הכנסת האחת-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פהוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ג', יא' שבט התשמ"ז - 10.2.1987 - שעה 15.10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 10/02/1987
דווח על עיצומי האחיות
פרוטוקול
נכחו
הברי הוועדה: א. נמיה - היו"ה
י. פרץ
היו"ר א. נמיר
¶
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אתמול פניתי לשרת הבריאות בבקשה
לכנס ישיבה מיוחדת, ולכנס אותה לפני שמתחיל הטירוץ הגדול והסחרור,
שאנחנו לא מסוגלים או מסוגלים בקושי לעצור אותו. מדובר בנושא
האחיות. הוצע לבקש מהמנכ"ל, ואחר כך מהמשנה לממונה על התקציבים,
למסור לנו היכן בדיוק עומד נושא של האחיות. אני רואה שכל שלושת
י . פרץ
¶
האם יש אמת בשמועה, שכל נושא השביתה בעניין התקנים, מאורגן על
ידי משרד הבריאות? כך נאמר ע"י האוצר. שמעתי זאת היום בכנסת,
ד. גולן
¶
משרד הבריאות לא מארגן שום ארגון מרי. לא אזרחי ולא צבאי.
אנחנו בהחלט לא עומדים מאחרי כל פעילות כזאת. אדווח לוועדה הנכבדה
מהן הפעילויות שננקטו לאחרונה במשרדה של שרת הבריאות ובמשרדי,
ולעיתים ביחד, ועם אילו עובדים אנחנו נפגשים.
לפני עשרה ימים נפגשנו ביזמת נציגות הרופאים, עם יושב-ראש
ארגון רופאי המדינה וחבריו לישיבה שנמשכה כשלוש שעות. בישיבה
הבהירו הרופאים, ובצורה מאד מאד נחרצת, שהם לא יהיו מוכנים לוותר
בשני נושאים.- אלף - קיצוץ התקנים, מבלי שיוגדר באילו מטרות או
באילו נושאים, המערכת הרפואית אמורה, משנת התקציב הבאה, לא לטפל או
להקטין את היקף הפעילות. ובית - לא מוכנים יותר לפתוח שנה תקציבית
בסיטואציה שבה התקציב ידוע מראש כבלתי מספיק.
האינפורמציה הזאתנמצאת למעשה בידיהם, משום ששמעו התבטאויות
אלה או אחרות שבאמת נאמרו, במהלך המשא-ומתן הפנימי בתוך המשרד,
וכן מדל יפות, ואין שום בעיה במדינה שלנו שדברים יצאו החוצה. וגם
אני חושב מעבר לכתלי המשרד עצמו, שישנה החלטת ממשלה שקובעת שלגבי
30 מיליון במינוח של סוף 86, היינו במעבר ל- 87' זה נקרא 35
מיליון, לגביהם זו הוצאה מותנית בהכנסה, ועל ההכנסות טרם נפלה
החלטה.
הרופאים אמנם אינם מומחים במנהל, אבל למדו עם הזמן מה משמעותה
של הזרמה תקציבית. השאלה היתה, האם משמעות הדבר שהתקציב השוטף
יהיה אכן נמוך יותר בחלק היחסי של חסכום הזה. ואם זה כך, הם אמרו,
אנחנו לא רוצים יותר לפנות למשפחות לקנות קוצבי לב. אנחנו לא
מוכנים לפנות למשפחות להביא את השתלים האורטופדיים למיניהם. אנחנו
לא מוכנים למערך הזה. ותעשו כל שבידיכם כדי לפתור את הבעיה. ולא,
אנחנו חרדים למערכת, ואנחנו מודיעים לכם מעל שולחן זה שאנחנו נפנה
לארגון האחיות ולארגון עובדי מנהל ומשק ונבהיר להם שהסכנה למערכת
כמערכת שמסוגלת לתפקד, היא בלתי נסבלת יותר ואנחנו חוששים ממצב
שיחזור על עצמו כמו בשנה שעברה. וכו'. עם זה הם יצאו.
ביום ששי התקיימה ישיבה של כארבע שעות, במשרדה של שרת הבריאות
בלשכת הקשר בתל-אביב, בהשתתפות נציגות חטיבת האחיות, של בתי החולים
הממשלתיים, ובתי החולים קופת חולים ובכלל בתי החולים חצבוריים. ושם
חזרו ודברו בקולי קולות על אי ביצוע חלקי או מלא, של הסכם השכר
האחרון. קודם כל, לגבי הביצוע, מונחים בפניהם כל ההסברים מדוע זה
קרה, אבל הצבור הזה לא מוכן לקבל את התירוצים לגבי כניסתן של אחיות
חדשות לעבודה. היה פער בין ההחלטה לבין עצם האפשרות להכנס להעסקת
עובדים חדשים.
