הכנסת האחת-עשיה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 267

מישיבת ועדת העבודה והרוויה ביום

ד' ט"ו בכסלו התשמ"ז -17 בדצמבר 1986, בשעה 8.00

חברי- הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ח' גרוסמן

א' שוסטק

א' פינק -ראש אגף השיקום, משרד הבטחון

י' פרלמן יועצת משפטית באגף השיקום, משרד הבטחון

א' חיימוביץ - עוזר ראש אגף השיקום לענייני מיחשוב.

משרד הבטחון

א' פלטר -- אגף התקציבים, משרד האוצר

ג' גלעד- אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

1) תגמולים לנכי צה"ל והמשפחות השכולות

א) התגברות האבטלה במשק

ב) הכרזה על שנת התשמ"ז כשנת העליה הפנימית;

מימון הטיפול בפרגובל לנשים

ג) השימוש בקבלנים פרטיים

ד) המשא- ומתן עם אחיות בתי- החולים

ה) אבטלה בירוחם



תגמולים לנכי צה"ל והמשפחות השכולות

היו"ר א' נמיר; רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת הוועדה.

על סדר יומנו צווים ותקנות של שר

הבטחון ביחס לגבי צה"ל והמשפחות השכולות.

מר פינק, ראש אגף השיקום במשרד הבטחון,

יציג את הנושא.

בהצעה לתיקון הצווים והתקנות המתייחסים

לשעורי התגמולים לנכים ולמשפחות שכולות

מדובר על העלאת שעור התגמול הבסיסי ב-11%, החל מ-1 בספמטבר 1986. זו מלוא

התוספת המתחייבת בגין מעבר מדרגה לדרגה, של עובדי המדינה, מספטמבר 1986.

אני רוצה להזכיר שעל פי הסיכום שהיה

בחודש פברואר, בעת התיקון האחרון, כשאושרה העלאה של 20%, נאמר שזח כולל

שעור של 5% על חשבון לתיקונים עתידיים בשכר לאחר 1 באפריל. על אף אותו

סיכום, בתאום עם האוצר, סוכם שהתוספת המוצעת עכשיו, כשעור של 11% תינתן

במלואה ללא קיזוז, זאת אומרת זו תוספת של 11% נטו.

אין לי הזדמנויות רבות לציין לשבח את

האוצר ואני שמחה לעשות זאת היום ולציין

לשבח את הסכמת האוצר.

כזכור, שר הבטחון התחייב להביא לאישור

הכנסת הצעה לשינוי שיטת ההצמדה למדד,

הצמדה למדד אובייקטיבי יותר.

הוסכם על-ידי האוצר ומשרד הבטחון

שהתגמול הבסיסי לחודש ספטמבר 1986 יהיה צמוד למדד השכר בסקטור הציבורי

קהילתי.

זה מדד שכר שמתפרסם על-ידי הלשכה

הציבורי קהילתי כולל את כל הסקטור הציבורי.

אנחנו אומרים שהתגמול של 111% ממשיך

להיות צמוד לדרגה ט"ו. נניח שהשעור הזה של 111%, כפי שנקבע בחודש ספטמבר

1986 הוא 70% ממדד השכר בסקטור הציבורי קהילתי, פעם בחצי שנה נבדוק זאת.

אם נראה שהשעור ירד - 70% ל- 68% - נוסיף 2%. אם יתברר שהתוספת שניתנה היתה

יותר גדולה - היא לא תנוכה באותו חודש אלא נמתין עד לתוספת הבאה וממנה

ננכה את ההפרש ששולם.

אנחנו מקווים שההסדר הזה ימנע ויכוחים

~ שהיינו עדים להם בעבר.

ההסדר המוצע תואם והוא מקובל על כל

הארגונים היציגים, גם ארגון הנכים וגם ארגון יד לבנים. .

היו"ר א' נמיר; אני רוצה שנדון במשולב על כל התקנות

והצווים שלפנינו.

א' פינק; העיקרים שציינתי חלים על כל התקנות

והצווים.



נ' פרלמן; לקחנו את כל סוגי הצווים והתקנות

החלים על זכאים לתגמולים, הוספנו

11% ותרגמנו את זה לדרגה יותר גבוהה, זאת אומרת מי שקיבל לפי דרגה י"ט,

לדוגמה, יקבל לפי דרגה כ' וכו'.

בסעיף 4 של מכתב ההסבר, ביחס

לשיטת ההצמדה, מדובר על החלטה של

משרד הבטחוו ביחד עם משרד האוצר. נושא ההצמדה הזה לא מופיע בצו. אני

מציע שגם שיטת ההצמדה תצוייו בכל צו כדי שאי-אפשר יהיה לסטות מזה

ואם ירצו לשנות את הדברים יהיה צורך להביא את זה לאישור הוועדה.

