למוסד המבטח בגרמניה

והחזר ההלוואה בא מכספי הרנטה הגרמנית. זאת אומרת, בעצם איו פה זרימה של מטבע חוץ

מישראל. מקור ההלוואה הוא לא בארץ. בתנאי הזה ובתנאי שהחזר ההלוואה יהיה מכספי הרנטה

ניתן בזמנו היתר לקבלת הלוואה מגרמניה. אני חושב שמדובר בבנק גרמני ובבנק צפון אמריקאי

אחד.

עד כמה שידוע לי, עד כמה שלמדתי מהתיקים,

הפירצה או האפשרות לכל ישראלי להצטרף לתכנית הפנסיה נפתחה ב-12 ביוני 1980, שאז נכנס

לתוקפו הסכם המאריך את האמנה המקורית לתקופה של שלוש שנים; ניתנה לישראלים אפשרות להצטרף

לתכנית הרנטה הגרמנית שהיא רנטה הונית בלבד זאת אומרת, אתה מקבל בהתאם למה שאתה משלם.

אחד הארגונים בא לאוצר, לבנק ישראל ולביטוח

הלאומי, בטענות שהרשויות המרכזיות לא נתנו פרסום לתכנית הזאת, לאפשרות הזאת, ואז הוחמצה

ונשללה מישראלים אפשרות לנצל את הזכויות שלהם.

עד כמה שאני בדקתי, בפרק הזמו שעמד לרשותי

מקבלת ההודעה שעלי להופיע באו, תשומת הלב, בעיקר של נרדפי הנאצים, הופנתה לאפשרות

הזאת. העניו הזה שימש זמו רב מכשיר לעזור לאנשים שנרדפו על-ידי הנאצים וזה היה אחד

הנימוקים, אולי לא רק הוא, לעניו הזה. אחר-כך עלה על הנושא עורך-דיו גרמני בברליו

שיזם את המערכת, ואז היתה שאלה האם ממשלת ישראל צריכה למנוע מאזרחים ישראלים זכות

שהעניקה להם ממשלת גרמניה.
היו"ר י' פרץ
האם הזכות הזאת היא רק למדינת ישראל ולישראלים

או שזו זכות אשר מוקנית לעוד מדינות.
וי סטרומינסקי
זו היתה זכות שניתנה לישראלים בלבד. זאת

אומרת, גם לגרמנים לא היתה אפשרות בזאת.

מישהו בצד הגרמני לא שם לב לניסוח האמנה ולשינוים המגבילים בחוק הגרמני. הפועל היוצא

היה שלישראלים מותר, במשך שלוש שנים, מה שהיה אסור לגרמנים. גם לישראלי שהוא בעל דרכוו

כפול, גרמני, אסור היה לנצל את הזכות הזאת. נוצר פה מצב משונה.
היו"ר י' פרץ
אתה בא מהיחירה לקשרים בינלאומיים. אולי

תוכל לומר לנו האם יש משמעות לזה שהגרמנים

החליטו להפעיל תכנית כזו למדינת ישראל ולישראלים ולא לשום מדינה אחרת, משמעות נוספת

ואחרת פה למה שאנחנו יודעים שהם רוצים לכסות ואול לכפר. זו אמנה שנחתמה לא בעיניים

עצומות. מה ההתייחסות שלנו?
וי סטרומינסקי
את השאלה הזאת אני מתפתה להפנות לביטוח

הלאומי.
די מגו
אני מבקש לשאול את נציגת המוסד לביטוח

לאומי. האם את זוכרת את תאריך האישור של

האמנה על-ידי הכנסת?
ר' הורו
בתהליך האישור נאמר שאמנה מונחת בכנסת

שבועיים ימים.
היו"ר יי פרץ
אפשר לברוק במזכירות הכנסת מתי הונחה

האמנה.
די מגן
אני הופתעתי לדעת, בטנת 1986, שהיא

אושרה בשנת 1983.
ר' הורן
האמנה נעשתה בדצמבר 1973 ונכנסה לתוקף

ב-1 במאי 1975. היא פורסמה בכתבי אמנה

23, חוברת 821. אמנה מתקנת נעשתה בינואר 1986 והיא בתוקף מ-1 בינואר 1987. זה כתבי

אמנה 983 כרך 29. אני רוצה לומר שהאמנה עצמה היא רגילה פרט לסעיפים מיוחדים המתייחסים

