הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 314

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

די י"ז באדר התשמ"ז - 18 במארס 1987 בשעה 9.00

חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

חי גרוסמן

מ' גלזר-תעסה

ר' כהן

י' פרץ

אי שוסטק

חבר-הכנסת יי זי אמיר

ש' גוברמו - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יי ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

אי מראני - אגף התקציבים, משרד האוצר

לי אחדות - המוסד לביטוח לאומי

מ' הילב - לשכת התאום של הארגונים הכלכליים

חי ישראל - לשכת הקשר של לשכת התאום והכנסת

ני שמאי - מנהלת המכון למחקר כלכלי הברתי, ההסתדרות

עי תמיר - הוועדה המרכזת, ההסתדרות הכללית

י' ארן - לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מי בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

חוק שכר מינימום



חוק שכר מינימום

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה.

על סדר היום שלנו שתי הצעות חוק שכר

מינימום - הצעת הממשלה והצעה של חברי הכנסת ביטון, נמיר, אמיר, גרוסמן ורן כהן,

שאושרה אתמול בקריאה ראשונה כפי שהבאנו אותה בשם הוועדה.

אנחנו מתחילים לדון במשולב בשתי

ההצעות, בהצעה של חברי הכנסת ובהצעת הממששלה שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת. אנחנו

מתחילים היום בהליכי החקיקה להכנת חוק שכר מינימום לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

בשעה 11.00 תצטרף אלינו פרופסור רות

בן-ישראל. אני מקווה שהיום נוכל לשמוע כל מי שיש לו עוד מה להשמיע. היועצים המשפטיים

שלנו, רק שלנו, יהיו אחראים לניסוח הצעה משולבת כטיוטה, שאני מקווה שנוכל להתחיל לדון

בה ביום שני.

הפרטנר שלנו היום לוויכוח הוא משרד ^

האוצר ולא אף אחד אחר. הודעתי גם בישיבות הקודמות ובמיוחד בישיבה האחרונה, ששמענו

את כל השמיעות שלנו בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. אף על פי כן ברגע האחרון, אתמול,

הזמנתי לישיבתנו זו גם את ההסתדרות וגם את המעסיקים בגלל הרגישות וכל מה שקורה סביב הכנת החוק.

לא היה מתוכנן שנציגי ההסתדרות ונציגי המעסיקים יהיו כאן היום, כי אנחנו צריכים להכין

את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית ואין לנו שום צורך לשמוע שום צד, בכל זאת החלטתי

אתמול ברגע האחרון להזמין אותם. אני אומרת לאוהד מראני: מבחינת ייצוג האוצר - אתה

הכתובת היום. היום הוויכוח שלנו יהיה רק עם האוצר. חשוב שזה ייעשה באותה מסגרת כמו

בחוק ביטוח סיעוד ולא במסגרות אחרות.

אנחנו עומדים לפני הפגרה. נותרו לנו השבוע

הזה והשבוע הבא לנושאים שאינם התקציב, כי השבוע לפני הפגרה יוקדש כולו לתקציב. אם

כוונת התעשיינים לעשות כאן פיליבסטר על-ידי החלטה כזו או אחרת כדי למשוך אותנו

לשבוע האחרון, אני אומרת בגלוי ובפומבי ולפרוטוקול: זה לא ילך. כל הזמן אני נענית

לפנייה עד שלפני שבועיים שילמתי ביוקר מפני שהאמנתי למה שאמרו לי. עכשיו אני יותר

חוששת וחושדת.

בשבוע הבא החוק יובא לקריאה שניה ולקריאה

שלישית בכנסת. אוהד מראני יודע את כללי המשחק ויודע איר אפשר להגיע להסכמה. אני לא חושבת

שלחצים, כפי שהיו עד עכשיו, יועילו.