א' פלטו; אנחנו מעדיפים שזה לא יהיה בגוף

הצווים. חתמנו על הסכם עם מערכת

הבטחוו. תוקף ההסכם קיים.

אני מציע שההסכם יובא לפני הוועדה

והוועדה תאשר את ההסכם הזה. אני מעדיף שהוא לא ייכלל בתוך הצווים.

מ' בוטון; יש פה ליקוי משפטי. כשאדם יקבל

. יותר ממה שהוא סבור שמגיע לו הוא

לא יביו מה הסיבה לכד.

מ-1 בספטמבר 1986

"י הוא יקבל בדיוק על פי הצו כולל

תוספות יוקר. ב-1 באפריל תהיה בדיקה ואם יתברר שהוא זכאי לתוספת - נבוא

לכאן.

מ' בוטון; זאת אומרת שאתם צריכים לבוא לכאו.

א' פלטו; כן, כל חצי שנה.

מ' בוטון; הוועדה ביקשה שיהיה מנגנוו עדכוו

כדי שלא תצטרכו לבוא לוועדה כל פעם.

א' פלטו; יהיה מנגנוו שימנע ויכוח עם ארגוני

הנכים.

א' שוסטק; אני מציע שמה שנאמר לנו יעוגו

בהחלטה שלנו.

אם ההחלטה שביו משרד הבטחוו לאוצר

תהיה לאישור של הוועדה, אינני מביו מה החשש.

היו"ר א' נמיר; האוצר, כך אני מבינה, מתנגד להכניס

את ההחלטה לצו, ויש לו בוודאי סיבות

לא טכניות לכר. עם זאת אומר נציג האוצר שברגע שיהיה שינוי באחד

הצוועים או התקנות - זה צריף להיות מובא אלינו.

איפה זה בא לידי ביטוי?

א' פלטו; בחוק.

לדעתי, מבחינה משפטית אין חובה להביא

"י לפני הוועדה החלטה שהתקבלה.

לא הבטחה בעל-פה אלא זו מחוייבות

"י ששני הצדדים חתומים עליה. אנחנו מציגים

את המחוייבות הזאת בוועדה.

היו"ר א' נמיר; אני מבקשת לקבל מכתב על ההתחייבות הזאת

שלכם.

יש סיכום.

הסיבום שביניבם לבין משרד הבטחון לא מחייב

~ את הכנסת. אנחנו למודי נסיון. לא שאני

לא מאמינה לך אלא שמחר אתה לא באו ואני לא כאן. אנחנו מוברחים שזה יהיה

אצלנו בבתובים.

אני מבקשת שנקבל בבתב את ההתחייבות של

האוצר. אני מבקשת שנקבל מה שאמרת כאן, שהאוצר מתחייב שבל תיקון יובא

לאישורה של הוועדה, שבל תיקון שהאוצר יביא מחייב אישורה של הוועדה והוא

יובא לאישורה. האם זה מקובל עליד?

א' פלטו; בסדר.

היו"ר א' נמיר; אם בן, אני מציעה שנאשר את התקנות

והצווים שלפנינו, בי התיקונים המוצעים

שבהם באים להיטיב משמעותית עם אוכלוסיות הנכים ועם משפחות חיילים שנספו

במערבה.

ועדת העבודה והרווחה מאשרת את הצווים

והתקנות שהובאו לפניה, כדלקמן;

1) צו הנבים (תגמולים ושיקום) העלאת

שעור השבר הקובע, הדרגה הקובעת והתגמול לנבה מחוסר פרנסה ונצרך) התשמ"ז-1986;

2) תקנות הנבים (תגמולים ושיקום)

(תשלום למימון צרכים מיוחדים) (תיקון) התשמ'יז-1986;

3) תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עבור

פרישה מוקדמת לנבה בתפקודי היציבה וההליכה) התשמ"ז-1986;

4) תקנות הנכים (טיפול רפואי) (תיקון)

התשמ"ז-1986;

5) תקנות הנבים (תגמולים ושיקום)

(הבשרה מקצועית) (תיקון) התשמ"ז-1986;

6) תקנות הנכים (השתלמות מקצועית במוסדות

להשכלה לגבוהה) (תיקון) התשמ"ז-1986;

7) צו משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום) (העלאת שעורי תגמולים) התשמ"ז-1986

8) תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על תיכונית)

התשמ"ז-1986;



9) תקנות משפחות חיילים שנספו

במערכה (תגמולים ושיקום) (חינור יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית

או מקצועית (תיקון) התשמ"ז-1986;

10) תקנות משפחות חיילים שנספו

במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוהרים (תיקון) התשמ"ז-1986.