לנרדפים.
די מגן
מכיוון שאת מזכירה נרדפים, נרדפי הנאצים,

אני רוצה לומר שמתוך מה שלמדתי אני מביו

שתושב שכונת גילה, או רמות או פסגת זאב, שמשפחתו נספתה, תושב כזה לא יבול להצטרף לתכנית

הזאת ולעומתו עולה מתימן שגר במרחק של 500 מטרים כן יכול להצטרף לתכנית.
ר' הורן
בחוק הגרמני יש דבר שלא קיים לגבי תושבי

העולם האחרים - הזכות להצטרף ניתנה לאזרח

ישראלי, אולי מתוך רגשי אשם ורצון לכפר. האמנה ותיקונים בחקיקה הגרמנית נותנת לאזרחים

ישראליים זכות חריגה וזה יצר את המצב הקיים. זה צרוף מקרים שיצר מצב מוזר שאיש לא

התכוון אליו.

ולהערתו של חבר-הכנסת מגן ביחס לאזורי
מגורים. האמנה אומרת
אני מחילה את החוק הישראלי והחוק הגרמני. לגבי אנשים שעוברים

ממקום למקום נחיל את הפנסיה הישראלית והגרמנית לפעמים בחלקים ולפעמים בשלם. כשבאו

להחיל את האמנה על שטחים אמרו: לגבי החלק הגרמני - השטח שבו חל החוק הגרמני, ולגבי

ישראל נקבע שטח מסויים.
די מגן
השטח שעליו חל החוק הישראלי.
ר' הורן
אנחנו לא יכולים לכפות על הגרמנים שטחים

שהם לא רוצים בהם. אמנה זה הסכם בין שני

הצדדים.
די מגן
תושב קצרין, למשל, החוק הישראלי חל

עליו. האם הוא יכול או לא יכול להצטרף

לתכנית? רמת הגולן, ישראל החליטה על החוק הישראלי עליו.
וי סטרומינסקי
מדובר על גבולות מדינת ישראל לפני מלחמת

ששת הימים. אני חושב שזו בעיה לא של

האוצר או של הביטוח הלאומי אלא של משרד החוץ, כי גרמניה לא מכירה גם לא במה שנוגע

למזרח ירושלים. כשביקר כאן נשיא גרמניה הוא ערך אמנם סיור בעיר העתיקה אבל זה

הוגדר כביקור פרטי, ולא התלוותה אליו אישיות ישראלית.

גם קראתי בעיתון שהשגריר הגרמני בעמאן

מגיע לעיתים קרובות למזרח ירושלים ונפגש שם עם אנשים. לפני כמה ימים היה קונצרט

בכנסיה הלותראנית במזרח ירושלים, ההזמנה היתה מטעם גרמניה ועמאן.
די מגן
אתה אומר שזו בעיה של משרד החוץ ואילו

אני סבור שזו בעיה של הכנסת.
וי סטרומינסקי
האמנה באה להחיל את החקיקה הסוציאלית

הישראלית לגבי הצד השני, ולהיפך. אם

החקיקה הגרמנית מבחינה בין גילים, אי-אפשר שהיא תיתן לנו מה שאין אצלם.
היו"ר י' פרץ
גם בוועדה וגם בחקיקה היתה לנו בעיה של

אנשים שמירושלים המזרחית עברו לגור בחברון,

אנשים שהיו להם זכויות של הביטוח הלאומי. רצינו שהזכויות האלה ישארו להם. אנחנו

דואגים לכל אזרחי ישראל. אני שואל: למה אתם חותמים על אמנה בלי לדאוג לשוויון זכויות

בין כל האזרחים.
מר ליפשיץ
מדינת ישראל חתומה היום על אמנות בתחום

הסוציאלי עם שמונה מדינות. כל המדינות האלה

לא מכירות אלא בשטח מדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים. גם בריטניה, אם היא יודעת

שהאנשים גדים מעבר לקו הירוק, היא לא משלמת להם גימלה. אנחנו לא יכולים לאנוס את

המדינות האלה להכיד בשטח שהן מסרבות להכיר בו. יש לנו רק אפשרות אחת - לא לחתום

איתן על אמנה.

