מושב שלישי



פרוטוקול מס' 280 נוסח לא מתוקן



מישיבה פתוחה של ועדת העבודה והרווחה

יום ג', י"ב בטבת התשמ"ז - 13.1.87, שעה 12.00

חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ב. בן-אליעזר

ח. ג רו סמן

ר. כהן

י. פרץ-

א . שוסטק

ח"כ י. קיסר - מזכ"ל ההסתדרות

ש. סולר - דובר ההסתדרות

א. זיילוני -ההסתדרות

י. ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

י. ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה

נ. אורי - משרד העבודה והרווחה

ע. כ"ץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

נ. שמאי - ההסתדרות

ר. כהנא - משרד העבודה והרווחה

א. מראני - משרד האוצר

ל. אחדות - המוסד לביטוח לאומי

פ. סופר - המשרד לתכנון וכלכלה

ח. ישראל - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

פרופ' ר. בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

מ. בוטון

א. אדלר

צ. ספרן

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צי. ביטון;

2. ח"כ א. נמיר; 3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י. זי. אמיר;

5. ח"כ ח .גרוסמן; 6. הצעת הממשלה.

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

אם אין התנגדות אני מכריזה על ישיבה זו ישיבה פתוחה.

אינפורמציה לחברי הוועדה בנושא מעונות ויצ"ו: לשמחתי הרבה נחתם אתמול הסכם

עם עובדות המעונות וכבר אתמול פעלו המעונות כסדרם. אני תושבת שכל הצדדים - גם

ויצ"ו, גם ההסתדרות - עשו מאמץ גדול, ואנחנו שמתים מאד שכך קרה.

חוק שכר מינימום - הצעות חוק שלל ו. ח"כ צי, ביטון;

2. ח"כ א. נמיר-, 3. ח"כ ר. כהן-, 4. ח"כ י.ז'. אמיר;

5 . ח"כ ח. גרוסמן 6. הצעת הממשלה

אמנם הישיבה שלנו מוקדשת לחוק שכר מינימום, אבל היום מתאימה להתכנסות הזאת

האמירה שאמר מזכיר ההסתדרות בפעם האחרונה שהיה בוועדה שלנו, שזו הוועדה של

החלכאים והנדכאים, ואילו ועדת הכספים היא הוועדה של הגבירים. היום זה כמעט

בוועדת הכספים מופיעים היום נציגי בנק לאומי, ואילו אנחנו דנים היום על

חוק שכר מינימום לאותה קבוצה של מקבלי שכר מינימום במשק הישראלי, כשלאור מה

שאנחנו קוראים בעתונים ושומעים באמצעי התקשורת שוב תהיה זו הקבוצה שבה תמשיך

לפגוע הפגיעה הקשה ביותר שישנה במשק.

יש בידי מידע שאינו מאושר רשמית, אבל הוא מאד מטריד אותי: נמסר לי הבוקר

שהאוצר עומד להביא חקיקה אחת גדולה לכל נושא התכנית הכלכלית, כשבתוכה כלול הנושא

של הפחתת עלויות העבודה על ידי הפחתת תשלום מס מעסיקים לביטוח הלאומי ופיצוי

הממשלה לביטוח הלאומי. אני שומעת שהחקיקה הזאת תובא לוועדת הכספים, למרות שכל

שינוי בחוק הביטוח הלאומי מחייב את אישורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

ואין לי ספק שזה נעשה גם משום הסיבה שבוועדת הכספים, כנראה, יותר קל להעביר

דברים מסוג זה מאשר בוועדת העבודה והרווחה, ואני אומרת זאת במלוא הזהירות, רק

מתוך כבודם של היושבים כאן. ברגע שאראה את החוק כחוק אני מתכוונת לנקוט בכל

הכלים העומדים לרשות יושב-ראש ועדה בכנסת וחברי הכנסת ולהפעיל בנושא זה גם את

יושב-ראש הכנסת וגם את מי שצריך להפעיל, כי אם אנחנו הופכים לסניף של הממשלה,

הממשלה הופכת לסניף של משרד האוצר, והכנסת הופכת לסניף של ועדת הכספים וסוגרים

עסקאות עם היושב-ראש. אני רואה זאת בחומרה רבה מאד מבחינת מעמדה של הכנסת, אבל

אני מקווה שבמשך היום אראה את הנוסח ואז נראה מה אנחנו, כוועדה, נחליט לעשות.

ר. כהן;

אני מודה לך על ההתרעה בענין זה, ובאמת כדאי להזעיק לנושא הזה את יושב-ראש,

הכנסת ולומר לו שלא ייתכן שוועדה חשובה כמו ועדת העבודה והרווחה, שמטפלת בגורלם

של מאות אלפי אנשים במדינת ישראל ובנושאים הכי קשים, תהפוך לוועדה שאפשר יהיה

לעשות ממנה חוכא ואיטלולא בכל נושא שיש בו משום "סכנה" שוועדת העבודה והרווחה

תגן על האינטרסים של השכבות התלשות ושל המוסד לביטוח לאומי, שהוא עדיין מוסד

עצמאי, ויעבירו נושא זה לוועדות אחרות, לנוחויותו של מישהו.

אני מבקש לשאול את מזכיר ההסתדרות.- האם מן התכנית שגיבשתם הלילה נובעים

שינויים נוספים, אם של יחסי עבודה, אם של שכר ואם של נושאים אחרים שאינם תקציב?



היו"ר א. נמיר;

לולא ראיתי בחומרה את כוונת הממשלה לעקוף את ועדת העבורה והרוותה לא הייתי

מביאה זאת בתתילת הישיבה, כי אין לפני עוד הנוסח. אני יודעת שזה אכן כך, כי אמר

לי שר העבודה והרוותה מספר פעמיס שהאוצר לוחץ כל הזמן שהחוקים שמחייבים את אישור

ועדת העבודה והרוותה בנושא המוסד לביטוח לאומי יועברו לוועדת הכספים, כי שם

עושים עסקאות.

היות והוועדה הזאת מטפלת בכל אותם ענינים שנגמרים בגזרות שהיו צריכות להיות

מוטלות על גימלאים, נכים, אלמנות, אולי היה נכון שחבר-הכנסת קיסר, כשהוא יושב

איתנו, ימסור לנו מה באמת גורל אותן הגזירות.

י. קיסר;

אני שמת על ההזדמנות שניתנה לי להופיע. למרות שעבדנו כל הלילה, והבוקר

התתלתי לדבר עם חברי ולנהל משא ומתן, התשבתי מאד את בואי היום לוועדה, כי אנחנו

רואים ועדה זו כחשובה מבחינתנו, היות שהיא עדיין שומרת על האיזון התברתי במערכת

הכלכלית.

