הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 327

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג', כ' באייר התשמ"ז - 19.5.87, שעה 11.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ג. ארד

א, ורדיגר

ר. כהן

א. שוסטק

י. שמאי

מוזמנים; י. אליאסוף - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ח. אשכנזי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

א. רוט - מנהל מחלקת הגימלאות, משרד האוצר

היועץ המשפטי של השב"כ

החשב של השב"כ

נציג המוסד

מ. בוטון

א. אדלר

צ. ספרן

חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס" 25), התשמ"ז-1987.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מסי 25), התשמ"ז-1987

החוק הועבר אלינו מן המליאה לאתר הקריאה הראשונה ואנתנו דנים בו כדי להכין

אותו לקריאה שניה ושלישית.

י. אליאסוף;

כמה משפטים מקדימים כדי להבין את הרקע לוזקיקת התיקון המוצע: מדובר בחוק

שירות המדינה (גמלאות), שהותל על כלל עובדי המדינה - כלומר, עובדים אזרתים

בשירות המדינה - להוציא אנשי צבא, להוציא חברי כנסת, נבתרים וכיוצא באלה.

התשתית של החוק שווה לכלל עובדי המדינה, אלא שכבר בוזוק המקורי ובחקיקה מאוחרת

יותר נקבעו הוראות מיותרות לגבי קבוצות שונות של עובדים, לא קבוצות רבות, אבל

מספר קבוצות. כך, למשל, נקבע פרק מיוחד לגבי גננות ומורים, שלגביהם נקבעו הוראות

מיוחדות האופייניות לגבי אותה קבוצה של עובדים בשירות המדינה. כך, למשל, נקבע

פרק מיוחד לגבי שוטרים וסוהרים, שנחשבים כעובדי המדינה, אבל בהתחשב בעבודתם

המיוחדת ובהשתייכותם לכותות הבטחון נקבעו לגביהם הוראות מיוחדות המאמצות את

ההוראות הקיימות לגבי שאר כוחות הבטחון, דהיינו - חיילים בשירות צח"ל.

בהתפתחות שהיחה מאז חקיקת חוק שירות המדינה (גמלאות) נקבעו גם שלוש הוראות

מיוחדות לגבי עובדי השב"כ ועובדי המוסד. הוראות אלה בחוק שירות המדינה (גמלאות)

בסעיף 22א, שמדבר על מענק מוגדל לגבי עובד של המוסד או השב"כ שפרש

מתפקידו; בסעיף 35(א)(2), הדן בקבלת גימלה על ידי עובד השב"כ או המוסד שפרש,

למרות שהוא ממשיך לעבוד בשירות המדינה או משתכר מקופה ציבורית; ובסעיף 79א,

שעוסק בזכות לפנסיה של עובד השב"כ ועובד המוסד. ותיקון זה היה השוואה נוספת

במעמדם של עובדי השב"כ או המוסד לחיילים ושוטרים וסוהרים.

האופי המיוחד של תפקידי העובדים בשב"כ ובמוסד הביא את הממשלה לחציע להשוות,

בקטעים מסויימים של חוק שירות המדינה (גמלאות), את עובדי השב"כ והמוסד לחיילים

בשירות הקבע בצה"ל ולשוטרים וסוהרים. הצעת החוק באה למעשה להוסיף פיק - כשם

שהפרק הזה קיים לגבי קבוצות אחרות של עובדים - היא באה להוסיף פרק ג'1, הוראות

מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון, והפרק הזה בא לקבוע את הדברים שיתולו באופן

מיוחד לגבי עובדי שירותי הבטתון, בנוסף להוראות שחלות עליהם באופן כללי בחוק

שירות המדינה (גמלאות), כשם שהן חלות לגבי כלל עובדי המדינה. בפרק הזה יש הוראות

שהן וריאציות לגבי ההוראות הקיימות בחוק שירות המדינה, אבל יש בו גם תוספת של

הוראות מהותיות לגבי עובדי שירותי הבטחון.

דיברה על על השוואת גמלאי השב"כ והמוסד לגמלאי צבא הקבע ושוטרים וסוהרים,

אבל יש כאן תוספת. מה מביאה התוספת הזאת?

התיקון העיקרי והמשמעותי ביותר הוא קביעה שחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שחל

על חיילי צה"ל, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שחל על חללי צה"ל, יחול גם על

עובדי השב"כ והמוסד. כלומר, עובדי השב"כ והמוסד שנפגעו עקב תפקידם ייחשבו

לחיילים שנפגעו עקב תפקידם. עובדי השב"כ והמוסד שנפטרו עקב תפקידם ייחשבו כחללי

צה"ל שנספו עקב תפקידם.



למה זה לא היה כך עד עכשיו?

זו השאלה הראשונה שעמדתי לשאול.