יש היום למעלה מ-20 אלף שמקבלים פנסיה

מגרמניה. זה סכום עצום שעובר למדינת ישדאל. האמנה באה לתת העדפות לנרדפי הנאצים

שהיו במדינות חוץ ואילמלא האמנה לא היו יכולים לקבל. כל האמנות הן לטובתנו. אם היינו

מדברים על השטחים, שיכירו בשטחים - לא היו אמנות.
היו"ר יי פרץ
אינני רוצה להיכנס לוויכוח על השטחים.

בוועדה הזאת אנחנו מדברים על צורכי האזרח.

ויכוח פוליטי יכול להיות בוועדה אחדת. אני שואל: מדינת ישראל, כשהיא עושה הסכם, האם

חיא תובעת זכות לאזרח?
מר ליפשיץ
היה דיון עם גדמניה. בטפסים הם כתבו:

להוציא מזדח ידושלים. התנגדנו שזה יהיה

בטפסים שלנו. הם העלימו עין ממה שנוגע למזרח ירושלים והדפיסו טפסים חדשים. למעשה

הם מעלימים עין גם לגבי אלה שגרים מעבר לקו הירוק אלא אם הם יודעים במפודש שהאיש

גר מעבר לקו הירוק.

השאלה היא אם אנחנו חותמים או לא חותמים

על אמנות. יש ישראלים שצברו זכויות במדינות אחרות ועברו אלינו, הם מקבלים פנסיה.
היו"ר י' פרץ
הייתי רוצה שנקבל רשימת המדינות שאיתן יש

לנו אמנות.
די ידיד
האם אני יבול להוסיף?
היו"ר ייפרץ
לא. קיבלתי תשובה ממר ציפורי. אינני רוצה

להיכנס לוויכוח.
די ידיד
נוסף לזה שאנחנו מייצגים עורכי דין גרמניים,

ישראלי שנתן לנו יפוי כוח - אנחנו מייצגים

אותו.
היר"ר יי פרץ
אתה עוסק בנושא מסחרי ואני עוסק בנושא מבחינה

ציבורית. אתה יושב כאן בגלל אינטרס פרטי שלך.

אתה קורא לעצמך אמנם איגוד אבל זה לא איגוד.
די ידיד
הצטבר אצלנו מידע בין משרדי שחלקו משיחות

עם משרד החוץ, שגריר ישראל בגרמניה, וחלקו

עם האוצר. אני יכול לתרום מחיידע לצורך הבהרת דברים מסויימים. חלק מהדבדים של חבר-

הכנסת מגן מוסכמים עלינו.
היו"ר יי פרץ
אני שואל את זאב-ולדימיר, האם אתה יכול

לעדכן אותנו בעוד כמה נקודות? אני מדבד על

הצד הסוציאלי בעיקר, מה זה נותן לנו.



אני שואל אם ניתן לתקן דבר שמפלה ביו

אזרח לאזרח. הייתי רוצה לבדוק מול מדינה אחרת שחתמה איתנו. תן לנו שמה של מדינה

אחרת שחתמה איתנו.
ו' סטרומינסקי
בריטניה,
ד' מגן
אני פוסל את התכנית. ביו היתר אני

פוסל אותה מהאספקט המוסרי. זו תכנית

שמעודדת ירידה ויש בה סעיפים מפלים.
וי סטרומינסקי
אולי תוכלו להגדיר מה אתם מבקשים מהאוצר,

