הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 296

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ג' י"א בשבט התשמ"ז - 10 בפברואר 1987, בשעה 10.00

חברי הוועדה: א' נמיר -היו "ר

ח' גרוסמך

א' שוסטק

י' שמאי

יועץ משפטי לוועדה מ' בוטון

א ' א ד ל ר

מ' ה ל נ ב ר ג

מסקנות הוועדה בנושאים -

1) מפעל "פרי-זה" ומפעל "אליאנס" ופיטורי עובדים

2) הארכת תוקף תקנות הביטוח הלאומי שפקעו

בספטמבר 1986

עידכון קיצבאות, הפחתת דמי ביטוה

ועצמאותו של המוסד לביטוה לאומי

} 3) העיצומים במעונות ויצ"ו

4) התנכלות לעובדים דתיים בגין

הקפדתם על שמירת מצוות

5) אבטלה גוברת בקרב נשים

6) נכי פעולות איבה לעומת נכי צה"ל

7) מענק לרכישת רכב לאלמנות דרוזיות

עידכון התגמולים לנכי המלהמה בנאצים



מסקנות הוועדה בנושא מפעל "פרי-זה" ומפעל "אליאנס" ופיטורי עובדים.

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

הרווחה. על סדר-היום שלנו מסקנות הוועדה

בנושאים שונים. נתחיל במסקנות בנושא מפעל "פרי-זה" ומפעל "אליאנס" ופיטורי עובדים.

מכירת הוועדה תקרה את המסקנות שהכינה.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום ג' בחשוך התשמ"ז - 5.11.86, את

ההצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת מי וילנר, ר' כהן, יי צבך, יי שמאי, גי שפט וז' אמיר,

בנושא "מפעל "פרי-זה" ומפעל "אליאנס" ופיטורי עובדים".

הוועדה דנה בנושא בארבע ישיבות. הוועדה

שמעה כי מדובר בשניים מן המפעלים הגדולים של אזור חדרה וכי סגירתם תשפיע על מצב

התעסוקה באזור כולו.

הנושא של מפעל "פרי זה" הועלה בעקבות הודעה

פתאומית שקיבלן העובדים בדבר הפסקת הייצור ומינוי כונס נכסים למפעל, לאחר שהמפעל צבר

גרעונות של 55 מיליון דולר ונשאר ללא בעלים.

הוועדה שמעה את כונס הנכסים, את נציג. בנק

לאומי - שהוא הנושה העיקרי של המפעל - וכך נציגים של משרד התעשיה-והמסחר, שרות

התעסוקה, ועד עובדי המפעל ומועצת פועלי חדרה.

הוועדה שמעה כי מדובר במפעל משגשג שניתך

לשקמל לאשר נקלע לקשיים בשל ניהול כלשל לבשל הסתבכויות כספיות של הבעלים בבורסה,

לכי עיקר הבעיה היה בוויכוח ביך הנושה העיקרי למשרד האוצר על ערבות-מדינה לשם הפעלתו

ומכירתו כמפעל פעיל.

ביום כ"ג בחשון התשמ"ז - 25.11.86 פנתה

הוועדה לשר האוצר להשתמש בסמכותו כדל לחייב את הבנקים להפעיל לאלתר את המפעל.

בנלשא "אליאנס" התחילה הוועדה לדון עוד

ביום אי בחשון התשמ"ז - 3.11.86, ביוזמתו של חבר-הכנסת לעקב שמאי.

הנושא הועלה בעקבלת החלטת הנהלת המפעל

לסגור את המפעל ולהשתמש לצורך ביצוע ההחלטה בשולתיה של חברת שמירה פרטית. הוועדה

נמנעה ולהיכנס לדיון בפרטי סכסוך העבודה באשר היא סבורה, כל סכסלכל עבלדה יש לפתור

באמצעות משא-ומתך ביך הצדדים.