מאחר שהוויכוח העקרוני, אם צריך חוק

או לא צריך חוק, הסתיים, ומאחר ששמענו

את כל מי שצריך היה לשמוע, אני חושבת שאלה שיש להם עוד השגות על סעיפים מסויימים,

הם יכולים היו להעלות אותם על הכתב ולהעבירם אלינו. יושבת-ראש הוועדה היתה אדיבה ונדיבה

והזמינה גם לישיבתנו היום נציגים. אני מציעה שהמוזמנים יציגו את השגותיהם ואחר-כך

יגישו לנו אותם בכתב.

אני מבקש להבהיר שכשאנחנו מופיעים

בנושא זה אנחנו מופיעים בשם לשכת התאום

של הארגונים הכלכליים ולא רק בשם התעשיינים.

במהלך הישיבות,נדמה לי שהיושבת ראש

אמרה שיינתן לנו להופיע שוב כדי להעלות ולהבהיר נקודות מסויימות כגון: רכיבי שכר

מסוימים. קיבלנו את הדברים כהחלטה שלכם ולא הסברנו את משמעותם של הדברים מבחינתנו.

אתה יודע שבנושא הזה אני הולכת כל

הזמן לקראתכם, ואני יודעת מה התמורה

שקיבלתי ממכם בהתנהגות שלכם. ככל שלשכת התאום ביקשה להופיע - איפשרתי לכם. לא זו

תהיה הבעיה. נשמע את רעתכם.

היום הפרטנר שלנו הוא הממשלה שתיוצג בנושא

הזה על-ירי משרד האוצר.

אני פונה לחזקיה ישראל מלשכת התאום ואומרת:

מנהיגיך לא רואים בחדר הזה כתובת. הם פונים לכתובות אחרות. אבל החדר הזה ולא שום חרר

אחר הוא כתובת.

הבהרתי חד-משמעית ואני חוזרת ומבהירה

הם מישהו חושב שעל-ידי הליכה לפה או לשם אפשר למשוך את הדברים עד

לשבוע האחרון לפני הפגרה - זה לא ילך עם ועדת העבודה והרווחה.

אני מציעה שנתחיל לעבור על הצעת החוק של

הממשלה והיועץ המשפטי של הוועדה יציג אותו.

ברשותכם, אקרא את סעיפי החוק.

סעיף 1 - הגדרות

ההגדרות של "הסכם קיבוצי" ו"השכר הממוצע"

דומות להגדרות שבהצעת הוועדה.

סעיף 2 - שכר המינימום החודשי הראשון

זה סעיף מהותי. לפי מה שנאמר בסעיף 2,

הסכום שייקבע יהיה נקוב בשקלים ולא באחוזים

ממשהו. מוצע שההסתדרות ולשכת התאום יקבעו את שכר המינימום בשקלים.

סעיף 5 - הגדלת שכר המינימום

בסעיף 3 מדובר על שיטת עדכון של שכר

המינימום. בסעיף זה נאמר שאחרי שהעובדים

והמעבידים יקבעו בהסכם ביניהם את שכר המינימום, את השכר התחילי שנקוב בשקלים, הוא

יעודכן כל פעם שתשולם תוספת יוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת שנקבעו

בהסכם קיבוצי כללי.

מה זה "פיצוי בעד התייקרות"? האם זה לא

תוספת יוקר?

ולפעמים משולם פיצוי בעד התייקרות שלא

מתבטא מיד במדד. אלה שני דברים שונים.

סעיף 4 - הוועדה

בסעיף 4 מדובר על ועדה לעדכון שכר המינימום.

מוצע שיושב-ראש הוועדה יהיה נציג של אחד

השרים, או נציג של שר האוצר או נציג של שר העבודה והרווחה.

סעיף 5 - ערכון שכר המינימום

סעיף 5 קובע עיקרון, שאחת לשנה, בתום כל

שנה תעדכן הוועדה את שכר המינימום, ובלבד

שהסכימו להחלטה שני נציגי השרים ולפחות נציג אחד של ארגון העובדים היציג ונציג אחד

של ארגון המעבידים היציג. אם לא הגיעו להסכמה - תחליט הממשלה בדבר עדכון שכר המינימום.



סעיף 6 - שיקולים לעדכון

סעיף זה מדריך ומכוון את הוועדה איזה

שיקולים היא תשקול בבואה לעדכן את

שכר המינימום.

