הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מסי 277

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום גי, הי בסבת התשמ"ז - 6.1.87, שעה 11.00



נוסח לא מתוקן

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

נ. ארד

צי. ביטון

ת. גרוסמן

ר. כהן

י. פרץ

א. שוסטק

מוזמנים; פרופ' ר. בן-ישראל - יועצת הוועדה להקיקת עבודה

י. גטניו - התאחדות התעשיינים

ח. ישראל - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

מ. הילב - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

נ. שמאי - ההסתדרות

י. ארן - מנהלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

ל. אחדות - המוסד לביטוח לאומי

ש. שדיאור - משרד האוצר

ר. כהנא - משרד העבודה והרווחה

נ. אורי - משרד העבודה והרווחה

יועץ משפטי לוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ. ספרן

סדר היום; חוק שכר מינימום - הצעות חוק של; ו. ח"כ צי. ביטון; 2. ח"כ א. נמיר;

3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמיר; 5. ח"כ ח. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

חוק שכר מינימום - הצעות חוק של: 1. ח"כ צ'. ביטון;

2. ח"כ א. נמיר; 3. ח"כ ר. כהן; 4. ח"כ י.ז'. אמיר;

5. ח"כ ח. גרוסמן; 6. הצעת הממשלה

בישיבה הקודמת חשבו התעשיינים שאותה ישיבה לא מספיקה כדי לשמוע את דבריהם

והם ביקשו להביא נציגים נוספים של התעשיינים. מאחר שאני בהחלט יודעת מה הרוחות

שמנשבות בוועדה, לא רצינו ליצור מצב שתחשבו שאיננו רוצים לשמוע את כל מי שיש לו

ידיעה בנושא הזה והוא נגד חקיקת החוק. היום אני שומעת שיש בעיה עם ההופעה של

יושב-ראש התאחדות התעשיינים ביום שלישי הבא. האם זה נכון?

י. גטניו;

אתן תשובה בסוף הישיבה.

היו"ר א. נמיר;

קבענו את הישיבה עם יושב-ראש התאחדות התעשיינים מראש לפני מספר שבועות. אם

זו ההתייחסות של התעשיינים לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ההתייחסות תהיה

הדדית.

ח. גרוסמן;

אם יושב-ראש התאחדות התעשיינים לא יכול לבוא, שלא יבוא.

הוועדה ואני אישית מקיימים יחסי עבודה טובים וחברי ים עם חתאחדות התעשיינים

ותמיד הולכים לקראתם, לכן ההתנהגות הזאת היא סטירת לחי לי אישית ולוועדה. אני לא

זוכרת מה היה בסיור, כשהוועדה היתה אורחת התאחדות התעשיינים, ויושב-ראש ההתאחדות

לא הופיע? לא שכחתי את ההתנהגות המבזה של אלי הורביץ, זאת לאחר שהזמין את ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת. נכון שבאו רק שני חברי ועדה והודיעו שזה לא מכובד שאלי

הורביץ יבוא ואולי הוא יבוא לארוחת הצהריים, אבל גם לארוחת חצהריים הוא לא בא

והודיעו שהוא לא הרגיש טוב.

אתם לא תבזו את ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והיום זו הפעם האחרונה

שתשמיעו את דבריכם. כל מה שהיה לכם לומר, השמעתם. לא ייתכן - קובעים ישיבה

חודשים מראש עם יושב-ראש התאחדות התעשיינים, עם מזכ"ל ההסתדרות, עם תיאומים, הכל

לקראתכם,ופתאום הוא לא יגיע. זה לא מספיק מכובד ללאוטמן לבוא לוועדה? כיושבת-ראש

הוועדה אני מודיעה שאני לא מוכנה לעבור לסדר היום על התייחסות התעשיינים לוועדת

העבודה והרווחה.

אם אתם רוצים לתת תשובות לשאלות שנשאלו בישיבה הקודמת, בבקשה.

י. גטניו;

הושבנו פה על ספסל הנאשמים, שבזינו את הוועדה וכו'. אני חושב שאם יש גוף

שמופיע פה באופן עקבי ומכבד את הוועדה בהרכבים הכי מכובדים שיש, זה הגוף שלנו.

