הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 316

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ה' י"ח באדר התשמ"ז - 19 במארס 1987, בשעה 9.00

נ כ ה ר

אי נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

י י פרץ

א' שוסטק

חבר-הכנסת ד' מגן

ע' אלטשרלר - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מזכירת הר רעדה-. אי אדלר

מ' הלנברג

1. הסכם אסירי ציון

2. מסקנות הוועדה בנושאים -

א) הרפראה השחורה בישראל

השימרש בקרנית להשתלה פרטית כדרגמה לסכנת הרפראה השהרר

ב) פינוי חולים וסגירת בית-החולים באשקלון

ג) מעמדך של ערי הפיתוח

ד) מערכת השרות הסוציאלי באזורי המצוקה



הסכם אסירי ציון

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת

העבודה והרווחה.

הנושא הראשון שעל סדר יומנו הוא הסכם

אסירי ציון.

מאז נחתם תסכם אסירי ציון, התגמולים

של אסירי ציון מושווים לתגמולים המשולמים

לנכי רדיפות הנאצים.

איפה התקבלה החלטה על ההצמדה הזאת?

אינני יודעת אם היתה החלטה רשמית.

אני מדברת על ההצמדה מבחינת העקרון.

השיטה היא שנכי רדיפות הנאצים מושווים

לנכי צה"ל. מאז שאני עובדת במוסד לביטוח

לאומי, מאז 1977 זה כך.

גס הסכם אסירי ציון מתייחס לנכים?

כך. זכאי לגימלה אסיר ציון שיש לו נכות

של מ-25%.

אסיר ציון זכאי לגימלה רק אם הוא נכה.

בחומר שלפנינו לא כתוב שמדובר על אסיר

ציון נכה. צריך להיות כתוב שמדובר על

נכים, כדי שהדבר יהיה ברור. ברישא צריך להיות ברור שמדובר על נכים.

לפי ההסכם רשאי רק אסיר ציון נכה.

אס כך, צריך להיות כתוב אסיר ציון שהוא

נכה. זה צריך להיות ברור. אני לא מקבלת

את הניסוח שלפנינו.

אנחנו מבקשים שהנוסח יתוקן ושיובא לנו

נוסח אחר לפי הערותיה של חברת-הכנסת

גרוסמן. נודיע לכם מתי נעמיד את הנושא הזה על סדר היום שלנו.

איפה כתוב שנכי רדיפות הנאצים צמודים

לנכי צה"ל?

בפועל זה כך.

אני מבקשת שלישיבה הנאה יבוא מר בריצמן

ויסביר את הענין.

אנחנו לא מאשרים את מה שמובא לפנינו.



מסקנות הוועדה בנושא

1) הרפואה השחורה בישראל

2) השימוש בקרנית להשתלה פרטית כדוגמה לסכנת הרפואה השחורה

אנחנו עוברים לדון במסקנות הוועדה. נתחיל

במסקנות בנושא הרפואה השחורה בישראל והשימוש

בקרנית להשתלה פרטית כדוגמה לסכנת הרפואה השחורה.

מזכירת הוועדה תקרא את הצעת המסקנות.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום

י' בחשון התשמ"ז (12.11.86), את ההצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב בנושא "הרפואה השחורה בישראל", ואת ההצעה לסדר-היום

של חברת-הכנסת עדנה סולודר בנושא "השימוש בקרנית להשתלה פרטית כדוגמה לסכנת הרפואה

השחורה".

הנושא הועלה על רקע הטענות הגוברות בדבר התפשטות

התופעה של "רפואה שחורה" בישראל - הנהגת רפואה פרטית והעדפת חולים פרטיים תמורת תשלום

מיוחד על-ידי רופאים בתוך ובמסגרת עבודתם בבתי-חולים ציבוריים.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות במהלכך שמעה

את שרת הבריאות ומנכ"ל המשרד, את נציגי ההסתדרות הרפואית, מנהלי בתי-חולים ממשלתיים,

ציבוריים ופרטיים, נציגי משטרת ישראל, משרד האוצר וקופת-חולים הכללית.