לאלה שממהרים לרוץ ולפטר אותי, לאלה שהכניסו אותי לבונקר, אני רוצה להגיד.-

אם יש גורם שסיכל את התכנית המקורית של הממשלה מן האספקט החברתי זו ההסתדרות,

ואת זה איש לא יקח מאתנו, אפילו לא האופוזיציה הכי חזקה בכנסת.

לא אומר שאנחנו מאושרים מכל צעד שיש בתכנית, אבל אני רואה להגיד מה היתה

נקודת המוצא, מה אנתנו מוצאים במוצר הסופי, אם אמנם נחתום, ומה הקווים האדומים

שהחלטנו, כהסתדרות, שאותם אין לעבור, כשאני בטות שהוועדה הזאת, על שני חלקיה,

היתה סומכת על כך את ידיה.

הממשלה הביאה רפורמה במיסוי שהיתה בה רשימת זוועות - ממי היא

לוקחת את כל הפטורים ולמי היא נותנת. כלפי חוץ היא מופיעה כנותנת זיכויים גדולים

יותר, אבל מצד שני היא עושה עוול יסודי כשהיא לוקחת זכויות מוקנות של שכירים, של

קבוצות אזרחים כמו נכים למיניהם, כמו אמהות עובדות, כמו משפחות מרובות ילדים,

כמו ערי פיתוח, כמו קשישים וגימלאים. הודענו לממשלה; התכנית הזאת לא תעבור, לא

ניתן לכם לבטל אפילו פטור אתד, אפילו זכות אחת. היום אני יכול להגיד; מה שהוגט

לממשלה זו מיני-רפורמה, שאין בה שום ביטול מן הפטורים או הזיכויים לקבוצות, וכך

כתוב בהסכם. לא נתנו לפגוע לא בארותות, לא במשמרות, לא בערי הפיתוח, לא בנכים

מכל הסוגים. ההסתדרות כהסתדרות ראתה לה למטרה למנוע מן הממשלה לפגוע - זו גם

היתה החלטת הוועד הפועל - ובענין זה אני יכול להגיד שהבאנו לנסיגה של הממשלה, לא

ב99%-אלא ב . 100%-אין אפילו פטור אחד שהממשלה לקחה, כולל על קרנות הפנסיה,

כשרצו להוריד את התשואה על קרנות הפנסיה ולהכות אותנו.

ר. כהן;

לא נגעו גם בקרנות ההשתלמות.

י. קיסר;

אני לא מאושר מהתכנית הכלכלית, אנחנו נאבק, אבל תבענו מהממשלה שלא תפגע

בפטורים ובזכויות. אני לא מדבר עכשיו לא על התשלום, לא על הפריסה ולא על התיקרה

- אני שומר לעצמי את הזכות ואני בן חורין לבוא לכנסת ולהיאבק גם על כך מה תהיה

התיקרה למעלה, מה יהיה המס השולי - אלא על מה שראינו לנו כמטרה, מה שההסתדרות

לא לאפשר להם לפגוע בזכויות מוקנות. היה שלב שהם רצו לחזור

בהם רק לגבי השכירים, כדי שלא נצא לשביתה. הודעתי להם; בשבילי נכה וקשיש הם כמו

שכיר, והסעיף הזה סגור במאת האחוזים.

ראינו בהצעת התקציב הטלת תשלום על וזולים - 3 שקל

לגבי ביקור במרפאה ו-8 שקל על כל יום אישפוז, תוך קיצוץ התקציב, או לחילופין -

שום אגורה לא תוטל על חולה, לא במרפאה ולא

באישפוז. מה שכבר נסגר בסעיף זה: לא מטילים וזשלום על חולים בשום צורה שהיא, לא

במרפאה, לא בבית החולים; לא מחייבים אותנו להעלות את המס האחיד מעבר לעדכון

בעקבות תוספת היוקר-, לא פוגעים במס המקביל. אם רצו להוריד מס מקביל בחוק וכאילו

לתת לנו "במקום",שהממשלה תתחייב לתת, אמרתי: לא מעוקצך ולא מדובשך, במס המקביל

לא תפגעו, זו זכותו של העובד. בנקודה זו יש לנו הסכם, הסכם שמרחיבים את ההסדרים

שעשינו בהסכם הקודם, שחתמנו עליי, ומאריכים את ההסכם, כבסיס, לשנה. יש לנו ויכוח

לגבי הפיתוח שהיה בשנה שעברה, 5 מליון דולר - היה צריך לתת פיתוח לרפואה ויש

ענין מי משלם את התשלום לאחיות - אבל ביסודו של דבר גם בנושאי הבריאות שההסכם

קבע לא יהיו תשלומים. אני יכול להגיד בפה מלא: אין תשלומים.

איך יקצצו 30 מליון דולר?

הם אומרים שיחפשו מקורות.

אני יודע את מי הם ימצאו.

אני מדבר כרגע מהאספקט ההסתדרותי. אנחנו לקחנו על עצמנו, בוועד הפועל של

ההסתדרות, לקבוע למה לא לתת לעבור: לא ביטול פטורים, לא הטלת תשלומים על חולים.

בשני הדברים האלה אין נגיעה כהוא זה.

סיכמנו עם הממשלה להגדיל את ההפרשות לקרנות הפנסיה ב , 1%-דבר

שמנעו מאתנו שלוש שנים. הם רצו להטיל מסים על הריבית של קרנות הפנסיה ועל ידי

כך להקטין אותן ל-%5 במקום התנגדנו לזה ואמרנו: הממשלה לא תטיל מיסוי על

קרנות הפנסיה. תבענו שנוכל להפריש את האחוז שיש בינינו לבין המעסיקים לקרנות

הפנסיה. אמנם דחו זאת בשנה, אבל התפשרנו שהחל מ-988ו קרנות הפנסיה יקבלנו 1.5%

לחיזוקן - 0.5% מן העובדים, ו-1% מן המעסיקים, וזה חלק מן ההסכם. אנחנו נמצאים

עם הממשלה בהתדיינות על הקרנות, וזה אחד הנושאים שאחרי הפגישה הזאת אנחנו הולכים

להתדיין עליו עם הממשלה.

הלכנו להסכם עם הממשלה בדבר עדכון מדרגות המס, קיצבאות הילדים

ונקודות הזיכוי כל אימת שמשלמים תוספת יוקר. 100% עדכון, לא כמו קודם,שהיו רבים

אתנו כל פעם. יהיה בחוק, שעדכון מדרגות המס, קיצבאות הילדים ונקודות הזיכוי הוא

עדכון של 100% כל אימת שמשלמים תוספת יוקר. תוספת היוקר משפיעה מאד על

הגימלאים, על האחרים, וההכנסה שלהם תגדל בין 1.8% ל-2.4% רק בגלל הסעיף הזה,

נוסף על הרפורמה במיסוי - שעשו אותה חד-צדדית - שנותנת לעובדים בדרגה של 700 שקל

ומעלה בין 1% ומשהו עד 6.5% בנטו, וזאת מבלי שאנחנו נתנו להם זכות לנגוע

בפטורים.