בלי לתת לעצמנו ציונים אני יכול להציג עובדות, להביא פרוטוקולים ולהראות איפה

אנחנו משתתפים ומה אנחנו אומרים ועושים. מה שנאמר, לחלוטין לא מדוייק.

אבי פילוסוף חלה הלילה, אלה דברים שקורים. אדם שלדוב נסע

לחוץ-לארץ בעניני עסקים.

היו"ר א. נמיר;

אחה ביקשת שהוא יבוא.

אין לי שום טענה לנוכחות שלכם בוועדה ואני תמיד מעלה אותה על נס, אבל זה לא

חריג, כך צריך להיות. אתם ביקשתם שניתן לכם עוד ישיבה, ושלושה אנשים שהיו

צריכים להופיע בישיבה הזאת לא הופיעו. לי כאבה ההתנהגות של אלי הורביץ. ראיתי

מה שהוא אמר מסעם בנק לאומי על מה שהוועדה הזאת אמרה. אותי לא מדאיגה הפנסיה של

יפת, אלא מה השכר שאלי הורביץ מקבל מבנק לאומי. לא אתם צריכים לקבל על הראש,

אבל אני לא מוכנה שצמרת התעשיינים תתנהג כך אל הוועדה. הוועדה קיימה ותקיים את

הדיונים ויהיה הוק שכר מינימום, אבל אני לא מוכנה לעבור לסדר היום על התנהגות

כזאת.

י. גסניו;

באותו יום שערכתם את הסיור אלי הורביץ לא הרגיש בסוב, אבל בארוהת הצהריים,

כשסיכמנו את הסיור, ישבו כמהצית מנשיאות התאהדות התעשיינים, יושבי-ראש אגפים של

התאהדות התעשיינים, שהם תעשיינים במפעלים גדולים. אני לא מדבר על אלי הורביץ

כאיש, אלא כנשיא ההתאהדות ואין לזה קשר למה שקורה אהרי כן. אני לא הושב שהתהושה

של הוועדה נכונה. בדרך כלל מביאים תעשיינים, מנהלי כוה אדם במפעלים גדולים, וכך

היה גם בישיבה שעברה.

אבל ביקשתם עוד ישיבה.

י. גטניו;

ביקשנו עוד ישיבה והיה לנו מה לומר, אבל לצערי היו נסיבות שלא איפשרו לנו

להופיע בהרכב שציפינו לו.

אני רוצה להזכיר את דברי הסיכום בוועדה: דברי הסיכום היו, שמכיוון שנשאלו

שאלות והועלו הצעות, תהיה לנו הזדמנות בתהילת הישיבה להשיב על השאלות, ואת זה

אנהנו רוצים לעשות.

בשבוע הבא נגיש לוועדה נתונים שישקפו הלק גדול מהקונצרנים שיש בסכססיל,

טבלאות שישקפו כל מיני ניתוהים והיתוכים בנושא שמתייהס לענין הנדון. ניקה מודל

של מפעל ונראה את הרכב השכר בו; מה הפערים בין דרגה לדרגה, מה הפער - וזה הדבר

האופייני לתעשיה - בין תעריף בשכר בסיסי - מה שהיה קרוי שכר יסוד - לבין הכנסה,

בין הברוטו לבין עלות העבודה למעסיק. יש פה מידרג שלם: יש תעריף, על זה יש

הכנסת מינימום לפי ההסכם, ונכללים בזה מרכיבים נוספים. יש לנו עלות העבודה

למעסיק שזה כולל את המיסוי, התנאים הסוציאליים, ומעבר לזה יש תנאי רווחה באותו

מפעל אופייני - ארוחת צהריים מסובסדת, הסעות, שי להג ועוד. את כל זה נביא כדי

להציג ש-420 שקל, כפי שההסכם אומר היום - ובקרוב זה יהיה 450 שקל לפי ההסכם עם

ההסתדרות - משקפים קטע מאד לא רהב, מהסכום שעולה העובד למעסיק. זה שונה לחלוטין

כשאנחנו מדברים על מגזרים לא מאורגנים. שם אני לא יודע אם משלמים בכלל מסים,

אני לא יודע מה התנאים הסוציאליים, ואני מניח שתנאי רווחה אין כלל, כך שכאשר

אנהנו מדברים על גורם בלתי מאורגן, מצד אהד, מול גורם מאורגן מצד שני, יראו

בנתונים שנציג את הפער, והפער יהיה ניכר ביותר.