נושא אחר הינו, תרגום ההסכם עצמו לשפה של שכר, זאת אומרת,
לתלוש המשכורת שהיו בו הרבה שבושים טכניים. יתכן שאילו היו יותר
מסורים לעניין, היה הדבר מסתדר הרבה יותר מהר. יש קושי בשנויים,
בעדכונים של מערכת ממוחשבת. אנחנו, המשרד, מקווים שהחודש הזה, סוף
סוף, המערכת אכן תפלוט תלושים מתאימים.
מעבר לכך, ישנה הבעיה של תרגום המשמעות של הקביעה של 36 שעות
עבודה בהיקף של משרה מלאה, ואיך מתרגמים את השעות הנוספות שלאהר
מכן. ההסכם מפרט כמה משלמים עבור שעה נוספת, אבל הפלוגתא היא, האם
את התרגום הזה עושים ברמה השבועית. כלומר, שכל שעה שלאחר 36 שעות
שהתקיימה באותו שבוע, תיחשב כך ששעתיים ראשונות 125%, אהר כך 150% ,
אני לא יודע כרגע את כל ההפרשים למיניהם, או שזה לפי פריסה יומית.
ואם זה לפי פריסה יומית, והיום זה הביצוע, המשמעות היא שאהות
שמשלימה נניח 40 שעות עבודה בשבוע ב- 5 ימים, 8 שעות זה בדרך כלל
משרתה של אהות, אחרי 5 ימי עבודה היא השלימה כבר 40 שעות. אז ניחא,
לגבי ה- 4 שעות הראשונות. נניח אפילו, אם זה בפריסה יומית שהיא
מקבלת את ה- 125%. אבל היא באה לעבודה ביום ששי. איך מתייחסים
לעניין הזה? האם שש השעות הראשונות של שעות העבודה של יום ששי הן
שעות עבודה רגילות לכל דבר. ואם היא תעבוד 8 שעות ביום ששי, כשהיא
כבר תגיע ל- 48 שעות, הפירוש הוא אז 125% ? או שכל שעה ראשונה מאותו
יום ששי היא כבר שעה נוספת? ואין תשובה.
הן טוענות שקוראים להן לתת את כל התמיכה למערכת, ואילו לנו
אין תשובות. זה בוועדת המעקב, ואין תשובות. אני יכול לתת עוד כמה
וכמה דוגמאות שלגבי העובד מן השורה, זה להם הוקו. הוא רוצה תשובות
מהמערכת
¶
חתמנו על הסכם, מה פירוש אתם לא עומדים בו?
לטעמי, אם זה היה בידי, הייתי אומר, שאם נקבע שהעבודה היא 36
שעות עבודה שבועיות, כל שעה ולא השוב באיזה יום היא נופלת, תיחשב
כנוספת. אבל אין לי הסמכות לפרש. וזהו הלק מהספור הישן שהנציבות
מונעת מהמשרדים הנוגעים בדבר לתת את הפירוש, וצריך לחכות לוועדת
מעקב, ורק אז לטעון בפניה.
יש עוד כמה וכמה דברים שנמצאים בשלבי בצוע. הניידות. הקביעה
שאחות לא תמתין בשעות חחשיכה בפינה נדהת לטרמפ וכו', יצאו הוראות
לגבי ההפעלה. ולקה זמן עד שחישבו לגבי כל בתי החולים השונים מה
התקציב היחסי שנדרש. לגבי פתרונות דיור, לאחר משא-ומתן שנמשך מספר
חודשים, נאמר עד לשבוע האחרון בינואר, נקבע שיש כ- 500 פתרונות
דיור. נקבע גם מה בערך יהיה התשלום בעבור נושא זה.
טרם סוכם נושא מעונות יום לילדים. בעניין הזה שרת הבריאות
נפגשה רק השבוע, ביזמתה, עם נציגות הנשים, ויצ"ו, נעמ"ת וכוי, כדי
לבקש מהן התייחסות מיוחדת לאחיות-אמהות אולי בנושא הנחח. האוצר
נתן פתרון נוסף, שאני לא מתמצא בו האומר - נקודת זיכוי אחת שערכה
18 ש"ח לחודש. חעלות של מעון יום היא כ- 164 ש"ח לחודש. לכל אם
עובדת יש השתתפות בגובה של כ- 12 ש"ח. עדיין נותר פער בין 40 ש"ח
ל- 168 ש"ח. ואין עוד סיכום.
זהו המצב לגבי חמשא-ומתן עם חאחיות. ומעבר לכך האיום או
הידיעה, שמוה שהשיגו בנושא התקנים, אמור, בדרך זו או אחרת, להלקח עם
פתיחת שנת התקציב.