עקרון זה, שכמובן חל לגבי חיילים בשירווז הקבע בצה"ל, הוחל בשעתו גם על

שוטרים וסוהרים. שוטר וסוהר שנפגע או נספה במילוי תפקידו נחשב לחייל שנפגע או

נספה במילוי תפקידו. זה לא היה כך לגבי עובדי השב"כ והמוסד, והצעת חוק זו באה

לקבוע דבר זה שהוא דבר מרכזי.

דבר נוסף שהחוק הזה בא לקבוע: הוא בא לקבוע את התיאומים השונים שנובעים

מחקיקת החוק הזה הן לגבי ההוראות שחלות על משרתי הקבע והן לגבי ההוראות החלות על

השוטרים והסוהרים, אבל, כאמור, עיקרה של ההצעה הוא החלת חוק הנכים (תגמולים

ושיקום) וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, על קרביהם וכרעיהם, על עובדי השב"כ

והמוסד.

היו"ר א. נמיר;

יש דבר נוסף - ענין הרטרואקטיביות.

י. אליאסוף;

בסעיף 3 של החוק מציעה הממשלה, שחוק זה יחול מ-1 בחודש שלאחר פרסומו

ברשומות, ותחולתו תהיה רק על מי שפרש או נפטר אחרי תחילתו. כלומר, הממשלה מציעה

שלא תינתן תחולה רטרואקטיבית לחוק הזה, והכוונה היא שחוק זה לא יחול על עובדי

השב"כ והמוסד שנפצעו או נספו עקב תפקידם לפני תחילתו של חוק זה. בדיון במליאה

הועלה נושא זה והושמעו גם עמדות אחרות, אבל עמדת הממשלה היא לא לתת לכך תחולה

רטרואקטיבית.

א. שוסטק;

מה המציאות? האם יש פציינטים?

י. אליאסוף;

יש הרבה, לצערנו.

היו"ר א. נמיר;

יש קבוצה של מספר אלמנות, שאם לא נחיל את החוק הזה רטרואקטיבית היא תימצא

מחוץ למסגרת - מדובר ביחוד על אלמנות מתקופת מלחמת לבנון - והדבר אינו עולה על

הדעת. כיושבת-ראש הוועדה נתבקשתי שניתן דעתנו על כך, ואני רוצה להעביר משאלה זו

לחברי הוועדה, כשאני חושבת שבנושא הזה לא יהיה בינינו ויכוח.

אבקש מנציגי השב"כ והמוסד להציג לנו את הנתונים.

לגבי מה שהיה עד כה: חללי מלחמת לבנון, למשל, הוכרו אחרי המלחמה לפנים

שר הבטחון היה מכיר בהם לפנים משורת הדין ואז

היה רול עליהם חוק משפהות חיילים שנספו במערכה.

כלומר, הם הוכרו כאילו הם חללי צה"ל.

כן, אבל אחרי הכרה זו בכל זאת לא קיבלו האלמנות בדיוק את מה שמקבלת אלמנת

חייל. עדיין נשאר פער, שאם נתרגם אותו לשקלים הוא מסתכם ב-200 שקלים ומשהו

בחודש. מבחינת האלמנה יש לסכום הזה משמעות, ומבחינת האוצר אין לו משמעות, שלא

לדבר על ההרגשה של אותן אלמנות, שקודם כל מקבלות מכתב בו נאמר להן שמכירים

בבעליהן שנספו כאילו הם חללי צה"ל, לפנים משורת הדין, ואחר כך, כשהן משוות את

התלוש שלהן לתלוש של אלמנת איש קבע שנפל, הן רואות שקיים פער. לדעתנו זה לא

להחיל את החוק הזה גם על בני משפחתו של עובד שנפטר לפני

כניסת החוק. לא לתת תגמולים רטרואקטיבית, אלא רק להכיר בהם רטרואקטיבית כדי לתת

את ההפרש של 200 שקל מיום תחילתו של החוק.

אם התגמולים לא ינתנו רטרואקטיבית במה תתבטא ההכרה הרטרואקטיבית? האם יש

עוד דברים חוץ מהתגמולים?

אם אותה אלמנה לא תוכר רטרואקטיבית היא לא תוכל לקבל גם את התוספת המכסה על

הפער, כי החוק לא יחול עליה. אם התחולה תהיה רטרואקטיבית, היא לא תקבל את הכסף

רטרואקטיבית, אבל לפחות היא תוכל לקבל את התוספת הזאת מיום כניסת החוק לתוקפו.

אני חושבת שהבקשה שלכם מאד צנועה.