לא הסכמנו שהסכמי העבודה יהיו בהסכם. אין בהסכם אפילו רמז

שהסכמי העבודה הם בהסכם.

ר. כהן;

מה היתה דרישת הממשלה?

י. קיסר;

שנתחייב לעקר את תוספת היוקר ולהקפיא את ההסכמים עד ו באפריל 1988. אמרנו ל

לא. שני ההסכמים - גם עם הממשלה, שעדיין פתוח, וגם עם המעסיקים, שהוא הצי פתוח

- הם בידינו בלעדית. אנחנו יכולים לנהל כל מערכה ונעשה את המשא ומתן מכוח ההסכם.

ר. כהן;

הם טוענים שיש הבטחה שלך שלא יהיה משא ומתן. אמנם זה לא כתוב, אבל יש הבטחה

שלך.

י. קיסר;

יש פסוק; "מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחיקוך". אם נראה שהעובדים יעלו בשכר, לא

נהיה טפשים שנלך להריץ את האינפלציה ונתחיל לנהל משא ומתן, אבל זה כלי חופשי

בידינו.אתמול היה לנו ויכוח של ארבע שעות עם שר האוצר על הסעיף הזה ונסיתי לל\כנע

אותו. אמרנו; בשום מקום לא יופיע מה שהסכמנו. אנחנו מוכנים לעזור, אבל אנחנו לא

מוכנים להתפרק מנשקנו. לכן אני מודיע; כל ההסכמים שלנו תקפים. כמובן שנתנהג

בתבונה - אף פעם לא היינו משתוללים וגם לא בעתיד - אבל זה מכוח רצוננו ולא מכוח

רצונו של אף אחד.

דבר ששי; פיקוח על המחירים לשנה נוספת, בחוק - דבר שתבענו אותו עוד כשהביאו

בכנסת את ההארכה לשלושה חודשים - כי אמרנו שאם תובעים יציבות, אחד הכלים ליציבות

הוא פיקוח. התמורה שלנו - לדחות תשלום של 2.7%.

כתוצאה מן הפיחות - אמנם לא כתבנו בהסכם "פיתות" - התחייבה הממשלה מצידה או

להוריד את שערי הריבית או לעזור למעסיקים, והמעסיקים התחייבו לספוג חלק מן

ההתייקרויות כדי שהפיחות לא יגרור עליית מחירים, שתגרור אחריה עליית שכר.

אמרנו; את ענין ה-ו2.7 נשאיר כענין שבין יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי ויושב-ראש

ועדת העבודה בלשכת התיאום. סירבנו שהממשלה תהיה פרטנר בנושא הזה, אמרנו שהם לא

צד לתוספת היוקר. יש לנו כתובת אחת; המעסיקים - שם כתוב שמועד התשלום יהיה בין

שניים אלה - ואנחנו נשתמש בכך בתבונה.

יש לנו שני כלים; הסכם העבודה שמחייב את המעסיקים והסכם תוספת היוקר בכלל,

להוציא 2.7% שהסכמנו לדחות את מועד התשלום שלהם.

ר. כהן;

למתי?

י. קיסר;

לא קבענו. הדתיה הזאת היא כמו הלוואה עומדת לממשלה ולמשק. אס יתברר

שהממשלה או המעסיקים לא עומדים במה שהוסכם, יש לנו כלי לתבוע את זה מהם בכל צורה

שהיא.



חייבנו את הממשלה שאנשי שכר המינימום יקבלו אח מלוא תוספת היוקר. באנו

ואמרנו לממשלה-. אנחנו מסכימים לדחות, להוציא שתי קבוצות: אחת - אנשי שכר

המינימום - לגביהם מוסכם שזה יופיע בהסכם - שלא ייתבעו לוותר על 2.7%. הקבוצה

השניה - אותה קבוצה שמקבלת בין 550-500 שקל עד 700 שקל. קבוצה זו לא משתפרת ולא

מזיקים לה עקב הרפורמה במס והיינו שמחים אם היו נותנים לה משהו. שאר החברים בעלי

הכנסה מ-700 שקל ומעלה מקבלים מיד בחזרה, דרך המס, יותר מאשר 2.7%. בסך הכל.

ר. כהן;

אבל רק באפריל.

א. שוסטק;

הכל באפריל.

הייקורים הם מעכשיו.

האם רק 2.7% מתוספת היוקר לא ישולמו? כלומר, לא כל תוספת היוקר לא תשולם?

תיאורתית הסכמנו לתרום 2.7% על ידי דחיית התשלום כדי לשמור על היציבות,

להוריד את האינפלציה ולהגדיל את היצוא. כל הזמן היה חסר פרק בתכנית מה עושים

או לעזור במישרין, לוותר על חלק מתוספת היוקר, ולתת

לתעשיינים כסף בלי פיחות. ביקשתי שיתחייבו לשנה שלמה. הם לא רצו, ולכן לא היינו

מוכנים לתת דבר. הדרך השניה היתה פיחות. כיוון שעשו פיחות, הפיחות עוזר מאד

ליצוא וגם ישפיע על הקטנת היבוא. הסכנה היא שאם אתה נותן מיד פיצוי, הפיחות נאכל

אנחנו מוכנים להיות אחד השותפים, אבל לא השותף הבלעדי. לא

הסכמנו לעיקור תוספת היוקר אלא להשתתפות. מי צריך להשתתף? - המעסיקים, על ידי

ספיגת ההתייקרויות, הממשלה על ידי עזרה לתעשיינים ואנחנו דרך דחיית חלק מתשלום

תוספת היוקר. עיסקה כזאת אני רואה כמשחק הוגן, ואם היא טובה, מצד אחד, לשמור על

העובדים שלנו שעובדים ליצוא, ומצד שני היא לא תגביר את האינפלציה, היא שווה בנזק

המלך, מה גם שלגבי תוספת היוקר מדובר בדחיה.

אני מבין שבסעיף שדיברת עליו קודם יש הסכם שהקפאת המחירים נמשכת עוד שנה.

הפיקוח על המחירים.

אם כך, איזו עליית מחירים תהיה?