סעיף 7 - הזכות לשכר מינימום

בסעיף זה הוראות שבאות לתרגם את שכר

המינימום החודשי לגבי מי שעובד לא על

בסיס חודשי אלא על בסיס אהד. רובו של הסעיף הזה נמצא גם בהצעה של חברי הכנסת.

לעומת זאת, לגבי שכר המינימום היומי

מדובר כאן על החלק ה-8 ואילו בהצעת הוועדה מדובר על החלק ה-7.5; הממשלה מדברת על

8 שעות עבודה והוועדה - על 7.5 שעות עבודה ביום.זה השוני בין הצעת הממשלה להצעת

הוועדה.

סעיף 8 - משרה מלאה ומשרה חלקית

סעיף 8 משלים את ההוראות שבסעיף 7. נאמר

בו איר להתייחס ואיד לנהוג במקרה של משרה

מלאה או משרה חלקית שאין עליה הכללים הרגילים.

סעיף 9 - היעדרות מהעבודה

בסעיף 9 יש כללים שבאים להסדיר מה קורה

במקרה של היעדרות מהעבודה. בהצעה של חברי

הבנסת אין סעיף כזה.

סעיף 10 - רכיבי שכר המינימום

לפי הנאמר בסעיף 10, הרכיבים שנקבעו

על-ידי ההסתדרות והמעסיקים יוכלו להשתנות

על-ידי הוועדה שתבדוק את שכר המינימום.

סעיף 11 - נוער עובד

הצעה דומה ברוחה למוצע בסעיף 11 של הצעת

הממשלה יש גם בהצעת החוק של חברי הכנסת.

אנחנו נעשה השוואה בין שני החוקים.

סעיף 12 - סייג לתביעה

הסעיף הזה בא לקבוע סכר ומחסום בפני גרירת

השכר במשק בעקבות העלאת שכר המינימום.

הסעיף הזה הוזכר על-ידי שר האוצר במסגרת הדיון הטרומי, והוועדה התחייסה לזה די בחיוב.

סעיף 13 - שכר ממוצע

הסעיף הזה בא לקבוע שבחישוב שכרם של אלה

ששכרם צמוד לשכר הממוצע במשק כגון: חברי

הכנסת ושופטים, לא תובא בחשבון העלאת שכר המינימום כתוצאה מחוק זה.

זה סעיף חסימה בפני הגרירה.

אני רואה בסעיף הזה חסימה על שכר המינימום.

אתה צודק. אני הבנתי לא נכרך.

נאמר כאן, לדעתי, שאם חברי הכנסת, לדוגמה,

יקבלו תוספת לשכרם - זח לא יובא בחישוב

של שכר המינימום.

אני מבקשת שמשה יסביר.

אין מחלוקת על כר ששכר המינימום ישפיע

על השכר הממוצע במשק. שעור ההגדלה לא

ישולם לאלה ששכרם צמוד לשכר הממוצע במשק.

עכשיו אנחנו רק קוראים את הסעיפים. עוד

נדון בדברים.

סעיף 14 - שמירת זכויות

זה סעיף בדבר שמירת זכויות.

סעיף 15 - אי-תחולה

הוראה כזו יש גם בהצעתם של חברי הכנסת.

אני רוצה לומר, ואני אומרת את זה גם בהקשר

למה שאישרנו בתקנה אחרת, שאני לא מאושרת

מזה. הייתי ב"המשקם" בנהריה. לא יאומן מה שראיתי שם, איזה ניצול. זה נושא שמחייב דיון.

הסעיף הזה צריך להיות מנוסח כר שהשכר

לאוכלוסיה המיוחדת שמדובר בה יעודכן

בהתאם למה שיעודכן שכר המינימום.

צריר למצוא תשובה אחרת לאוכלוסיה המסכנה

הזאת.

סעיף 16 - עונשין

לפי חוק העונשין, בכל מקום שמדובר בו

על קנם ולא מצויין סכום, הקנס הוא 2500

שקל בעד כל עובד. סכום הקנס מעודכן מפעם לפעם. אם לא נקבע סכום - זה 2500 שקל.