שר הבטחון רשאי להכיר, לפנים משורת הדין, באנשים שלנו שנפלו והוא יכול

להחיל עליהם את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או את אחד החוקים האחרים, אבל

הוא אינו יכול להחיל עלינו את חוק שירות הקבע בצה"ל, ויש קשר בין החוקים. בחוק

שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) נאמר, שמי שזכאי גם לגימלה וגם לתגמולים מאגף השיקום,

אצלם הוא מקבל 50%, ואצלנו - 25%, לכן גם כששר הבטחון מכיר, זה עדיין לא פותר את

הבעיה.

ממלחמת לבנון וצור יש לנו 14 חללים, כש-8

מתוכם נשואים. יש לנו עוד 3 שנפלו במערכה: אחד מהם - איש שלנו שנרצח בנתניה על

ידי מחבל; בחור שלנו שנפל בעזה מרימון יד; וברוך כהן שנרצח בספרד. בסך הכל -

וו שנפלו ולפחות לגביהם צריך להכיר.

אני חושב שיש מקום להחיל את החוק רטרואקטיבית כמו שעשו בחוק המשטרה. בדקנו

כמה נספו מאז 1948 ועד היום ומצאנו ש-50 איש נפטרו במהלך העבודה בשירות שלנו.

אם כן, למה לא להחיל את החוק על כולם?

אני לא יודע כמה מן האלמנות יוכלו להוכיח שבעליהן נספו תוך כדי מילוי



תפקידם, אבל אלה מספרים שוליים.

האם הנתונים שמסרת מתייחסים רק לשב"כ, או גם למוסד?

נתתי את הנתינים רק לגבי השב"כ.

הנתונים שלנו דומים בסדרי הגודל שלהם. יש 10 אלמנות שמטופלות על ידי אגף

השיקום, דהיינו - הוכרו לפנים משורת הדין בגלל הנסיבות שבהן קרו המקרים. לבד מזה

יש 56 אלמנות של עובדים שנפטרו מאז קום המדינה. להערכתי, בודדות מתוך אותן 56

יוכלו להוכיח שהפטירה קרתה עקב התפקיד.

מה זאת אומרת, שרק בודדות יוכלו להוכיה שזה קרה עקב התפקיד?

נציג המוסד;

גם בצבא הקבע, כשחייל נפטר תוך כדי שירותו, לא מספיקה העובדה הזאת כדי

שהחוק יחול על שאיריו, אלא המקרה צריך לעמוד במבחנים של הוכתה שהמוות נגרם עקב

התפקיד. ההערכה שלי היא שאם החוק יוחל רטרואקטיבית, רק בודדות יוכלו להוכיח

שהמוות נגרם עקב התפקיד.

היו"ר א. נמיר;

אם אנחנו מדברים רק על תקופת מלחמת לבנון, מדובר בשב"כ על 8.

חשב השב"כ;

פלוס 3, שאינני רואה איך נוציא אותם.

מ-948ו, כולם יחד - 50.

השב השב"כ;

50 נוספים, אצלנו.

היו"ר א. נמיר;

המוסד מדבר על 56 פלוס 10, שהם יחד 66.

נציג המוסד;

כן, כאשר 10 אלמנות מטופלות על ידי אגף השיקום ושלגביהן קיימת רק הבעיה של

אותם 200 שקלים.



היו"ר א. נמיר;

המוסד מדבר על 66, השב"כ - על 61, יחד מדובר, מאז קום

והמדינה, על 127.

נציג המוסד;

המספרים האלה שמנית הם במקרה המירבי.

היו"ר א. נמיר;

רק ממלחמת לבנון - 8.

חשב השב"כ;

נכון.

יש לנו קצת נסיון בקשר לכל מיני חוקים שאנחנו מאשרים ואנשים לא יודעים

שאושר להם משהו. היות ופה מדובר בכל זאת במספרים קטנים, אני חושב שמן היושר יהיה

שהאלמנות לא יצטרכו לחפש את חזכאות שלהן, אלא יהיה זה שירות אמת מצד השב"כ

והמוסד שהם עצמם יפתחו את כל התיקים של האנשים האלה ויראו מי זכאי.

אינני יודע אם יהיה זה מן הראוי לדרוש הוכחות מן האלמנות, כי להן קשה יותר

לעשות את כל העבודה, ואם יטילו עליהן את ההוכחות ייראה הדבר כהתחמקות. פה מדובר

על מספרים קטנים מבחינת האוצר, מה גם שאני לא חושב שאנחנו צריכים להגן על האוצר

במקרים כאלה.

מפריע לי שבמכתבים שהאלמנות מקבלות נאמר שההכרה היא לפנים משורת הדין. אני

חושב שזה מיותר.

היו"ר א. נמיר;

אם החוק הזה יתקבל, לא יכתבו יותר על הכרה לפנים משורת הדין, הענין יתוקן.

נ. ארד;

האם מה שעומד בפנינו הוא שאלת הרטרואקטיביות?

