ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 27/05/1987

שביתת העובדים הסוציאליים

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 331

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' כ"ח באייר התשמ"ז - 27 במאי 1987, בשעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה; י' פרץ - מ"מ היו"ר

ח' גרוסמן

י' שמאי

א' שוסטק
מוזמנים
י' בריק - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ע' בן-ארי - עוזרת לשר העבודה והרווחה

ר' גאון - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי זילברשטיין - מזכירת איגוד העובדים הסוציאליים

יי גלילי - איגוד העובדים הסוציאליים

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; שביתת העובדים הסוציאליים



שביתת העובדים הסוציאליים
היו"ר י' פרץ
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה באיחור.

אני רוצה להביע צער על הזלזול מצד נציגי

האוצר, שאף על פי שקיבלו הודעה על הישיבה הזאת והודיעו שיבואו להשתתף בה איש

מהם טרם בא, לא מצד הממונה על השכר ולא מצד אגף התקציבים. גם נציגי השלטון המקומי

טרם באו. כנראה שזה מצביע על יחסם של הגורמים אל העובדים הסוציאליים.

חשבתי שנושא בזה של השבתה ושביתה של

העובדים הסוציאליים חייב לעמוד על סדר היום שלנו בדחיפות, כדי למצות את בל האפשרויות

שהאובלוסיה לא תיפגע. אבל כנראה שהיחס שאנחנו עדים לו הוא מדיניות, לצערי הרב,

של המשרדים, וגם אם זו מדיניות לא מכוונת זה גרוע. צר לי על כך.

שר העבודה והרווחה אמור היה להיות פה

היום. הוא התקשר איתי הבוקר והתנצל שבגלל ישיבת הממשלה הוא לא יוכל להיות היום

בישיבתנו.

השר אומר שבשרותים ובתקנים לא היו שום

קיצוצים במשך השנה הזאת וגם לא יהיו בשנה זו; לא יהיו קיצוצים לא בתקנים ולא בשרותים

של העובדים הסוציאליים. להיפך, תהיה תוספת מיוחדת לשרותים של צרכים מיוחדים -

שרותים לקשיש, מפגרים ונוער בסיכון גבוה - זו תהיה תוספת ריאלית. השר דיבר גם על

תוספת של עובדים סוציאליים במיגזרים ובמוקדים הקשים.

דו"ח פוקס לבטיחות של העובדים הסוציאליים

וכן אמצעי ביטחון, התחיל להתבצע ב-1986, וסעיף תקציבי יורחב ב-1987. זה יהיה בהדרגה

ובשלבים בהתאם למצב ולחומרה של כל לשכה ולשכה.

המשא ומתן ביחס לתנאי השכר, בין ההסתדרות

לממשלה, כולל גם את העובדים הסוציאליים. מכיוון שהמשא ומתן הזה עומד להיפתח -

אין הצדקה למשא ומתן אחר, ולכן השר לא רואה מקום לשביתה או להשבתה.

בניגוד לחינוך ובריאות, שהיו בהם קיצוצים,

הרי בשטח הזה אין אף קיצוץ, להיפך, גם הקיצוץ של 3.9% שאמור היה להיות לא בוצע.

עד כאן דברים שהשר ביקש למסור לוועדה.

עשיתי זאת לפי כל מה שהכתיב לי.

בחודש יולי 1985 העליתי במליאת הכנסת

הצעה לסדר היום בנושא "מערכת השרות הסוציאלי באזורי המצוקה". מאז קיימנו דיונים

בנושא זה, גם במסגרת של יום עיון. בחודש מארס 1987 הנחנו מסקנות על שולחן הבנסת.

ביקשנו לקבל דיווח כעבור שלושה חודשים. אני מקווה שעד סוף החודש הבא נקבל דיווח.

בשנכנסתי הבוקר לחדר הוועדה מצאתי על

השולחן נייר ובו סעיפים על "מגעי המשרד עם איגוד העובדים הסוציאליים" - תוכן פגישת

שר העבודה והרווחה עם נציגי איגוד העובדים הסוציאליים ב-27 בפברואר 1987 והחלטות

שנתקבלו עד כה. אינני רואה שום שינוי בין הרשום שם לבין הסעיפים העומדים עבשיו

על הפרק.

אני שואל את נציגי העובדים הסוציאליים:

מה שאתם מבקשים, האם זה במסגרת ההסכם הקיבוצי שעומד להיחתם או שאין לזה קשר?

האם אתם מדברים על משהו סקטוריאלי מיוחד בנושא המיגון? מה נעשה? אני מבקש שתציגו

את הנקודות המרכזיות .
ש' זילברשטיין
כבוד היושב-ראש, חברי הוועדה, הצעדים

שאנחנו נוקטים בהם הם קשים מאד מבחינתנו.

אנחנו מוכנים לחזור לשולחן הדיונים כל רגע בתנאי שיש דברים אמיתיים שאפשר להתייחס

אליהם. אנחנו מוכנים להפסיק את התהליך של העתקת מקומות העבודה למשרד העבודה והרווחה.

חלק גדול מהטענות שלנו שהובאו אליכם בכנס

החירום שלנו נשארו ללא שינוי. שום דבר לא התקדם. למרות שלנו כאיגוד עובדים קשה מאד

לצאת למאבק סקטוריאלי בגלל השכר הנמוך, מצאנו לנכון לצאת למאבק של העוברים במחלקות

לשרותים חברתיים. למרות שחשבנו שיש לנו בעיה רצינית השייכת לכל העובדים הסוציאליים

לקחנו על עצמנו להיאבק על עניינם של העובדים במחלקות לשרותים חברתיים, שם יש בעיה

קשה ביחס למצב הבטיחותי של העובדים. התשובה של השר, שנה אחרי הרצח של אמי, מעליבה.

אכן, בשנה האחרונה לא היה קיצוץ בתקנים.

