הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 306

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

די כ"ו בשבט התשמ"ז - 25 בפברואר 1987, בשעה 8.45

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

צ' ביטון

חי גרוסמן

מ' ותד

ע' דרואשה

ר' כהן

יי פרץ

אי שוסטק

יי שמאי

חבר-הכנסת ת' זיאד

פרופ' ר' בן-ישראל

ע' כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

מ' וינסר - מ"מ משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

יי ברק - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה

ני אורי - הממונה על יחסי עבודה, משרד העבודה והרווחה

יי נחמיאס - יועץ השר לענייני מיעוטים, משרד התעשיה והמסחר

יי רייטר - עוזר השר ארנס

יי ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

ני לבון - מנהל השרות להבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אי קולא - ממונה על הבטחת הכנסה, שרות התעסוקה

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

יי סעדון - מרכז מטה התעסוקה, ההסתדרות הכללית

מי חליל-אללה - ראש המועצה המקומית עין מאהל

אי אבו רחמון - סגן ראש עיריית נצרת

מי אבו אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

מי זועבי - מזכיר הפועלים החקלאיים בנצרת

עי עדווי - מזכיר מועצת פועלי כפר קנא

מי בוטון

אי אדלר

מי הלנברג

חוק שכר מינימום (נוסח לוועדה, מסי 2 - 25.2.87) - הצבעות

מצב האבטלה הגוברת בנצרת - הצעה לסדר-היום של חה"כ ת' זיאד

אבטלה בנצרת ותופעת העוני בעיר זו - הצעה לסדר-היום של

חה"כ מי מיערי ות' זיאד

י אבטלה בנצרת ובכפרי הסביבה - הצעה לסדר-היום של

חה"כ עי דרואשה ות' זיאד



חוק שכר מינימום (נוסח לוועדה, מס' 2 - 25.2.87) - הצבעות

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה.

לפני שאנחנו ניגשים להצבעות אני רוצה מאד

לשבח גם את פרופסור רות בן-ישראל, גם את משה בוטון, גם את יצחק ברק וגם את נחמו

אורי, שעשו עבודה מעולה.

אנחנו צריכים לאשר אחת מן ההצעות הרשומות

בנוסח שלפנינו. אנחנו לא נכנסים לוויכוח. אם לא נאשר הבוקר אחת ההצעות - הצעת החוק

לא תגיע למליאה לקריאה ראשונה. בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה ולקריאה השלישית

איו מוזמנים. אנחנו נצטרך להכין את החוק. אני מניחה שיהיה ויכוח קשה עם הממשלה.

אם יהיו דבריפ לא סגורים - נסגור אותם בוועדה.

לפני חברי הוועדה מונח הנוסח החדש. אנחנו

עוברים עליו.

סעיף 1 - הגדרות

להגדרה "שכר מינימום לשעה" יש שתי גרסות.

גרסה א' הולכת בעקבות ההסכמים הקיבוציים

והגישה המקובלת בחקיקה, לראות שעה כחלק ה-8 של השכר היומי.

גרסה ב' היא לפי עמדתו של חבר-הכנסת

שמאי, ששכר מינימום לשעה צריך להיות גבוה יותר, כי סיכוייו של העובד לעבוד שבוע

עבודה מלא קטנים יותר. לכן הוא הציע ששעה תהיה החלק ה-7.5 של שכר המינימום היומי.

יום עבודה רגיל הוא של 7.5 שעות.

אני שואלת את פרופ' רות בן ישראל: מה

נראה לר?

אני לא יכולה להביע דעה אישית, כי אני

על תקן של יועצת.

נראה לי שאם אפשר ללכת בעקבות ההסכמים

הקיימים - זה כדאי.

אנחנו מצביעים על הגרסות.

הצבעה

בעד גרסה א' - 2

בעד גרסה ב' - 3

גרסה בי נתקבלה

סעיף 4 - חישוב שכר המינימום

לסעיף 4(ב) יש שתי גרסות. בסעיף 4(ב)

מדובר על רכיבי השכר שיובאו בחשבון

לענין חישוב שכר המינימום.

בפעם שעברה חבר-הכנסת-רן כהן גרס שאין

הצדקה להכביד יותר מדי על המעסיקים ולהוציא

מחישוב שכר המינימום גם את הפרמיה המדודה והקבועה, כי זה מה שהשתמע מגרסה אי. סוכם

שנביא נוסח מפורט יותר לפיו תוצא הפרמיה המדודה מחישוב שכר המינימום ותישאר בחישוב

רק הפרמיה הקבועה. זה מה שיש בגרסה בי.

בשתי הגרסות, גם בגרסה אי וגם בגרסה בי

מדובר על תוספת קבועה.

ההגדרה של תוספת קובעה ניתנת לפרשנות.

הפרשנות יכולה להיות כל תשלום שניתן באופן

קבוע, בין ששעורו משתנה ובין שהוא לא משתנה, ואז זה יכול לכלול גם פרמיה מדודה. לא

רצינו שגם פרמיה מדודה תיכלל בשכר המינימום. בהסכמים הקיימים כלולים רק 30%. חבר-הכנסת

רן כהן הציע לפרט כדי שלא תהיה אי-הבנה בענין, וזה נעשה בגרסה בי.

- גרסה בי, למרות שהיא יותר ארוכה משאירה

פחות ספקות ושאלות אם הפרמיה כלולה או

לא כלולה. נצביע על כל אחת משתי הגרסות.

הצבעה

בעד גרסה אי - אין

בעד גרסה בי - כולם

גרסה ב' נתקבלה

פה אחד נתקבלה גרסה בי לסעיף 4(ב).

סעיף 5 - עדכון שכר מינימום

לסעיף 5 יש שתי גרסות: אחת מדברת על עדכון

שנתי של שכר המינימום וגרסה אחרת -על עדכון

דו-שנתי. נצביע על כל אחת משתי הגרסות.

הצבעה

בעד גרסה אי - כולם

בעד גרסה בי - אין

גרסה אי נתקבלה

פה אחד נתקבלה גרסה אי, זאת אומרת עדכון

שנתי של שכר מינימום.

סעיף 8 - זכות תביעה. סעיף 9 - פיצויים מוגדלים

בנוסח הקודם שהיה לפני ועדה, בסעיף 8, דובר

גם על זכות תביעה וגם עלייצויים מוגדלים.

היתר, בקשה להפריד בין שני הדברים ולשנות את הנוסח. עכשיו מובאת לנו הצעה ברוח זו,

בסעיפים 8 ו-5.

מה פירוש "ארגון העובדים שהעובד חבר בו",

בסעיף 8.

אם אין ארגון יציג.