לא, בפנינו עומד כל החוק.

נ. ארד;

אליאסוף אמר שהושמעו גם דעות אחרות על הרטרואקטיביות. הייתי רוצה להבין מה

הן הדעות האחרות. השאלה העקרונית מבחינת חברי הוועדה היא אם תהיה תחולה

רטרואקטיבית או לא, כאשר אנחנו מבינים שהכוונה היא לא לתשלום רטרואקטיבי אלא

להכרה רטרואקטיבית באוכלוסיה זו כשהחוק יתקבל.

אני מבקש להסביר אה המספרים והנתונים שהועלו כאן ולמה הועלו ספקות לגבי

המספרים. מבחינה משפטית לא כל אלמנת חייל בשירות הקבע בצה"ל שנפטר זכאית לקבל

תגמול לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. נניח שחייל בשירות הקבע בצה"ל נפטר

בביתו עקב התקפת לב, ללא קשר לתפקידו כחייל. במקרה כזה אלמנתו אינה זכאית לתגמול

לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. היא זכאית לתגמול לפי חוק שירות קבע בצה"ל

(גמלאות), שהוא שונה לחלוטין ומתחשב באורך שירותו של החייל, אבל התגמול המשתלם

על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה משתלם לאלמנת חייל שנהרג עקב מילוי

תפקידו. אס מתוך הקבוצה של 50 עובדי השב"כ או עובדי המוסד יש עובדים שנפטרו שלא

עקב תפקידם אלא, למשל, עקב מחלה או תאונת דרכים שאיננה קשורה בתפקיד, התיקון

הזה, גם אם יהיה רטרואקטיבית, לא יעזור להם, כי הוא לא חל. חוק משפחות חיילים

שנספו במערכה חל על מי שנפגע או נספה עקב תפקידו. אם זו תאונת דרכים שקרתה כשהוא

הלך לטייל ביום החופשה שלו, זה לא עקב מילוי תפקידו. אבל אס הוא נפגע או נספה

עקב מילוי תפקידו, דינו יהיה כדין חייל שנספה עקב מילוי תפקידו. כאשר נציג

המוסד דיבר על כך שיש ספק אם חלק מהאלמנות יוכלו להוכיח, הוא התכוון לאותם מקרים

שלא היה קשר סיבתי בין עבודתם של האנשים במוסד ובין פטירתם.

הצעת החוק הכחולה, שבה מוצגת עמדת הממשלה, אומרת

שהוזרק יוזול רק על מי שנפטר או נפצע אחרי חקיקת החוק הזה. הצעת התוק איננה מדברת

על שום תוזולה רטרואקטיבית, לא מבחינת התגמולים ולא מבחינת ההכרה. ההצעה שהושמעה

בוועדה היתה להכיר גם לגבי אלה שנפטרו או נפצעו לפני תחילת הרווק, אבל לא לתת את

התגמולים רטרואקטיבית אלא לתת את התגמולים רק מיום חקיקת החוק.

מה הסיבה שבממשלה לא רצו ברטרואקטיביות לגבי ההכרה?

האוצר, בדרך כלל, אינו בעד החלות רטרואקטיביות, אבל במקרה הזה הוא משאיר את

הענין לשיקול דעת הוועדה.

אני רוצה להציע לחברי הוועדה שנתקן ונכלול בחוק, רטרואקטיבית, את כל אותן

משפחות של אנשים שנפגעו מאז הקמת המדינה. יש לנו חוב מרסרי גדול לעובדים האלה.

יש הבדל בין הגימלאות שמקבלים והן קשורות לכך אם הפגיעה היא כתרצאה ישירה

מפעולה במסגרת התפקיד או כפעולה שהיא מחוץ למסגרת התפקיד. על מנת להקל על מי

שיהיה זכאי, כתוצאה מההחלטה שלנו, כדאי שתבהירו לכל הזכאים מי נכלל במסגרת הזאת,

אחרת ייגרם עוול כפול לאלה שלא יהיו זכאים כתוצאה מהחקיקה הזאת.

אני רוצה לדעת: אם נקבל את החרק, מי יהיה הגוף שיבצע - אגף השיקום במשרד

הבטחון?

הוא יבצע.

המשאלה שלנו היא - אינני יודעת אם זה צריך להיות בסעיפי הוזוק או משאלה

שתופנה אליכם בכתב - שבדיקת הזכאות לא תיעשה על ידי המשפחות אלא על ידי אגף

השיקום יתד עם השב"כ והמוסד.

א. שוסטק;

המוסד והשב"כ הם שצריכים לבדוק.

א. ורדיגר;

הם צריכים להמציא לאגף השיקום את הנתונים.

