הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 332

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' י"א בסיון התשמ"ז - 8 ביוני 1987, בשעה 11.00

ו חבדי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

ר' כהן

יי פרץ

אי שוסטק

נ' אורן - יו"ר ארגון בתיה"ח הגריאטריים הפרטיים

פי גריזמן - מנהל בית-החולים סיני, רמלה

מי גרף - מנהל בית החולים שושנת-הכרמל, חיפה

בי חבוט - מנהל השרות הגריאטרי, משרד הבריאות

יי נבו - מחלקת התקציבים, משרד הבריאות

מי הבא - משנה לממונה על התקציבים, משרד האוצר

ר' אלמוג - רפרנטית בריאות, משרד האוצר

עי הדד - אגף התקציבים, משדד האוצר

די מילגדום - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי אדלד

מי הלנברג

1) הצעות לסדר - מוסד נטוע בחדרה; מפעל אורדן בנתניה

2) בתי-חולים גריאטריים פרטיים - הצעה לסדר-היום

של חברת-הכנסת אורה נמיר



הצעות לסדר - 1) מוסד נטוע בחדרה 2) מפעל אורדן בנתניה

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת הוועדה.

הצעות לסדר לחבר-הכנסת רן כהן.

אני מבקש להעלות שני דברים כדי שהוועדה

תדון בהם, ברשותך גברתי היושבת-ראש,

בישיבה הזאת או באחת הישיבות הקרובות, כפי שתחליטי.

נושא אחד - מוסד נטוע בחדרה. זה מוסד

לילדים מפגרים. זה מוסד גדול מאד שעובדים בו 47-46 עובדים.

אני רוצה להעלות את אחת הבעיות המרכזיות

שבמוסד - מערכת יחסים מאד קשה ומשובשת בין המנהל לביו העובדים עד שהמנהל הלכה פיסית

את אחד העובדים. אני רק מעלה את הבעיה ובמכוון אינני מפרט.

אני רוצה להעיר גם שמועצת פועלי חדרה

הכריזה סכסוך עבודה בגין אי-כיבוד הסכם ופגיעה בעובדים, והיו שם מצבים של אלימות.

אני חושש מאד שאם לא ניכנס לעובי הקורה,

יש סכנה אמיתית שהמצב שם יתדרדר ומי שייפגע יותר מכל יהיו החוסים שמצבם במוסד הזה,

לטענת העובדים, חמור אפילו יותר מהמצב שהיה במוסד רוחמה. אני לא יודעת את העובדות

אבל אני מעריך שלעובדים אין סיבה לשקר ביחס למה שקורה במוסד שהוא גם מקום עבודתם

ופרנסתם.

לעניות דעתי, צריך לטפל בנושא זה בדחיפות

ולהזמין את הנוגעים בדבר.

החרפה מחודשת של המצב באחד

המפעלים שיש בו לדעתי, כמעט רודנות כלפי העובדים - מפעל אורדן בנתניה. זה רצף של

מערכת התעללות דרקונית, עד שאחד העובדים, אחרי התקף לב, הוכרח להיכנס לעבודה בפס

ייצור. הוא עומד כנראה להיכנס לעולם הבא.

עכשיו מדובר גם על פיטורי עובדים אחרי

שהשקיעו שנים מחייהם בעבודה במפעל הזה.

אני מבקש שנטפל בנושא הזה או שנקבל דיווח

על מה שקורה שם.

תודה.

אני טיפלתי בנושא של מוסד נטוע בחדרה.

ביקשתי לקבל פרטים מהעובדים אבל העובדים

פחדו.

זה מתאים למצב שם.

אני חושבת שמה שקרה במוסד רוחמה זה

סימפטומטי למה שקורה במערכת של המוסדות

לילדים מפגרים.

יש לנו כמה הצעות בנושא של ילדים מפגרים.

צריך להעמיד את הענין על סדר יומנו ולהזמין את נציגי מוסד נטוע.