ובסעיף 9 - "ככל שייראה לו צודק". למי?

לבית הדין.

נצביע קודם על סעיף 8.

הצבעה

בעד סעיף 8 - כולם

סעיף 8 נתקבל

סעיף 8 אושר פה אחד.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 9.

הצבעה

בעד סעיף 9 - כולם

סעיף 9 נתקבל

. גם סעיף 9 אושר פה אחד

סעיף 14 - הוראות משלימות

ביקשנו לנסח מחדש את הסעיף הדן בתקנות.

פה ושם אולי צריך לשנות מלה בנוסח החדש,

ואנחנו נוכל לעשות זאת.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 14.

ה צב ע ה

בעד סעיף 14 - כולם

סעיף 14 נתקבל

סעיף 14 אושר פה אחד.

סעיף 15 - מפעלים מוגנים

אנחנו צריכים להצביע על סעיף 15.

המלה "אלא" לא צריכה להיות.

ההצעה תעבור שיפוץ לשוני של נסח משרד

המשפטים.

אני מעמידה את סעיף 15 להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 15 - כולם

סעיף 15 נתקבל

גם סעיף 15 נתקבל פה אחד.

מצב האבטלה הגוברת בנצרת - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ת' זיאד

אבטלה בנצרת ותופעת העוני בעיר זו - הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת מי מיערי ות' זיאד

אבטלה בנצרת ובכפרי הסביכה - הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ע' דראועה ות' זיאד

אנחנו דנים היום בשלוש הצעות לסדר-היום,

ששתים מהן נמצאות זמן רב על השולחן ועל אחת

מהן קיימנו בעבר דיון אחד אבל הרגשנו שלא מיצינו את הנושא ההולך ומחריף.

זכור לי שלפני כשנה דנו בנושא הזה אבל

מסיבות שונות הוועדה לא הגיעה לסיכומים.

הייתי מבקש שנבדוק אם הגענו לסיכומים ומה נעשה ומה קרה. יכול גם שהסיכומים יוספו

לדיון שיהיה עכשיו.

נבדוק. איו ספק שנצרף. נעשה את הכל ביחר.

ההצעה החדשה העומדת עכשיו לפנינו היא

ההצעה השלישית של חברי הכנסת דראושה וזיאד - אבטלה בנצרת ובכפרי הסביבה.

אבקש מחבר-הכנסת זיאד שיציג את שתי ההצעות -

אבטלה בנצרת ותופעת העוני בעיר זו, ואבטלה בנצרת ובכפרי הסביבה.

ת' זלאד בעיר נצרת 55 אלף תושבים. העיר נצרת משמשת

מרכז כלכלי, חברתי ותרבותי לכל הסביבה.

זו עיר של פועלים בעיקר. כל מקורות הפרנסה בעיר מצטמצמים בבתי מלאכה ובחנויות. כוח

העבודה בעיר כ-12 אלף. 83% מכוח העבודה הם שכירים ורק 17% הם עצמאים. הרוב המכריע

של השכירים, כמעט שני שלישים של השכירים יוצאים לעבוד מחוץ לעיר, במקומות שונים.

מכיוון שרוב השכירים עובדים מחוץ לעיר, המשבר הכלכלי הפוקד את המדינה בשנים האחרונות

השפיע בצורה חריפה על העיר נצרת, הפועלים האלה הם הראשונים הנפלטים ממקומות העבודה.

מחודש יולי 1986 עד היום גדל מספר המובטלים

ב- 16%- 17% . אני מתכוון לדורשי עבודה הרשומים בלשכת העבודה. בקיץ היו קרוב ל-3000

מובטלים והיום יש יותר מ-3500. הנתונים הם של לשכת העבודה בנצרת, המשרתת 11 יישובים

בסביבה.

מועצת הפועלים בנצרת מעריכה שיש אבטלה

סמויה של יותר מ-1500 איש שמיצו את זכותם לתשלום ולכן הם אינם הולכים להרשם בלשכת

העבודה. אנשים מהכפרים, שבהם איו לשכת עבודה, מוכדחים להגיע לנצדת כדי להרשם בלשכת

העבודה. הם אינם יכולים לשאת בהוצאות הנסיעה ואינם באים להדשם.\ האבטלה הסמויה הזאת

מועדכת בכ-1500 איש. אם אנחנו מדברים על מובטלים בנצרת ובכפדי הסביבה ואם אנחנו אומרים

שבסך הכל מדובר על כ-5000 מובטלים, הרי כ 60%-מהם, זאת אומרת לפחות 3000 מהם הם

מהעיר נצרת.

נוסף לאלה יש מאות אנשים שהם חצי מובטלים,

אנשים שמקבלים סכום של 200 שקלים לחודש, שזה לא שכר ומי שמקבל סכום כזה הוא למעשה

יותר מחצי מובטל.

קיימנו ישיבות. יושבת-ראש הוועדה ביקרה

בנצרת. הערכנו את התעניינותה. ישבנו עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, עם אנשי משרד

התעשיה והמסחר, לא נשארה דלת שלא דפקנו עליה בשנה האחרונה אבל המצב לא השתנה. האבטלה

גברה.

העבודה המוצעת לדורשי עבודה היא ייעור,

רק ייעור, עבודת דחק, העבודה הזאת מוצעת אפילו לחולים שיש להם תעודות על כך. גם

נכים שדרגת נכותם 4% או אפילו 60%, גם חולי סכרת נשלחים לעבוד ביערות הקרו הקיימת.

אני יודע שאפילו אדם שסובל ממחלת הנפילה נשלח לעבודה הזאת. לא רק שזה לא צודק אלא

זה גם בלתי אנושי. העבודה ביעדות הקרו הקיימת כרוכה גם בסכנות כי יש שם גם שטחי

אימון ומספר פעמים נמצאו שם פצצות.

האם קרה שמישהו נפגע בעבודה ביערות האלה?

אני לא יודע שמישהו נפגע אבל היו מקרים

שאנשים עמדו בפני סכנה.

אנשים נפגעו מנחשים.

יש אנשים שצריכים לבוא ממרחק של 80-60 ק"מ

ונוסף למרחק הזה הם צריכים ללכת עור עד

למקום העבודה. הזמו הזה לא נחשב להם כזמו עבודה.



האנשים האלה עובדים 5 ימים בשבוע ומשתכרים

כ-340 שקל, למרות שהם דורשים לעבוד 6 ימים. בנראה שיש כאן משהו מתוכנו, שהפועלים

לא יגיעו להכנסת מינימום, כי מי שיש לו הכנסת מינימום זכאי להשלמת הכנסה. מכיוון

שהפועלים האלה לא משתכרים שכר מינימום - לא משלמים להם השלמת הכנסה. צריך לתקן את

ההוק כדי שגם מי שאין לו הכנסת מינימום יהיה זכאי להשלמת הכנסה. צריך לבטל את התנאי

שאדם צריר לקבל לפחות שכר מינימום כרי שיוכל לקבל השלמת הכנסה.