ו



אני מעריך שעובד במפעל, בהכנסת מינימום - ובדרך כלל מדובר במפעלים גדולים -

משקף היום עלות עבודה של 900 או 1,000 שקל למעסיק, כמו שאמרתי: עם תנאים

סוציאליים, עם ביטוח לאומי, עם תנאי הרו ווזה. אם לוקוזים את כל הדברים האלה,

מקבלים איזה שהוא סל, שהוא העלות הישירה, ואותה המעסיק משלם. כשהמעסיק עושה את

החשבון הכלכלי כמה העובדים עולים לו - וזה פקסור אהד במערכת הייצור, כי יש ציוד,

יש השקעות - זה נתה שאי אפשר להתעלם ממנו ולדבר על 420 שקל. 420 שקל מופיעים

בתלוש המשכורת, זה נכון, אבל מעבר לתלוש של העובדים האלה קיים מבנה השכר שלהם,

שהוא בנוי על קטע רהב.

צי. ביטון;

האם תוכל לתת פירוט איך העובד עולה למעסיק 900 שקל?

י. גטניו;

בישיבה הקודמת קצת פירטנו, אבל נציג את האהוזים ותראו את זה.

יש מרכיבי שכר שהוצאו מעבר להסכם הכנסת המינימום, כמו עבודה

במשמרות, עבודה בפרמיות, מדודות או מוסכמות. כך שעובד שעובד במשמרות - ואני לא

מדבר על שעות נוספות, אני מדבר על יום עבודה של שמונה שעות - או עובד בפרמיה

מגיע לסכום אחר, ונראה לכם את זה בנתונים שנביא.

אני רוצה להדגיש: הרכב השכר בתעשיה, וגם בהלק מן הענפים היצרניים האתרים,

הוא הרכב שונה מההרכב שבשירות הציבורי. בשירות הציבורי, בדרך כלל, התעריף שקול

כנגד ההכנסה. יש שכר בסיסי כזה, שהוא למעשה ההכנסה, אם כי פה ושם יש כמה אלמנטים

של פרמיה שהושגו בשנים האחרונות, אבל אלה אלמנטים שלא שולטים היום בסקטור

הציבורי.

העלות בסקטור הציבורי פחותה בהרבה?

בהחלט. עלות המיסים היא אותו הדבר, אבל בנושא הרווחה, בנושא התנאים

הסוציאליים, בנושא הפרמיה והמשמרות אין להם את מה שיש בסקטור התעשייתי.

ואם תוציא את ענין המשמרות האם עדיין יש פער גדול?

כתוצאה מן הפרמיה יש פער גדול, ובתנאי הרווחה, בהקשר הכספי, יש גם כן פער.

אנחנו מדברים פה על שתי תפיסות שונות בנושא השכר. יש תפיסה שבנויה על שכר

בסיסי, כמו בשירות הציבורי שבנוי על שכר - פה זה מתחיל ופה זה נגמר פחות או

יותר, אין פערים גדולים - ואילו אצלנו יש שכר שהוא נראה באמת נמוך, ני משוכנע

שהוא נמוך, אבל מעליו יש מבנה שהוא קשור ותלוי, מצד אחד, בצד של הרווחה - אני

מדבר על מפעלים שנותנים את זה, אני לא מדבר על אלה שאינם מאורגנים - ומצד שני

במיסוי המסודר, ומצד שלישי בכל מיני אלמנטים שמותנים בייצור, אם זה באיכות, אם .

זה בקצב ואם זה בתנאים. כך שיש פה מבנה שהוא בנוי נדבך על נדבך.



ח. גרוסמן;

לא רק למעסיק יש הוצאות נוספות שהוא צריך לשלם. גם מהעובד מורידים כל מיני

מורידים לו מס הכנסה, מורידים לו תשלום עבור ביטוח לאומי, מורידים לו

מס אחיד.

י. גטניו;

מי שמקבל 420 שקל פטור כמעט לחלוטין מתשלום מס הכנסה. ביטוח לאומי יורד,

אבל אני לא מדבר על חנטו של העובד, אלא כמה עולה העובד למעסיק.