אבל בשמונה השנים האחרונות הורדו תקנים ומצד שני גדל מספרם של הפונים אל העובדים

הסוציאליים. היום, לפי נתונים של משרד העבודה והרווחה, יש בממוצע לעובד סוציאלי ארצי

120 משפחות.
ואשר לשכר
כל הדרישות שלנו, שהופנו למרכז

"השלטון המקומי ולמשרד העבודה והרווחה, היו לא על הסכם קיבוצי אלא על תנאים נלווים.

העובדים שלנו חייבים להיעזר בעבודתם ברכב שלהם. אנחנו היחידים שמרבים להסתובב בשכונות,

ביחוד עם העליה במספר הפונים ללשכות, ואנחנו חייבים להיעזר ברכב שהוא למעשה כלי עבודה

שלנו.

עכשיו יש קיפאון. השכר נמוך. העובדים שעות

נוספות אינם מקבלים תוספת. העובדים הסוציאליים עוזבים את הלשכות לשרותים חברתיים.

עובד סוציאלי מעדיף לעבוד במקום אחר, כמו בבריאות הנפש, ולא במחלקה לשרותים חברתיים.

יש נטישה גדולה של העובדים ולכן יש אצלנו חוסר יכולת להמשיך ולעבוד במסגרת השרותים

החברתיים.

כפי שאמרתי, כל הטענות שלנו לא נוגעות

להסכמים קיבוציים. אנחנו חוששים שאפילו יהיו תוספות שכר, העובדים לא יחזרו לעבודה

אם לא יתמלאו סעיפים אחרים כגון: בטיחות, תקציבים והפחת המעמסה. כאן צריך להיות

פתרוון כולל. אנחנו מבקשים שהעובדים לא יעזבו את המערכת ואלה שמסיימים את לימודיהם -

שיבואו אלינו.

לפני שבוע וחצי היה נסיון לרצוח את מנהל

הלשכה לשרותים חברתיים באשדוד. ההבדל בין הרצחה של אמי לבין הנסיון שהיה לפני

בשבוע הוא מזל. אנחנו טוענים שהלחצן לא מספיק. אנחנו לא מוכנים להשלים עם המצב הקיים.

אנחנו טוענים שמחירם של אמצעי הבטיחות שאנחנו מדברים עליהם הוא 550 שקל, והסכום הזה

מיועד להבטחת חייו של עובד סוציאלי.

בתנאים הקיימים לא נוכל להמשיך לעבוד ולא

נוכל להחזיר לעבודה עובדים שפרשו ממנה.
י' גלילי
קודם כל אני מוכרח לומר שאני מרגיש נעלב

כשאני רואה מה התייחסותם של חברי הכנסת,

לפי מספר הנוכחים בישיבת הוועדה, לנושא, למצב ולתנאים שאנחנו מדברים אליהם. עם זאת

אני מבקש לומר שאותי זה לא מפתיע, התרגלנו לעלבונות. זו ההתייחסות לאורך כל הקו.

כשאומרים שהשנה לא קוצצו תקציבים - אצלי

זה מעורר גיחוך. הגענו לכך ששום דבר רציני שצריך להיעשות על-ידי המחלקות לא נעשה.

אפרט: הנושא של נפגעי סמים הולך ומחריף והוא מתחיל להיות נגע מקיף. כשמדברים על

בעיות הנוגעות לסקטור של אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך - מי שלא שייך לסקטור הזה

מסתפק במלים יפות. אבל הנגע הזה, כפי שאמרתי, הולך ומתרחב ואלי הגיעו אנשים שהם

משמנא וסלתא של החברה, אם לא תהיה עצירה - המחיר שנשלם יהיה יקר. כשמטפלים בנפגעי

סמים, גמילה בלבד איננה יעילה. יש צרוך בתהליך של שיקום המצריך כוח אדם ותקציבים

מיוחדים.
חולי נפש
יש בדיקות. יפה. שולחים

יותר חולי נפש לקהילה. זה מכובד. אבל צריך להבין שכמו שחולים אחרים זקוקים למטפלים

בקהילה כך גם חולי נפש. מי שחושב שבמצב הקיים של כוח אדם אפשר לטפל בחולי נפש בקהילה -

שיקום.

הוקמה רשות לשיקום האסיר. שמחתי על כך,

כי לנו איו כוח אדם לטפל בזה. התקשרתי אל הרשות לשיקום האסיר ושאלתי מה תכניותיהם.

הסתבר לי שהם גוף מתווך והם מחכים לי. במה? איך? לא ייתכו להמשיך ולהטיל דברים על

גוף אחד, לחזור ולהטיל עליו מטלות השכם והערב ולהאמיו שאותו סוס ימשיך וימשוך עיי

ועוד.

הנושא של עבריינים צעירים לא מטופל.

כל היחידות לקידום נוער עושות במקום שאפשר לעשות. במקום שקשה לעשות, במקום שיש

בעיות - שם היחידות האלה לא נמצאות. במקומות הקשים יש צורך בכוח מקצועי רציני יותר

ובמשאבים יותר רציניים.

הנושא של משאבים וכוח אדם במחלקות לשרותים

חברתיים הוא בכי רע. המצב הנוכחי מגוחך. איו אפשרות לטפל בבעיות הרציניות שבחברה

הישראלית. המצב הקיים יוצר עומס וגורם ללחץ במחלקות לשרותים חברתיים, האלימות שם

הולכת וגואה, אנחנו שומעים על התפרצויות פה ושם ועל פגיעה בעובד סוציאלי פה ושם.

ומה אומרים בתגובה לכל אלה? יחלקו מיכלי גז מדמיע ויתחילו לקיים קורסים בג'ודו.

זו התייחסות לא רצינית. אם מישהו מאמיו שכך אפשר לתת בטחוו לעובדים - אינני יודע

מאיפה זה בא לו. צריך לזכור שהעובדים הסוציאליים הם ברובם עובדות סוציאליות. אינני

מקנא בעוברת הסוציאלית שתבוא לעבודתה אחרי שהזרימה גז מדמיע. הבטחון צריך להישמר

על-ידי אנשים המיומנים לכך ולא על-ידי עובדות סוציאליות שאינך אמונות על התחום הזה.