מה המידע שאתם מבקשים.
היו"ר י' פרץ
אני רוצה לדעת, האם האוצר חתום על האמנה

הזאת?
וי סטרומינסקי
לא. השר הממונה הוא לא שר האוצר אלא שר

העבודה והרווחה.
ר' הורו
אני מבינה שהכל חוזר אלינו. אתם רוצים

לקבל מאיתנו גם נתונים כספיים.
היו"ר יי פרץ
כו. מר ליפשיץ אמר שיש משפחות שנהנות

מההסכם הזה ושהוא חוסך כסף למדינת ישראל

אני מביו את זה. לעומת זאת יש לחבר-הכנסת מגו טענות נגדיות. אם היכלו להשכיל אותנו בנושא

זה לפני הפגרה, אולי נוכל להגיע למסקנות.
ד' ידיד
אני רוצה להציע לפחות לחבר-הכנסת מגו,

שתסכים להיפגש כדי שנוכל לתת לך יותר

נתונים. נדמה לי שאיו לך כל התמונה. אם יהיו לך עוד נתונים אולי תשנה את דעתך. אני

מבקש להדגיש שמספר הלא-נרדפים נע ביו רבע לשליש, זאת אומרת שהיתה סלקציה טבעית ולא-

נרדפים לא צבאו על הדלתות ומספרם, כפי שאמרתי, נע ביו רבע לשליש מכלל הנרשמים לתכנית.

ואשר לרמז בדבר אפשרות להולכת שולל;

אנשים שהיו נרדפים ושהתעורות שלהם אבדו, מקבלים מהם תצהיר. הם אינם יכולים להמציא

תעודה. לכו אני פונה אל חבר-הכנסת ומציע, שיהיו בידיך עוד נתונים.
היו"ר יי פרץ
זה עניו ביניכם.
ואשר להטבה סוציאלית
אני מצדד בעמדת

הביטוח הלאומי. אתמול ישבנו על הנושא של אלמנות וגרושות. אם ביחס לגרושות הבאנו

בחשבוו הכנסה של ילדים במה שנוגע להבטחת הכנסה, איו לי צל של ספק שהביטוח הלאומי

נוהג בסדר גמור.
די ידיד
זה מוסכם. הטענה שלנו היתה ביחס לזה

שאנשים, כדי לקבל פנסיה לקחו הלוואה

מבנק גרמני ובמשך שלוש השנים הראשונות הם לא מקבלים שום דבר.
ר' הורו
באותה מידה אפשר לקחת הלוואה לכל נושא

אחר.
היו"ר יי פרץ
נכוו. זה כמו הלוואה לקניית דירה.

אתה לוקח הלוואה ומשתמש בה לצורך כלשהו,

האם אתה רוצה שיכירו בהחזר ההלוואה? איו רבר כזה.
די ידיד
מאות אנשים יירדו מהתכנית הזאת, המדינה

תפסיד מטבע חוץ והביטוח הלאומי ישלם לאיש

עד מותו.
היו"ר יי פדץ
אני רואה את הדנדים עין בעיו כמו הביטוח

הלאומי. אני סבוד שמה שכתב לך מדדכי ציפודי

זה בסדר גמרו. אם הוועדה צריכה לתת לך תשובה, תשובתה היא "לא".
ר' הורן
אני חושבת שתפקידו של מר ידיד לתת לאנשים

שרות מלא ולהעמיד אותם על מכלול התנאים

של הפנסיה כולל האפשרות שעלולה להישלל מהם זכות לגימלה מישראל. זה לא נאמר להם.

אולי הפרסום שהיה היה מוטעה ולא ניתנה לאנשים ידיעה מלאה.
היו"ר ייפרץ
אני מבקש שתבדקי את הפרסום ואם יש צורך

לתבוע על פרסום לא נכוו - זו זכותך. אם

את חושבת שיש הונאה בפרסום, אני חושב שאת, כיועצת משפטית בביטוח הלאומי, צריכה לטפל

בזה. זה אחד מהתפקידים שלך. אם את לא יכולה לעשות את זה, אני אעשה את זה במקומך.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00.

קוד המקור של הנתונים