אנשים מבקשים שיוצעו להם עבודות שהם יכולים

לבצע אותן, כדי שלא ייאלצו לסרב לצאת לעבודה מפני שזו עבודה שהם לא יכולים לבצע אותה,

וכדי שלא יוכרז עליהם כעל סרבני עבודה.

ויש כמה בעיות קונקרטיות. אמרתי שלשכת

העבודה בנצרת משרתת את תושבי נצרת ו-11 נקודות יישוב מסביב. יש צורך להקים לשכת

עבודה בכל כפר גדול, כדי שהלשכה תשרת את תושבי הכפר, שהם לא ייאלצו לנסוע לנצרת

מרהק של 20 ק"מ בכיוון אהד - ופירוש הדבר גם הוצאה כספית -כדי להרשם בלשכה.

קיימנו ישיבה של כל ראשי המועצות המקומיות.

כל מועצה מקומית מוכנה לתת חדר שישרת את לשכת העבודה.

בכמה יישובים מדובר?

11. אבל אנחנו מדברים על 8 כפרים גרולים

שבהם יפתחו לשכות עבודה.

גם עקרות בית חייבות לבוא לה

בלשכת העבודה למרות שהן לא דורשות עבודה. אם האשה לא תרשם בלשכה - בעלה לא יוכל

לקבל הבטחת הכנסה. אני לא מכיר דבר כזה בעולם.

זה קיים גם לגבי היהודים. צריך להוכיח

שהאשה לא עובדת.

צריר לטפל בבעיה הזאת.

הממשלה העבירה את

כל המשרדים שלה מחוץ לנצרת. זה נוגע למאות עובדים. עכשיו רוצים להעביר גם את המשרד

הראשי של המוסד לביטוח לאומי, וזה אומר זריקה של 60 עובדים לשוק האבטלה. אני מבקש

התערבותכם כדי למנוע את זה.

כולנו דיברנו על הצורר להכריז על נצרת

כאזור פיתוח אי. על זה צריר לעמוד.

אני רוצה להגיד דבר נוסף: אם הממשלה לא

תתכנן השקעות שיתנו מקורות פרנסה בנצרת - הבעיה לא תיפתר בעתיד. אם מדברים על

השקעות של משקיעים מקומיים, אני אומר: זה לא משמעותי. העשירון העליון באוכלוסיה

הערבית מהווה 0.6% והעשירון התחתון - 55% אם כך, ברור איפה נמצא הכסף. אני אומר

שהממשלה - ואני לא משחרר את ההסתדרות - צריכה להקים מפעלים וליצור מקומות עבודה.

אני מציע שתוקם ועדת שרים או לפחות ועדת

מנכ"לים, כדי לטפל בנושא הזה ולתכנן תכניות. הנושא החריף הקיים היום הוא תיעוש

של נצרת והכפרים מסביבה.

אני חושב שהנגע של אבטלה בנצרת ובאזור הוא

הקשה ביותר במדינה. שעורי האבטלה בממוצע ארצי

הם 8%- 7% אבל בנצרת שעור האבטלה מגיע ל.22%-30%-



הבעיה המספרית הזאת הולכת ומחריפה. כל

יום מצטרפים למכת האבטלה פועלים נוספים, ולא רק פועלים אלא גם אקרמאים - רופאים

ומהנרסים - שמצטרפים לכוח העבודה אבל לא נקלטים בעבודה במשרדי הממשלה. לשכת התעסוקה

מציעה לאנשים האלה ללכת לעבודת. ייעור של הקרן הקיימת או אפילו לפרדסים, שגם שם יש

בעיות. קבוצה של פועלים נשלחה לעבודה ואחרי נסיון של שעה, כפי שאמר שר העבודה

והרווחה בכנסת, החליט המעסיק שהפועלים לא מתאימים לעבודה, והוא שלח אותם הביתה.

הפועלים נרשמו כסרבנים.

הבעיה מחריפה גם בגלל היחס המשפיל של האחראים

בקרן הקיימת. תנאי עבודה משפילים. דורשים מהפועלים לחפור 70 בורות באדמה סלעית קשה.

פועלים שאינם רגילים לעבודה כזו - זה קשה להם. כשהם מערערים, כשהם מבקשים שישמעו

אותם ויראו את השטח - הם נחשבים סרבנים ולשכת התעסוקה מגינה על הקרן הקיימת.

כ-200 עובדים הוכרזו כסרבנים, זאת אומרת

שהם אינם זכאים לקבל הבטחת הכנסה. הם היו חייבים לפנות לבית דין לעבודה כדי להכריח

את לשכת התעסוקה, זאת אומרת בית הדיו מצא את לשכת התעסוקה אשמה. תפקידה של לשכת

התעסוקה להגן על הפועלים ולא למנוע מהם הכנסה.

כ-1000 משפחות מ-5000 משפחות המובטלים

הן משפחות ברוכות ילדים שלכל אחת מהן 10 ילדים ומעלה. אם לא נותנים למשפחות האלה

את המינימום - מונעים מהן פת לחם. ואמנם, יש משפחות רעבות ללחם. לפני שבוע, בהפגנה

שהיתה לפני הכנסת, אמרו פועלים שהם לא יכולים לקנות לחם, שלא לדבר על בשר שבמשך

חודשיים לא נכנס לביתם, על מחברות, על ספרים, על עפרונות ועל דברים בסיסיים אחרים

שכל אדם זקוק להם. והבעיה הולכת ומחריפה.

מצד המוסד לביטוח לאומי יש זלזול בפועלים

האלה. הסניף בנצרת מקשה על הפועלים, ויש תחושה כאילו הוא מחפש דרך איר לא לאפשר להם

לחיות, כאילו הוא רוצה למצוא עילה למנוע מהם תשלום של הבטחת הכנסה. יש לי צילומים

מישהו שהיה לו רכב, מכר אותו. הוא הביא שטר מכר כדי להוכיח

שמכר את הרכב. לא האמינו לו. אומרים לו: נשלח את התיק שלר לירושלים. יש המחכים

שמונה חודשים, משפחות רבות לא מקבלות הבטחת הכנסה בגלל קשיחות לב של פקידים. לדעתי

יש כאן כוונה בזדון למנוע מתן הבטחת הכנסה לפועלים.