אני חושבת שזה אחד המקרים שבו יותר קל

להתבייש.

ביחוד אם חברה המרוויחה מיליונים מקבלת

קנס בסכום של 2500 ש"ח.

האם הקנס הולר לעובד או למדינה?

למדינה.

סעיף 17 - אחריות מנחלים

סעיף דומה יש בהצעה של חברי הכנסת.



סעיף 18 - דיו המדינה

לפי הנאמר בסעיף 18, הרווק יחול גם על עובדי

המדינה.

אני קודא את סעיף 19 ואת סעיף 20.

סעיף 21 - תיקון חוק בית הדיו לעבודה

סעיף 21 בא להקנות לבית הדין לעבודה סמבות

לדון בעבירות הפליליות לפי רווק זה.

נשמע עכשיו את עמדתו של נציג האוצר.

באופן כללי: הצעת החוק של הממשלה משאירה מקום

למשא-ומתו ביו ההסתדרות למעסיקים. אנחנו

חושבים ששני הגופים האלה, במשא-ומתן, מביאים בחשבון את הגורמים הרלוונטיים במשק

כשהם באים לדוו על שכר מינימום. אנחנו לא חושבים ששכר המינימום צריך להיות מנותק

ממה שקורה במשק. אם ענף האלקטרוניקה למשל וכמה מעסיקים ישלמו שכר שיעלה את השכר

הממוצע, זה לא אומר שמפעל טקסטיל יכול לשלם עליות שכר כתוצאה מהשכר הממוצע.

בסעיף 12 מדובר על סייג לתביעה. נאמר בו

שקביעת שכר המינימום לפי חוק זה, או עדכונו, לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת

שכר. אפשר לומר שבמידה מסויימת יש פה דקלרציה, כי בכל מקום יש היררכיה מסויימת ועובד

ששכרו גבוה מעל מי שבדרגה נמוכה ממנו, העובד הזה ירצה לשמור על פער מסויים. אם יהיו

מקרים שיגיעו לבית הדין לעבודה, אפשר יהיה להישען על סעיף 12, כי אסור ששכר המינימום

ישמש מריץ ותמריץ להעלאות שכר.

סעיף 13 איננו מהווה מחסום בפני שכר מינימום.

הוא בא לשמש מחסום בפני תביעות שכר של קבוצות ששכרם צמוד לשכר הממוצע.

על פי הצעת הממשלה, שכר המינימום, לאחר שייקבע

לראשונה, יתעדכן על פי תוספת היוקר ותוספות השכר במשק.

תקרא את הנאמר בסעיף 6.

זה לא סותר את מה שאני אומר.

אני לא חושב שסעיף 13 פוגע בשכר המינימום.

סעיף 13 בא למנוע סחף שגם הוועדה רוצה למנוע אותו.

נניח שב-1 באפריל ייקבע שכר מינימום ראשוני.

גם אם שכרם של מנכ"לים, שופטים וכוי היה עולה מפני שהעלאת שכר המינימום היתה משפיעה

על שכרם, וגם אם השכר הממוצע היה עולה - זה לא היה גורם לכך ששכר המינימום היה עולה

כעבור חודש. שכר המינימום צמוד לתוספת היוקר ולתוספות שכר אחרות שישולמו במשק.

כמה זמן זה לא יילקח בחשבון?

עד לעדכון הבא, שאז יישבו המעסיקים וההסתדרות

ויחליטו.

אנחנו לא מסכימים שייקבע שכר לא סביר ואולי

יהיו עובדים שיפוטרו. שכר מינימום סביר צריך להיות משולם וצריך לכפות ולעשות שהמעסיקים

כולם ישלמו אותו.

לפי הצעת הממשלה - הרווק לא נחוץ ונראה

שמדברים על חוק רק כדי לצאת ידי חובה ולא

כדי לתקן מצב קיים שהוא מביש.

