ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 24/03/1987

חוק שכר מינימום

פרוטוקול

 
הכנסת האחת - עשרה

מושב שליש י



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 318

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום ג', כ"ג אדר התשמ"ז, 24.3.87 שעה 11.40
נ כ ה ו
חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

צ' ביטון

ר. כהן

י . פרץ

י. שמאי
מוזמנים
י. ברק - יועץ משפטי - משרד העבודה והרווחה.

א. מראני - אגף התקציבים - משרד האוצר.

ש. ג וברמן- משנה ליועץ המשפטי לממשלה.

פרופ' ר. בן ישראל - אוניברסיטת תל-אביב
יועץ משפטי
מ. בוטון
מזכירת הוועדה
א. אדלר

רשמה: רקורד/03-453310/א. גילת-3
סדר יום
חוק שכר מינימום.
היו"ר א. נמיר
בוקר טוב, רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה ולדווח

לה כדלהלן, דהינו את הישיבה מהבוקר משום שנקראתי לשר האוצר לפגישה

יחד עם השרים קורפו ושחל שמקשרים בין הכנסת והממשלה, יו"ר

הקואוליציה ויו"ר סיעת הליכוד והלל דודאי, הממונה על השכר. כשראיתיו

נכנס, אני מוכרחה להודות שנהיה לי די שחור בעיניים, ואני מודה שאני

הכנתי שעורי בית. לקחתי איתי את מר משה בוטון, היועץ המשפטי, שלא

אטעה. התחלתי מהסיכום שנתקבל בוועדה בישיבה הקודמת, מיום רביעי. אני

כבר דיווחתי לכם שאחרי שהייתי בישיבת ההנהלה של הסיעה שלי, עם

התעשיינים, ושם בקשו בין עשרה ימים לשבועיים, הודעתי ליו"ר סיעתי,

שהוא גם יו"ר הקואוליציה, שהעמדתי את החוק לדיון ב-30 לחודש, שלושה

עשר יום מאז שנתקבלה החלטה. אני חושבת שזה הוגן, בין עשרה ימים

לשבו עי ים.

ההחלטה שהתקבלה על ידינו היתה, שעל העקרונות הבאים אנחנו לא

מוותרים, כחברי הוועדה, ואני קוראת מה שסוכם: "השכר ההתחלי יהיה

אחוז מסויים מן השכר הממוצע במשק, שהוא מעודכן במשך השנה על מלוא

עליית המדד, ומדי תקופה מסויימת יעודכן בהתאם לשכר הממוצע במשק."

לפי הנתונים שהוכנו, ע"י מר משה בוטון וגב' אדלר, ונלקחו מחמוסד

לביטוח לאומי, החישובים של השכר תממוצע, מ-40% ועד 50%. השכר הממוצע

ב-1 באפריל שישולם בעבור מרץ, יהיה, לפי חוק הבטוח חלאומי, 1225

שקל. שכר המינימום שישולם ב-1 לחודש חקרוב, יהיה 474.30 שקל, שהם

38.6% מהשכר הממוצע במשק. אני חוזרת, השכר הממוצע יהיה, 1225 שקל.

שכר המינימום יהיה 474.30 שקל שהם 38.6% מהשכר הממוצע, עפ"י חוק.

ההסתדרות שהעלתה את השכר שהיא משלמת ב-10%, תשלם ב-1 באפריל

שכר מינימום של 527 שקל לחודש. הלל דודאי אמר לי הבוקר, שבשרות

הציבורי ישלמו ב-1 לחודש 498 שקל כשכר מינימום. אנחנו בעצם החקיקה,

וקודם כל באיום בחקיקה, גרמנו זעזוע מאוד מאוד רציני ומגיע לנו שפעם

אחת נשבח את עצמנו, אחרים חרי לא יעשו את זח.

אני רוצה שנדע, שלפי החישובים, 40% מהשכר הממוצע, כשלוקחים

1226 שקל, 40% זה 490.40 - 50% זה 613 שקל, ו- 45% זה 551.17.