אני גם ביקשתי פרטים ממועצת פועלי חדרה,

ולא יכולתי לקבל.

אני לא חושבת שזה שייך

בדיוק לוועדה שלנו. אני מוכנה שתכתוב מכתב להבדפלד או לקיסד. אני לא חושבת שאנחנו

צריכים להיכנס לנושא של יחסי עבודה.

בתי חולים גריאטריים פרטיים - הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אורה נמיר

לפני שאנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו -

הצעה שלי בנושא בתי-חוליס גריאטריים פרטיים -

אני רוצה לברך, גם באופן אישי וגם בשם הוועדה, את משה הבא שברגע זה נודע לי שהוא

התמנה להיות משנה לממונה על התקציבים. אני מאחלת לך הצלחה רבה.

משה הבא הודיע בישיבה הקודמת חד-משמעית,

שהאוצר מוכן ללכת לבקראת בתי-חולים גריאטריים פרטיים.

משה הבא, כנציג האוצר, מייצג בנושא זה

תפיסה שעלי היא לא מקובלת. התפיסה הזאת אומרת שצדיר לחזק את המערכת הפרטית של בתי-

החולים הגריאטריים. אני לא גורסת שנושא של סיעוד, כזה או אחר, צריר לצאת מידים

ציבוריות ולעבור לידים פרטיות, כי ברגע שהנושא הזה נעשה גם למטרות רווח - ואני

זהירה ואומרת "גם למטרות רווח" ואינני מדברת רק על מטרות רווח - השיקולים הם אחרים.

אבל אני מודעת לכר שהמדינה לא יכולה לקחת על עצמה היום התחייבות לגבי מחצית המערכת,

שהיא פרטית.

בישיבה הקודמת, ב-11 במאי 1987, היה סיכום

בעניו ועדה שקיבל על עצמו משה הבא. אני מבינה שהעניו הזה התפוצץ. באותה ישיבה ביקשתי

מנציגי המוסדות הפרטיים, שתפסיקו לנהל משא-ומתן באמצעות עורכי-דין. אתם קיבלתם את

זה. אבל עכשיו אני מקבלת העתק מכתב של עורך-דין שלכם, מ-1 ביוני. אם זה הנוסח שלכם -

חבל על הזמו של הוועדה, נגיע למסקנות אחרות, נלר לאט לאט להעברת כל הנושא מידים

פרטיות. אנחנו רוצים ללכת לקראתכם, אבל אם לא תהיה ברירה - נלר לפתרוו אחר.

אני רוצה למסור לוועדה שביקשתי ממשה הבא,

ואני מודה לר שנענית, שיכיו לנו מסמר בכתב על מה שקרה במשא-ומתו על בתי-החולים

הגריאטריים הפרטיים. אני מבינה שהמשא-ומתו התפוצץ. המסמר מונח על השולחן.

נשמע את דבריו של משה הבא.

מי הבא; אני וגם אחרים באוצר דואים חשיבות לסייע

למוסדות הפרטיים. אנחנו רוצים לבחוו את

סוגיית התעריף במוסדות הפרטיים בשיקול דעת אובייקטיבי. הודענו שאנחנו לא רואים שום

אילוץ תקציבי בעניו התעריף. הודענו שהתקציב לא יבלום העלאת התעריף וכמה שצריר, אחרי

בדיקה, כר נעשה.

קיימנו כארבע ישיבות עם נציגי בתי-החולים

הפרטיים. עשינו את זה באינטנסיביות ובשיטת עבודה אשר מקובלת על הארגונים. חשבנו

שמקובל על הארגונים שנעבור על פרטי התעריף המורכב משני מרכיבים עיקריים, קניות וכוח

אדם; נעבור על פריט אחרי פריט, נשווה את הפרטים של בתי-החולים עם אלה של משרד הבריאות

ונראה במה איו הסכמות. זה נבדק. נעשה חשבון ויש הסכמה על מרכיבים שונים. בסעיף 3 שבחומר

שהיגשנו לוועדה מצויינים סעיפי קניות שאינם מוסכמים.