מר מראני אומר שהעיקרון הוא ששכר מינימום

יהיה מבוסס על הסכם. זה נאמר גם בסעיף 2 להצעת הממשלה. זה מה שיש עד היום. הגיעו

למסקנה שרמת הציות להסכם, כשמדובר על הדרגים הנמוכים, נמוכה, ולכך אולי מוטב שיהיה

חוק.

אבל הממשלה באה ומציעה שישאר המצב הקיים

שמי שלא יציית להסכם - יוטל עליו קנס. אבל גם הקנס הזה לא עונה לבעיית

הציות או אי-הציות להסכם, כי גובה הקנס הוא כזה שלפעמים יהיה כדאי לשלם את הקנס.

עונש הקנס הוא השינוי היחידי לעומת המצב הקיים.

גם זה לא שינוי.

השכר הנמוך נשחק. כשיש עדכון לפי המדד,

הפגיעה למטה גדולה יותר מאשר הפגיעה למעלה.

אני אומרת שהחוק המוצע על-ידי הממשלה הוא

זריית חול בעיניים.

מה זאת אומרת שבין עדכון לעדכון תוספת

לא תחשב? נניח שהעובדים בדרגות הנמוכות יקבלו משהו כל פעם זה יהיה בהתאם למה שקיבלו

כלל העובדים במשק. אפילו אם הם יקבלו הפרש - התוספת הזאת לא תיכלל בחישוב של השכר

הממוצע. זה מה שנאמר בסעיף 6. זה אנדרוגינוס.

אנחנו מכירים את הפרשה של הרכיבים. כשאדם

יוצא לפנסיה - מספר הרכיבים בחישוב מצומצם מאד. לעומת זאת, כשצריך לקבוע את השכר

המינימלי - אז מכניסים רכיבים רבים ככל שאפשר. זו בוכהלטריה כפולה: כשאדם עובד וצריך

לשלם לו לפי עבודה - הכל נחשב אבל כשהוא יוצא לפנסיה - רכיבים רבים לא נחשבים. יש

כאן עוול גם לגבי האדם כשהוא עובד וגם עוול כשהוא פורש.

על הענין הזה נצטרך לתת את דעתנו. עלולים

לבלבל אותנו בין מהשנוגע לשכר מינימום לבין מה שנוגע להכנסת מינימום. אני מציעה שלא נרשה

ולא ניתן שיבלבלו אותנו בין שכר לבין הכנסה. יש הכנסה ויש שכר. חלטורה במקום העבודה זה

לא שייך לשכר. אנחנו מדברים על שכר בלבד.

כשקוראים את הצעת החוק של הממשלה רואים

שהממשלה נאלצה להגיב על יוזמה של חברי הכנסת

ולכן הגישה הצעה אחרת. לדעתי, הצעתה של הממשלה פוגעת באלה שיזמו חקיקת חוק שכר

מינימום.

אני מציע שנחזיר לממשלה את הצעת החוק שלה

ונתרכז סביב הצעת החוק שלנו.

הוועדה הזאת הקדישה ימים רבים לדיונים על

חוק שכר מינימום. הוזמן אליה כל מי שרצה להביע דעתו. אם נעסוק בהצעת החוק של הממשלה -

לא נוכל לעמוד בלוח הזמנים שלנו להעביר את החוק בקריאה שניה ובקריאה שלישית בכנסת עוד

לפני הפגרה.

בראשית הישיבה הודעתי חד-משמעית שהגשת החוק

לא תידחה.

אשר לרכיבי שכר: אנחנו מדברים על שכר

, מינימום ברור - השכר המשולב, זאת אומרת

שכר יסוד ותוספת' יוקר ; ורכיבים קבועים שקיימים כיום ולא משתנים. אני חושש שנושא

הרכיבים ישאר למשא-ומתן. אני חושש מהכנסת רכיבים נוספים לשכר המינימום.

צריך להיות ברור ששכר מינימום מורכב משכר

משולב, ונגיד מראש מהי תוספת קבועה. נגדיר מהי תוספת קבועה. חיפשתי מהי תוספת קבועה

לחישוב שכר מינימום ולא מצאתי. אולי צריך להוציא את הנושא של תוספת קבועה.ולומר ששכר

שכר יסוד ותוספת יוקר. בכל מקרה צריך להגדיר מהי תוספת

קבועה.