אני חושב שיש צורך שתהיה ועדה מיוחדת

בראשות של העבודה והרווחה ובהשתתפות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, נציגות ההסדרות,

הרשויות המקומיות, לשכת התעסוקה והביטוח הלאומי, כדי לנסות להגיע לפתרון בעיית

האבטלה.

אני מציע ליצור בעיר וביישובים עבודות

יזומות, כמו בעבר, עבודות שהעסיקו בכל יישוב כמה עשרות פועלים שעבדו לטובת אותו

יישוב. זה יכול להיות גם לפיתוח המקום.

ונוסף לכר - לפתוח קורסים להכשרה ולהסבה

מקצועית. יש הרבה פועלים שזקוקים לזה. זה נעשה בהרבה מקומות, למה לא לעשות את זה

בנצרת ובאזור?

יש צורר לקלוט חלק מהמובטלים בתעשיה,

בשירותים ובמקומות אחרים.

באיזו תעשיה? בזו שאיננה?

גם בתעשיה הקיימת באזורים אחרים.



לשכת התעסוקה חייבת להפנות את הפועלים

לא רק לעבודות של הקרן הקיימת. יש מהנדסים, הנדסאים ואנשים בעלי הכשרה מקצועית.

אני חושב גם שיש צורך להבטיח שהמוסד

לביטוח לאומי, הסניף שלו בנצרת, יתפקד לפי חוקי המדינה ולא בקשיחות לב מופגנת,

שפקיד מזלזל בפועלים.

צריר להכריז על נצרת והיישובים הערביים

סביבה כאזור פיתוח א'. זה צורך השעה. איו צורך לבדוק את זה. כבר היו בדיקות והבטחות

של שרים. הוועדה יכולה לסייע בנושא הזה, שהאזור הזה יוכר כאזור פיתוח א'.

אני לא מסכים לדבריו של חבר-הכנסת זיאד

ביחס ליזמים מקומיים. אני יודע שבנצרת יש יזמים שמוכנים להשקיע אם יוכרז על השטח

כאזור פיתוח א', ואז המשקיעים יזכו ליתרונות. כל עוד איו הכרזה כזו - המשקיעים אינם

רוצים להשקיע. הם לא רוצים לשים את כספם על קרן הצבי. אני יודע שיש יזמים שנפגשו

עם השר יעקבי.

יש הבעיה הקונקרטית והמיידית ויש בעיית התכנון

לטווח ארוך..

אדבר עכשיו על הבעיה המיידית. אני רוצה

להציע שוועדה, לא מהמשרדים הנוגעים לעניו, תבדוק את התלונות הקונקרטיות של ציבור

2500 המובטלים. אם יתברר שהתלונות מבוססות - צריך שיהיה תיקוו בחוק ואז הוועדה צריכה

לטפל במהירות האפשרית בחוק הבטחת הכנסה.

לא מתקבל על הדעת שעקרת בית המטופלת בשמונה

או בעשרה ילדים ואיננה עובדת מחוץ לביתה, עקרת בית המתגוררת במרחק של 20 ק"מ מלשכת

התעסוקה וממרכזי העבודה, תידרש לעשות את הדרך הזאת כדי להוכיח שהיא איננה עובדת.

היו"ר א' נמיר; איו הבדל ביו יהודים לערבים.

מ' ותר; ההבדל הוא בנוהגים שונים ובמבנה המשפחה -

ומכאו נובע השוני. את הבעיה הזאת חייבים

לפתור. בעת הצורר מצאו לקרית שמונה פתרונות אחרים מאלה שיש לגבי תל-אביב.

כאשר יש מצוקה - חובה לדון בה. אם יש

אפליה - איו דבר חמור מזה. אם אין אפליה

אבל אומרים שיש הבדל בנוהגים - אני טועו שהאשה הערביה כן עובדת ולעניו זה לא חשוב

איפה היא גרה.

מי ותר; האשה הערבית, בעיקר זה הגרה בכפר רחוק

ממרכזים ומטופלת במשפחה מרובת ילדים, ששום

גוף לא דאג למוסדות לילדיה, לא יכולה לצאת לעבודה. המשמעות המעשית של המצב הקיים

היא שמענישים את המשפחה ונמנעת ממנה הבטחת הכנסה לצרכים בסיסיים. צריך לחפש פתרוו

חוקי שיקל על המשפחות האלה לקבל הבטחת הכנסה.

גם אני שמעתי עשרות תלונות על עובדי

הביטוח הלאומי בנצרת. הוועדה קיימה דיוו בנושא זה, ביוזמה שלי. חלק מהמוזמנים כאן

השתתפו באותו דיוו. המצב הלר והחמיר. אני מציע שאורחינו יתרכזו בשאלת השרותים

הניתנים על-ידי לשכת התעסוקה, בשרותים הניתנים על-ידי הביטוח הלאומי, והזיקה ביו

לשכת התעסוקה לעובדים פוטנציאליים. יש תלונות רבות גם נגד שרות התעסוקה. צריך לבדוק

את התלונות נגד שני המוסדות האלה כדי לנסות לפתור את הבעיות. אם נפתור אותו ~ נוכל

להציע פתרונות לטווח ארוך.



היו"ר א' נמיר; נבקש ממר כץ למסור לנו נתונים רשמיים

על מצב התעסוקה בנצרת.

אני מבקשת שמר כץ יבהיר גם מדוע החריף

המצב.

ע' כץ; אתחיל מקריאת כמה נתונים שאולי הם יכולים

להמחיש כמה דברים.

בשנת 1981 היו בלשכת העבודה בנצרת 846

דורשי עבודה בממוצע לחודש. בשנת 1985 - 2190, וב-1986 - 2736. זה בממוצע לחודש.

יש חודשים שבהם המספרים היו יותר גדולים. למשל, בחודש יולי היו 3206 דורשי עבודה

בלשכת נצרת, בחודש אוגוסט - 3038. בחודשים ספטמבר ואוקטובר מספר הרשומים ירד מפני

שהיו עיצומים של עובדי שרות התעסוקה בנושא של הבטחת הכנסה. בחודש דצמבר נרשמו בלשכה

2999 דורשי עבודה.

בשנת 1984 היו רשומים בממוצע חודשי 1480

דורשי עבודה, 580 מהם היו תובעי הבטחת הכנסת. בשנת 1986, מממוצע חודשי של 2763 דורשי

עבודה, 1605 הם תובעי הבטחת הכנסה. יש חודשים שמספר תובעי הבטחת הכנסה הוא 2115

ממספר של 3000 דורשי עבודה, זאת אומרת כשני שלישים מדורשי עבודה הם תובעי הבטחת

הכנסה.