אני מבקשת מנציג האוצר להמציא לנו

בהקדם את ההתחייבות של האוצר, שכל תיקון שהאוצר יביא מחייב אישורה של

הווערה והוא יובא לאישורה; אני מתכוונת להחלטה של משרד הבטחון ומשרד האוצר.

אני חוזרת ומציינת לשבח את האוצר

שנענה לבקשת אגף השיקום במשרד הבטחון והסכים לדברים אשר מטיבים משמעותית

עם האוכלוסיות שהוא אחראי להן,

אני מורה לאורחים שלנו, נציגי משרד

האוצר ונציגי משרד הבטחון.

מסקנות הוועדה בנושא התגברות האבטלה במשק

היו"ר אי נמיר; אנחנו עוברים לדון במסקנות הוועדה

בנושאים שונים שהיא דנה בהם.

מזכירת הוועדה תקרא את המסקנות. בבקשה.

נתחיל במסקנות בנושא התגברות האבטלה במשק.

א' אדלר; "הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום ט"ו בחשון התשמ"ו (30.10.85),

את ההצעות לסדר-היום של חברי הכנסת ר' כהן, מ' וילנר, א' נמיר, ח' גרוסמן,

מ' וירשובסקי, מ' פלד, א' חי שאקי, ר' איתן וא' ורדיגר, בנושא "התגברות

האבטלה במשק".

ההצעה הועלתה על רקע ההחמרה הניכרת

במצב התעסוקה והתגברות האבטלה במשק בעקבות המדיניות הכלכלית של הממשלה,

מיולי 1985.

הוועדה קיימה מספר רב של ישיבות בנושא,

ושילבה את דיוניה בדיונים על ההצעה לסדר-היום בנושא "מעמדן של ערי פיתוח"

וכן בנושאי אבטלה במקומות ספציפייים, בין היתר מצפה-רמון, ירוחם, דימונה,

אשקלון, נצרת, בית-שאן, וכן בנושא האבטלה בכפרים הדרוזיים ובעיית עובדי

הקבלנים הפרטיים."

היו"ר אי נמיר; במקום המלה "ספציפיים" אני מציעה

שייאמר "מסויימים". נדבר על מקומות

מסויימים ולא על מקומות ספציפיים.

"במהלך דיוניה שמעה הוועדה את שר

העבודה והרווחה, את שר התעשיה והמסחר,

את נציגי משרד האוצר, את מנכ"ל שרות התעסוקה ומנהלי המחוזות של שרות התעסוקה

וכן את נציגי ההסתדרות, מזכירי מועצות פועלים, ונציגים של לשכת התאום של

הארגונים הכלכליים."

אי שוסטק; כשמדברים על ההסתדרות צריר להיות

"ההסתדרות הכללית".



"הוועדה שמעה כי ממוצע האבטלה במשק

ברבע הקוני של 1986 הגיע ל-%7.8 לעומת 7.2% ברבע הראשון של 1986 ו-6.6%

ברבע האחרון של 1985. מספר המובטלים ששה ימים ויותר הגיע בשבעת החורשים

הראשונים של 1986 לממוצע של 25 אלף לחורש. בחורש יולי 1986 נרשמו בלשכות

התעסוקה למבוגרים כ-47 אלף רורשי עבורה ואילו מספר ההזמנות לעוברים היה

כ-20 אלף. מספר התביעות לרמי אבטלה בלי 1986 הגיע לכ-20 אלף. כ-23% מכלל

המובטלים בארץ היו בערי פיתוח.

השכר הממוצע ביולי 1986 הגיע לכ-1000

ש"ח. שכר המינימום באותו חורש הגיע ל-334 ש"ח."

חורש יולי עבר מזמן. היום יש לנו

"י נתונים רשמיים, כראי שנציין אותם.

א' שוסטק; גם בנוגע לאבטלה וגם בנוגע לשכר.

אפשר להתייחס לחורש נובמבר.

א' אדלר; "הוועדה שמעה מפי קרוב לעשרים מנהלי

מחוזות של שרות התעסוקה על מצב התעסוקה

החמור בכל מחוז ומחוז, על היערר פיתוח תעשייתי והיערר יצירת מקורות

תעסוקה חדשים, ועל המצב הקשה במיוחר בכל הנוגע לתעסוקת צעירים יוצאי

צבא ומשכילים. היערר מקורות תעסוקה והתגברות האבטלה גרמו לעזיבת תושבים

את ערי הפיתוח ולירידת רבים מן הארץ.