הוועדה שמעה כי מדובר בתופעה מתפשטת והולכת,

בעיקר משום אזלת ידה של הרפואה הציבורית להתמודד עם בעיית התורים וההמתנה לניתוחים

במסגרת הרפואה הציבורית.

שינוי בהרגלי האוכלוסיה להגבלת הדרישות בתחום

הרפואה במשך השנים, וכן נכונותם של חולים המעונינים לעשות הכל כדי לזכות בשרות רפואי

משלפל ומהיר מחד גיסא, והרווח העצום של הרופאים המבצעים ניתוחים פרטיים מאלדד גיסא -

הביאו לפריחת השיטה של רופאים המעניקים תמורת תשלום כספי הגון עדיפות בתוך לניתוחים

וטיפול מועדף בבתי-חולים ציבוריים.

הוועדה שמעה על בעיית העלות הגבוהה של הרפואה

המודרנית בכלל. ככל שמשתכללים אמצעי הרפואה, המיכשור, השיטות והתרופות - מתייקרים

שרותיה מעבר לכל אפשרות של התמודדות באמצעים המקלבללם. הפעל המתרחב ביך הצרכים והמשאבים

בתחום הרפואה גורם להיווצרות תורים ארוכים ולציפיה ממושכת גם לניתוחים השיגרתיים ביותר,

ומהווה סיבה עיקרית ל"בריחתם" של חולים אל הרפואה הפרטית והשחורה, תמורת תשלום שלא תמיד

יכולים לעמוד בו ועל חשבונם של חסרי אמצעים שאינם יכולים להרשותו לעצמם. במצב זה הופכת

הרפואה הציבורית ל"רפואה לעניים".

הוועדה שמעה הצעות שונות ומנוגדות לפתרון הנושא,

החל בהצעה בדבר הנהגת סוגים שונים של שרות-רפואה-פרטי מנלקל בבתי-החולים הציבוריים,

כולל הפעלת חדרי ניתוח, ציוד ומרפאות במשמרת שניה, או הקצאת אגפים מיוחדים בתוך בית-

החולים, לחולים פרטיים, להקטנת התורים גם ברפואה הציבורית, וכלה בהצעות בדבר הפרדה

מוחלטת ביך רפואה פרטית ורפואה ציבורית להפסקה. סבסוד הרפואה הפרטית על-ידי הרפואה

הציבררית.

1) הוועדה מגנה בכל תוקף את התופעה המתפשטת

של "הרפואה השחורה" דהיינו, הכנסת רפואה פרטית לתוך מערכת הרפואה הציבורית ועל חשבונה.

הוועדה קוראת להפרדה מוחלטת ביך מערכת הרפואה הציבורית והרפואה הפרטית. הוועדה קוראת

לשלל; הבריאות לפעול למניעת מתן לגיטימציה כלשהי לקיומם של שני סוגי רפואה בתוך אותה

מחלקה בבית-חולים.



2) הוועדה קוראת לשרת הבריאות להפעיל את

החוק נגד רופאים המעדיפים תמורת טובה הנאה, חולים פרטיים על חשבון חולים אחרים.

3) הוועדה סבורה כי לא ניתן להתגבר על

תופעת ההתפשטות של "הרפואה השחורה" מבלי להתמודד עם הבעיות הקשות שבפניהן ניצבת

היום הרפואה הציבורית. הוועדה קוראת לשרת הבריאות להכין תכנית לרופרמה במערכת

הרפואה הציבורית, שתענה לצרכיה המשתנים של האוכלוסיה ובמטרה להביא לחסכון, ליעילות

ולשיפור השרות, וכך להפחתת הניכור והגברת הקשר האישי בין הרופא והחולה, כדי להפחית

עד למינימום את ההזדקקות לרפואה השחורה. בין היתר פונה הוועדה לשרת הבריאות לשקול

הוראות שיפקיעו את סמכות קביעת התורים לניתוחים מרשותם הבלעדית של מנהלי המחלקות

בבתי-החולים.

