הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 319

מישיבת ועדת העבודה והדוור1ה ביום

ד' כ"ד באדר התשמ"ז - 25 במארס 1987, בשעה 9.00

נכחו

א' נמיר - היו"ר

צי ביטון

חי גרוסמן

ר' כהן

אי שוסטק

יי ברק - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה

י' תמיר - סמנכ"ל לתכנון ומחקר, המוסד לביטוח לאומי

שי בריצמן - יועץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי

אי מראני - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי שדיאור - לשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

מי בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

חוק שכר מינימום



חוק שכר מינימום

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את

הישיבה. על סדר היום שלנו - חוק שכר

מינימום.

נמצאות אצלנו היום חיילות מקורס קצינות

פיקוד. אנחנו מברכים אתכן. תראו אותנו היום בעבודתנו על אחד החוקים החשובים, שאם

הוא יתקבל במליאת הכנסת ביום שני - ואיו שום סיבה שהוא לא יתקבל - זו תהיה גולת

הכותרת של שתי שנות עבודתנו בוועדה.

מה קרה ומה התקדם מאתמול בנושא של חוק

שכר מינימום? - דיווחתי אתמול חברי הוועדה - חבר-הכנסת שוסטק לא היה נוכח - על ההישג

שהיה לנו בכך ששר האוצר הסכים אתמול - ואנחנו לא צריכים ללכת למאבק על הנושא הזה -

שבחוק ייקבע שהשכר ההתחלי של שכר המינימום יהיה 45% מהשכר הממוצע במשק, זאת אומרת

שנכוו ל-1 באפריל 1987 הוא יהיה 551.17 ש"ח לעומת סכום של 474.30 ש"ח שאותו צריך

לשלם ב-1 באפריל עבור חודש מארס, סכום המהווו, 38.6% מהשכר הממוצע במשק.

לגבי שתי הנקודות האחרות שהן עקרוניות

מאד ושנויות במחלוקת - צורת העדכון ואי-הכללת הפרמיה ברכיבי שכר המינימום - הודעתי

אתמול בבוקר לשר האוצר, שכל הסכם שיהיה מקובל על ההסתדרות ועל המעסיקים - אני מוכנה

להביא אותו כהצעת נוסח להצעת החוק.

אתמול דיברתי מספר פעמים עם חיים הברפלד,

ואתמול בערב דיברתי עם אבי פילוסוף, שמנהל את המשא-ומתן מטעם התעשיינים. אמרתי להם:

אם לא תגיעו להסכם ביניכם - יהיה הנוסח שהוועדה החליטה עליו.

הבוקר התקשרתי כדי לברר מה קורה. לא קרה

כלום. דיברתי עם חיים הברפלד. הם לא הגיעו להסכם והם לא ממשיכים לשבת. הבוקר דיברתי

עם אבי פילוסוף, באמצעות הטלפון שבמכונית שלו. הוא לא יכול היה לרשום.

אגב, ההודע שהתפרסמה היום בעיתון "הארץ"

אין לה ידים ורגלים. אין לה שחר. זה בדיוק הפוך מהמציאות.

צלצל אלי גטניו,כי אבי פילוסוף לא יכול

היה, כפי שאמרתי, לרשום במכונית. אני אמרתי לו שאני רוצה להודיע לו בדיוק מה יהיה

הנוסח שהוצע לי אתמול על-ידי פרופסור בן ישראל, על-ידי משה בוטון וכל היועצים המשפטי

אני מניחה שאתה מבין שביום שני יהיה החוק. אם לא תגיעו

להסכם - צריך להיות ברור שיהיה מה שתציע הוועדה. אני רוצה שזה יהיה ברור לגמרי.

אני רוצה לומר כאן: אין זה תפקידי לטלפן

לתעשיינים או להסתדרות. אין זה תפקידי ללחוץ על התעשיינים כדי שיגיעו להסכם.

הודעתי גם לגטניו וגם לאבי פילוסוף

שביום שני יהיה חוק. על זה אין ויכוח.

ואני רוצה להודיע לנציגי האוצר, שבסיעת

המערך בכנסת התקבלה אתמול החלטה - זה מחייב את סיעת המערך ולא את הוועדה - שאם לא

יימצא איזה שהוא נוסח של הסכם בין התעשיינים להסתדרות, נוסח שאפשר לדון בו - סיעת

המערך מצביעה בעד הצעת הוועדה.

בעד ההצעה המקורית של הוועדה?

אני אסביר.