במהלך דיוניי שמעה הווערה על תכניות

הממשלה לצמיחה כלכלית, האמורות להביא בין היתר לשיפור בכמות ובאיכות

של היצעי התעסוקה. כן שמעה הווערה את השגות ההסתררות על המריניות הכלכלית

של הממשלה, ואת תכניות לשכת התאום לצמיחה כלכלית במשק.

1) הוועדה מביעה דאגתה נוכח התגברות האבטלה במשק מאז תחילתה של התכנית

הכלכלית בקיץ 1985, ובמיוחר בערי פיתוח ואזורי מצוקה, ובקרב צעירים

יוצאי צבא ובעלי השכלה.

2) הווערה פונה לראש הממשלה לפעול להפעלה מהירה של תכנית הצמיחה למשק,

שתספק תעסוקה למפוטרים ולמובטלים.

3) הווערה סבורה כי אין לנתק את הריון בנושא האבטלה מן הבעיה של שכר

מינימום, וכי אין להילחם בתופעת האבטלה באמצעות שכר עבודה נמוך

ופגיעה בזכויות העובדים. הוועדה סבורה כי חוק שכר מינימום, לכשיתקבל,

יעזור למשול עוברים לתעסוקות שאליהן לא פונים כיום מובטלים, גם כשהן

בנמצא. עד להפעלת חוק שכר מינימום פונה הוועדה לשר העבודה והרווחה

להימנע מכל פעולה שמטרתה לקצץ ולפגוע בזכויות לרמי אבטלה.

4) הווערה פונה לשר התעשיה והמסחר ולשר הבטחון לפעול להערפה בפועל של

תוצרת התעשיות המקומיות בעת רכישת הזמנות של משרדי הממשלה, כרי להפחית

את צמצום הייצור המקומי ואת הצורך בפיטורי עובדים - בעיקר בערי פיתוח

ובמוקרי אבטלה שקשה למצוא בהם מקומות עבודה חילופיים.

5) הוועדה פונה לשר העבורה והרווחה לפעול באמצעות כספי הקרן -

למניעת אבטלה להגברת פעולות הכשרה והסבה מקצועית של מובטלים למקצועות

שיש אליהם דרישה במשק.



6) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה להמציא לה, חון שישה חודשים,

בתאום עם שר התעשיה והמסחר, תכנית-אב של ררישות המשק לשנים הבאות,

בתחום התעסוקה והכשרת עוברים.

7) הווערה מבקשת משר תעבורה והרווחה לרווח לה תור שלושה חורשים על

ההתקרמות בביצוע המסקנות."

בסעיף 4 צריכה להיות פנייה לא רק

לשר התעשיה והמסחר ולשר הבטחון.

הפנייה צריכה להיות אל ראש הממשלה שיורה לכל משררי הממשלה.

בסעיף 5 צריך להכניס את הנושא של

הכשרה פנים-מפעלית, שהיא האפקטיבית ביותר.

חסר העניו של המגוון התעסוקתי, שהוא

אחת הצרות הגרולות בערי הפיתוח. אולי צריר שיהיה סעיף מיוחר בעניו זח

ואולי זה יכול להיות בסעיף 3 "בו זמנית להיערך לתכנון וביצוע שינוי

המבנה התעסוקתי בערי הפיתוח, תור שימת רגש על מפעלים עתירי יירע וסמי

עתירי יירע" צריר למצוא נוסח מתאים בעברית ל"סמי עתירי יירע". צריר

לברר במשרר התעשיה והמסחר מהו המינוח הנכון ולהשתמש בו, כי מפעלים מסוג

זה חשובים לערי הפיתוח.

האם יש סעיף מיוחר ביחס לצעירים?

בסעיף 2 אפשר להוסיף "במיוחד לצעירים

יוצאי צבא ומשכילים.

מ' בוטון; מכיוון שיש פנייה לראש הממשלה, בסעיף

4, אני מציע שהווערה מבקשת גם משרים

אחרים, בסעיף 7, ולא רק משר העבורה והרווחה.

מסקנות הוועדה בנושאים

1) הכרזה על שנת התשמ"ז כשנת העליה הפנימית

2) מימון הטיפול בפרגונל לנשים

"הכנסת העבירה לו וערת העבודה והרווחה,

ביום כ"א בכסלו התשמ"ו (4.12.85),

את ההצעה לסרר-היום של חבר-הכנסת מאיר כהן אבירב בנושא "הכרזה על שנת

התשמ"ז כשנת העליה הפנימית". הנושא הועלה על רקע הפרסומים והמחקרים

הרמוגרפיים המראיגים בדבר ירירה ברמת הפריון בקרב האוכלוסיה היהורית

בעולם ובישראל, והסכנה הצפויה בעתיר לצביונה היהורי של מדינת ישראל

כתוצאה מתופעה זו.