4) הוועדה סבורה כי המצוקה הקשה בה נמצאת

היום מערכת הבריאות בכלל תורמת במידה ניכרת להזדקקות ל"רפואה שחורה".

הוועדה פונה לשר האוצר להימנע מכל קיצוץ

בשרותי הרפואה חיוניים, בעיקר בכל הנוגע לתקני הצוותים הרפואיים כפי שסוכמו בהסכמים

השונים, כדי למנוע התמוטטותם של שרותי הבריאות וגרימת סבל רב ומיותר לחולים.

הוועדה פונה לשר האוצר לשקול ביחד עם שרת

הבריאות אלטרנטיבות שונות להגדלת הקצאת המשאבים למערכת הבריאות.

5) הוועדה מבקשת משרת הבריאות לדווח לה

על המצב כעבור שלושה חודשים."

אני מציע שבמסקנות נדבר גם על הנושא של

ביטוח בריאות ממלכתי. זה אחד הנושאים

שהוועדה תצטרך להתחיל להוביל בכנס הבא, אחרי הפגרה.

אני תומך בכל לבי בהצעתו של חבר-הכנסת פרץ.

אפשר להכניס את זה בסעיף 4 למסקנות.

לי נראה שהמסקנות קצת יותר מדי ארוכות ויש

דברים החוזרים על עצמם. אולי אפשר לקצר.

בסך-הכל המסקנות כתובות טוב.

אני מתנגד לדבריה אלה של חברת-הכנסת גרוסמן

בעניך אורך המסקנות. המסקנות הן בסוגיה חשובה

מאד שיש לגביה ענין ציבורי. טוב שבעניך זה אנחנו מאריכים ומסבירים גם מסביב לבעיה.

בכל זאת אולי אפשר לקצר.

אולי במבוא.

לדעתי, לא צריך להוציא שום דבר.

היו"ר א' נמיר-. גם אני בעד הכנסת הנושא של ביטוח בריאות

ממלכתי. בסעיף 4 אפשר לכתוב: הוועדה פונה

להביא לכנסת הצעת חלק ביטוח בריאות ממלכתי.

אני מציעה שהפנייה לשרת הבריאות בדבר הכנת

חוק ביטוח בריאות ממלכתי תבוא במקום הפיסקה האחרונה בסעיף 4 שבה יש פנייה אל שר

האוצר ולשרת הבריאות לשקול אלטרנטיבות שונות.

נכתוב: הוועדה פונה לשרת הבריאות להכין ולהבי

לכנסת בהקדם הצעת חוק ביטלה בריאות ממלכתי.



מסקנות הוועדה בנושא פינוי חולים וסגירת בית-החולים באשקלון

אנחנו עוברים למסקנות בנושא פינוי חללים

וסגירת בית-החולים באשקלון.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום ט"ו בכסלו התשמ"ז (17.12.86) , את

ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן בנושא "פינוי חללים וסגירת בית-החולים באשקלון".

הנושא הועלה בעקבות ידיעות על המצב הקשה

שאליו נקלע. המרכז הרפואי על-שם ברזילי באשקלון. במהלך הדיון שמעה הוועדה בין היתר-

את מנכ"ל משרד הבריאות, את מנהל המרכז הרפואי על-שם ברזילי באשקלון, ואת נציגי

משרד חאוצר.