כיצד יעודכן שכר המינימום, על פי שעוו

של 45% מהשכר הממוצע? - מדובר על שלושה עקרונות, וזה מקובל על ההסתדרות: כל שנתיים

יהיה עדכון על פי 45% מהשכר הממוצע במשק, אחת לשנה יהיה עדכון על פי מדד מלא, ובין

שני העדכונים האלה יקבלו העובדים האלה תוספות יוקר ותוספות שכר אחרות כמו בל העובדים

במשק.

זאת אומרת שאס כל העובדים מקכלים תוספת

יוקר כשעור של 70% כלבד, גם הם יקבלו

רק 70%.

גם כיחס לשעור של 45% מדובר על פריסה

למשך שנה. כלומר, מדובר על פריסה לשנה

עד שיגיעו לשעור של 45%.

נכון להלום, על מי מקובל ההרככ של שכר

מינימום מ-1 באפריל 1987, שדיברה עליו

יושבת ראש הוועדה?

הפתיחה של השכר ההתחלי כשעור של45% ,

זה מקובל על האוצר ועל הקואליציה.

שרה שדיאור אומרת שזה לא מקובל על האוצר.

היא אומרת שיגיעו לזה רק כ-1 באפריל 1988.

מאחר ששרה לא השתתפה בפגישה שהיתה אתמול

כאוצר, אולי היא לא יכולה לייצג הכוקר את

האוצר.היא מנסה עכשיו, ללא הצלחה, ליצור קשר עם האוצר.

משה היה בפגישה שהיתה אתמול כלשכת שר האוצר.

היו שם שר האוצר, השר שחל, השר קורפו, שהיה שם כמה דקות, הלל דודאי, רפי אדרי,

יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש סיעת המערך בכנסת, וחבר-הכנסת קופמן. גם אני הוזמנתי

לישיבה ומשה בוטון בא איתי. דובד שם גם על פריסה. אני מבקשת שמשה יסביר את הנקודה

הזאת.

שר האוצר אמר שלמעסיקים קשה להתחיל בתשלום

של 45%. הוא ביקש שתהיה פריסה. יושבת-

ראש הוועדה התנגדה לזה. היא אמרה שב-1 באפריל מתחילים בתשלום שכר תחילי של 45%.

כפי שהבנתי סוכם שהשר נסים אמר: טוב, אני מסכים שב-1 באפריל יהיה 45%.

שר האוצר שאל אותי על עדכון.

לגבי העדכון, הוא הציע להמתין להסכם

כין המעסיקים להסתדרות.

ביקשתי ממשה שיבוא איתי, שמא אני לא

מתמצאת במשהו. הוא היועץ המשפטי של

הוועדה.

אני רוצה שיהיה ברור. שתי נקודות בלבד

היו שנויות במחלוקת. הודעתי לשר האוצר מה שהודעתי כאן כפתח הישיכה, שכל מה שיוסכם

בין ההסתדרות למעסיקים - אני לוקחת על עצמי להביא את זה לוועדה ולנסות להעכיר את

זה בחוק. זה היה הסיכום.

הבוקר אמר לי גטניו, בטלפון, שהם חלוקים

על נקורה אחת.

זה מקובל על האוצר?

האוצר מסכים על שני הדברים - העדכון

והפרמיה. הודעתי לשר האוצר שאני מסכימה

לזה אבל אני צריכה להביא את זה לוועדה כדי שתסכים. בענין הפרמיה קבענו בחוק שהפרמיה

לא כלולה כשכר מינימום. ההסתדרות מתדיינת אתנו על ענין הפרמיה.

זו הנקודה היחידה?

על העדכון ועל הפרמיה עדיין לא הושג הסכם.

על דעת שר האוצר סוכם שבתום שנה יהיה עדכון

במלוא עליית המדד. בחודש אפריל השנה יהיה

שעור של 45% מהשכר הממוצע, זאת אומרת 551 שקלים. במשך השנה יהיו תוספות יוקר ותוספות

שכר. ב-1 באפריל 1988 יראו מה היה המדד ב-1 באפריל 1987 ויעדכנו את שכר המינימום במלוא

השעור של עליית המדד. כמובן שינכו את כל תוספות היוקר ששולמו.

אם אני מבינה נכון, מכיוון שכל העובדים לא

מקבלים תוספות יוקר לפי מלוא המדד ואילו

מקבלי שכר מינימום יקבלו בסופו של דבר תוספות לפי מלוא המדד, יוצא שהפער בין השכר

הרגיל לבין שכר המינימום יקטן.