ע י קר ו של הויכוח היום, שהיה ויכוח מאוד קשה, היה נושא השכר ההתחל י

האוצר, הלל דודאי ושר האוצר, התעקשו, שבשום מקרה ובשום צורה, לא

ייכתב בחוק, שהשכר ההתחלי צמוד לאחוז מסויים מהשכר הממוצע במשק. לא

רצו שייזכר המינוח הזה של השכר הממוצע ואני הודעתי, שאני לא נכנסת.

בלי הצמדה לשכר הממוצע במשק, אין חוק, וכאן אני מגיעה לסיכום.,
הסיכום היה .. (קריאה
מה הם מציעים במקום?), על הסכם, שהכל יהיה

בנוי. קודם כל הסכום, יהיה בשקלים, ויהיה הסכם. אמרתי: אם זה בנוי

על הסכם ולא יגיעו להסכם, אמרו: אז זה יחזור לוועדת העבודה. ההצעה

שלהם היתה כך, שזה יאמר בכסף, ואחר כך, לגבי העידכונים, יהיה הסכם

בין ההסתדרות לבין המעסיקים, ואם לא יהיה הסכם, זה יבוא לוועדת
העבודה והרווחה. אמרתי
תודה רבה, ללא זה נושא ההצמדה של הסכום

ההתחלי לאחוז מסויים בשכר הממוצע במשק, - אין חוק. אנחנו על זח לא

מוותרים. אני לא דברתי אף פעם על אחוזים. אני דברתי על 50%, אבל

ציטטתי, שבהחלטתנו ביום רביעי, לא דברנו על אחוזים. אמרתי: אנחנו

באנולמו"מ איתכם., אתם אף פעם לא באתם אפילו לנחל איתנו מו"מ, ושר

האוצר הודיע שהוא מסכים שהנוסח יהיה: "שהשכר ההתחלי יהיה 45% מהשכר

הממוצע במשק". ב-1 באפריל.



קודם בל, אני מוכרחה להודות, שראיתי את זה כהישיג מאוד

משמעותי, שהממשלה מוכנה או מסכימה ללכת לציון בחוק של אחוז מהשכר

והממוצע במשק, כי זה היה ליבו של הויכוח. דבר שני, השבתי שזה הישג,

שהממשלה לא הציעה פחות מ-45% מהשכר הממוצע במשק. גם אנחנו ידענו,

חברים, שאנחנו בחוק הצענו 50% ואף אחד, אני בודאי לא חייתי שייכת

לאלה שהייתי בטוחה ולא העליתי על הדעת שנעביר 50% מהשכר הממוצע במשק

כהתחלה.
א. מראני
יש משהו, שאולי לא מובן, נדמה לי, שבפתיחת הישיבה אמרת,

שהוועדה החליטה לעדכן את השכר במהלך השנה, על פי מדד?
היו"ר א. נמיר
עוד לא אמרתי את זה. דיווחתי מה היה הסיכום של הישיבה

הקודמת מיום רביעי של הוועדה, סליחה מר מראני, אני ברוח הכי טובה

רוצה לומר לך, כבר עברנו את השלב של העקיצות ההדדיות. מה שעומד

בניגוד או לא בניגוד, אנחנו נחליט. אני לא אפרוש כאן מה עומד בניגוד

למדיניותה ודיבוריה וההלטותיה של הממשלה. נעזוב את זה. אני עכשיו

בשלב של דיווחים, מח שעכשיו ברור לי, שביום שני אחה"צ יש חוק שכר

מינימום בכנסת, הוא יתקבל. זאת ההתחלה. זה ההתחלה של החקיקה, האמן

לי, שזה מאוד מאוד משמעותי, אני לא האמנתי, שבכלל יהיה חוק ביום

שני. אני כבר תיכננתי איך אנהנו מנהלים את האסטרטגיה.