הוועדה שמעה כי מדובר בבית-חולים המשמש כמרכז

רפואי המשרת אוכלוסיה של למעלה מ-160 אלף תושבים באזור שבין נתיבות, שדרות, קרית-

גת ואשקלון. מספר המיטות בבית-החולים גדל ב~25 השנים האחרונות מ-90 ל~360, עם תשתית

לכ-150 מיטות נוספות. בשנתיים האחרונות הוכפל מספר המבקרים במרפאות והוא עומד כיום

על כ-10,000. הוועדה שמעה כי ההשבעה הכוללת בתשתית הסתכמה בכ-16,5 מיליון דולר, אולם

התקציב השוטף לשרותים לא הוגדל בהתאם ובית-החולים מתקשה לתפקד ולעמוד בעומס. בכל אזור

אשקלון איך אף ניידת אחת לטיפול נמרץ.

הוועדה רושמת לפניה את הודעת מנכ"ל

משרד הבריאות, כל המשרד עומד לקצץ ב2% את תקציביהם של שלושת בתי-החולים במרכז הארץ,

ולנצל את הכספים שייחסכו כדי לתגבר את בתי-החולים הפריפריים - כולל בית-החולים באשקלון.

2) הוועדה פונה לשרת הבריאות לפעול לחיזוקו

של המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, בהיותן בית-חולים יחידי לאזור כולו הכולל ערי-פיתוח

ויישובים שאינם מן החזקים מבחינה כלכלית. הוועדה פונה לשרת הבריאות לשקול שנית את

מקומו של בית-החולים בסדרי העדיפויות של המשרד מבחינת ההקצאות התקציביות.

3) הוועדה פונה לשרת הבריאות לפעול ביחד

עם הנהלת המרכז הרפואי להגברת פעולות הייעול והחסכון בעבודת בית-החולים ובניהולו.

4) הוועדה פונה לשרת הבריאות לפעול ביחד עם

הנהלת מד"א להעמיד ניידת-טיפול-נמרץ (נט"נ) למרכז הרפואי, לשרות תושבי האזור.

5) הוועדה פונה לשר האוצר להורות על ביצוע

בזמך של ההעברות הכספיות המאושרות ולמנוע פיגורים בהעברת הכספים, כדי למנוע היווצרות

גרעונות שלא לצורך.

6) הוועדה מבקשת משרת הבריאות לדווח לה

על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים."

במסקנה 2,"ויישובים שאינם מך החזקים

מבחינה כלכלית", הייתי מחפשת ניסוח אחר.

שמענו הרבה מאד על המרפאות של בית-החולים.

נאמר שמכיוון שהמרפאות הן ברמה גבוהה, אנשים עוזבים את קופת-חולים ופונים ישר למרפאה.

אני חושבת שצריכה להיות המלצה על שילוב עבודת המרפאות של קופת-חולים עם המרפאות של

בית-החולים.

היושבת ראש העירה, נלחם למסקנה 2. אני מציע

שנדבר על ערי פיתוח ומושבים חדשים ולא על

"שאינם מך החזקים מבחינה כלכלית".



י' פרץ; נדבר על ערי פיתוח למושבים, בלי המלה

"חדשים".

בסייפה של המבוא, בפיסקה האחרונה,

אחרי "ההשקעה הכוללת" אני מציע להוסיף

"בשנים האחרונות" .

מסקנות הוועדה בנושא מעמדן של ערי הפיתוח

המסקנות הבאות הן בנושא מעמדן של ערי

הפיתוח.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה להרווחה,

ביום ט"ו בחשון התשמ"ו (30.10.85),

ר' כהן, בי בן-אליעזר, א' ורדיגר וז' אמיר

בנושא "מעמדן של ערי הפיתוח".

הוועדה דנה בנושא במספר רב של ישיבות -

הן כדיון נפרד בנושא והן במסגרת דיוניה בנושא התגברות האבטלה ובמצבן של ערי הפיתוח

ירוחם, דימונה, שדרות, מצפה-רמון, בית-שאן, יקנעם, מגדל-העמק, ערד וכו'.

הנושא הועלה על רקע מצבן הקשה של ערי

הפיתוח, בעיקר בתחום התעסוקה. לישיבות הוועדה הוזמנו הגורמים העוסקים בעיקר

במניעת האבטלה וטיפול במובטלים, לבתחום פיתוח התעשיה והוספת מקורות תעסוקה

לעובדים בערי הפיתוח.