סעיף 2 מוסכם?

כן.

בסעיף 3 המוסדות דרשו סכומים מסויימים

ונציגי הממשלה טענו לסכומים אחרים.

האם נוכל להגיש חומר שלנו?

בוודאי תוכלו.

הצענו שיהיה מנגנון אובייקטיבי שיבדוק

את אי-ההסכמות. אמרנו, ניקח את אי-ההסכמות

ונקבע עקרונות שעל פיהם תהיה הבדיקה, על-ידי מישהו אובייקטיבי.

כשמדברים על מחיר ותעריף נשמעת הטענה להשוואת

המחיר למוסדות של אש"ל. בעיקרון לא סתרנו את זה אילו גם השרות היה אותו שרות כמו זה

שניתן במוסדות של אטייל. לא סתרנו את הטענה שאסור להפלות בין זקנים הנמצאים במוסד של אש"ל

לבין זקנים הנמצאים במוסד פרטי. אמרנו שאנחנו מוכנים לתת את ההוצאה שיש במוסדות של אש"ל

ניקח מישהו אובייקטיבי, רואה חשבון או בודק אחר, שיבדוק מה ההוצאה בפועל במוסד של אש"ל

לחולה סיעודי ולפי זה נלד. בכלל, אנחנו עקבייים בגישה הזאת ולגבי מרבית הסעיפים היינו

מוכנים לעיקרון שבמקום שיש אי-הסכמות ניקח מישהו אובייקטיבי, הוא יבדוק וניתן לפי מה

שהוא יגיד, אפילו זה אלף אחוזים. אם זה היה מוסכם היינו יכולים להתקדם.

יש פער בין כוח האדם שמועסק

במוסדות אש"ל לבין זה המועסק במוסדות הפרסיים. אבל לא נכנסנו לסוגיה של היקף כוח אדם.

מה הנתונים שמצויינים בחומר שלפנינו?

זה מודל של מאה מיטות.

ביחס לכמות אין חילוקי דעות. השאלה היא

כמה עולה כוח האדם. יש טבלה אשר מבטאת את עמדת הממשלה ביחס לדרגה ושנות ותק. העמדה

של המוסדות שונה מעמדת הממשלה. הצענו שתהיה בדיקה של הוותק והדרגה במוסדות אש"ל ואותו

דין יהיה גם במוסדות הפרטיים.

אני מבקש להדגיש שמה שאני מציע כאן לא עשינו

בשום סקטור ובשום מיגזר, והנכונות שלנו בנושא הזה נובעת מהתערבותה של יושבת-ראש

הוועדה. אנחנו מסכימים שיהיה כמו במוסדות אש"ל ושתהיה בדיקה של בודק אובייקטיבי. בנושא

הזה סטינו מעיקרון נוסף ואמרנו שהתקציב לא מהווה מיגבלה.

יש עקרונות. צריכה להיות בדיקה אובייקטיבית.

וכידוע, יש בעיה של מקדמה. אנחנו טוענים

שמקדמה היא תקדים לקביעת מחירים. מכיוון שוועדת העבודה והרווחה נתנה חסותה לוועדה

שלנו, ויש לזה משקל, רצינו לזרז את תהליך המשא-ומתן אבל רצוננו לא נענה ולכן אנחנו

יושבים פה.

האם נציגי בתי-החולים קיבלו את העיקרון

שתהיה בדיקה?

אני חשבתי שכן, אבל אינני רוצה לדבר בשמם.

נשמע אח יושב-ראש ארגון בתי-החולים.

בדיון האחרון שנערך פה נקבע שתוקם ועדה

פדיטטית שתגיש מסקנות עד 31 במאי. אנחנו

הבענו נכונות ובפגישות סיכמנו את התהליך ורוח הדברים וביקשנו לעשות תמחיר לחולה סיעודי.