אני מציעה הלאה. עכשיו נשאר ענין העדכון. דיווחתי גם

בוועדה, בישיבה הקודמת, שבאותה ישיבה של הנהלת סיעתי, ושבה השתתפתי,

עם התעשיינים, הצענו את העדכון מדי שנה של שכר המינימום לשכר הממוצע

במשק. זו היתה הצעה שלנו בהוק, התעשיינים זרקו באותה ישיבה, שהם

מוכנים ללכת לעדכון למדד. שאלתי את מזכ"ל ההסתדרות מר ישראל קיסר

בפתק: תגיד לי מה יותר טוב? הוא אמר: יותר טוב המדד, בתנאי. ואז

אנחנו הצענו בישיבה שלנו ביום רביעי, ששכר המינימום יעודכן במלוא

שעור עלית המדד, כל אימת שמשתלמת תוספת יוקר במשק, והוספנו, כי אחת

לשנתיים יעודכן שכר חמינימום לרמח של 50% ,כפי שאז הצענו בחוק,

מהשכר הממוצע במשק. כאן יש עדיין ויכוחים על וריאציות שונות, לפי

הערכתי, לא על העקרונות. אני מדווחת לפחות, מחי עמדת ההסתדרות נכון

להבוקר, כשהלכתי לשר האוצר. התעשיינים כבר הודיעו, שבמהלך חשנח הם

מוכנים להגיע ל-45%, רק שלא יהיה חוק ולא תהיה קביעה בחוק.

התעשיינים מוכנים כאן במשהו ללכת לקראת, ואני בקשתי, שהיום נקבל

קודם כל איזשהו נוסח מוסכם. אני רוצח לדעת אם מסכימים. אם לא

מסכימים, אנחנו נקבע. אמרתי הבוקר באותו מפגש:, בבקשה, החוק יובא

לכנסת ביום שני. לנו יש ישיבה הבוקר, לנו יש ישיבה מחר בבוקר, לנו

יש ישיבה ביום שני בבוקר, זה לא מאוחר לנסח את חסעיף הזח, אבל אנחנו

צריכים קודם כל לדעת מה אתם מציעים, אולי תציעו לנו דבר שיהיה זהה,

או טוב יותר, או פחות או יותר אותו דבר כמו מח שכתוב כאן לגבי

עקרונות. זה נשאר פתוח.
ר. כהן
יש סכנה, לאחר ויקבע .. 45%, שיווצר פער גדול במהלך שנה, אם

בגלל שחיקת שכר או אם בגלל סיבות אחרות, אינפלציה וכד', מכח הקניה

הריאלי. אני מדבר על פער ניכר, סכנה מסויימת, אני מתאר לי, תמיד

קיימת, זאת הבעיה היחידה, איך זה ינוסח עם כל הדברים האלה. אם אין

סכנה שי ישחק כה הקניה הריאלי של שבר המינימום, אז אפשר להיות שקט.
היו"ר א. נמיר
אני רוצה לומר כאן, ואני מדברת עכשיו גלויות, אני לא חושבת

שזה עניין של דברים שלא אומרים ויש דברים שאסור לומר. להפתעתי

המוחלטת, אני הייתי בטוחה שאני הולכת הבוקר לחוסר כל אפשרות להידבר

עם האוצר, עם מי שהיה שם. אם אתה שואל אותי על ההתרשמות שלי, הפחד

הכי נורא שלהם זה מהענין של הגרירה בנושא ההצמדה, זה גם הפחד שלנו,

ולכן, הח"כ כהן, אנחנו לא מקבלים חלקי חוק, היום אנחנו לא מקבלים,

חלק בזה אשרנו, ועכשיו פתוח. הכל יהיה מיקשה אחת, ואני מבקשת מחברי

הועדה להקפיד, להיות כאן גם מחר וגם ביום רביעי. אני מבקשת לדעת מה

הם מציעים ומה הן האלטרנטיבות, הכל אני זוכרת. ולכן זה מה שרציתי

למסור כאינפורמציה לחברי הועדה ואני מקוה שמחר בבוקר כבר תהיה לי

כבר, להברי הוועדה אינפורמציה.