במהלך דיוניה שמעה הוועדה את שר התעשיה

והמסחר ואת מנכ"ל המשרד, ראשי ערי פיתוח ,ונציגים של משרדי האוצר, העבודה-והרווחה,

שרות התעסוקה, ההסתדרות ולשכת התאום.

לוועדה נמסר כי שעור האבטלה בערי הפיתוח

הגיע באמצע שנת 1986 לממוצע של 11'6% לעומת ממוצע ארצי של כ-7%.

שעור המובטלים הצעירים משוחררי צה"ל

מגיע לכ-40%-30% מכלל המובטלים בערי פיתוח. 65% מבין המובטלים הצעירים לא עבדי

במשך יותר משנה. גבוהה במיוחד בערי הפיתוח שעור האבטלה של נשים. משנת 1986 חלה

עליה במצב האבטלה בערי הפיתוח שבדרום הארץ לעומת ערי הפיתוח שבצפון.

תמורה במיוחד הבעיה של ההרכב התעסוקתי

בערי הפיתוח המבוסס בעיקר על עבפי תעשיה בעלי שכר נמוך. דבר זה מקשה בעיקר על

צעירים משוחררי צה"ל לבעלי השכלה שאינם מוצאים את מקוס ביישובם. היעדר מגוון

תעסוקתי מתאים גורם לעזיבת רבים את ערי הפיתוח , אם למרכז הארץ ואם לחוץ-לארץ.

יתרה מזו, שליש מך המובטלים ב-1985 היו עובדים שנפלטו מענף התעשיה, בגלל חלקו

היחסי הגבוה של ענף זה בכלל התעסוקה בהך.

הוועדה שמעה מפי שר התעשיה והמסחר על

פעולות משרדו לעידוד התעשיה בכלל ותעשיות הייצור בפרט, ועל נסיונותיו לשכנע משקיעים

להשקיע בערי פיתוח. השר מסר כי בשנים 1984-6 אושרו להקמה ב-25 ערי פיתוח 189

פרוייקטים בהשקעה כוללת של קרוב ל-400 מיליון דולר, שעתידים לספק כ-7500 מקומות

עבודה חדשים.



בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) ועדת העבודה והרווחה תובעת מראש

הממשלה לפעול להחשת מינויה והתחלת פעולתה של ועדת שרים לערי פיתוח.

2) הוועדה פונה לראש הממשלה לפעול

להכנת תכנית כוללת לפיתוחו של ערי הפיתוח, ולגיבוש מדיניות אחידה של הממשלה בנושא.

3) הוועדה פונה לשר הבטחון לפעול לביצוע

החלטת הממשלה מיום 13.11.77 בדבר העברת מפעלי תע"ש לרמת בקע.

4) הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר

לפעול לעידוד העברתן של הנהלות מפעלים הנמצאים בערי פיתוח לאזור המפעל. הוא הדין

בעידוד העברתם של מוסדות וגופים הנותנים שרותי עזר למפעלים ולעובדים, כגון: מוסכים,

סניפי בנקים וכוי.

6) הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר

לפעול למניעת רכישות בחוץ-לארץ על-ידי משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, של מוצרים שניתן

לרכשם בארץ, ולהעדיף מוצרים המיוצרים בערי פיתוח גם אם מחירם גבוה עד 15% ממחירם

במרכז הארץ.

7) הוועדה פונה לשר האוצר לפעול באמצעות

נציב שרות המדינה לעודד עובדי מדינה העובדים בערי פיתוח לגור ביישוב שבו הם עובדים.

8) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

להכין תכנית להכשרה והסבה מקצועית ולהכנת כוח אדם מיומן ומתאים שיענה לדרישות המשק

ולתכניות התעסוקה והפיתוח התעשייתי בערי הפיתוח, ויתן פתרון בעיקר לצעירים ומשכילים

בהן.