בדיוניה שמעה הוועדה את מנכ"ל חברת "אליאנס"

את ילשב-ראש מועצת המנהלים של "אליאנס", את מזכיר מועצת פועלי חדרה ואת נציגי

לעד העובדים של המפעל. באלתל יום קיבלה הוועדה סיכום האומר; " 1) ועדת העבודה

והרווחה דוחה מכל לכל את הדרך שאיננה דרך, לערב גוף זר בסגירת מפעל. 2) הוועדה

פונה למזכ"ל ההסתדרות לכנס מיד את כל הגורמים הנוגעים בדבר כדי להביא, למיד,

לחידוש המשא-ומתן ולפתיחת המפעל".



בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה מברכת את הצדדים על

חתימת ההסכם לחידוש העבודה במפעל "פרי-זה".

2) הוועדה מביעה הערכתה לשר האוצר,

שנענה לפניית הוועדה ואיפשר להוציא את המשא-ומתן מקפאונו כדי לאפשר

חידוש העבודה, במפעל. הוועדה מביעה תקוותה שההסכם שנחתם וחידוש העבודה

במפעל יאפשרו מכירתו כמפעל פעיל ומבוסס, נושא רווחים.

3) הוועדה מברכת על סיום הסכסוך

במפעל "אליאנס".

4) הוועדה רושמת לפניה את הודעת מנכ"ל

כור שהביע צער על הדרך שבה נקטה ההנהלה בסגירת מפעל "אליאנס", ועל

החלטתה להיעזר בחברת שמירה פרטית כדי להביא לסגירתו של המפעל. הוועדה

סבורה כי בשום מקרה איו לערב גורם זר בסכסוכי עבודה.

5) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

ומשר התעשיה והמסחר לדווח לה כעבור שלושה חודשים על המצב בשני המפעלים

האמורים."

אני מציעה שהמשפט המתחיל במלים

"הוועדה סבורה כי בשום מקרה איו

לערב גורם זר" יהיה משפט בפני עצמו. במקום המלים "הוועדה סבורה" הייתי

משתמשת במונח יותר חזק, אולי "הוועדה נחושה בדעתה". אני מדברת על המשפט

האחרון בסעיף 4 של המסקנות.

מסקנות הוועדה בנושאים -

1) הארכת תוקף תקנות הביטוח הלאומי שפקעו בספטמבר 1986 2) עדכון קיצבאות, הפחתת דמי ביטוח ועצמאותו של המוסד לביטוח לאומי

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום י"ח בחשון התשמ"ז - 20.11.86,

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רן כהו בנושא "הארכת תוקף תקנות הביטוח

הלאומי שפקעו בספטמבר 1986", ואת ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יאיר

צבו בנושא "עדכוו קיצבאות, הפחתת דמי ביטוח ועצמאותו של המוסד לביטוח

לאומי".

הוועדה דנה בנושא ביום 1.12.86.

בישיבתה שמעה הוועדה את נציגי המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר, ואת

נציגי ההסתדרות והמעסיקים.

הנושא הועלה לאחר שפג תוקפם של

הוראת השעה ושל ההסכם לפי סעיף 200, שקבעו בסיס גבוה יותר לעדכוו

קיצבאות הביטוח הלאומי.

הוועדה שמעה כי הקיצבאות של האוכלוסיות

מעוטות ההכנסה, שבתקופת ההסכם הגיעו עד ל 32%-מהשכר הממוצע, ירדו ל-%26

והיה חשש שבעקבות פקיעת תוקף ההסכמים תמשיך רמתו ותרד.

הוועדה שמעה על הקשיים במשא-ומתו

עם האוצר לחדש את ההסכם כל אימת שתוקפו פג, ועל הכוונה המתגבשת בממשלה

להשתמש בביטוח הלאומי כמכשיר להורדת עלויות העבודה במשק.



בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה סבורה כי את עלויות העבודה

במשק יש להפרוית באמצעות מס הכנסה. הוועדה מתנגדת להצעה שהפחתת עלויות

העבודה תיעשה באמצעות הביטוח הלאומי ועל חשבון הקיצבאים.

הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול לשמירת עדכן של הקיצבאות במסגרת התכניות הכלכליות של הממשלה.

2) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

להגיש לכנסת בהקדם הצעת חוק שתעגן בחקיקה את תוכנו של חוק הביטוח הלאומי

(הוראת שעה) (1984) בדבר שיטת חישוב השכר הממוצע; ולענין עדכון הקיצבאות

של מעוטי הכנסה - חוק שיבטיח הצמדה אוטומטית למדד של הקיצבאות.

3) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה תוך שלושה חודשים על ההתקדמות בנושא."

מה זאת אומרת "הצעת חוק שתעגן בחקיקה",

בסעיף 2) למסקנות.

שבמקום הוראת שעה היה חוק קבוע.

מציע שייאמר: "הוועדה פונה לשר

העבודה והרווחה להגיש לכנסת הצעת חוק

שתעגן בדרך של קבע את תוכנה של הוראת השעה".

אני מציע שבפיסקה השלישית של דברי

המבוא ייאמר "ריאלי יותר" במקום "גבוה

י ותר".

מסקנות הוועדה בנושא העיצומים במעונות ויצ"ו

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום 24.12.86, את ההצעה לסדר-היום

של חברי-הכנסת רן כהן ובני שליטא בנושא "העיצומים במעונות ויצ "ו".

הוועדה דנה בנושא בשתי ישיבות, במהלכן

שמעה את יו"ד הנהלת ויצ"ו העולמית, את נציגות העובדות השובתות, וכן את

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ונציגי משרד האוצר.

הנושא הועלה על רקע העיצומים של

עובדות המעונות של ויצ"ו בתביעה לשפר את שכרן ולקצר את שבוע העבודה

שלהן, וכן להעניק למטפלות דרוג של עובדי חינוך, וסירוב האוצר לפרוץ

את מסגרת הסכמי השכר.

הוועדה שמעה על הסבל וההתמרמרות הרבה

שגורמת השביתה לילדי המעונות ולהורים.

ביום 30.12.86 פנתה הוועדה אל הצדדים

הנוגעים בדבר להיכנס למשא-ומתן מיידי בענין תביעות השכר ותנאי העבודה

של עובדות המעונות של ויצ"ו.

ביום 9.1.87 דווח לוועדה כי הושג הסכם

בנושא וכי העובדות במעונות של ויצ"ו חזרו לעבודה תקינה.

1) הוועדה מברכת על הסכם העבודה

שנחתם עם עובדות המעונות של ויצ"ו. הוועדה מביעה תקוותה כי בזה חוסל

הסכסוך וכי העבודה במעונות חוזרת למסלול תקין - לטובתם של הילדים,

ההורים והעובדים כאחד.

2) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על כל נושא ההסכמים לגבי המעונות, כעבור שלושה חודשים."

מסקנות הוועדה בנושא התנכלות לעובדים דתיים בגין הקפדתם על שמירת מצוות

הכנסת העבירה, ביום כ"ב באדר בי

התשמ"ו - 2.4.86, את ההצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת יעקב יוסף בנושא "התנכלות לעובדים דתיים בגין הקפדתם

על שמירת מצוות".

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום

י"א בטבת התשמ"ז - 12.1.87, בהשתתפות נציגי משרד העבודה והרווחה, שרות

התעסוקה, ההסתדרות הכללית, הוועדה לשמירת השבת, וכן נציגי ההנהלה של

בית-חרושת "פניציה בירוחם ושל מפעל "נילית" במגדל העמק.

הוועדה שמעה כי חוק שרות התעסוקה

וחוק שעות עבודה ומנוחה מבטיחים מפני אפליית עובד בעבודה מטעמים של

שמירת שבת, וכי הבעיה מתמקדת במספר מקרים של עובדים במקומות עבודה בהם

מותרת עבודה בשבת, ואשר עבדו בשבת,אולם מטעמים של חזרה-בתשובה מבקשים

להפסיק לעבוד בשבת.