ח. גרוסמן;

למה אתה אומר שלא מורידים כמעט מס הכנסה לעובד כזה? אם יש לו פרמיות,

מורידים לו מס הכנסה על הכל.

לא הרבה.

ח. גרוסמן;

הוא לא מקבל פרמיה בלי מס הכנסה.

י. גטניו;

אני לא מתווכח על הנטו. ברפורמה שרוצים היום להעביר מבקשים להעלות את סף

המס, וזה יסייע גם לעובדים האלה.

י. פרץ;

אני רוצה להבין; בשבוע שעבר היה פה אבי פילוסוף, הופנו אליו שאלות והוא היה

חייב לבוא ולהשיב.

היו"ר א. נמיר;

הוא חלה.

י. פרץ;

אם הוא חלה, לא יהיו תשובות.

היו"ר א. נמיר;

לא אעשה יותר ישיבות עם התעשיינים, יותר הם לא יופיעו בחוק שכר מינימום. גם

אם אבי פילוסוף חלה, אפשר היה להרים טלפון ולהתנצל.

י. גטניו;

את ההערה הזאת אני מקבל.

היו"ר א. נמיר;

מכיוון שהם התכוננו ובאו נשמע אותם.



י. גטניו;

הרושם הוא שאנוזנו שנויים פה לגבי התפיסה של הסקטור הציבורי. אנחנו יודעים

את מערכות השכר של הסקטור הציבורי, אבל, לצערי, מערכות השכר בתעשיה לא מספיק

מוכרות, כך אני מרגיש, ולכן אני מנסה להבהיר את הפערים.

שמעתי פה נציגים של מועצות הפועלים, של האיגודים המקצועיים ואם האוזן שלי

קלטה נכון, עיקר הטרוניות שלהם היו נגד הגורמים הבלתי מאורגנים. נכון, הם אמרו

שצריך לתוקק חוק שכר מינימום - אני לא מתעלם מהתביעה הזאת - אבל הם דיברו על

הבעיה של אלה שמשלמים לבהורות צעירות בכפרים 250-200 שקל, בלי תנאים סוציאליים,

עם ראיסים. נגד הענין הזה בהחלט יש מקום לנקוט באמצעים, ופה אנחנו יכולים להיות

שותפים מלאים, כי גם לנו אין שום אינטרס להתחרות עם עבודה זולה שלא משלמת תנאים

סוציאליים. להם זה עולה 250 שקל, לנו - 1,000 שקל, כלומר יש כאן יחס של 1 ל-4.

לכן, אנחנו רוצים להיות שותפים לחקיקה בהקשר של אכיפה יותר ענינית וחזקה באמצעים

משפטיים, באמצעי עונשין, לגבי מי שלא מקיים את הכללים, אבל מכאן ועד התערבות

בהסכם, שהוא הסכם קיים וחי, המרחק רב. עם כל זה שההסתדרות לא מרוצה מההסכם - זה

טיבו של ענין, שאף צד לא מרוצה מהמשא ומתן, וכאשר שני הצדדים לא מרוצים, כנראה

שההסכם הוא לא רע והוא משקף איזו שהיא פשרה, שכל צד הלך אליה - זה הסכם קיים.

א. שוסטק;

אתה מציע שהחוק יחייב רק מקומות בלתי מאורגנים? איך עושים זאת?

י. גטניו;

החוק יעניש את כל אלה שלא מקיימים את ההסכם - כנראה מוקד הבעיה הוא במקומות

הבלתי מאורגנים - החוק ינקוט בפעולות עונשיות, או שייצור מבנה שיעקוב אחר הדברים

האלה, ואנחנו יכולים להיות שותפים למבנה הזה.

א. שוסטק;

אם כן, קודם צריך להיות חוק.

י. גטניו;

אני אומר; אנחנו, בפילוסופיה, מתנגדים לחוק הזה, כי יש בו התערבות, אבל אם

יהיה חוק, נשתף פעולה בנושא שקשור באמצעים לאכיפת החוק, כשהחוק חזה, למעשה, מקבל

במהותו את התפיסה של ההסכם ומטיל סנקציות כאלה או אחרות על מי שלא מקיים אותו.