9) הוועדה מבקשת משר התעשיה והמסחר

ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על ההתקדמות בנושא כעבור שישה חודשים."

נדמה לי שהממוצע הארצי של שעור האבטלה

הוא קרוב ל-8%.

עד כמה שאני יודעת, יש ירידה והשעור

הוא פחות מ-7%.

אני מבקשת שאסתר תבדוק את זה.

כתוב כ-7%. זה בסדר.

במקום לכתוב "ההרכב התעסוקתי", אני

מציע שיהיה "המבנה התעסוקתי".

כן.

בסעיף 6 למסקנות, לא הייתי אומרת

"גם אם מחירם גבוה עד % 15".

יש החלטת ממשלה בענין זה.

נכון. יש החלטת ממשלה אבל היא לא

מתבצעת.

אני מציעה שנגיד, שהוועדה פונה לשד התעשיה

והמסחר לפעול לביצוע החלטות הממשלה בדבר

העדפתם של מוצרים המיוצרים בערי הפיתוח, על-ידי משרדי הממשלה.

זה לא רק מוצרים אלא גם עבודות. נדבר על

העדפתם של מפעלים ושרותים.

צריך לנסח את הסעיף הזה מחדש ולהסתמך על

החלטת הממשלה.

אנחנו צריכים לפנות לשר התעשיה והמסחר

לפעול ולשקוד.

הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר לפעול

למניעת רכישות בחוץ-לארץ על-ידי משרדי

ממשלה וחברות ממשלתיות של מוצרים שניתן לרכשם בארץ, ולשקוד על כך שמוצרים

המיוצרים בערי פיתוח יועדפו על פני מוצרים אחרים גם אם מחירם גבוה עד 15% ממחירם

במרכז הארץ.

לא כדאי לדבר על מחיר ומוטב לדבר רק על

העדפה. וצריך להסתמך על החלטת הממשלה.

נאמר: בהתאם להחלטת הממשלה.

בעמוד 2, למעלה, מדובר על צעירים העוזבים

את ערי הפיתוח, אם למרכז הארץ ואם לחוץ-

לארץ. אני הייתי אומרת שהמצב בערי הפיתוח גורם לעזיבת רבים את ערי הפיתוח ואף

לירידה מן הארץ.

נכון.

בסעיף 2 למסקנות מדובר על תכנית כוללת

לפיתוחו של ערי הפיתוח. הנושא המרכזי

של ערי הפיתוח הוא הסיווג. הייתי מוסיף כאן גם שצריך לפעול לסיווגו מחדש של ערי

הפיתוח.

נכון.

נדבר על חיזוקו וסיווגו של ערי הפיתוח.

בלי "פיתוחו".

במבוא, כשמדברים על אבטלה, למה צריכה להיות

השוואה ביו ערי הפיתוח שבדרום הארץ לעומת

ערי הפיתוח שבצפוו?

אפשר למחוק את ממשפט הזה.



מסקנות הוועדה בנושא מערכת השרות הסוציאלי באזורי המצוקה

אנחנו עוברים למסקנות בנושא מערכת השרות

הסוציאלי באזורי המצוקה.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום י"ג בתמוז התשמ"ה (3.7.85), את

ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יצחק פרץ בנושא "מערכת השרות הסוציאלי באזורי

המצוקה".

הוועדה קיימה מספר רב של ישיבות בנושא זה

וביום 18.5.86 נערך במסגרת דיוניה יום עיון בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב בנושא

"תפקוד שרותי הרווחה במצבי משבר". בישיבותיה שמעה הוועדה ביו היתר ראשי ערי פיתוח,

מנהלי בתי-הספר לעבודה סוציאלית, נציגי משרד העבודה והרווחה, איגוד העובדים הסוציליים

ומשרד האוצר.