ביום י"ז באדר א' התשמ"ו (26.2.86)

העבירה הכנסת לוועדת העבודה והרווחה את ההצעה לסרר-היום של חבר-הכנסת

מאיר כהן אבירב בנושא "מימון הטיפול בפרגונל לנשים".

הוועדה שילבה את הדיון בשני הנושאים.

בדיוניה שמעה הוועדה את מנכ"ל משרד

הבריאות, פרופסור דן מיכאלי, את פרופסור רוברטו בקי מהמרכז לדמוגרפיה,

וכן פרופסורים מומחים בתחום הפריון, ונציגי קופת-חולים הכללית.



הוועדה שמעה כי יש ירידה מתמדת

כמספד היהודים בעולם , עקב פדיון נמוך ונישואי תעדוכת. אמנם, כישדאל

הפדיון עדיין גכוה מן הממוצע כעולם היהודי -2,8 ילדים למשפחה יהודית

כאדץ לעומת 1,5 ילדים למשפחה יהודית כעולם- אולם גם כאן ניכדת מגמה

של ידידה כילודה והזדקנות האוכלוסיה,

הוועדה שמעה כי יש כאדץ כ-75 אלף

לידות כשנה, וכ-10 אלפים הפלות טכעיות. המספד המשועד של ההפלות המלאכותיות

מגיע לכ-20 אלף כשנה.

כ15%-מהאוכלוסיה כאדץ סוכלים מכעיות

פודיות. כעיית העקדות מקיפה כ-40 אלף איש. כ 5%-זקוקים לטיפול כפדגונל.

כשימוש אופטימלי כפדגונל ניתן להגיע לכ-1000 לידות נוספות כשנה ול-150

לידות מבחנה. הסכום הממוצע לטיפול כפדגונל עד להשגת ילד אחד מסתכם

בכ-5000 דולר.

כסיכום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות

1) ועדת העכודה והדווחה מכיעה דאגתה נוכחה הידידה המתמדת כגידול

האוכלוסיה היהודית כעולם וכאדץ. הוועדה דושמת לפניה כי כהיעדד

עליה מחוץ-לאדץ - המקוד היחידי לגידול האוכלוסיה היהודית כישדאל הלנו

הדיכוי הטכעי. הוועדה סכודה כי למדיניות חכדתית נאותה, הן כתחום

קצכאות הילדים והן כתחום עידוד התעסוקה ככלל והעזדה לאשה העוכדת כפדט,

יש השפעה לא מכוטלת על שעוד הילודה.

הוועדה פונה לדאש הממשלה לפעול למניעת כל פגיעה כקצכאות הילדים

וכמדיניות התעסוקתית והחכדתית המיועדת להקל על משפחות עם ילדים.

2) הוועדה מכדכת על החלטת הממשלה לקיים דיון מיוחד כנושא הדמוגדפי.

הוועדה מבקשת מראש הממשלה להעביר .אליה כהקדם את תוצאות הדיון כנושא.

3) הוועדה סכודה כי כעיית העקדות הינה כעיה דפואית כעיקדה ונמצאת

כמסגדת הכיטוח הדפואי. עם זאת סכודה הוועדה כי כמצכ הנוכחי אין

להטיל את מלוא העלות של הטיפול כעקדות על קופות-החולים לכדן.

הוועדה סכודה כי הפתדון לנושא יימצא כמסגדת חוק כיטוח כדיאוח,

לכשיחוקק. עד לחקיקת החוק פונה הוועדה לשד הכדיאות לפעול כשיתוף י

עם קופות החולים למציאת פתרון תקציכי לכיסוי הוצאות הטיפול כפרגונל

לכל הזקוקים לו, קודם כל כמשפחות חסרות ילדים ולאחר מכן גם כמשפחות

שככר יש להן ילדים, לפי הצורך.

4) הוועדה מכקשת מדאש הממשלה ומשד הכדיאות לדווח לה תור שישה חודשים

על ההתקדמות כנושא."

היו"ד אי נמיד; מה שכתוכ כסעיף 1 של המסקנות לא

שייר למסקנות.

א' אדלר; אפשר למחוק את המשפט השני שכסעיף 1,

מהמלים "הוועדה דושמת לפניה".