כבר אמרנו והצהרנו בוועדת העבודה והרווחה ובהסתדרות: יש לנו נטית להעלות

באופן ריאלי את הכנסת המינימום, וזאת בצורה הדרגתית ואפשרית. צעדים מסויימים

נעשו. עצם העובדה ששולמו בהסכמי השכר שלנו שקלים ולא שולמו אחוזים זה צעד

שבאחוזים נותן לנמוכים יותר מאשר לגבוהים. אם נותנים 25 שקל לכל הסקטור היצרני,

הרי ש-25 שקל חלקי 400 שקל זה הרבה יותר מאשר 25 שקל חלקי 1,500-1,000 שקל. עצם

העובדה שקבענו הסכמי שכר שקליים - זו היתח מנה אחת, תחיה מנה שניה - ועצם העובדה

שהעלינו את הכנסת המינימום באחוזים מעבר לשקלים האלה - דבר שלא עשו בשום מסגרת

שכר מאורגנת אחרת - מראות על הנכונות שלנו לשפר את הכנסת המינימום באופן הדרגתי.



אנחנו מבקשים מן הוועדה שלא תהיה התערבות בקטע המהותי, שהוועדה לא תיכנס

למהות ולא תקבע במקומנו את ההסכם, כי כנראה ההסכם זה המכסימום שאפשר להגיע אליו

בין המסגרות הרחבות שחתמו עליו, וכשיש מסגרות רחבות - וזה גם נאמר באמנות

בינלאומיות - המכשיר העיקרי שבאמצעותו אפשר להגיע לקביעות במינימום זה ההסכם

הקיבוצי. אני לא אומר שאין במדינות אחרות חוקים, אבל כשיש הסכם קיבוצי והוא

מקיף חלק גדול של אוכלוסיית ישראל - כי יש גם צו הרחבה - לא הולכים לחפש מכשיר

אחר, כי זה המכשיר הנכון. אמצעי זה גם מוכר באמנות הבינלאומיות, ואני חושב

שמדינות שאין להם הסכמים קיבוציים היו רוצות לפתור את הבעיות בהסכמים קיבוציים,

אבל מאחר שאין להן הסכמים קיבוציים, פותרים את הבעיה דרך חוק. המשקל של ההסכם

הקיבוצי, כפי שהוא בארץ, בהחלט מצדיק שנשאיר את המכשיר הזה בעינו מבחינת הקביעה.

אני מציע שהוועדה תיקח בחשבון את השיקול הזה, שהוא שיקול מרכזי מאד בטיעון

שלנו, תיקה אותו בכובד ראש ובצורה רצינית, מכיוון שכל תזוזה במערכת המהותית משנה

את כללי המשחק לחלוטין. אני לא מכיר שום איגוד מקצועי שיסכים להיות פחות טוב

מהגורם המחוקק, ואני לא יודע איך נוכל לנהל משא ומתן כשיקבעו לנו בחקיקה קביעות

מהותיות - לא מסגרתיות - לגבי גובה השכר. הדברים האלה יגרמו לתוהו ובוהו בנושא

יחסי העבודה, כי אני לא רואה את ההסתדרות הולכת ומסכימה לנורמה הזאת ומסירה את

ידיה מן הנושא של משא ומתן בנושא שכר המינימום. גם אנחנו נהיה כבולים, כי ברגע

שקבעו, הדברים האלה יהיו בשבילנו סוף פסוק מבחינת המשא ומתן, לא נוכל להתקדם

הלאה. אני גם לא יודע אם נוכל לקיים את מה שהחוק יקבע, לא מתוך רצון להפר חוק,

אלא מתוך אי יכולת כלכלית.

גם מומנט הציות יתנהג בדיוק להיפך ממה שרוצים. ברגע שיחוקקו רמת הכנסה

יותר גבוהה, הציות יירד, כי המפעלים לא יהיו מסוגלים לשלם.

- במידה שהכנסת תחוקק את החוק הזה אנחנו בהחלט בעד ביטול מנגנון ההצמדה שעליו

מדובר בהצעות החוק. למעשה גם בהסכם שלנו יש מנגנון הצמדה והוא תוספת היוקר

והסכמי השכר. זה לא דבר שנשאר, יש לנו הידברות חד-שנתית בנושא. הסכם המסגרת הוא

לשנתיים, אבל אחת לשנה אנחנו יושבים עם ההסתדרות, בודקים, בדרך כלל מעלים,

ובתחום שבתוך השנה אנחנו מעלים את השכר עם תוספות היוקר ועם הסכמי השכר הארציים.