כן.

אני בהחלט יכולה להבין שיושבת-ראש הוועדה

רוצה להביא למליאת הכנסת הצעה שתתקבל. הוויכוו

הזה עם כל הגורמים צריך היה להיות פה. האוצר והתעשיינים הודיעו פה חד-משמעית שהם לא

רוצים כלום. לדעתם, מה שיש זה בסדר. לא צריך לתקן. אחרי שאנחנו גמרנו הם התחילו להבין

שצריך ללכת לקראת, אז אולי הם צריכים לבוא הנה ולהגיד למה הם מוכנים. חבל לי שהיושבת-

ראש תהיה גורם במשא-ומתן בין ההסתדרות, האוצר והמעסיקים. זה לא תפקידה. היא עושה שרות

של רצון טוב בלבד. נראה לי שיש פר. פגם שעלול להכביד.

אני רוצה להבין מה זאת אומרת מדד מלא בתום

שנה, זאת אומרת שבתום שנה יהיה חישוב. האם אין סכנה שיגידו אז: שילמנו יותר מדי, נוריד

את הסכום לשעור של 45%. אני רוצה לדעת מה יקרה בתום השנה.

אני חושבת שאין מה לדבר על פריסה עד אפריל

1988. שימחקו את זה. זה לא יהיה.

אני שומעת את הדבר הזה - אני אומרת לשרה

שדיאור - בפעם ראשונה עכשיו.

לפי דעתי, צריך להוציא את זה מהחשבון.

אני לא מסכימה לשעור של 45%, אבל זו החלטה.

בהגדרת שכר מינימום נאמר: "לחודש 45% מהשכר

הממוצע ביום בי בניסן התשמ"ז - 1 באפריל

1987, מעודכן ומודל על פי חוק זה."

הענין של מה יהיה בתום השנה, זה לא לגמרי

ברור לי.

וענין הפרמיה בוודאי לא מתקבל על הדעת. אדם

יכול לעבוד שתי משמרות בבת אחת, הוא יכול להוציא יותר תוצרת ולקבל יותר כסף. האם זה

נכנס?

מדברים על פרמיה עד 30%. על היתר יהיה

משא-ומתן.

כבר נאמר שאילו אפשר היה לסמוך על משא-

ומתן לא היה צורך בחוק.

אני רוצה לקבל הבהרות.

מכיוון שאוהד מראני לא היה כאן בראשית

ההסתדרות והמעסיקים,

נכוו לרגע זה, לא הגיעו להסכם. הוועדה צריכה להרוליט מה היא רוצה להביא בעמדתה. סיעת

המערך קיבלה אתמול החלטה, שאם איך הסכם שיכול לעבור - יתקבל מה שיהיה בחוק והסיעה

תצביע בעד.

אחת לשנתיים עדכון על פי

45% של השכר הממוצע, ופעם בשנה עדכון על פי מדד מלא. בין שני העדכונים ישולמו תוספות

יוקר ותוספות שכר כמו לכל העובדים.

בענין הפרמיות אין שום הסכם בין ההסתדרות

למעסיקים.

אני רוצה להבהיר: בחוק אנחנו לא כותבים

"1 באפריל

של השנה שבה חל מועד חידוש ההסכמים הקיבוציים החלים על המספר הגדול ביותר של עובדים

במדינה." בדרך כלל זה אחת לשנתיים, אבל אם זה יהיה אחת לשנה - זה יהיה אחת לשנה.

אשר לפריסה. במשך שלושים שנה לא היה חוק

שכר מינימום, אז לא נורא אם תהיה פריסה.

אני לא חושב שזו הבעיה העיקרית, היות וזה כמו הוראות מעבר של כל חוק.

ההסתדרות לא רוצה פריסה, אז לא תהיה פריסה.

לדעתי, לא משמעותי אם תהיה פריסה.

לא נורא שתהיה פריסה. אם אנחנו עושים מהפכה,

האם לא יכולה להיות פריסה של כמה חודשים?

אני מתנגד לפריסה לשנים, אבל לכמה חודשים? נודה לאל שיש חוק אפילו עם פריסה של כמה

חודשים.

אני רוצה להגיר שלישיבה של היום, כמו לישיבה

שתהיה ביום שני, אינני מתכוונת להזמין את

נציגי ההסתדרות ואת נציגי התעשיינים. את זה גמרנו. אני עושה עבודה שבהחלט איננה תפקידי.

אני לא אזמין לא את התעשיינים ולא את ההסתדרות.