עשינו חשבוו ומצאנו שעלות של מאבטח הקשור למוקד, לכל המחלקות לשרותים בארץ, היא

5 מיליון שקל בשנה. אינני חושב שמחיר כזה יקר מדי. אם מישהו חושב שזה מחיר יקר מדי -

אנחנו נמצאים בבעיה קשה.

השכר הממוצע של עובד הוא 700-500 שקל

לחודש. כוחות רצינים נושרים מהמחלקות. איך מקום לצפות שאדם אחרי כמה שנות לימוד

באוניברסיטה יהיה מוכן לעבוד תמורת שכר כזה בתנאי של מתיחות ובמידה מסויימת סכנה.
י' בריק
600 שקל נטו לחודש זה תמורת משרה

חלקית של 75%.
י' גלילי
אני מתייחס לתלוש שהוצג, מרמת השרון.

הגענו לפרשת דרכים. אנחנו מרגישים שבתנאים

האלה אנחנו לא יכולים לתת שרות אמיתי בנושאים האמיתיים. צריך להחליט אם רוצים לפתח

שרותים סוציאליים בתנאים שהעובדים יוכלו למלא את תפקידם ולא להסתפק בכך שכל הזמן

הם יהיו בלם או עלה תאנה כאילו יש מישהו שמטפל בבעיות כשהכל יודעים שעלה התאנה הולך

ונקרע. צריך להיות טיפול שורש. צריך לראות מה הם הנושאים שהמחלקות צריכות לטפל בהם.

צריך להקצות כוח אדם ומשאבים ולתת שכר ותנאי עבודה הולמים.
היו"ר י' פרץ
בזמנו השר ביקש שתוקם ועדה משותפת של

האיגוד והמשרד כדי לבדוק את הדברים.

האם הוועדה הזאת הוקמה? לא הוקמה? מה הסיבות לכך.
ש' זילברשטיין
רצינו להשתתף בוועדה הזאת. רצינו לדעת

מה הסמכויות של הוועדה ומה המחוייבות של

השר. נאמר לנו שתפקידה של הוועדה להמליץ המלצות. לאור התשובה הזאת החלטנו להוציא

את הנציגים שלנו מהוועדה הזאת והקמנו ועדה פנימית שדנה בנושאים.



מאחר שאין כוונה לתת סמכויות לוועדה,

אנחנו חושבים שאין טעם שנשתתף בוועדה משותפת עם משרד העבודה והרווחה. עודדנו אנשי

אוניברסיטה להביא המלצות שלנו בפני משרד העבודה והרווחה ונדרוש התייחסות שלו.

המלצנו בפני המשרד להמשיך את עבודת הוועדה אבל מבחינתנו אנחנו לא יכולים להשתתף

בוועדה חשובה שאיו לה סמכויות.

כפי שאמרתי, יש לנו ועדה פנימית שלנו

ותור חודש אנחנו יכולים למסור המלצות שלנו. מבחינתנו משרד העבודה יכול למנות כל

ועדה, לא נפריע לה. אנחנו מבקשים שהוועדה הזאת תעשה את עבודתה. בתקופת המאבק הורנו

לחברינו במחלקות לשרותים חברתיים לא להשתתף בוועדה של משרד העבודה והרווחה.
היו"ר יי פרץ
הוצאתם את החברים שלכם לא בגלל השביתה.
ש' זילברשיין
לא.
י' בריק
התביעות של העובדים הסוציאליים מתייחסות
לכמה תחומים עיקריים
עומס, אלימות, תקציב,

שכר ותנאים נלווים. אנסה לבדוק אחד לאחד איפה אנחנו עומדים.

עומס: מתוך גישה עניינית ורצון טוב ראינו

צורר בקביעת עדיפויות. אם אמנם יש מעמסה גדולה, צריר להקטין אותה. בענין זה סוכם

עם השר להקים את הוועדה עם העובדים הסוציאליים ולצורך זה אמנם הקמנו את הוועדה. אבל

האיגוד החליט להוציא את חבריו מהוועדה.
א' שוסטק
מה המגמה שלכם בוועדה?
יי בריק
להקטין עומס על ידי כך שפעולות פחות

חיוניות אולי לא תבוצענה.

הרכבנו את הוועדה שיהיו בה אנשי איגוד

העובדים הסוציאליים ואנשי המשרד, כדי שתהיה המלצה משותפת. זו ועדה שהוקמה על-ידי

השר ושתמליץ בפני השר. האיגוד הפסיק את השתתפותו בוועדה. פנינו אל האיגוד כמה פעמים,

אולי חמש פעמים, בבקשה שיחזרו לעבודה כדי שאפשר יהיה ללכת למסקנות משותפות. האיגוד

חליט לא להיות שותף בוועדה. אמרנו שלאיגוד תהיה ועדה שלו, ותהיה גם ועדה שלנו. ביקשנו

שהוועדה תתייעץ עם מנהלי הלשכות, והם הוזמנו. אבל האיגוד הורה למנהלי הלשכות לא לשתף

פעולה עם הוועדה.
שי זילברשטיין
רק מאתמול.
ייבריק
מנהלי הלשכות הוזמנו אבל הורו להם לא

לשתף פעולה. כשאנחנו מזמינים לשותפות -

לא רוצים להשתתף. כשאנחנו מזמינים להתייעצות - לא רוצים בזה, מה אנחנו יכולים לעשות?
היו"ר לי פרץ
בעת הדיונים שלנו על עומס, גם בעבר, דובר

על גידול במספר התיקים. אם בזמנו היו

60-50 תיקים חיום המספר כפול - 120-100, לפי המידע שנמסר זה המצב כמעט בכל הלשכות.