ועוד בסעיף 1, כקטע השני, צדיר לדכד

קודם על עידוד התעסוקה ואחד-כר על

קצכאות הילדים.



המשפט האחרון בסעיף 3 למסקנות נראה לי

מיותר. הייתי מסיימת את הסעיף הזה במלים "לכל הזקוקים לו".

מסקנות הוועדה בנושא השימוש בקבלנים פרטיים

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום 5 במארס 1986, את ההצעה לסדר-היום

של חברת-הכנסת אורה נמיר בנושא "השימוש בקבלנים פרטיים".

הוועדה דנה בנושא בשלוש ישיבות, וכן

במסגרת דיוניה בנושא התגברות האבטלה.

במהלך דיוניה שמעה הוועדה ביך היתר את

נציגי משרד העבודה והרווחה, ההסתדרות הכללית, לשכת התאום, נציבות שרות המדינה, ואת

מנהלי המחוזות של שרות התעסוקה.

הוועדה שמעה על התופעה של מעסיקים פרטיים,

ציבוריים וממשלתיים, המעסיקים עובדים באמתצעות קבלני- עבודה פרטיים, שבמקרים רבים

אינם אלא מתווכי עבודה המספקים למעסיקים עובדים בשכר זול. הוועדה שמעה על מעסיקים,

ביניהם מוסדות ציבוריים וחברות ממשלתיות, הנעזרים בשיטה זו כדי לעקוף קיצוץ תקנים

שנכפה עליהם ולנצל את מצב האבטלה כדי להשיב. עובדים בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים.

הרווח של המתווך מגיע במקרים מסויימים עד ל 15%-משכרו של העובד, בחברות ממשלתיות

כמו ים-המלח נמצאו עובדי קבלנים עובדים שנים רבות בצד עובדים בתקן של החברה אך בתנאי

שכר שונים וללא תנאים סוציאליים שנתנים מהם עובדי התקן"

היו"ר א' נמיר; הייתי מדברת על מפעלי ים המלה ועובדים

קבועים ללא עובדי התקן.

"בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות.

1) הוועדה מגנה בכל תוקף את התופעה המתפשטת של העסקת עובדים באמצעות קבלני-עבודה

פרטיים שאינם למעשה אלא מתווכי עבודה זולה. במיוחד מגנה הוועדה מתווכים הפועלים

במסווה של מעסיקים ומחפשים עובדים בלשכות התעסוקה, ומנצלים את מצב האבטלה במשק

כדי לספק למעסיקים כוח עבודה זול תוך עקיפת הסכמי שכר לתנאי עבודה נאותים.

I

2) הוועדה סבורה כי דווקה בתקופה קל אבטלה גוברת וצמצום היצע העבודה במשק השוב

לשמור על כבודו וזכויותיו של העובד - הן כעובד והן כאדם.

הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לזרז חקיקת חוק שיסדיר את הנושא ויקים קץ

לתופעה מהפירה זו של תיווך עבודה באמצעות קבלנים פרטיים.

3) הוועדה מבקקת מקר העבודה והרווהה לדווח לה תוך שלושה חודשים על ההתקמדות

בנוקא."

אני מתייהסת לסעיף 2 במסקנות ואומרת קאני

הגשתי הצעת חוק פרטית בנוקא זה.

אני מציעה קמה קנאמר ביחס להקיקה יהיה בסעיף

3 - "הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול בדחיפות להסדרת הנושא ולקים קץ לתופעה

מהפירה זו קל תיווך עבודה באמצעות קבלנים פרטיים".



מסקנות ת הוועדה בנושא המשא-ומתן עם אחיות בתי-החולים

אי א7לר; "הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום כ"ט באב

התשמ"ו - 3 בספטמבר 1986, את ההצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת רך כהן בנושא "המשא-ומתן עם אחיות בתי-החולים".

הנושא הועלה על רקע המשבר המתמשך נמשא-ומתן

עם 11 אלף אחיות בתי-החולים ותביעותיהן לתיקונים בעיקר בתחום תמריצי השכר, תקנים

ותקינה, וקיצור קבוע העבודה.

ביום 30.7.86 הונחו על שולחן הכנסת, מסעם הוועדה,

מסקנות בנושא האחיות, בעקבות הצעה קודמת לסדר-היום, של חברת-הכנסת אמירה סרטני,

רן כהן ועדנה סולודר בנושא "שביתת האחיות".

מסקנות הוועדה מיום 30.7.86 הסתמכו בין היתר

על החלטת הממשלה מיום 25.6.79 להכיר במקצוע האחיות כמקצוע מועדף, על הסכם-המסגרת

על-פי החלטת הממשלה מיום 25.6.86 ועל סיכום פגישה שהיתה ביום 9.7.86 בין הצדדים

הנוגעים בדבר, כדלקמן-.