התחלנו לשבת על הסעיפים ואז התברר שיש חילוקי דעות עצומים כמו המרחק בין שמיט לים,

יותר מזה, היום קיבלנו מסמך ואני רוצה לומר שאנחנו לא יכולים להסכים לסעיפים שקיבלנו

בעבר, כי לא הסכמנו להכללת מס ערך מוסף. לכן כל המסמך הזה נדחה היום.

פרט למזון, מס ערך מוסף הוסף. כלומר, על כל

סעיף שהוסכם עליו הוסף מס ערר מוסף, פרט

למזון, שהוא סעיף שנבדק ספציפית עם משרד העבודה והרווחה.

אם כן, זה מקובל עלינו. אנחנו אומרים

שמס ערך מוסף זה לא כסף שלנו. לכן זה מקובל פרט למס ערן מוסף.

אנחנו הלכנו בידים נקיות כדי לבדוק את

הנושא של תעריף האשפוז. כשדיברנו על השוואה לאש"ל היתה כוונה שניתן שרות כמו במוסדות

אש"ל. לא היתה כוונה שנמשיך לתת אותה רמה כמו היום, שהיא לא רמה ולכן אנחנו יושבים

כאן. כשקיבלנו את הנתונים ממשרדי הבריאות והאוצר, הסתבר שמדובר על 36 שקלים בערן ליום,

כמו היום. אם כך, הרי לא עשינו דבר.

ניסינו לבנות סל. לקחנו

סל פשוט. דוקטור חבוט, כשנתבקש לחוות דעה על סל, אמר שאי-אפשר ליצור סל לחולה סיעודי.

הוא צודק, כי יש מגוון של תרופות ושל רופאים. כשניסינו לבחון את הסל של אש"ל התברר

שאש"ל מקבלים מקופת-חולים תרופות לתשושים והם משתמשים בזה גם לסיעודיים, ולכן הסל שלהם

לא מקובל עלינו, כי אנחנו לא מקבלים תרופות מקופת-חולים. ביקשנו לבדוק ולבנות סל של

תרופות, לגשת למקורות אספקה, לבית-החרושת, ולבדוק מהי העלות.

ביחס לכוח אדם היו חילוקי דעות רציניים.

ב-1982 קבענו עם משרד הבריאות שהוותק בבתי-חולים שלנו זה שמונה שנים. מאז עברו לפחות

שנתיים, ולא הוספנו חמש שנים. במשרד הבריאות יש מסמכים אשר מעידים על ותק של אחיות

במערכת שלנו. אם נבדוק נגלה שהוותק הוא 15 שנים ואם אנחנו מדברים על 10 שנים, זה

צנוע. את הרמה של האחיות קבענו ל-12.

כשראינו שהפער בנתונים בינינו לבין משרדי

הבריאות והאוצר עצום וגדול, הגענו למסקנה שאנחנו לא מסוגלים להמשיך ולדון, כי זה

דיון שעלול להימשך מעבר לזמן.

בדיון האחרון של הוועדה ביקשנו שאם לא תהיה

הסכמה בינינו לבין האוצר ומשרד הבריאות, שימונה גוף חיצוני, גוף כלכלי אשר יתמחר את

גוף האשפוז.

היום יש בעיה אקוטית לניהול המוסדות שלנו.

אי-אפשר לנהל אותם במחיר של 35 שקלים. זה חודש אנחנו לא מקבלים חולים של משרד הבריאות.

יהיה זה פשע מצידנו להמשיך ולקבל חולים. אנחנו לא רוצים להיות בית תמחוי של משרד

הבריאות. אנחנו לא רוצים להחזיק את החולים כבני ערובה של משרד הבריאות. היום אנחנו

משמשים בני ערובה של משרד הבריאות שמאלץ אותנו לתחזק חולים שלו בסכום של 35 שקלים.