האם אתה מודע לזה? האם באמת גדל מספר התיקים מ-60-50 ל-120-100? אם המשרד מודע

לזה שזו אכן הבעיה - צריך לחשוב על פתרון.
יי בריק
המשרד מודע לזה שהעומס גדל. המשרד רוצה

לברוק מה היקף הגידול. המספרים של מ-60-50

ל-120-100 אינם בדוקים. אנחנו רוצים לדעת במה גדל העומס ובאיזה היקף. אנחנו יודעים

שהגידול הוא בעיקר בסוג של זקנים. לכן רצינו שתהיה ועדה שתבדוק את הדבר הזה בצורה

יסודית ותגיש מסקנות יסודיות.
אלימות
הודענו וחזרנו והודענו מספר רב

של פעמים, שדו"ח פוקס שהמליץ על אמצעי בטיחות יבוצע בהתאם לצרכים ועל פי בדיקה

של כל מקום ומקום.

אני רוצה להודיע, גם לפרוטוקול וגם לחברי

הכנסת, שבשנת התקציב הקודמת ביצענו אמצעי מיגון והגנה. בשנה שעברה התקנו אביזרי

בטיחות ב-30 יישובים. ב-60 מחלקות וושתתפנו בתקציב של אחזקת שומרים וחברות בטיחות.

כשאני אומר "אמצעי מיגון" אני מתכוון לכל הרשימה שדו"ח פוקס המליץ עליה - התקנת

סורגים, זמזמים וכוי, בכל מקום בהתאם לצרכים. יש לנו תכנית מפורטת של הפעילות בשנה

זו, על כל סעיף שצריך לעשות. הכל בתהליך של ביצוע.
היו"ר י' פרץ
מה התקציב לשנת 1986 ומה התקציב לשנת 1987

לסעיף הזה?
י' בריק
בשנת 1987 - 260 אלף שקל, חוץ משמירה.

אני חושב שחלוקת הסכום לראשים, 550 שקלים

לראש, היא גישה צינית לבעיה. אם במקום מסויים יש דלת בטחון - לא צריך לדבר שם על

דלת בטחון; אם במקום מסויים יש סורגים - אין צורך להתקין בו סורגים, וכו'. בדקנו

יישובים, בדקנו מחלקות ויש לנו תכנית.
היו"ר י' פרץ
אם יש תכנית, מהו סך כל התקציב לפי דו"ח

ולפי בדיקה?
יי בריק
בשנת התקציב הזאת אנחנו מדברים על סדר

גודל של 256 אלף ש"ח.
היו"ר י' פרץ
אני מדבר על הערכה.
י' בריק
הקצבנו בהתאם לצרכים.

אמציא לוועדה פרטים על אמצעי בטחון בכל

יישוב, מה מבוצע וכמה זה עולה. אני מדבר עכשיו על 256 אלף ש"ח, זה לא כולל שמירה.

השמירה היא נוסף לסכום של 256 אלף ש"ח.
אשר לאשדוד
אני חושב שהאינפורמציה שנמסרה

כאן, עם כל הצניעות, איננה מדוייקת. באשדוד היה נסיון לרצח. נכנס אדם יחד עם אשתו

והניף סכין לכיוון מנהל האגף. האדם נכנס כשהסכין בתיקו, הוא ניסה לתקוף ולא פגע,

כי אשתו של התוקף התערבה. לשמחתנו לא היתה פגיעה. זה נעשה כשבאשדוד היו אמצעי מיגון.

אמצעי המיגון באשדוד הותקנו על פי החלטה משותפת של אגף הרווחה והמשרד. לאגף הרווחה

באשדוד יש הסכם עם חברת שמירה, חברת הגנה, ויש זמזם שמזעיק אותם. מנהל האגף לחץ על

הזמזם והזעיק. יש מכשיר קשר עם חברת השמירה. התקנו במקום דלתות בטחון והעובדים צויידו

במכשירי גאז. והנה, דווקה באשדוד, ששם היו אמצעי מיגון, קרה מקרה שלשמחתנו לא גרם

אסון. במשך כמה חודשים הצבנו שומרים במקום, כי היתה דרישה לזה. אנחנו עושים זאת בכל

מקום שם יש דרישה. חברת שמירה זה לא פנסיונרים שצריך להגן עליהם, תפקידה של החברה

להגן על בני אדם. באשדוד זה גוף שמבצע שמירה והגנה, והחברה התייצבה. גם המשטרה התייצבה

במקום, יותר מהר מחברת השמירה, למרות הזמזם. אנחנו רוצים שתהיה הגנה מלאה על העובדים,

וצריך שיהיה סיוע להבטחת הגנה על העובדים. אנחנו לא אומרים שזה תפקידה רק של הרשות

המקומית. בשנה הקודמת ביצענו חלק מהדברים ואנחנו ממשיכים לבצע בשנה זו. אם היושב-ראש

ירצה, נוכל למסור לו את התכנית.

בישיבה שהיתה ב-2 באפריל 1986 באשדוד,

בהשתתפות נציגי משרד העבודה והרווחה, נציגי עיריית אשדוד ומנהל אגף הרווחה, סוכם

איזה אמצעי בטחון צריך שיהיו במקום. כל מה שסוכם גם בוצע. לא היה דבר אחד שלא ביצענו

ולא היתה אגורה אחת שהתחייבנו להעביר ולא העברנו. עם זאת יכול להיות שלמרות אמצעי

הבטיחות, למרות ההגנה ולמרות כל האמצעים האחרים עלול לקרות משהו. אבל אנחנו לא נושיב

את העובדים במקלטים אטומים ומאחורי דלתות פלדה.



אני רוצה להדגיש שאנחנו עושים כל מה שצריך

לעשות בנושא של בטיחות. אם מתברר שבאיזה שהוא מקום צריך עוד זמזם, עוד דלת, עוד

סורג וזה מחייב עוד תקציב - הודענו לעובדים הסוציאליים שאנחנו מתחייבים לעשות כל

מה שצריך אבל לא להוציא סתם כסף. כרגע יש תכנית מפורטת ומתוקצבת והיא בביצוע ואנחנו

לא רואים צורך להוסיף.
תקציב
אם השר אמר שלא היה קיצוץ בתקציבים -

אני לא צריך לחזור על כך. חזקה שדברי השר אמינים על כל מי ששמע אותם. יתרה מזאת,

השר רמז, הוא לא אמר זאת בבירור, שהיו תוספות של תקציב. בשנת התקציב שעברה נוספו

3,5 מיליון ש"ח לענין חוק ביטוח סיעוד לטיפול בזקנים בלשכות, והשנה - יותר מ-4 מיליון.