היו"ר א' נמיר; נשאלתי עכשיו ואני שואלת את חברי הוועדה

אם איו להם התנגדות שהישיבה תהיה פתוחה.

איו התנגדות. הישיבה פתוחה.

בשנת 1986 היו בנצרת העיר בממוצע חודשי

1462 דורשי עבודה.

י' שמאי; כמה אחוזים זה מכלל המפרנסים?

ח' גרוסמן; אם הממוצע הארצי הוא 7%- 8%, כמה זה בנצרת?

ע' כץ; לא עשיתי חישובשל אחוזים.

היו"ר אי נמיר; אולי תוכל לעשות את החישוב במהלך הישיבה.

עי כץ; ואשר להזמנות לעובדים; כל אזור הצפוו,

מבחינת שרות התעסוקה הוא במצב קשה מאד.

אנחנו מודדים את זה על פי מספר דורשי עבודה, מובטלים ועומק האבטלה וגם על פי מספר

ההזמנות לעובדים שאנחנו יכולים לצבור ממקומות עבודה בשטח.

מספר ההזמנות לעובדים בנצרת, בשנת 1984 -

93 בממוצע לחודש. בשנת 1986 - 215. כדי שלא תהיה אי-הבנה אני מבקש להדגיש שלא כל

ההזמנות הם למקומות עבודה טבעיים. חלק ממקומות העבודה הם מלאכותיים, אלה מקומות

ששייכים לפרוייקט תל"ם העוסק במתו עבודה לדורשי עבודה.

היו"ר אי נמיר; כמו הקרו הקיימת?

ע' כץ; כו. מקומות העבודה הטבעיים הם מעטים

מאד, כמה עשרות לחודש ולא יותר. הטענה

שמצב התעסוקה כאו קשה היא אמיתית. לא צריך להסתיר את הדברים, הם ידועים.



הקבוצה הגדולה של הזמנות היא במסגרת

פרוייקט תל"ם. כ-900 איש מנצרת והסביבה עובדים במסגרת תל"ם. בעיקרו של דבר העבודות

הן של הקרן הקיימת אבל אנחנו מנסים להכניס עובדים גם למקומות עבודה טבעיים, תוך כדי

סידורים עם מעסיקים שונים. בתל"ם יש גלגול של משרות. העובדים לא קבועים ולכן אני מדבר

על 900.

אם נביא בחשבון שהאוכלוסיה של נצרת -

לפי הנתונים של מפקד האוכלוסין 1983 - מנתה כ-44 אלף, כשגילאי 25-18 היוו כ37%-

מהאוכלוסיה של נצרת וגילאי 27-0 -48%, זאת אומרת שהאוכלוסיה שבמסגרת כוח העבודה

היא יחסית די גדולה. יש כמובן בעיות כי, כפי שאמרתי, אין לנו מקומות עבודה טבעיים.

כמה כוח עבודה יש בנצרת?

עי כץ; כ-25 אלף בנצרת והאזור שייכים לכוח העבודה

האזרחי.

זה בנצרת והכפרים.

בנצרת כוח העבודה הוא פחות מ-12 אלף.

כמה דורשי עבודה יש בנצרת? בנצרת בלבד.

הממוצע החודשי בשנת 1986 היה 1462.

כ 12.5%-מכוח העבודה.

וכמה דורשי עבודה באזור?

הממוצע החודשי, 1300, מהכפרים בסביבה.

כמה כוח עבודה יש בכפרים?

כ-13 אלף. מכוח העבודה של 13 אלף בכפרים

יש כ-1300 דורשי עבודה, זאת אומרת %10.

הממוצע הכללי הוא הממוצע הכללי הוא ע-12%

האם יש הבדל בין דורשי עבודה למובטלים?

כן. יש נתונים על אישורי אבטלה. הממוצע

בשנת 1986 הוא 883 אישורי אבטלה. הנתונים

ביחס לתובעי הבטחת הכנסה הם אחרים.

איש מהנוכחים לא דיבר על בוגרי בתי-

הספר אשר מצטרפים לכוח העבודה, ובמצב הנוכחי הם מצטרפים לדורשי עבודה ולמבוטלים.

היום יש לנו חדרים ולא אשנבים. החדרים

אמנם לא טובים וקשה לקבל בהם אלפים, אבל זו תמונת המצב.

אני חושב שהאנשים שלנו עשו מעל ומעבר

ליכולתם גם בקבלת קהל וגם בדיבור עם האנשים. מי שמכיר את האנשים שלנו בנצרת ואת

העובדים - נתקלתם בסעיד חליל שפרש לפנסיה - יכול להעיד על כך.

ב-1979/80 התחלנו בנצרת עם שלוש משרות

ורבע. היום יש שם תשע משרות. זה אמנם לא מספיק, אבל אנחנו חיים במסגרת נתונה של כוח

אדם, שמוכתבת על ידי האפשרויות.



מהמנה שיכולנו לחלק, במסגרת פנימית,

הקצינו מעל ומעבר. כשרווקק חוק הבטחת הכנסה, ב-1982, וידענו שהוא יטיל עומס כבד

מאד על שרות התעסוקה - גם בוועדה הזאת היו דיונים - קיבלנו 25 משרות לטיפול

בנושא הבטחת הכנסה.

היו"ר א' נמיר; בכל הארץ.

עי כץ; כן. למרות שמספר דורשי עבודה והבטחת

הכנסה גדל מאז לא במעט, לא קיבלנו יותר

משרות. לצערי, גם חוק התקציב של השנה הזאת מכתיב לנו קיצוץ בשרות התעסוקה. כנראה

שהקיצוץ הזה בשרות התעסוקה יהיה של 21 משרות, וזה מקשה עוד יורע- על המצב.

בשנת 1986 קיימנו כ-3,5 מיליון מגעים עם

אלה שבאו ללשכות. המצב קשה.

ר' כהן; מ-21 המשרות שאתם צריכים לקצץ, האם יש

כוונה לפטר מנצרת?

עי כץ; אנחנו עדייו לא יודעים. אני מקווה שלא.

זו בעיה אמיתית.