לגבי קבוצה זו איו כיום פתרון בחוק.

הוועדה שמעה כי לגבי חוזרים-בתשובה בתום לב נמצא במקרים רבים סידור

על בסיס של הסכם הדדי - לשביעות רצונם של כל הנוגעים בדבר. במקרים

?אחרים נשמעו טענות על אפליית עובדים שחזרו בתשובה ומסרבים להמשיך

לעבוד בשבת, ולעומתן - טענות על ניצול לרעה וטענה של חזרה בתשובה,

כביכול, של עובדים לא דתיים המעוניינים להשיג לעצמם רווח על חשבונם

של עובדים אחרים הנאלצים לעבוד בשבתות גם במקומם.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה סבורה כי החוק הקיים

עונה לצורך של מניעת אפליה כלפי עובדים דתיים המצהירים מראש כי הם

שומרי שבת. הוועדה ממליצה בפני שר העבודה והרווחה לדאוג לכך שכל תלונה

ספציפית על עבירה על החוק תטופל על-ידי הרשויות המפקחות, בצורה הולמת.

2) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לבוא בדברים עם נציגי המעסיקים במפעלים שיש להם היתר לעבוד בשבת, ועם

נציגי העובדים, במגמה לכבד רצונם של חוזרים-בתשובה בתום לב, ולמצוא

להם פתרון שיענה הן לדרישת העובד הדתי והן לצרכי המפעל.

3) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על המצב בנושא כעבור שלושה חודשים."

מבוא, במקום "הוועדה שמעה" אני

מציע "הוועדה מציינת".,



בפיסקה האחרונה של המבוא, אני

מציע, בשורה לפני האחרונה, "של עוברים לא דתיים המעוניינים לא לעבוד

בשבת על חשבונם של עובדים אחרים הנאלצים לעבוד בשבתות גם במקומם".

במסקנות צריך לדבר גם על אלה שמנצלים

לרעה את החוק. אני מציעה שהפיסקה

השניה של סעיף 1 למסקנות תהיה סעיף 2, אחריה יבוא סעיף 3. אני מבקשת

מאסתר, מזכירת הוועדה, תראי לחבר-הכנסת שוסטק ולי את הנוסח ביחס לאלה

המנצלים לרעה את החוק. אולי זה יבול להיות במה שעכשיו סעיף 2 במסקנות

"הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לבוא בדברים עם נציגי המעסיקים במפעלים

שיש להם היתר לעבור בשבת" וכוי "במגמה לכבד מחד-גיסא רצונם של חוזרים

בתשובה, ומאידך גיסא למנוע זלזול לרעה" וכוי, כדי שיהיה איזון בין הדברים,

כמו במבוא.

אני מבקשת שתראי לחבר-הכנסת שוסטק

ולי את הנוסח לפני הדפסתו.

מסקנות הוועדה בנושא אבטלה גוברת בקרב נשים

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ו באייר התשמ"ו - 4.6.86,

את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת נאוה ארד בנושא "אבטלה גוברת בקרב

נשים".

הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות.

במהלכו שמעה את קצינת חייו ראשית בצה"ל, נציגות של ארגוני הנשים, את

הממונה על תעסוקת נשים במשרד העבודה והרווחה, נציגים של משרדי העבודה

והרווחה, החינוך והתרבות, שרות התעסוקה, ונציגי לשכת התאום.

הוועדה שמעה כי מספר הנשים המועסקות

במשק עמד במחצית 1986 על כ-517 אלף מתוך מספר כללי של כ-1,354,000

מועסקים במשק. הוועדה שמעה כי לאחרונה חל גידול של 26% במספר הנשים

הבלתי מועסקות - מול גידול של 41% במספר הכללי של בלתי מועסקים במשק.

בחמש השנים האחרונות חל גידול של 14% במספר הפניות של נשים לשרות

התעסוקה ומספרן השנה הגיע ל-207,000. מספר הנשים המובטלות במשק עמד

בחודש אוקטובר על 6300- כ-80% מהו בלתי מקצועיות. מביו 9000 חיילים

משוחררים שנקלטו ב-1986 בתעשיה, כ-4500 היו בנות.