היו תוספות לטיפול במפגרים גם בקהילה וגם

במוסדות.

השנה הקצבנו פי ארבעה מאשר בשנה שעברה לנושא

"הטיפול בנרקומנים. זה מראה שהמשרד רואה את הבעיה הזאת כבעיה חמורה. בשיתוף פעולה עם

משרד הבריאות וארגונים וולונטריים תושלם הקיץ הקמתו של מיתקן ראשון לגמילה במדינת-

ישראל. יש קשר עם אייבי נתן להקמת כפר לנגמלים וטיפול בנרקומנים. אולי זה לא מספיק.

אנחנו עדיין לא כל כך יודעים איך להתמודד עם בעיית הגמילה של נרקומנים. המשרד עושה

מאמצים כדי להיכנס לתחום הזה.
א' שוסטק
אנחנו דנים על שביתה של העובדים הסוציאליים.

אנחנו לא דנים על התקציב של השרותים הסוציאליים.

האם הדברים שאתה אומר לנו עכשיו הם תשובה לשביתה? הייתי רוצה שתתייחס לגורמים לשביתה.

הדברים שאתה אומר מאלפים אנחנו נהנים לקבל אינפורמציה על הנעשה בכלל, אבל זה לא הנושא

שעומד על סדר היום שלנו.
י' בריק
כל הנקודות שציינתי הם התייחסות לדברים שנאמרו

פה.
אשר לשכר ותנאים נלווים
כדי שהדברים יהיו

ברורים אני חייב להדגיש, שהמעביד של עובדי המחלקות לשרותים חברתיים הוא הרשויות

המקומיות. משרד העבודה והרווחה איננו מעביד של העובדים הסוציאליים. אנחנו משתתפים

בתקציב של הרשויות המקומיות המשלמות את השכר שלהם, אבל אנחנו לא המעביד. המעביד

הוא הרשות המקומית. אנחנו לא מנערים חוצננו מהנושא הזה, אנחנו משתתפים בשכר ואנחנו

רואים באגף נותן שרותים.
א' שוסטק
העובדים מקבלים את המשכורות שלהם ישירות

מהעיריה?
י' בריק
כן. הם עוברי עיריה. אנחנו משתתפים ב75%-

משכרם, על פי תקציב קבוע וחוק התקציב ומספר

העובדים. בכל מקום יש תקן מאושר מתואם עם משרד הפנים. אנחנו מעבירים את הכסף לרשות

המקומית. אני חוזר ואומר, כי חשוב שהוועדה תדע, שאנחנו לא מעביד של העובדים. אנחנו

רק משתתפים בשכר, אבל אנחנו רואים בנושא זה דבר חשוב ורציני עם כל האחריות שיש לנו

כשותפים בענין זה. אנחנו רואים במחלקות לשרותים חברתיים גורם מרכזי למתן שרותים

במדינת ישראל. אנחנו רואים במחלקות האלה את הגורם האחראי למתן השרותים. העוברים האלה

עושים עבודה רצינית וקשה, יש עליהם עומס והם סובלים משחיקה.

אני רוצה לציין שאנחנו, כמשרד ממשלתי, מנועים

לנהל משא-ומתן על שכר. זה עניינה של ההסתדרות עם הממונה על השכר באוצר. אמרנו את

הדבר הזה לעובדים הסוציאליים מספר פעמים. כל מה שנוגע לשכר - אנחנו מנועים לנהל משא-

ומתן. זה לא בסמכות שלנו.



אשר לתנאי העבודה של העובדים, לתנאים
נלווים
מה שבאחריות המשרד - זה באחריות המשרד. שאלות של רכב, גמול תפקיד - זה

בסמכותו של המשרד. בעניו זה יש בעיה תקציבית. את הנושא של מרכזי נושאים אנחנו

מוכנים לבדוק בצורה אוהדת. אמרנו שאת כל הדברים הקשורים לתנאים נלווים אנחנו מוכנים

לבדוק בצורה אוהדת בהתאם לאפשרויות התקציביות. לצורר זה קיימנו' מספר רב של פגישות

עם איגוד העובדים הסוציאליים - ארבע-חמש פגישות באופן רשמי, ויותר מזה באופן בלתי

רשמי. השתדלנו, בהתאם למשאבים שאנחנו יכולים לגייס, ללכת עד כמה שאפשר לקראת.

לצערי, לא בכל הנקודות הגענו לכלל הסכמה מלאה אבל ברוב הנקודות הגענו בדיונים האלה

של המשא-ומתן להבנה ולהסכמה. לצערי, המשא-ומתן נפסק על בסיס של נושא אחד בלבד מתוך

מכלול של חמישה-עשר נושאים.
היו"ר יי פרץ
מה הנושא?
יי בריק
אני לא חושב שכדאי להיכנס כאן לפרטים.
י' פרץ
אתה אומר שעל נושא אחד מתוך חמישה-עשר

אין הסכמה. זאת אומרת שעל ארבעה-עשר נושאים

יש הסכמה. מהו הנושא שאין עליו הסכמה?
יי בריק
קיימנו דיונים על נושאים שונים. הנושא תזה

הוא בעייתי ועקרוני. אני לא חושב שזה המקום

להיכנס לבירורים ספציפיים. סיכמנו בינינו, כמו בכל משא-ומתן, שאם יש סיכום הוא כולל,

ואם בפרט אחד אין סיכום - זה לא סיכום. אני יכול להתייחס לדברים כאילו הם ברורים,

ואני חושב שיש מקום להמשיך בבירורים ללא תנאים מוקדמים.