יכולים להיות שני סוגי עליית מחירים: יש עליה שנובעת מן הפיחות,

שנובעת מקיצוץ הסובסידיות, ויש עליה שנובעת מכך ששנה שלמה ישלמו פה ושם

שכר והוספת יוקר וכל מיני דברים. בוודאי יהיו שחי תוספות יוקר בהמשך -

אחת יש כבר בדיך בלי קשר לפיתוח - וזה משפיע על המעסיקים ללחוץ להעלות

אם אתם מעונינים ביציבות, הפיקוח על המחירים הוא

מכשיר ליציבות, אבל הוא לא המכשיר הבלעדי-

הרי רוב המצרכים הוצאו מן הפיקוח. מה יקרה - יהיה פיקוח על

אותם מצרכים שעדיין נשארו בפיקוח?

עמדנו על כך שיהיה פיקוח. היקף הפיקוח הוא תהליך אדמיניסטרטיבי

ממשלתי ולפרטים לא נכנסנו. קודם כל אנחנו רוצים המשך הפיקוח, אנחנו

רוצים שיהיה חוק שיאפשר לשרים הנוגעים בדבר לפקח. מידת הפיקוח היא

פונקציה של התנהגות השוק. אם יתברר שהשוק מתנהג בסדר ואין אינפלציה

כבושה, יכול להיות שלא יהיה צורך בפיקוח, כי אף אחד לא מעונין מאד

שעל כל דבר יהיה פיקוח, מה גם שבמשרד התעשיה והמסחר אין מספיק אנשים

לפיקוח, יש להם בסך הכל רק 18 אנשים לענין הזה.

הכנסנו גם סעיף שאחרי עדכון המהירים כתוצאה מהקיצוץ בסובסידיות

מתחייבת הממשלה לשמור על רמת המחירים עד סוף השנה. הכעס שלנו נבע מכך

שבסעיף היה כחוב שהעלאת המחירים תהיה באפריל והממשלה העלתה פתאום את

המחירים מבלי שידענו. עוד אנחנו מנהלים משא וטחן ומתווכחים על הסעיף

פתאום אני שומע בדדיו שהעלו את המחירים. מה היה השיקול של שר האוצר

אינני יודע עד לרגע זה. דבר אחד הצלחנו להוציא: את ענין התחבורה

הציבורית, שהוא סעיף כבד, לא יעשו בלעדינו, יעשו אותו רק בהסכמתנו.

מערד התחבודה מתנגד להעלאת התעריפים בתחבורה הציבורית, אנחנו מתנגדים,

ואני מקווה שבכנסת זה לא יעבור.

זה נעשה במסגרת הקיצוץ בתקציב לא בגלל העלאת מחירים.

לו היו אומרים לי שנאלצים להעלות מחירים, אולי היינו מתווכחים-

אני מהרעם על כך שפתאום אנחנו מופתעים. לא היינו מופתעים לגבי דבר יוהד

רציני, ש סור לדבר עליו, ודווקה בנוגע אליו אמרו לנו שעד שלא נגיד

שאנחנו מסכימים לא קובעים, (המבין יבין.

איך אתה משלים עם זה שסידרו אותך ?

עצם הקיצוץ מובטח בתקציב. בקי-ר לעיתוי הבינונו מן הנוסח שמוכן

לחתימה שמדובר בראשית שנת התקציב.

אמנם מנענו משר האוצר לנגוע במס המקביל. הוא

אמר: הגעתי להסכם עם שר העבודה והרווהה לא לנגוע במס המקביל אבל אני

מבקש 2.7% בביסוח הלאומי. אמרתי לו: אני מציע לך ומזהיר אוחך שחבל

לך להשתעשע. אם אתה רוצה לתת למעסיקים צ'ק, חן להם, אבל אל תיגע בביטוח

הלאומי. אם אתה רוצה להקל על עלות העבודה, חן לביטוח הלאומי צ'ק במקומם,

אבל אם חרצה לשנוח בחוק, תיתקל בהתנגדות גם שלנו, גם של הכנסת, כי הענין



צריך לבוא לוועדה העבודה והרווחה של הכנסת. שר האוצר השיב: אשלח את

אתה לא יבול לשחק, סעיפי הביטוח הלאומי

שייכים לוועדת העבודה והרווחה. למעשה הקדמנו אח הוויכוח בענין זה.

הודעתי לשר האוצר שאנחנו נגד פגיעה בביטוח הלאומי ואם הוא רוצה להוריד

את עלות העבודה שינתן למעסיקים צ'ק, שיתנהג כאילו יש חוק מבלי שיהיה חוק.

למה זה 2.7% ?

אינני יודע איך הגיעו לחשבון הזה, אבל זה לא קשור לחוספת היוקר.

נדמה לאוצר שהם כל יכול בעזרת הקואליצית הרחבה, אבל הודעתי להם

שכחברי הכנסח וכהסתדרות נתנגד להם. כשראה שר האוצר שאנחנו מתנגדים,

ויתר על הרעיון הזה והציג 2.7% אחרים. אני רוצה שתדעו: אתם יכולים

לראות את ההסתדרות כשותפה למניעה פגיעה בביטוח הלאומי, -פי שריצה

מישהו להציע.

ענין הפיחוח היה בתוך הדיבור ביניכם ?

לא התייחסת לייקור שיבוא בעקבות הפיחות.

היו שתי אסכולות בתוך האוצר, בבנק ישראל ובממשלה: להימנע מניחות

וללכת בדרכים אחרות, לעודד את היצוא בעיקר לגוש הדולרי - הצעות כאלה

פירושן היה לתת תמריץ ישיר לסקטור הזה - או לנקוט בפיחות נוסח רבינוביץ

ז"ל. היתה להם בעיה איך עושים והפיחות לא יתגלגל ושבעוד שלושה חודשים

יהיה פיחות חוזר, כי מה קורה? אם עושים פיהו ת,מיד עולים המחירים; אם

עולים המחירים, יש תוספת יוקר; אם יש תוספת יוקר, עולים המחירים,

והפיחות, שרוצה להיטיב עם היצואנים, נאכל. הוא נאכל בעיקר על ידי

הגוש הדולרי, כי לגבי השוק האירופי המטבעות יורדות בעצמן וזה קצת עוזר.

למעשה כל הענין הזה אינו פונקציה שלנו, לא שואלים אתנו ואני גם לא רוצה

שום זכות להביע דעה כהסתדרות. עם זאת, והיה ויש פיחות, תפקידנו לומר

מה תהיה תרומתנו להקטנת האינפלציה.

יש סעיפים שבהם אנחנו לא קשורים בהסכם, אבל הודענו לממשלה שתהיה

לנו דעה, וזה בענין החינוך והבטחון. שוב, יש שאלה של קווים אדומים

והודענו לממשלה שנתנגד למה שהיא מציעה ונפעיל אה השפעתנו בכנסת גם

נגד הקיצוץ בבטחון וגם נגד הקיצוץ בחינוך. בבטחון קיבלו החלטה לא

לקצץ, בחינוך קיבלו התלטה כן לקצץ.