הנושא השלישי הוא הנושא של העידכון וההצמדה. הנושא של

הרכיבים. בחוק לא קבענו, שכל הרכיבים כלולים, קבענו שהפרמיה היא
מחוץ. יש ויכוח, אמרתי להם
רבותי, אני רוצה לדעת על מה אתם מתווכחים

ועל כמה? בקשתי תשובה על כך גם מההסתדרות, וגם ממשרד האוצר, שלצורך

שלנו, מייצגים את התעשיינים, אני לא יודעת עם מי לדבר מהתעשיינים.

בקשתי רק מהלל דודאי, שהיום אחה"צ צריך להיות אצלו אבי פילוסוף,

שיצור איתי קשר. אני מניחה, שאחרי שהם כבר יודעים ודאי את הסיכום של

הבוקר, הם יהפשו את הקשר ישירות איתנו, עכשו רק איתנו צריך לדבר,

לא עם אף אחד אחר.

דברתי הבוקר עם מר חיים הברפלד, ואני בקשר הדוק וישיר איתם

וגם דיווחתי,אני רציתי שהם לפחות יידעו מה קורה כאן,אנחנו במשך היום

אני מניחה שאשמע. לכן אני אומרת, שמחר בנושא הזה, נדע יותר פרטים.

על פי ההנחיות האלה אני כבר מבקשת מכל הגורמים של אותה ועדה פנימית

שקבענו אז בועדה, עם האוצר, כי אפילו ידעתי, שכבר תתחילו לראות מה

הם הדברים שעליהם אפשר לדון, כי אני ראיתי את הנייר. הישיבה

הפורמלית היא זאת ולא מה שהיה לפני הישיבה. יש פרוצדורה של כנסת,

ואני מבקשת לראות סיכום אחרי הישיבה, לאור הדברים שאני מסרתי כאן

ואת הסיכום, אם לא יהיה סיכום נוסף, נביא מהר בבוקר לישיבת הועדה,

לשעה 09.00. עד כאן, יש הערות או שאלות לחברי הועדה או למישהו

מהמוזמנים?
י. שמאי
רק שאלה אחת, לגבי העדכון במסגרת המדד המלא ו-50% ממוצע שכר

לעובד, כמה זה נותן? יש כאן הבדל מהותי שכל שלושה חודשיים, אנחנו

דברנו על שניים, אם אני זוכר נכון. בזמנו דברנו על עדכון חד-שנתי,

בנקודה הזו, אם יהיו נתונים סטטיסטיים זה יעזור יותר.
פרופ' ר. בן ישראל
אני רוצה פשוט להסביר את האפשרויות, שיהיה ברור על מה

מדברים, אפשרות אחת לפרש את ההצעה היא, שבמהלך השנה כאשר נותנים לכל

העובדים תוספות יוקר, המשתכרים שכר מינימום מקבלים תוספות יוקר

רגילות ככל העובדים, בסוף השנה מעדכנים אותם או מתי ישרים לפי מדד

מלא. ההבדל בין המדד שהיה ב-1 באפריל, נניח שאנהנו מתהילים ב-1

באפריל, עד 1 באפריל בשנה הבאה, במהלך השנה משתכרי שכר מינימום

יקבלו תוספות יוקר, כמו כלל העובדים בישראל, בהתאם להסכמים הרגילים,

כמו כל עובד אחר בישראל, בסוף השנה, ב-1 באפריל, בשנה הבאה, יעשו

בדיקה, מה היה, ויישרו אותם לפי 100% הפרשי מדד, כלומר, יקהו את

המדד של 1 באפריל שנה זו, מדד של 1 באפריל של השנה הבאה, ויתנו להם

את התוספת, יתיישרו לפי % 1OOמדד מלא.
י. שמאי
זה עדיין לא קשור בהסכמי השכר האחרים?
פרופ' ר. בן ישראל
לא,בלי קשר. האחרים יקבלו תוספות רגילות לפי הסכמים. הם יתיישרו לפי

מדד מלא. במהלך השנה השניה, הם יקבלו שוב תוספות שכר ותוספות יוקר

כמו כל העובדים, מנקודת הזינוק החדשה שלהם, מנקודת הזינוק של מדד

מלא ובסוף השנה השניה, יעשו להם התיישרות על פי 45% מהשכר הממוצע.