לעובדים הסוציאליים יש מחשבה פוריה ובמקום

לעבוד במחלקה לשרותים חברתיים את העתיקו את מקום העבודה למשרד העבודה והרווחה,

זאת אומרת הם עוברים לשבת במשרד העבודה והרווחה. אני חושב שזה לא יקדם את הענין.

במשרד יש רוח טובה ורצון טוב למצוא פתרון לרוב הבעיות שאפשר, אבל מה שאי-אפשר ומה

שלא בידנו - שם לא נוכל לעשות,יש בעיה אנחנו רוצים לעזור לפתור אותה.
היו"ר יי פרץ
לנושא השכר: אני לא רוצה להתייחס אליו. כל

עוד יש בעיה ויש משא-ומתן בין הצדדים, אני

חושב שלא ניכנס לזה. כנראה שלא על זה השביתה. אני מבין שמדובר על נושא הקשור למשרד -

התנאים הנלווים.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת כמי שהיה בעבר

ראש עיר, ואם היה כאן נציג השלטון המקומי הוא היה אומר מה שאני רוצה לומר, שהשתתפות

המשרד בשעור של 75% איננה עונה לצרכים. אם משרד העבודה והרווחה היה מעביר תקציבים

בהתאם לצרכים, אפשר היה לפתור את הבעיה.
י' שמאי
מה זה "בהתאם לצרכים"?
היו"ר יי פרץ
אני מתכוון לרכב ועומס.

יש טענה שמספר התיקים שבהם מטפל עובד סוציאלי

גדל. המדינה פיטרה מאות עוברים סוציאליים.
יי שמאי
מתוך כמה?
היו"ר יי פרץ
היו כ-4,000.
י' בריק
היה צמצום ב-230 תקנים שהיו "אוברדראפט"

והיינו צריכים להפחית אותם.
היו"ר י' פרץ
אבל העובד לא היה צריך לטפל ב-150 תיקים.
יי בריק
גם היום הוא לא מטפל ב-150 תיקים.
היו"ר י' פרץ
אז הוא מטפל ב-100 תיקים.זה לא היה.

כשלש פיטורים בגלל "אוברדראפט", כדבריך.

וכשיש תוספת של תיקים בגלל אוכלוסיה שנתווספה למערכת, ואין יישוב שלא נתווספה בו

אוכלוסיה לטיפולו של הלשכות - זה מגביר את העומס. איו חילוקי דעות על כך שיש עומס.

מה עושים כדי לפתור את הבעיה הזאת? פעם נתנו הטבות. רק המשרד יכול לפצות ולא שום

גורם אחר. זה לא שייך להסכם קיבוצי. אם המשרד ירצה לתת לרשות המקומית, אז הרשות

יכולה לתת. הרשות מסתמכת רק על מה שהמשרד נותן. התנאים הנלווים - זה כדי שהעובדים

יוכלו למלא את תפקידם, זה עניינו של המשרד. זה לא שכר. אני חושש שיש התחמקות לא

לתת תשובות לנושאים האלה.

ואשר לוועדה ששמענו עליה. אינני מסכים

עם העובדים המפסיקים השתתפות שלהם בוועדה. עם זאת אני חושב שהמשרד צריך למצוא פתרון

לבעיית העומס גם בלי ועדה. ולעובדים אני אומר: אם אתם עוזבים את הוועדה ותגישו

מסקנות למשרד, איו ספק שהמשרד ירצה לבדוק אותן. בדרך כלל ועדות ממליצות. ועדה

שצריכה לבדוק את סדרי העבודה בלשכות - אתם חייבים להיות שותפים בה כדי שתוכלו

להביא את כל העמדות שלכם והדעות שלהם. ביחד אפשר יהיה ללחוץ על ביצוע.
י' גלילי
לעומס: כל שנה יש מיון תיקים, המשרד יודע

זאת, ויש למשרד נתונים ברורים. בנושא הזה

יש פשוט משיכה של העניו.
אלימות
נאמר שהוקצבו 256 אלף שקלים לנושא

הזה. להערכתי, אנחנו צריכים סכום של 5 מיליון שקלים. לפי המספרים האלה אפשר לראות

מה הפער.

מר בריק מחזק מה שאני אומר, שאמצעים כגון

סורגים וזמזמים אינם יעילים. צריר לחיות איש אבטחה במקום, איש שיהיה לו קשר עם מוקד.

זה קיים במקום אחר או בשני מקומות. אין אפשרות למנוע אלימות אבל צריר לעשות מה שאפשר

ומה שהכי יעיל. זו הדרך. אבל הררך הזאת יקרה יותר ממה שהמשרר מוכן להקציב. זה שרות

לעניים. משרד העבודה והרווחה התרגל להתייחס לכל הנושאים האלה על בסים יותר נמוך

מאשר צריר יזה בא לביטוי בכל הנושאים. רוקטור בריק אומר שלנושא הנרקומנים הוקצב סכום

פי ארבעה אבל צריר לראות מה הבסיס, חצי כפול ארבעה הם שניים. יש כאן חשיבה על קטן,

משחקים במסגרת לא מציאותית. הבסיס איננו מציאותי וזו הבעיה.
ולשכר
בעניו זה צריכה להיות החלטה. לא
יכול להיות שמצד אחד תגידו
אנחנו לא מעסיקים אלא רק משתתפים בשעור של 75% ומצד

שני, כשיושבים ודנים אתם לא רוצים להשתתף בשעור של 75%.יש רשויות מקומיות שמוכנות

להשתתף באחזקת רכב. אתם לא משתתפים באחזקת רכב . אם הרשות המקומית היא שקובעת והיא

המעסיק - תנו לה להיכנס למשא-ומתן ובמקום שהרשות המקומית תחליט שהיא נותנת, אתם

תשתתפו ב-75%.
י' בריק
אני מוכן לא להיות צד במשא-ומתו.
היו"ר י' פרץ
אם אני כראש עיר נחשב כמעסיק ואני מקבל

75% ואם אני רוצה לתת לעובד תנאים כדי

שימלא את תפקידו - אתה חייב לתת 75% של העלות.
י' בריק
אנחנו מסכימים שיתנהל משא-ומתן רק עם

השלטון המקומי.
היו"ר י' פרץ
לא.
י' שמאי
האם המשרד משתתף ב-75% מכלל ההוצאות או רק

ב-75% מהשכר?
יי גלילי
ממה שהוא רוצה.
י' בריק
המשרד משתתף ב-75% מהשכר של העובדים על פי

תקן מאושר ותקציב גלובלי של הוצאות ארגוניות.
י' שמאי
זאת אומרת, המשרד משתתף ב-75% פלוס הוצאות

נלוות.
יי בריק
לפי נוסחה קבועה.
י' שמאי
לא ייתכן שהמשרד יישב מהצד ויאמר: אני מעביר
רק משכורת והרשות המקומית תגיד
אין לי תקציב.