הוועדה שמעה כי חל גידול של כ-10%

במספר הבנות המשרתות בצה"ל, לאחר שצה"ל פתח בפני החיילות שורה של מקצועות

ותפקידים חדשים בעלי רמה. כ 66%-מביו הבנות מתגייסות כיום לצה"ל. כ25%-

משתחררות מטעמי דת.

שליש מביו החיילים המשוחררים המובטלים

הו בנות. הוועדה שמעה כי אחת הבעיות לגבי תעסוקת חיילות משתחררות היא

שאיו מתחשבים בנסיוו המקצועי שרכשה חיילת בצבא. הוועדה שמעה כי איו

כיום כל תקציב במשרד החינוך והתרבות לקידום ועידוד החינוך השוויוני

בין בנים ובנות.

בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) הוועדה סבורה בי בעיית האבטלה

בקרב נשים הינה חלק בלתי נפרד מבעיית האבטלה הכללית במשק.

הוועדה חוזרת על מסקנותיה

בנושא "התגברות האבטלה במשק", כפי שהונחו על שולחו הכנסת ביום 22.12.86,

ושכוחו יפה גם לגבי אבטלת נשים. ביו היתר-



א) הוועדה מביעה דאגתה נוכח

התגברות האבטלה במשק מאז תחילתה של התכנית הכלבלית בקיץ 1985, ובמיוחד

בערי פיתוח ואזורי מצוקה ובקרב צעירים לוצאי צבא ובעלי השכלה.

ב) הוועדה סבורה כי יש להיערך

לשינוי המבנה והגברת המגוון התעסוקתי בערי פיתוח, תוך שימת דגש במפעלים

עתירי-יידע ובעלי טכנולוגיה מתקדמת. הוועדה פונה לראש הממשלה לפעול

להפעלה מהירה של תכנית הצמיחה למשק, שתספק תעסוקה למפוטרים ולמובטלים,

בעיקר לצעירים יוצאי צבא ובעלי השכלה.

ג) הוועדה סבורה כי איו לנתק

את הדיון בנושא האבטלה מן הבעיה של שכר מינימום, וכי אין להילחם בתופעת

האבטלה באמצעות שכר עבודה נמוך ופגיעה בזכויות העובדים. הוועדה סבודה

כי חוק שכר מינימום, לכשיתקבל, יעזור למשוך עובדים לתעסוקות שאליהן לא

פונים כיום מובטלים, גם כשהן בנמצא. עד להפעלת חוק שכר מינימום פונה

הוועדה לשר העבודה והרווחה להימנע מכל פעולה שמטרתה לקצץ ולפגוע בזכויות

לדמי אבטלה.

2) הוועדה פונה לשר החינוך והתרבות

לפעול באמצעות משרדו להגברת תודעת החינוך הטכנולוגי לבנות בבתי-הספר

התיכוניים.

3) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול באמצעות הקרן למניעת אבטלה להגברת ההכשרה המקצועית בקרב נשים,

במיוחד בקרב משוחררות צה"ל.

4) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול באמצעות האגף להכשרה מקצועית למתן קרדיטציה למקצועות שרכשו חיילות

במסגרת שרותן הצבאי, כדי להגביר מוטיבציה בקרב חיילות לרכוש לעצמן מקצוע

בצבא שיוכלו להשתמש בו גם בחייהן האזרחיים.

5) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

להפעיל באמצעות שרות התעסוקה מעקב אחר התפרסותן המקצועית של חיילות

משוחררות לאחר שחרורן.

6) הווערה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול בשיתוף עם התאחדות התעשיינים לקליטה מוגברת של נשים בכוח העבודה

בתעשיה.

7) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לפעול בתחום התמריצים לנשים עובדות, כדי להגביר את המוטיבציה שלהן לצאת

לעבודה, בין היתר על-ידי מציאת פתרון נאות למצוקת מעונות היום לילדי

אמהות עובדות.

8) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה

לדווח לה על ההתקדמות בנושא כעבור שלושה חודשים."

צריך לבדוק אם לא היתה ישיבה עם

ההסתדרות ואם לא צריך להוסיף אותה

בקטע השני של המבוא.

יש לי אלרגיה למלים לועזיות. הייתי

רוצה שתהיה מלה אחרת במקום המלה קרדיטציה. אולי נגיד "מתן הכרה".

ואולי אפשר למצוא מלה אחרת, עברית,

במקום המלה מוטיבציה. אולי אפשר לומר "כדי להגביר רצונן של החיילות

לרכוש לעצמן מקצוע".



ההערות שלי להחליף את המלים הועזיות

במלים עבריות מתייחסות לסעיף 4 במסקנות. גם בסעיף 7 למסקנות אני מבקשת

להחליף את המלה מוטיבציה במלה אחרת.

בסעיף 6 למסקנות נאמר: "הוועדה

פונה לשר העבודה והרווחה לפעול

בשיתוף עם התאחדות התעשיינים". אני סבור שצריך להוסיף גם את ההסתדרות.

הציטוטים של המסקנות שלנו בנושא

"התגברות האבטלה במשק", בסעיף 1

למסקנות, נראים לי יותר מדי ארוכים.

מציע שנשאיר את סעיפים א)

ו-ב) ונמחק את סעיף ג), בי הוא

רק הכרזה.

כן. נשאיר את סעיפים א) ו-ב)

ונמחק את סעיף ג).

מסקנות הוועדה בנושא נכי פעולות איבה לעומת נכי צה"ל

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ט בכסלו התשמ"ז - 31.12.86,

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת בני שליטא בנושא "נכי פעולות איבה

לעומת נכי צה"ל".

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום

כ"ז בטבת התשמ"ז - 28.1.87.

בקשת

נכי צה"ל לשיפור זכויותיהם, שנתקלה לדבריו בסרוב ביו היתר בטענה שכל

תוספת לנכי צה"ל תגרור תוספת אוטומטית דומה לנכי פעולות איבה, הצמודים

אליהם בהטבות. המציע סבור כי נפגעי איבה, גם אם נפגעו בהיותם ישראלים

ובשליחות המדינה - פעילותם במסגרת שגרמה לפגיעתם היתה פאסיבית בלבד,

בניגוד למוטיבציה המונחת ביסוד השרות בצה"ל. משום כך איו, לדעת המציע,

לקשור שיפור תנאיהם של נכי צה"ל בהצמדה אוטומטית לנכי פעולות איבה.

הוועדה לא קיבלה את עמדת המציע.

לדעת הוועדה איו להפריד ביו מחוייבות המדינה כלפי נפגעי צה"ל ומחוייבותה

כלפי נפגעי פעולות איבה.

1) הוועדה מברכת על המצב הקיים,

לפיו קיימת הצמדה בזכויות ביו נפגעי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.

2) הוועדה דוחה כל הצעה לשנות את

הסטאטוס של נפגעי פעולות איבה ולהפלותם לרעה לעומת נפגעי צה"ל."

המציע נימק את הצעתו במליאת הכנסת

והם רשומים בפרוטוקול. אנחנו לא

מוכרחים להתייחס אליהם בדברי הפתיחה למסקנות.

אפשר לקצר את דברי הפתיחה.

צריך לומר משחו על ההצעה, כי במסקנות

נאמר שאנחנו לא מקבלים את הצעת המציע.

אני מציעה שנשאיר את המשפט האחרון

בדברי הפתיחה "לדעת המציע איו לקשור

שיפור תנאיהם של נכי צה"ל בהצמדה אוטומטית לנכי פעולות איבה."

כן.

מסקנות הוועדה בנושא מענק לרכישת רכב לאלמנות דרוזיות

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ט בכסלו התשמ"ז - 31.12.86,

י את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת זיידאן עטשי בנושא "מענק לרכישת רכב

לאלמנות ררו ז י ות" .