אני מוכרח לומר שהצעת החוק של הממשלה פגעה

בי, באינטליגנציה שלי וברגישות שלי. מי שמגיש הצעה כזו כדי לפתור את בעיית שכר

המינימום עושה צחוק מהנושא.

כאלטרנטיבה להצעת הממשלה נביא את ההצעה שלנו

כפי שגובשה ונבדקה, וזו תהיה ההצעה היחידה שתובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

בראשית דברי אני מבקש לדעת ממך, גברתי

היושבת ראש, מה המחיר שהממשלה דרשה תמורת

ההסכמה בקריאה ראשונה.

לא ידוע לי על מחיר.

נאמר לי שבהנהלת הקואליציה דובר על פשרות.

ועל הצעת החוק של הממשלה אני רוצה לומר,

שמי שלא רואה שהצעת החוק הזאת גרועה יותר מהמצב הקיים, הוא לא מביו מה קורה. המצב

הנוכחי הרבה יותר טוב מהמצב שיכול להיות אם הצעת הממשלה חס וחלילה תתקבל, או אפילו

אם יתקבלו כמה מרכיבים שלה.

היום יש משא-ומתו. המגמה של הצעת הממשלה

היא להפקיע בשלבים את היכולת של העובדים והמעבידים לנהל משא-ומתו ולהעביר את זה

לממשלה.

כל הרעיוו בדבר שכר מינימום בא מפני

הממשלה ובסעיף 2 בהצעתה היא מדברת על משא-ומתו חופשי כביכול, ואחר-כך מדובר

על ועדה; ושימו לב להרכב הוועדה שמראש הוא לרעת העובדים. האם ועדת העבודה והרווחה

יכולה לקבל הרכב של ועדה שהוא לרעת העובדים?.

סעיף 5, שהוא לב החוק, הוא החמור ביותר.

בסעיף 5 נאמר שאם שכר המינימום לא עודכו על-ידי הוועדה תור עשרה ימים - יחליטו

השרים. הוועדה צריכה לעדכו את שכר המינימום החודשי על פי החלטת רוב חבריה, ובלבד

שהסכימו להחלטה שני נציגי השרים. זאת אומרת, לשרים יש זכות וטו. אם כך, בשביל מה

צריך חוק? אל תקראו לחוק הזה חוק שכר מינימום אלא תקראו לו חוק להרעת תנאי שכר

מינימום. ועוד יותר חמור הוא מה שנאמר בסעיף קטו (ב), שכבר הזכרתי אותו, שאם השכר

לא עודכו בתוך עשרה ימים מתום השנה - יחליטו השרים. אם כך, בשבשביל מה צריך את החוק?

מוטב להשאיר את המצב הנוכחי. זה יותר טוב מאשר להעביר את ההחלטה לידי השרים. ויש

עוד צעד, לפי סעיף קטו (ב) - לא הגיעו השרים לידי הסכמה ביניהם לגבי עדכוו שכר

המינימום כאמור - תחליט הממשלה בדבר עדכוו שכר המינימום. באיזה משטר אנחנו חיים?

האם אנחנו חיים בדיקטטורה? תגידו שאינכם רוצים בחוק שכר מינימום ותגידו שהשכר היחידי

שאתם רוצים שהוא ייקבע על-ידי השלטוו יהיה שכרם של החלשים והדפוקים ביותר במדינה.

אני אומר שחוצפה להניח הצעה כזו על השולחו כשמדברים על חוק שכר מינימום.





גם בענין הרכיבים המוצע בהצעת הממשלה

גרוע יותר מהמצב הנוכחי. זו זוועה.

אני מביו למה מביאים לנו הצעה כזו, כי

חיום הממשלה היא משרתת של המעסיקים. כשאני קורא מכתב של דב לאוטמן, אני מביו שהם

רוצים להרוויח מהדפוקים ביותר. דב לאוטמו אומר במכתבו: אנחנו רוצים לגזול מהשכירים

בדרגות הנמוכות ביותר במדינת ישראל עוד 100 או 150 שקלים בחודש כדי להגדיל את הרווחים

שלנו, של המעסיקים. ומה אומרת הממשלה? היא אומרת: אנחנו עומדים לשרותן, והיא מביאה

הצעת חוק שבא לשרת את הרצונות של המעסיקים.