לפני מספר שנים, כשראינו את המצב של מה

שקורה עם תובעי הבטחת הכנסה, ביקשנו וקיבלנו הסכמה מהאוצר להקים את פרוייקט תל"ם -

תעסוקה למצבים מיוחדים - אשר מאפשר לאנשים שלא היו בתוך חיי עבודה, לאנשים שהיו

נזקקי סעד ונתמכי סעד לעבור, דרך תעסוקה מלאכותית, לחיים של תעסוקה נורמלית במשק

הטבעי. אילו המצב היה יותר טוב - המעבר היה יותר מהיר ויותר מוצלח. בגלל המצב

התעסוקתי, ההתמדה של העובדים בפרוייקט תל"ם נמשכת לא פעם יותר מדי זמן. ב-1986

זה איפשר להגיע להעסקתם של 1800-1700 איש ברחבי הארץ. מתור המספר הזה הקצינו לנצרת

והסביבה למעלה מ-50%

רבותי, תרשו לי לעשות הבחנה בין המצב

הקשה לבין התנהגות של פרטים ויחידים. אין ספק שקשה לאדם לצאת לעבודה מהסוג שאנחנו

מדברים עליו, כי הלחץ להוריד את השכר הנמוך כבד מאד. התוצאה היא שלא פעם אנשים שצריכים

לצאת לעבודה מתנהגים התנהגות כזו עד שקשה לחיות אתה. הם יוצרים מצבים קשים והגיעו

הדברים עד לפגיעה בעבודה.

אני חושב שפרנסי הציבור צריכים להגיד לאנשים

שטובה כל עבודה מפשיטת נבלה בשוק, וטובה כל עבודה שיש בה איזו שהיא פרנסה. אני מסכים

שצריך להשתדל שהפרנסה תהיה מכובדת וצריך להגיד לאנשים שיעריכו מה שעושים, כי בכל-זאת

יצירת עבודה היא בתנאי לחץ לא פשוטים.

עי דראושה; שמעתי שהסניף של לשכת שרות התעסוקה בנצרת

נעשה סעיף משנה של נצרת עלית, זה אחרי שסעיד

חליל פרש. למה השינוי?

ע' כץ; אין שינוי החלטות. יש תקופת ביניים ביו

מינוי מנהל למינוי מנהל.

מי אבו אחמד; על חומרת האבטלה באזור שלי לא צריך להוסיף.

הדברים נאמרו גם בדיונים קודמים והם הושמעו

גם היום בדבריהם של חברי-הכנסת זיאד ודראושה וגם בדבריו של מר כץ. המצב חמור מאד והוא

הולך ומחמיר. כל יום מגיעים ללשכה פועלים מפוטרים, בעיקר עובדי חוץ. כ 60%-הם עובדי

חוץ. כידוע, על אזור חיפה עובר משבר תעסוקה. האיגוד המקצועי נאבק לא רק על מימוש

הזכוייות של הפועלים אלא גם על השגת מכתבי פיטורים, כי המעסיקים מסרבים להמציא מכתבי

פיטורים והעובדים עסוקים בהשגת מכתבי פיטורים.

אתה מטפל במפוטרים מחוץ לנצרת?

לא, אבל אני מרשה לעצמי לעזור לחברים

שלנו. אס בחור מנצרת לא מקבל הגנה במקום

עבודתו - הוא חוזר למועצת הפועלים שבה בחר. לפעמים אנחנו מגיעים לבית הריו לעבודה

כי להשיג מכתב פיטורים ותלושי שכר, כי יש מעסיקים שלא נותנים תלושי שכר.

ללשכת התעסוקה בנצרת אין מה להציע לפועלים.

היא מציעה להם רק עבודות ייעור של הקרן הקיימת, ולא בתחום נצרת אלא במקומות מרוחקים,

ועל תנאי העסקתם של הפועלים נמאס לנו לחזור ולדבר. תנאי ההעסקה מנוגדים לכל הסכמי

עבודה.

כדי לקבל הבטחת הכנסה האנשים היו נאלצים

לחתום שהם מוכנים לעבוד בכל עבודה, וזה מנוצל גם לגבי אנשים שהיו עובדי הוראה ועובדי

ממשלה. אני רוצה לומר שאזור נצרת מוכר ומפורסם בכר שרוב הפועלים שלו הם בעלי מקצוע

בדרגות גבוהות.

אנחנו הכשרנו יותר מ-1000 פועלים בקורסים

להכשרה מקצועית. רוב הפועלים הם מקצועיים וטובים מאד. חלק גדול מהם מנהלי עבודה

אבל היום הם במצב שהם חייבים לקבל כל עבודה, והעבודה היחידה שיש היא עבודת ייעור

בתנאי עבודה לא מקובלים.

הפועלים הגיעו למצב של יאוש. כבר הזהרתי

אנחנו במועצת הפועלים חינכנו את הפועלים למוסר עבודה ולהתנהגות נאותה.

קיימנו קורסים וימי עיון ליחסי אנוש, אבל כל זה עלול להתמוטט. אכן פועל מגיע ליאוש -

זה לא טוב. היה מקרה שבחור ניסה לשרוף את הביטוח הלאומי. זה עלול לחזור על עצמו גם

בשרות התעסוקה, במועצת הפועלים או בקרן הקיימת. אני מזהיר. הפועלים שהפגינו פה בשבוע

שעבר, רק בגלל המנטליות שלנו, ששומעים לחברי הכנסת, למזכיר מועצת הפועלים ולראש העיר,

לא התנהגו התנהגות לא הולמת.

המשך ההתנהגות של הממשלה, כאילו בנצרת אין

בעיות, זה דבר מפליא. חינכנו את הפועלים שלנו שאנחנו אזרחי המדינה. אבל איו שום התייחסות

לאזור שלנו. נפגשנו עם ראש הממשלה, עם שרים, עם חברי הוועד הפועל, עם מזכ"ל ההסתדרות,

עם חברת העובדים, עם ראשי ערים וראשי מועצות מקומיות - איו תזוזה. יש נסיגה. לשכת

העבודה - איו לה מה להציע.

איו סניפי משנה, ובכפרים איו תחנות לרישום.

זה מקשה. יש אנשים שצריכים לנסוע עם האשה מהכפר לנצרת, מרחק של 40 ק"מ בשני הכיוונים,

כדי להרש/ם בלשכה. זה גורם קשיים.

לא רק מועצות מקומיות הציעו חדרים לתחנת

רישום אלא גם מועדוני ההסתדרות יכולים לעמוד לרשות הרישום.

חוק הבטחת הכנסה במתכונתו הקיימת חוקק כדי

לפתור את הבעיה של מקרי סעד ולא כדי לפתור בעיית מובטלים. צריך להכניס בו תיקונים

רבים ביחוד במה שנוגע לנשים. אנחנו היינו ראשונים שעודדנו נשים לצאת לעבודה, אבל לא

אשה ללא עבר תעסוקתי ולא אשה בגיל 50 שנה.

תשלום הגימלאות של הביטוח הלאומי מתעכב

בסניף נצרת בצורה בלתי מתקבלת. בחוק הבטחת הכנסה מדובר על זכות שיועבר מם אחיד.

מס אחיד זה עניו של ההסתדרות.