א. רוט;

אני חושב ששני המוסדות הבטחוניים הם שצריכים להיות היוזמים. יש כאן שילוב

של תשלומים. לא רק אגף השיקום משלם אלא גם האוצר משלם, פי יש יחסי גומלין

במקרים כאלה. השב"כ והמוסד ישלמו ברוב המקרים פנסיה גם על פי רווק שירות המדינה.

כלומר, חלק נכבד יהיה גם על האוצר, באמצעות השב"כ והמוסד, ואז ממילא מוכרחים

לעשות את זה.

א. שוסטק;

למה משתמשים בשם הפרק במלים "הוראות מיוחדות"? כשמשתמשים במלים אלה משתמע

כאילו חן זמניות.

בכל מקום כתוב "הוראות מיוחדות".

סעיף 63א;

י. אליאסוף;

אנחנו זקוקים לשלוש הגדרות אלה בהמשך. י

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 63א

סעיפים 63ב, 63ג;

י. אליאסוף;

סעיף 20 של החוק הנוכחי עוסק בשיעור קיצבת הפרישה. שיעור קיצבת הפרישה של

עובד מדינה יכול להיות מבוסס על אורך שירותו של העובד - כלומר, כל שנה שווה 2%

של הקיצבה - או שהוא פועל יוצא של אחוזי הנכות שלו. העובד זכאי לקבל על פי

השיעור הגבוה יותר; אם אורך השירות נותן לו יותר מאחוזי הנכות, הוא יקבל לפי

אורך השירות; אם אחוזי הנכות נותנים לו יותר מאורך השירות, הוא יקבל לפי אחוזי

הנכות.



התיקון בסעיף קטן (?????) בסעיף 63ב הוא טכני בלבד. מאחר שאנחנו מחילים את חוק

הנכים של צה"ל, אנחנו באים לאפשר הוראה בדרגת הנכות, שנקבעה או לפי התוק שלנו או

לפי החוק השני.

כסעיף קטן (2) של סעיף 63ב אנחנו מוסיפים הודאות מיוחדות, ואלה הוראות

מיוחדות לגבי עובדי שירותי הבטחון.

מה נאמר בשני הסעיפים 63ב ו-63ג? מאחר שאנחנו מחילים את חוק הנכים של צה"ל

ואת חוק משפחות חיילים על עובדי שירותי הבטחון טעיף זה בא לקבוע את העקרון

שאנחנו נותנים לעובדי המוסד והשב"כ מה שאותנו נותנים לחייל בשירות הקבע בצה"ל

ושוטר וסוהר. סעיף קטן (ד) שבסעיף קטן (2) בסעיף 63ב אומר כך: עובד המוסד או

עובד השב"כ שפורש כאשר דרגת נכוות היא לפחות 35% רשאי לבחור בקיצבה לפי טעיף קטן

(א) - כלומר, קיצבה לפי שנות שירותו - ובנוטף לכך - ואת זה אומר הטעיף הקטן הבא

- הוא יקבל רבע מן הגימלה שהוא זכאי לקבל לפי חוק הנכים.. דוגמה אדם עבד 25 שנים

בשירות המדינה בשב"כ ופרש כשנכותו היא למעלה מ-35%. השילוב של שנות שידותו יתן

לו קיצבה של 50% וכן הוא יקבל עוד רבע מן התגמול שהוא זכאי לו לפי תוק הנכים,

שאת בשעה שעובד מדינה רגיל שפורש יקבל במקרה כזה רק 50% של הקיצבה.

א. ורדיגר;

זח יכול לעבור את ה-70%?

י. אליאסוף!

אין לזה קשר.

אלטרנטיבה שניה שיש בידי אותו עובד היא לקבל קיצבה של 25% ממשכורתו הקבועה,

בתוספת כל גימלת הנכות שלו.

יש לעובד אפשרות לבחור בין שתי האלטרנטיבות האלה, ובהתחשב באורך השירות

שלו, באחוזי הנכות שלו ובמצבו המשפחתי הוא רשאי לבחור לעצמו מה יותר נוח לו.

העקרון הזה, שמצוי בטעיף קטן (ד), הנזכר לעיל, קיים לגבי שוטר וטוהר, והוא קבוע

בטעיף 78 לחוק שירות המדינה (גמלאות). נותנים גם לשוטר וטוהר, שיש להם דרגת נכות

של 35% לפחות, לבחור בין שתי האפשרויות האלה ומחילים זאת, באותו עקרון, גם לגבי

העובד שלנו.

ר. כהן;

מה הפרש השכר בין אנשי השב"כ והמוסד לבין אנשי הקבע?

שכרם של עובדי המוסד ועובדי השב"כ מושווה לשכר משרתי הקבע בכל מרכיביו.

א. שוטטק;

35% אחוזי נכות היא הדרגה שנקבעה לכולם?