1 לוועדה נמסר כי ההתדרדרות במערכת השרות

הסוציאלי, הכבדת העומס על השרות וריבוי הפניות בעקבות המשבר הכלכלי והתגברות האבטלה,

גרמו למשברים חברתיים ומשפחתיים חריפים גם במקומות שקודם לא היו. לעומתם, הקיצוץ

בתקציב ופיטורי מאות עובדים סוציאליים, הפכו את עבודתם של העובדים הסוציאליים לבלתי

אפשרית. הלשכה הסוציאלית נהפכה לכתובת יחידה לתלונות ולהתפרצויות של רגשות מרירות,

תסכול ואלימות מצד אנשים שהגיעו לסף יאוש. העובדים הסוציאליים נדרשו לטפל בנושאים

טיפול במסוממים, נרקונים ובעלים אלימים.

מספר הנזקקים ללשכות הסוציאליות גדל בשנה

האחרונה ב-50%: מספר המטופלים של כל עובד סוציאלי גדל מ-50 ל-120. המספר הכולל של

מטופלים על-ידי לשכות הרווחה הגיע ל-300 אלף (70 אלף משפחות).

ביום 30.6.86 נרצחה עובדת סוציאלית במגדל

העמק.

לוועדה נמסר כי משקל תשלומי הבטחת הכנסה

בכלל השרותים החברתיים גדל בשנתיים האחרונות מ-40% ל-45%, וכי התקציב לשרותים

אישיים לא גדל על אף הגידול בצרכים. הוצאות הפיתוח בתקציב החברתי ירדו בעשור האחרון

מ14%- ל-2% בלבד.

על רקע המצוקה הגוברת - הכבדת המעמסה הפיסית

והנפשית על העובדים מחד גיסא, והקיצוץ בתקציבים ופיטורי עובדים סוציאליים, בצד שחיקת

שכרם של העובדים הסוציאליים מאידך גיסא - גרמו למשבר חמור בשרות ורבים מן העוברים,

ותיקים וחדשים, עזבו את השרות ובכך הוכבד עוד יותר הנטל על העובדים שנשארו.

ביום כ"ה בטבת התשמ"ז (26.1.87) מטר לוועדה

המשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, כי השנה לא יהיה קיצוץ בתקציבי לשכות הרווחה ולא

בכוח הארם בלשכות.

ביום כ"ו בטבת התשמ"ז (27.1.87) ביקשה

הוועדה משר העבודה והרווחה, שייפגש בדחיפות עם נציגי העובדים הסוציאליים, במטרה

לעמוד על בעיות השרות הסוציאלי ולמצוא להן פתרון בטרם יעמיק המשבר.

1) הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לפעול

ביחד עם שר האוצר, למניעת כל קיצוץ בתקציב שרותי הרווחה ובתקני העובדים הסוציאליים,

וכן למניעת שחיקת שכרם של העובדים הסוציאליים.



2) הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה

לפעול לתא1ם בין משרדי, למניעת כפילויות ולקביעת סדרי עדיפויות במערכת השרות

הסוציאלי, בהתחשב בצרכי האוכלוסיה ובאפשרויות התקציביות.

3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול

ביחד עם בתי-הספר לעבודה סוציאלית, להכשרה מתאימה של עובדים סוציאליים, בהתחשב בצרכים

המשתנים של האוכלוסיה, ולהעלאת התדמית של העובדים הסוציאליים.

4) הוועדה פונה למועצת בתי-הספר לעבודה

סוציאלית, להקים מתוכה צוות בדיקה, בשיתוף ראשי רשויות מקומיות, נציגי האקדמיה ונציגי

משרד העבודה והרווחה, לבדיקת נושא המשבר בשרותי הרווחה באזורי המצוקה, ולהעביר לוועדה

את מסקנות הצוות, לכשיתקבלו.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לדווח לה על המצב כעבור שלושה חודשים."

בקטע השלישי של המבוא אני מציעה שנדבר

על מכורים לסמים, נרקומנים, ולא "מסוממים".