כלומר, במהלך השנה, הם מקבלים תוספות יוקר ותוספות שכר כמו כלל

העובדים, אחת לשנה מעדכנים אותם לפי מדד מלא ואחת לשנתיים לפי 45%

לשבר ממוצע.
צ'. ביטון
לפי מדד מלא, ואיפח יהיה הענין של עיקור תוספות היוקר?

השאלה היא אם יקבלו, או שיגידו שכלל העובדים, אנחנו עיקרנו מהם....
פרופ' ר. בן ישראל
נניח, שבסוף השנה מסתבר שבמקום 520, זה 600, - אז לא. לפי

ההצעות, חברי הועדה יכולים כמובן לקבוע אחרת, אבל הכוונה אינה לשלם

להם כעת רטרואקטיבית, שנים - עשר חודשים הפרשים, אלא מהיום. אם יש

רטרואקטיבי, הם ממילא נהנים, כי כל מה שחל רטרואקטיבי בשכר, חל גם

לגביהם, כל תוספות השכר שמשתלמות לכלל העובדים ותוספות היוקר חלות

גם לגביהם. לגביתם, בנוסף, פעם בשנה מתעדכנים לפי מדד מלא ופעם,

בשנה שאחרי זה, לפי 45% משכר ממוצע.

יכולה להיות שיטה אחרת. יכולה להיות שיטה, שכל פעם שהעובדים

מקבלים תוספת יוקר, שהיא לא מדד מלא אלא פחות, הם יקבלו מדד מלא.

אבל זה, נראה לי, שיטה יותר קשה מבחינת המשק לביצוע אבל כמובן זה

ענין של חברי הועדה לקבוע, זו שאלה של מדיניות.

*
י. שמאי
אנחנו אומרים שישנו המצב הקיים, יש הסכמי שכרי במשק ובמסגרת

ההסכמים יש לנו גם תוספות יוקר וגם הסכמי שכר. היוקר נעקר והיוקר

נשחק וע"י העדכון של הסכמי השכר, להוציא את השנה האחרונה, תמיד שלמו

רטרואקטיבית את ההפרשים. גם לקראת בחירות. אנחנו מדברים על תוספות

יוקר רגילות, עדכון מדד מלא בסוף השנה, אנחנו לא מדברים על

רטרואקטיביות, ואנחנו לא יכולים לדעת מה הם תנאי האינפלציה, כי זה

בעצם קובע את השעור האמיתי של השחיקה, ורק בסוף השנה לאחר מכן אנחנו

מיישרים את ההסכם לפי הסכמי השכר הממוצע. פה יכול להיווצר מצב שהחוק

לא חל עליו, ולמעשה כל מי שלא כלול בחוק, הוא חופשי לעצמו. כמו

שאנחנו מכירים את ההסכמים המפעלי ים וההסכמים הענפי ים, אנחנו יודעים

ששם זה יכול לעלות, וכתוצאה מכך, במשך אותה תקופה של השנתיים ישחק

השכר הנמוך, משמעותית. פה אני מחפש איך אפשר לאזן.
פרופ' ר. בן ישראל
בתוספות שכר, שניתנות לכל העובדים, גם להם.
י. שמאי
בהנחה שהסכם השכר ייחתם, אנחנו יודעים שאנחנו ערב פתיחת

הסכמי שכר, זה הולך יחד.
פרופ' ר. בן ישראל
ההחלטה, ש"שכר המינימום יוגדל לפי שעור תוספת יוקר, פיצוי

בעד התייקרות, או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי,

והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים.