בנושא מנחל ומשק, ועדת פדח מתכנסת. אני חושב שהיה הישג עצום
בנושא הוועדה עצמה, כששר האוצר לקח על עצמו אחרי פעילויות שונות
כולל זאת ועדת העבודה והרווחה, לעמוד בראשה. כמו כן סוכם שמר
הברפלד ושר האוצר, הם הפוסקים לגבי הדברים השנויים במחלוקת. היתה
ישיבה אחת או שתיים. חלק קטן מאד של הדברים מצא את פתרונו. מר
נויברגר הוא היושב בוועדה. אני יודע שאתמול היתה פגישה של מה
הברפלד ומה קיסר אצל שה האוצה. שהיא השובה במי והד בגלל ששלושת
המגזהים האלה נתנו יד אהת והתכנסו אתמול לישיבה מיוהדת, שעל
תוצאותיה עוד לא שמענו שום הדים. אנחנו לא יודעים מה הן התוצאות של
הפגישה ואם תהיה הודעה מוסכמת. מה הבהפלד דווח לנו, שיש אולי הצון
לקדם דברים במהיהות גבוהה יותה.
בהגעים אלה נפגשת שהת הבהיאות עם נציגי טכנאי ההנטגן, שאנהנו
עוד לא יודעים מה הם הוצים. הם על כל פנים הכהיזו על סכסוך עבודה
כבה לפני זמן. עובדי המעבדות היו בפגישה עם שהת הבהיאות לפני שלושה
ימים, ושטהו את בעיותיהם. ואני אומה שוב, אלה דבהים שלאורך זמן זו
לא בעיה הריפה שעולה.
קצורו של דבה, יש 22 מקצועות שונים במעהכת. אם המצב לא
יהגע, אלף - לא ניתן לנהל שום עבודה מסודהת במשהד. ובית - אנהנו
חוששים מאד שהמעהכת תגלוש להדהדהות שאני לא יכול היום להעהיך מה
תהיינה התוצאות. וכמובן, מי שמשלם את זה הם הה ו ל ים. בנוסף למעורבים
ישיהות.
הייתי רוצה להיות אופטימי. מתוך ידיעה שלמעשה ההדברות היא
בסיס לכל פתהון של נושא, היתה היום אהה"צ פגישה שהשתתפו בה גם מה
אבא ומה ריפקי אצל שהת הבהיאות. נדמה לי שהלק מהבעיות שקיימות בין
משהד הבהיאות לבין משהד האוצה, הן מתוך אי הבנה. אולי אני טועה אם
אני נאיבי מדי.
על כל פנים יש השד גדול, שאתה הזכהת אותו ח"כ פהץ, שמשהד
הבהיאות ממהיד את העובדים. אין בזה שום שמץ של אמת. אנהנו השים או
הוששים שפשוט לא נותנים בנו אימון. שכל אמיהה וכל סיכום שלנו, אין
לו כסוי. לאוה זאת, הנהתי לפני היו"ה מסמך, שאני מקוה שיהיה מוסכם
בין שהת הבהיאות לבין שה האוצה. והיה ו יתגשם מה שנאמה בו, אני מאד
הוצה להאמין שתבוא הגיעה כדי לפתוח בעיות.
מ. אבא
¶
עלינו ללבן שני נושאים: א. קיצוץ של 35 מיליון שעות.
ב. התקנים. אני הושב שאם משהד הבהיאות והאוצר, יהיו צמודים
לההלטות הממשלה, אבל גם יהיו ערים לבעיות במעהכת הבהיאות, אפשה
יהיה להגיע לפתהון הבעיה ולעמוד בההלטות הממשלה.
בשלב הזה, אם כוונות שני הצדדים להכנס לתהליך הזה הן כנות,
אזי הפתרון קהוב. אבל שלא תהיינה אשליות. אם יתבהה בדיעבד שזה
אכילת מלאי של זמן, אבל לא פתרון מהותי של הבעיות, אנהנו בההלט
עלולים שוב להקלע לאותו מצב.
היו"ר - א. נמיה
¶
אני הוצה לקהוא את הנוסה: נציגי משהד הבהיאות עם משהד האוצה
קיימו היום אהה הצההיים ישיבה בעניין צמצום התקנים והתקציב. בפגישה
סוכם כי בתוך שבועיים יסיימו שני המשרדים את הד י ו נ י ם. לבקשת שהת
הבהיאות, הודיע שה האוצה שנציבות שיהות המדינה אינה נוקטת כל
אמצעים בעניין צמצום התקנים עד לסיום המו"מ. שהי הבהיאות והאוצה
רואים מחוייבות מלאה לכיבוד הסכם אהיות ככתבו וכלשונו. שרת הבריאות
ושר האוצר פונים לכלל צבור העובדים להמנע משבושים במערכת הבריאות
כד י לאפשר דיון יסודי.
היו"ר - א. נמיר
¶
אני מקווה שימצא נוסה מוסכם שהוא ברוה הדברים שנאמרו כאן. אני
בההלט מאמינה, או הברי ועדת העבודה מאמינים, שבמאמץ משותף של שני
הצדדים אפשר להגיע להדברות ולסיכום. אני מבקשת ממזכירת הוועדה,
שבעוד שבועיים, גם אם לא נקדיש לכך ישיבה מיוהדת, לזמן לכאן את
מנכ"ל משרד הבריאות ואת סגנו, המשנה לממונה על התקציבים, לדווה
לוועדה מה אכן קורה. אנחנו לא רוצים להגיע לשר יפות.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 15.30