אני אומר לממשלה: אתם עושים פשע, כי אתם

באים לעזור למעסיקים נושכי נשך משכרם של העובדים. החלטתם להצמיד את המשק למעסיקים

המפגרים ביותר במדינה. החלטתם לא לעודד עובדים לצאת לעבודה, שיעדיפו לקבל דמי אבטלה

והבטחת הכנסה, ואתם מעודדים עבריינות. אנשים הלא אומרים: אני צריך לצאת לעבודה כדי

לקבל 450 שקל? בגניבה אחת אני לוקח הרבה יותר. אני מצטט אנשים שאומרים בריש גלי, בגניבה

אחת אני גונב פעמיים שכר מינימום. דקה של אומץ לב - והרווחתי.

אנחנו רוצים להקטין את הבטלה. אנחנו רוצים

להקטיו את מימדי הסעד ואת העול המוטל על המשק בתשלומי חסד. אנחנו רוצים בחברה בריאה

אבל הממשלה, בגלל צרות עיו, מעודדת חברה פראזיטית. זה חוק שמעודד חברה פראזיטית.

לא יעלה על הדעת שהחוק של הממשלה יעלה עם החוק שלנו. איו לנו אלא להחזיר אותו לממשלה.

אני אלחם בחרוף נפש כדי שהחוק של הממשלה לא יעלה, כי הוא יוצר תמונה הרבה יותר

דרקונית ממה שיש במצב הנוכחי. מוטב להשאיר את המצב הקיים ולא לקבל את הצעת הממשלה.

צר לי שהוויכוח על החוק נעשה עם הפקידים

שמקבלים הנחיות מהשרים.

אילו היה לי מספיק כסף, הייתי מדפיס את

את הצעת הממשלה כדף לבוחר כדי שיראו מה הממשלה מביאה לציבור. ממשלה שמציעה הצעה כזו

באה בידים לא נקיות, ואני מסתפק בנאמר בסעיף 6, שעדכוו שכר המינימום ייעשה ביו היתר

בשים לב ליכולת המשק ולרמת השכר והמחירים במשק, בין קיימות וביו צפויות. זה אומר

שהממשלה הזאת, לצערי הרב, מבזה אותנו ומבזה את הציבור שהיא מדברת בשמו.

אתמול בהנהלת הקואליציה אמרו שאיו בעיה,

זה ייגמר תוך כמה ימים.

מה?

דיברו על הצעה מוסכמת.

שבעה חודשים אני מחכה לזה.

אם שבעה חודשים לא הספיקו אני חושש שעוד

שבעה חודשים לא יספיקו כדי להביא הצעה

מוסכמת. אני מוכרח לומר שיש אטימות. איו לי מלה אחרת. אם רצו להגיע להסכם - אפשר

היה להגיע להסכם.

אני יורע שלגבי סעיף 6 יכולות להיות

פרשנויות. אני אומר בהקשר לזה, שעל פרשנויות נחרבו כל ההסכמות.

אני לא חושב שצריך להחזיר את החוק לממשלה.

לדעתי, צריך להשאיר את החוק הזה פה ולקבור אותו פה. איו טעם להחזיר את החוק לממשלה,

כי היא לא מתייחסת.



אני מציע שנסיר את הצעת החוק של הממשלה

ונעבור לדון בהצעת החוק של הווערה, שם הדברים יותר ברורים ואיו צורר בפרשנויות.

אני חושב שאותה הצעת חוק יכולה להיות גם הצעת הממשלה, אם היא רוצה לפתור את הבעיות.

אם הממשלה רוצה לטייח - יש פה קיר שיעמוד מולה עד הסוף.

אני יכול לומר שבהנהלת הקואליציה ביקשו נציגים

מהליכוד לשנות כמה סעיפים גם בהצעת החוק של הוועדה.