היה ויכוח עקרוני אם אנחנו מביאים חקיקה

במקום שצריך להיות משא-ומתן בין נציגי עובדים למעסיקים. אנחנו באים מבית מדרש שלא

גורס חקיקה בנושאים כאלה. אבל במקרה של שכר מינימום הגענו למסקנה שזה לא הולך אחרת

אלא צריכה להיות חקיקה אבל בד בבד בעת הכנת החקיקה לגיטימי שיהיה משא-ומתן כדי להגיע

להסכם. אבל אנחנו נוכחים לדעת שהצדדים אינם מגיעים להסכם ביניהם, בכמה דברים הכי

בסיסיים, וזו ההוכחה החזקה ביותר לצורך בחקיקת חוק שכר מינימום.

אני לא שמעתי, אפילו פעם אחת, שההסתדרות

רוצה פריסה.

מדובר על סכום של כ-70 שקלים, האם יפרסו

את זה לשנה?

מדובר על סכום יותר קטן. הלל דודאי תיקן אותי.

שכר המינימום, נכון ל-1 באפריל, שצריך להיות

משולם, הוא 474.30 שקלים. ההסתדרות, לפי החלטה שלה, תשלם לעובדים שלה שכר מינימום של

527 שקלים. הלל דודאי אמר לי שכשרות הציבורי הסכום יהיה 498 שקלים, ב-1 באפריל, זאת אומו

שאנחנו מדברים על תוספת מיידית לקבוצה קטנה מאד לקבוצה, תסלחו לי, דפוקה שכל שקל בשבילה

הוא משמעותי.



זאת אומרת שכשרות הציבורי מרובר על הפרש.

של 53 שקלים, ובמשק ההסתדרותי וחברת העובדים - על הפרש של 24 שקלים.

אנחנו מדברים על שעור של 45% לא של היום

אלא של זה שיהיה בעוד חצי שנה.

בחוק שלנו אין זכר לפריסה. אנחנו לא

צריכים להחליט על פריסה. עם זאת, אני

חושב שההסתדרות יכולה וצריכה להסכים לפריסה. אנחנו נחליט לפי מה שיוסכם ביו ההסתדרות

לביו התעשיינים.

אם כך, למה צריך חוק?

מה שקורה כאו הוא שרצוו הממשלה, בחוק

שלה, שכל הדברים יעברו למשא-ומתו ביו

התעשיינים להסתדרות, וזה יקבל תוקף של חוק. על זה התווכחנו ולא הסכמנו להליך הזה

שבו התעשיינים, ההסתדרות והאוצר יגיעו ביניהם להסכם ואנחנו ניתו לזה גושפנקה של חו

אנחנו דיברנו על חוק בנוגע

ל-50%, ולא משום קפריזה. הלכנו על פי נורמות של מה יעודד עבודה, מה יעודד ייצור, מה

יעודד את ניצול המרכיבים שיעלו את רצפת השכר. אילו היו אומרים שהאוצר מסכים לשעור של

50% אבל הוא מבקש שתהיה פריסה מכיוון שהפער ביו 38% ל-50% הוא 12% ואת זה צריך לעשות

בהדרגה - אולי הייתי מביו. אבל אנחנו יודעים שהקפיצה היא קטנה, ורק לחלק קטו התוספת

קצת יותר גדולה, מ-475 שקלים חדשים ל-551 שקלים חדשים, לזה לא צריכה להיות פריסה.

אני

מבקש שתשים לב איך לגבי העשירונים העליונים, שם מדובר על סכומים יותר גדולים, שם לאוצר

איו בעיה ושם הוא לא מדבר על פריסה, ולא אזכיר מקרים אחרים כמו בכירים במוסדות שונים,.

וגם בהסתדרות. דווקה לאלה שאמורים לקבל עוד 76 שקלים תהיה פריסה?

אני אברך על חוק שישפר את המצב הנוכחי,

ואצביע בעדו. עם זאת אני אומר שלא אוותר על העקרוו של שכר מינימום בשעור של 50% בחוק

שמטרתו לעודד עבודה ולעשות צדק עם העובדים.

אני דוחה לחלוטיו כל משא-ומתו ביו התעשיינים

להסתדרות לגבי פריסה.