אנחנו אומרים שבינתיים משרד הבריאות חייב להזרים לנו מקדמה על חשבון או הלוואה, ללא

כל מחוייבות. לא נראה בזה מחוייבות לגבי מחיר יום אשפוז. אם גוף חיוני יקבע שמחיר

יום אשפוז הוא 30 שקלים ולא 35 - נחזיר את המקדמה. עד שייקבעו דברים אנחנו צריכים

לקיים מערכת סיעודית, ואי-אפשר לקיים את זה במחיר של 35 שקלים. האם אתם רוצים שנהיה

רוצחים בפוטנציה? אני לא רוצה שיצביעו עלינו באצבע מאשימה. אנחנו לא מוכנים להחזיק

חולים במחיר הזה.

מה המחיר לדעתכם?

נ' אורן; היגשנו נתונים. הנתונים שלנו נבדקו על-

ידי רואה חשבון. אנחנו מדברים על סכום של

52.20, לא כולל רווח.

כולל הכל?

כן. כולל בדיקות מעבדה. לא כולל מס ערך

מוסף. במה שנוגע למס ערך מוסף, אנחנו רק

נותני שרות לאוצר.

מהו התעריף במוסדות הממשלתיים?

היו"ר אי נמיר; אני מקווה שנשמע כהמשך הישיבה.

אני שואלת את נציגי בתי-החולים הפרטיים:

כמה רווח תרצו? אם הגענו לכך שאנחנו צריכים לעסוק במשא-ומתן ביניכם לביו הממשלה,

אנחנו רוצים לרעת כמה רווח תרצו.

בינינו לביו משרר הבריאות יש הסכמה על רווח

של 10% זה מקובל.

זאת אומרת, שלנתונים שלכם צריך להוסיף מס

ערך מוסף ורווח. אתם מדברים על 52.20 ש"ח

פלוס 10% רווח ומס ערר מוסף.

אם נוכל לקבל את התעריף כמו שאנחנו רוצים,

נהיה מסוגלים לתת שרות לפחות כמו באש"ל.

בינתיים אנחנו צריכים לקבל מקדמה.

משה הבא הציע שיהיה גוף חיצוני. אני מביו

שגם אתם מדברים על גוף חיצוני.

נכוו.

אז על מה התפרץ המשא-ומתן?

הוועדה קבעה תאריך, 31 במאי.

אנחנו רוצים שהעניו יימסר לגוף חיצוני בתנאי

שתהיה הסכמה לקבל את פסיקת הבורר.

אם אתם מסכימים למסירה לגוף חיצוני, ומשה

הבא, נציג האוצר, הציע למסור את הנושא לגוף

אובייקטיבי, על בסיס העקרונות, אולי אתם לא מקבלים את העקרונות?

קיבלנו. IP

על מה הוויכוח? אם מה שהציע משה הבא מקובל

עליכם, תסבירו על מה הוויכוח.

אני לא יכול לא להסכים למה שאמר כאו מר הבא,

כי אנחנו דרשנו את זה ואנחנו מסכימים לזה,

אני חוזר ואומר שהיום יש בעיה מציאותית בשטח:

אנחנו לא מסוגלים להפעיל את המערכות. אנחנו לא מסוגלים לשלם שכר עבודה בזמו ובכך

אנחנו עוברים על חוק. כל זמו שאנחנו לא מקבלים את הכסף ממשרד הבריאות אנחנו לא מסוגלים

לשלם שכר. העובדים שלנו יכולים לתבוע אותנו על הלנת שכר, ובצדק. כשאני מזמיו סחורה

אצל ספק ומבקש ממנו שיתו לי אשראי, הוא לא מסכים.

האם משרד הבריאות מעביר את הכסף השוטף?

באיחור.

אתם מדברים על תשלום מעבר לתשלום השוטף, האם

זה נכוו?

אנחנו מבקשים הלוואה עומדת בסדר גודל של חודש

אשפוז, עד לסיום תהליר הבירור. למה אנחנו מדברים

על חודש? כי המערכות שלנו חייבות מחזור של חודש-חודש וחצי. אנחנו מבקשים שיהיה לנו

מרווח כדי לבדוק את הנושא ולהעמיד אותו בצורה מדוייקת ככל האפשר.