י. אליאסוף;

כן.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיפים 63ב ו-63ג

י. אליאסוף;

סעיף זה דומה לסעיף הקודם, שמשווה באופן טכני את ארווזי הנכות. מאחר שיש פה

שני חוקים שקובעים דרגת נכות, הייבים לעשות את התיאום ביניהם, וזה התיאום.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 63ד

סעיף 63ה;

י. אליאסוף;

סעיף זה הוא לבו של התיקון, עיקרו של החוק. זו החלה מלאה של חוק הנכים לגבי

עובדי שירותי הבטחון, תוך תיאומים טכניים ותיאומים עניניים, כפי שנעשתה לגבי

שוטרים וסוהרים בחוק המשטרה, נכים ונספים, ובחוק שירות בתי-הסוהר, נכים ונספים,

ובאותה טכניקה חקיקתית.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 63ה

סעיף 63ו;

י. אליאסוף;

זה החלק השני של העקרון, שמדבר על משפחות חיילים שנספו במערכה. חוק הנכים

מדבר על חייל שנפגע ומקבל בעצמו את התגמול, סעיף 63ו מדבר על חייל שנספה ושאיריו

זכאים לקבל את התגמול.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 63ו

סעיף 63ז;

יש לפעמים חוקים אחרים, כמו, למשל, פטור מארנונות או חוקים שנותנים זכות

מסויימת ומועדפת לחייל, כמשמעותו בחוק הנכים, או למשפחת חייל, כמשמעותה בחוק

משפחות חיילים שנספו במערכה. כל חוק כזה, שמדבר על חייל ובן משפחה של נספה, יחול

באופן אוטומטי על עובד בשירות הבטחון ובן משפחתו.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 63ז

סעיף 63ח;

י. אליאסוף;

סעיף זה ממשיך את העקרון של סעיף 63ז. למשל, בחוק חיילים משוחררים, החזרה

לעבודה, נקבע שכל מעביד חייב להעסיק נכי צה"ל, באחוז מסויים, במקום העבודה שלו,

ויש תפקידים מסויימים שהם מיוחדים להעסקת נכים - נכה, כמשמעותו בחוק הנכים.

סעיף זה קובע שנכה של שירותי הבטחון ייחשב כנכה לצורך אותם חוקים כאילו היה נכה

צה"ל.



ר. כהן;

למה אתם לא מכניסים בתחילתו של הפרק סעיף האומר שכל מה שקשור בוזוק הזה

באנשי שירות הבטחון הכללי והמוסד יהיה כמו בתוק הנכים וחוק משפחות חיילים שנספו

במערכה? למה אריך לחזור על כך בכל סעיף?

י. אליאסוף;

אם בעוד חצי שנה או שנה הכנסת תחוקק חוק חדש, שיתייחס אך ורק לנכי צה"ל,

מדוע נצטרך לזכור שבכל חוק חדש יש להוסיף את העובדה שזה לא חל על שירותי הבטחון

ושוטרים וסוהרים ועוד כל מיני אנשים?

ר. כהן;

מה שאתה אומר עוד פתות משכנע. אנחנו כולנו אומרים שלצורך הענין הזה אנשי

השב"כ ואנשי המוסד הם בדיוק כמו אנשי הצבא.

זה ענין של נוסח.

הצבעה

לאשר את סעיף 63ח

סעיף 63ט;

סעיף 3 של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה אומר, שחייל שרשות צבאית מוסמכת

העידה עליו שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו

לצורך החוק הזה כאילו מת באותו יום עקב שירותו. יכול להיות שעובד שירותי הבטחון

נעדר עקב פעולה שקשורה בעבודתו, והיות ואנחנו מחילים על אנשי שירותי הבטחון את

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, יש צורך בתיאומים; במקום שרשות צבאית מוסמכת

תקבע את עובדת היעדרותו של האיש קובעים שיעשה זאת מי ששר האוצר מינה אותו לענין

זה. ולמה שר האוצר? כי הרא הממונה על חוק שירות המדינה (גמלאות) והוא האחראי

מבחינת הממשלה לביצוע החוק.

ר. כהן;

למה נאמר " עקב שירותו" ולא "במהלך שירותו"? אני יודע ששר הבטחון הגיש

לוועדת השרים לעניני חקיקה תיקון בענין זה.

י. אליאסוף;

יכין. אם הצעת החוק, שאתה מדבר עליה, תתקבל, היא תמצא ביטוי

י. אליאסוף;

אס הצעת החוק, שאתה מדבר עליה, תתקבל, היא תמצא את ביטויה גם בסעיפים האלה.

הצבעה

לאשר את סעיף 63ט



סעיף 63י;

י. אליאסוף;

זה סעיף תיאומים. מאחר שההחלה של חוק משפחוח חיילים נעשית במתכונת של החלה

לגבי חיילים בשירות קבע בצה"ל, ששם יש תיאומים שהשאירים רשאים לבחור לקבל דבר

אחר, כך גם הסעיף הזה בא לקבוע תיאומים לגבי ההחלה.