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום כ"ז

בטבת התשמ"ז - 28.1.87.

הוועדה שמעה כי מביו כ-200 משפחות

שכולות דרוזיות מדובר בכ-30 אלמנות צה"ל שהיו זכאיות לרכב על-פי הקריטריוניב

של משרד הבטחוו הנהוגים כלפי כלל אלמנות צה"ל, אולם אינו יכולות לממש

את זכאותו משום שאין להן רשיון נהיגה.

לוועדה הובהר, כי הוצאת רשיוו נהיגה

אסורה על נשים דרוזיות על-פי מצוות הדת. אולם הרכב חיוני לשימושו ולעזרה

בטיפול בילדיהו. אלמנות אלו מבקשות לאפשר להו לקבל את הרכב על שמו, גם

אם הנוהג בו יהיה מישהו אחר מבני המשפחה.

) 1 הוועדה פונה לשר הבטחון להמליץ

בפני ועדת החריגים שליד המשרד, המאשרת רכב לאלמנות צה"ל במקרים חריגים,

שתקדיש תשומת לב מיוחדת לבקשות של אלמנות צה"ל דרוזיות שדרישות הדת

אוסרות עליהו לנהוג ברכב, ושאלמלא המגבלה של היעדר רשיוו נהיגה היו

זכאיות לקבל רכב בתנאים המקובלים לגבי כלל אלמנות צה"ל.

2) הוועדה מבקשת משר הבטחוו לדווח

לה על המצב כעבור שלושת חודשים."

בסעיף 1 להמלצות אני מציע שייאמר,

שהוועדה ממליצה ששר הבטחוו ישקול את

הבקשות של האלמנות הדרוזיות.

אפשר לומר "לבחון את הבקשות של אלמנות

צה"ל דרוזיות".

אני אומר, ששר הבטחוו ישקול המלצה בפני

ועדת החריגים שליד המשרד. "הוועדה

פונה לשר הבטחוו לשקול המלצה בפני ועדת החריגים שליד המשרד, המאשרת רכב

לאלמנות צה"ל במקרים מיוחדים, לבחוו בקשות אלמנות צה"ל דרוזיות, בהתאם

לכל מקרה ומקרה".

הכנו וסיימנו מסקנות לגבי שבעה

נושאים. תודה לאסתר, מזכירת הוועדה,

על הכנת המסקנות. זו עבודה מעולה.



עידכון התגמולים לנכי המלחמה בנאצים

על שולחן הוועדה מונחים תקנות

וצווים ביחס לעידכוו התגמולים

לנכי המלחמה בנאצים.

בדרך כלל הגימלאות של נכי המלחמה

בנאצים נמוכות מהגימלאות של נכי צה"ל ורק אחרי שמעלים את הגימלאות לנכי

צה"ל מעלים את הגימלאות לנכי המלחמה בנאצים.

בחודש ספטמבר 1986 הועלו כל הגימלאות

לנכי צה"ל אבל האישור להעלאת הגימלאות של נכי המלחמה בנאצים התעכב.

בצווים ובתקנות שלפני הוועדה מוצע

להעלות את הגימלאות לנכי המלחמה בנאצים באותו שעור שהועלו הגימלאות

לנכי צה"ל - % - llמ-1 בספטמבר 1986.

אני מעמידה להצבעה את אישור הצווים

והתקנות.

הצבעה

הצווים והתקנות לעידכוו התגמולים לנכי המלחמה בנאצים נתקבלו

פה אחד אנחנו מאשרים את -

1) תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול

רפואי) (תיקוו), התשמ"ז-1987;

2) צו נכי המלחמה בנאצים (העלאת

שעור הדרגה הקובעת, השכר הקובע ושעורי התגמולים), התשמ"ז-1987;

3) צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול

לבו זוג של נכה נזקק שנפטר), התשמ"ז-1987;

4) צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול

לנכה נזקק), התשמ"ז-1987.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55