מה הם הציעו?

הם לא פרטו. דיברו על שינוי.

אמרתי להם שאני כחבר הוועדה לא מאמין לשר

האוצר. אנחנו המתנו חודשיים אבל הוא לא חידש דבר. לא ראיתי שהוא מוכן למשהו.

אני מציע שנשאיר את ההצעה שלנו ונעשה הכל

כדי שהחוק יובא לאישור הכנסת לפני צאתה לפגרה. אני מציע שנגנוזאת הצעת הממשלה ונעבור לדון

בהצעה שלנו.

עוד מעט נפסיק את הישיבה עד שעה אחת-עשרה.

בשעה אחת-עשרה נחדש את הישיבה ונשמע גם את

נציגי ההסתדרות וגם את נציגי המעסיקים.

לא נתבקשתי

לשלם שום מחיר תמורת ההסכמה להצביע אתמול בעד בקריאה ראשונה. לא הייתי בטוחה

שהחוק יעבור בקריאה ראשונה בכנסת, אחרי מה שקרה לי בשבוע שעבר בוועדת הכנסת, שהיה

תוצאה של טרור של נציגי לשכת התאום על שר האוצר ועל חברים במפלגתי שלי. הכתובות

ידועות לי.

כאן לא יושבת חבורה של תמימים או של טפשים.

שבעה חודשים עברו מאז נציגי לשכת התאום היו במשרד שלי בתל-אביב. אמרתי לכם דברים

ברורים. אני יודעת שאתם מאמינים שלא אנחנו הכתובת שלכם. יש לכם כתובות אחרות.

בבקשה לא לשחק אתנו יותר. אני רוצה שהכל יהיה על השולחן, ובהגינות. אמרתי לאבי פילוסוף:

יהיה חוק שכר מינימום. בואו ונחוקק אותו יחד.

לא הייתי בהנהלת הקואליציה. בשבוע שעבר

נתבקשתי לדחות בשבוע את הבאת חוק שכר מינימום. הועלתה הצעה שיוקם צוות כדי לגשר

בין הגורמים. זימנתי את אותה ועדה לאותו יום, זה היה ביום שני, בשעה שש, והודעתי

לסיעתי שלא אשחק יותר במשחק הזה. לכן לא הייתי בישיבה של הנהלת הקואליציה.

התעשיינים ביקשו עוד זמן. אמרתי בנוכחות

מזכ"ל המפלגה שלי ובנוכחותם של יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש הסיעה שלי, שנותרו לנו

שבועיים לעבודה. אם הכוונה לטרפד - לא יקום ולא יהיה. החוק יובא בשבוע הבא להצבעה.

אני חוזרת ואומרת: גם ביחס לחוק ביטוח סיעוד

היה לנו ויכוח קשה מאד ונוקב עם הממשלה. הכנסנו לחוק שינויים מהותיים. לממשלה היו

שלוש-עשרה הסתייגויות. היא ויתרה על תשע הסתייגויות. אנחנו ויתרנו על ארבע. הגענו

לחוק שהוא אמנם לא אידיאלי אבל במציאות הנוכחית הוא משמעותי. זו הידברות. זה החדר,

ואנחנו הכתובת. התעשיינים ראו מה קרה בחדרים אחרים.

הגיעו אלי שמועות שההסתדרות מוכנה להגיע

להסכם כתמורה לחוק שכר מינימום. הבוקר דיברתי טלפונית עם מזכ"ל ההסתדרות ועם יושב-

ראש האגף לאיגוד מקצועי ואני אומרת חד-משמעית: ההסתדרות בעד חקיקת חוק שכר מינימום

לפני הפגרה.



נפסיק עכשיו את הישיבה ונחדש אותה

בשעה אחת-עשרה. ראשיו הדוברים - חבר-הבנסת שוסטק ואחריו נשמע את נציגי ההסתדות

ואת נציגי המעסיקים.

אני נועלת את הישיבה הזאת. אנחנו

מתכנסים שוב בשעה אחת-עשרה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.45