היו"ר אי נמיר; אני שואלת את משה הבא, ברגע שנציגי בתי-החולים

הפרטיים מדברים על מקדמה או הלוואה עומדת,

אולי הלוואה עומדת זה הפתרון?

נכון שהוועדה החליטה על התאריך של 31 במאי.

אני הצעתי שנבקש עוד חודש כדי שתהיה עבודה

יסודית אבל בתי-החולים נתלים בתאריך שנקבע. אם נתלים בתאריך, אולי זה כדי לפוצץ את

המשא-ומתן. אם היה מדובר על תשלום הפרשים, לפי בדיקה, הייתי נותן את זה מיד בתעריף.

ביקשתי שנתקדם על עוד מרכיבים.

לעניו הארנונות הצענו לקחת את התשלומים בפועל.

מה אפשר יותר מזה?

יש סעיפים שאפשר לגמור אותם מחר.

היו"ר א' נמיר; מה אתה מציע?

בזבזנו קרוב לעשדה ימים שלא היו מוכנים לשבת

איתנו. יש 60% -70% של מרכיבים. צריך זמן.

ניקח מיד בודק, ואנחנו לא מערערים על הבדיקה שלו. משלמים מיד כמה שהוא יגיד.

לגבי כוח אדם הצענו מה שנהוג. לקחנו לפי

מוסד של אש"ל. ביקשתי שיוצג תלוש משכורת שמא יש תוספות שאנחנו לא יודעים עליהם, כדי

שנוכל לתת לעובדים הכל.

כמה זמן אתה חושב שצריך לדון על 60% של מרכיבים?

אם נחליט על מרכיבים, אני חושב שתוך שבועיים-

שלושה נוכל לקבל תוצאות על רוב המרכיבים.

אני מבינה את הבעיה של הממשלה בענין מקדמה

או הלוואה עומדת. יש לה בעיה של תקדים.

אם נותנים מקדמה יש בכך הודאה שיש בעיה, כי

אם איו בעיה למה משלמים מקדמה?

אפשר למצוא לעניו הזה שם אחר, לא מקדמה.

יש נוסחה שיכולה להתקבל - תשלום מראש של חודש

אשפוז, לפי התעריף הנוכחי. לדעתי, זו נוסחה

מצויינת; אתה לא נותו מקדמה, אתה לא נותו הלוואה אלא אתה משלם מראש בעד חודש אחד. עד

כה שילמת אחרי החודש ועכשיו אתה משלם מראש. תשלום מראש של חודש אשפוז, זו הדרך.

אני מוכרחה לומר שאנחנו עוסקים בדבר שהוא לא

תפקידנו. אנחנו עושים את זה מפני שזו מצוה.

הכנסת לא צריכה לעסוק במה שאנחנו עוסקים עכשיו, בשביל זה יש משרד הבריאות. אבל אנחנו

עושים את זה כי אנחנו רוצים לסיים את העניו.

אני אומרת לנציגי בתי-החולים, יש לכם הזדמנות

פז, יש לכם גם מצב שמשחק לטובתכם, יש לכם איש האוצר וחברי ועדה הגורסים שצריך לחזק

את המערכת הפרטית.



מה שאמר חבר-הכנסת שוסטק, תשלום מוקדם של

חודש, האם אתם מקבלים את הנוסח הזה?

הסמנטיקה לא חשובה. זה בהחלט מקובל עלינו.

אני רוצה להזכיר שלפני ארבע שנים, כשחבר-

הכנסת שוסטק היה שר הבריאות, קיבלנו תשלום של חורש אשפוז, כי היתה בעיה אקוטית בשטח.

אני מקבל את הענין העקרוני הזה אם כי מן

הריו לא היינו צריכים ללכת לזה. לרעתי,

אסור לתת משהו שחס וחלילה ירגיע את המערכת, שמא כולנו נלר לנוח. הלחץ יוצר צורך

לקבוע לוח זמנים כרי לגמור ולסיים.