ההגדלה תהיה ביום תחילת תשלומן של התוספות, כאמור לרוב העובדים

האמורים" כלומר, שאם יש לכולם תוספות שכר רטרואקטיביות יש גם להם.
י.שמאי
במקרה אנחנו נמצאים על סף פתיחת הסכמים או ערב חתימת

הסכמים, אז בהנחה שזה ייחתם ב-1 באפריל, האם גם הרטרואקטיביות

תתפוס? רק בעוד שנתיים ייפתחו ההסכמים מחדש.
היו"ר א. נמיר
האם החוק חל על העובדים אצל הקבלנים הפרטיים?
פרופ' ר. בן ישראל
בוודא י
היו"ר א. נמיר
רגע, מסתבר, עכשיו למדתי את זה, שבחוק גיל פרישה, שווה לגבר

ולאשה, זה לא מחייב את אלה שעובדים קודם בל על פי חוזה אישי, ובאן

יבולים ללבת לשיטה של חוזים אישיים, לא במקרה אני שואלת - ויש פה

בעיתיות. הסביר לי את זה גם מה משה בוטון, יש בעיה גם עם עובדי

קבלנים פרטיים מאחר וקבלנים פרטיים, זה נקיון, זה מספרים אדירים של

מקבלי שבה רעב ובושה, אני רוצה לדעת מה קורה איתם? אבל לפני זה,

בבקשה מה מראני,אני רוצה שזה יהיה ברור, שלא ישאר שום מקום למחלוקת.
א . מראנ י
לגבי חוזים אישיים וקבלנים, אנחנו גם בעד שזה ינוסח בברור,

ובמה שצריך להוסיף. זה יחול עליהם, גם על באלה שעובדים באמצעות

קבלנים במו מנפאואר, בחלקיות משרה ושעתיים ביום, אין בעיה עם זה,

לפי החלקיות של השעות בפי שנקבע בחוק. אני לא חושב שיש בעיה של

רטרואקטיביות בהסכם השבר. בפי שאני מכיר את הסכמי השכר בשנים

האחרונות, ויתקנו אותי אם אני טועה, באשה ניתנו תוספות בגין שתיקות

העבר, הן ניתנו על העתיד. לדוגמא, הגיעו למסקנה שבשנה הקודמת, היתה

שחיקה בך ובך, בהסדרי תוספות היוקר או הסדרים אחרים, לבן הוחלט לתת

תוספות שבה בשעור בזה ובזה, אבל התוספות לא ניתנו רטרואקטיבית, הן

ניתנו על התקופה הבאה, לכן, בחוק שבה מינימום, בפי שמוסכם, אין פה

בעיה, מקבלי שבה מינימום יקבלו אותן התוספות היות ומוסכם שיקבלו, הן

את תוספות היוקר והן את תוספות השבר.
י. שמאי
פה הכוונה היא, שבתנאי שיגדילו את האחוז של השבר החדש, אבל

אם השכר החדש לא יגדל. ואם משלמים את השחיקה קטרואקטיבית, השאלה היא

האם זה תופס לגביהם?
א. מראני
מה זה משלמים שחיקה? נניח שיהיה עבשו הסכם חדש ויגידו בשנה

האחרונה היתה שחיקה של 10%ולבן אנחנו עבשיו רוצים לתת תוספת של

10%.
י. שמאי
לא, ב-10% בללי לשנה שלמה, שחיקה של % 1Oכללי מהשכר הממוצע?
א. מראני
בן, ואז מה עושים בתוצאה מזה?
י . שמאי
ואז,יש כאן עניין של 125 שקלים. לדוגמא, אם אני לוקח את ה-

10% משכר ממוצע של חודש, לא של שנה, ואז צריך לשלם את ח-125 שקלים

כדי ליישר את הקו של השחיקה עצמה ואח"כ מנהלים את המו"מ. יש לך

שיטות שונות ומשונות לגבי ההסכמים, שיטות מורכבות מאד. אם משלמים את

ההפרשים בצורה מלאה על השחיקה של העבר, נשאלת השאלה אם זה כולל? אם

יגדל האחוז כתוצאה מכך שהוא יישר את הקו לשנתיים הבאות, כי זה גם

אפשרות, אז זה בסדר, אז אתה צודק, אם זה יקרה, כי אין חוק בהסכמי

שכר.
א. מראני
לדעתי, זה עונה על זה, אבל תמיד ההסתדרות תוכל להקפיד בהסכם

שזה יהיה נוסח שברור שיתפוס.
פרופ' ר. בן ישראל
אני רוצה לומר שני דברים. ראשית, לשאלה של התחולה, אם זה חל