שכר המינימום מסחובב כבר הרבה שנים בכנטת

ולא מצליח לעבור. בהסתדרות תמיד העדפנו משא ומתן על פני חוק בתחום

השכר ובתחום יחסי העבודה, אבל הגענו למסקנה שבמקום שאתר, לא יכול להשיג

במשא ומתן את המינימום שאתה חושב שצריך להשיג, טוב להשתמש במערכת

התחיקתית,שתכפה על המערכת הכלכלית נורמה מסויימת בתחום שכר המינימום.

השאלה החשובה היא אופי החוק. אנחנו לא מחכים לחוק על מנת שיהיה

כחוב שיש חוק, כמו שמציע שר האוצר, כי למעשה הצעת הממשלה מצלמת מצב

שאנחנו מגיעים אליו בהסכם והחוק שמציעה הממשלה הוא פונקציה של ההסכם

ללבו. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים חוק כדי להשיג יותר מאשר אנחנו

מסיגים במשא ומתן, וזה הבדל בסיסי. זו הסיבה שאמרנו לשר האוצר וגם

לו אפשר היה להגיע במשא ומתן לשכר מינימום הוגן, איננו

חייבים לרוץ לכנסת, כי מדובר במערכת יחסי עבודה, אבל זאת בתנאי שבאמת



מעבירים שכר מינימום שאפשר לחיות איתו. אס מתברר שאי אפשר להגיע לזה

במשא ומתן, באה ההסתדרות לכנסת ומבקשת ממנה לעשות חוק יחד איתה" זאת

אומרת, להפעיל את המערכת הכוחנית על המערכת הכלכלית. כל חוק שלא ישיג

יותר מאשר משיג המשא ומתן לא דרוש לנו.

יש לנו הסכמים, יש לנו צווי הרחבה, אבל יש לנו בעיה של פיקוח,

וקיים ויכוח בינינו לבין המעסיקים - שבלית ברירה יסכימו לחוק - על

אופי החוק. הם רוצים שיהיה חוק שמצלם את המצב, שבידי שר האוצר ושר

העבודה והרווחה יתנו את האפשרות להתערב בינינו, לא כלפי מעלה אלא כלפי

מטה - זה הקו הראשי שלהם - ואילו אני בא לכנסת להגיד שאנחנו תומכים

בהצעות החוק כדי לשפר את שכר המינימום ולא כדי לצלם את המצב הקיים.

אם חוק שכר מינימום לא ישרת את המטרה הזאת, לא משנה לנו אם יש חוק או

אין חוק.

מקבלי עכר המינימום יקבלו תוספת יוקר מעבר ל-450 שקל?

בוודאי. אם מישהו צריך לקבל צל"ש שהוא עצר את ההידרדרות, זו

ההסתדרות.

כשדיברנו על תוספת יוקר ביקשנו שגם מקבלי הפנסיה התקציבית - מקבלי

הפנסיה המצטברת צמודים למדד - הצמודים להסכמי העבודה, גם הם, עד גובה

שכר המינימום, יקבלו את מלוא תוספת היוקר. הכוונה לגימלאי הממשלה, שחיים

מהסכמי העבודה ולא מן המדד. גם בנקודה זו הישגנו הישג: כל גימלאי המדינה

שמקבלים מכוח ההסכמים לא יצטרכו לוותר.

אני חוזר לשכר המינימום: המעסיקים מנהלים איתנו מיקוח קשה מאד לגבי

שכר המינימום. אם יש סעיף שבו הם משקיעים, כל השנים, את מכסימום המאמץ

כדי להשיג מינימום הרי זה בשכר המינימום. החלק הכי קשה במשא ומתן הוא

תמיד שכר המינימום, ובתחום זה הם נלחמים בשיניים- עשינו כבר שני צעדים,

ובהסכם הקודם קידמנו קצת את שכר המינימום, שירד לשפל בגלל האינפלציה

והשחיקה. עשינו צעדים חד-סטריים על ידי משק העובדים: בהתחלה העלינו

את שכר המינימום ל-450 שקל ואילצנו את הממשלה שתעלה גם היא את שכר

המינימום ל-450 שקל, כשהמעסיקים גם הם יגיעו ל-450 שקל ב-1 במארס.

ב-1 בפברואר יעלה שכר המינימום במשק העובדים

ל-500 שקל, וזאת כדי לאלץ את האחרים ללכת בעקבותינו.

עשיתם זאת במפעלי ההסתדרות?

עשינו זאת בכל משק העובדים, שזה רבע מן המדינה. אמדנו לחברים שלנו:

יש דברים שבהם אנחנו צריכים להיות ראשונים ואם אנחנו לא נעשה, לא נוכל

לתבוע מאחרים.

לאחר שאמרתי מה צריך להיות אופיו של החוק - שהמערכת הפוליטית,

הכוחנית, צריכה לכפות על המערכת הכלכלית הסכם טוב יותר - צריך שיהיו

בחוק שני דברים, ואז הוא יסדיר את מה שאנחנו רוצים: 1. הבסיס; 2. עדכונו.

יש האומרים 50% מהשכר הממוצע במשק, יש האומרים -45%, ויש

מציעים שהגיעו אפילו עד 60%. אם היינו מגיעים ליעד של 50%, תוך כדי מעבר

של 45%,אפשר לקדם את שכר המינימום מבלי לגרום נזקים גדולים במשק, ואני

רוצה לראות את האספקט של המשק,

איך יצרת איה הבסיס לגבי משק העובדים?

על פי אותו עקרון. איך הגענו ל-450 שקל? שאלנו מה השכר הממוצע

1,000 שקל, מאחר שאמרנו שאנחנו רוצים מינימום שהוא 45%,

הגענו ל-450 שקל.

הבסיס לשכר המינימום יכול להיות או חלק מהשכר הממוצע במשק, או,

תיאורתית, כל כלי אחר, כמו סל מינימום של רמת חיים. הכי פשוט הוא

אחוז מהשכר הממוצע במשק.

אולי גם הצמדה לדרגה כלשהי.

המעסיקים הציעו לנו כלי שדחינו אותו: סל התעריפים שאנחנו חתומים

זה לא מקובל עלינו.

אשר לעדכון שכר המינימום - מתי ואיך מעדכנים. יש האומרים שצריך

לעדכן אותו כל אימת שהשכר הממוצע משתנה, אמרתי: דבר זה משפיע על עצמו

ואז צריך יהיה לעדכן כל חודש, כי ברגע שאתה מעלה את שכר המינימום, עולה

השכר הממוצע במשק, ואז אתה מעדכן את שכר המינימום, כי צריך לתקן אותו

מיניה וביה, וזה אומד עדכון חודשי. לכן, האפשרות היא שהעדכון יהיה

מקביל להסכמי העבודה, שזה אומר פעם בשנתיים, עם אפשרות בדיקה באמצע.