הצבעה

הוחלט! לאשר את סעיף 63י

י. אליאסוף;

חוק הביסוח הלאומי קובע שכל עובד במדינת ישראל מבוטח בביטוח חובה בענף

ביטוח נפגעי עבודה. כלומר, כל מעביד חייב לשלם בשביל העובדים שלו דמי ביטוח

ולבטח אותם בענף ביטוח עבודה. מאחר שאנחנו מחילים את חוק הנכים וחוק משפחות

חיילים על עובדי שירותי הבטחון, פירושו של דבר שכאשר עובד שירות הבטחון ייפגע

במילוי תפקידו, יש מערכת אחרת שנותנת לו את התגמול וזו המערכת של חוק הנכים וחוק

משפוזות חיילים. היום המצב המשפטי הוא שעובד השב"כ שנפגע עקב עבודתו הולך למוטד

עובד שב"כ שנפצע היום בתאונת דרכים עקב מילוי תפקידו הולך

למוטד לביטוח לאומי והמוטד לביטוח לאומי מתייחס אליו כאל כל עובד אחר במדינת

ישראל שנפגע בתאונת עבודה. עם חקיקת החוק הזה, עובד שירותי הבטחון שייפגע

בתאונת דרכים עקב מילוי תפקידו יילך לאגף השיקום לקבל את התגמול שלו. כלומר, עקב

החלת החוקים האלה על עובדי שירותי הבטחון אין צורך יותר להחיל עליהם את חוק

הביטוח הלאומי בענף של ביטוח נפגעי העבודה. יתר הענפים של חוק הביטוח הלאומי

יחולו עליהם, אבל ביטוח נפגעי עבודה לא צריך לחול עליהם, כי אם הוא ימשיך לחול

עליהם התוצאה תהיה שאותו עובד יהיה זכאי לקבל מפה או מפה, והדבר חסר משמעות.

לכן סעיף 2 מקביל למה שנעשה לגבי שוטרים וסוהרים, שגם הם הוצאו מאותו פרק של חוק

הביטוח הלאומי שעוסק בביטוח נפגעי עבודה, כי אין בזה יותר צורך.

טעיף 31(א) של חוק הביטוח הלאומי אומר כך: "אלה המבוטחים לפי פרק זה: (1)

עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה (נכים ונטפים), התשט"ו-955ו, וטוהר

כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התש"ך-1960". אנחנו מבקשים להוטיף

בסופו גם את עובדי שירותי הבטחון.

אני מבקש להוסיף שניים-שלושה דברים. הקטע הזה הוא מאד חשוב ורציני ואני

רוצה שחברי הוועדה יקבלו דיווח מלא בנושא זה: פנינו למוטד לביטוח לאומי ושאלנו

אם יש להם הערות, מבחינתם, לתיקון הזה של סעיף 2, מאחר שאנחנו מתקנים את חוק

הביטוח הלאומי. הם השיבו לנו ואני מבקש לקרוא לוועדה את תשובת המוטד לביטוח

לאומי. התשובה היא מ-17 בפברואר 1987 ומופנית אלינו, למשרד המשפטים:

"לבקשתך בדקנו את השלכות הצעת החוק הנדון על זכויות עובדי שירותי הבטחון על

פי חוק הביטוח הלאומי ואת ההיערכות שתידרש במוטד בעקבותיה. בבדיקתנו העלינו כי -

א. תיקון החוק כמוצע לא יפגע בביטוח האוכלוטיה הנדונה בענפי הביטוח השונים, פרט

לכך שהם לא יהיו מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה ובביטוח עובדים בפשיטת רגל ופירוק

תאגיד. פשיטא שהמבוטחים האמורים ומעבידם יצטרכו לשלם דמי ביטוח כחוק רק באותם

ענפי ביטוח בהם יהיו מבוטחים. ב. יידרש תיקון חוק הביטוח הלאומי בשני ענינים:

1. למניעת גימלת כפל על פי חוק הביטוח הלאומי וחוקי השיקום שהוחלו על עובדי

שירותי הבטחון מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות). 2. תיקון סעיף 168 למניעת חיוב

בדמי ביטוח על גימלה שתשולם למבוטחים אלה מכוח התיקון המוצע."