על קבלנים , עובדי קבלנים פרטיים או לא, החוק הזה חל כי בסעיף 2

נאמר: החוק חל על עובד שמלאו לו שמונה עשרה שנים. כלומר, כל עובד

במדינה, בלי קשר לשאלה האם הוא מועסק תחת חסכם קיבוצי או הסדר

קיבוצי, או חוזה אישי.
י. שמאי
פח, ברשותך, יש סכנח מוחשית מאוד, יקחו את עובדי והקבלנים

ו י אמרו להם אתם תהיו קבלנים, אתה לא עובד שכיר, אתה קבלן, זה חשש ..
פרופ' ר. בן ישראל
החשש הזה קיים, והוא צריך לבוא על פתרונו במסגרת הצעת החוק

בענין הקבלנים הפרטיים שהגיש משרד העבודה, זה המקום למנוע סידור

כזה, אבל זה לא יכול להיות בחוק חזח, כי זה חל, לא רק לענין שכר

המינימום, זה חל לגבי כל יתר תנאי חעבודח, לגבי חחלת חוק חופשה

שנתית וכדומה, זה לא קשור לחוק שכר מינימום.

לשאלת הרטרואקטיביות, אני רוצה להסביר לח"כ שמאי, נניח

שהגיעו למסקנה שהשחיקה היתה 10%, אז יכולים לעשות שני דברים: אחד-

לומר שהשכר מהיום ולהבא הוא בתוספת 10%, ויכולים בנוסף לבוא ולומר,

שנותנים פיצוי, ומחילים את חתוספת הזו ששה חודשים רטרואקטיבי,

כלומר, מחילים את התוספת לא רק על משכורת מהיום ולהבא, אלא גם ששה

חודשים רטרואקטיבית, וזה מה שמטריד אותך, האם בעלי שכר מינימום

יקבלו את אותו פיצוי רטרואקטיבית? התשובה מצויה בסעיף שקראתי קודם,

נראה לי, שנאמר, שכל תוספת שכר שניתנת לרוב העובדים במשק, חלה גם על

בעלי שכר מינימום וההגדלה ביום תחילת תשלומן של התוספות כאמור, לרוב

העובדים האמורים, אז אם לרוב העובדים נותנים רטרואקטיבית, פך גם

לגביהם.
היו"ר א. נמיר
אני רוצה רק להקריא לכם לאינפורמציה, שציטט באותה פגישה

הבוקר הלל דודאי מפיו של אבי פילוסוף, את קטע העדכון. רשמתי את זה.

הם הציעו עדכון שוטף, הם קודם רצו שהשכר ההתחלתי יגיע תוך שנה ל-45%

שזה לא יקבע בחוק ולא שום הצמדה. עכשיו, עדכון שוטף על פי תוספת

יוקר ותוספות שכר אחרות שיהיה עדכון שנתי על פי מדד מלא, זה מה שהם

הציעו, והלל דודאי אמר בשמם, אבל זה היה עוד לפני שהם ידעו, שהשכר

ההתחלי יהיה מוצמד לשכר הממוצע במשק.

עכשיו, לסיכום אני רוצה להציע, מאחר וכאן יהיה ויכוח על

גירסאות שונות בנושא הזה של העדכון, אני מציעה שבנוסף למה שאני

המתינה היום, ואני צריכים לעשות, את כל המאמצים כדי שמחר נוכל כבר

לקבל בועדה את הנוסח הסופי, כי אנחנו ביום שני נעלה זאת, ואני לא

רוצה להיכנס ללחץ של זמן, כי זה יכול להיות לרעת כולם. מוכרחים

להדפיס ולהכין. אני רוצה שגם אתם תחשבו על כל מיני אלטרנטיבות

אפשריות. זו ההצעה שלי. ניפגש מהר, ואני מבקשת מאוד לבוא. תודה רבה,

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.30 .

קוד המקור של הנתונים