למעשה עשינו זאת בהסכמים עם המעסיקים. כשחתמנו על הסכם שכר מינימום

תמיד נקבע תאריך בדיקה באמצע, והיה וחלקו ירד ביחס לנקודת המוצא, היינו

מעדכנים, ועדכנו הרבה פעמים.

בסיס ועדכון. העדכון יכול להיות לגבי

העכד הממוצע במשק, אבל זאת בנקודת זמן ולא ברצף של זמן.

היה חשוב מאד לשמוע את מזכיר ההסתדרות ביום קריטי כזה, אבל לשני

לפיחות ולסובסידיות. -אפשר לומר שהנושאים האלה לא

שייכים להסתדרות, אבל הם שייכים, כי הם משפיעים על כל מערכת יחסי

מצרפים את הקיצוץ בסובסידיות עם הייקור שנגרם על ידי הפיחות,

בראש וראשונה - וגם לזה לא התייחסת - ומביאים בחשבון שלפיקוח על

המחירים אין משמעות, אנחנו עומדים בפני בעיה קשה. אנחנו יודעים שמתוך

המצרכים שהיו בפיקוח 60% הוצאו מן הפיקוח על ידי חקיקה.

תתווכחי על כך בכנסת, כשידונו בתכנית הכלכלית, אבל אל תהפכי

את זה לוויכוח עם מזכיר ההסתדרות. לא זה המקום להתווכח על כך.

היום הוא לא יום רגיל, ואנחנו כולנו אסירי תודה למזכ"ל ההסתדרות

שהגיע אלינו היום, הוא למעשה היחיד שהביא לנו אינפורמציה מוסמכת ולכן

אנחנו יכולים לשאול אותו לגבי מה שמעיק לנו על הלב,

אני רוצה להגן על מזכ"ל ההסתדרות, שלא פה המקום להתקיף אוחו.

כוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אנחנו חייבים להתייחס לפער שקיים

בחברה, שיילך ויגדל, ואני מעזה לומר שהתכנית הכלכלית לא תפתור בעיה אחת

מן הבעיות שאנחנו דנים בהן בשירותי הבריאות, באבטלה, בכל המערכת. להיפך,

לדעתי היא תחמיר את המצב. למשל, כל התכנית להורדת המיסוי בהכנסות

הגבוהות לא תביא לשינוי בברוטו, שעל פיו מחשבים את השכר הממוצע במשק.

רק הנטו ישתנה לטובת אלה שמקבלים הכנסה גבוהה, ולכן כל הסיפור על אחוז

מן השכר הממוצע במשק שהיה כל כך מקודש על כולנו, מאבד מחשיבותו. אתה

אומר שיש הישג בכך שלא יגבו כסף בעד ביקור במרפאה או בעד אישפוז, אבל

מה יהיה בכלל על שירותי הבריאות? הרי קיצוץ במערכת הבריאות תביא להתמוטטות

מוחלטת של שירותי הבריאות.

כש-85% זה קופת חולים.

מה שקורה בבתי החולים של קופת-חולים קורה פי כמה וכמה יותר בבתי-

החולים הממשלתיים.

אני רואה את הדיון על חוק שכר מינימום - שהיה חשוב בעיני עד עכשיו -

כמשהו שנשאד בשוליים. אני לא רואה פטנט אחר מאשר התייחסות לאחוז מסויים

מהשכר הממוצע במשק, כשאני יודעת שהמעסיקים ימשיכו להתנגד, למרות שאינני

מבינה מה זה מפריע להם עכשיו.

אתה אומר שלא יבטלו את הפטורים. מובן שזה הישג. לו היתה באה הממשלה

ומציעה דבריכ עוד יותר מרחיקי לכת והיו מבטלים דברים אלה, ההישג היה

עוד יותר גדול. אבל אנחנו לא צריכים להתייחס למה שהממשלה מציעה, אלא

לגופם של הדברים. אפשר להכניס לחדר קטן לא עז אחת אלא עשר עזים, להוציא

חצי מהן ולומר שרווח לנו. אבל אפשר להכניס פחות עזים, או בכלל לא

להכניס. יש לי הרגשה נוראה, הרגשה שאנחנו עומדים חסרי אונים. ההסתדרות

נאבקת בשיניים ומורידה קצת מן הגזירות, אבל השאלה היא אם הפקידה של

ההסתדרות לבטל גזירות. אני יודעת שהמאבק הוא חמור מאד, הוא עולה בבריאות,

אבל בסך הכל אני עומדת בהרגשה שהמדינה הולכת להגדיל את הפערים, ללחוץ

את אלה שנמצאים למטה ולהיטיב עם אלה שנמצאים למעלה.

לנו אין בדירה אלא להגיש הצעת אי אמון לממשלה, לאותה ממשלה שהגישה

את התכנית הכלכלית, כאשר ההסתדרות צריכה לעשות משהו על מנת להוריד מן

הקצפת שמישהו עומד ליהנות ממנה.

לו אני הייתי במקום יושבת-ראש הוועדה, הייתי מפסיקה עכשיו את

הדיונים על חוק שכר מינימום ומקיימת דיון על הנושא העיקרי.

היו"ר א. נמיר;

בכל זאת אני מבקשת מחברי הוועדה להפריד בין מה ששייך לשולחן הזה

לבין מה ששייך לכל הנושא של התכנית הכלכלית.

אני מתפלל לאלוהים שיתן לי את הכוח להבחין בין מה ששייך לכאן לבין

מר; שלא שייך לכאן. על חלק גדול מהנושאים החלטתי מדאש שלא זה יהיה השולחן

שלידו אריב עם מזכיר ההסתדרות, אבל אני לא יכול שלא להביע בפנייך היושבת-

ראש, שהוועדה עומדת בפתח תקופה יותר קשה מזו שהיתה עד עכשיו לכן אי אפשר



שלא לטפל בישיבה זו בנושאים שנוגעים לעבודת הוועדה: מה יקרה עם אותן

שכבות שמגיעות לשולחן הזה מדי טבוע, מה יקרה עם ציבור העובדים במצב

שבו הם עובדים בתנאים יותר קשים במשק, כשגם הם מגיעים אל השולחן הזה,

אני רוצה לומר בכל הרצינות וברגיעה גדולה ככל האפשר: אני לא

מבין איך אפשר היה להביא היום במדינת ישראל תכנית להבראה כלכלית שאין

בה כלל זכר, אפילו לא תזכורת, לקיומה של כלכלה שחורה, של הון שחור

ואיזו שהיא התמודדות עם הענין, בה בשעה שהתכנית מנסה להציג את עצמה

כתכנית כוללת, שמטפלת גם בתחום המיסוי, גם בתחום השכר, גס בתחום

הייצור וגם בתחום הצמיחה. אני לא יכול לומר שלכלכלה השחורה אין השפעה

על הריווח שבין הרבדים החברתיים הקיימים.