יש תיקונים טכניים נוספים שנרצה להכניס לוזוק הביטוח הלאומי כדי להשוות

לחלוטין את עובדי שירותי הבטחון לתיילים בשירות הקבע ושוטרים וסוהרים. קיים כבר

"בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 -

(1) בסעיף ו3(א)(ו), בסופו יבוא "וכן עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א

לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-970ו". כן אנחנו מבקשים להוסיף

סעיף 2 בו ייאמר: "בסעיף 145 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "חוק המשטרה (נכים

ונספים), התשט"ו-1955 או חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התש"ך-1960" יבוא

"חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-ו198, חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים),

התשמ"א-ו198, או סעיפים 63ה 63ו לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב),

התש"ל-970ו. (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פיסקה (3) יבוא: "(4) סעיפים 63ה 63ו לחוק

שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970". (3) בסעיף 168(א), אחרי פיסקה

3 יבוא: "(4) תגמולים לפי סעיפים 63ג ו-63ו לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח

משולב), התש"ל-1970".

בסעיף 168 התיקון הוא טכני ובא לתאם את הענין. דבר זה מוסכם על ידי המוסד

לביטוח לאומי ומסוכם עם משרד הבטחון והוא הכרחי לקיום כל הענין.

הייתי מבקש שנציג השב"כ ימסור לוועדה את ההיערכות של שני הגופים, השב"כ

והמוסד, לקראת חקיקת החוק, איך זה יהיה מבחינת המערכת. מאחר ועובדי השב"כ

והמוסד, אחרי חקיקת החוק, לא יילכו למוסד לביטוח לאומי כאשר תהיה להם תאונה

בעבודה והם צריכים לקבל טיפול רפואי וכל אותם שירותים שהמוסד לביטוח לאומי נותן,

ביקשנו ממשרד הבטחון להיערך לשינוי הזה, שהוא שינוי משמעותי אחרי כל כך הרבה

שנים.

משטרת ישראל פתרה את הבעיה בצורה מאד פשוטה: בעקבות התיקון בחוק הביטוח

הלאומי ההפרשה של המשרד לביטוח הלאומי קטנה ב-0.7%. בחלק מן הסכום הזה משלמים

לקופות החולים, באמצעות האוצר, והן שנותנות את השירותים הרפואיים האלה כאשר

קורית תאונה ועד שהאיש מגיע לטיפול אגף השיקום. פנינו כבר לקופת חולים בנוש

וביקשנו להחיל את החוזה שיש עם המשטרה, אותו הדבר, גם עלינו. לא היתה שום

התנגדות מצידם, הם רק ביקשו לשבת ולסגור טכנית.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 2 עם התיקונים שאותם קרא מר אליאסוף.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 2 עם התיקונים שהוצעו על ידי משרד המשפטים

היו"ר א. נמיר: בסעיף זה אני רוצה שתכניסו את התיקון שמבקשת הוועדה להכניס.

ננסח זאת. בעקרון אני מבין שהוועדה רוצה לקבוע בסעיף 3, שתחולת החוק תהיה

גם לגבי מי שנפצע או נספה לפני תחילתו של החוק - מ-948ו - כאשר הזכאות תהיה רק

מיום תחילתו של החוק ואין זכאות רטרואקטיבית.

אין זכאות רטרואקטיבית, אבל התחולה מיום קום המדינה.

לכולם, גם לבני המשפחה.

נ. ארד;

מה קורה אם מי שנפל או נפצע בשנת 1947?

מ. בוטון;

החוק יחול גם על מי שהיה זכאי לפני תחילתו - כך נכתוב. לא נציין את שנת

1948.

היו"ר א. נמיר;

למעשה נתבקשנו לכלול בחוק את נפגעי לבנון, והרחבנו את תחולתו לגבי כל

הנפגעים. בתחילה אמרנו - מאז קום המדינה, אבל אם לא היה הטדר גם עד קום המדינה,

יחול החוק על כל מי שנפגע או נטפה לפני תחילתו של החוק. /

אבקש להצביע על טעיף 3, שינוסח ברוח החלטת הוועדה לגבי האוכלוטיה עליה יחול

החוק.

הצבעה

הוחלט; לאשר את טעיף 3, שיתוקן וינוטח ברוח החלטת הוועדה, שתחולת

החוק גם על מי שפרש מהשירות לפני יום התחילה

י. אליאטוף;

עוד נקודה אחת; בראשית דברי הזכרתי שיש היום בחוק שני טעיפים שעוטקים

בזכויות מיוחדות של עובדי שירותי הבטחון - טעיף 22א וטעיף 79א בחוק הגימלאות

שכבר קיים. אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה לעריכה טכנית של אותם טעיפים:

להכניט אותם לאותו פרק שכעת חוקקנו לגבי עובדי שירותי הבטחון.

היו"ר א. נמיר;

ו

אני מעמידה בקשה זו להצבעה.

הצבעה

לאשר את הבקשה לכלול אח טעיפים 22א ו-79א, שבחוק הגימלאות

הקיים, בפרק ג1 - הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון

היו"ר א. נמיר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.10)