עברנו כברת ררר ארוכה מאר. אני שמח

שהנציגים מוריעים שהם מסכימים על עקרונות לבריקה של בורק אובייקטיבי. הבורק צריו

לעשות את העבורה ומה שיקבע זה יהיה. אבל אני רוצה לחזור לעניו המקרמה. תשלום עלול

להרגיע את המערכת ולגרום לסחיבת זמו. בתשלום כזה יש משום הודאה כאילו הסכמנו שיש מצוקה.

אתה טוען שאין מצוקה?

אני רוצה שתהיה בריקה אובייקטיבית.

אנחנו חוששים ממקדמה, כי יש בזה יצירת

תקדים לגבי כל נושא. אנחנו מוכנים לבדוק איר אפשר לעשות ולא לפגוע בעיקרוו. מכיווו

שטוענים שהמערכת נתונה בקשיים, אנחנו מוכנים לבדוק ואולי נוכל להציע משהו בעניו זה.

אני לא יכול להציע עכשיו.

אני שולל את דעתו של משה הבא, שבלחץ אפשר

להגיע לפתרוו. כשהבנק נושף בעורר אני לא

נברוק, נשקול, אני רוצה לרעת על מה ועל כמה מרברים.

כל עוד אני לא יודע, אני מבקש פינוי של החולים. אנחנו לא יכולים להמשיך ולפעול בסכום

של 35 שקלים.

אני מציעה לא לנקוט בלשון הזאת, בוודאי לא

ליד השולחו הזה. אנחנו רוצים לעזור. נשתדל

לא להעכיר את האווירה. איומים יעשו עלינו השפעה הפוכה. אני מציעה לא לאיים.

אני מבינה שמשה הבא לא יכול לתת כאו עכשיו

תשובה על רעתו.

אם יש איום, אני לא אציע שום הצעה.

אני רוצה לדעת מהו התעריף במוסדות הממשלתיים.

נשמע על כך מדוד מילגרום.

רוב החולים הסיעודיים מאושפזים או במוסדות

ציבוריים או במרכזים גריאטריים של הממשלה.

התשלום באש"ל, לסיעורי, 50-47 שקלים, ללא מס ערר מוסף. מוסרות אש"ל הם מלכ"רים. מוסר

של אש"ל נדרש להעסיק 80 עובדים על 100 חולים סיעודיים.

על-ירי מי?

משרר הבריאות.

לעומת זאת, מוסד פרטי נדרש לתת 52 משרות

על כל 100 חולים סיעודיים.



מרכזים גריאטריים ממשלתיים מתוקצבים בצד

ההוצאות. במוסדות האלה יש גם עצמאים, גם סיעודיים וגם תשושים. מחיר יום אשפוז

במוסדות האלה, בממוצע, הוא 40 שקלים.

ביום חמישי הייתי בבית-חולים גריאטרי בראשון-

לציוו. התפלאתי לראות מוסר ממשלתי שעדייו

שומרים בו על גינון וחזות יפה. אבל יש שם בעיה. אם לא יימצא פתרון לענין של משק סגור

לגבי המוסדות האלה, תהיה שם מפולת קשה. הם נחנקים. אני לא יודעת איר הם יכולים להתקיים.

דיברתי עם עובדות נקיון. אלה נשים שאיכפת להן. על עובדת אחת מוטלת מעמסה כמו על שלוש

עובדות. לנושא הגריאטרי צריך להיות פתרון שורש. אני גם יודעת מה המצב באש"ל. אין יום

שלא חסרים עובדים והעומס נופל על או1רים. גם שם צריו להיות פתרון. זה שלא הולכים לקראת

משק סגור במוסדות האלה, זה דבר נורא.