הביטוח הלאומי מעביר מקיצבת הבטחת הכנסה.

זה שייר להסתדרות.

לא שמעתי שהביטוח הלאומי מעביר מס אחיד.

תעביר בשבילי מס אחיר. במקרה שאנשים

זקוקים לאשפוז, אם הביטוח הלאומי לא העביר - לא יכול להיות אשפוז.

כבר ריברו על מתן אזור פיתוח אי לנצרת,

כמו שיש ליישובים הסמוכים. איש לא יכול להגיד שאיו אפליה. יש אפליה גלויה. האם נצרת

היא צפון תל-אביב? אפילו רמת-ישי קיבלה אזור פיתוח אי.

הכשרה והשתלמות כמעט לא קיימים אצלנו.

המרכז ישו, מלמדים בו מקצועות מיושנים כגוו נגרות ומסגרות, ואלה שמסיימים את הקורסים

יוצאים לאבטלה, הם מובטלים עם תעודה, כי למקצועות האלה איו דורש.

בזמנו הוקמה ועדת מנכ"לים לפתרוו בעיית

האבטלה בעיירות פיתוח, והיא הצליחה.

שלא נדע.

הכל יחסי.

ועדת המנכ"לים בוטלה. איו כבר ועדת

מנכ"לים.

אני חושב שהמצב שנוצר מחייב נקיטת

צעדים מהירים. אנחנו במועצת הפועלים

מזהירים שלא נוכל להשתלט על החבריה יותר. חובתכם בתור נציגי ציבור להעביר את

ההתרשמות שלכם. תפקירה של הממשלה להתייחס אלינו כאל אזרחים שווים. אנחנו תובעים

שוויוו.

המצב כאוב מאד. הגיע הזמו לפעול כדי

להקל. פתיחת סניפים או מקומות רישום,

זה דבר הכרחי בכל כפר.

אני מציע לקבל את כל ההצעות שהציעו

קודמי. צריך להקים ועדה מיוחדת שתטפל מיידית בנושאים. אני מקבל את ההצעה שתהיינה

עבודות יזומות לטובת המקום. אני חושב שמה שנעשה עד כה לא מספיק. יש צורך לתת לנו

תחושה שאנחנו אזרחים שווים במדינה.

אני תומך בכל דברי קודמי.

חוק הבטחת הכנסה הוא חוק של מדינת ישראל.

הוא היה מיוחד לנזקקי סעד, והוא לא מתאים למפוטרים מעבודתם, אנשים בעלי מקצוע.

איו ספק שפתיחת אשנבים בכפרים זה דבר

שיקל על הטיפול בתושבי הכפרים. אבל אומרים לנו: לכפרים איו צביוו עירוני. זה מצחיק.

אתה מדבר על הביטוח הלאומי או על שרות

התעסוקה?

יש אשנב של שרות התעסוקה.

וביטוח לאומי?

אין.



המצב הוא קריטי. פועלים בוגרי בית-ספר

תיכון נמצאים בקונפליקט עם עצמם. הם רוצים להיות אזרחים טובים למדינת ישראל אבל הם

נתקלים במציאות אחרת.

לא יכול להיות שכל כך מעט פקירים יתנו

תשובות. צריך למצוא פתרונות לבעיות הקונקרטיות.

מר כץ דיבר על תל"ם - תעסוקה למקרים מיוחדים.

זו תעסוקה לאנשים שיצאו ממעגל העבודה

ורוצים להחזיר אותם למעגל העבודה. מדובר על אלכוהוליסטים וכו'.

מה ההבדל ביו נצרת לעיירות יהודיות?

כ 70%-מדורשי העבודה בנצרת הם מקבלי הבטחת הכנסה. בסקטור היהודי חלק קטן של דורשי

עבודה מקבלים הבטחת הכנסה והחלק הגדול מקבלים ביטוח אבטלה. הנרשמים להבטחת הכנסה בנצרת

מהווים למעלה מ 20%-מכלל הרשומים בכל הארץ. זו נורה אדומה.

בכלל, נצרת היא מקרה מיוחד שצריך להתמודד

אתו, כי אין דוגמתו במקום אחר. יש שריפה שצריך לכבות אותה.אנחנו מטפלים במקרים שצריך

לפתור אותם.

א) שמר אשר קולא ומר כץ ימצאו

מסגרת אחרת מלבד תל"ם, שתענה לצורכי נצרת. ב) צריך לקצר את זמן הטיפול בתיקים

שבמוסד לביטוח לאומי.

אני רוצה לומר את הדברים בכל התמצית אבל

איו לי דרך אלא לומר אותם בכל החומרה.

בוועדה הזאת אנחנו עדים להרבה מאד נושאים

שיש בהם סבל. באופו פרמננטי אנחנו מטפלים בבעיות של ערי הפיתוח.

איו לי כל ספק שמה שקורה בתחום התעסוקה

בקרב הציבור הערבי הוא אפליה צינית על רקע לאומי. יש כאו רגישות יותר קטנה לבעיה הזאת,

כי מדובר במובטלים ערבים, ברורשי עבודה ערבים, בנשים ערביות. אחרת לא ניתו להסביר

איך משרדי הממשלה, שמגלים קצת רגישות אנושית, באים לכאו ומדלגים על הנושא הזה. אין

לי כל ספק שמתעטיים בחוק. אי-אפשר לדרוש מאנשים לנסוע 70 ק"מ כשהחוק מדבר על 40 ק"מ.

מנצלים את המצוק ואנשים לא מתלוננים. זו בעיה. או הטלטול של נשים. ברור כשמש שיש

כאן בעיה של תרבות חיים של ציבור.

והנושא של התחמקות מתשלום הבטחת הכנסה

בכל מיני דרכים מורכבות. מריחים שזו התייחסות כאל אזרחים מסוג בי. זה בלתי נסבל.

התוצאות של מעשים כאלה עלולות להיות

הרות-אסון. לא רק שזה לא צודק, לא רק שזה פוגע במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, לא

רק שזה פוגע במדינת חוק, אלא שזה עלול לטפח לאומנות ערבית קיצונית שתצמח על רקע של

אי-תעסוקה ויכולת קיום. אני אומר שיש פה - כל המים כגון אס.או.אס, נורות אדומות

וכו' הופכות להיות חסרות ערך - קטסטרופה.

צריך להביו את המרכזיות שיש לנצרת בחיי

הערבים.

אני מבקש שניזום, בלי קשר לוועדת מנכ"לים,

הקמת ועדת שרים מיוחדת שתטפל בנושא הזה. אני מציע שלישיבה הקרובה נזמיו את השרים

הנוגעים לעניו - ארנס, ויצמו וקצב. אני מציע לשלוח להם את הנתונים ואולי את הפרוטוקול,

כדי שיבואו ע1ם תשובות ואז נוכל להגיע לסיכום ביניים. בעיני, כפי שאמרתי, המצב נראה חמור.