זה מנגנון טבעי, הוא הולך במקביל עם הסכמים אחרים ועם התפתחויות אחרות בתעשיח

ובמשק, ולכן כל זעזוע יפגע במערכת הזאת.

מ. הילב;

בישיבה האחרונה התרשמנו שכל חברי הכנסת הבינו שיש פה בעיה ויהיה זה לא נכון

מבחינה כלכלית להצמיד את הכנסת המינימום לסידרה של השכר הממוצע במשק, אבל נשאלה

השאלה - אם בכל זאת הולכים לחוק כדי לתת שיניים יותר חזקות לאכיפת שכר המינימום

- מה תהיה ההצמדה בעתיד. ראוי להזכיר ולחדד: בהסכם עצמו יש מכשיר הצמדה, והוא

מוצמד כמו שכל השכר במשק מוצמד: תוספת יוקר שניתנת פלוס תוספות השכר הכלליות

שניתנות, פלוס המשא ומתן החד-שנתי, שלמעשה לא תמיד קיים לכל השכר במשק והוא

מיוחד להכנסת המינימום.

חבר-הכנסת שוסטק העלה את הרעיון שאולי אפשר להסכים לחקיקת ההסכם. היו

דברים בעולם שחוקקו חסכמים, היו תקדימים כאלה. אפשר לקבוע בחוק הצמדה כמו

בהסכם, לתת מנגנון אכיפה יותר חזק ואפשר גם לחוקק את החוק לתקופת ההסכם. זה לא

צריך להיות חוק לתמיד אלא לתקופה של שנתיים, כמו תקופת ההסכם, ואחר כך אפשר

לראות איך הוא פועל. למעשה גמרנו את ההסכם עם ההסתדרות ולא יכול להיות מצב

שהכנסת תבוא, עם פל הכבוד, ותגיד: ההסתדרות לא השיגה מספיק, במקום 420 שקל צריך

לקבל 430 שקל. זה דבר שאי אפשר לצפות מאתנו. אם היינו יכולים להציע יותר,

מלכתחילה היינו מציעים יותר להסתדרות, אנחנו לא יכולים להציע לוועדה דבר שהוא

יותר גבוה ממה שהצענו להסתדרות.

זה לא ענייננו. לא באנו לדרוש וזעלאה. אנחנו מתלבטים בדבר אוזד: איך ליצור

מינימום שיהיה דינאמי.

מ. הילב;

המינימום נקבע בינינו לבין ההסתדרות.

א. שוסטק;

ההסתדרות אומרת שההסכם החוזי שיש ביניכם אינו ערובה לחייב את כולם. אנחנו

מתלבטים איך ליצור חוק שיהיה צמוד למשהו ויוכלו לאכוף אותו.

מ. הילב;

אמרתי; 420 שקל זו לא קביעה לעולמי עד. בתוך ההסכם יש הצמדה.

היו"ר א. נמיר;

לשבוע הבא מתוכננת הופעה של מזכ"ל הסתדרות ויושב-ראש התאחדות התעשיינים,

ואני מבינה שיושב- ראש התאחדות התעשיינים לא יגיע. בינתיים מוסרת לי מזכירת

הוועדה ששר האוצר מבקש להופיע בטיעונים של האוצר בפני הוועדה ואני מנסה לבדוק את

לוח הזמנים, כי אם לא יגיע יושב-ראש התאחדות התעשיינים לא אסכים בשום פנים ואופן

לשום מועד אחר שהוא יופיע. בזה אני רואה את גמר העדויות של התעשיינים בפני

הוועדה אלא אם אשמע לאחר מכן שהוא כן יבוא.

אני כבר מודיעה; מאחר שאת העדויות כולן שמענו בהרחבה בהכנת החוק בין

הקריאנה הטרומית לקריאה הראשונה, לא תהיה שום שמיעת עדויות בין הקריאה הראשונה

לשניה והשלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.55)