אני מציע שנדבר על מספר הנזקקים ולא על

מטופלים.

הגידול בתשלומי הבטחת הכנסה, עד כמה

שאני זוכרת, היה יותר מ-40% ל-45% .

אני חושבת שנאמר לנו שהתקציב לשרותים

אישיים קטן. צריך לבדוק את הנתונים.

מה זה "תקציב חברתי"?

תקציב לשרותים חברתיים.

מוטב לכתוב "תקציבים לשרותים חברתיים".

אני חושבת שבמבוא כדאי להוסיף גם משהו

בנושא הכפילויות. ואפשר לעשות את זה גם במסקנות.

אני מוכרחה לומר שהמסקנות נראות לי

צמחוניות. לדעתי, צריך להגיד דברים

יותר קשים. אנחנו יודעים שיש התנגשות קשה ביו המוסר לביטוח לאומי לבין לשכות

הרווחה. הביטוח הלאומי הוא הכלי שנותן את הכסף, וכאן התחילה הירידה וההתדרדרות.

את צודקת.

למה אנחנו אומרים ששר העבודה והרווחה.

יפעל ביחד עם שר האוצר? הכתובת שלנו היא שר העבודה והרווחה. אנחנו צריכים לפנות

אל שר העבורה והרווחה שיפעל להבטחת תקציבים.

בסעיף 1 למסקנות - "הוועדה קוראת לשר

העבודה והרווחה לפעול להבטחת התקציבים

הדרושים לשרותי הרווחה ותקני העובדים הסוציאליים, בהתאם לצרכים".

מעמדן של הלשכות ירד. יש בעיה של שכר.

אולי צריו להיות סעיף נפרד שייאמר בו

כי הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לפעול לשיפור שכרם ומעמדם של העובדים הסוציאליים.

וסעיף נפרד ביחס למעמדן של לשכות הרווחה. צריר לרבר גם על העלאת תדמיתם של העובדים

הסוציאליים, שהפכו להיות פקידים. הם לא נמצאים בשטח. הם מקבלים קהל.



אני מציעה שנגיד שהוועדה קוראת לשד העבודה

והרווחה לפעול לשיפור שכרם ומעמדם של העובדים הסוציאליים כדי למנוע נשידתם.

ולחזק את השרות. אני ממליץ שנדבר גם על

בדיקה מחודשת של לשכות הרווחה,

עיקר הכפילויות הן במשרד העבודה והרווחה,

ביו אגפים וגופים שונים בתוך המשרד.

הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לפעול

לתאום ביו משרדי ביו שדותי הרווחה והמוסד

לביטוח לאומי, למניעת כפילויות ביניהם.

למניעת כפילויות וליתר תאום ביניהם.

אני מציע שלא נזכיר את המוסד לביטוח לאומי.

לדעתי, אנחנו חייבים לדבר על המוסד לביטוח

לאומי. יש, כפי שאמרתי, התנגשות ביו הביטוח

לאומי לביו לשכות הרווחה. הביטוח הלאומי נותו כסף ולכו התחילה הירידה של הלשכות. ברגע

שהמוסד לביטוח לאומי קובע את הנושא של הבטחת הכנסה, הוא לא סומך על מה שקבע העובד

הסוציאלי. המוסד שולח לבתים עובדים שלו.

יש היום תופעה שעובדים סוציאליים מדברים

על סגירת לשכות.

הביטוח הלאומי נותו כסף. בעל המאה הוא

בעל הדעה. זו הנקודה שממנה התחילה הנפילה

של לשכות הרווחה. מוכרחים להכניס ולציין את הביטוח הלאומי.

הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה למנוע

כפילויות ביו שרותי הרווחה למוסד לביטוח

לאומי.

מזכירת הוועדה תנסח את הדברים לפי מה שנאמר

כאו.

תודה לאסתר על העבודה היפה והטובה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.15