אני לא יודע איר דוד מילגרום יכול לומר שהתעריף

לחולה סיעודי במוסדות גריאטריים הוא 40 שקלים

ליום כאשר הנתונים שלנו אומרים שהתעריף הוא 63 שקלים. ועוד: כשהוא מדבר על תקן של 80

איש ל-100, זה על הנייר. זה לא מיושם בשטח.

גם אצלכם זה על הנייר.

אני רוצה להגיד, שאם לא תהיה מצדכם נכונות

ללכת לקראת ההצעה של משה הבא, שאני חושבת שהיא טובה, אני לא רואה מוצא. אני מבינה

שמשה ילר לקראתכם בנושא המקדמה או דמי קדימה. אם אתם מציעים להיכנס לעימות מחודש,

האם אתם חושבים שזה יביא פתרון? ואם תלכו להתדיין עם משרד הבריאות - אתם יודעים לאן

תגיעו.

כנראה לא תהיה ברירה אלא לסגור את בתי-החולים.

מערכת הבריאות עושה מהלכים לקלוט חולים. לשון

של איומים לא תעזור כאן.

אני מציעה ברוח טובה שתקבלו את ההצעה של משה

הבא.

אני רוצה שנקבע תאריר מתי הנושא הזה חוזר לווערה.

כמה זמן צריך כדי לגמור את הנושאים העקרוניים?

אני מוכן לשבת עוד היום.

אני רוצה להגיד לנציגי בתי-החולים: יש לי

פקפוק אם בגישה שלכם אתם מייצגים את האינטרסים של המוסדות הפרטיים. אתם נוהגים כמו

ברונית. כר זה היה בישיבות וכר זה גם עכשיו. עברו עשרה ימים כואבים. יכולנו להתקדם

ואולי להגיע לסיכומים גם בנושא המקדמה. ביקשנו שתבואו לשולחן. אם יש איום, שאתם שולחים

את החולים אם לא תהיה מקדמה, אני מודיע שלא ניתן מקדמה. הזקנים לא יופקרו.

אני רוצה לשאול שאלת תם: האם לא שווה לתת

עוד שנס אחד אחרי שעברתם דרר כל כר ארוכה?

הוצאנו את הענין מוויכוח ישיר שלכם עם משרד הבריאות לוויכוח ישיר שלכם עם האוצר, פירוש

הדבר שהאוצר מחליט שצריר לתת. אם אתם מוכנים ללכת לקראת זה, אני מבקשת לדעת מתי אתם

רוצים לחזור אלינו. תנו לזה עוד אפשדות.

שווה לתת שנס. החשש שלנו, שכאשר ייקבע תעריף

יום אשפוז, לא יהיה למי לתת אותו.

את זה יכולתם להגיד לפני חודש.



אני אומרת: ניתן עוד שנס אחד. אם זה יתפוצץ -

יתפוצץ. אני מוכרחה להגיד שבנושאים אחרים לא ראיתי נכונות של האוצר ללכת לקראת גוף אחד.

אני רוצה שנקבע תאריך מוסכם על שני הצדדים.

אני מציעה לכם שתתנו שנס. יותר מאשר להציע ולבקש אני לא יכולה. אם תודיעו לנו שאתם מפנים

חולים, זה לא יהיה לחץ עלינו.

ואנחנו לא נחזור לדיונים עם הגוף הזה.

בעניו זה יש פסיקה של המפקח על ההגבלים

העסקיים.

שלוש שנים אנחנו נגררים בנושא הזה. הצענו

הצעה שיכולה להתקבל.

זו דעתך.

אני מציעה שב-1 ביולי חוזרים הנה. אני

מציעה לכולם, תנסו לעשות מאמצים גם כדי לעזור למוסדות עכשיו וגם להגיע להסכמה על בסיס

העקרונות, שאני מבינה שהם מקובלים.

אני מבקשת שתסכמו עוד היום מי הבורר. זה

חייב להיות בורר מוסכם. ב-1 ביולי ניפגש כאן. אני מאמינה שיימצא פתרון.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.20