לא ייתכן שהעובדים האלה יהיו שולים המטפלים בשולים של החברה. לא ייתכן שהם יהיו שולים

שבשולים.

אינני רוצה להיכנס לבעיית השכר. אבל אם השכר

כולל רכיבים - התשלום של המשרד צריך להיות לשכר פלוס רכיבים, כי אחרת כל הענין נעשה

בדיחה.
היו"ר י' פרץ
ניקח לדוגמה את המורים. המורים מקבלים אחזקת

רכב. המשרד מעביד לרשות המקומית מלוא ההשתתפות
יי שמאי
כולל רכיבים?
היו"ר יי פרץ
כן. הרשות המקומית היא צינור למשכורת פלוס

תנאים.
יי בריק
אני חושב שהכיוון הזה של הדיון לא טוב. המשרד

משתתף בשכר ובתנאים נלויים לפי פורמולה מסויימת

האומרת השתתפות בטלפון, נסיעה בתפקיד ועוד פריטים. השכר שאנחנו מעבירים בנוי על

ממוצעים, סר כל העובדים לפי שנות ותק.
ואשר לרכב
במשא-ומתן שניהלנו עם העובדים

הסוציאליים הודענו שאנחנו מוכנים לדון על הנושא הזה. ואמנם, דנו בו והעובדים הגישו

הצעה, להבטיח דרגת רכב אישית לכל עובד שיש לו רכב. משמעות הר.צעה היא תוספת של 290

שקל לחודש לכל עובד. ונוסף לכר - כל עובד שאין לו רכב יקבל 150 שקל. וכי נשמע שעובד

שאין לו רכב יקבל תשלום כזה?
י' שמאי
אם הוא צריך - לשימוש במוניות.
י' בריק
את זה משלמים לו גם היום.

על הסעיף הזה נשבר המשא-ומתן. הודענו שלא

משלמים אחזקת רכב למי שאין לו רכב.
יי שמאי
אני חושב שצריר למצוא פתרון לגבי אלה שאין

להם רכב.
שי זילברשטיין
נכון אמר חבר-הכנסת שמאי, וצריר להיות ברור,

שהעובדים הסוציאליים מטפלים בשולים החברתיים.

בכל משא-ומתן יש "פינג-פונג" מי אחראי לעובדים הסוציאליים ולכן השרותים שהם נותנים

נראים כפי שהם נראים. כל ראשי הערים אמרו: אנחנו מוכנים לתת לעובדים הסוציאליים.

אנחנו רוצים להחזיר עובדים למערכת. יש כמה סעיפים שיחזירו עובדים. אמדנו את הדברים

האלה למשרד העבודה והרווחה. לעובד הסוציאלי יש הניידות הגדולה ביותר בעיריה. הוא

לא מקבל דבר. דרשנו שתינתן לו הניידות הגדולה ביותר אבל כשיש משא-ומתן יש פשרות,

והיינו מוכנים לפשרות.
א' שוסטק
אתם מדברים על הכרה בניידות ולא רכב.
שי זילברשטיין
דרשנו שעובד שיש לו רכב יוכר כעובד

בניידות יותר גדולה.

אי שוסטק; אני מדבר על ניידות וילא על רכב. כמו שיש

תוספת תשלום לשעות נוספות, אתם מדברים

על תוספת ניידות מפני שאתם צריכים להיות ניידים.
ש' זילברשטיין
אני מסכימה להגדרה הזאת. אבל יש בעיה

של שמות. היום מדובר על תשלום של 32

שקלים, וזה לא חל על כל העובדים. אני לא יכולה לבוא אל העובדים ולהציע להם להפסיק

את השביתה ולחזור לעבודה. כל הסעיפים האחרים הם עדיין בתהליך של דיונים ואמירות

כגון "יהיה טוב". לא נוכל לבוא אל העובדים באמירה של "יהיה טוב". זח לא רציני.
בנושא האלימות
שנה אחרי הרצח של אמי,

שלושים מקומות קיבלו סדרי בטיחות.

זה חודש וחצי שאנחנו מנהלים משא-ומתן.

ניסינו הכל. לצוות השני לא היה תמיד זמן להיפגש איתנו. היתה לנו סבלנות אין קץ.

ארבעה חודשים אנחנו מתמודדים עם הנושאים האלר,. עם מה נבוא עכשיו אל העובדים?
היו"ר ייפרץ
אני מציע לחזור למשא-ומתן. אם נתחום

זמן לסיום, האם זה יהיה מקובל עליכם

כדי לחזור לעבודה סדירה?
י' גלילי
הבעיה היא שלא נמצאים פה האנשים שאנחנו

יבולים להבין מהם אם יש טעם לחזור למשא-

ומתן.
א' שוסטק
מי הם האנשים האלה?
י' גלילי
שניהלנו איתם משא-ומתן.
א' שוסטק
מי הם?
י' גלילי
מנכ"ל המשרד.
היו"ר י' פרץ
נמצא פה דוקטור בריק.
יי גלילי
אני לא בטוח שדוקטור בריק יכול להגיד

בשם המשרד שאנחנו יכולים לדון על הנושאים

שאנחנו חלוקים עליהם.
י' בריק
כל מה שאמרתי כאן זה על דעת השר והמנכ"ל.
י' גלילי
היושב-ראש הציע שייקבע זמן. בנושאים

שאנחנו תקועים בהם, אני לא מאמין שאתה

יכול להגיד לנו היום שאפשר לדון בהם.
היו"ר י' פרץ
אני מבקש להבהיר. רשמתי לפני כמה סעיפים

שהם גורמים לשביתה, תנאים נלווים - גמול

תפקיד, עומס ושעות נוספות. יש גם ענין של אמצעי בטחון ועומס. אם בנושא של עומס יש

ועדה, אני חושב שהיא צריכה להיות משותפת, וצריך לתחום לה זמן.
י' שמאי
זה לא קשור לרשויות המקומיות.
י' בריק
זה כן קשור.
היו"ר י' פרץ
מרכז השלטון המקומי צריך להיות שותף.