דבר שני שנוגע ישירות לדיון שלנו: אני חולק על מזכיר ההסתדרות

לגבי הערכת התכנית הכלכלית, אבל אם כבר אתה הולך לוויתורים, והלכת

לוויתורים-

יש ויתור אחד.

-אם בבר באים להסכם עם הממשלה, מדוע לא להתנות זאת בתנאי של

חקיקת חוק שכר מינימום? כלומר, הייתם יכולים לומר שאתם מוכנים ללכת

לוויתורים מסויימים או לוויתור אחד, אבל תמורת הויתור הזה לתבוע

שהממשלה תסכים לחוק שכר מינימום שיתחיל באפריל, במקביל לשינוי במס.

זה לא קיים.

אי אפשר, לדעתי, לבוא בטענה, המכובדת כשלעצמה, שבמשא ומתן אכן

הצלחתם להרתיע מרעות שעמדו ליפול על ציבור העובדים והחלשים והנכים

והגימלאים. אגב, הרעות שים לא היו אך ורק הרעות כספיוח אלא הרעות בחקיקה

ובתרבות החיים שלנו. אי אפשר לבוא בטענה שהנה הצלחנו למנוע פגיעה

בציבור העובדים והחלשים בכך שהסכמנו לפגוע בהם. ואומר לך במה הדברים

ישנו הענין של תוספת היוקר, דחייתה, ומשמעות הדברים היא שגם

אנשים שיקבלו שכר של 500 ו-700 שקל ילוו לממשלה כסף. אילו הדבר הזה

היה בפני עצמו, כאשר כל שאר שכבות האוכלוסין: משלמות וגם הן נותנות

הלוואה לממשלה, כל אחד לפי יכולתו, היינו הולכים לקראת הענין, אבל לא

זה המצב, זה רק ויתור אחד,

הוויתור השני הוא בכך שהלילה הרוויחו הספקולנטים במדינת ישראל

רווחים ש- למליונידולרים,

זה לא ויתור.

זה ויתור, כי הפיתות היה על השולחן. אילו הפיתות לא היה על

השולחן, אתה כמזכיר ההסתדרות לא דן בע נ י נ י הפיחות. אבל לא זה המצב.

המצב הוא שהפיחות היה על השולחן כחלק מן העיסקה. בשבועות האחרונים

נתנו את כל הרמזים לספקולנטים, שגרפו בן לילה מאות מליוני דולרים.

אזרחי מדינת ישראל לא תיים רק מצבים מוחלטים, הם חיים מצבים

יחסיים, וכשהם יראו את החגיגה בעשירונים העליונים נעמוד בפני לחצים

הרבה יותר קשים והרבה יותר חמורים.

ההסכם לגבי פיקוח והקפאה מחירים, בנתונים הקיימים,

פשוט לא יהיה. אתה עדיין לא חתמת והם כבר אומרים שתהיה עליית מהירים,

לא במסובסדים אלא בכל השאר,והם כבר יודעים לאמוד מה תהיה עליית

הנ?הירים החודש. אם אהה מחבר אח עליית המחירים עם העובדה שאת התוספת

יקבלו רק באפריל - כי רק לחברות זה מופעל מיד, ליחידים זה יופעל

מאפריל - אתה מגיע לשאלה, שאני שואל אותה עם יד על הלב: חבר-הכנסת

קיסר, מה הניע איש כמוך, איש עם נשמה, עם מוטיבציה כמוך, ללכת להסכם

שמשמעותו היא ברורה, כשכולם אומרים שהשכירים ישלמו והחלשים ישלמו

והעשירים יתעשרו? לדעתי, יש להם נשק נגדך, והנשק נגדך הוא בכל מה

שהממשלה מכניסה לך היום בחברות ההסתדרותיות. אם בזה הממשלה רוצה

לשכנע שציבור השכירים ישלם, הרי שהמדינה הזאת מתחילה להיות מושחתת

גם במימדים של המדיניות שלה.

אני מודה לך שהואלת למסור לנו את הדברים, כי גאלת אותנו מהרבה

מאד ישיבות משלחות ועינויים בשאלה זו. אני מודה לך ואומר לך גם

יישר כוח על שההסתדרות ביטלה את הגזירות שהצליחה לבטל., בכל יתר הדברים

אני לא צריך להתווכח איתך אלא עם שר האוצר.

התעשיינים טענו טענה אחת שעדיין מצלצלת באזני

ואינני יודע איך עונים עליה. הם אומרים שקיים היום פער מסויים בשכר

בין אלה שמקבלים שכר מינימום, שנקבע בהסכם, לבין אחרים, והם טוענים

שברגע שיהיה חוק שכר מינימום, הצמוד לשכר הממוצע במשק, הם לא יוכלו

לעמוד בלחץ של יתר הפועלים ויהיה עליהם לתת תוספת גם להם כדי לשמור

על פער השכר הקיים כיום בין מקבלי שכר מינימום ללי הרים, כך שתהיה

ספיראלה של עליית שכר. הייתי רוצה לדעת איך משיבים על הטענה הזאה.

כבר אמרו לי - גם אתה, חבר-הכנסת רן כהן, השתמשת בזה בכנסת -

שבגלל ההברות ההסתדרותיות נמכור את האינטרסים של העובדים. בשבילי

זה אפילו עלבון.

למה ?

גם בימי מודעי וגם בימי נסים עד היום, לא נחנו לנו אגורה אחת.

משק.העובדים לא קיבל מן הממשלה אף אגורה אחת לפורטה, ואני מדבר על

משק העובדים האדמיניסטרטיבי. מה שכן אישרה לנו הממשלה, שנוכל לגייס

הון ולפרוס חובות מטווח קצר לטווח ארוך, כיוון שזה מתיישב עם המדיניות

שלה לגבי שוק ההון. אני אומר לך: אתה עושה נזק לציבור העובדים, לי

אישית ולהסתדרות שאתה יוצר כאילו הקשר. איש לא יקח ממני את התפיסה

החברתית שלי - אפילו לא קיצוני שמאלי במובן החברתי - ואיש לא יחשוד

בי שאסכים לתת מפה כדי לקבל משם. את ענין קרנות הפנסיה העמדנו בגלוי.

נכון, קרנות הפנסיה הן אצלנו, אבל זה עסק פרטי שלי? אני לוקח לכיס

שלי? מילא, אם הייתי שומע את זה מיעקב שמאי, שיש לו גם דעה על חברת

העובדים. אבל כיוון שלנו אין קונפליקט כזה, אני מציע לך: זה לא בהקשר.