ואשר לעדכוו. מ-1 באפריל 1987 השכירים

יקבלו 45% כשכר מינימום, זאת אומרת 551 שקלים. במהלך השנה, עד 1 באפריל 1988, הם יקבלו

70% מעליית המדד, שהוא אחד ממרכיבי העדכוו. זאת אומרת שעד סוף השנה כוח הקנייה שלהם

יאבד מערכו, הם יקבלו 30% פחות מעליית המדד במשך השנה, וזה לא מעט, זה יכול להיות 10%

מהשכר. הפער הזה שנלקח מהם בדרכים לא דרכים לא יוחזר. אומרים אמנם שב-1 באפריל שנה

אחר כך יהיה בחזרה עדכוו במלוא עליית המדד. אנשים צריכים לדעת שהמשמעות של שיטת העדכוו

הזאת היא שמתוך השעור של 45% מסכימים לגזול עוד נתח ובמהלך השנה השעור הזה יירד ל-40%

ואולי אפילו לפחות מזה, כי אם במהלך השנה היו תוספות שכר לעובדים והשכר הממוצע עלה,

זה לא בגלל תוספות שכר שניתנו לבעלי הדרגות הנמוכות. אם במהלך השנה היתה תוספת שכר

של 5% וכעבור שנה מעדכנים אתשכר המינימום לפי המדד ולא לפי השכר הממוצע, המשמעות היא

שגם אחרי שנה שכר המינימום לא מהווה 45%.

בחוק מדובר גם על תוספות שכר ולא רק על

תוספות יוקר.

למעשה, רק אחרי שנתיים הם יחזרו לנקודה

של מה שהיה ב-1 באפריל 1987, לשעור של 45%.

ביו 1 באפריל 1987 ל-1 באפריל 1988 תהיה שחיקה, היא תתוקו במידת מה, אבל רק באפריל

1989 יחזרו למצב כמו ב-1 באפריל 1987.



עם כל הכבוד, אני רוצה שנדע על מה חילוקי

הדעות. בעניו העדכון - אני לא סומך על ההסתדרות. כנ"ל בעניו הפרמיות. לא יעלה על

הדעת שאדם יעבוד יותר ואחר כך יבואו ויגידו לו: אתה תעבוד יותר אבל תקבל רק שכר

מינימום.

עז- עכשיו אנרונו מנהלים שיחה ליד האח, כי

העניו כואב. אני אומרת לאנשי האוצר: אנרונו

מנדבים שרותים שלנו. איו זו חובתי ואיו זר תפקידי ללחוץ על הצדדים שיגיעו להסכם.

אנחנו נקיים ישיבה ביום שני בבוקר, בשעה תשע, כדי שתהיה שהות מספקת להדפיס את החוק.

בישיבתנו ביום שני נקיים הצבעות, ורק הצבעדת. אם הצדדים, התעשיינים או ההסתדרות,

ירצו להודיע על הסכמים ביניהם - נתתי את מספרי כל הטלפונים שלי, בכל מקום שאפשר

למצוא אותי. הם יכולים להעיר אותי מתי שהם רוצים. אני חוזרת ואומרת לאוצר: עשיתי

מעבר לחובתי ומעבר לתפקידי. אני מוכנה לחמשיר לעשות עד יום שני בשעה תשע בבוקר,

כי אני רוצה שהחוק יעבור.

אני רוצה להעלות כאו משהו שחורה לי. נשיא

התאחדות התעשיינים לא נמצא עכשיו בארץ. אבל הוא היה מוכו לטוס עשר שעות כדי להשתתף

בתכנית הטלוויזיה "כניסה חופשית", הוא טס ארצה ולא בא הנה. האם אחרי יחס כזה יש

הצדקה שנעכב את החוק? לא יקום ולא יהיה.

לא קיבלתי שום בקשה לפריסה. איו זה מתפקידי

לדבר עם הצדדים בעניו זה.

אני עמדתי בלוח הזמנים. הסיפור תם ונגמר.

ביום שני נקיים הצבעות.

כפי שחברי הוועדה יודעים, הטלנו על היועץ

המשפטי שלנו, על פרופסור בו-ישראל, על נציגי משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר ומשרד

המשפטים, להכיו לנו נוסח משולב של הצעת הממשלה וההצעה שלנו, של הוועדה. כידוע, רוב

חברי הוועדה מתנגדים לגרירה של השכר הגבוה. בנוסח שלפניכם העתקנו מהצעת הממשלה את

הסעיפים בעניו זה. בנוסח שלפנינו אלה סעיפים 10 ו-11. לפי הנאמר בסעיף 11(א) שכרם

של חברי הכנסת, שופטים ובכירים אחרים לא יועלה בגלל העלאת שכר המינימום. זה מקובל.