"1') ביום 25.6.85 קיבלה הממשלה החלטה בענין תביעות האחים ואחיות בבתי-החולים.

2') על בסיס האמור לעיל - הצדדים מסכימים להיכנס מיד למשא-ומת7 ענייני ורצוף,

וייעשה מאמץ לסיימו תוך שישה שבועות.

3') עם חתימתו של מסמר זה וקביעת מועד פתיחה למשא-ומתן - יחזרו האחים והאחיות

לעבודה מלאה וסדירה."

בתשובתו למסקנות הררעדה מסר ביום 19.6.86

שר הבריאות, מרדכי גור, ליושב-ראש הכנסת על מהלר המשא-ומת7 עם האחיות.

בעקבות מתמשכות המשבר ונטישת בתי-החולים

על-ידי האחיות, הועלה הנושא ביום 3.9.86 על-ידי חבר-הכנסת רן כהן לדיון ברסף

בכנסת, והועבר שנית לוועדה.

הררעדה קיימה שלוש ישיבות נוסקות, במהלכ7

שמעה את שר האוצר, שר הבריאות מרדכי גור ואת שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו.

את מנכ"ל המשרד, את הממונה על השכר באוצר, את יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

ואת נציגות האחיות השובתות".

היו"ר א' נמיר; צריך לעיין את שמו של שר האוצר בקטע האחרון

ובסופו של הקטע, במקום "נציגות האחיות השובתות"

אני מציעה "נציגות אחיות בתי-החולים".

"בישיבתה ביום 29.10.86 שמעה הררעדה מפי

שר האוצר ושרת הבריאות על עמדתה המסוכמת

של הממשלה לגבי תביעות האחיות בנושא התקינה והתקנים, מספר שעות העבודה השבועיות,

והתמריץ. בתום הדיל7 אישרה הוועדה סיכום ביניים האומר; "ועדת העבודה והרווחה

פונה לשר האוצר ולשרת הבריאות לזמ7 אליהם מיד את נציגי ההסתדרות הכללית ונציגות

אחיות בתי-החולים ולהציג בפניה7 את הסיכום שהובא בפני הררעדה."

ביום 30 באוקטובר 1986 חזרו האחיות לעבודה

סדירה בבתי-ההולים, בעקבות כניסת המשא-ומתן להילוך גבוה.

א' שוסטק; אין צורך במלים "בעקבות כניסת המשא-ומתן

להילוך גבוה".

א' אדלר; "ביום 31,10,86 נחתם ההסכם ביז הממשלה לאחיות

בתי-החולים ".

בשורה שבה מדובר על חתימת ההסכם צריך

להוסיף את ההסתדרות.

: נדמה לי שההסתדרות לא חתמה.

אי אדלר; אני אברר את זה.

1) רעדת העבררה רהרררהה מביעה הערכתה לציבור האחים והאחיות על עבודתם הקשה

ומסירותם לעבודתם גם בתנאי עבודה קשים ביותר - תנאים שהרכרר על-ידי הממשלה עוד

ביום 24.2.79 כשהחליטה על מקצוע האחיות כמקצוע מועדף."

מה זה "תנאים שהרכרר על ידי הממשלה"?

הייתי שמה נחרדה אהרי המליט "חשים בירתר".

ואחרי הנקודה לא צריך להירת שרט דבר.

אנהנר ררציט להביע הערכה.

נמחק את מה שבא אחרי המלים "חשיט בירתר".

"2) הוועדה מברכת על ההסכם שנחתם

ביום 31.10.86 ביך הממשלה ואחיות בתי-

ההרליט רמביעה תחררתה כי מעתה ייפתה דף הדש במטכת יהטי העברדה ביך האחיות והמעסיקים

רכי טדרי העברדה בבתי-החולים יחזרר למסלולם התקין - לרווחת החולים ולטובת מקצוע

האחיות כאהד."

לפי מה שידרע לי, המשבר נמשך.

תהיינה בררדאי מטחנרת אהררת. המטחנרת

האלה' הך בגדר ארכיארלרגיה.

הייתי מרהחת את "לרררהת ההרליט רלטרבת

מחצרע האהירת כאהד".

"3) הוועדה מבקשת משרת הבריאות לדווח

לה על המצב כעברר שלרשה הרדשיט."