יש לי קונפליקט באשר לטוהר המידות.

אני לא מדבר על מה שצריך לעשות בבית, ואני עושה גם בתחום הזה.



מי שמנע מעין מקרה יפת אצלני - אמנם לא באותו קנה מידה - היינו אנחנו,

חוזה כזה לא יהיה. והחוזה באמת לא התקיים. בענין זה יש לי

אמונה פנימית שלי, שאני נאבק עליה ומאמין בה.

נכון שהתכנית הכלכלית מגדילה פעדים, אבל אמרתי: לא עלי כל המלאכה

אני לא משתתף שום השתתפות במאמץ הכלכלי, ואז

אינני יודע מה היה נשאר מביטול הפטורים, אינני בטוח שענין הבריאות היה

מסתדר וגם לא היה מסתדר ענין קרנות הפנסיה, ששייך לכלל קבוצות העובדים.

אנחנו מוכנים להיות שותפים. אני לא רואה בזה פסול, ואני גאה

לומר שהנתונים מוכיחים שהמאמץ היה כדאי. יותר טוב לבוא לעובדים ולומר

להם שהוספנו להם עוד 10%. אבל לפעמים צריך לקחת מנהיגות ולהחליט דבר

שהוא לא כל כך פופולרי. אמרנו; אנחנו מוכנים להיות שותפים אם תבטיחו

להוריד את האינפלציה. כתוצאה מכך המטבע יציב, כולנו יכולים ליהנות מן

העסק, והשכר, ברוך השם, עולה- אם על ידי הסכם כללי ואם על ידי הסכם

מפעלי - עולה גם בזחילה.

המפעלים מתמוטטים.

בחינוך מקצצים.

הפיחות הוא כלי של הממשלה.. הודענו להם שזה לא ענייננו, זה ענין

הממשלה. לא מוצדק שההסתדרות תקבע לעצמה לומר לממשלה אם יהיה פיחות,

באיזה גודל הוא יהיה ובאיזה מועד. זה מן הדברים שגם אני כהסתדרות אינני

רוצה לדעת, כיוון שהיה פיחות צריך את השותפות שלנו כדי למנוע את גלגול

עיקור לא בא בחשבון, הקפאת תוספות

היוקר לא באה בחשבון, אבל שותפים נהיה,

המצרכים שקובעים את סל המצרכים של האזרח

הם רווקה המצרכים הבסיסיים - לחם, חלב, שמן, ביצים, תחבורה, חשמל -

ושם יש פיקוח אבסולוטי על החירים. צריך לדעת איפה הפיקוח יותר אפקטיבי,

והוא יותר אפקטיבי באותם מוצרים בסיסיים שקובעים את משקל סל התצרוכת

של האזרח.

את אלה הממשלה מעלה בפרהסיה, שם לא צריך פיקוח.

לחבר-הכנסת שוסטק: אין כל ספק שקביעת חוק שכר מינימום מעלה את

רמת השכר לפחות למטה וזה מחייג משהו, זה יחייב אחד מן הדברים או כל

פריסה אחרת של השכר בתוך מקומות העבודה, ואני בעד. שנית,

זה יעלה את הפריון, אומרים שאין מוטיבציה, אבל אולי אם נעלה אה השכר,

נעלה גם את המוטיבציה. שלישית, זה יעלה את המיכון ואת התיחכום. אנחנו

מעונינים בתהליך כזה בהנחה שיש השקעות להרחבת שווקים ויצוא, בנתונים

כאלה אני לא רואה בכך אסון.

הטענה שלי כלפי התעשיינים היא זאת: אתם אמרתם לנו שבטכסטיל משלמים

שכר נמוך, כי יש שם הרבה ידיים עובדים, כאשר שכר גבוה הולך בדרך כלל

עם תיחכום, מתברר שזה לא כך בהכרח, אנחנו תיחכמנו את המפעלים, כולל

מפעלי טכסטיל, והבעיה היום איננה המוצר שאתה מייצר אלא מידת תיחכומו

והשכר נשאר אותו הדבר. לכן, הקורלציה שהאטנו בה - ואני עדיין מאמין בה -



שמפעל מתוחכם לא הולך עם שכר נמוך, עדיין לא עברה את התהליך. יש

אצלנו תיחכום, אבל השכר נמוך,

אני חייבה להודות למזכ"ל ההסתדרות שנתן לנו אינפורמציה, שהיא

לחם חוקנו עבורנו. אולי נקיים איתך פגישות חודשיות ואז נדע מה

מתכוונת הממשלה לעשות ומה היא עושה. לי אין כל ספק שלולא המאבק של

ההסתדרות וגם המאבק של ישראל קיסר, היינו עדים לשואה חברתית

אני לא שייכת לאלה שיוצאים כנגד כל מה שיש בתכנית הכלכלית. אני

לא בטוחה שאני נגד הפיחות שנעשה, אם הפיחות נעשה כדי להגן על היצוא,

קרי - כדי להגן על הייצור, על התעסוקה.

ולרסן את היבוא.

דבר מאד משמעותי בתכנית הוא שיש כאן המשך הקו שנקטה הממשלה

הפגיעה הכי קשה - ואנחנו יודעים זאת

ממימצאי הביטוח הלאומי - היא באוכלוסיית מקבלי שכר של 1,000 עד

1,200 שקל לחודש שלהם עד שלושה ילדים. הם לא פוצו על שום דבר והם

שילמו את מלוא המחיר. מתברר עכשיו שהקו לגביהם נמשך בצורה מדוייקת:

הם ישלמו. ביטול הסובסידיות, עליית מחיר מצרכי המזון הם עבורם מאד

משמעותיים. למשפחה שיש לה ילדים בבית, למשפחה שקונה לחם, חלב, גבינה,

לבן, ולא מקבלת פיצוי הדבר מאד משמעותי.

אותה משפחה תשלם גם בעד חינוך יותר. היא כבר משלמת בעד חינוך

ילדיה והיא תשלם עוד יותר בתכנית הכלכלית. למעשה היא תשלם עבור

הדברים שבתכנית את המחיר הגבוה ביותר,ואנחנו מחלישים פה קבוצת שכרים

בשכר שאינו מקובל כשכר נמוך. גם לקבוצה זו אנחנו קובעים את החיים

ככמעט בלתי אפשריים.

מאחר שהפניות שלנו אל הממשלה נתקלות בקיר אטום לא נותר לנו אלא

להפנות את הפניות שלנו אליך ישראל קיסר,כמזכ"ל ההסתדרות, לראות

בקבוצה זו קבוצה שאנחנו חייבים לסייע לה כדי שלא תתמוטט. נעשה את

המאבק על שכר המינימום וגם נצליח.

תודה רבה הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.00)