אבל מסתבר שגס הקיצבאות של הביטוח הלאומי המשולמות לכחצי מיליוו איש לא תועלנה בגלל

מה שנאמר בסעיף 11(א). לכו הזעקתי הבוקר לישיבה זו את נציגי המוסד לביטוח לאומי.

בסעיף 11(א) נאמר שהשינויים שיחולו בשכר

הממוצע מכוח ההפרש שביו סכום שכר המינימום

כפי שהוא ב-1 באפריל 1987 לביו סכום שכר המינימום שהיה לפני קבלת החוק, לא יבואו

בחשבוו לעניו חישוב תשלום הצמוד לשכר הממוצע על פי כל דיו או הסכם, זאת אומרת שזה

חל גם על קיצבאות הביטוח הלאומי כגוו: זיקנה ושאירים, הבטחת הכנסה, מזונות וכוי.

רצוי שתמחיש במה מדובר.

אם העלאת שכר המינימום מ-474 ל-551 שקלים

תגרום להעלאת השכר הממוצע בשעור של 5%,

זה אומר שמקבלי קיצבאות הביטוח הלאומי לא יקבלו את התוספת הזאת. יתרה מזו, העיקור

הזה יחול גם על מקבלי גימלאות מחליפות שבר הצמודות לשכר הממוצע.

אני מבקש להסב את תשומת לבם של חברי הוועדה

לסעיף 10 שבו נאמר: "על אף האמור בכל הסבם, קביעת שכר המינימום לפי חוק זה, או

עדכונו, לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של עובד מעל שכר המינימום,

או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו". לאחר הסעיף הזה אני לא רואה

מקום לסעיף 11.



אני רוצה לשאול: מה העמדה של האוצר, האם

הוא יודע שזה פוגע במקבלי קיצבאות הביטוח הלאומי? האם הוא רוצה שכך זה יהיה? האם הוא

מוכן ויכול להפש דרך שלא יהיה כך? לגבי אהרים - שלא תהיה גרירה. אבל לגבי מקבלי

קיצבאות?

אני נמצא במצב קצת עדיו. אני לא ניסחתי את

הסעיף הזה. אני מבקש לבדוק. היום בצהריים

אראה את השר. לפי דעתי, איו פה בעיה.

משה בוטון מבקש להסביר עוד כמה דברים.

בבקשה.

צוות המשפטנים, לפי הנחיות של הוועדה, ניסה

לשלב בהצעת הוועדה הצעות מסויימות של

הממשלה. הכנסנו דברים שנראו לא מהותיים. לגבי דברים מהותיים, באתי ליושבת-ראש הוועדה

והערתי את תשומת לבה אליהם.

הסעיף הזה היה בקריאה הראשונה?

בהצעה של הממשלה.

בררתי את הדברים מבחינה משפטית וקיבלתי

אישור שזה יפגע במקבלי קיצבאות הביטוח הלאומי. הבאתי את זה לפני יושבת-ראש הוועדה.

יש עוד דברים כאלה?

לא.

את שכר המינימום היומי אישרנו.

שכר המינימום לשעה, לפי ההצעה שעל השולחן -

החלק ה-8 של שכר המינימום היומי ולא החלק

ה-7.5, כי זה המקובל במשק. מי שנעדר מעבודתו לא יקבל שכר בעד ההעדרות.

ומה לגבי עבודת נערים?

החוק חל על עובד שמלאו לו 18 שנים. לגבי

מי שטרם מלאו לו 18 שנים, יחולו כללים אחרים.

גם אם הוא עובד עבודה שווה?

זה ענין לשר, בתקנות.

מר ברק ואנכי ישבנו הבוקר וראינו שעלול להיות

מצב, בגלל העדכונים, שעובד יקבל בחודש מסויים

פחות שכר מאשר הוא קיבל בחודש קודם. לכן הוספנו סעיף - זה לא תואם עם האוצר - שייאמר בו

שבכל מקרה של עדכון שכר המינימום, לא יפחת שכר המינימום מהסכום שקיבל,העובד ערב העדכון.

אלה השינויים העיקריים שהכנסנו.

עד כאן. כפי שאמרתי, הישיבה הבאה שלנו

תהיה ביום שני בשעה תשע בבוקר, כי מוכרחים

להספיק להדפיס את החוק. ביום שני תהיינה הצבעות, ללא ויכוחים.

אני מבקשת ממר, אוהד, שבנושא הביטוח הלאומי

תיתן תשובה עוד היום.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.25