אני שואל את דוקטור בריק: האם אתה יכול

להיכנס למשא-ומתן לזמן שנקבע?
יי גלילי
כולל דמי ניידות.
י' בריק
לא.
היו"ר י פרץ
אנחנו מדברים על תנאים נלווים שזה גם

רכב. אם תגיעו להסכם ביניכם, אנחנו נשמח.

הנושא של ניידות ורכב קיים בכל המערכות הציבוריות. בשרות הציבורי- מי שאין לו רכב

מקבל סכום קבוע. אפשר להסתמך על מה שקיים. את זה תעשו במשא-ומתן.
חי גרוסמן
למה שלענין הזה לא ייקבע זמן?
היו"ר י' פרץ
על הכל ייקבע זמן.
י' בריק
אני מבקש להבהיר למה אני מוסמך ולמה אני

לא מוסמך. אני לא מוסמך לדבר על שכר, לא

בשם השר, לא בשם המנכ"ל ולא בשם ממשלת ישראל.
היו"ר יד פרץ
על זה לא מדברים.
י' בריק
כל מה שמתפרש ברורות כשכר - לא לדון עליו.

מה שנקרא תשלום הוצאות נסיעה ברכב, כתשלום

קבוע לאדם שיש לו רכב - אני מנוע מלטפל בזה. אני אומר את זה על דעת השר. כל שאר

הדברים שצויינו כאן - רכב לבעלי רכב, שעות נוספות, גמול תפקיד, שזה עניו מקצועי ועניו

של תפקוד העובדים, שאלה דברים שיבטיחו שלא תהיה נטישה ואנשים יקבלו גמול עבור תפקיד -

אלה דברים שאנחנו מוכנים להמשיך ולנהל עליהם משא-ומתן.

במשא-ומתן ישב המנכ"ל, נציג מרכז השלטוו

המקומי ועבדכם. ישבנו לפחות פעם בשבוע לתוך שעות הלילה המאוחרות, עם איגוד העובדים

הסוציאליים. חבל שזה נגמר כפי שזה נגמר.
היו"ר י' פרץ
בשלטוו המקומי יש מושג של ניידות רכב. יש

עובדי עיריה שאיו להם רכב והם מקבלים

ניידות.
י' בריק
תשובת השלטוו המקומי חד-משמעית היא לא.
היו"ר י' פרץ
אם עובדים מקבילים בשלטוו המקומי לא מקבלים,

איו שום סיבה שהעובדים האלה כן יקבלו.
י' בריק
נציג השלטוו המקומי אמר בפגישות, שבכל

יישוב שבו משתלמות הוצאות והעובדים הסוציאליים

לא מקבלים מה שאחרים כן מקבלים, הוא ידאג לכך שתהיה השוואת תנאים.

י' גלילי; הוא אמר את זה גם לפני שמונה שנים.
י' בריק
והוא אמר שהוא סידר את זה.
א' שוסטק
אני רוצה להעלות רעיון ומבקש שדוקטור

בריק יחשוב עליו. כל חבר כנסת, בין שיש

לו רשיון נהיגה ובין שאין לו רשיון כזה מקבל תוספת ניידות.
י' בריק
אני לא מוסמך לזה.
אי שוסטק
אני רוצה לתת לך עצה טובה איך לצאת מהענין

הזה.
היו"ר י' פרץ
אני שואל: האם אנחנו יכולים לתחום לכם זמן

של שבועיים?
שי זילברשטיין
אנחנו מוכנים לבוא ולשבת אל השולחן אם יש

על מה. לא שמענו לא את נציג השלטון המקומי ולא

את נציג משרד העבודה והרווחה. אני יכולה להגיד לעובדים שילכו ללשכות בתנאי שיש על מה

לשבת.
א' שוסטק
גם אתם לא צריכים להגזים. שמענו כאן שעל

ארבעה-עשר סעיפים יש הבנה. בענין העומס -

אתם מתבקשים לחזור לוועדה כדי לדון בזה. גם בענין זה יש הבנה. נשארה בעיית הרכב.

על זה צריך לדבר. אני מציע שתקבלו את פנייתו של היושב-ראש, תחזרו לוועדה ותמשיכו לנהל

משא-ומתן.
חי גרוסמן
אני מסכימה להצעתו של חבר-הכנסת שוסטק

ומוסיפה שאנחנו פונים גם למשרד, שתוך שבועיים

יהיה משא-ומתן על כל התביעות של העובדים הסוציאליים כולל הנושא שדוקטור בריק טוען שאין

לו סמכות לטפל בו.
היו"ר י' פרץ
אני רוצה להרגיש שנושא השכר לא שייך לענין

שלנו. אנחנו מדברים על הנקודות שהועלו כאן,

על הדברים האלה יהיה משא-ומתן ואנחנו מבקשים שתופסק השביתה. אנחנו נפנה, כוועדה, אל

השר ונעלה את הסעיף של הרכב. אנחנו מבקשים לקבל תשובה, תוך שבועיים, על סיום המשא-ומתן,

ואנחנו רוצים לדעת איך נסתיימו הדברים. נפנה לשר להביא בחשבון את סעיף הרכב.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00

קוד המקור של הנתונים