הובאו לפנינו נתונים קשים. אני מתנגד

טתהיה אפליה בין יישוב יהודי ללא-יהודי.

אם יש בעיה מהסוג הזה - אפשר להבהיר אותה לפני שיש דיון.

התנהגות לא נאותה או יחס קשוח במתכוון של

עובד הביטוח הלאומי או שרות התעסוקה - זה חייב לבוא על תיקונו. אבל כשאני שומע

נימות כאילו יש אפליה בקשר לחוק הבטחת הכנסה, אני רוצה להגיד שאיו אפליה בין יהודי

ללא יהודי.

פורמלית.

כן.

אני מכיר גם כן, ולא מרחוק, את העדה הערבית.

אני רואה את הנשים הערביות. גם הו עובדות היום. לכן, אם דורשים לבדוק הכנסה של משפחה

יהודית - אין שום סיבה שזה לא ייבדק אצל משפחה ישראלית אחרת, שהיא לא יהודית.

דיברו כאן על עובדים בקרן הקיימת. זאת אומרת

ששרות התעסוקה ומשרד העבודה והרווחה חשבו על הבעיה. עובדה שמחצית מפרוייקט תל"ם

ניתן לנצרת, זאת אומרת שהבינו שהמצב שם קשה.

חבר-הכנסת זיאד דיבר על חולים. אם רוצים

למצוא פתרון - אינני יודע מדוע צריך להביא דוגמאות של מקרים חריגים. אני בטוח שאם

מקרה כזה היא מובא לאחראי, הוא היה מוצא לו פתרון. בכל אופן, אם מדברים על 900 עובדים

במסגרת תל"ם - זה עדיף על הבטחת הכנסה.

חבר-הכנסת זיאד דיבר על 5 ימי עבודה. אם

זה נכון - זה חמור.

אני אומר: אסור להחריף את הדברים. אסור

להביא אותם לנימה לאומנית. כאשר מובילים את הדברים לנימה לאומנית - זה גורם להקצנה

של שני הצדדים.

אני לא מבדיל בין מובטל יהודי למובטל ערבי.

אני לא מוכן לשמוע נימה לאומנית. אני לא מאמין שיש אפליה.

אינני רוצה להיכנס לשאלה ביחס לחוק שרות

הבטחון, אם צריך להחיל אותו או לא. אבל אם היינו מורידים ממספר המובטלים את מספרם

של אלה שהם בגיל הגיוס, אז אחוז המובטלים היה יורד משמעותית.

אני חושב שאם תעמידו את הענין על המישור

הענייני, הנכון והצודק, הדברים ימצאו את פתרונם. עם זאת, אולי צריר לחשוב על ועדת

מנכ"לים או ועדת שרים לענין נצרת.

אני חוזר ואומר: תורידי את הנימה הלאומנית.

קיבלנו תמונה ברורה מאד על המצב המיוחד של

נצרת. אני חושב שעלינו להיפגש בדחיפות עם

השרים שיכולים לפעול בענין זה, כדי לדון איתם על הבעיות השונות שהועלו: אזור פיתוח א/

השקעות, עבודות, ענייני הביטוח הלאומי וכוי. עכשיו הזמן שנזמין באופן דחוף ביותר

מספר שרים - גם שר התעשיה והמסחר, גם שר העבודה והרווחה, גם מרכז ההשקעות וגם הביטוח

הלאומי - כדי למצוא דרכים לשיפור המצב.



התחושה של האורחים היא שיש אפליה. לא

אנסה לשכנע אותם שאין אפליה. אני רוצה שתיפתר בעיית האבטלה ואז תיעלם גם התחושה

כאילו יש אפליה. אנחנו לוקחים את העניו ברצינות כדי למצוא פתרון.

לא פשוט לנהל ישיבה כזו על מי מנוחות.

זה השוני של הוועדה שלנו מווערות אחרות בבית

הזה. הדבר הגדול ביותר שיש בוועדת העבודה והרווחה - שאצלנו, בכל הנושאים, איו הבדל

ביו חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה. בנושאים שאנחנו דנים בהם איו הבדל בעמדה של

חברי הקואליציה לעמדה של חברי האופוזיציה. זה כוחה הגדול של הוועדה שלנו.

אני יודעת שבנושא שאנחנו דנים עליו יש הרבה

מאד משקעים, הרבה מאד תחושות קשות. איו שום אפשרות לעשות השוואה ביו האוכלוסיה

הערבית לאוכלוסיה היהודית. הערבים אינם משרתים בצה"ל. אי-אפשר להגיד שזה מפני שהאוכלוסיה

הערבית לא רוצה. יש עניו של דו קיום. אנחנו לא יכולים להעלים עיו מנושא הטרור, מה

נושא הזכאות להבטחת הכנסה מבוסס על הכנסת

המשפחה. כל עוד לא משנים את החוק יש קושי אדיר לשנות את הדברים.

אינני מאמינה שבמסגרת של דיונים רגילים

בוועדה נוכל להגיע לטיפול רציני בנושא הזה.

אני מציעה דבר ש ונחנו לא עושים בדרך-כלל,

להקים ועדת משנה מיוחדת שתטפל בנושא של נצרת והכפרים. אני לוקחת על עצמי לעמוד בראשה,

בגלל החשיבות שאני מייחסת לנושא. אני מציעה שוועדת המשנה תהיה מורכבת מחברי-הכנסת

נמיר - יושבת-ראש, ותד, דראושה, שמאי ורו כהו. מגישי ההצעות מוזמנים באופו קבוע

לישיבותיה של הוועדה. את המועדים לישיבות הוועדה נתאם בינינו.

אני מציעה שתהיה ועדת משנה כי הישיבות

שלה צריכות להיות ישיבות עבודה. אנחנו רוצים להקדיש לנושא זה יותר תשומת לב, יותר

פתיחות ויותר דחיפה של הוועדה. מה שקורה בנצרת זה חבית שריפה - גם המינוח הזה לא

חדש - משום שלצעירים איו מסגרת. חלק מהאנשים שהופיעו לפנינו מהווים גורם ממתו בתור

נצרת.

אנחנו מוכנים לעזור בעניו זה. נודיע על

זימונה של ועדת המשנה, נדוו על מגזר מגזר ונראה איך לשפר ואיר לתקו.

אני מציע לצרף לוועדת המשנה את חבר-הכנסת

צ'רלי ביטון.

מקובל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.