מסקנות הוועדה בנושא אבטלה בירוחם

"הכנטת העבירה לררעדת העברדה רהרררהה,

ביום כ"ט באדר ב' התשמו - 2 באפריל 1986 את

ההצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת צי ביטרך, זי אמיר, ר' כהך, מי פררש ר-י' נאמך

בנרשא "אבטלה בירוחם".

הנושא הועלה על רקע מצבה הקשה של ירוחם,

הך בגלל בידודה וריהוקה הגארגרפי ממרכז הארץ, רהך בגלל מצבה ההברתי רהמבנה התעטרחתי

החלק של ירוחם, שאינו מאפשר משירת משפחות מבוססות ממרכז הארץ."

היו"ר אי נמיר; "ריחוקה הגאוגרפי" בלי "ממרכז הארץ".

הייתי אומרת "המבנה התעסוקתי בה" ומוחקת

את "החלש של ירוחם".

הוועדהה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכן

שמעה את ראש מועצת ירוחם, את מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה, את נציב מס הכנסה, את נציגי משרד הפנים ומשרד התעשיה והמסחר

ואת נציגי ההסתדרות הכללית ומועצת פועלי ירוחם.

בישבותיה שמעה הוועדה בין היתר, כי אוכלוסיית

ירוחם המונה כ-7000 נפש קטנה בין השנים 1980 ל-1985 בכ-200 נפש. מספר דרושי

העבודה בעיירה מגיע ל-170, מהם 134 מובטלים: בירוחם אין סרבני עבודה. הוועדה שמעה

כי במסגרת קיצוצי תקנים ברשויות המקומיות, מועמדים לפיטורים 51 מבין 200 עובדי

המועצה המקומית בירוחם."

היו"ר א' נמיר; צריך לבדוק את הנתונים ולציין נתונים

מדוייקים.

א' אדלר; "ביום 28.7,86 פנתה הוועדה לסר הפנים

ולראש המועצה לדחות לשלושה חודשים את

פיטורי העובדים, בתקוות שבזמן הזה יימצא פתרון לנושא."

במקום "יימצא פתרון לנושא" אני מציעה

"תימצא להם עבודה חילופית".

"ביום 5.1186 פנתה הוועדה לראש הממשלה

לפטור את תושבי ירוחם ממס הכנסה, ב7לטה

להסדר שהושג לגבי מצפה רמון.

בתלם 7ילניה הגיעה הררערה למסקנלת הבאלת;

1) הוועדה פונה ללאש הממשלה להקים לע7ת שלים לעלי פיתלה.

2) הררערה חוזרת על מסקנלתיה בנלשא יללהם, כפי שהונחו על שולחן הכנסת ביום

25.3.85, רפרנה לשר התעשיה והמסחר לפעול באמצעות החברה לכימיקלים להעסיק

מספל לב ככל מאפשר של עובדים מירוחם במפעלי ים-המלח.

3) הררערה חרזרת רפרנה לשר התעשיה והמסחר לפעול לשחרור מזורז של כספי השקעלת

לירוחם, כפי שיידרש,

4) הוועדה פונה לשר הפנים לבדוק אפשררת של ציררף מפעלי- הפוספטים לתחופ שיפוטה

של יללהם.

5) הוועדה פונה לשר התעשיה להמסהל לפעלל להעברת משרדי הנהלת מפעלי הפוספטים

ליללהם.

6) הררערה פרנה לשר העבררה להלללהה לב7לק אפקללילת לשימלש בכספי הקרן למניעת

אבטלה למציאת עברררת היללפילת - ולו זמניות - במסגרת המרעצה המקלמית, ל-50

ערברי המרעצה המרעמריס לפיטללים.

7) הוועה פלנה לשל האוצר לפעלל להשבת הסדר לגבי פטור ממס הכנסה לתלשבי יללהם -

בעקבות ההסדר שנעשה לגבי מצפה רמון

8_) הררערה מבקשת משר העבודה והרווחה למשל התעשיה והמסחר לדווח לה תוך שללשה

חודשים על ביצוע המסקנות."

בסעיף 3 למסגרת אני מציעה למחוק את

המלים "כפי שיידרש".

אני חושבת שצריך לרכז את פניות הוועדה

לשר התעשייה ל הטסתי.

זאת אומרת, לשנשות את סדר הסעיפים,

אני מודה למזכירת הוועדה על הכנת המסקנות.

תודה רבה. זה עשוי טוב,

לפני שאני נועלת את הישיבה אני רוצה להציע

שבשם הוועדה נשלח מכתב למשפחה ולבית-החולים תל-השומר, מכתב השתתפות בצער על מותו

של פרופסור נויפלד, שהיה מחלוצי וראשי הרופאים,

תלדה לבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10,05,